יש לי אחות באמת נשמה טובה, יותר גדולה ממני (לא נשואה) והיא אובר אכפתית ודואגת לכל מי שבסביבה שלה ובייחוד לי כאחותה.
אם אני מתלוננת על זה שכואבות לי הרגליים אז היא תדאג לשלוח לי מלא אופציות של נעלים נוחות לשכנע אותי וגם להזמין לי (ככה גם עם בגדים וכו'), אם היא שומעת שאני מחפשת כיסאות בטיחות לרכב אז היא תחרוש את יד 2 בשבילי.
אם לדעתה יקל עליי שואב אבק אז היא תחשוב איך היא יכולה לסדר שיהיה לי (ואני לא רוצההה).
אני מרגישה כל הזמן שאני צריכה לדחות את העזרה ואת הדאגה שלה ושהיא לוקחת אחריות על חלקים שלא שלה, זה יכול לתסכל אותי כי איך מבהירים את הרצון להסתדר לבד בלי לפגוע?
אם אני מתלוננת על זה שכואבות לי הרגליים אז היא תדאג לשלוח לי מלא אופציות של נעלים נוחות לשכנע אותי וגם להזמין לי (ככה גם עם בגדים וכו'), אם היא שומעת שאני מחפשת כיסאות בטיחות לרכב אז היא תחרוש את יד 2 בשבילי.
אם לדעתה יקל עליי שואב אבק אז היא תחשוב איך היא יכולה לסדר שיהיה לי (ואני לא רוצההה).
אני מרגישה כל הזמן שאני צריכה לדחות את העזרה ואת הדאגה שלה ושהיא לוקחת אחריות על חלקים שלא שלה, זה יכול לתסכל אותי כי איך מבהירים את הרצון להסתדר לבד בלי לפגוע?
וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...