קודם כל,
תודה על הרעיונות שהעלתן כאן, אין עליכן!!
אתמול באמת הכנתי קראמבל תפוחים בזכותכן.. בזמן שהכנתי בעלי מתקשר אליי ומספר לי ש.. לפני כמה חודשים הוא עשה איזה עבודה (שמבחינת בעלי זה היה בגדר עזרה בלבד) לאחי, ואתמול הוא פגש את אחי והוא נתן לו סכום כסף מאוד יפה ברוך ה'!!
תודה לה' על הנס ועל האנחת רווחה שנשמתי!
האמת שאתמול עד הערב הרגשתי כל כך מסכנה ובכיתי.. שאני לא יכולה לקנות לילד שלי דברים בסיסיים (אתמול בבוקר היה חסר לנו לחם וסתם התעכבתי בבית להאכיל אותו ולא יכולתי להשביע אותו עם לחם.. או ענבים .. שהבן שלי כל כך אוהב שלא מצליחה לקנות לו.. ובכיתי כל כך.. נזכרתי בתקופה של השידוכים שהיו כל כך הרבה מועמדים מבוססים ומסודרים מבחינה כלכלית, ואני- לא! לא מעניין אותי כסף, רוצה שילמד תורה..
והיום, גם אין כסף וגם הוצאתי אותו לעבוד, עזב את הכולל.. מרגישה שנשארתי בלי זה ובלי זה.. מתנדנדת איפשהו באמצע וזה על חשבון הילדים... על חשבון ימי חופשה שלא יכולה להרשות לעצמי.. על חשבון חל"ד קצרה שאין אפשרות להאריך..
על עצמי אני כבר לא מדברת, על זה שסתם חולמת לעשות לק ג'ל ולהרגיש מטופחת, לעשות טיפול פנים לפנים שכבר לא ממש נראות כמו פנים, על בגדים נורמליים שמתאימים למשקלי החדש אחרי לידה, על להירשם לאיפשהו ולרדת במשקל באמת ולא כמו אקורדיון לרדת קילו ולעלות שניים .. וסליחה שמשתפת בכזה דבר אישי, אפילו על לבנים, מתביישת לכתוב פה, קרועים, שעדיין לובשת כי אין לי כסף לקנות, כל חודש אני אומרת בחודש הבא- איך שהאשראי מתפנה אני קונה לעצמי לבנים.. וכל חודש יש דברים דחופים, והוא מתמלא תוך כמה ימים..
והאמת, זה הכל דוגמא אישית..
כי אמא שלי לעולם לא בזבזה על עצמה, תמיד חסכה וחוסכת בשבילנו, לובשת סמרטוטים ולא מטפחת את עצמה, הכל למען הילדים..
אבל אני בתור הבת שלה, הייתי מעדיפה שתיתן לי קצת פחות ותשקיע בעצמה.. זה היה משמח אותי לא פחות משהיא תקנה ותיתן לי. וכואב לי שהיא ככה. וקלטו קטע, אני בדיוק כזאת. לא יאמן. מאז שהתחתנתי זה פשוט התעצם כל כך, אני בדיוק היא! והיא טובה והיא כל כולה בשבילנו.. ושומדבר בשביל עצמה.. אבל לפני כמה ימים אחרי הניתוח של בעלי, היא התקשרה אליי והציעה לי שיש לה קופון שהיא תיתן לי שנשב לשתות קפה יחד אני ובעלי, ואני כמובן סירבתי- מה פתאום?! אם כבר יש לה קופון שתנצל אותו ושתצא היא עם אבא שלי.. אבל מה אתן חושבות? שזה יקרה? לא. כי היא תשמור אותו, ואם אני סירבתי היא תיתן אותו לאחי , ואם לא הוא, לאח אחר.. אבל שהיא תצא בעצמה?!
וזה השורש שקשה לי עם חמי וחמותי.. היא ככ מטופחת, תמיד עם לקים, עם הקולקציה החדשה בזארה, טיפולי פנים ופאה- מליון דולר. הבית נקי כי יש מנקה, והיא? כל היום בבית.. אבל לעזור לילדים? לא!
ואמא שלי שקורסת, נראית כמו הטיפה האחרונה של המיץ הסחוט, בלי טיפת צבע בפנים, רק נותנת ונותנת.. וקשה לי לקבל.
אין לי מושג למה כתבתי פה ואני כבר לא זוכרת מה הקשר..
אבל פרקתי.. וזה עשה לי טוב..
ותודה לה' ששלח לנו את הכסף, כמו שכתבתי, קצת אויר לנשימה, אפשר לחזור לנשום. ותודה לאחי שהיה השליח בדיוק בזמן!
(במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה
)