דבר שני (קדימה עגבניות..)
אני גם אוכלת לפני הארוחה. לא בסמיכות ממש, אבל לפני הדלקת נרות אוכלת משהו משביע. למשל כריך עם אבוקדו או פסטה עם טונה שנשארה מהצהריים וכד'.
זה עוזר גם להנקות, כי כשהאמא מורעבת ההנקה פחות אפקטיבית ויותר מתישה ומכניסה את כולם למעגל כמו שאת מתארת.
אבל גם בלי הנקה, בתקופות שאני לא יכולה לאכול בנחת, מעדיפה להגיע בשליטה עצמית מלאה לזמן הקידוש. בערב שבת זה לפני הדלקת נרות ובבוקר שבת זה בבוקר נגיד שעתיים לפני הארוחה. (מי שממש מקפידה יכולה לעשות קידוש קודם)
ברגע שאני האמא רגועה ושבעה, והילדים שבעים, אז הכל נראה אחרת.
למשל ילד שלא יורד מהידיים. אוקי שיישאר בידיים..
כשאנחנו בבית לפעמים מתחלפים עושים תורנות, בהתחלה כולם סביב השולחן וכולם אוכלים חוץ ממני והנודניק התורן,
ואח"כ בעלי לוקח את הקטנים לשחק בשטיח ואני אוכלת ותוך כדי מדברים.. (זה ממש צמוד) ואז מי שנרגע חוזר, הולך, זה די גמיש.
הנחת בארוחה והאווירה סביב נושא ארוחת שבת בפועל חשובה לי הרבה יותר ממנהגים שמגבילים את ההתנהלות סביב השולחן.
(בתור ילדה זכור לי לרע המנהג לא לקום מהשולחן כל הארוחה משתלב עם צעקות ועצבים של הורים וילדים..)
תבקשי מבן השלוש שלך לספר לך מה הוא למד אחרי זמן הדלקת נרות, קודם כל שיפרוק הכל לפני כן ככה שאם הוא לא מצליח לסיים בארוחה לפחות שמעו אותו כבר פעם אחת. שירים אפשר גם אחרי ברכת המזון.
אצלנו גם מאוד אוהבים להדגים ולספר עם בובות אצבע.
לדעתי הכי חשוב לזכור מה המטרה ולא להתקבע על סדר ארוחה שמעוות את התוצאה בסוף.
בגילאים האלו צריך להאכיל, לפעמים להניק, להחליף טיטול, בגדים, נשפך משהו, נשבר משהו...
הבלתמים זה חלק מההווי, צריך לקבל אותם ולזרום איתם.
אגב לא יודעת איך נראה יום שישי שלכם, אצלנו משל את בן השנתיים אנחנו לא מקלחים ומלבישים כחלק מהטקס של יום שישי. אין לנו פנאי לזה וגם לא יעיל, ממילא צריך לקלח אחרי שעושה קקי וזה יכול להיות גם חצי שעה אחרי מקלחת אז מה עשינו בזה...
אם במקרה אני יוצאת איתו בערב שבת אז שמה לו סוודר שבת, לא מעבר.
זה חוסך המון מהלחץ והבלאגן ולהשתגע להלביש כשלא זורם לו. (רק אצל ההורים לכבודם אני כן משקיעה בזה ורואה כמה אנרגיה זה גוזל ממני)
כל הילדים שלי גדלו כך ובשלב מסויים היה להם טבעי להתקלח ולהתלבש לכבוד שבת. לא הצריך מאיתנו שוב דבר נוסף מיוחד אז גם אפשר לשחרר גם את "מה יהיה כשיגדלו".
בשעון קיץ מכניסים שבת מוקדם. אי אפשר לצפות מילדים קטנים לרוגע כשמשנים להם את כל סדר היום. גם כשישנים צהריים להתחיל סעודת שבת ב20:00 זה לא סביר בשבילם אז אי אפשר לצפות שיהיו רגועים...
