אז רק אלו שמעל גיל 9 באמת

או שאני משאירה אותם דקה וחצי לבד, יורדת וקונה מהר ועולה.

כשהם היו קטנים- הייתי צריכה לקחת אותם איתי יחד בכל גיחה למכולת או לחכות שבעלי יחזור ויקנה במקומי או ישמור עליהם וארד לקנות..

הגדולה בגיל 6 כבר הייתה הולכת לבד לקנות לחם בבוקר (פעם בקשה משוטר שיעביר אותה את הכביש היה קטע אדיר...

השני סביב גיל 8

השלישי לפני גיל 7 כבר הולך

ועושה את זה הכי טוב ויעיל מכולם.

עכשיו הוא כבר בן 7 כזה אלוף, הולך רונה ירקות לחם סוחב אין דברים כאלה. (לפעמים הולך עם אחותו בת ה4 ואז גם יש מי שעוזר לו לסחוב!!)

תנסי להכניס לה לסדר יום 40+ דק' פעילות גופנית רצינית (רכיבה על אופניים, התעמלות, שחיה וכו') שעתיים לפני שהיא אמורה ללכת לישון

להחשיך את הבית חצי שעה לפני שהולכים לישון (ושלא תתעסק במסך בזמן הזה, אם ממש דחוף, לשים את המסך על מצב לילה)

להשתמש בשמיכת כובד, ובמיטה לעשות 30 נשימות עמוקות ומלאות.

בקשר להרטבה ממליצה ללכת לטפל בזה אצל אורולוגית

ולגבי ההרטבה, היינו בהכל...

מקווה שתמצאו פתרון, כי הירדמות מהירה ושינה איכותית לא בהכרח יפתרו את זה

אצלנו בת 9 מכורה... )אולי יותר מדי..( ומאוד אוהבת להירדם ככה!!

ולמה את חושבת שהקשב והפספוסים קשורים..?

ילדי קשב עם נטיה גדולה יותר להרטבה מאוחרת

בכל מקרה אני לא יודעת בוודאות מה אצלה, רק שאני אוהבת לטפל בדברים מהשורש...

משנה אם את יכולה להשאיר אותם כמה דקות לבד.

אפשר לשבת לבד לקפה ונשנוש.

או לתת גם לילדים משהו לאכול/ לשתות.

ללכת לבד לכמה דקות לחדר עם דלת נעולה, ולעשות שם משהו שאת אוהבת. לקרוא משהו, לצייר וכד'.

כשבעלך חוזר את יכולה לקבוע משהו מחוץ לבית. אפשר משהו קבוע בתדירות שתחליטי.

זה יכול להיות לצאת להליכה/ חדר כושר/ שיעור/ חוג/ להיפגש עם חברה וכד'.

באמת צריך לראות איך יש לי אפשרות להכניס בערב...

יקחו את הקטנים לגן שעשועים, או משהו כזה?

זה גם יכול לתת לך זמן התאווררות.

לקחת יום בשבוע שאת לא חוזרת ישר לבית ויוצאת להתאוורר

לקחת הפסקה קבועה כשהוא מגיע

למצוא הפסקות קטנות בין לבין גם בעבודה וגם בבית

הפסקה זה בעיקר לנשום רגע לעצור

לא חייבים לעשות משהו

אולי שיעשו להם קייטנה, ואז להיכנס לחדר לחצי שעה (בלי הטלפון, או לפחות בלי לגעת בו) ולעשות משהו שאת אוהבת- לקרוא, לצייר לנגן, סתם לשכב ולנוח...

אם זה לא אפשרי, אז לדעתי חצי שעה של סרט זו לא מילה גסה... גם אם את צריכה להישאר לידם, את יכולה להרכיב אוזניות (כדי לא לשמוע את הסרט) ולנוח מעט.

זה באמת קשוח נורא, שאין זמן למנוחה במהלך היום...

בזכות שהתחלתי לחשוב על זה לעומק, דיברנו בעלי ואני וזה באמת יקבל מענה יותר רציני... תודה!

אם אפשרי ואת לא הולכת ישר לאיסופים.

לשבת חמש דקות בשקט שלך לפני שאת נכנסת הביתה.

להקל על עצמך במה שאפשר בשגרה השוטפת בבית ולהרשות לעצמך לנוח קצת תוך כדי, בהנחה שהם לא מחריבים את הבית אם את יושבת רגע.

להנמיך סטנדרטים כי ככה זה בית עם ילדים.

לזכור שמותר לנוח גם אם הבית מבולגן...

ומדי פעם גם לצאת להתאוורר, לחוג או משהו כיפי אחר.

אם יש לך אפילו 10 דק כמו שכתבו לשבת הלי הטלפון וגם איתו לפני שאת אוספת זה נראלי ממש מדהים..

והכי טוב שבאמת אתם חושבים על זה מסודר.. זה קריטי.. ובזוג פתאום אפשר להגיע לתובנות מדהימות הרבה יותר מלבד...

קצת פחות משעה לירושלים

יש את קהילת נצרים בעיר אריאל, 50 דקות מירושלים, סניפי בני עקיבא נפרדים, ת"ת נפרדים לבנים ולבנות

גם ביישוב עלי (בערך 40 דקות מירושלים)- ממה שאני מכירה יש הרבה סגנונות וביניהם יש הרבה מהסגנון שלכם- סניף אריאל, ת"ת נפרדים וכו

לא מכירה את שניהם אישית אבל ממה שאני יודעת מאנשים שגרים שם יש שם קהילות מקסימות נחשבות מאד איכותיות, מיקום פצצה (שעה מירושלים שעה מהמרכז)..

לשומריה

זה אולי 45 דקות נסיעה בשיא הפקקים (תלוי גם איפה בירושלים) אבל יכול להיות גם חצי שעה אם יוצאים מוקדם יותר.

אבל יש שם סניף בני עקיבא נפרד וגם סניף אריאל ששייך לישיבת שעלבים. יש שם גם בתי ספר נפרדים, וגם אולפנה וישיבה.

כדאי לבבר לעומק אם זו רמת התורניות שמתאימה לכם.

בכל אופן, המרחק הוא חצי שעה נסיעה מירושלים.

לק"י

נתן לי בפרטי קישור לשרשור אחר שיכול לעזור:

מחפשים מקום מגורים - הריון ולידה

מגרון ישוב צעיר יותר, קטן יותר, תורני, הרבה משפחות בסגנון הר המור, יש תנועת אריאל בישוב, הילדים לומדים בביה"ס פסגות - בי"ס עם כיתות נפרדות, צוות תורני, הילדים יותר מגוונים מבחינת רמת דוסיות (כי יש שם גם את ילדי פסגות). חלק מהמשפחות שולחות את הבנים לת"ת מכמש. אין יכולת או קופ"ח בישוב אבל שער בנימין במרחק נסיעה קצרצר. אין אוטובוסים לתוך הישוב אבל זה ממש מרחק הליכה מתחנת הדלק ששם עוברים כמעט כל האוטובוסים של בנימין.

יחסית קרוב לירושלים, בלי פקקים זה בערך 10 דקות לפסגת זאב (אולי טיפה יותר). בתקופה האחרונה לדעתי אין המון פקקים, ולרוב הדרכים די זורמות.

פסגות גדול יותר (גם לא ענק ביחס לישובים הגדולים, אבל גדול ביחס למגרון). יש יותר גיוון מבחינת הרמה התורנית, אבל יש גם לא מעט משפחות תורניות. יש בישוב סניף בני עקיבא נפרד (אבל זה לא נפרד הרמטי כמו אריאל). יש מכולת, קופ"ח (לפעמים צריך ללכת גם לישובים קרובים כי הקופה קטנה ולא תמיד יש מה שצריך, לפעמים סגור וכדו'). יש אוטובוסים אבל בתדירות די רחוקה (כ-12 ביום).

גם די קרוב לירושלים. בלי פקקים זה כ-20 דקות לפסגת זאב.

מה כמות האנשים (בערך)?

אולי תעבירי לפורום הו"ל, יותר פעיל שם אז יש יותר סיכוי לקבל תשובות לפני שיגיע המפגש המשפחתי..🤭

הריון ולידה?

פשוט יש שם הרבה יותר תנועה. זה כבר מזמן לא רק בנושאי הריון ולידה🤭

(השרשור שלך לגמרי מתאים גם לפה, פשוט בגלל שראיתי שאין לך תגובות, ובטח יש לך דד ליין די קרוב, אז הצעתי לשאול גם שם).

רעיונות שעולים לי -

• משחק הכתרים (עם מושגים שקשורים לסוכות, או מושגים משפחתיים, או שילוב)

• אפשר לעשות גם משהו בדומה לאליאס - הרבה כרטיסים עם מושגים (כנ"ל, קשורים למשפחה או לחג או שילוב) שצריך להגדיר ולתת לאחרים לנחש.

• אפשר טאבו - דומה למשחק הקודם אבל עם מילים שאסור להגיד.

הכל פה קצת מתבסס על קריאה, אבל אם הרוב קוראים הקטנים יכולים להשתלב לדעתי.

זה בכיוון?

אם רלוונטי- אכתוב

1. מצמידים לכל משתתף במצח הוראה בסגנון- כששותה מים לבקש ממנו להעביר משהו מהשולחן, כששואל שאלה לדפוק על השולחן, כשמדבר עם איקס לבוא לשבת בינהם וכו', במהלך הסעודה משתדלים לשים לב מה האחרים עושים ולהגיב לזה לפי ההוראה, וכל אחד צריך לנחש מה ההוראה שיש לו על המצח. אזהרת פרצי צחוק לא צפויים

2. כל משתתף מקבל דף ועט שעליו הוא רושם מספרים מ1 עד 200 (אפשר לקצר גם ל150) ויש קוביה שעוברת בין המשתתפים וזה הכללים-

   • כל פעם מישהו אחד כותב, הראשון שמתחיל זורק קוביה אם יוצא שש הוא מתחיל לכתוב ומעביר את הקוביה למשתתף הבא

   • למשתתף הבא יצא שש- הראשון מפסיק לכתוב והוא מתחיל, יצא לו 3 הראשון ממשיך חכתוב אבל מעבירים את הדף משתתף אחד ימינה והמשתתף שכותב את המספרים ממשיך לכתוב מהמספר האחרון בדף שהוא קיבל (אם לא כתבו כלום אז מאחד, אם המסםר האחרון הוא 32 אז הוא ממשיך מ33 והלאה), אם יצא לו 4 הדפים עוברים ימינה וכנ"ל בקשר לכתיבת מספרים.

   • כל אחד שזורק קוביה מעביר הלאה את הקוביה למשתתף הבא

   • המשתתף שכתב את המספר הסופי (מאתיים או 150) הוא המנצח

ולא יצא....

האתרוג שנעלם..

חדר בריחה בתוך הסוכה

כל הילדים מקבלים זכוכית מגדלת או כובע חמוד

והם הבלשים שמחפשים את האתרוג

כותבים חידה לגבי מיקום האתרוג, והם מחפשים את הפתרון ברחבי הסוכה, אם הם עונים נכון ומוצאים את המיקום- מגיעה חידה חדשה עד שהם מסיימים.. מערבים גם את המבוגרים, כי החידות הבאות נמצאות גם אצלם.. הילדים עובדים כיחידה אחת, עוזרים אחד לשני, בלי תחרותיות

ועוד משחק חמוד שחשבנו לפזר חישוקים גדולים ולשחק במשחק הכסאות, החישוק- הוא הכסא

אלא שזה שונה מהמשחק הרגיל: המטרה היא לא להשאיר אף אחד בחוץ, למרות שעם הזמן מורידים חישוק ועוד חישוק.. הם צריכים להיות יצירתיים ואולי להחזיק חלק מהמשתתפים בידיים, על הכתפיים, ועוד.. העיקר שאף אחד לא נשאר בחוץ!

חג שמח!!!

לק"י

לשם מתאימות שאלות על הגיל הזה.

פורום אמהות מיועד לגילאי בית ספר ומעלה.

למשל שרה-

ש- שלום

ר- ראיית הטוב

ה- התמדה

ואז לקרוא לדודים להקריא ברכה ולתת מתנה.

ובטח שאת יכולה לקרוא רק לחלק מהדודים.- נגיד את הדוד הגדול או נציג מכל צד, אולי רק סבא וסבתא.

תלוי כמה אותיות או רעיונות יש לך

יש לה רק 3 אותיות בשם ורציתי שהחלק הזה יהיה יותר מ5 דקות. אז אפשר את זה ועוד משהו בנוסף, או ללכת לכיוון אחר...

תודה על ההצעה!

אשמח לשמוע עוד רעיונות

שהסריטו את נערת בת המצוה ב'מסע גילוי' איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את ה'

לא זוכרת מה בדיוק היה בסרטון, אבל היה שיחה של הבת עם סבים- סבתות שלה, המורה בבית ספר, חברה, דודים אחים

וכן הסרטה שלה אורזת מצרכים בארגון חסד, ועורכת שולחן שבת, זה היה מיוחד.

לחשוב איך התכונות שלה עוזרות לה לעבוד את השם. הבת שלי ממש תתפדח אם נרצה לעשות לה סרטון כזה, היא לא תשתף פעולה, אבל אפשר אולי לכתוב ברכות ולתת מתנה סמלית לפי כל תכונה.

אני חושבת יחד אתכן, אולי להכין מצגת ולחפש סרטון קצרצר או תוכן אחר לפי כל תכונה ואז להסביר איך זה מחבר אותה למצוות

היא פשוט לא תרצה להסריט את עצמה. אבל אולי אפשר להסריט את הדודים שידברו על מצווה מסויימת ויחברו אותה אליה, בסרטון נוכל לעשות את זה קליל וככה כל הדודים יוכלו לקחת חלק. נשמע שאפשר לפתח את הכיוון הזה

שהיא רק תקריא טקסט, ושבסרטון עצמו יראו דברים אחרים (שקשורים לטקסט, אבל לא רוצה עצמה)?

אבל יכול להתאים גם לבת מצוה, הסרטנו דודים ובני דודים שנזרק אליהם אליהם דף מכווצץ לכדור, וכשהם פותחים את זה יש הודעה שאיקס- וואי מתחתנים (להמיר את זה שלאיקסית יש בת מצוה)

ואז הם מאחלים משהו בצורה חמודה (נניח אחד רץ מהר הביתה לקרוא לאשתו ולילדים, והקריא בצורה דרמטית את ההודעה ואז כולם הסתכלו אחד על השני כאילו הם ממש בשוק ואמרו במקהלה- זה סופי? אז נשאר לנו רק לאחל מזל טוב ושהבית שתבנו יחד יהיה מלא בצחוק, בחום ואהבה!)

נשמע מאוד חמוד, תודה

אבל בלי הודעה שמתחתנים. כל קרוב משפחה טפס בסרטון נייר מקומט, פתח אותו, והיה כתוב שם מילה או משפט עם גימטריה שזהה לשם שלנו ולפיה היה צריך לברך. בסוף הברכה המברך קימט של הדף וזרק לצד השני, ככה שבסרטון הבא נראה כאילו הם תפסו את אותו הדף מהמברך הקודם.

זה היה ממש חמוד, והגימטריות היו מעניינות וחלקן הזויות.

דווקא לבת מצווה נראה לי שטקס ארוך ומיגע עם דבר תורה ארוך מכל הדודים יכול לא להתאים לקהל של הבנות. אולי באמת אם משלבים את זה בקלילות והומור בלי לאבד את התוכן?

בזכות הרעיונות שלכן הבנתי שלהכין סרטון ערכי מהדודים זה הרבה יותר מתאים

כלומר, שלא בכל פעם יקום דוד וידבר. אלא להסריט מראש. לערוך את זה באופן יפה וכייפי. ככה גם מקצרים ומדייקים את הנאמר.. אפשר להוסיף תמונות שלה או סרטון שקשור למצווה שנאמרה..

באמת יש כאן הרבה אפשרויות כשהופכים את זה לסרטון. אני מחפשת איך לעשות את זה קליל ולהוסיף אולי גם הומור וקטעים מיוחדים.

איזה כיף שאתם עוזרות לי, כל הצעה נוספת בכיוון תתקבל בברכה!

בעזהי"ת

בסרטון.

עשינו בסגנון 'סליחה על השאלה': כתבנו מראש כמה שאלות- חלקן נוגעות לילדה (מה אתם מאחלים לה, איזה תכונה טובה אתם רואים בה, מה הדבר הראשון שעולה לכם לראש כשאתם חושבים עליה) וחלקן נוגעות בתוכן של האירוע (למשל אם זה על חסד- איפה החסד פוגש אותך ביומיום, אם זה על הודיה- על מה אתה מודה בחיים שלך, אם זה על שמחה- מה הדבר שמשמח אותך, אם זה על תפילה- לאיזה חלק בתפילה אתה הכי מחובר.. כאלה).

את הסבים והסבתות הסרטתי בעצמי עונים על כל 6 השאלות. מהדודים ביקשתי שמי שרוצה ישלח סרטון קצר שבו הם עונים על שאלה אחת או שתיים מתוך הרשימה, לבחירתם, והזמנתי גם לצלם בני דודים/אחיינים עונים על שאלה אחת, אפשר גם בזוגות.

בגלל האופי של הסרטון הזה, יש לך שליטה על האורך והטקסט. למשל אם מישהו ענה תשובה ארוכה, את יכולה לחתוך רק קטע קצר.. ככה בסופו של דבר יצא סרטון של נגיד 7 דקות (לשש שאלות), אבל משתתפים בו 6 סבים וסבתות באופן משמעותי, ועוד 4 דודים, ועוד 3 אחים של ילדת בת המצווה, ועוד 16 בני דודים משתי הצדדים, וגם נתתי אופציה לכוווווווווולם פשוט לא כולם ניצלו את ההזדמנות. אבל אין פה עניין של להעלב כי בסוף כולם קיבלו הזדמנות.

כל אחד בחר ערך ונתן עליו מתנה קטנה והסבר קצר, היה יפה לטעמי

בטחון בכוחותיך, אהבת ולימוד תורה, אהבת העם, אהבת הארץ ותרומה למדינה, קיום מצוות, עמל ויגיעה, חסד ועזרה לזולת, ענווה וצניעות, חברות, עין טובה ולימוד זכות, משפחה, שמחה

ביקשו מכל דוד לתת מתנה סביב ערך מסוים שההורים רצו.

ואז בשבת כל אחד הביא את המתנה והסבירו איך היא מתקשרת.

אבל בגלל שזה היה שבת, פיצלו את זה ל-3 חלקים. כי באמת יש אנשים שלא יודעים לקצר ומטריחים את הציבור...

4 זה מספר מעולה.

והרעיון הזה מקסים!!!

(אם בכל זאת את רוצה גם דודים את יכולה לרשום בוואטסאפ המשפחתי שאת מחפשת 2-3 מתנדבים ואז זה לא יוצא "לא נעים" שלא הזמנת מישהו)