אני גם מרגישה ככה לפעמים.

במיוחד שאת במקצוע טיפולי ואת כל כך זקקה להבנה הזו ממשהו אחר...

האם את במקביל גם מטופלת? ממש חשוב למטפלים שלא יצטרכו שהכול יקרה בזוגיות.

וגם טוב אולי לפעמים שיש משהו יותר ראלי בבית.

מציעה לחכות עוד יום עם הפגיעה ואז לתווך את הצורך שלך לבעלך ואת הפגיעות.

ובלי קשר. ממש לא ממליצה להכניס את עניין הטבילה לסיפור הזה- טבילה היא מצווה ענקית שאנחנו עושים, תחשבי שהיית חילונית, לא היה לך את ה"איום" הזה... זה לא קשור תשאירי את העבודה לזוגיות ואת המצוות תשאירי באיזור המצוות....

בהצלחה לך!! לא פשוט להיות זו שלוקחת את כל האחריות על החלק הרגשי בבית.

חיבוק גדול על המקום הזה

להרגיש ככה

ולהיבהל *מעצמך* שמרגישה ככה

שמוצאת עצמה כותבת את ההודעה הזו

ותוך כדי כותבת "לא מאמינה שכתבתי את זה"

את,

שמדברת רגש,

שחיה רגש,

שבאה מהעולם הטיפולי,

ונפגשת בתוך ביתך פנימה בפער נוכח כל כך.

פער כואב כל כך.

מוצאת עצמך עם אישך היקר שלא יודע לתקשר או להביע רגש.

והמריבות ביניכם שציינת

והמקום הכה קשה שאת בו כרגע

עד כדי כך שלא רוצה לטבול

שמרגישה אבודה

שמרגישה בלי אוויר

שמרגישה אין מוצא

ויקרה שאת!

רוצה לשלוח לך מכאן כוחות!

נכון שעכשיו חשוך, חשוך מאוד אפילו,

אבל ב"ה זה לא יהיה כך לתמיד!

יגיע האור שלך, שלכם!

אתם ב"ה תפתרו את זה!

דווקא כי כתבת שאת באה מעולם הטיפול והרגש,

דווקא בגלל העוצמה הזו שבך, את לא תתני לזה להישאר ככה לא פתור.

את תעשי הכל כדי שזה יפתר!

וזה יפתר!

הלוואי שעוד עכשיו ולפני יום שלישי, אבל אולי לא. ואולי זה בסדר גם ככה אם יקרה.

אולי יגיע שיח אחר ביניכם דווקא בעקבות המצב שכלו כל הקיצין והגיעו מים עד נפש,

אולי משהו שם בדינמיקה הזוגית יוכל לזוז קדימה

גם אם זה יהיה מלווה בכאבי גדילה מאוד מאוד גדולים ומורגשים -

אתם תגדלו ב"ה!

אני מאוד מאמינה בזה.

ויקרה, דווקא כי כתבת שאת באה מעולם הטיפול והרגש,

לא רק שזו עוצמה אדירה בך כאמור,

אלא שחשוב לזכור שבסופו של יום כולנו כולנו בני אדם.

גם רופאים צריכים ללכת לרופא ולהירפא כאשר הם נפצעים

וגם עורכי דין צריכים ייצוג משפטי כאשר הם במציאות שמצריכה זאת

וגם פסיכולוגים צריכים לתת מענה לנפש שלהם

וגם מטפלים זוגיים צריכים לעבוד ולהשקיע בזוגיות שלהם

וגם מדריכי הורים צריכים לעבוד ולהשקיע בילדים שלהם

וכן הלאה כל מקצוע ומקצוע.

כולנו בני אדם, בשר ודם.

ולעיתים "אין חבוש מתיר עצמו מבית אסורים", כלומר לעיתים נדרשת עזרה דווקא מבחוץ, ממישהו ניטרלי, ממישהו שלא מעורבב כמונו ויכול להוציא אותנו מן הבור.

ולא רק שזו לא בושה להיעזר, אלא זו גבורה. תעודת גבורה לגמרי!

כל זוג וכל אדם בעצם באשר הוא יכול להיתרם ממקום לעצמו / לנפש שלו / לזוגיות שלו / למשפחה שלו / להורות שלו / וכן הלאה.

לכן אם את מרגישה שלא מצליחים לבד - זו העת לחשוב על למצוא כתובת שתהיה שם עבורכם.

והנשמה שלך כ"כ צודקת שהיא רוצה ודורשת כאן משהו יותר עמוק ומותאם לשניכם, ממש מבקשת ממך להתחיל במסע להרחבת כוחות הנפש שבך ושבכם כזוג.

ומי כמוך יודעת עד כמה המסע הזה אפשרי ב"ה! גם אם הוא יהיה קשה, הוא מתגמל מאין כמוהו!

שולחת לך הרבה כוחות ותמיכה ותפילה כנה שהכל יסתדר לכם הכי טוב שאפשר, בכל המובנים

שתראו את ישועת ה' יתברך כהרף עין, בגלוי בחסד ובשלמות ב"ה 🙏❤

תודה על העדכון המשמח! ב"ה ממש! מרגשת שאת ❤🤗

ואשריכם אשריכם. אומר הרבה מאוד ולטובה על שניכם ועל הזוגיות שלכם.

ב"ה שתזכו תמיד לקצור ולהינות מהפירות המתוקים-מתוקים של ההשקעה הזוגית שלכם ❤❤❤

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...