באמת, את לא רוצה אותן. 

את לא רוצה את "המרחב הנשי התומך" ובלה בלה בלה.. 

את סולדת ממנו. 

את לא תתחתני. 

חבל שהם חושבים על זה. 

איזו תכלית כבר יש לחיים כאלה?

וגם הוא חושב על קשר, ולא בא לי באמת. 

מגלה שרציתי את הראשון. 

מחוברת אליו יותר קרובה אליו נעים לי איתו. 

מרגישה בטוחה גם פיזית לידו. 

את ***** כמו תמיד. 

לא מבינה למה את עוד בקשר איתם. 

סתם.

בלי תכלית. 

שחררי אותם. 

***" אחת. 

השלית עוד אחד. 

הכל כבוי חסר משמעות. 

מתי הולכים מפה, אמא? 

אני רוצה לצאת מהמשחק הזה. 

לכולם אכפת?

למה לא מוותרים עליי?

שיניחו לי כבר. 

אין טעם כבר..

שוב עשית את זה.

מסרת גבר שרצה אותך למישהי אחרת.

ואת נותרת עקרה.

עקורה.

בלי תגובה לדברים שרצית תגובה עליהם.

בלי מילה.

טמטום.

את מטומטמת.

נשארת לבד.

כל הכבוד.

עזרת לכולם ומה איתך?

מי יעזור לך?

השארת את עצמך מופקרת לכל.

כבר לא אכפת לך מכלום.

גם לא מזה שאת לא חיה ולא מזה שנפגעים ממך

אין כח ורצון לשאת את זה כבר.

אין לי כח לשאת את זה. 

עשית שידוך, גם אם מטמטום וויתור שלך.

ואת מנסה להשכין שלום בין איש לאשתו שלפחות מערכת היחסים שלהם תתרפא.

אה ומישהו טען שעזרת לו ונתת לו בעצם זה שאיפשרת לו לדבר.

משהו.

אולי ירשמו לי את זה בשמיים אולי אם לא יאבד במניין כל שאר הדברים שעושה.

ולמה הלב המטומטם הזה מתגעגע לבלתי אפשרי או להזוי? למה מתגעגע לא'?

הרי זה לא יקרה.

בטח עובדת ה'.. בחלומות שלך אולי.

לכי ילדה אהובה.

שחררי את המקום הזה.

לכי עכשיו לפרוח, לזרוח לחיות את החיים שלך.

מגיע לך.

זכותך לחיות את חייך שלך.

צאי מפה.

אף אחד לא זקוק לך יותר משאת זקוקה לעצמך כרגע. 

את מבינה את מידת הטמטום שלך????

למה את מתערבת בדברים לא לך???

למה את נכנסת לזה בכלל מלכתחילה?

אז הצלחת להוציא את גד. והוא עכשיו משוחרר מזה ויכול לחיות ולבנות משהו בריא יותר.

ושיחררת את למ. שיבנה את עצמו. ויתנתק מהדברים האלו, גם אם הדרך לא שלימה לפחות מזה..

ואז זה .

דה. למה היא כתבה לי בכלל? ולמה זה הגיע אליה בכלל????

ולמה אליי דווקא?

כדי לנקות? ואז לשמוע מה היה שם באמת ולהתפחלץ כי זה לא נשמע לי..

ודי.

אין כח כבר.

די.

ביי.

לא רוצה לדבר עם אף אחד מהם יותר.

שיהיו להם חיים טובים.

אני אגדל בעצמי לא זקוקה לזה.

באמת.

רק המחשבה על מה יגידו עליי בעתיד.

יש לי הרבה מה ללמוד.

מקום ****.

לפעמים מתחרטת שנכנסתי לפה בכלל.

יש מי שכותב מהראש.

ואיפה הלב?

הוא מרגיש?

הוא יודע מה זה להתגעגע ככה באינסוף?

מישהו יודע בכלל להבין ולהרגיש געגוע כזה?

מי שלא יודע לא יכול להגיד מילה על זה.

מילים של שכל לא תמיד יודעות לנחם געגוע. 

שם הגרעין החדש בתנועת עזרא: אחיה

בשנים האחרונות היה פורום הפריקות שלי, עד שגיליתי שכולם רואים אותו. מאז ויתרתי על הרעיון

וסליחה על הפלישה

והכל טוב

מוזר שזה לא פורום מת

כבר כמה שנים רק אני נמצאת פה בפורום המת הזה, ובחודשים האחרונים התחלתי לכתוב פה..

במחשבה שאף אחד לא כאן קורא או עוקב.. כי כאמור זה פורום מת...ותגובה מפתיעה שבוע שעבר שלא ציפיתי לה גילתה לי שזה ממש לא המצב שחשבתי ויש שעוקבים אחרי.. משום מה.

אז עניין אותי לדעת כמה אנשים קוראים אותי.

אם יש עוד קוראים שלא סימנו, אל תתביישו לסמן שאתם פה.. גם ככה אף אחד לא ידע מי אתם.

**

אני קראתי אותך 

את עולם שלם

הגדרה מהממת שיש מה להתבונן בה. מה זה שלם בעצם..

מה זה השלם הזה בעיניך? מה בו שלם?

**

רואה בדף הראשי את השרשורים החדשים, כולל של הפורום הזה.

מה זה אומר בדף הראשי? אני לא ממחשב שנים אז קשה להבין..

וזה משנה אם מישהו שם את הפורום בכוכב או שזה ככה אצל כולם שיכולים לראות הכל?

זה קורה עם עוד פורומים נידחים או רק עם זה?

תודה.

ברור לי שלא אכתוב פה יותר עכשיו.

**

נורא לחשוב שכולם יכלו לראות את זה ולא ידעתי בכלל. 

ביניהם הרבה נידחים

די משם הגעתי לפה. רק נראה ונשמע שלא כולם עולים לראשי כמו זה.