שנה וחצי של ניסיונות להיכנס להריון בדרך טבעית.
עוד חודש.
עוד חודש.
ועוד.
הולכת למקווה בשיא הקורונה, כשיש סגר בחוץ, בתקווה שאולי הפעם בזכות המצב הלא הגיוני הזה שאני הולכת לטבול בו, אולי הפעם זה יהיה זה..
אבל גם לא.
זהו.
כנראה משהו לא בסדר.
כדאי להתחיל לברר.
הולכים לרופא פריון מקסים ששולח אותנו לסדרת בדיקות.
בדיקת דם,
תוצאה מוזרה.
עוד בדיקת דם,
אולטרסאונד,
ועוד.
אוקיי הבנו.
יש בעיה עם הביציות.
הן די חלשות.
יש עוד סיכוי להיכנס להריון טבעי, אבל לא גבוה.
אין ברירה, הגיע הזמן להתחיל בטיפולים.
כבר שנתיים מנסים להיכנס להריון.
הרופא מסביר על התהליך,
מביא הפניה לכדורים ולאולטרסאונד שצריך להתחיל ולבצע ביום השני של הוסת.
אבל רגע, לפני זה, עוד בדיקה אחת אחרונה.
בדיקת סקר גנטי.
מבצעת גם אותה,
תוצאות עוד חודש.
מה עוד חודש? מלא זמן!
והרופא אמר שעד שאין את התוצאה אי אפשר להתחיל.
אוף.
עוד חודש הלך..
עוד טבילה.
עוד ביוץ.
עוד וסת.
עוד טבילה.
סוף סוף הגיעה התוצאה.
ב"ה לא נשאית של שום מחלה מוזרה משלל השמות האלה..
עכשיו באמת אפשר להתחיל בתהליך.
רק נשאר לחכות לוסת הקרוב ומתחילים.
הוצאתי את הכדורים מהבית מרקחת.
שומרת אותם קרוב אלי שלא אשכח בטעות לקחת.
ומחכה לתאריך שלי..
מחשבת ובודקת, וקולטת שזה אמור לצאת לקראת סוף שבוע, ועוד של פורים (תשפ"ב).
זה אומר שהאולטרסאונד יצטרך להיות בשישי שזה פורים בדיוק, או בשבת ואז מה אני אמורה לעשות? אוף איזה זמן דפוק יצא.
אני ממש במתח, מתי הוסת הזה יגיע.
אולי שיקדים קצת ויפתור לי את הבעיה?
או שיאחר..
אבל שלא יצא בדיוק בזמן תקוע.
בנתיים עובר עלי שבוע מטלטל של שמחות וטרגדיות במשפחה.
מתעוררת בבוקר לבשורה עצובה.
מעירה את בעלי בבכי סוער.
עוד יום עובר ואני עדיין מחכה ומוכנה כבר לוסת שעומד להגיע.
טוב די נמאס עם המתח הזה מתי אני אצטרך את האולטרסאונד.
מה, במקום סעודת פורים בשישי אני אלך לאולטרסאונד? מה הקשר?
רק ליתר ביטחון אני אעשה בבוקר בדיקת הריון.. סתם כדי לראות ששוב זה שלילי.
למחרת בבוקר,
בדיוק היום לפני שנה,
שוב מעירה את בעלי בבכי סוער.
"מה קרה הפעם??"
מראה לו את הבדיקת הריון.
שני פסים.
ב"ה אלפי תודות אני עדיין לא קולטת שיש לי נסיכה מהממתתת כבר בת 3 חודשים!
❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️
