אֲנַחְנוּ מְחַפְּשִׂים. מְחַפְּשִׂים בְּמָה לְהָשִׁיב אֶת נַפְשֵׁנוּ, לִמְצֹא לָהּ מְנוּחָה. כִּתְפִלָּתוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ: "שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי", שֶׁתִּנָּתֵן לָנוּ נַפְשֵׁנוּ. בֵּין מִדַּעַת וּבֵין שֶׁלֹּא מִדַּעַת, אֲנַחְנוּ מְבַקְּשִׁים זֹאת בְּאֹפֶן עָמֹק בְּכָל הִתְהַלְּכוּתֵנוּ בָּעוֹלָם.
מִשְׁאֶלֶת לֵב סְמוּיָה, עֲמֻקָּה וַאֲמִתִּית.
הִנְנוּ פּוֹעֲלִים, יוֹצְרִים, מְלֵאֵי עֲשִׂיָּה כָּל חַיֵּינוּ. מְקַדְּמִים אֶת עוֹלָמֵנוּ, עוֹלָמוֹ שֶׁל הַקָּבָּ"ה. כַּמָּה בְּרָכָה וְשִׂמְחָה יֵשׁ בִּיצִירַת הַחַיִּים, "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ". לַהֲפֹךְ אֶת הָעוֹלָם לְגַן מָלֵא עֵדֶן.
וְזֶהוּ רֹבֶד מְסֻיָּם שֶׁל יְחָסֵינוּ עִם הָעוֹלָם וְעִם הַקָּבָּ"ה.
עֲדַיִן מֵעֵין עֲנָפִים.
וְיֶשְׁנוֹ שֹׁרֶשׁ נִסְתָּר לְכָל הַחַיִּים שֶׁלָּנוּ.
פְּעָמִים שֶׁאָדָם מוֹצֵא שֶׁשְּׁעָתוֹ – שְׁעַת הַשֶּׁקֶט, הוּא לְבַדּוֹ בְּעַצְמוֹ, חָפְשִׁי מֵרְדִיפָה. חֵרֵשׁ מְעַט לַהֲמֻלַּת הָעוֹלָם וּלְקוֹלוֹת הַחַיִּים הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ. מִתְכַּנֵּס הוּא אֶל תּוֹכוֹ, בְּחַדְרֵי חֲדָרִים, וּמַבִּיט פְּנִימָה אֶל אֱלֹקִים שֶׁבְּתוֹכוֹ, מִסְתַּכֵּל בְּעֵינָיו שֶׁל אֱלֹקָיו, מֵישִׁיר מַבָּט, וּמָה הוּא מוֹצֵא שָׁם?..
יַחֲסוֹ שֶׁל הָאָדָם אֶל אֱלֹקָיו שֶׁבְּתוֹכוֹ פְּנִימָה הוּא שֹׁרֶשׁ כָּל חַיָּיו, כֵּיצַד אֱלֹקִים מִצְטַיֵּר בְּלִבּוֹ? אֵיזוֹ דְּמוּת עוֹלָה שָׁם? אֵילוּ מַחְשָׁבוֹת? רְגָשׁוֹת?...
נַסּוּ לְהִתְבּוֹנֵן, לְהַקְשִׁיב – מָה עוֹלֶה בָּכֶם כְּשֶׁאַתֶּם מִסְתַּכְּלִים בְּעֵינָיו שֶׁל אֱלֹקִים הַיּוֹשֵׁב בְּחַדְרֵי הַחֲדָרִים שֶׁלָּכֶם. בְּלִי שִׁפּוּטִיּוּת... אַף אֶחָד אֵינוֹ יוֹדֵעַ.
אָדָם חָשׂוּף וַאֲמִתִּי מוּל אֱלֹקָיו שֶׁלּוֹ.
לִתְפִיסָתוֹ שֶׁל הָאָדָם אֶת אֱלֹקִים יֵשׁ הַשְׁפָּעוֹת יְשִׁירוֹת, עֲמֻקּוֹת וְלֹא מוּדָעוֹת עַל כָּל חַיָּיו. יַחֲסוֹ עִם עַצְמוֹ, נַפְשׁוֹ, רִגְשׁוֹתָיו, יַחֲסוֹ לַחֲבֵרָיו, לַטֶּבַע, לְתוֹפָעוֹת, לָעַמִּים, לַקֹּדֶשׁ וְלַחֹל. אֵין דָּבָר בְּעוֹלָמוֹ שֶׁל הָאָדָם הַיּוֹצֵא חוּץ מֵהַהַשְׁפָּעָה הַכּוֹלֶלֶת וְהָעֲמֻקָּה שֶׁל תְּפִיסָתֵנוּ אֶת ה' בְּנַפְשֵׁנוּ פְּנִימָה.
כָּל הַחַיִּים מְהַוִּים מֵעֵין תַּשְׁקִיף שֶׁל יַחֲסוֹ שֶׁל הָאָדָם אֶל אֱלֹקָיו, בְּחַדְרֵי הַחֲדָרִים הַכְּמוּסִים שֶׁלּוֹ.
מָה טוֹב לוֹ לָאָדָם שֶׁבְּעֵינָיו שֶׁל ה' הוּא מוֹצֵא חֵן. מִלָּה מְתוּקָה כָּל כָּךְ. כְּשֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל עָמֹק עָמֹק בְּעֵינָיו שֶׁל אֱלֹקָיו, הוּא מוֹצֵא חֵן. נְהָרוֹת מִשְׁתַּפְּכִים וְהַשְׁפָּעוֹת עֲדִינוֹת וְיָפוֹת שׁוֹרִים עַל חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם שֶׁכָּךְ הוּא חוֹוֶה אֶת הַקָּבָּ"ה, שֶׁזּוֹהִי תְּפִיסָתוֹ הַפְּנִימִית אֶת אֱלֹקָיו.
נוֹגֵעַ, מְטַלְטֵל וּמְרַגֵּשׁ. חַיָּיו מִתְמַלְּאִים בְּרָכָה, שִׂמְחָה, עֲדִינוּת וְשָׁלוֹם. שָׁלוֹם – כִּי יֵשׁ פָּחוֹת סְתִירוֹת בַּחַיִּים, סְתִירוֹת פְּנִימִיּוֹת בְּנַפְשׁוֹ פְּנִימָה, וּסְתִירוֹת חִיצוֹנִיּוֹת בִּיחָסָיו עִם הָעוֹלָם וּבָעוֹלָם בִּכְלָל.
חִנּוֹ שֶׁל ה' הוּא חִנּוֹ שֶׁל עוֹלָם, וְיֵשׁ יֹפִי וְיֵשׁ אוֹר, יֵשׁ הַרְמוֹנְיָה, יֵשׁ שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי, יֵשׁ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם.
וּבָא שָׁלוֹם בַּעֲצָמַי, וּבָא שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, וּבָאָה מְנוּחָה. וְתִנָּתֵן לוֹ נַפְשׁוֹ.
"אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הַמֶּלֶךְ... תִּנָּתֶן לִי נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי".

