אני ממש ישמח סיפור קצר או משל ונמשל...
להגיד בליל הסדר...
תודה רבה!!וחג שמח!!!
פורום נוער וגיל ההתבגרות
בהנהלת: חצילוש
מכתב פתיחה
מחפשת דבר תורה או רעיון קצר לפסח....----
סתם משו חמוד שראיתיחיים מנחם
למה נסמכו הא לחמא עניא ל"מה נשתנה" ול"עבדים הינו" ???
האב אומר ב"הא לחמא עניא" כל דכפין יתי ויאכל.
הבן שאינו רגיל שאביו נעשה פתאום נדיב, ונותן צדקה. אומר"מה נשתנה"?
והאב משיב"עבדים הינו לפרעה במצרים" ולמדנו מפרעה שמדבר ואינו עושה...
כך אני מדבר ואיני עושה!
הלצה נחמדה
גמאני!!!! (בדיוק באתי לפתוח שירשור!..)=](=א.ש=)
"מעשי ידי טובעים בים, ואתם אומרים שירה?"אוהבת את אבא
בס"ד לק"י
תוך כדי קריאת "ההגדה" מזכירים אנחנו מזכירים את מכות מצרים
ונהוג לשפוך מעט מן היין, אשר בכוס, בהזכרת כל מכה. מדוע? 
אומרים חכמינו: כאשר טבעו המצרים בים, בקשו מלאכי השרת לומר שירה לפני הקב"ה,
כדי להודות לו על הצלת בני ישראל.
אמר להם הקב"ה: "מעשי ידי טובעים בים, ואתם אומרים שירה?"
פירוש הדבר: אמנם המצרים מיררו את חיי אבותינו, ועינו אותם, וכאשר רדפו אחריהם לתוך הים,
אף רדו להשמידם, אך גם הם "מעשי ידי ה'" גם הם יצורי ה', לכן, יש להצטער על מותם.
מתוק מדבש ממש.
ממש.בוא נצלול יותר לעומק, הופה.
למה הדבר דומה?
לאדם, שיש לו שני בנים. והוא רואה שבן אחד עומד להרוג את השני.
כדי להציל את הבן הנתקף הוא נאלף לפגוע בבן התוקף. הוא אמנם שמח שהוא הציל את הבן הנתקף,
אולם הוא בודאי מצטער על כך שהוא נאלץ היה לפגוע בבן התוקף.
אותו דבר במקרה שלנו.
הקב"ה מצטער על כך שנאלץ היה להטביע את המצרים בים, כדי להציל את בני ישראל.
היין מסמל את השמחה: "יין ישמח לבב אנוש". כוס מלאה של יין מסמלת שמחה שלמה.
כאשר אנו מזכירים את מכות מצרים, שופכים מעט מן היין כדי לתת ביטוי לכך, ששמחתנו אינה שלמה. אנו מצטערים, שהצלתנו הייתה כרורכה באבדן חיי-המצרים.
גם זו סיבה, שאנו אומרים "חצי הלל" בימי חול המעוד פסח, וביום השביעי של החד, שבו היה נס קריעת ים סוף.
תודה רבה!! ממש יפה! אשמח לעוד רעיונות!!!!----
וואלה, אני צכה שלושה...אביה =)
קפיץץ^^^^(=א.ש=)
חיים מנחם..זה טוב..דוסית גאה!
מצה ומרור שאנו אוכלים, על שום מה? - משל ונמשל.אוהבת את אבא
בס"ד לק"י
מעשה בעשיר אחד, שהיתה לו בת מהוללה, שחיפש לה חתן.
והנה, כשהגיע לישיבה אחת, הצביע לו ראש הישיבה על בחור אחד,
שהיה ה"עילוי" המובחר של הישיבה, אך גם "עני" מרוד לבוש קרעים.
הבחור העילוי מצא חן בעיני הגביר, שהסכים מיד לשידוך, אך מחשש שמא חלילה
הבחור יתחרט, מיהר הגביר לעשות מיד ובמקום תנאי חתונה. ומכיוון שאוכל טוב ושתיה מתוקה לא היו בידו,
והגביר לא היה מוכן לחכות, לכן עשו את התנאים על "פת חריבה" בלבד.
אח"כ לקח אותו העשיר לביתו, ונתן לו מלבושים נאים ומתוקנים, אך בסתר, חתך לו הגביר
חתיכת "בד" קטנה מ"הבגד הישן" של החתן, והחביא אותו בכיסו.
לימים, כאשר החתן לא כיבד את חמיו כראוי, הוציא חמיו הגביר את "חתיכת הבד" ואומר לו:
"תזכור באיזה מצב שפל היית, ואני הוצאתי אותך מזה!!"
אלא, שאז- הוציא החתן מכיסו חתיכת "לחם חריבה" שהחביא בעת "התנאים" ואמר לחמיו:
"ראה גם אתה, איך כ"כ חשקת בי, ומהרת לקחת אותי להיות חותנך- עד שלא רצית לחכות אפילו
ל"סעודת תנאים" נורמלית ומשובחת"
* * *
אף אנו טוענים כך, כלפי הקב"ה: 
הקב"ה מראה לנו את המרור ואומר: "ראו בני, באיזה שפל המצב הייתם במצרים, שהיו ממררים לכם רת חייכם,
ואני הוצאתי אתכם מזה!"
אלא שאז, מוציאים גם ישראל את "המצה החריבה" מכיסם, ואומרים:
"ראה נא אבינו, עד כמה כ"כ חשקת בנו ל"חתן", עד שהוצאת אותנו בחיפזון ובבהילות כזאת, שאפילו את הבצק
לא נתת לנו להספיק להחמיץ"
הרי לנו שמצוות ה"מצה"- זוהי לימוד זכות על עם ישראל.
ועל כך אנו רומזים ואומרים בהגדה: "בשעה שיש מצה ומרור- מחותנים לפניך"
שנזכה.
וואו אהבתי ממש!נעמהה
תודה 
חג שמח!
חזק!!!!שכויי'ח!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!----
יפה!!ה!2ה 2!2ה
הנה אחד>>>אביה =)
"רבי יהודה היה נותן בהם סימנים דצ"ך עד"ש באח"ב" (משו כזה)
ונשאלת השאלה: למה?? מה כ"כ קשה לזכור עשר מכות? למה היה צריך לתת למכות סימנים???
ושמעתי תשובה מדהימה: (לא זוכרת את שם הרב.. אני יכולה לברר...)
רבי יהודה נתן סימנים בעשרת המכות מסיבה פשוטה-
כי מכות בלי סימנים זה לא נחשב.
וזה התירוץ הכי מפולפל....
אוהבת את אבא-שיראל.
לא לגמרי הבנתי את השני.
מה לימוד זכות בזה על עמ"י?
זה נשמע אפילו מוזר שכשאנחנו לא מכבדים את ה' נתרץ את עצמנו בכזה תירוץ וזה עוד ילמד עלינו זכות..
תשובה:אוהבת את אבא
בס"ד לק"י
תביטי שוב במשל. העשיר לימד חובה על החתן ואילו החתן לימד על עצמו זכות.
אותו דבר גם פה, הקב"ה כביכול אמר לנו "ראו בני, איזה שפל.." וכו', יש פה לימוד חובה!
ואילו אנחנו מלמדים על עצמנו לימוד זכות, מסנגרים על עצמנו,
ואומרים "ראה נא אבינו, אתה חשקת בנו כ"כ.." וכו'.
זה מה שיפה פה ומיוחד, הלימוד זכות הזאת מול הלימוד חובה
שנזכה.
הנ משו נחמד..okey
יש לי משל ונמשל יפה על
הקשר בין השם "חג המצות" לבין השם "חג הפסח" . שווה קריאה גם
אם זה ארוך...
אני מצטט. מתוך הגדה של פסח עם פרוש של הגר"עי שליט"א.
"יש להסביר טעם קריאת שני שמות לחג החרות, שהם "חג
הפסח" ו"חג המצות".
ונקדים משל: מלך אחד יצא עם שריו ועבדיו לצוד ציד בשדה, ויפגע
בנער אחד
רועה צאן ומחלל בחליל בטוב טעם ובחכמה נפלאה עד של בהמלך הלך שבי אחריו. ניגש אליו המלך ודיבר איתו ארוכות וקצרות, וימצאהו מלא דבר בחכמה ובתבונה ובשכל חריף.
המשך.okey
מפה אני כבר לא מצטט כי אין לי כח.
קיצור הוא בא למשפט ובאמת הראה שכל רכושיו באמת וישר. ואז אחד השרים אמר שזה לא יכול להיות והוא משקר וכו' וכו' ואז הלכו לבית שלו לבדוק אם באמת יש שם מאוצר המלך.. ואז טילו בבית וראו שהכל פשוט והכל פתוח.. עד שהגיעו לחדר אחד שהיה נעול ואז הוא התחנן שלא יפתחו אותו כי רק הוא נכנס לשם והוא יתבייש אם יפתחו אותו.. והמלך חייבו לפתוח ואז הוא פתח וראו שם את התרמיל והחליל מהימים שהיה רועה צאן.. ושאל אותו המלך: למה אתה שומר את כל זה ולמה לא רצית להראות לי? אז הוא אמר לו שכל סוף יום עבודה הוא נכנס לשם, שם את התיק על הגב ומחלל בחליל כדי שאם יהיה לו גאוה הוא יזכר בימי עניו ואז תירד לו הגאוה.
עד כאן משל ועכשיו נמשל:
חג הפסח מסמל את הניסים (אשר פשח על בתי אבותינו..) והיה חשש שנכנס לגאוה בעקבות זה (הנה אנחנו מעל כולם ואנחנו ואנחנו וכו' ) ולכ ה' שם לנו את השם השני "חג המצות" שזה מסמל את העוני (לחם עוני ..וגם מסמל את כל העבודות פרך..) שיהיה לנו איזון ולא נכס לגאוה.. מקוה שראתם עד לפה..
קיצור הוא בא למשפט ובאמת הראה שכל רכושיו באמת וישר. ואז אחד השרים אמר שזה לא יכול להיות והוא משקר וכו' וכו' ואז הלכו לבית שלו לבדוק אם באמת יש שם מאוצר המלך.. ואז טילו בבית וראו שהכל פשוט והכל פתוח.. עד שהגיעו לחדר אחד שהיה נעול ואז הוא התחנן שלא יפתחו אותו כי רק הוא נכנס לשם והוא יתבייש אם יפתחו אותו.. והמלך חייבו לפתוח ואז הוא פתח וראו שם את התרמיל והחליל מהימים שהיה רועה צאן.. ושאל אותו המלך: למה אתה שומר את כל זה ולמה לא רצית להראות לי? אז הוא אמר לו שכל סוף יום עבודה הוא נכנס לשם, שם את התיק על הגב ומחלל בחליל כדי שאם יהיה לו גאוה הוא יזכר בימי עניו ואז תירד לו הגאוה.
עד כאן משל ועכשיו נמשל:
חג הפסח מסמל את הניסים (אשר פשח על בתי אבותינו..) והיה חשש שנכנס לגאוה בעקבות זה (הנה אנחנו מעל כולם ואנחנו ואנחנו וכו' ) ולכ ה' שם לנו את השם השני "חג המצות" שזה מסמל את העוני (לחם עוני ..וגם מסמל את כל העבודות פרך..) שיהיה לנו איזון ולא נכס לגאוה.. מקוה שראתם עד לפה..
וווואי ממש עזרתם!!! תודהה...(=א.ש=)
למיש'ו יש עוד דברי תורה להוסיף לנו???דחוףףףףףףףףףף----
--->אנונימי (פותח)
מדוע תיקנו לשתות בפסח דווקא ארבע כוסות כנגד 4 לשונות גאולה?
יכלו לקחת גם ארבע מצות, וכו'
ולמה בנוסח "מה נשתנה" אין שום שאלה על ארבע כוסות?
ועוד, מדוע שר האופים קיבל עונש מוות כשכל עוונו היה שבטעות נכנסה לו אבן לאוכל,
וזה היה עוד במטבח, ואילו שר המשקים שהגיש לפרעה את הכוס עם הזבוב עונשו היה רק בכלא?
ועונה "ערוך השולחן" 
-
-שר המשקים ושר האופים שנאו זה את זה,
וכל אחד הכניס לשני את הפסולת אל מאכל המלך.
לאחר בירור שערך פרעה, הוא גילה את העניין
ושר האופים נהרג כי הוא שם את הזבוב בכוסו של שר המשקים.
ארבעת הכוסות לא מסמלות רק ארהע גאולות, אלא גם ארבע גלויות שיבואו בגלל שנאת חינם.
ולכן תיקנו דווקא כוסות שנזכור את כוס פרעה ונדע ונפנים לא לשנוא אחד את השני,
וממילא מובן למה לא חוברה שאלה על 4 כוסות ב"מה נשתנה" - כי לא רצו להזכיר גלויות.
יפה!! תודה לכולם..הדר*
אנוכי^הדר*
לא הבנתי :
ועוד, מדוע שר האופים קיבל עונש מוות כשכל עוונו היה שבטעות נכנסה לו אבן לאוכל,
וזה היה עוד במטבח, ואילו שר המשקים שהגיש לפרעה את הכוס עם הזבוב עונשו היה רק בכלא?
מה היה במטבח?? מה זה משנה איפה זה היה ?
אשמח לקבל הסבר...
וסליחה
שאלה יפה, ו - תודה! אח..אחרונה
בזכותך למדתי מה התירוץ לשאלה הטובה הזו.
אז ככה >>> [מפי כלת התנ"ך העולמי - בשבילי - הרי היא אימי מורתי שתחיה ]
]זבוב - יש מצב שהוא יכנס ליין אחרי שעושים אותו - מסיימים אותו, שמים בצד - ובום! בא זבוז ונכנס...
אבן - אז לעזאזל היא נכנסה לאוכל?! האא - כנראה אתה לא שמת לב בזמן ההכנה והתרשלת בעבודתך!
לא שמת לב?! תחטוף! זה על שר האופים.
אבל שר המשקים - אולי הוא שם לב, אבל הזבוז...נכנס אפילו שהוא השגיח...
[זבוב - יכול לזוז. אבן - לא. איך הזבוב נכנס? הוא עצמו נכנס. איך האבן נכנסה?! שר האופים התרשל בעבודתו ובזמן שהוא עבד - היא 'נכנסה' = הוא הכניס אותו - אפילו שזה לא לרצונו! הוא צריך להסתכל בזמן העבודה שהאבן לא תכנס! וחייב להיות שהיא נכנסה בזמן העבודה - שהרי לאבן אין רגליים!
לעומת זאת - שר המשקים - אולי הוא באמת בדק שלא יכנס זבוב. אבל אחרי (!) שסיים את העבודה הזבוז - שהרי לזבוב יש רגלים והוא יכול לזוז מעצמו נכנס ואז זה לא אשמתו!
לכן - שר האופים, למיתה.
שר המשקפים, לחיים.
זה אשכרה תירוץ אמיתי.
אני אהבתי בהחלט!
אני אהבתי בהחלט!
ושוב, באמת תודה רבה. זו אחלה שאלה שגם אני לא ידעתי עליה תשובה, ובזכותך: גם אני יודע.
מקוה שהובנתי. יש צורך להרחיב, בשמחה.
חג שמח ומלא אור לכל עם ישראל! שנזכה בעז"ה לגאולה השלימה במהרה בימינו - אמן!
לקראת פורים הבעל"טהולך דרכים
לקראת פורים לקחנו כמה אגדות עם קלאסיות וגיירנו אותם לגירסה ביינישית-קומית,
מוזמנים להנות
https://a7.org/?file=20260224123426.pdf
אםההרהמורניק
אם יש לך היילקס או דאצ'יה זה יפה אבל אתה לא יכול לשבת פה איתנו לקפה.
בניין זה עבודה לרציניים זה לא תחביב אולי תתחיל לבנות איזה מגדל בתל אביב.
#יש לי סילברדו#
אני שוב לא חדשההרהמורניק
אבל מה הסיפור???????????????????????????????????????
למה אין פה כלום?????????????????????????????????????????????????
כי אף אחד לא יוזם ומפעיל את הפורום (גם אתה ככה…)Gini
כי אף אחד לא יוזם ומפעיל את הפורוםGiniאחרונה
יש כאלה שערים עכשיו?אהבה 18
כלומר?הרשפון הנודדאחרונה
אני לא חדשההרהמורניק
למה כ"כ משעמם פה?????
כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל
או לשטו"ל
לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים
אני פהשמיניסט באמ"ש
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הספר:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
את יכולה להפסיק להספיםנקדימון
אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.
אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.
אולי די כבר?!
נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com
הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
..יהודי חסידיאחרונה
אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא