היי לכולם/ןSimple
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך ו' בניסן תשפ"ג 07:19

שלום רב.. אני נשוי כשנה וחצי ואני מצוי כבר תקופה לא מבוטלת בלבטים עם עצמי.

העניין הוא שישנם פערים ברמה הדתית ביני לבין אשתי, ידענו גם קודם לחתונה שישנם פערים רק שכמו חרדים טובים כמובן שלא גרנו יחד לפני החתונה מה שקורה זה שאחרי חתונה כשעוברים לגור יחד צצים הפערים (לא אגיד על בסיס יומיומי אבל גם לא רחוק משם) ואני מוצא את עצמי הרבה פעמים מרגיש מוגבל ומתוסכל כתוצאה מזה, כל פעם שעולה איזשהו דיבור שעולה שם הפער אפי' כדיון תיאורטי היא נכנסת לתוך עצמה מה שקורה זה שאני מרגיש מוגבל מלבטא את עצמי כמו שאני רגיל וכמו שאני חושב (אציין שאני מאד חופשי בחשיבה שלי) ויש דברים שהיא אפי' לא יודעת כי אני לא רוצה לספר לה בשביל שלא יהיה אישיו מזה וזה יוצר שכביכול אני מסתיר ממנה וזה לא נחמד לי כי הייתי רוצה להרגיש הכי פתוח שיש עם האישה שלי וגם אני לא יודע אם זה הכי פייר כלפיה, בנוסף זה יוצר לי ריחוק נוסף מהדת בהרגשה שלי שכביכול אני עושה דברים בכפייה (לא חלילה שהיא כופה עליי אלא המציאות היא זאת שכופה עליי מכורח הנסיבות לעיל) וזה גורם לי להרגשות לא נעימות גם בפן הזוגי שאולי זה לא מתאים לי.

מתוסכל.. אשמח לשמוע את דעתכם.ן בנושא

תודה


זו יכולה להיות הזדמנות נפלאה עבורכם לגדול עודנגמרו לי השמות

לפתח עוד את היכולות האישיות והזוגיות שלכם,

להעמיק עוד את הזוגיות שלכם,

ללמוד עוד על ניהול נכון של פערים וקונפליקטים.

 

אל תיבהל מעצם זה שזה קיים. כי זה קיים. אצל רוב אם לא כל הזוגות.

פערים קיימים. חילוקי דעות קיימים.

אנחנו אנשים שונים, ו"כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות", ובטח ובטח אצל איש ואישה.

הכל בסדר מבחינת זה שקיים שוני.

השאלה מה עושים איתו,

איך לומדים יחד ולחוד להבין אותו, לתקשר אותו, ולגשר עליו.

 

יש בהודעתך דברים רבים שאפשר וכדאי לעבוד עליהם וללמוד אותם

- גם כמובן איך לנהל מצבי שוני/פערים/חילוקי דעות וכו' בזוגיות

- גם איך להתייחס נכון לתיאור שכתבת שאשתך נכנסת לתוך עצמה כאשר יש דיון כזה, להבין מהשורש מה זה אומר עבורה וכמובן איך להתקדם מהמקום הזה עם המון אמפתיה כלפיה וכלפי המקום הזה,

- גם איך להתייחס לנכון לעניין זה שאתה מגביל את עצמך בדיבור וכן לעניין ההסתרה שלך שכתבת שאתה עושה כדי שלא יהיה אישיו,

- גם להעמיק בעניין המקום שלך מול הדת ואיך אתה מרגיש שבסופו של דבר דרך ההתנהלות הזאת לא מקדמת אותך אלא יוצרת אצלך הרגשה של כפייה - ובעקבות כך התרחקות.

 

על כל אחד מן הסעיפים הללו צריך להעמיק בצורה מקיפה ורחבה, הכי כדאי ונכון שיעשה בעולם האמיתי עם מי שמכיר אתכם ואת התמונה השלמה ושאר ושלל הדברים האחרים שדרושים כאן כדי לייעץ נכון.

 

בינתיים אם תרצה לתת דוגמא ספציפית למשל לפער כזה שקיים ואיך זה מתבטא בפועל ביניכם, אולי נוכל יותר לכוון ולהתמקד גם במענה.

או אם תרצה לשמוע בכללי יותר על ניהול חילוקי דעות בזוגיות - אוכל לכתוב לך בשמחה. (שוב, בצורה כללית, והחיסרון בצורה הכללית שאין בה מענה מדויק עבורכם ספציפית, ואי אפשר לדעת ולהבין עם מה באמת אתם מתמודדים ואפשר לפספס כך המון דברים משמעותיים מאוד)

 

שתהיה ברכה גדולה והצלחה שלמה

לא לשכוח שזוגיות היא לימוד, תורה שלמה היא ולימוד היא צריכה

לימוד שהולך ומעמיק כל יום וכל שנה

ולימוד אפשרי לחלוטין, ועל אף שלא תמיד פשוט - הכי הכי מתגמל שיש

בהחלט!תהילה 3>
תודה על המענהSimple

אם רצית דוגמה זה יכול להתבטא למשל בכשרויות, שהיא מקפידה יותר ממני וכתוצאה מזה שהיא כביכול מקפידה יותר אז היא לא תמיד ככ סומכת עליי  בנושא הזה מה גם שטכנית זה מגביל אותנו מאד באיפה לצאת לאכול וכאלה.

דוגמה נוספת, עלה בינינו כמה פעמים איזשהו דיבור על עניין של צניעות ואציין שהיא ידעה עוד בשלב הדייטים שאני הרבה יותר "פתוח" בנושא הזה, זה דובר ממש במילים מפורשות ולא ברמז ומה שקורה זה כאשר עולה נושא כזה היום ואדגיש שמדובר בדיון תיאורטי בלבד אף פעם לא אמרתי לה שתלך עם משהו שלא צנוע לדעתה אז אם אני מביע את דעתי בנושא היא נכנסת למוד כזה של באסה ושל פרצוף ארוך וגם אומרת שמפריע לה שזו דעתי וכאילו מה? הרי ידעת במפורש שזו דעתי אז מה שקורה זה או שאני אומר את דעתי ואז היא מתבאסת או שאני לא אומר את דעתי ואז אני מרגיש שאני צריך לעצור את עצמי מלהביע את דעתי הלגיטימית עם האדם שלכאורה אני אמור להרגיש איתו הכי בנח 

זה מתבטא בעוד מקומות

מרגיש כמו מבוי סתום ומעורר בי מחשבות של "למה עשית את זה לעצמך" ואולי זה בכלל לא מתאים מה גם שאני לא רואה את עצמי עכשיו חי ככה חיים שלמים כשבינתיים הפער קצת גדל וככה יקשה עוד יותר בצורת ההתנהלות העכשווית

 

מתוסכל מאד

לא ממש מבין, על מה בניתם?הסטורי
שאלת כשרויות בוודאי לא תלויה ב'לגור ביחד', גם שאלות אחרות, שהיו ידועות קודם. מה תכננתם לגבי כשרויות למשל? למה בכל זאת בחרת להתחתן איתה? למה היא בכל זאת בחרה להתחתן אתך?
לענ"דSimple

בהחלט יש דברים שקשורים ל'לגור ביחד' יש דברים שרק כשגרים ביחד וחווים את היומיום יחד הם צפים (יכול להיות שהדוגמה של כשרויות לא ככ טובה אבל יש דברים מעבר)

שוב, יש כאן כמה וכמה ענייניםנגמרו לי השמות

ומאוד חשוב *עבורכם* לנסות לגעת בהם לעומק ולפתור אותם אחד אחד.

 

לעניין הכשרויות -

לנסות לראות איך מגיעים למצב שזה בסדר שיש ביניכם פער, אבל איך למרות הפער אשתך סומכת עליך.

ולגבי יציאה ואוכל בחוץ - גם כאן לעבור תהליך ביניכם ולהגיע להסכמות שטובות ונכונות *לשניכם*.

 

לגבי הצניעות בלבוש-

(אגב, פתחת כאן בעבר שרשורים על הצניעות בלבוש של אשתך? כמדומני זוכרת משהו כזה פחות או יותר)

גם כאן צריך לראות מה קורה *אצל אשתך* כאשר היא שומעת ממך את המילים הללו או את השדר הזה.

גם אם היא ידעה בשלב הדייטים והבינה וידעה עם מי היא מתחתנת, זה עדיין לא נעים לשמוע או לקבל שדר ש"לא מרוצים ממני" או "היו רוצים שאשתנה" או "לא מקבלים אותי כמו שאני".

לכן מובן מאוד שהיא "נכנסת למוד של באסה" כדבריך כאשר מתנהל דיון לגבי זה. 

ולא צריך שתחליט או תגיד לה מה לעשות, גם ברמת הדיון התיאורטי בלבד - זה עדיין מפריע וכואב כל הדברים הנ"ל, הידיעה עצמה שבעלי מאוכזב ממני ומהבחירות שלי, לא שמח בלבוש שאני בוחרת, היה רוצה שאלבש אחרת, ובכללי לא מרוצה ממי וממה שאני. (וחשוב להבין שגם אם אתה כלל לא מתכוון לכך - זה בהחלט יכול להתפרש *אצלה* כך. וחשוב גם לדעת איך לצאת מהפלונטר הזה)

 

גם כל מה שתיארת שכאשר אתה לא אומר את דעתך - היא מתבאסת שאתה לא אומר - ואז אתה צריך לעצור את עצמך מלהביע את דעתך - זו גם תנועה שהתקבעה עד עתה וניתנת בהחלט לשינוי.

אבל כאמור דרושה כאן עין מהעולם האמיתי שתבחן את הדברים לעומק ותיתן לכם מענה רחב ומקיף על הכל.

בצורה הזו תוכל באמת לקבל מענה לכל המבוי הסתום הזה שתיארת, לכל אותן השאלות של "אולי זה בכלל לא מתאים" או "למה עשית את זה לעצמך" -

אל תוותר אל זה!

אתה מתאר דברים שניתנים לעבודה טובה והשקעה ודרכם יגיעו פתרונות טובים ומטיבים לשניכם וב"ה סיכוי גדול לאושר שלם.

נסה לחפש איש מקצוע טוב שיעשה לך ולכם סדר בכל הבלאגן וילווה אתכם לאותם פתרונות מיטיבים ולאותם חיים זוגיים מספקים ב"ה.

 

ב"הצלחה רבה! 

שוב תודה על המענה הרחבSimple
עבר עריכה על ידי Simple בתאריך ז' בניסן תשפ"ג 14:30
אשמח לשמוע ממך כאישה איך אפשר להתנהל במקרים כאלו כאשר מצד אחד אם אני אומר את דעתי היא מקבלת שדר ש"לא מרוצים ממני" או "היו רוצים שאשתנה" או "לא מקבלים אותי כמו שאני" ומצד שני אם אני לא אומר את דעתי אז זה גם לא נחמד לה (אני רק אוסיף שמדובר בדיבור תיאורטי בלבד גם כשמדברים על אנשים אחרים או משו כזה ולא בדיבור עליה, בהקשר שלה התייאשתי ואני כבר לא מביע את דעתי אני פשוט אומר לה את מה שהיא רוצה לשמוע וזהו, אם את רוצה לשמוע שזה יפה אז תקבלי בכיף וכך אני עושה כשהיא שואלת בדברים שקשורים אליה) העניין הוא שזה לא רק בנושא הזה של צניעות יותר או פחות זה יכול להתבטא בעוד מובנים, לדוג' אני די טכני בעניין של הדת, עושה מה שצריך וזהו ולה זה מפריע ''לא עושים רק את מה שחייבים'' כדבריה וכו וכו דברים מהסוג הזה
אני לא ככ מבין איך עליי לנהוג במקרים כאלה
צריך להגיע למצב בו *שניכם* מבינים אחד את השניהנגמרו לי השמות

ו*שניכם* מקבלים ניראות ומענה לצרכים שלכם.

כלומר שגם אתה תיתן לאשתך את המענה למה שהיא חווה ומרגישה ותנסה להעביר לה שאתה אוהב אותה ומקבל אותה כמו שהיא, וגם היא צריכה ללמוד איך להעביר לך (ולהאמין בזה קודם כל בעצמה, כמובן) שהיא אוהבת אותך וגם מקבלת אותך כמו שאתה.

חד צדדיות אף פעם לא נכונה וגם לא מיטיבה בזוגיות.

שניכם צריכים להרגיש שרואים אתכם ושטוב לכם.

 

למשל לדוגמא שהבאת שאשתך אומרת לך "לא עושים רק את מה שחייבים" לגבי התנהלות דתית שלך - צריך בצורה עמוקה ונכונה לפתוח את הנושא ולהעביר בשלמות את הצד שלך. ליצור בלבה הבנה שלך עד הסוף.

וכך בכל נושא ובכל דבר.

הבנה שלך אותה עד הסוף

והבנה שלה אותך עד הסוף.

 

ואי אפשר על גבי הפורום לסייע בכך בצורה מספקת, לכן חוזרת על המלצתי למצוא איש מקצוע שיעזור לכם בתהליך הזה ולהגיע באמת למקום בו אתם מרגישים את הניראות הזו, את ההבנה הזו, את המענה שנכון ומיטיב לשניכם ב"ה

חג שמחSimple
עבר עריכה על ידי Simple בתאריך י"ח בניסן תשפ"ג 19:23
דוגמה טריה מערב חג.. יש מסעדה ממש טובה ששנינו מאד אוהבים והיא כשרה לפסח, אמרתי לה שהייתי רוצה שנלך לשם באחד מימי חול המועד וכמובן שנתקלתי בהתנגדות נוסח ''לא אוכלים בחוץ בפסח'' עכשיו אם אנחנו אוכלים שם (בכשרות שהיא טובה גם לדעתה) אז מה הבעיה גם בפסח לאכול שם?
מפה לשם התגלגל דיון ויצאנו שנינו בתחושה לא נעימה, אני פשוט לא מצליח להבין את הראש הזה! יוצא לי המיץ מהדקדוקי דת האלו

אני פשוט לא מבין מה לעשות.. והדוגמה שהבאתי היא דוגמה שכמותה יכול לקרות לא רק בעניין של הכשרויות פשוט זו ד5גמה שקרתה ממש עכשיו
אני מרגיש שההימצאות שלנו יחד בחוהמ חונקת אותי.. אני גם ככה לא אוכל כל דבר אז ב9סח יותר קשה לי ובהתחשב בזה שכל החג אנחנו יחד אז אני גם לא יכול לקנות/לאכול מה ואיפה שאני רוצה וזה גורם לי למחשבות שליליות עליה ויוצר לי לחץ פנימי
חוזר על שאלתיהסטורי
על דעת מה התחתנת איתה?!

בדיוק כמו ש'היא ידעה', גם אתה ידעת עם מי אתה מתחתן. לא לאכול בחוץ בפסח, זה מנהג מקובל בהרבה מאוד משפחות. לגיטימי לא לנהוג כך, לא לגיטימי 'ליפול מהכסא' מזה, כשידעת שאתה מתחתן עם בחורה מקפידה מאוד.
אוקיSimple
עבר עריכה על ידי Simple בתאריך י"ח בניסן תשפ"ג 21:58
א' היא לא הציגה את זה כך

ב' למרות שאתה חושב שאין משמעות ללגור או לא אז יש משמעות, יש דברים שעולים רק כשחיים יוםיום אחד עם השנייה ומרגישים יותר בנח ופוגשים דברים וסיטואציות שלא פוגשים בשיחות של דייטים, פתאום אתה קולט שבעצם יש לזה השלכה יותר רחבה מאיך שדברים מוצגים בדייט

ג' כמו ש'היא ידעה' ו'אני ידעתי' כך גם דובר על כבוד המקום אחד של השני אז בפרט ש'יודעים' שלמשל אני אוכל הכשר מסוים שהיא לא ואז לגלות שמאחורי גבי הסתירו ודאגו שאני לא אראה את זה אז איך נאמר זה קצת לא מכבד ולא ראוי בפרט שאני מקבל את זה שהיא לא אוכלת ואין לי עניין לשכנע אותה שתאכל את זה גם אפי' שלדעתי אפשר לכתחילה לאכול את זה ויש לי גם אסמכתאות הלכתיות מובהקות מרבנים בסד''ג הכי גדול שיש אני עדיין מכבד את זה

מקווה שעניתי לך על התהיות.. נראה שממש הוטרדת
אתה פשוט לא מסוגל להכילסוסה אדומה
מישהו שונה ממך. אולי ישמע חריף, אני לא מנסה לרדת עליך. אבל עוד לא התבגרת.
עם כל בן/בת זוג יש פערים מאוד דומים למה שאתה מספר. העניין הוא לדעת לחיות עם זה ולכבד האחד את השני.
במקרה הזה אתה צריך לבוא לקראתה ולבחור בילויים שמתאימים גם לה.
אז אצלכם הפער הוא הקפדה או החמרה על מצוות, ואצל אחרים זה תחומי עניין שונים מאוד.
צריך ללמוד לחיות עם זה בשלום.
ואני חושבת שאצלך זה יושב על משהו לא פתור כלל, וכדאי שתטפל בזה.
אוקי.. תודהSimple
אם את טוענת שאני לא מסוגל להכיל מישהו ששונה ממני אז אומר לך שאני לא קונה אפילו לעצמי את ההכשר שאני אוכל והיא לא כי לא נעים לי לאכול בבית משהו שהיא לא ואני כן וזה מגיע ממקום של כבוד אליה ושאני לא מציע לה בילויים שהיא לא אוהבת ואני כן (לדוגמה ללכת לסרט בקולנוע) אבל להסתיר ממני אכל כלשהו כי היא לא אוהבת את ההכשר הזה כשהיא יודעת שאני סומך עליו זה לא ככ מכבד ואפי' פגע בי.

דוג' נוספת נהגו בקהילות ישראל שהבעל עושה בדיקת חמץ ולא אשתו, כאשר אנחנו מדברים על בדיקת חמץ שעתידה להיות עוד כמה שעות והיא אומרת לי לעשות משהו מסויים ואני אומר לה שאנחנו לא עושים (לא משהו שהמצאתי, כך נוהגים בבית הוריי) ומציע שאם היא רוצה אז נעשה והיא ישר שואלת מי אמר לך שלא צריך ולמה אתה סתם אומר זה זלזול ובתחושה שלי אני שומע ''אני לא סומכת עליך בקטע הזה'' אז לבוא ולומר לי שאני לא מכבד ולא מקבל את השוני הייתי אומר שזה קצת הגזמה (כפי שמניתי לך אני לא משכנע אותה לאכול את מה שאני אוכל ולבלות בסוגי הבילויים שלי, להיפך אני הולך איתה לבילויים שלה שמעולם לא הלכתי אליהם לפני כן כי אני מבין שזו הדרך שלה לבלות)

בכ''א אשמח לשמוע חוות דעת איזה נושא לא פתור אצלי כלל ואיך היית ממליצה לטפל בזה
תודה מראש
תקשיבנעמי28
תהיו חייבים לעשות שיחה.
היא יודעת שזה פגע בך ההסתרה האוכל? וההערה שלה על בדיקת חמץ?

נשמע שאתה הולך על ביצים, בסוף זה יתפוצץ.

אין ספק שגם היא וגם אתה תצטרכו לקבל את השוני של השני בלי לנסות לשנות.


חשבתם על טיפול זוגי? שיעזור לכם להגיד את הצרכים והגבולות אחד של השני בלי שיהפוך לפיצוץ?

אתה מפחד להגיד דברים שמפריעים לך, פוחד מפיצוץ, אבל אין ברירה בסוף.

אם תחליט לדבר איתה-

תמצא זמן ששניכם רגועים ובטוב.

תגיד לה כל הזמן כמה שאתה אוהב אותה (אם זה בכנות)
וכמה חשוב לך הנישואים האלה, וכמה תלחם ותתאמץ.

תנסה לשמור על טונים רגועים גם אם היא תעלה אותם.

תהיה המבוגר האחראי בשיחה הזאת, ותתן לה תקווה שיש דרך שזה יקרה.

אל תתחשבן על פשרות, אם אתה מתפשר יותר (בהסכמה שלך) והיא פחות.
כנראה שעם הזמן כל הקטנות האלה יראו לכם לא חשובים בכלל.

תגיד לה שאתה רואה כמה דברים חשובים לה.

אל תזלזל בשום הנהגה שלה!
לא משנה אם יש לך הוכחות ורבנים שמאשרים את הדרך שלך.
זה שלה ותקבל את זה כעובדה..גם אם זה שטות.

תגיד לה שבדברים שאתה מוכן ויכול, באמת תתגמש.

אבל כן תשמור על הגבולות שלך, דברים שהם קו אדום בשבילך, תציב בשביל שניכם, היא בסוף רוצה גבר ולא נגרר.





יצא קצת רשימת מטלות.

פשוט אתה הצד היחיד שנמצא פה, הייתי אומרת לה אותו הדבר אם היא היתה כותבת.

ונראה לי זה נפוץנעמי28
שהגבר קצת נמנע ומעדיף להבליג כדי להימנע מפיצוצים.

אנחנו (אני לפחות) מפחידות כשאנחנו עצבניות, כועסות, פגועות.
פרצופים לא מרוצים משתקים אותכם ואתם מעדיפים לפעמים לסתום ולפרוק במקום אחר.
(הכללתי מהחיים שלי)

אבל זאת כנראה הדרך היחידה.
לא לפחד לפתוח הכל
כן, זה כנראה יעלה פרצופים ופיצוצים.

לנסות לעשות את זה בדרך הכי נעימה ובוגרת.
להתפשר על מה שאפשר, ועל מה שלא - להציב גבול.
אני לא שומעת פה הכלהסוסה אדומה
אני שומעת ויתור על עצמך, ריצוי כדי להימנע מעימותים ואולי גם כדי לקבל אהבה.

זה שהיא לא בסדר בדבר אחד זה לא סותר את מה שאמרתי לך.

קודם כל זה שהיא מסתירה ממך את ההכשר שאתה סומך עליו, זה לא בסדר, ואתה תצטרך לקרוא לה לשיחה ולהגיד לה שמה ששלה שלה ומה ששלך שלך. כנראה שגם לה יש מה לעבוד שם בנושא ההכלה.

דבר שני, אם לא תלמד להכיל את המקום של עצמך, לא תדע להכיל את שלה.
וגם היא לא תכיל את זה.
תרגיש בנח!!!! להגיד את האמת. ותפסיק לפחד מעימותים ומפגיעויות וממריבות. אלה החיים.
כל אחד מביא את עצמו ושניכם רוצים להכיר האחד את השני ולא רק לשמור על שקט תעשייתי.

תבוא אליה בכנות ובגילוי לב, תכין לה עוגה וקפה, תגיד לה שאתה רוצה לדבר איתה על משהו, קחו את השיחה ברצינות ותגיד לה את שעל ליבך.
ותזכרו שניכם שהמטרה היא חיבור ושלום.
אם לא תביא את עצמך לקשר וזה תלוי אך ורק בך ובבחירות שלך, באמת אין לך מה לעשות בקשר. אתה לא באמת שם.

שניכם צריכים ללמוד להכיל ולכבד (באמת) את האחר.
לא (רק) מעשית, אלא מהותית.
לתת מקום לאחר ולמקום שהוא נמצא בו.

כרגע אתה לא מכבד ולא מכיל, אתה פשוט כנוע, מתוסכל וממורמר.
תחזור להיות אדם בוחר, זה תלוי רק בך.
ותפסיק לחשוש. תתחיל לפעול ולבחור. גם בה.
כתבת יפהאחינועמית
ואני רק אוסיף, לחדד את מה שכתבת, שאין זוגיות בלי הזוג.
כלומר אם אתה "מוחק" את עצמך בשביל לא להימנע מעימותים, בסוף גם זוגיות לא תהיה.

המפתח לזוגיות הוא תקשורת טובה, היכרות עמוקה והבנה אחד של השני.

נשמע לי שמשהו בתהליך ההיכרות שלכם לא הבשיל לפני החתונה, ואולי זה היכרות כללית עם השונים מכם, לאו דווקא בזוגיות.
היא מצפה למשהו מאוד מסוים, דברים מסוימים נראים לה מובנים מאליהם, והיא לוקחת מאוד קשה את העמדה שלך.
ואולי גם יש לה ביטחון עצמי רעוע אז כל דבר נראה לה מאיים.
היא עוד לא סומכת עליך מספיק.

אל תיבהל, תבנה את הקשר. בנעימות וברגישות ובכנות.
ואל תוותר על עצמך בשום אופן.
קשה מאוד לאישה להיות "החזקה" בענייני דתשופטים
הרבה נשים, בעיקר במגזר החרדי, רגילות שהבעל הוא אחראי על התחום הזה.
סביר להניח שהיא מרגישה צורך להחזיק אותך קצר בתחום הזה כי היא מפחדת שאחרת לא יישאר כלום.

לעניות דעתי אם תשבו ותדברו ותסביר לה מה כן חשוב לך בהלכה היא לא תרגיש שהיא חייבת להיות השוטרת
הגעתם למקום מסוים שנתקע בתקשורת. מה אז?נגמרו לי השמות
עבר עריכה על ידי נגמרו לי השמות בתאריך כ"ב בניסן תשפ"ג 00:13

מה הלאה?

 

רצית לאכול במסעדה מסוימת (שכשרה לפסח) -

אשתך אמרה "לא אוכלים בחוץ בפסח" (אגב, רק על השורה  הזו אפשר להתעכב המון. מה נוצר ביניכם בדינמיקה מאז תחילת הזוגיות ביניכם שקיבע את דרך האמירה של אשתך כדרך של קביעת עובדה ולהמשיך להעמיק שם וכמובן מה אפשר לעשות הלאה כדי להתקדם מכאן) -

 

אתה נשארת *לא מבין* - מדוע אם אנו אוכלים שם כל השנה לא אוכלים שם בפסח?

האם את התהיות הללות שאלת אותה? או נשארת איתן רק בראש שלך?

ואם כן שאלת, איך שאלת?

מה ענתה?

האם הסברת לה את הלך המחשבה שלך שאם כשר כל השנה ויש כשרות לפסח - אז למה לא?

האם המשכת גם לאחר התקיעות הזו ויצרתם מענה שלם להבנה ביניכם?

האם אשתך הסבירה לך למה עבורה "לא אוכלים בחוץ בפסח?" ומה זה עבורה, לעומק?

האם היא המשיכה גם לאחר ההיתקעות לנסות ליצור מענה שלם להבנה ביניכם?

כי זה מה שצריך  לעשות כאן. מצד שניכם.

 

- ולגבי מה שכתבת על ההימצאות שלכם כל הזמן יחד ושאתה מרגיש חנוק כי לא יכול לאכול דברים שאתה רוצה -

גם כאן, זה דורש התבוננות ושינוי.

שים לב איך פעם אחר פעם אתה מתאר שאתה מוחק את עצמך (ואני מדגישה דווקא אתה כי רוב הפעמים זו תנועה שמתחילה בינך לבין עצמך ש*אתה* לא מספיק רואה את עצמך ולא מספיק קשוב לצרכים שלך ונמצא בעמדה מרצה או מפחדת או אחרת שהתקבעה אך ממש לא מקדמת אותך לעבר הניראות שלך וההנכחה של צרכיך ורצונותיך והאדם האינדיבידואלי שאתה.

גם זוג נשוי מורכב משני בני אדם אינדיבידואלים. 

לאיש עדיין יש את העולם הפנימי והאישי שלו.

לאישה יש עדיין את העולם הפנימי והאישי שלה.

ויש להם גם את הביחד הזוגי שלהם.

אלו 3 תחומים שונים.

ונראה שאתם צריכים לחתור לאיזון בין שלושתם, כי כרגע נראה שחלק מעיב על האחרים.

להגיע למצב שיש לך גם את המקום שלך.

גם בביחד הזוגי.

וגם בנפרד.

למשל, כן, ליצור מצב שאתה יכול למצוא זמן ביום שאתה אוכל משהו שאתה אוהב ורוצה, גם אם אשתך לא. אז אולי זה לא יהיה כשתהיו יחד, אבל אתה צריך להגיע לאיזון הזה שיהיו גם זמנים כאלה.

גם עבור אשתך כמובן.

זה טוב ובריא לשניכם שתהיה נפרדות בתוך הביחד,

ולא רק ביחד.

 

שוב, גם כאן בצורה דומה -

אתה מוותר, על *עצמך*,

ובמקום שזה יביא לקירבה -

זה עושה את ההיפך בדיוק כמו קודם

ואתה מתאר שזה מביא ללחץ פנימי ומחשבות שליליות שלך על אשתך היקרה.

זה האיתות עבורך שמשהו כאן חייב להשתנות.

וכמובן כדאי להתחיל מעצמנו, לקבל כלים נכונים והבנה כוללת של כל התמונה ולראות איך להתקדם וליצור מציאות של איזונים נכונים, של שמחה אמיתית, של ניראות של כל הצדדים וכן הלאה...

 

הצלחה רבה ב"ה

זה מתסכלנעמי28
אבל לגמרי יכול לעבוד.

אתם התחתנתם בידיעה שיש שוני.
אנחנו התחתנו דומים יחסית ועם הזמן לקחתי כיוון קצת אחר.

יש צד אחד שתמיד יתפשר יותר.

כשרויות נגיד, בעלי ממש מחמיר אז לבית ולבישול לא אכניס משהו שהוא לא יאכל, מצד שני הוא יקנה לי בהפתעה שווארמה ממקום שלדעתו הכשרות לא מספיקה..

וצניעות אולי לא הכל לפי טעמו אבל הוא פשוט מקבל אותי ככה.

הוא נגיד מתלבש כמו דוס ובעייני זה קצת כבד, אבל זה שלו.
ויש מקומות בילוי שהוא לא יצא איתי.

בשנים הראשונות באמת היו הרבה התנגשויות.
עם הזמן למדנו לקבל אחד את השני וגם לא לצפות (!) שמישהו אחר ישתנה.
הוא כזה ואני ככה, הוא לא מתפלל עלי שאתחזק ואני לא מקווה בסתר ליבי שהוא יפתח.


עדיין רבים
אבל בנושא הזה למדנו שאפשר לחיות בטוב גם בלי להסכים.


היי, תודהSimple
תודה על התגובה, נשמע שאנחנו די באותו מקום וזה מתסכל מאדד, סתם אני אביא דוגמה קטנה, היא ידעה בבירור עוד לפני החתונה שיש משהו שאני אוכל והיא לא ויום אחד כשהיינו אצל ההורים שלה היה איזה מאכל עם הכשרות הזו והיא פשוט דאגה שאני לא אראה את זה כמובן שלא אמרתי לה כלום אבל בפנים זה מאד הפריע ומפריע לי ואולי באיזשהו מקום זה קצת פגע בי זה כביכול נותן תחושה שהיא רוצה להחזיר אותך בתשובה (כביכול..), עכשיו אני נזכר בעוד עניין שגם הוא דובר מפורשות כמעט בדייט ראשון שהבהרתי בו את דעתי במפורש והיא גם בזה מדי פעם כזה אומרת (אני חייב לומר בשביל ההגינות שפחות מפעם אולי התייאשה חח) מה שקורה זה שאני מתוסכל ברמות שלפעמים המחשבה על זה תופסת לי את הראש ארוכות ואני אומר אולי זה לא מתאים בכלל מה עוד שבינתיים הפער רק גדל.
אגב גם אצלנו בעניין הצניעות יש פערים רק שאצלנו זה הפוך והיא טו מאצ' לדעתי וזה מתסכל ברמות ובינינו, את לא מקווה בסתר ליבך שהוא יפתח קצת ויהיה יותר נח וקל?
אני אצלנו כן מקווה ומאמין שגם אשתי מקווה הפוך עליי.
בנוסף יש את התחושה הזאת של כאילו היא לא סומכת עליי בדברים של דת למשל עכשיו דיברנו על משהו שקשור לפסח שצריך לעשות ואמרתי לה שלא צריך והיא ישר מי אמר ומה וכו..
מתוסכל ברמות קשות כל פעם מחדש.. אציין שלדעתי היא לא יודעת כלום מזה וודאי שלא דיברתי איתה על זה
(סורי מראש על הפריקה.. זה היה צריך לצאת איפשהו)
זה תהליךנעמי28
תצטרכו לעבור אותו.

אנחנו הגענו לנקודה שלא מצפים בכלל מהשני להשתנות.
אבל באמת.

וזה לא בגלל שלא אכפת אחד מהשני.
יותר בגלל שאוהבים ורואים את התמונה הגדולה.

הבעיה הגדולה בציפיה - שיש אכזבות.
גם אם הציפיה שקטה, רק בלב, בלי הערות.
עדיין יהיו אכזבות ותסכול על הצד השני.

אין לי נוסחת קסם, מאמינה שגם השנים עזרו.

לנסות להבין שזה אתם, התחתנתם מסיבה מסויימת למרות שידעתם את הקונפליקטים.

תצטרכו לעשות שיחה - זה אני, זה הכשרות / הלבוש שאני אוכל, לא פייר לקבל אותי רק על מנת שאשתנה.

תעשו את הקווים האדומים שלכם.
ותהיו באמת כנים, איפה כל אחד ממכם יכול לעשות את המאמץ להתגמש.





נגיד בקטע של הלבוש שלו - שמתי לב שכשאנחנו אחד על אחד לי באמת לא אכפת, יותר אכפת לי איך הסביבה רואה את זה.
ואז זאת עבודה שלי מול עצמי, להפסיק לרצות ולהתחשב בסביבה.
הייSimple
העניין הוא שאין לי מושג איך נעבור תהליך כזה כשהיא לא מודעת בכלל לחלק מהדברים שמתפתחים אצלי בפנים, הייתי אומר שאני די חושש לומר לה איפה אני נמצא ומה קורה לי בפנים..


ואיפשהו אם זה היה אפשרי כן הייתי רוצה שהיא תשתנה לכיוון שלי (כמובן שאני לא אומר או מבקש את זה ממנה) אבל היום אני מרגיש שאני פשוט אומר לה את מה שהיא רוצה לשמוע לצורך העניין - צניעות/סגנון לבוש גם כשהיא שואלת על משהו שהיא יודעת בבירור שזה לא הקטע שלי אני פשוט זורם ואומר כן כן יפה באיזשהו מקום פשוט התייאשתי מזה וזהו ודח מבאס שאני נשוי זמן ככ קצר וכבר אני נמצא במקום של התייאשתי
הבעיה היאנגמרו לי השמות

שאתה חושש כדבריך לומר לה איפה אתה נמצא ומה קורה לך בפנים

(תענה לעצמך - למה? ממה אתה מפחד?)

 

-

אבל בעצם הדרך שאתה נוקט בה כרגע,

של ההסתרה,

של לא להגיד לה מה אתה מרגיש באמת,

של סוג של אחד בפה ואחד בלב -

תראה למה הדרך *הזו* מביאה אותך.

 

כתבת שאתה במקום של יאוש.

 

אז האם הדרך הזו נכונה ומקדמת אותך?

האם לא כדאי לנסות דרך אחרת?

אולי דווקא דרך של שיתוף, פתיחות וכנות, בצורה טובה עם לימוד שלם ושורשי יוכלו לקדם יותר?

אולי מקום בו תרגיש שאתה יכול להיות אתה עצמך ולהביא את עצמך ב100%, וגם אשתך תרגיש את כל הנ"ל יגרמו לקירבה ולא לריחוק?

 

כי מאיך שאתה מציג את הדברים,

כרגע אולי "על פני השטח" יש איזה סטטוס-קוו של הכל בסדר

אבל מתחת לפני השטח הכל מבעבע ומאיים להציף הכל...

 

לא כדאי לחיות בהסתרות

לא נכון ולא בריא לחיות בדואליות כזו שמייצרת חנק בנפש, של להגיד משהו אחד ולחשוב מבפנים משהו אחר...

השלמות שלנו עם עצמנו

היכולת שלנו להיות מי שאנחנו מול בן/בת הזוג שלנו

היכולת שלנו לגדול בתוך הזוגיות שלנו

הם החיים עצמם

והם דברים שבהחלט ניתנים ללמידה ושיפור ב"ה

היי שוב תודהSimple
שאלת ממה אני חושש ושאולי כדאי לנסות שיתוף,כנות ופתיחות, הבעיה שגם על מה שיש עכשיו היא עושה פרצופים ברמה שאני מרגיש שהיא פשוט לא סומכת עליי בכל העניין הדתי לפעמים כשעולה איזה עניין הלכתי/מנהגי ואני אומר את מה שאני חושב/יודע היא מגיבה כאילו היא נמצאת בנקודת הנחה שזה ודאי לא נכון כי אני כנראה מחפף את זה וישר שאלות בנוסח מי אמר וצריך לבדוק וכו וכו ככה שאם מה שיש לה עכשיו לא מספיק בשבילה אני לא בטוח אם היא תוכל לקבל ולהכיל את מה שאני אגיד לה אם אני ממש אסביר איפה אני נמצא וכרגע אני נמצא ממש ביובש בכל הנושא הזה וזה הולך ומתרחק עוד
כרגע אנחנו מצפים לילד שבדרך והחששות רק גוברים לי מה יקרה באמת כשיכנסו ילדים לתמונה..
אז תנגיש לה את הצד שלך. בפשטות ובטבעיות. איך שאתה.נגמרו לי השמות

ואת מי שאתה.

המציאות הזו שאתה רק מסתיר את עצמך או צדדים בך, כבר ראית שהיא יוצרת ריחוק ולא קירבה.

והיא לא עוזרת ולא מקרבת אלא להיפך.

לכן צריך לשנות כאן את הריקוד הזוגי שלכם, את הדינמיקה בתקשורת הזו שציינת למשל.

אם אתם לא מצליחים לבד מציעה בחום להיעזר באיש מקצוע.

 

למשל לדוגמא שהבאת:

אם היא עושה פרצוף -

אתה מרגיש שהיא לא סומכת עליך -

אתה אומר את מה שאתה חושב או יודע -

היא מגיבה מתוך נקודת הנחה שזה ודאי לא נכון כי אתה כנראה מחפף, ומבטאת את זה ע"י שאלות כנוסח "מי אמר" או "צריך לבדוק" וכו' -

*אז כאן צריך להוסיף את המענה שלך לכל זה.* כפי שכתבתי בכותרת וברישא של הדברים.

אתה צריך ליצור מצב שע"י תקשורת נכונה וטובה ביניכם תצליח להביא ולהביע את עצמך בשלמות.

תגיד לה, את האני שלך, הפנימי, העמוק.

תסביר לה עוד את ה*למה* (ל' בקמץ) שלך,

תסביר לה למה אתה חושב כך, איך אתה יודע כך, מה זה עבורך הנושא הזה,

מה זה עבורך כשאתה מרגיש שלא סומכים עליך,

מה זה עבורך כל וכל דבר!

תביע את עצמך!

תראה לה אותך!

אם לא תראה לה - איך היא תראה?

(וכמובן אם אתה לא תראה את עצמך - איך תוכל להראות לה? זה קודם)

אולי בתוך תוכך אתה מפחד מעימות מסוים, או מפער בתפיסות ביניכם שעלול לגרור אולי לדברים יותר גרועים? או פחד אחר שלך?

אולי אתה כאילו "נמצא על אש נמוכה" "כדי לשמור על איזשהו סטטוס קוו"? ולכן נמצא הרבה במצב של הימנעות / או ריצוי / או לבלוע דברים שאתה בעצם ממש לא רוצה לבלוע?

תקשיב רגע לפחדים העמוקים בך, ותבחן האם הדרך שאתה נוהג בה כרגע מקדמת אותך.

 

ובעצם מוצאת עצמי שוב חוזרת למה שכתבתי כבר כמה פעמים - הדינמיקה הזו בא אתה לא מראה לה את עצמך עד הסוף - עיניך הרואות - לא עוזרת ולא מקדמת.

לכן חוזרת לכל הודעתי זו מהתחלתה וכן לכל ההודעות האחרות בשרשור זה...

שוב הבעיה אצלךסוסה אדומה
תפסיק לרצות אותה.
כשאתה מרצה אתה לא אוהב, אתה מבקש אהבה ומקבל אותה לא ביושר.

קח אותה לשיחה כנה וגלויה ותגיד לה את מה שעובר עליך.
תתמודד. ותפסיק לברוח מהתמודדות.
יכול להיות שבדברים שלא עקרוניים לה היא תבוא לקראתך.
אבל עם עקרונות אתה תצטרך לכבד יותר, כי זה ערך ועיקרון.
ואני לגמרי מאמינה שמה שפחות עקרוני היא תלמד לשחרר.

גם אצלנו יש פערים,
אני פחות מקפידה על דברים מסויימים ומקפידה יותר על דברים אחרים, שנינו מבינים שמכבדים את הצד השני בעיקרון שלו.
זה לא אמור לחייב אותי, הכי הרבה מגביל אותי (אותנו).
בסדר. בשביל זה מתחתנים, בשביל ללמוד לכבד.
הייSimple
ע''ע התגובה שהגבתי לך למעלה אם יש עוד הערה/הארה אשמח לשמוע
כל זוג ישהעני ממעש
שוניים כאלו ואחרים

האם יש חזון משותף?
רצון לנתב סטטוס קוו?
אין זוג שלא חווה ברמה כזו או אחרת מה שכתבת כאןסוסה אדומה
אם מישהו יגיד לך שלא, אל תאמין לו.

שורה תחתונה, לעבוד כמו כולם, זוגיות זה לא סרט הוליוודי.
ואם מרגישים צורך, טיפול זוגי אצל מישהו טוב תמיד יכול להוסיף ולעזור.
זוגיות זה לא סרט הוליוודי??? אההה אז בגלל זה אנידי שרוט
לא יכול להריץ אחורה ולהתחיל מהתחלה! הבנתי!

חחח מתחילה לחשוב שבעלי בפורום🤣Seven
ועכשיו ברצינות..
אני ובעלי גם עם פערי דת בהתחלה היה קשה ועם השנים למדהו לחיות אחד לצד השני באהבה ובכבוד עם הפערים
לדוגמא הוא שומע שירים פחות מתאימיפ מבחינתי אז הוא לא ישמע אותם כששנינו רוצים לשמוע ולא עם הילדים כי מבחינת חינוך חשוב לנו החינוך הדתי החזק
אבל אני יודעת שכשהוא לבד הוא ישמע או שרק שנינו נהיה באוטו והוא מאוד ירצה הוא ישים ואני לא אעיר לו
כשרויות אני עושה קניות אז פוטר 90 אחוז מהאישיו ושיוצאים למסעדות הולכים לכשרות טובנ..היום כל אוכל אפשר למצוא בכשרות טובה ואנחנו כבר מכירים מסעדות מעולות
אז נכון שהוא לא הולך מבחינה דתית בדיוק כמו שחלמתי את הגבר שלי אבל אני אוהבת ומכבדת אותו מאוד אני מבינה שאנחנו לא באותה רמה דתית אבל מנגד אנחנו מסכימים בעניין חינוך ילדים (נכון שהוא לא ירצה חינוך בבתי חינוך חרדיים אבל לא אכפת לו מקום דתי חזק)
אם אני מאוג ירצה ללכת איתו לשיעור תורה הוא יצטרף אלי
והכל נעשה בהדדיות ובכבוד
ואם הוא ירצה לראות סידרה הוא יראה ואני יעלים עין
זה לא אומר שלא אתפלל שהוא יתחזק וישמור עוד ועוד אבל זה אומר שאני בוחרת לתת לו לחיות איך שהוא בוחר כי הוא בעלי ולא הבן שלי
זה משהו שנבנה ושצריך לעבוד עליו בכל זוגיות יש קשיים אזז בזוגיות שלכם אחד האתגרים זה פערים דתיים
תלמדו לחיות זה לצד זה באהבה ובכבוד שכל צד יתן בשביל השני
היי תודה על התגובהSimple
פירסט, אני לא בעלך זה מישהו אחר חחח
סקונדלי, אצלנו משומה לפעמים אני חש שהיא מפספסת את ה''הוא בעלי הוא לא הבן שלי'' את יכולה לראות דוגמאות בתגובות הנוספות שלי בשרשור הזה וזה ממש מתיש כל פעם לנסות להימנע מלהגיד את דעתי ואם אני כבר אומר אותה אז לקבל את הפרצופים כתוצאה מזה
אציין שאני מהצד לי ממש משתדל גם בדברים שלא נוחים לי (ויש כאלה) לזרום ולא להעיר וכתבתי פה בעבר על הנושא של הלבוש לדוג' היא שואלת ואני זורם איתה ולא מראה לה שאני פחות עף למרות שכם זה מתיש אותי נפשית הבנתי שהיא פחות בקטע התייאשתי מזה וזהו וכשהיא תשאל היא תקבל את התשובה שהיא רוצה אבל כשזה מגיע לנושאים שאני רוצה להרגיש חופשי להביע בהם דעה אני מוצא את עצמי חושב פעמיים כל פעם לפני.. מתיש, מתיש נפשית משבית את הוויב ומתסכל נורא
חחח אני יודעתSeven
תראה עברתי על מה שרשמת גם למעלה בעיני חבל שהגעת למצב של ייאוש...כל זוגיות היא קשה במיוחד בהתחלה
כמו שרשמתי לי ולבעלי גם היה קושי עם העניין בהתחלה של הנישואים ובאמת בהתחלה היה הרבה מקומות של ריצוי ועם הזזמן מדברים מסבירים ומגיעים לנקודה יותר בריאה ונכונה
אתה יכול וצריך לומר את דעתך ולדעתי בכללי אתם צריכים לעשות שיחה נעימה ולדבר על כל הפערים האלה ואיך מתקדמים בצורה שטובה לשניכם לא הגיוני שיהיה צד אחד מרצה וצד אחד שמחליט..זה לא בריא
מבחינת צניעות יכול להיות שהיא רוצה להרגיש שאתה קנאי שאתה רוצה שתתלבש צנוע כדי שלא יסתכלו עליה..
הרבה דברים יוכלו להיפטר בשיחה טובה שתחליטו מה נכון כדי שלשניכם יהיה טוב ..צריך לעשות ויתורים בעל זוגיות וגם כאן
וכן אתה צריך להסביר לה את המקום שאתה מרגיש שהיא באה כמו להטיף שהיא כמו נותנת לך תחושה של חינוך של אמא ואתה רוצה להרגיש אישה
אבל נשמע שהבעיה שלכם יותר בתקשורת כי על פערי דת עם תקשורת טובה ניתן לגשר..ושוב זה לא ברגע זה עבודה של שנים..
הגישה שלך מהממת,תודה על השיתוףפרצוף כרית
התרגשתי
אני חושבת שאת גיבורה אמיתית וצדיקה אמיתית!
פתאום גיליתי את השאלה שלךחנוקה
והיה חשוב לי לומר לך כמה דברים
בנוסף ךהמון מילים נכונות ומקסימות שנאמרו לך כבר על תקשורת שהיא הבסיס להכל...
כמה דבקים יותר ספציפיים לשילמה הייחודית שלך:
ראשית המצב שאתה מתאר נפוץ משנדמה לך.. אני משערת שאתם חרדים והרבה מהבחורים החרדים היום פתוחים מהבחורות. זה נובע מפער מטורף באופן החינוך של הבנים והבנות לדעתי..
אז תתנחם זה אפשרי!
שנית אתה אומר כמה פעמים שאשתך לא יודעת את אשר על ליבך. וואלה לדעתי היא אולי לא יודעת אבל היא מרגישה.. הפער הזה לא נח גם לה.
במגזר החרדי לרב לבנות יש ציפיה טרום חתונה שהבעל יהיה יותר חזק מהן. שהוא יביא את ההתחזקות הדתית רוחנית הביתה. לרב הן מגלות שזה לא ממש כך... ואז מתחילים החיים באמת. זה לא משנה מה אתה אומר זה משנה מה שאתה מרגיש וזה קיים. סאוער. בסיטואציות שאתה מעלה.
חשוב שתבין שלבחורה חרדית משכיהל ככל שתהא יש הרבה פחות הבנה לגבי מה חשוב מה הלכה מה מנהג וכו ומה סתם אמרה מורה בסמינר...זה יוצר הרבה פעמים ערבוב שהמון בנות נופלות ממנו אבל מי שלא עלולה לצאת סופר דוסית.
אני בתור אישה שכן לומדת לעומק קצת כפרנית באופי נדהמתי כשחקרתי נושאים כמו צניעות כשרות ועוד וזה גרם לי לשינויים מסוימים בהתנהלות...
אני מאמינה ששיח בינכם שתפרט בו את מה שכן ומה שלא מה שאתה רוצה לשמור מה שלא- תעשה את השיחה הזאת גברית וענינית - אולי תפתיע אות ולטובה. יש הבדל עצום בין ' אני פועל לפי הרב.. שיטה... דעה ' לבין 'אני עצל ובא לי לא להתאמץ'.
אין לי מושג מה ההשכלה שלך אבל גם אם סיימת ישיבה קטנה אתה יודע פי מאה ממנה וגם יכול בקלות לפתוח ספרים שהיא לא ממצמצ לכוונם סתם כי ככה למדו אותה.

ו... תן לה להיות היא. אתה לא רוצה שהיא תחנך אותך נכון? שתקבל אותך ככה בלי להחזיר בתשובה ולקרב וכו? אז גם היא רוצה שתתן לה להרגיש טובה וצדיקה ועושה רצון השם.
המון הצלחה! חיים טובים ומשותפים!
נהניתי ממה שכתבת, כתבת יפהפרצוף כרית
היי תודהSimpleאחרונה
תודה על התגובה המפורטת, אעבור על זה לעומק יותר ואענה
תודה רבה מעריך מאד
מישהו פה התחתן בממילא?ארץ השוקולד

המלצות/דיס המלצות על המקום?

בעיקר מההיבט האנושי והאוכל.

מישהו/י?ארץ השוקולד

לפני 5 שנים הייתי שם אורחת. אוכל טוב, רחבה קטנהירושלמית במקור

מה זה "ההיבט האנושי"?

תודהארץ השוקולד

הכוונה לאיך העבודה עם האנשים שם?

אה. אז כאמור הייתי רק אורחתירושלמית במקור

אכן, תודה על ההערה בכל מקרהארץ השוקולד

מועיל.

מקווה שיהיו עוד תשובות

אתה רוצה עוד תשובותאריק מהדרום

אתה מתאמץ יותר מידי לדעתי על הערב הזה.

תבחר אולם בטווח הסביר, לאף אחד מהאורחים שלך לא באמת אכפת מכמה אדיבים המלצרים (כל עוד לא מדובר בקטסטרופה).

הערב הזה גם לא באמת חשוב כמו שהוא נראה לכם.

אתם תשכחו את רובו במרוצת החיים במיוחד אחרי ילד אחד, אף אחד מהאורחים שלכם לא ידבר על כמה מדהים היה היה הצוות שארגן לכם את החתונה.

(אצלנו דווקא כן, כי אצלנו הזמר החתונה היה חנן בן ארי חודשים בודדים לפני שפרץ לגלגלצ, אבל זה מקרה חריג ביותר שעלה בפוקס, בחרנו את הלהקה הראשונה שהמליצו לנו, אז אנשים המשיכו לדבר על החתונה שלנו גם שנים אחרי ושוב זה היה בפוקס ולא ביקשנו את זה ועדיין לא מבקשים).

זה לא מה שהוא שאלירושלמית במקור

הןא רוצה בעלי אולם הוגנים שיכולים להתגמש במקרה הצורך ולהבין סיטואציות ולא נתלים בחוזה דרקוני. אין קשר לאורחים ובטח לא למלצרים

לא יודע איך הסקת את המסקנה הזו מדבריואריק מהדרוםאחרונה

אבל גם אם את צודקת הוא מתעסק בזה יתר על המידה.

חוף בכינרתNonamegirl

היי, האם קיים חוף משפחות בכינרת שמשפחות דתיות יכולות לבוא אליו והלבוש צנוע? הבנתי שבבין הזמנים יש סיכוי טוב שכן

פעם היה בחוף כינרנפשי תערוג

היה גם פעם בחוף גולן אולי עדיין רלוונטיל המשוגע היחידי

הנה קישור לדיבור על זה פה לפני שלוש שנים

חוף משפחות בכינרת | ערוץ 7

חוף דוגיתשמשית123

לא מוכרז, צמוד לחוף גולןשמשית123

חוף דוגהעוד מעט פסחאחרונה

דרומית לכינר.

כינר זה החוף הנפרד, בדוגה לרוב באות המשפחות הדתיות (זה ממש מרחק הליכה, יש שביל בין חוף לחוף).

הייתי שם תחילת יולי והרגיש כמו מחנה בני עקיבא. אין שם צניעות מלאה על פי ההלכה, אבל גם אין בגדי ים חשופים.

בעיקר חולצות גלופה ומכנסיים.

האם זה נכון?רועישםטוב
ככלל,חתול זמני

המין האנושי נוטה להיות חברותי, עם מנעד רחב למדי. מעט מאוד אנשים סכיזואידיים (אבל לא unheard of) והשאר איפשהו על המנעד.

מערכת משפחתית פירושה להיות דבוקים לחברה 24/7, ליותר מאדם אחד, באופן מאוד אינטנסיבי.

גם אם אנשים זקוקים לחברה, המרחק בין "אנשים צריכים חברה במידה משתנה" לבין זה, גדול.

ואמנם, לרוב בני האדם זה מסתדר, אך אני יכול להבין מדוע לחלק זה לא כזה מעניין או קורץ.

גדילה מתוך משבר בזוגיות 💔❤נגמרו לי השמות

זוג חזק הוא לא זוג שהכל הולך לו מושלם תמיד.

זוג חזק הוא לא זוג שאין ביניהם ריבים / חילוקי דעות / קונפליקטים.

זוג חזק הוא לא זוג שתמיד הכל ורוד אצלם והם עם לבבות תמידיים בעיניים.

 

זוג חזק הוא זוג שעובר אתגרים בדרך - ומצליח לקום מהם.

זוג חזק הוא זוג שנופל - וקם.

זוג חזק הוא זוג ש*בוחר* אחד בשני/ה כל יום מחדש.

זוג חזק הוא זוג ש*בוחר* לעבוד להשקיע, בוחר בביחד שלהם.

זוג חזק הוא זוג שכבר עבר משברים, ואולי נמצא אפילו עכשיו בעיצומו של אחד כזה - וממשיך לעבוד, להשקיע, לרצות, לבחור, לאהוב.

 

ודווקא עכשיו, בחופש הגדול שמציף אצל המון משפחות קשיים רבים - חשוב להתחזק בכך.

 

- להתחזק בכך קודם כל בפני הדבר הזה עצמו - שאנחנו אוהבים אחד את השנייה.

שאנחנו בוחרים אחד בשנייה.

שיש לנו רצון להיות יחד.

שהבסיס שלנו חזק ואוהב וזה משמעותי מאוד גם לצליחת כל האתגרים בחיים, שהגיעו או שיגיעו בעתיד.

ולהפנות את הכוחות שלנו פנימה ולא החוצה.

לא לכלות אותם בהשוואות חיצוניות בלתי פוסקות אלא לראות איך אנחנו מצליחים לגרום שאותם הכוחות האלה שלנו יופנו לאיך מתמודדים עם המציאות שלנו בצורה הטובה ביותר,

ואיך זוכרים כל הזמן לראות גם את הטוב הרב שכן יש לנו, לשמוח בו, להדות עליו ולהעצים אותו.

 

ולהתחזק בכך עם אמונה בקב"ה, אמונה בעצמינו, אמונה בזוג שאנחנו

אמונה באשתי

אמונה בבעלי

אמונה ותקווה גם לעתיד.

ולהזכיר לעצמינו שבספר בראשית מתוארת בריאת העולם, בריאת האדם, הזוגיות הראשונה -

ויש שם, בלימוד הזה של הבראשית הרבה מאוד אוצרות שנוכל לקחת אלינו:

לפני שיש סדר - יש תוהו ובוהו.

לפני שיש לידה - יש משבר. צירים.

אבל אם נסתכל על המשבר בעיניים אמיתיות, נראה שבעצם הוא יכול להיות אפילו חיובי מאוד!

כי המשבר גורם לנו בעצם לעבור מנקודה לנקודה.

הוא מזיז משהו.

מה שהיה עד עכשיו כבר לא נכון. כבר לא מספיק. משהו שם בתוכנו מתחיל לזוז, לבעבע, לרצות אחרת, לרצות יותר.

גם אם יש כעס גדול - לכעס הזה יש שורש חיובי - הכעס הזה אומר לי בעצם שאני לא רוצה את המציאות הנוכחית כי היא כבר לא טובה לי - אני רוצה מציאות אחרת, טובה יותר!

ורק מאותו המשבר, מאותה התנועה - נוכל לזוז באמת.

אז נכון זה קשה. מאוד מאוד מאוד.

זה שורף. מאוד מאוד מאוד.

זה משבר.

זה שבר.

ואנחנו הרבה פעמים נשברים בתוכו.

ומרגישים שאנחנו שבורים, שהזוגיות שבורה, שההורות שבורה, שהעולם כולו שבור.

אבל דווקא מתוך התוהו ובבוהו הזה -

נוכל להתחיל ולסדר מחדש

לסדר את החיים שלנו טוב יותר

נכון יותר

גדול יותר

נוכל לצמוח.

לצמוח אישית

לצמוח זוגית

לצמוח משפחתית.

 

נוכל להביא גם ללידה.

כמו אישה שיולדת ונמצאית במשבר של לידה - וכך תינוק חדש, חיים חדשים, באים לעולם.

גם אנו בכוחנו "ללדת" את הזוגיות שלנו. למקום גדול יותר. חי יותר.

להימצא במקום שיכול להכיל עוד ועוד רבדים.

להיות במקום שיש גם יכולת להביע את הפנימיות שלנו אחד בפני השנייה, בלב שיכול לשתף לא רק בטוב אלא גם בכאבים, בקשיים, בכעסים, בפחדים.

וכאשר אנו מצליחים להתייחס לכמה וכמה רבדים בו זמנית, אנחנו כבר לא חיים רק ב"שחור ולבן", אנחנו גדלים, העולם הפנימי שלנו מתרחב. אנחנו מתרחבים.

אנחנו נהיים הגירסא היותר משודרגת ומשופרת של עצמינו.

אנחנו בונים גירסא יותר משופרת ומשודרגת של הזוגיות שלנו.

אנחנו ממש בתהליכי בנייה. צמיחה.

וכמו שיש כאבי גדילה כאשר גדלים בגוף - כך גם יש כאבי גדילה שגדלים גם בנפש. וברוח. ובביחד הזוגי שלנו.

 

אז אם כואב לנו וקשה לנו, בתוך תוך הקושי נזכור - אנחנו עומדים כעת על המשבר.

ובמשבר נורא כואב ונורא קשה ונורא חשוך ונורא אבוד ולפעמים אנחנו אפילו נשברים,

אבל אנחנו גם בלידה.

בלידה של משהו חדש וגדול יותר ביננו.

ונזכור -

אחרי התוהו ובבוהו

אפשר לסדר מחדש

אפשר להתחיל

מבראשית

אפשר לגדול

ולהיות יותר טובים

ביחד. ❤

מה זה זוגיות תקינה מבחינתכם?מישהי נשואה

ואני אענה ראשונה כי מן הסתם תצפו ממני לשתף גם.

אז לדעתי זוגיות תקינה:

  1. כבוד הדדי (מדברים הכבוד אחד לשני)

  2. ויתור הדדי. (לא רק צד אחד מוותר)

  3. מעוניינים לבלות זמן ביחד על בסיס רצון חופשי ולא שצריך להתחנן ליחס

יפה מאודאדם פרו+

אני מחלק דירוג

כי מן הסתם תרצי שמישהו

יתן לך דירוג

ואף אחד לא יתן כי את שאלת ומצפים

לפידבק ממך.

כזוoo

שמצמיחה ולא מכבה/ מוחקת

מכילה ומקבלת ולא שיפוטית

מבוססת על דעות/ אמונות/ רצונות משותפים ולא מלאה בקונפליקטים בלתי נגמרים

יפה מאודאדם פרו+

ראיתי תכונות, ראיתי יעדים בזוגיות.

החכמתם אותי.

תנו עוד.

לפרק הבא כבר אגיע מצוייד בע"ה.

בעזרת ה'מישהי נשואה

זה בהחלט הבסיסנפשי תערוג

אני חושב שגם צריך להיות אמון,תמיכה הדדית ותחושת ביטחון. ויחד עם זאת, שהזוגיות תעזור לכל אחד לפתח את עצמו בפני עצמו.

זה הבסיס לדעתי.

בלי זה קשה לנהל זוגיות תקינה

מכאן זה עולם ומלואו.

איך כל אחד/ת מסביר מה זו זוגיות4ne1

לפי תפיסת עולם שלו והמסגרת שבה הוא נמצא.

תכלס, מה שנכתב זה מאוד כללי. זה כמו לכתוב שיהיה החבר הכי טוב שלי

קודם כלמישהי נשואה

ברור שכל אחד מההשקעה שלו

וכן למרות שזה כללי

זה יכול לעזור למי ששואל את עצמו

מה זה זוגיות תקינה

מצד שני

עולה לי חשש עכשיו

שמי שיקרא את זה יתחיל לחשוב שלא תקין אצלו

בזמן שכן תקין אצלו

בקיצר אין בשרשור הזה לקיחת אחריות

לא קשור ללקיחת אחריות4ne1

כל אחד מחליט לעצמו מה ההגדרה שלו לזוגיות תקינה.

בדר"כ אלה שיש להם בעיות בבית נניח יגדירו את זה אחרת ממישהו אחר

אז יש שטועניםמישהי נשואה

בדור הזה אנחנו נוטים להגיד על זוגיות כלשהי שהיא לא תקינה כשבדורות קודמים זוגיות כדוגמה היתה נחשבת תקינה

או שאף אחד לא היה שואל את עצמו בכלל

אמרתי ואחזור שוב כל אחד מגדיר4ne1

מה היא זוגיות תקינה לפי מה שהוא חש וחושב. אין משהו אובייקטיבי

לא מדוייק.shindov

יש כאלה שחושבים שלהעליב את בן הזוג או בת הזוג. ולדאוג לתיקונה הפיזי והרוחני. זו זוגיות ממש תקינה. אז ממש לא. לכן יש פרמטרים להגדרה של הזוגיות התקינה. השואלת ניסחה נכון. לא בדיוק הבנתי מה היא רוצה...

הבייסיקסשבורת,לב

חברות

אהבה

כבוד

תקשורת טובה

חשמלית ושמה תשוקה

פחות או יותר מה שכתבתshindovאחרונה
  1. מחוייבות לקשר.

  2. הערכה הדדית.

  3. אישות טובה.

מעבר לכך

  1. מילה.

  2. . מגע.

  3. מתנות.

  4. שרותים.

  5. זמן.

    שום דבר לא המצאה שלי.

התייעצות מילואיםרק שואלת10

פתחתי משתמש חדש לצורך השאלה

בעלי במילואים והוא עושה שבוע שבוע

כל פעם שהוא חוזר יש לחץ בבית..

מרגישה שאני הולכת על ביצים

תוך רגע מגיעים למריבה

וזה ממש ממש מבאססס

ניסינו לעשות תאום ציפיות בתקווה שזה יעזור

אבל זה לא ממש שינה משהו

זה ממש מתסכל אותי

זה קשה להגיד ואני גם לא לגמרי מתכוונת לזה

אבל לפעמים כבר מעדיפה שהוא יסיים את הכול ברצף ולא יחזור באמצע הביתה..

לא יודע מה לייעץ, אבל כל הכבוד לכםהסטורי

תודה רבה על המסירות שלכם לעם ישראל

תודה רבהרק שואלת10

הוא על ביצים או את?משה

בהסתייגות - אני לא מכיר אותכם. רק תאור כללי של סיטואציה.

מרגיש כמו משהו של הוא מגיע עם אנרגיה אחרת ממה שאת רגילה אליו. התרגלתם להפעיל בית זוגי לפי כל מיני עקרונות. והיה לכם טוב.

עכשיו הוא חזר מהצבא עם דפוסים חדשים. הוא לא יכול להגיד לך שום דבר כי הוא יודע שככה הקמתם בית. מצד שני הוא כבר לא הגבר שהיה לפני חודשיים. הגוף השתנה, הנפש השתנתה.

ו"אסור" לו לבטא את זה כי את אישה גיבורה ומחזיקה הכל ו"צריך" להיות איתך/לעזור לך/ כל הדברים הקודמים.

אז זה מתבטא במריבה.

מריבה לפעמים זה "פיתרון" לא מודע. אם הוא רב איתך, אז הוא "כועס" ואז אתם לא צריכים להיות בקשר. אבל כמובן שזה לא פיתרון לשום דבר.

סביר. שישוחח עם הקבנ ויקבל כליםהעני ממעש

בול כמוךאר

קשה ככ

עכשיו סיים אחרי תק מאוד ארוכה

בהצלחה לי להתרגל לנוכחות שלו בבית.....

מנסה לענות לשתיכןנהג ותיק

גם לפותחת @רק שואלת10

אולי אפשר לתאם ממש ציפיות לפני החזרה, כולל לחדד אותם לפני ההגעה ממש וגם אחרי.

אולי לשים גבולות גזרה שכאלה, לפחות להתחלה, כדי "לא לדרוך" זה על זו.

ליצור בתוך כל החזרה הזאת גם זמנים זוגיים של שניכם.

יש היום לא מעט הדרכות והכוונות לזוגות מגויסים, שווה להירשם/ללמוד דרכם

בהצלחה רבה רבה

נסינו לעשות תאום ציפיותרק שואלת10

אבל זה גם לא קל

כי לדבר על זה לפני שהוא יוצא הביתה - מרגיש לי לא כ"כ שייך

וכשהוא כבר בבית לא תמיד יש אווירה מתאימה לשיחה כזו.

גם הריטריטים הם לא לעכשיו אלא רק לאחר כך..

אתמול הוא פתאום משום מקום סיפר לי קצת על המציאות שם במילואים.. ובאמת זה נשמע לא קל

והמעבר בין להיות דרוכים 24/7 לחיי בית רגילים מאוד לא פשוט לו

אבל תודה רבה לך!

מקווה לטוב

אם העניין זה שהוא "דרוך"משה

אני קצת מכיר את החוויה (לא ממילואים, סתם מהשריטות שנולדתי איתן)

לפחות בעבר, הייתי יודע שבדרך למקומות מסויימים צריך ללכת ברגל לפחות 10 דקות, לשרוף אנרגיה פיזית. זה היה מועיל לי מאוד כדי לתפקד במקום היעד בלי הדריכות והחרדה בגוף.

מבין לגמרי את הקושינהג ותיקאחרונה

לא להתייאש ונשמע שאת רואה שיהיה טוב ורוצה בזה. מאוד חשוב

אולי אפילו לדבר על תקופת המילואים הבאה. הרי יבואו עוד.

למצוא את הדרכים שהמעבר בין הצבא לבית יהיה לו קל יותר. וכמובן גם לך. מה הכי יקל על כל אחד מכם כדי להשתלב באווירת "המשפחה" מחדש.

זה שאת מבינה אותו עכשיו יותר טוב עוזרת מאוד וזה גם מראה כמה שאת רואה אותו.

עכשיו צריך להביא אותו שיראה אותך.

לא חייבים ריטריטים, יש גם הדרכות/הרצאות/סדנאות של שעתיים כאלה בערב אחד.

יש הכל

עזרה בחיי נישואיןאורית595

יש לנו בעיה ביחסי אישות. אנחנו נשואים כבר 10 שנים בהתחלה הייתי מדברת על זה והלך לכמה בדיקות אבל הפסיק. מאוד מתוסכלת מה עושים?

אם את רוצה לשמוע תשובות מעוד נשיםיעל מהדרום

לק"י

מוזמנת לשאול גם בפורום הריון ולידה (אפשר לשאול שם גם דברים נשיים, לא רק שקשורים להריון ולידה).

לא בדיוק מובן על מה מדובר ולא בטוח שצריך שיהיה מובהסטוריאחרונה

מובן בפורום פתוח.

ממליץ:

  1. למצוא עזרה מאיש מקצוע בעולם האמיתי. אם צריך הכוונה לאיש מקצוע - אפשר להתייעץ באנונימיות עם הקו הנשי של מכון פוע"ה בשעות הערב.

  2. לך ולכולם - להזהר מאוד מכל מיני 'נשמות טובות', שהשאלה שלך תביא אותם לשיח בפרטי...

מה עושים כשאין מקום להיות חלשאריה ששכח לשאוג

כשכל חולשה מתקבלת בזלזול וביזוי, בירידות והקנטות, השפלה ועקיצה.

מול הילדים וגם לא מולם.

באמת שכואב לי שרק הג'יפיטי שומע אותי

תלך לטיפולסוסה אדומה

זה מקום מעולה, במובנים מסויימים הרבה יותר טוב מהצאט'.......

נשמע שבלי קשר טיפול יעשה טוב, אבל ככלל, בהרבה מקרים אישה זו לא הכתובת לפרוק אצלה חולשות.

בפרט כשהמצב בינכם הוא כזה.

טיפול.

נותנים גט.אדם פרו+

בן אדם שחי מהחולשות שלך

אתה לא רוצה להיות נשוי לו.

דרך אגב גם להיות גרוש ממנו זה לא הכי נחמד.

או מפציצים אותו באהבה ובחמלה

בתקווה שהוא יצליח להתיישר

כמו שיש לך ילדה שמתחילה להרביץ

ולהתנהג לא יפה

ואז אתה בבת אחת מתעלם מכל זה

ואומר איזה ילדה טובה

ומזכיר את כל הדברים הטובים שהיא עשתה

ואז מרוב הלם היא מוחמאת

וחוזרת לתלם.

אבל ללא ספק יש פה בעיה אצלה

שהיא רואה שלילי וחותרת לפירוד.

דייייייייי די למכונת הרעל הזו!!!חוזר תמיד לאשתי

שמישהו יעשה לזה סוף!!!!!!

^^כְּקֶדֶם

באמת חצה גבולות

אתה מגזים ממש מה קשור מכונת רעלאדם פרו+

הבן אדם בבעיה.

האשה משפילה אותו מול הילדים.

הוא סופג ניכור הורי.

וניכור אישי.

לא נשאר לו תמיכה מלבד הגיפיטי.

מה אתה מציע לו לעשות?

הכי קל להגיד טיפול טיפול טיפול

מבחינתי זו אמירה ריקה

כי אשה כזו ברור לה שהיא מעליו

וכל הבעיה אצלו, והיא משפילה אותו

השכם והערב

אשה כזו לא תלך לטיפול בשום אופן

והיא אולי אולי תשלח אותו לטיפול

לכן תרגיעו.

יש לבן אדם בעיה

תנסו לעזור לו עם עצות אמיתיות

לא עם דיקלומים.

ובטח לו להוציא את התסכול עלי.

בלי קשר. נכון יותר נעים לקרוא

דברים נחמדים על אנשים שטוב

להם בחיים

והם נהנים.

בשביל זה יש פורום גרושים גרושות

שם מכיייפים (:

בחרת להכנס לפורום הקשוח

של נישואין טריים.

אז מה ציפית לקרוא שם על פרחים

ופרפרים. בן אדם מספר לך על בעיה.

תביעה אמפתיה תעזור תייעץ מנסיונך.

מה קשור להתקומם נגדי?

מה אתה מחפש פה?חוזר תמיד לאשתי

נראלי זה פחות מתאים.

זה רק שובר אנשים, ולא מביא אותם לתיקון.

דווקא לדעתימישהי נשואה

אדם פרו

מגיב ממש טוב

(:

תודהאדם פרו+

אני מגיב סבבה

עיינו ב200 תגובות

אחרונות (:

תודה ממש הייתי צריך את העידוד

מידי פעם נוהגים לחבוט בי

בפורום זה או אחר.

הבעיה היחידה שיש בי,

שאני לא סוגד למילה "טיפול" ו"מקצועי"

אני חושב שחבר טוב

שנמצא ועבר דברים דומים,

אם כי לא זהים.

הוא הכתובת לתמיכה.

כי הוא יבין אותך

יודע לתת לך עצה מהזוית שלך

וזה שאין לו אינטרס כלכלי קצת מוסיף בעיני

אם כי לא איכפת לי שיהודים נוספים יתפרנסו

הבעיה עם כל הרבנים והמושלמים

שהם יכולים רק לעשות בכאילו אנחנו מבינים

אותך.

אופס, התחתנת בגיל 20 ואני 30

אבל לא נורא אני אתעודד ממך

אם אתה מתעקש

אני מסכימה איתךמישהי נשואה

אנשים כותבים בפורום

לא כדי שיגידו להם: טיפול.

אגב אני בטיפול רגשי

ועדיין

השיחה עם אנשים על בסיס חופשי

כמו בפורום או עם חברות

יש להם איכות אחרת

טיפול רגשי הוא חשוב מאוד

יחד עם זאת

זה לא הדבר היחיד שעוזר.

כי לא תמיד זלזול והקנטותכל היופי

הם חסרי תקנה והמוצא היחיד הוא גירושים.

אגב להתגרש מאדם שמזלזל ומקטין, אם יש ילדים, יהיה כואב ויתחום קצת את הפגיעה אבל לא יכחיד אותה.

ולפעמים הקטנות וזלזול נובעים מממרמור שנובע מתחושה דלא רואים אותי, מטינה הדדית, מדפוסים כאלה מהבית, דברים שהם ברי טיפול.

אם לא הולך מתגרשים, זו גם אופציה.

אבל כדאי להביא בחשבון שלפעמים יש עוד אופציות.

טיפול זוגי יכול להציל חיים, או לכל הפחות ליצור פרידה סבירה.

אני מכירה כל כך הרבה גרושים/תמישהי נשואה

והמסקנה שלי

באופן מכליל

ואני ממש לא מומחית

בהכללה גסה מאוד

אני משערת

שכמו שאנחנו מתאהבים ולא יודעים לתת הסבר

ככה גם מתרחקים

וקשה להסביר איך הריחוק התחיל

זה יושב על הרבה דברים

אם מתבוננים, בדיעבד יש הסברשבורת,לב

לדעתי לרוב זה לא נכוןכל היופי

זה נכון שאנחנו לא תמיד מודעים למה מישהו מוצא חן או מרתיע אותנו אבל זה בדרך כלל לא מיסטיקה אלא סיבות שניתן להתחקות אחריהן.

למשל זה אדם שנוהג בהתאם לדפוסים שאנחנו רגילים אליהם ומוכרים לנו. אדם שמשלים משהו שחסר לנו. אדם שדומה לנו מאוד בצורה מסוימת (מנטליות, אופי, הרגלים, צורת חשיבה וכו') ימצא חן בעינינו יותר.

יכול להיות שבהמשך נגלה שהוא עושה לנו רע בדיוק בגלל זה (לא כל הדפוסים חיוביים...)

בהרבה זוגותנהג ותיק

בטח כאלה שחיים בזוגיות טובה, יש לא מעט תכונות ואופי של הפכים זה מזה.

רק עצם העובדה שגבר ואישה מתאחדים לבית אחד זה כבר נס ענק כי מדובר על שני בני אדם שונים זה מזה במהות

מחקרים מראים אחרתכל היופי

אבל אני לא כאן כדי להתווכח

וכמובן אנחנו שונים מעצם היותנו גבר ואישה אבל לרוב הדומה רב על השונה.

גם אני לא כאן כדי להתווכחנהג ותיק

ולא עשיתי מחקר אז בהחלט יכול להיות שאני טועה.

מה שהתכוונתי שגם בזוגות שיש בהם הרבה דמיון יש בינהם לא מעט תכונות/תחומי התעניינות/דפוסי התנהגות ועוד שיהיו הפכים זה לזה.

ואחרי שאמרתי את זה אני מקבל את התיקון שלך

נכוןמישהי נשואהאחרונה

גבר ואישה לא אמורים להיות דומים

כתבת נכוןנהג ותיק

על כל האופציות שאפשר וצריך וגם על גירושין. לצערנו לא מעטים המקרים שהגירושין מאוד מכוערים. מתלווה להם, לפני, תוך כדי וגם אחרי משקעים גדולים, מריבות קשות מאוד, לא מעט על חשבון ועל גב הילדים וזה נורא ביותר.

וכמובן שיש גם מקרים של ניכור הורי/ילדים.

כאב עצום ממש

תודה על הארת העיניים

לדעתי להגיד גרושין גרושין גרושין זה לא יותר מועילאורין

מלהגיד טיפול טיפול טיפול

אפשר להחזיר את הגרושה ואז מזכים את כולם בברכותחתול זמני

כואב מאודהסטורי

קודם כל - תשים גבול, אין דבר כזה לדבר בצורה מזלזלת כלפיך, בוודאי שלא מול הילדים.

אחרי זה - תלך לטיפול אישי, שיעזור לך לעמוד על שלך ולזקוף את קומתך.

כדאי גם לקרוא חומרים על 'הקוטביות הבריאה' באתר של יהונתן ומרים קליין. גם הקורס האינטרנטי שלו - 'יצאת גבר', יכול לעזור לך.

בהצלחה רבה, תתאמץ ותצליח לחזור לשאוג

קודם כל אתה צריך ביטחון עצמימשה

יש לך מנגנון כנראה שמתכווץ מולה ומזמין עוד מהרעל הזה. תתעלם ממנה ותתמקד רק בעצמך. במנגנון שלך.

במה מפעיל אותך.

היא דורכת על משהו שהיה שם לפניה. כשהוא יעלם, אתה תהיה אחר.

להישבר זו חולשה - תחזיק מעמד זה חוזקה.שנונימי

תאמין, ותלך בצדקת דרכך.

האנשים הגדולים ביותר בעולם הלכו נגד כולם,

סללו דרך חדשה שהמציאו והאמינו שאפשר אחרת.

ואם הייתה לך אמונה בצדקת דרכך - לא היה לך שום בלבול.

תמשיך לחפש ולבקש את הדרך הישרה לך ללכת בה.

  • אישה וילדים הם בני אדם רגילים כמו כולם, לא שונים מאף אחד בעולם. ויכול להיות שאשתך גם פחות חכמה מהממוצע... האחריות היא עליך להוביל את משפחתך למקום טוב יותר. דאג למשפחתך לא רק בפרנסה אלא גם ברוח ללמד מה טוב ונכון.

ותזכור ש'טוב' אמיתי זה לב טוב נתינה חסד יושרה שמחה. גם להיות אדם טוב זה צדקת הדרך.

בטח בה' הכל ממנו והוא ינחילך למקום טוב.

אולי יעניין אותך