לֹא טוֹב לוֹ לָאָדָם, אֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּעַצְמוֹ. מְעַט טְרוּנְיָה יֵשׁ לוֹ בְּלִבּוֹ עַל עַצְמוֹ. מַשֶּׁהוּ לֹא זוֹרֵם, אִי שֶׁקֶט, אִי סֵדֶר פְּנִימִי, אֲפִלּוּ מְעַט נְפִילוֹת אוֹ כִּשְׁלוֹנוֹת. לֹא נוֹחַ לוֹ בְּעַצְמוֹ. וּבְצוּרָה סְמוּיָה – הָיָה רוֹצֶה לְהַחְלִיף אֶת הָעַצְמִי שֶׁלּוֹ כָּעֵת בְּעַצְמִי אַחֵר, מֻכָּר יוֹתֵר, שָׂמֵחַ, שָׁלֵו, כָּזֶה שֶׁנִּצְרָךְ הָיָה לְהִתְמוֹדֵד פָּחוֹת. הוּא מַרְגִּישׁ וְיוֹדֵעַ שֶׁהָיוּ יָמִים יָפִים מֵאֵלּוּ, הוּא זוֹכֵר, הוּא חָוָה... וְלִבּוֹ מִתְמַלֵּא בְּגַעְגּוּעַ מֵעִיק. קָשֶׁה לוֹ עִם מַצָּבוֹ כָּעֵת, קָשֶׁה לוֹ עִם עַצְמוֹ.
וּבִפְנִימִיּוּתוֹ הַכֹּל מָלֵא תְּסִיסָה. אָנָה אֵלֵךְ מִפָּנֶיךָ. רוֹצֶה הוּא לִבְרֹחַ לְיָמָיו הַטּוֹבִים, לְאוֹתָהּ נֶפֶשׁ נְקִיָּה וּצְלוּלָה הַזְּכוּרָה לוֹ בְּעֶרְגָּה. אֵינוֹ מוּכָן לִפְגֹּשׁ אֶת נַפְשׁוֹ, אֶת עַצְמוֹ כְּפִי שֶׁהוּא כָּעֵת, הוּא מְפַחֵד מְעַט לְהַנִּיחַ אֶת עַצְמוֹ בְּעַצְמוֹ, מִתְמוֹדֵד וְלֹא שָׁלֵם שֶׁכָּזֶה. אֵינוֹ מוֹצֵא רָצוֹן וְכוֹחַ לִשְׁהוֹת בִּמְצִיאוּת שׁוֹמֵמָה וַחֲרֵבָה שֶׁכָּזוֹ.
וְכָעֵת הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁהוּא תָּלוּי מְעַט. מִתְמַקֵּם וְחַי בָּרֶוַח הַמַּכְאִיב שֶׁבֵּין הָרָצוּי לַמָּצוּי. אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ. אוֹחֵז בְּמָה שֶׁהָיָה, מְפַחֵד לְהַרְפּוֹת אֶת עַצְמוֹ מִשָּׁם. לֹא מְאַפְשֵׁר לְעַצְמוֹ מִפְגָּשׁ עִם מְצִיאוּת נַפְשׁוֹ הַמִּתְרַחֶשֶׁת לָהּ כְּפִי שֶׁהִיא כָּעֵת.
הַכְנָעָה. קַבָּלָה רָדִיקָלִית.
זֶהוּ הַתְּנַאי, הַשַּׁעַר לָבוֹא דַּרְכּוֹ אֶל הָעַצְמִי, וְאֶל הַחִדּוּשׁ שֶׁבָּעַצְמִי.
בְּעֵת שֶׁכָּזוֹ נִדְרָשׁ הָאָדָם לְשַׁחְרֵר אֶת כָּל הָאֲחִיזוֹת. לְהַסְכִּים. לְהִתְמַלֵּא בְּהַכְנָעָה אֶל מוּל הָאָבְדָן שֶׁל עַצְמוֹ הַיָּשָׁן. מְעַט בְּעָצְמָה, בְּרָדִיקָלִיּוּת. כָּכָה אֲנִי כָּעֵת. אַחֵר, מְבֻלְבָּל, תּוֹהֶה, מִתְמוֹדֵד, נוֹפֵל וְקָם, לֹא לְגַמְרֵי שָׁלֵם. לֹא מַמָּשׁ שָׁלֵו. וַאֲנִי מְקַבֵּל אֶת הִמָּצְאוּתָהּ שֶׁל נַפְשִׁי בַּמָּקוֹם הַזֶּה. מִשְׁתַּתֵּף עִם עַצְמִי, נִפְגָּשׁ עִם מְצִיאוּת שׁוֹנָה שֶׁל נַפְשִׁי, אוּלַי אֲפִלּוּ מִסְתַּקְרֵן. יוֹצֵר מַגָּע, מוּכָן לְהִתְקָרֵב, לִשְׁהוֹת קָרוֹב לְעַצְמִי וְעִם עַצְמִי. לְחַבֵּק וְלֶאֱהֹב אֶת עַצְמֵנוּ גַּם בַּמְּקוֹמוֹת הָאֵלּוּ.
כְּשֶׁאֲנַחְנוּ אוֹחֲזִים, לֹא מִתְאַפְשֵׁר לָנוּ לְהִפָּגֵשׁ וְלִרְאוֹת אֶת הַמֶּרְחָב, אָנוּ מְעַט מְמֻקָּדִים מִדַּי.
וּבָאָה קַבָּלָה, וּבָאָה הַרְפָּיָה, וּמִתְגַּלִּים מֶרְחָבִים, מֶרְחֲבֵי חַיִּים חֲדָשִׁים.
וּבְתוֹךְ הַחֹשֶׁךְ יָכוֹל לִבְקֹעַ אוֹר. מִמַּעֲמַקִּים תְּהוֹמִיִּים אֵלּוּ מִתְגַּלִּים גְּוָנִים שׁוֹנִים, מִפְגָּשׁ אַחֵר, וּפְעָמִים שֶׁגַּם אוֹצָרוֹת מְלֵאִים חִדּוּשׁ וְרַעֲנַנּוּת. פְּעָמִים רַבּוֹת כָּל הַדְּרָכִים הַחֲסוּמוֹת יִפָּתְחוּ לְפָנֵינוּ דַּוְקָא מִתּוֹךְ קַבָּלָה שֶׁל הַקֹּשִׁי, הַרְפָּיָה מִפִּתְרוֹן מֻחְלָט וּבָרוּר, מֵהַנִּסָּיוֹן לִפְרֹץ אֶת כָּל הַחֲסִימוֹת.
הַכְנָעָה עֲמֻקָּה הַמְּבִיאָה לְהַבְדָּלָה וְהַמְתָּקָה.
יֵשׁ מִקְרִים שֶׁאָדָם הִתְעַיֵּף מֵהִתְנַגְּדוּת, הוּא מֻתָּשׁ... וּפָשׁוּט מַרְפֶּה לְגַמְרֵי. וְשֶׁמָּא יֵשׁ בָּזֶה מֵעֵין 'יֵאוּשׁ דִּקְדֻשָּׁה'.
הַנֶּפֶשׁ שֶׁלָּנוּ עַל כָּל עֲמָקֶיהָ וּפִסְגוֹתֶיהָ, שִׂמְחָתָהּ וּכְאֵבֶיהָ, הִיא הִיא הַשַּׁעַר, הַגֶּשֶׁר הַמַּעֲבִיר אוֹתָנוּ מֵעוֹלָמֵנוּ שֶׁלָּנוּ הַסּוּבְּיֶקְטִיבִי, לְעוֹלָמוֹת גְּבוֹהִים, יָפִים וּמַקִּיפִים מִנַּפְשֵׁנוּ שֶׁלָּנוּ. הִיא הַגֶּשֶׁר הַיָּחִיד. דַּרְכָּהּ אֲנַחְנוּ רוֹאִים אֶת הָעוֹלָם, נִפְגָּשִׁים בַּכֹּל. הִיא הַנּוֹתֶנֶת, הַמְּאַפְשֶׁרֶת אֶת הַמִּפְגָּשׁ. הַיְּחִידָה הַמְּסֻגֶּלֶת. אַל לָנוּ לִבְרֹחַ, לִקְפֹּץ מֵעַל נַפְשֵׁנוּ כְּפִי שֶׁהִיא כָּעֵת. הִיא הַפֶּתַח לְשִׁנּוּי, הִתְפַּתְּחוּת וְחִדּוּשׁ.
וְכָעֵת חֹדֶשׁ נִיסָן, וְכֻלָּנוּ מְבַקְּשִׁים הִתְחַדְּשׁוּת, חַיּוּת חֲדָשָׁה בעצמיותנו.
אֲנִי מְאַחֵל לָנוּ שֶׁנֵּדַע לִמְצֹא אוֹתָהּ מִתּוֹךְ הַ'יָּשָׁן', מִתּוֹךְ הַקַּיָּם, הַיֵּשׁ, הַמְּצִיאוּת וְהַנֶּפֶשׁ כְּפִי שֶׁהִיא כָּעֵת. הַחִדּוּשׁ יָצוּץ וְיִתְגַּלֶּה דַּוְקָא מִתּוֹךְ קַבָּלָה לְלֹא תְּנַאי שֶׁל הַמְּצִיאוּת שֶׁלָּנוּ כְּפִי שֶׁהִיא כָּעֵת. 'אִם שָׁמוֹעַ בְּיָשָׁן – תִּשְׁמַע בְּחָדָשׁ'.
דַּע אֶת עַצְמְךָ וְאֶת עוֹלָמְךָ, דַּע אֶת הַמְּצִיאוּת שֶׁאַתָּה חַי בָּהּ – מֻשְׁלָךְ בַּשָּׂדֶה, עֵרֹם וְעֶרְיָה... וְכָאַבְתָּ וּבָגַרְתָּ וְהֵבַנְתָּ דָּבָר אוֹ שְׁנַיִם וְאַט אַט גַּם כְּנָפַיִם צָמְחוּ לְךָ.
וָאֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי,
בְּדָמַיִךְ חֲיִי.


