מה ההבדל בין צורת הלימוד של תורה בין בנים לבנות?חסדי הים
אני לא מתכוון לנושאי הלימוד ולצד החיצוני, אלא בצורת הלימוד תורה והפנמתה.

שאלת בונוס לבנות: האם אתן מרגישות הבדל בין תורה שרב מלמד לרבנית?

שאלת בונוס לבנים: האם אתם לפעמים שומעים או קוראים דברי תורה מנשים, כמו דפי פרשיות השבוע של הרבנית ימימה וכדומה? אם כן, מה היחס שלכם אל תורה כזאת?
יש לימוד תורה רציני מאוד לבנות - במסגרת המדרשותפ.א.
השונות.

ויש דברי תורה, נקרא לזה ״עממיים״, שזה למשל הסגנון של הרבנית ימימה.
אצלנו בבית מנויים לעלון השבועי שלה, כבר שנים. ״פרשה ואישה״. אני קורא בזה לפעמים.
יכול לומר שהיו מקרים שניסיתי להיעזר בגיליונות האלו להוציא משהו לדבר תורה שהייתי צריך לשאת בהזדמנויות שונות - ולא הצלחתי למצוא משהו מתאים.
אני חושב שהדברי תורה שלה מכוונים לציבור הנשי.חסדי הים
לפעמים קשה לגבר להתחבר.
אני דווקא נהנה מהרעיונות שלה והיצירתיות שלה.

מה אתה מתכוון לימוד רציני? האם שם יש הבדל בין צורת הלימוד בין גבר לאשה?

במקום ההגדרה ״מכוונים לציבור נשי״פ.א.
הייתי משתמש במינוחים אחרים - דברי תורה לציבור למדני (נשים כגברים), מול לימוד תורה קליל שמטרתו להלהיב, לרגש, לעשות וואו, לפעול על הרגש ולאו דווקא על השכל.

אז אתה חולק על עצם הדבר שצריך להיות הבדל ביןחסדי הים
לימוד גברי לנשי?
כן.פ.א.
..שפרינצא בוזגלו
למה אתה חושב שתורה שונגעת ברגש היא "סתם" ו"וואו" בעוד תורה שכלית - זו התורה ה"מקורית"?

כלומר, מי שיש לו את נקודת המבט הקיומית הזו יכול לפתוח גמרא ולמצוא את אותם הרעיונות ה"וואו" גם בדיון הכי משמים...

סליחה אם הבנתי אותך לא נכון.
שבעים פנים לתורהפ.א.
לא עניין של תורה מקורית, או תורה נשית.

כל לימוד שיש לו ביקוש, ומענה הולם, הוא מבורך וטוב.
דברי התורה של הרבנית ימימה, אם להשתמש בה כדוגמא לסגנון שאפשר לקרוא לו ״נשי״, הוא סגנון העברת שיעורים שנעשה ברצינות, עם הכנות והעמקה.

בהגדרה שלי ללימוד תורה, אני מתכוון ללימוד שיטתי ומסודר, כמו שנעשה במסגרות בתי ספר, אולפנות, מדרשות, ישיבות:
לקחת נושא מסויים ולהעמיק בו, להרחיב, לפתח.

מה דעתך למשל, על ניק בפורומים שכל פעם פותחחצילוש
משתמש אחר, פעם כגבר ופעם כאישה, ולא מבין שעליו להתרחק מכאן ולא לכתוב כאן, כיוון שהטריד לא מעט נשים ופגע בהן? אשמח לשמוע את דעתך המפורטת והמנומקת בנושא.
זה לא מצחיקבינייש פתוח
אני חושבת (אף פעם לא באמת למדתי תורה בצורה מסודרתנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ז' בניסן תשפ"ג 11:47
זה היה יותר לימוד מחשבה, אמונה וכו' כשהייתי במדרשה לנשים לתקופה של שנה בערך)

אישה פחות שכלתנית
והלימוד שלה (לעצמה או לאחרים) יכול להיות יותר אינטואיטיבי, יצירתי ואסוציאטיבי.

ככה נראה לי
לא יודעת מה זה באמת...


וגם אולי יש עוד רמה מסויימת
שלא כמו הלימוד של הגברים
נוקשה כזה...

לאיודעת
ככה זה נשמע לי מבחוץ.
שאלה מעניינת..נע"ג האגדי
אני לפעמים קורא ד"ת של בנות, לא מרגיש הבדל...
לא הייתי בת כדי להשוות... אבל אנסה בכל זאת:עברי אנכי
ממה שזה נראה, בנות הרבה יותר חוות את הלימוד שלהן. הוא הרבה יותר משפיע על החיים, ונכנס לחיים מאצל בנים.
הרמה בדכ תהיה נמוכה יותר, אבל זה לא כי בנות טיפשות אלא כי הן פחות בעולם התורה מבנים ולכן צריך התאמה מסויימת..
אצל נשים זה לא בהכרח שתורה שעמלים עליה יותר היא חביבה יותר. הנקודה שיותר מדברת זה החיבור. הקשר עם התורה. המפגש שלה עם החיים שלי למעשה, לא רק בהלכות, אלא בהבנה של איך הנפש שלי עובדת למעשה ואיך אני מרגישה ואיך לנצל את הכוחות לעבודת ה' למעשה, וכן הלאה..

צורת הלימוד?
העיקר להתחבר, ולכן מה שלומדים זה בדכ ספרים שכאלה. חסידות או משהו שמדבר אל הנפש. משהו עם מוסרי השכל ותובנות למעשה. על הבנה של החיים בצורה טובה יותר, איזו צורת הסתכלות מעניינת שמח ללמוד אותה.

כן לפעמים אני קורא דברי תורה לנשים. אמנם לא באופן קבוע אבל כן. יש פינה של סיפורים על נשות גדולי ישראל. וזה מבחינתי וואו. זה ממש מרגש אותי המון פעמים. את הדברים תורה ממש אני לפעמים קורא כי בדכ זה משהו קליל ונעים וקצר, שמונגש מאוד, ופשוט עושה טוב לקרוא אותו. לפעמים סגנון כזה מעצבן אותי, אז אני לא קורא דברים שכאלה ארוכים.. אבל כן זה נחמד.
ואתה חושב שבאידיאל גם גברים צריכים לשאוףחסדי הים
שהתורה יחדור להם לנפש וישפיע על חיי המעשה (כאיגרת הרמב"ן וחכמת הקודש של הרב קוק)?
זאת אומרת למצוא אפילו בסוגיא כטומאת התהום או מיגו או קיימו ולא קיימו שזה ישפיע על חייה המעשה והנפש?
או שאתה מתכוון שגם באידיאל צריך להיות הבדל בין לימוד גברים לנשים?
בוודאי שצריך. אבל זה עובד אחרתעברי אנכי
שמעתי משפט, שחודש במדרשה שווה יותר משנה בישיבה.
תורה משנה אנשים. פשוט. אבל אצל נשים זה מהיר יותר, ככה זה נראה וזה התכוונתי בתגובה הקודמת.

סוגיית מיגו משפיעה על הנפש שלך גם אם לא למדת אותה במישור עמוק יותר שלה. ודאי שאם תלמד אותה לעומק.. אז תורה בעומק שכזה, ודאי תשפיע יותר. וזה האידיאל, ללמוד את העומק שבכל סוגיא.

ודאי שצריך הבדל בין לימוד גברי לנשי. פשוט. כי הצרכים שונים. כמו שצריך הבדל בין לימוד לבחורי ישיבות, לבין השיעורים בבית כנסת מוסאיוף.
רק לשם הדוגמא, הייתי שם פעם והיה שיעורים ברמה!נפש חיה.
גם גבוהה כי למדו הלכות למעשה
וגם כי היה פלפול ממש ואנשים השתתפו. אולי כמו שעושים בישיבה בשיעור כללי
במוסאיוף?עברי אנכי
זה מאוד תלוי איזה שיעור והעיקר מי המעביר שלו...
אבל אתה לא חושב שעם מאמץ גבר יכול להגיעחסדי הים
למהירות ההשפעה על הנפש, כמו אשה.
תחשוב על הרמב"ן או הרב קוק למדו סוגיא, נראה לי שזה הגיע אצלם עמוק בנפש מיד.
אולי לא הבנתי אותך עד הסוף.
אל תתפס למקרים בודדיםעברי אנכי
בחור מגיע לישיבה. כמה זמן לוקח לו להיקרא בייניש? מבחינת אורח חיים בתרבות אני מדבר..
בחורה מגיעה למדרשה, תוך כמה זמן היא בת מדרשה?

אתה לא רואה נשים שכשהן שומעות איזה דבר תורה הן מתחברות ומתרגשות ופשוט מיישמות אותו בצורה ככה מהממת ויפה וטובה, ורצל גברים זה פחות.. לא שזה לא קיים. זה לא אותו דבר פשוט..
כן. אני מבין את מה שאתה אומר.חסדי הים
(בקבלה זה כי הן קשורות למידת המלכות, אבל גבר גם יכול להגיע לזה אם נשמתו נמצאת שם בדרגה הזאת יותר בטבעיות או עם מאמץ. אבל זה כבר סוד.)
הוא לא יצליח להגיע לאותה רמה גם אם ייתאמץנפש חיה.
האופן שבו הוא תופס את העולם
וממילא את הרגש שמתעורר אצלו
שונה בתכלית מאשר אישה.
אגב,שפרינצא בוזגלו
אני חושבת שלרב קוק ולכשכמותו היו צדדים נשיים מפותחים, כלומר, הייתה לו נפש של משורר, הוא היה מאד אינטואיטיבי וכו'...

אני חושבת שיותר משזה תלוי מגדר זה תלוי נטיות נפשיות שונות. יש כאלו שהם יותר שכליים, ויש כאלו שיותר רגשיים, ויש כאלו שמצליחים להחזיק את שני הצדדים באיזון מעניין (עע הרב קוק) והתורה שלהם תראה בהתאם...
אם אמרת את זה, אעיז ואגיד שהייתה תלמידה חכמהחסדי הים
בדור האחרון, שאוולי הייתה לה נשמה זכרית, ולכן היא לצערינו לא זכתה לילדים כמבואר בשער הגלגלים.
מעדיף לא להגיד.חסדי הים
נחמה ליבוביץחדשכאן
מבחינה לשונית אין דבר כזה "תלמידה חכמה"חושבת בקופסא
זה אותו היגיון מעוות של "ראשת העיר".
הצירוף "תלמיד חכם" מדבר על אדם שהוא תלמיד שלומד מחכמים, לא שהוא עצמו חכם (למרות שזה נכון). צריך לומר "תלמידת חכם" "תלמידת חכמים" או אפילו תקצינו ל"תלמידת חכמות" (שזה אומר שהיא למדה מנשים בלבד)
אני חושבת ש"תלמידת חכמים" נשמע הכי טוב וגם מראה הבנה של משמעות הביטוי, ולא סתם להפוך את הכל ללשון נקבה בלי אבחנה.
תודה על ההערה. מקבלחסדי הים
מצחיק שהזכרתם את בית כנסת מוסיוף, כי הלילהחסדי הים
יום הפטירה של הרב שלמה מוסיוף.
ווי איזה קטענפש חיה.
כן זכרתי את זהעברי אנכי
רק התלבטתי האם זה השבוע או שבוע שעבר
כי ראיתי את זה לאחרונה, ולא זכרתי חחח
אי אפשר שלא להסתכל מלמעלה, במבט היסטוריפ.א.
ולהכיר בעובדה שעד לא מזמן, נשים הודרו מלימוד תורה.

לא מבחירתן - אלא כי כך היה מקובל, אלו היו הנורמות של העולם בכלל והעולם הדתי בפרט.
בנות, נערות - לא זכו להשכלה רחבה. אלא למשהו בסיסי.

ובעולם הדתי - ברוב ההיסטוריה היהודית, לא התקיימה מערכת חינוך תורני לנשים, בדומה לתלמודי התורה שרווחו לבנים. חינוכן של הבנות היה מופקד בעיקר בידי האם, שלימדה אותן את ההלכות הרלוונטיות כלפיהן והדריכה אותן בדרך התורה.

בעולם החרדי, הייתה זו שרה שנירר שיזמה והקימה בשנת 1918 את תנועת בית יעקב, שכללה בתי ספר לבנות. בשנותיה הראשונות זכתה התנועה ליחס מעורב. הלגיטימציה העיקרית לתנועה התקבלה בשנת 1929, כאשר הרב חיים עוזר גרודזנסקי והאדמו"ר מגור הביעו תמיכה כללית ברשת בתי הספר. בשנת 1933 הביע החפץ חיים, גדול הפוסקים במזרח אירופה באותה העת, תמיכה בתנועה. דבריו התפרסמו והפכו לתשתית הרעיונית שהצדיקה את השינוי בגישה ללימוד תורה (שבכתב בלבד) על ידי נשים.

בעוד ובציבור החרדי שינוי המגמה בנוגע ללימודי תורה לנשים נבע מהצורך להתמודד עם רוחות ההשכלה, בציבור הדתי-לאומי בישראל התקיים שינוי עמוק יותר שהכיר בזכותן של נשים להשכיל בתורה ולהעמיק את לימודיהן בה, וכן הביא בחשבון שיקולים פמיניסטיים שהתייחסו להגבלת לימוד התורה על ידי נשים כאפליה. כתוצאה מכך נפתחו בישראל מספר רב של מדרשות תורניות המאפשרות לתלמידותיהן לימוד מעמיק של המקרא, ההלכה, החסידות, ואף תלמוד.
אני מאוד בעד פתיחת כל מרחבי התורה לנשים.חסדי הים
למדתי חברותא עם אחותי גמרא. זה היה אמנם ברכות פרק רביעי, שזה יותר בסיסי, אבל גמרא.
גם עם אמא שלי אני לומד, אבל הלימוד איתה עם המון מקורות עדיין מתפתח למשהו יותר נשי, שאני מנסה לתפוס את מהותו בשרשור זה.

הדיון שאני רוצה לעורר בשרשור, זה לא לגבי התוכן של מה נשים לומדות, אלא בעיקר לצורה ולהפנמה.
אני הבנתי מדבריך שאתה סובר שאין הבדל, אני חושב שיש ומנסה לברר עם אחרים מה הם חושבים ומה קורה בלימוד הנשי המיוחד.
לימוד תורה צריך לאהוב, להתחבר לזה. להתמסר לזהפ.א.
להצליח להעמיק, להתמודד עם סוגיות מורכבות בגמרא, עם העומק והרוחב של ראשונים ואחרונים, עם הבנה ורקע בסוגיות אחרות.

אני לא חושב שלנשים יש פחות כישורים שכליים לעומת גברים.

ולכן לדעתי אין הבדל בין לימוד תורה של גברים ונשים.

הרי גם בעולם האקדמאי, בעולם ששופט ומעריך את האדם על רוחב השכלתו, על בקיאותו, על חידושים והמצאות שיצאו ממנו, על כישורים שכליים, נשים מצליחות יפה מאוד.
כך גם בלימוד תורה רציני ומעמיק.

לדעתי אם נשים היו יכולות להגיע למעמד, הכרה, ויכולת למלא משרות תורניות ממש כמו גברים (פסיקת הלכה, דיינות) - הן היו תופסות נתח מכובד בתפקידים שכאלו.
לימוד גברי הוא לימוד של בית מדרש, של שקלא וטריאנפש חיה.
נשים פחות בנויות ל "מלחמתה של תורה" הזאת

בלי קשר שהן בהחלט יכולות להגיע לעומקים יפים בלימוד
בהתאם לסגנונן ולטבען.
גם במשפטים ועריכת דין יש הרבה מאוד שקלא וטריאפ.א.
בלימוד תורה השקלא וטריא הוא הבסיס, השיטה, לדיונים ההלכתיים שנוצרו על בסיס המשנה, הברייתות ומימרות חז"ל

ובעולם המשפט ועריכת הדין - בתחום המשפט הפלילי, האזרחי, המסחרי, כל עו״ד שתפקידו מצריך לייצג את לקוחותיו בבית הדין, מתמודד יום יום עם שקלא וטריא מעולם המשפט.

ויש נשים רבות וטובות בעולם המשפט הזה.
(במדינת ישראל, מסיבות של סביבת עבודה נוחה ותומכת לשילוב של אמהות, משפחה וילדים - לנשים יש יצוג גדול ביותר בפרקליטות ובתפקידי שופטות, הרבה יותר ממקצועות אחרים בשוק החופשי. שיעור המשפטניות , נשים לעומת גברים, בפרקליטות המדינה, הוא מהגבוהים בעולם).
נכון. אני חושבת שבבסיס שלו, זה תחום יותר גברינפש חיה.
כי יש הרבה ויכוח ומלחמה כזאת
שאני לא חושבת שמתאים למבנה הנפש של האישה

("איש-דרכו לכבוש")
הן חכמות ומשכילות פשוט בדרך אחרת. לפי דעתיחסדי הים
העולם החילוני טועה בנקודה הזאת.

אני דווקא בעד פתיחת לימוד כל התחומים התורניים בפני נשים, אבל דווקא כדי שיתנו מבט אחר על זה, מבט נשי, וזה יהיה שלב עצום בהתפתחות התורה.

(אני נגד שנשים יהיו דיינות או פוסקות הלכה, אבל זה חורג מתחום הדיון של השרשור.)
חולקעברי אנכי
ודאי שנשים חכמות ומסוגלות. זה פשוט.
אבל התורה היא לא רק חכמה ובית משפט. היא משנה דרך חיים, היא צורת חיים, היא הכל. היא כוללת כל הטובות שבעולם.
כניגשים ללמוד תורה, לא ניגשים להחכים, אלא לעשות רצון ה', למלא משהו שחסר בנו.
הצורך הנפשי שונה בין נשים לגברים. זאת עובדה. ולכן גם התורה מתבטאת אחרת. לא כי נשים טיפשות, אלא כי הנשמה בנויה אחרת. ולכן הצרכים שלה אחרים.
ולכן לענ"ד זה מבורך שי לימוד נשי ולימוד גברי.

אם מישהי רוצה בנוסף ללמוד גם לימוד גברי, זו כבר שאלה אחרת. אבל לדון האם יש הבדל בין לימוד של נשים לגברים? ודאי שיש וזה מבורך.
״לעשות רצון ה׳״ - זה כנראה ההבדל המהותי והיסודי.פ.א.
הפסוק המצווה על לימוד תורה אומר: "ולִמדתם אתם את בניכם" (דברים י"א, יט). מכאן למדה הגמרא (קידושין כט ע"ב), שהאב מצֻוֶה ללמד את בנו, ולא את בתו;


גברים מצווים.
נשים פטורות.

הצרכים בהחלט שונים - וזה בהחלט משפיע על כיווני הלמידה, על מה שבוחרים להעמיק בו.

אבל אישה שרוצה, מתוך רצון ולא מתוך חובה - להעמיק, היא יכוחה להצליח בכך בדיוק כמו הגבר.
אני אמרתי שלא?עברי אנכי
כאילו יכול להיות שאני אומר ככה. אבל לא אמרתי את זה..

אני רק אמרתי שכיון שהצרכים שונים זה דבר נהדר שיש הבדל בין צורות הלימוד
אצל איש, בניגוד לאישההדס-ה

העולם הרוחני והגשמי באים נפרדים אא"כ הוא עמל לחבר אותם, שכן הוא נברא משני קצוות אלו (נשמה א-לקית ועפר מן האדמה). לעומת זאת האישה נבראה מהצלע-שהיא כבר תרכובת של רוח וחומר, לכן אצלה הם באים כרוכים יחד- רעיון שלמדתי בספר "מי זאת עולה" -שכבר הרב ניר מנוסי, תלמיד של הרב גינזבורג שליט"א.

לכן, היא יכולה ללמוד רעיון שכלתני ולהתרגש ממנו.

 

נשים "דעתן קלה"-"דעת" היא החיבור בין השכל לרגש,בין השכל ועולם המעשה.

יש לזה יתרונות ,אך יש לזה גם חסרונות.

 

תורה- היא תנועה מלמעלה (מהשמים) למטה, לעומת התפילה שהיא תנועה מלמטה ללמעלה.

אצל אישה,אני חושבת, גם לימוד התורה הוא קצת מלמטה למעלה, הכוונה שהיא לא רק לומדת ואז מסיקה לגבי העולם הפנימי שלה, אלא לפעמים משליכה מהעולם הפנימי שלה על ההבנה שלה את הטקסט.

יוצא שתורה של אישה היא אולי סוג של דו-שיח בינה לבין התורה,מה שיוצר אולי הבנה יותר סובייקטיבית שלה ופחות אובייקטיבית?

רעיון יפהחסדי הים
שאישה לומדתהפי
זה בוער לה בכל העצמות
לא יודעת מה קורה אצל גבר
אבל מתחברות לזה מאוד / או שלא מתחברות גם מאוד
לא ברור לי למה (יש רבנית שאמרה לי את ראלית מידי בעצם שתיים) אבל העדפתי עד היום ללמוד מרב ולא מרבנית
חוץ מהרבנית ימימה שהיא משהו מיוחד

אגב הגליונות של הרבנית נחמה לא כאלה קלים לאף אחד

אני לא חושבת שאני ראלית בעליל בלימוד
ממש חשוב לי להתחבר שאני אזכור לתמיד

הייתי בהרבה שיעורים ללימוד תורה עם בנות והרבה פעמים שמעתי מבנות הרב זה לא בסדר / הרב זה לא פייר והרבה פעמים גברים נבוכים שאומרים משהו כזה על התורה.

והם צריכים רגע להירגע ולתעל את זה ללימוד
השאלה אם רבנים מצליחים להגיש נכון את התורהחסדי הים
לבחורות.
או שהם באים בגישה קצת מתנשאת והם חושבים כביכול שהבנות קצת טיפשות וצריך להוריד את הרמה בשבילן, כמו ש@חושבת בקופסא כתבה.
זה לגמרי תלוי ברב עצמו.שפרינצא בוזגלו
ככל שהוא יותר שמרן זה יהיה יותר נכון.
למדתי גם במדרשה מאד שמרנית ועכשיו במדרשה ליברלית, והיחס שונה באופן דרמטי.

...חושבת בקופסא
אני חושבת שרוב חומר הלימוד שמוצע לבנות הוא יותר- אין דרך אחרת לומר את זה- שטחי ורגשני. וורטים נחמדים, סיפור חסידי, איך לקשר את הגבורה של אסתר לקשיי היום יום, וכו'
לרוב הבנות זה סבבה לגמרי ואפילו נשים נשואות הייטקיסטיות בנות 34 יהנו מאוד משיעור בסגנון הזה ביחד עם איזו הפרשת חלה.

אני חושבת שזה הגיוני שאנשים קוראים לסוג הלימוד הזה "תורה נשית", אחרי הכל, רוב הלימוד של נשים הוא בז'אנר הזה. אבל זה לא אומר שזאת צורת הלימוד שהיא מתאימה לשורש נשמתה של כל אישה ואישה.
אני באופן אישי לא ממש אוהבת את הסגנון הזה, אבל באופן בלתי נמנע אני נתקלת בו שוב ושוב.
זה גם לא סגנון ששייך רק לנשים, זה גם מה שמוצע לחוזרים בתשובה, בוורטים חסידיים, ובעצם לכל הקשר שבו קהל היעד הוא אנשים שהם לא ביינישים רציניים.

אם זה דבר תורה ברמה גבוהה אני לא מרגישה הבדל בין אם מי שמעביר אותו זה גבר או אישה. ההבדל העיקרי שאני מרגישה בין שיעור של רב או של רבנית במדרשה היא שאצל הרבניות האווירה יותר נינוחה ונעים יותר לשאול שאלות ולסטות לנושאים אחרים. אבל זה בגלל חוסר הנוחות של הבנות עצמן מול דמות גברית, לא קשור לחומר עצמו.
זה לא נכוןהפי
אני גם לא אוהבת את ההתבכיינות הזאת
הלימוד הנורמלי נמצא אצל הגברי
רוצה ללמוד נורמלי לכי למקומות נורמלים
לכי תלמדי באקדמיה לכי למדרשה תבקשי חומר מסויים
תבררי איפה

ברור ששיעור לבנות שלא ביקשו מלכתחילה ללמוד לא יהיה ברמה
מעניין באמת מה ה"טוויסט הנשי" הזהחושבת בקופסא
אף פעם לא הרגשתי משהו כזה.
אני חושבת למה אני אוהבת לשמוע רבניות מסוימות במדרשה, כנראה גם בגלל התוכן, וגם האישות שלהן, אבל אני לא חושבת אם נשאיר את אותה אישיות ואת אותו תוכן ורק נחליף אותן בגבר משהו מהותי יאבד.
דווקא כן נראה ליkaparalay
שההחלפה בגבר יכולה להיות מהותית.
אבל גם ההיפך נכון..

יצא לי לשמוע כמה פעמים רב ורבנית שמעבירים את אותו השיעור בדיוק, אבל זה פשוט היה שיעור אחר. זה מעניין ברמות.
מה היה שונה? מה עניין כל כך?חסדי הים
נראה לי שבדיוק השוני המדוברkaparalay
הוא מה שמעניין.

ה''שורה התחתונה'' של שני השיעורים הייתה דיי זהה. אבל משהו בדרך היה שונה.
כאילו שאשתו של הרב קצת תירגמה את השיעור חח
לא נראה לי שהיא השטיחה את הדברים או משהו חו''ח, פשוט הפכה אותו לשלה כנראה..
מעניין אם היית שומעת שיעורים שאני מכין עם אמאחסדי הים
שלי, מה היית חושבת.
אני מכין בשבילה מהלך הגיוני שבנוי על מקורות מסודרים יסודיים, שכל מקור מפתח את המקור הקודם, אבל היא מצליחה תמיד לתת טוויסט נשי לזה.
לקרב את זה יותר לשומעות.
לא יודע איך להסביר.

אני מבין מאוד את הנקודה שהעלית לגבי השטחיות של חלק גדול מהתורה שמוצעת לנשים.
דווקא הרגשתי את הכאב הזה מהניקית שבזכותה פתחתי את השרשור, אבל לא רוצה להזכיר את שמה, כי אולי לא נח לה.
וואי, נשמע מעניין...שפרינצא בוזגלו
מסכימה חלקיתkaparalay
באמת יש שיעורים כאלו, אבל נראה לי שזה סגנון מסוים, שהוא לא בהכרח הרוב.
אולי יהיה אפילו יותר מדויק לומר צורך מסוים- יש סיטואציות מסוימות שבהן צריך שהשיעור יהיה יותר 'פשוט', או יותר 'מונגש'. נגיד אם אני מנקה/עושה ספורט ורוצה לשמוע משהו, כנראה שאשמע משהו כזה.
אבל כשאני הולכת לשמוע שיעור, אם השיעור יהיה כזה- זה יכול לבאס אותי ולהרגיש חסר.
זה גם תלוי פניות נפשית, כח ועוד כלמיני דברים, אבל זה העקרון הכללי. והעקרון דומה גם לגבי לימוד עצמאי.
אני לפעמים שומע את השיעורים הקלילים כהומור.חסדי הים
גם מתוך סקרנות, לדעת על מה מדברים ופה ושם הם דוחפים אותי לחשוב על כיוונים מעניינים, ולפעמים לפתח דעה נגדית.
שמעתי דיוק נפלא מהרב קשתיאלשניצלים


לי זה עשה קצת סדר בראש בכלל על ההבדל בין עבודת ה' נשית לגברית.

בקצרה: הרב אומר שעבודת ה' ומצוות ולימוד תורה אצל גברים מאוד תובענית ומלחיצה- צריך להספיק ו"לעמוד בזמנים" וזה דווקא מקדם ומצמיח.
אבל אצל נשים הלחץ הזה לא עושה טוב ולכן הן פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן וכן לימוד התורה שלהן שונה.

אשתי אמרה שהיא גם מסכימה עם הניתוח שלו, מעניין אם עוד נשים כאן מזדהות? (ותכלס, האם גם הגברים מזדהים או לא?).
אני לומדת כי כיף לי, גבר לומד כי הוא מחויבשפרינצא בוזגלו
אבל זה נע, יש הרבה מוטיבציות שונות שמניבות צורות שונות של לימוד. יש נשים מכובדות וראויות שלומדות כדי שתוכלנה להעביר הלאה - והן אולי לומדות לא רק בגלל שכיף להן אלא בגלל האחריות שהן חשות, ואני מניחה שהלימוד נראה שונה.

בבית המדרש שלי יש כמה נשים תלמידות חכמות וחכמים רציניות, ההבדל בין התורה שלהן לתורה שהמלמדים הגברים מלמדים הוא בעיקר ההיבט הנפשי, כלומר יש לי קשר רגשי עמוק עם הצוות הנשי בעוד עם הצוות הגברי זה במקסימום לצחוק ביחד על איזה רפרנס שרק את הבנת בשיעור, וזה מאד משפיע על ההפנמה...

הקרבה לצוות הנשי מאפשרת מעין שימוש ת"ח אולי?


(כן, מה שאמרתי נשמע בדיוק כמו הסטיגמה על בית המדרש שלנו, וכן, מה שאמרתי כנראה רלוונטי גכ רק לבית המדרש שלנו)
ישנו דיוק נוסף.שפרינצא בוזגלו
כשאתה נפגש עם תוכן, מה אתה שואל,
שאלות למהותו של העניין או שאלות המנסות לברר איך זה רלוונטי אליי?

ואולי דווקא בגלל שנשים צריכות להוכיח שייכות בית המדרש הלימוד שלהן נעשה עי מעורבות רגשית גדולה יותר...

מענייןחסדי הים
אני חושב שלימוד התורה ה"אמיתי"נוגע, לא נוגעאחרונה
עבר עריכה על ידי נוגע, לא נוגע בתאריך ח' בניסן תשפ"ג 22:25
זה שילוב כזה או אחר בין צורת הלימוד המכונה גברית לזו המכונה נשית.

אם נחלק את זה באופן כוללני:
לימוד תורה גברי- לימוד התורה הישיבתי הליטאי הרווח (בחלקו). הוא חשוב מאוד אבל אסור לראות בו את דרך המלך ללימוד תורה כי הוא יותר מדי מופשט.
לימוד תורה נשי- דרשנות מסויימת שמלבה את הרגש (זה קיים גם בהרבה הרבה שיעורי פ"ש מוסר ואמונה לציבור הרחב). לפעמים קרובה לפשט ולפעמים רחוקה ממנו. מקומה חשוב אבל היא לא אמורה להיות עיקר לימוד התורה אלא יותר חיזוק רוחני (יש כאלה שזה מספיק להם).
לימוד התורה המשולב- לימוד הפשט בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ לאורך לרוחב ולעומק (אחרי שלומדים הרבה עיון ישיבתי מתפתחים כלים טובים לכך מבחינה שכלית, ואחרי ששומעים תורה "נשית" מתפתחים הכלים הרגשיים שעוזרים לשים לב לדברים).

דוג' קטנה- "אדם כי יקריב מכם קורבן לה'" ולא "אדם מכם כי יקריב קורבן לה'". למה?
פשט- כך דרך הכתוב. או מכם=מממונכם.
דרש הלכתי- להוציא את הגזל.
דרש- כאילו מקריב את עצמו.
סוד (חב"ד לדוג')- אדם הכוונה לקב"ה (ועל דמות הכסא כמראה דמות אדם עליו מלמעלה), שמקרב את האדם אליו באתערותא דלעילא.

אבל כל זה זה לא מיישב (או לא קשור) לסוף הפסוק- "מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם"- למה יש פתאום מעבר לצורת רבים? (בהסבר החב"די יש לזה ישוב- זו פניה לכ"א מעמ"י שיתעורר באתערותא דלתתא אחרי האתערותא דלעילא. אבל זה לא מיישב את הפשט כמובן).
לענ"ד בפשט ה"טבעי" או ה"מציאותי" (כלומר מה עמ"י חשב כשמשה אמר להם את זה) התשובה לשאלה הראשונה היא שזה נכתב כך כי האדם מרגיש (או אמור להרגיש) שאמנם הוא מביא קורבן יחיד אבל הוא מעין שליח של כל עמ"י כי הפרט הוא חלק מובנה ובלתי ניתן לפירוד מהכלל. זה מתבטא בכל דבר אבל בהקרבת קרבן זה מתבטא בצורה חזקה יותר. וכהמשך לכך, סוף הפסוק עובר ללשון רבים כי זו התחושה הטבעית של השומע או כי רוצים להחדיר בו את התחושה הזו.

בלימוד סיפורי התנ"ך ובלימוד גמרא והלכה בעיון צורת הלימוד הזו מתבטאת אחרת כמובן.

פורום תורני דתי לאומירוצה להשתחרר

מכירים את פורום אוצר החכמה? לתורה? ועוד כמה קצת פחות מוצלחים?

יש הרבה פורומים תורניים חרדיים. הראשונים שהזכרתי מוצלחים מאוד בהרבה מובנים, פעילים, ואפשר למצוא בהם דברים מעניינים גם לאחר זמן.

האם יקום פורום תורני דתי לאומי? שיהיה ברמה, פעיל, לגופו של עניין (בדרך כלל כמובן), ומעניין?

תגיד אוצר החוכמההפיאחרונה

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ממש מושך אותי כל הנושא הזה של בניה ויצירהרק נשמה

עכשיו יש לי אפס ניסיון אבל אני ממש רוצה לדעת לעבוד עם חומרים לעשות חריטות בעץ לבנות רהיטים וכאלה לא בקטע של מקצוע סתם כתחביב אבל אין לי מושג איך מתחילים וגם איך משלבים הכל עם לימודי תואר

יש למישהו רעיונות לקורסים או סדנאות או ליודעת מה?

פשוט להתחיל, בכל דרך, להשקיעזיויקאחרונה
מהאינטרנט בשלב א', ואחר כך תתקדמי לדברים ממשיים יותר
דייטיםאבוד
בנות תעזרו לי, אני לא מבין אני לוחם משוחרר נראה באמת טוב, אבל בנות פוסלות אותי סתם, מה קטע?
הפורום הלא נכוןארץ השוקולד

יש פורום לנו שנועד לזה.

לגופו של עניין, יש מגוון סיבות להחליט שכן או לפסול, לא הייתי מניח שהמראה היה הסיבה.

מוזמן לשאול בפורום לקראת נישואין וזוגיותפשוט אני..אחרונה
עבר עריכה על ידי פשוט אני.. בתאריך א' בטבת תשפ"ו 22:03

ו...

בנות הן לא בנים, תחליף דיסקט 🤭

פלאפון חדש. באיזה מחיר כדאי? מה היתרון של דגם יקר?מתיעצת28

אממ... מניחה שזאת שאלה קצת מצחיקה וילדותית כי זה כמו לשאול למה יש רכב שעולה 50K ולמה פרארי עולה 300K..

ובכל זאת.. אני רוצה לקנות סמארטפון חדש אחרי 5 שנים..  מה היתרונות לקנות ב2000 ולא ב1000/1500 ש"ח? ואולי בכלל כדאי חד"פ להוציא 3000 ש"ח?

 

השאלה מה חשוב לךפשוט אני..

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

 

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

 

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

מצטרף לנאמרנפשי תערוג

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש


לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

את חייבת להגדיר לעצמך מה אופי השימוש שלך בוזיויק

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

כמו שכתבו כולםפצל"פ

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות


אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מה הצורך?משה

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

קנית בסוף גלאקסי כלשהו אבל אל תשאלומתיעצת28

נמחקה לי כל היסטורית הצטאים בווצאפ במכשיר *הישן* .. ואחרי דו שיח ארוך עם הצאט GPT/גמיני נראה שאין לי שום גיבוי... מצד שני אם להיות רציונלית מה כבר איבדתי? הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. נראלי נחיה.. 

תתחדשי🤗 ומעכשיו את מקפידה לגבות את הדברים בסלולריפ.א.

שלך באופן שוטף 

תתחדשי! נשמע לא קריטי בכללזיויק
"הודעה ממשהי מהעבודה שמארה לי כמה אני מיוחדת.. "יוני.ו.אחרונה
נשמע די מבאס לאבד חחח
כתיבה ברשתות חברתיות: מה אתם אומרים עלחסדי הים

הכלל לא לכתוב למישהו ברשתות החברתיות אלא אם כן הייתי אומר לו את זה בפנים או שדווקא המרחב נותן לבן-אדם אפשרות להביע את דעתו באמת מה שהוא לא יכל לעשות בפנים של הבן-אדם?

איזה צד עדיף.

תמיד עדיף לבחור באופציה הראשונה.בנות מרכלות עלי

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

הבעיה שזה מונע יצירתיות וכנות.חסדי הים

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

כלל נחמדזיויק
נראה לי רחוק מאד ממה שהולך שם
דווקא פנים מול פניםהפיאחרונה
יותר קל לי
חברים - אלו שצופים מדי פעם בסרטים\סדרותשפיכת לב

כמה הייתם מוכנים לשלם עבור שעת וידאו, עבור מעבר על כל התוכן וסינון המקומות שבהם יש בעיה של צניעות (נניח שניתן לבחור מידה - עירום, בגדי ים, או גם מקרים גבוליים יותר כמו שמלות לא צנועות וכד') חותך ומסדר את הקובץ הסופי לצפייה?  אני מדבר פר שעה (נניח לסרט שאורכו שעה וחצי: אני מוכן לשלם 2 שח).

לא הבנתי מה השאלהבנות בזות לי

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

בעיתונות הכתובה פתרו את הבעיה בצורה יותר חכמהפ.א.

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

אם זה חותך לגמרי את החלקים הבעייתיים..בנות בזות לי

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

לא הבנתי כלוםכְּקֶדֶם
ומרגיש לי לא מתאים בכלל 
אם הייתי צופה, הייתי משלם אלף שקל לכלחסדי הים
דקה, אבל הכסף זה גם סיבה לא לצפות.


יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

הבהרה חשובהשפיכת לב

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

אם זה נקיהרמוניה

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

 

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

הייתי קוראת לזה נקודות למחשבה/ מסר, אבל לימוד?נפש חיה.
חינוך בעיניי הוא לא דרך סרטים ודומיהם
למה?הרמוניה

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

אנשים הולכים לסרטים, להצגות, כדי להתענג, להתנתקפ.א.

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃


 

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

 

אני חשבתי על סיבה אחרתנפש חיה.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

..הרמוניה

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

..הרמוניה

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

מנסה להבין אותך - למה את מתכוונת לברוח מהמציאות?פ.א.

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

התכוונתי לגבי המטרה של הצפיה.הרמוניה

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

המטרה היא הנאה נטו, בילוי חברתי נעיםפ.א.
הולכים לסרט, להצגה בתיאטרון , להופעה של אומן מוכשר, כדי להינות. כדי לגוון את השגרה של עבודה, בית, נסיעות. אנחנו מחפשים רגש. בין אם זה לצחוק מכל הלב, להתרגש עד דמעות, או פשוט להתפעל מיצירה טובה.


וככה גם מספר טוב.


נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

אין בעיה עם בילוי מדי פעםהרמוניה

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

חזרתי לקרוא עכשיו את התגובה מאתמולפ.א.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

 

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אוקייהרמוניהאחרונה
לא ברור לי איך זה יעבודברגוע
אתה תוריד את הסרט בצורה לא חוקית ואז תצנזר אותו בעזרת התוכנה שלך? אתה הרי לא יכול לצנזר את הסרטים/סדרות כשהם באתר המקורי שלהם (רימון אולי כן יכולים).
המקום שלכם בעולםזיויק

הוא קיים בכלל? הוא ברור לכם?

יהיה ברור אי פעם?

איך אחרים רואים את המקום שלכם?

זה למעשה תפקיד? שליחות? כישרון?

רק מי שהבין את השאלה שיענה. תודה 🙂

אולי הבנתי, אז-הרמוניה

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

זה לא יוצר פיזור? לא עדיף מיקוד? יש דבר כזה בכלל?זיויק
תלוי אולי בסוג האנשים? איך הקב"ה עובד עם היצורים שברא?
לא, כיהרמוניה

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

בלבלתזיויק
כי אישרת שבאופן כללי יש מיקוד בתכונה, גם אם יש יוצא מן הכלל.
התכונה היא לא המיקוד בעינייהרמוניה

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

הטלת כאן פצצהזיויק

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

אין לי כוחהרמוניה
בעיהזיויק
😆
היעוד שליoo

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום


אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

זה לא יעוד של כל אחד?זיויק
חשבתי יותר בכיוון של משהו ממוקד: לדוגמא חסד, רפואה, שליחות ציבורית, יצירה, חינוך, ביטחון, קדושה וכאלה
זה יכול להיותoo

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

לגמרי הבנתי את השאלה. עונה:די שרוט

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

 

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

מתברר עם הזמן-יש כיוון אבל רק ה' יודעהרשפון הנודד
אם רק ה' יודעזיויק
אז איך אתה גם יודע?
אני יודע את הכיוון לפי מה שאני מבין ומרגישהרשפון הנודדאחרונה

אבל בסוף מה יקרה איתי בפועל זה רק ה' יודע ומוביל

לשבור הרגלים קבועיםזיויק

יוצא לכם? קל? קשה? יש טיפים?


כמו כן היה לי הרגל טוב שנטשתי ורוצה לחזור אליו.

איך שוברים את הכבדות שחוסמת ביני לבינו?

ההובי של חייoo

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים


כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל


ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

אמיתי? זה קל לך?זיויק
אחפש את הספר
לשנותoo

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך


הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים


אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

נשמע נדיר ממשזיויק
זה באמת קשה מאד מאד, מתאים לאנשים ספציפייםנפש חיה.
חדמשזיויק
עם זאת זה מאתגר תסכימי איתי
כןנפש חיה.אחרונה
לאט לאטנפש חיה.

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

תהיי ספציפית?זיויק
וזה עזר?
אשתדלנפש חיה.

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.


לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)


כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....


היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי


רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

תודההזיויק
מתחילים לאט לאטנפשי תערוג

ומוסיפים כמה שיכולים

אולי יעניין אותך