מה ההבדל בין צורת הלימוד של תורה בין בנים לבנות?חסדי הים
אני לא מתכוון לנושאי הלימוד ולצד החיצוני, אלא בצורת הלימוד תורה והפנמתה.

שאלת בונוס לבנות: האם אתן מרגישות הבדל בין תורה שרב מלמד לרבנית?

שאלת בונוס לבנים: האם אתם לפעמים שומעים או קוראים דברי תורה מנשים, כמו דפי פרשיות השבוע של הרבנית ימימה וכדומה? אם כן, מה היחס שלכם אל תורה כזאת?
יש לימוד תורה רציני מאוד לבנות - במסגרת המדרשותפ.א.
השונות.

ויש דברי תורה, נקרא לזה ״עממיים״, שזה למשל הסגנון של הרבנית ימימה.
אצלנו בבית מנויים לעלון השבועי שלה, כבר שנים. ״פרשה ואישה״. אני קורא בזה לפעמים.
יכול לומר שהיו מקרים שניסיתי להיעזר בגיליונות האלו להוציא משהו לדבר תורה שהייתי צריך לשאת בהזדמנויות שונות - ולא הצלחתי למצוא משהו מתאים.
אני חושב שהדברי תורה שלה מכוונים לציבור הנשי.חסדי הים
לפעמים קשה לגבר להתחבר.
אני דווקא נהנה מהרעיונות שלה והיצירתיות שלה.

מה אתה מתכוון לימוד רציני? האם שם יש הבדל בין צורת הלימוד בין גבר לאשה?

במקום ההגדרה ״מכוונים לציבור נשי״פ.א.
הייתי משתמש במינוחים אחרים - דברי תורה לציבור למדני (נשים כגברים), מול לימוד תורה קליל שמטרתו להלהיב, לרגש, לעשות וואו, לפעול על הרגש ולאו דווקא על השכל.

אז אתה חולק על עצם הדבר שצריך להיות הבדל ביןחסדי הים
לימוד גברי לנשי?
כן.פ.א.
..שפרינצא בוזגלו
למה אתה חושב שתורה שונגעת ברגש היא "סתם" ו"וואו" בעוד תורה שכלית - זו התורה ה"מקורית"?

כלומר, מי שיש לו את נקודת המבט הקיומית הזו יכול לפתוח גמרא ולמצוא את אותם הרעיונות ה"וואו" גם בדיון הכי משמים...

סליחה אם הבנתי אותך לא נכון.
שבעים פנים לתורהפ.א.
לא עניין של תורה מקורית, או תורה נשית.

כל לימוד שיש לו ביקוש, ומענה הולם, הוא מבורך וטוב.
דברי התורה של הרבנית ימימה, אם להשתמש בה כדוגמא לסגנון שאפשר לקרוא לו ״נשי״, הוא סגנון העברת שיעורים שנעשה ברצינות, עם הכנות והעמקה.

בהגדרה שלי ללימוד תורה, אני מתכוון ללימוד שיטתי ומסודר, כמו שנעשה במסגרות בתי ספר, אולפנות, מדרשות, ישיבות:
לקחת נושא מסויים ולהעמיק בו, להרחיב, לפתח.

מה דעתך למשל, על ניק בפורומים שכל פעם פותחחצילוש
משתמש אחר, פעם כגבר ופעם כאישה, ולא מבין שעליו להתרחק מכאן ולא לכתוב כאן, כיוון שהטריד לא מעט נשים ופגע בהן? אשמח לשמוע את דעתך המפורטת והמנומקת בנושא.
זה לא מצחיקבינייש פתוח
אני חושבת (אף פעם לא באמת למדתי תורה בצורה מסודרתנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ז' בניסן תשפ"ג 11:47
זה היה יותר לימוד מחשבה, אמונה וכו' כשהייתי במדרשה לנשים לתקופה של שנה בערך)

אישה פחות שכלתנית
והלימוד שלה (לעצמה או לאחרים) יכול להיות יותר אינטואיטיבי, יצירתי ואסוציאטיבי.

ככה נראה לי
לא יודעת מה זה באמת...


וגם אולי יש עוד רמה מסויימת
שלא כמו הלימוד של הגברים
נוקשה כזה...

לאיודעת
ככה זה נשמע לי מבחוץ.
שאלה מעניינת..נע"ג האגדי
אני לפעמים קורא ד"ת של בנות, לא מרגיש הבדל...
לא הייתי בת כדי להשוות... אבל אנסה בכל זאת:עברי אנכי
ממה שזה נראה, בנות הרבה יותר חוות את הלימוד שלהן. הוא הרבה יותר משפיע על החיים, ונכנס לחיים מאצל בנים.
הרמה בדכ תהיה נמוכה יותר, אבל זה לא כי בנות טיפשות אלא כי הן פחות בעולם התורה מבנים ולכן צריך התאמה מסויימת..
אצל נשים זה לא בהכרח שתורה שעמלים עליה יותר היא חביבה יותר. הנקודה שיותר מדברת זה החיבור. הקשר עם התורה. המפגש שלה עם החיים שלי למעשה, לא רק בהלכות, אלא בהבנה של איך הנפש שלי עובדת למעשה ואיך אני מרגישה ואיך לנצל את הכוחות לעבודת ה' למעשה, וכן הלאה..

צורת הלימוד?
העיקר להתחבר, ולכן מה שלומדים זה בדכ ספרים שכאלה. חסידות או משהו שמדבר אל הנפש. משהו עם מוסרי השכל ותובנות למעשה. על הבנה של החיים בצורה טובה יותר, איזו צורת הסתכלות מעניינת שמח ללמוד אותה.

כן לפעמים אני קורא דברי תורה לנשים. אמנם לא באופן קבוע אבל כן. יש פינה של סיפורים על נשות גדולי ישראל. וזה מבחינתי וואו. זה ממש מרגש אותי המון פעמים. את הדברים תורה ממש אני לפעמים קורא כי בדכ זה משהו קליל ונעים וקצר, שמונגש מאוד, ופשוט עושה טוב לקרוא אותו. לפעמים סגנון כזה מעצבן אותי, אז אני לא קורא דברים שכאלה ארוכים.. אבל כן זה נחמד.
ואתה חושב שבאידיאל גם גברים צריכים לשאוףחסדי הים
שהתורה יחדור להם לנפש וישפיע על חיי המעשה (כאיגרת הרמב"ן וחכמת הקודש של הרב קוק)?
זאת אומרת למצוא אפילו בסוגיא כטומאת התהום או מיגו או קיימו ולא קיימו שזה ישפיע על חייה המעשה והנפש?
או שאתה מתכוון שגם באידיאל צריך להיות הבדל בין לימוד גברים לנשים?
בוודאי שצריך. אבל זה עובד אחרתעברי אנכי
שמעתי משפט, שחודש במדרשה שווה יותר משנה בישיבה.
תורה משנה אנשים. פשוט. אבל אצל נשים זה מהיר יותר, ככה זה נראה וזה התכוונתי בתגובה הקודמת.

סוגיית מיגו משפיעה על הנפש שלך גם אם לא למדת אותה במישור עמוק יותר שלה. ודאי שאם תלמד אותה לעומק.. אז תורה בעומק שכזה, ודאי תשפיע יותר. וזה האידיאל, ללמוד את העומק שבכל סוגיא.

ודאי שצריך הבדל בין לימוד גברי לנשי. פשוט. כי הצרכים שונים. כמו שצריך הבדל בין לימוד לבחורי ישיבות, לבין השיעורים בבית כנסת מוסאיוף.
רק לשם הדוגמא, הייתי שם פעם והיה שיעורים ברמה!נפש חיה.
גם גבוהה כי למדו הלכות למעשה
וגם כי היה פלפול ממש ואנשים השתתפו. אולי כמו שעושים בישיבה בשיעור כללי
במוסאיוף?עברי אנכי
זה מאוד תלוי איזה שיעור והעיקר מי המעביר שלו...
אבל אתה לא חושב שעם מאמץ גבר יכול להגיעחסדי הים
למהירות ההשפעה על הנפש, כמו אשה.
תחשוב על הרמב"ן או הרב קוק למדו סוגיא, נראה לי שזה הגיע אצלם עמוק בנפש מיד.
אולי לא הבנתי אותך עד הסוף.
אל תתפס למקרים בודדיםעברי אנכי
בחור מגיע לישיבה. כמה זמן לוקח לו להיקרא בייניש? מבחינת אורח חיים בתרבות אני מדבר..
בחורה מגיעה למדרשה, תוך כמה זמן היא בת מדרשה?

אתה לא רואה נשים שכשהן שומעות איזה דבר תורה הן מתחברות ומתרגשות ופשוט מיישמות אותו בצורה ככה מהממת ויפה וטובה, ורצל גברים זה פחות.. לא שזה לא קיים. זה לא אותו דבר פשוט..
כן. אני מבין את מה שאתה אומר.חסדי הים
(בקבלה זה כי הן קשורות למידת המלכות, אבל גבר גם יכול להגיע לזה אם נשמתו נמצאת שם בדרגה הזאת יותר בטבעיות או עם מאמץ. אבל זה כבר סוד.)
הוא לא יצליח להגיע לאותה רמה גם אם ייתאמץנפש חיה.
האופן שבו הוא תופס את העולם
וממילא את הרגש שמתעורר אצלו
שונה בתכלית מאשר אישה.
אגב,שפרינצא בוזגלו
אני חושבת שלרב קוק ולכשכמותו היו צדדים נשיים מפותחים, כלומר, הייתה לו נפש של משורר, הוא היה מאד אינטואיטיבי וכו'...

אני חושבת שיותר משזה תלוי מגדר זה תלוי נטיות נפשיות שונות. יש כאלו שהם יותר שכליים, ויש כאלו שיותר רגשיים, ויש כאלו שמצליחים להחזיק את שני הצדדים באיזון מעניין (עע הרב קוק) והתורה שלהם תראה בהתאם...
אם אמרת את זה, אעיז ואגיד שהייתה תלמידה חכמהחסדי הים
בדור האחרון, שאוולי הייתה לה נשמה זכרית, ולכן היא לצערינו לא זכתה לילדים כמבואר בשער הגלגלים.
מעדיף לא להגיד.חסדי הים
נחמה ליבוביץחדשכאן
מבחינה לשונית אין דבר כזה "תלמידה חכמה"חושבת בקופסא
זה אותו היגיון מעוות של "ראשת העיר".
הצירוף "תלמיד חכם" מדבר על אדם שהוא תלמיד שלומד מחכמים, לא שהוא עצמו חכם (למרות שזה נכון). צריך לומר "תלמידת חכם" "תלמידת חכמים" או אפילו תקצינו ל"תלמידת חכמות" (שזה אומר שהיא למדה מנשים בלבד)
אני חושבת ש"תלמידת חכמים" נשמע הכי טוב וגם מראה הבנה של משמעות הביטוי, ולא סתם להפוך את הכל ללשון נקבה בלי אבחנה.
תודה על ההערה. מקבלחסדי הים
מצחיק שהזכרתם את בית כנסת מוסיוף, כי הלילהחסדי הים
יום הפטירה של הרב שלמה מוסיוף.
ווי איזה קטענפש חיה.
כן זכרתי את זהעברי אנכי
רק התלבטתי האם זה השבוע או שבוע שעבר
כי ראיתי את זה לאחרונה, ולא זכרתי חחח
אי אפשר שלא להסתכל מלמעלה, במבט היסטוריפ.א.
ולהכיר בעובדה שעד לא מזמן, נשים הודרו מלימוד תורה.

לא מבחירתן - אלא כי כך היה מקובל, אלו היו הנורמות של העולם בכלל והעולם הדתי בפרט.
בנות, נערות - לא זכו להשכלה רחבה. אלא למשהו בסיסי.

ובעולם הדתי - ברוב ההיסטוריה היהודית, לא התקיימה מערכת חינוך תורני לנשים, בדומה לתלמודי התורה שרווחו לבנים. חינוכן של הבנות היה מופקד בעיקר בידי האם, שלימדה אותן את ההלכות הרלוונטיות כלפיהן והדריכה אותן בדרך התורה.

בעולם החרדי, הייתה זו שרה שנירר שיזמה והקימה בשנת 1918 את תנועת בית יעקב, שכללה בתי ספר לבנות. בשנותיה הראשונות זכתה התנועה ליחס מעורב. הלגיטימציה העיקרית לתנועה התקבלה בשנת 1929, כאשר הרב חיים עוזר גרודזנסקי והאדמו"ר מגור הביעו תמיכה כללית ברשת בתי הספר. בשנת 1933 הביע החפץ חיים, גדול הפוסקים במזרח אירופה באותה העת, תמיכה בתנועה. דבריו התפרסמו והפכו לתשתית הרעיונית שהצדיקה את השינוי בגישה ללימוד תורה (שבכתב בלבד) על ידי נשים.

בעוד ובציבור החרדי שינוי המגמה בנוגע ללימודי תורה לנשים נבע מהצורך להתמודד עם רוחות ההשכלה, בציבור הדתי-לאומי בישראל התקיים שינוי עמוק יותר שהכיר בזכותן של נשים להשכיל בתורה ולהעמיק את לימודיהן בה, וכן הביא בחשבון שיקולים פמיניסטיים שהתייחסו להגבלת לימוד התורה על ידי נשים כאפליה. כתוצאה מכך נפתחו בישראל מספר רב של מדרשות תורניות המאפשרות לתלמידותיהן לימוד מעמיק של המקרא, ההלכה, החסידות, ואף תלמוד.
אני מאוד בעד פתיחת כל מרחבי התורה לנשים.חסדי הים
למדתי חברותא עם אחותי גמרא. זה היה אמנם ברכות פרק רביעי, שזה יותר בסיסי, אבל גמרא.
גם עם אמא שלי אני לומד, אבל הלימוד איתה עם המון מקורות עדיין מתפתח למשהו יותר נשי, שאני מנסה לתפוס את מהותו בשרשור זה.

הדיון שאני רוצה לעורר בשרשור, זה לא לגבי התוכן של מה נשים לומדות, אלא בעיקר לצורה ולהפנמה.
אני הבנתי מדבריך שאתה סובר שאין הבדל, אני חושב שיש ומנסה לברר עם אחרים מה הם חושבים ומה קורה בלימוד הנשי המיוחד.
לימוד תורה צריך לאהוב, להתחבר לזה. להתמסר לזהפ.א.
להצליח להעמיק, להתמודד עם סוגיות מורכבות בגמרא, עם העומק והרוחב של ראשונים ואחרונים, עם הבנה ורקע בסוגיות אחרות.

אני לא חושב שלנשים יש פחות כישורים שכליים לעומת גברים.

ולכן לדעתי אין הבדל בין לימוד תורה של גברים ונשים.

הרי גם בעולם האקדמאי, בעולם ששופט ומעריך את האדם על רוחב השכלתו, על בקיאותו, על חידושים והמצאות שיצאו ממנו, על כישורים שכליים, נשים מצליחות יפה מאוד.
כך גם בלימוד תורה רציני ומעמיק.

לדעתי אם נשים היו יכולות להגיע למעמד, הכרה, ויכולת למלא משרות תורניות ממש כמו גברים (פסיקת הלכה, דיינות) - הן היו תופסות נתח מכובד בתפקידים שכאלו.
לימוד גברי הוא לימוד של בית מדרש, של שקלא וטריאנפש חיה.
נשים פחות בנויות ל "מלחמתה של תורה" הזאת

בלי קשר שהן בהחלט יכולות להגיע לעומקים יפים בלימוד
בהתאם לסגנונן ולטבען.
גם במשפטים ועריכת דין יש הרבה מאוד שקלא וטריאפ.א.
בלימוד תורה השקלא וטריא הוא הבסיס, השיטה, לדיונים ההלכתיים שנוצרו על בסיס המשנה, הברייתות ומימרות חז"ל

ובעולם המשפט ועריכת הדין - בתחום המשפט הפלילי, האזרחי, המסחרי, כל עו״ד שתפקידו מצריך לייצג את לקוחותיו בבית הדין, מתמודד יום יום עם שקלא וטריא מעולם המשפט.

ויש נשים רבות וטובות בעולם המשפט הזה.
(במדינת ישראל, מסיבות של סביבת עבודה נוחה ותומכת לשילוב של אמהות, משפחה וילדים - לנשים יש יצוג גדול ביותר בפרקליטות ובתפקידי שופטות, הרבה יותר ממקצועות אחרים בשוק החופשי. שיעור המשפטניות , נשים לעומת גברים, בפרקליטות המדינה, הוא מהגבוהים בעולם).
נכון. אני חושבת שבבסיס שלו, זה תחום יותר גברינפש חיה.
כי יש הרבה ויכוח ומלחמה כזאת
שאני לא חושבת שמתאים למבנה הנפש של האישה

("איש-דרכו לכבוש")
הן חכמות ומשכילות פשוט בדרך אחרת. לפי דעתיחסדי הים
העולם החילוני טועה בנקודה הזאת.

אני דווקא בעד פתיחת לימוד כל התחומים התורניים בפני נשים, אבל דווקא כדי שיתנו מבט אחר על זה, מבט נשי, וזה יהיה שלב עצום בהתפתחות התורה.

(אני נגד שנשים יהיו דיינות או פוסקות הלכה, אבל זה חורג מתחום הדיון של השרשור.)
חולקעברי אנכי
ודאי שנשים חכמות ומסוגלות. זה פשוט.
אבל התורה היא לא רק חכמה ובית משפט. היא משנה דרך חיים, היא צורת חיים, היא הכל. היא כוללת כל הטובות שבעולם.
כניגשים ללמוד תורה, לא ניגשים להחכים, אלא לעשות רצון ה', למלא משהו שחסר בנו.
הצורך הנפשי שונה בין נשים לגברים. זאת עובדה. ולכן גם התורה מתבטאת אחרת. לא כי נשים טיפשות, אלא כי הנשמה בנויה אחרת. ולכן הצרכים שלה אחרים.
ולכן לענ"ד זה מבורך שי לימוד נשי ולימוד גברי.

אם מישהי רוצה בנוסף ללמוד גם לימוד גברי, זו כבר שאלה אחרת. אבל לדון האם יש הבדל בין לימוד של נשים לגברים? ודאי שיש וזה מבורך.
״לעשות רצון ה׳״ - זה כנראה ההבדל המהותי והיסודי.פ.א.
הפסוק המצווה על לימוד תורה אומר: "ולִמדתם אתם את בניכם" (דברים י"א, יט). מכאן למדה הגמרא (קידושין כט ע"ב), שהאב מצֻוֶה ללמד את בנו, ולא את בתו;


גברים מצווים.
נשים פטורות.

הצרכים בהחלט שונים - וזה בהחלט משפיע על כיווני הלמידה, על מה שבוחרים להעמיק בו.

אבל אישה שרוצה, מתוך רצון ולא מתוך חובה - להעמיק, היא יכוחה להצליח בכך בדיוק כמו הגבר.
אני אמרתי שלא?עברי אנכי
כאילו יכול להיות שאני אומר ככה. אבל לא אמרתי את זה..

אני רק אמרתי שכיון שהצרכים שונים זה דבר נהדר שיש הבדל בין צורות הלימוד
אצל איש, בניגוד לאישההדס-ה

העולם הרוחני והגשמי באים נפרדים אא"כ הוא עמל לחבר אותם, שכן הוא נברא משני קצוות אלו (נשמה א-לקית ועפר מן האדמה). לעומת זאת האישה נבראה מהצלע-שהיא כבר תרכובת של רוח וחומר, לכן אצלה הם באים כרוכים יחד- רעיון שלמדתי בספר "מי זאת עולה" -שכבר הרב ניר מנוסי, תלמיד של הרב גינזבורג שליט"א.

לכן, היא יכולה ללמוד רעיון שכלתני ולהתרגש ממנו.

 

נשים "דעתן קלה"-"דעת" היא החיבור בין השכל לרגש,בין השכל ועולם המעשה.

יש לזה יתרונות ,אך יש לזה גם חסרונות.

 

תורה- היא תנועה מלמעלה (מהשמים) למטה, לעומת התפילה שהיא תנועה מלמטה ללמעלה.

אצל אישה,אני חושבת, גם לימוד התורה הוא קצת מלמטה למעלה, הכוונה שהיא לא רק לומדת ואז מסיקה לגבי העולם הפנימי שלה, אלא לפעמים משליכה מהעולם הפנימי שלה על ההבנה שלה את הטקסט.

יוצא שתורה של אישה היא אולי סוג של דו-שיח בינה לבין התורה,מה שיוצר אולי הבנה יותר סובייקטיבית שלה ופחות אובייקטיבית?

רעיון יפהחסדי הים
שאישה לומדתהפי
זה בוער לה בכל העצמות
לא יודעת מה קורה אצל גבר
אבל מתחברות לזה מאוד / או שלא מתחברות גם מאוד
לא ברור לי למה (יש רבנית שאמרה לי את ראלית מידי בעצם שתיים) אבל העדפתי עד היום ללמוד מרב ולא מרבנית
חוץ מהרבנית ימימה שהיא משהו מיוחד

אגב הגליונות של הרבנית נחמה לא כאלה קלים לאף אחד

אני לא חושבת שאני ראלית בעליל בלימוד
ממש חשוב לי להתחבר שאני אזכור לתמיד

הייתי בהרבה שיעורים ללימוד תורה עם בנות והרבה פעמים שמעתי מבנות הרב זה לא בסדר / הרב זה לא פייר והרבה פעמים גברים נבוכים שאומרים משהו כזה על התורה.

והם צריכים רגע להירגע ולתעל את זה ללימוד
השאלה אם רבנים מצליחים להגיש נכון את התורהחסדי הים
לבחורות.
או שהם באים בגישה קצת מתנשאת והם חושבים כביכול שהבנות קצת טיפשות וצריך להוריד את הרמה בשבילן, כמו ש@חושבת בקופסא כתבה.
זה לגמרי תלוי ברב עצמו.שפרינצא בוזגלו
ככל שהוא יותר שמרן זה יהיה יותר נכון.
למדתי גם במדרשה מאד שמרנית ועכשיו במדרשה ליברלית, והיחס שונה באופן דרמטי.

...חושבת בקופסא
אני חושבת שרוב חומר הלימוד שמוצע לבנות הוא יותר- אין דרך אחרת לומר את זה- שטחי ורגשני. וורטים נחמדים, סיפור חסידי, איך לקשר את הגבורה של אסתר לקשיי היום יום, וכו'
לרוב הבנות זה סבבה לגמרי ואפילו נשים נשואות הייטקיסטיות בנות 34 יהנו מאוד משיעור בסגנון הזה ביחד עם איזו הפרשת חלה.

אני חושבת שזה הגיוני שאנשים קוראים לסוג הלימוד הזה "תורה נשית", אחרי הכל, רוב הלימוד של נשים הוא בז'אנר הזה. אבל זה לא אומר שזאת צורת הלימוד שהיא מתאימה לשורש נשמתה של כל אישה ואישה.
אני באופן אישי לא ממש אוהבת את הסגנון הזה, אבל באופן בלתי נמנע אני נתקלת בו שוב ושוב.
זה גם לא סגנון ששייך רק לנשים, זה גם מה שמוצע לחוזרים בתשובה, בוורטים חסידיים, ובעצם לכל הקשר שבו קהל היעד הוא אנשים שהם לא ביינישים רציניים.

אם זה דבר תורה ברמה גבוהה אני לא מרגישה הבדל בין אם מי שמעביר אותו זה גבר או אישה. ההבדל העיקרי שאני מרגישה בין שיעור של רב או של רבנית במדרשה היא שאצל הרבניות האווירה יותר נינוחה ונעים יותר לשאול שאלות ולסטות לנושאים אחרים. אבל זה בגלל חוסר הנוחות של הבנות עצמן מול דמות גברית, לא קשור לחומר עצמו.
זה לא נכוןהפי
אני גם לא אוהבת את ההתבכיינות הזאת
הלימוד הנורמלי נמצא אצל הגברי
רוצה ללמוד נורמלי לכי למקומות נורמלים
לכי תלמדי באקדמיה לכי למדרשה תבקשי חומר מסויים
תבררי איפה

ברור ששיעור לבנות שלא ביקשו מלכתחילה ללמוד לא יהיה ברמה
מעניין באמת מה ה"טוויסט הנשי" הזהחושבת בקופסא
אף פעם לא הרגשתי משהו כזה.
אני חושבת למה אני אוהבת לשמוע רבניות מסוימות במדרשה, כנראה גם בגלל התוכן, וגם האישות שלהן, אבל אני לא חושבת אם נשאיר את אותה אישיות ואת אותו תוכן ורק נחליף אותן בגבר משהו מהותי יאבד.
דווקא כן נראה ליkaparalay
שההחלפה בגבר יכולה להיות מהותית.
אבל גם ההיפך נכון..

יצא לי לשמוע כמה פעמים רב ורבנית שמעבירים את אותו השיעור בדיוק, אבל זה פשוט היה שיעור אחר. זה מעניין ברמות.
מה היה שונה? מה עניין כל כך?חסדי הים
נראה לי שבדיוק השוני המדוברkaparalay
הוא מה שמעניין.

ה''שורה התחתונה'' של שני השיעורים הייתה דיי זהה. אבל משהו בדרך היה שונה.
כאילו שאשתו של הרב קצת תירגמה את השיעור חח
לא נראה לי שהיא השטיחה את הדברים או משהו חו''ח, פשוט הפכה אותו לשלה כנראה..
מעניין אם היית שומעת שיעורים שאני מכין עם אמאחסדי הים
שלי, מה היית חושבת.
אני מכין בשבילה מהלך הגיוני שבנוי על מקורות מסודרים יסודיים, שכל מקור מפתח את המקור הקודם, אבל היא מצליחה תמיד לתת טוויסט נשי לזה.
לקרב את זה יותר לשומעות.
לא יודע איך להסביר.

אני מבין מאוד את הנקודה שהעלית לגבי השטחיות של חלק גדול מהתורה שמוצעת לנשים.
דווקא הרגשתי את הכאב הזה מהניקית שבזכותה פתחתי את השרשור, אבל לא רוצה להזכיר את שמה, כי אולי לא נח לה.
וואי, נשמע מעניין...שפרינצא בוזגלו
מסכימה חלקיתkaparalay
באמת יש שיעורים כאלו, אבל נראה לי שזה סגנון מסוים, שהוא לא בהכרח הרוב.
אולי יהיה אפילו יותר מדויק לומר צורך מסוים- יש סיטואציות מסוימות שבהן צריך שהשיעור יהיה יותר 'פשוט', או יותר 'מונגש'. נגיד אם אני מנקה/עושה ספורט ורוצה לשמוע משהו, כנראה שאשמע משהו כזה.
אבל כשאני הולכת לשמוע שיעור, אם השיעור יהיה כזה- זה יכול לבאס אותי ולהרגיש חסר.
זה גם תלוי פניות נפשית, כח ועוד כלמיני דברים, אבל זה העקרון הכללי. והעקרון דומה גם לגבי לימוד עצמאי.
אני לפעמים שומע את השיעורים הקלילים כהומור.חסדי הים
גם מתוך סקרנות, לדעת על מה מדברים ופה ושם הם דוחפים אותי לחשוב על כיוונים מעניינים, ולפעמים לפתח דעה נגדית.
שמעתי דיוק נפלא מהרב קשתיאלשניצלים


לי זה עשה קצת סדר בראש בכלל על ההבדל בין עבודת ה' נשית לגברית.

בקצרה: הרב אומר שעבודת ה' ומצוות ולימוד תורה אצל גברים מאוד תובענית ומלחיצה- צריך להספיק ו"לעמוד בזמנים" וזה דווקא מקדם ומצמיח.
אבל אצל נשים הלחץ הזה לא עושה טוב ולכן הן פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמן וכן לימוד התורה שלהן שונה.

אשתי אמרה שהיא גם מסכימה עם הניתוח שלו, מעניין אם עוד נשים כאן מזדהות? (ותכלס, האם גם הגברים מזדהים או לא?).
אני לומדת כי כיף לי, גבר לומד כי הוא מחויבשפרינצא בוזגלו
אבל זה נע, יש הרבה מוטיבציות שונות שמניבות צורות שונות של לימוד. יש נשים מכובדות וראויות שלומדות כדי שתוכלנה להעביר הלאה - והן אולי לומדות לא רק בגלל שכיף להן אלא בגלל האחריות שהן חשות, ואני מניחה שהלימוד נראה שונה.

בבית המדרש שלי יש כמה נשים תלמידות חכמות וחכמים רציניות, ההבדל בין התורה שלהן לתורה שהמלמדים הגברים מלמדים הוא בעיקר ההיבט הנפשי, כלומר יש לי קשר רגשי עמוק עם הצוות הנשי בעוד עם הצוות הגברי זה במקסימום לצחוק ביחד על איזה רפרנס שרק את הבנת בשיעור, וזה מאד משפיע על ההפנמה...

הקרבה לצוות הנשי מאפשרת מעין שימוש ת"ח אולי?


(כן, מה שאמרתי נשמע בדיוק כמו הסטיגמה על בית המדרש שלנו, וכן, מה שאמרתי כנראה רלוונטי גכ רק לבית המדרש שלנו)
ישנו דיוק נוסף.שפרינצא בוזגלו
כשאתה נפגש עם תוכן, מה אתה שואל,
שאלות למהותו של העניין או שאלות המנסות לברר איך זה רלוונטי אליי?

ואולי דווקא בגלל שנשים צריכות להוכיח שייכות בית המדרש הלימוד שלהן נעשה עי מעורבות רגשית גדולה יותר...

מענייןחסדי הים
אני חושב שלימוד התורה ה"אמיתי"נוגע, לא נוגעאחרונה
עבר עריכה על ידי נוגע, לא נוגע בתאריך ח' בניסן תשפ"ג 22:25
זה שילוב כזה או אחר בין צורת הלימוד המכונה גברית לזו המכונה נשית.

אם נחלק את זה באופן כוללני:
לימוד תורה גברי- לימוד התורה הישיבתי הליטאי הרווח (בחלקו). הוא חשוב מאוד אבל אסור לראות בו את דרך המלך ללימוד תורה כי הוא יותר מדי מופשט.
לימוד תורה נשי- דרשנות מסויימת שמלבה את הרגש (זה קיים גם בהרבה הרבה שיעורי פ"ש מוסר ואמונה לציבור הרחב). לפעמים קרובה לפשט ולפעמים רחוקה ממנו. מקומה חשוב אבל היא לא אמורה להיות עיקר לימוד התורה אלא יותר חיזוק רוחני (יש כאלה שזה מספיק להם).
לימוד התורה המשולב- לימוד הפשט בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ לאורך לרוחב ולעומק (אחרי שלומדים הרבה עיון ישיבתי מתפתחים כלים טובים לכך מבחינה שכלית, ואחרי ששומעים תורה "נשית" מתפתחים הכלים הרגשיים שעוזרים לשים לב לדברים).

דוג' קטנה- "אדם כי יקריב מכם קורבן לה'" ולא "אדם מכם כי יקריב קורבן לה'". למה?
פשט- כך דרך הכתוב. או מכם=מממונכם.
דרש הלכתי- להוציא את הגזל.
דרש- כאילו מקריב את עצמו.
סוד (חב"ד לדוג')- אדם הכוונה לקב"ה (ועל דמות הכסא כמראה דמות אדם עליו מלמעלה), שמקרב את האדם אליו באתערותא דלעילא.

אבל כל זה זה לא מיישב (או לא קשור) לסוף הפסוק- "מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם"- למה יש פתאום מעבר לצורת רבים? (בהסבר החב"די יש לזה ישוב- זו פניה לכ"א מעמ"י שיתעורר באתערותא דלתתא אחרי האתערותא דלעילא. אבל זה לא מיישב את הפשט כמובן).
לענ"ד בפשט ה"טבעי" או ה"מציאותי" (כלומר מה עמ"י חשב כשמשה אמר להם את זה) התשובה לשאלה הראשונה היא שזה נכתב כך כי האדם מרגיש (או אמור להרגיש) שאמנם הוא מביא קורבן יחיד אבל הוא מעין שליח של כל עמ"י כי הפרט הוא חלק מובנה ובלתי ניתן לפירוד מהכלל. זה מתבטא בכל דבר אבל בהקרבת קרבן זה מתבטא בצורה חזקה יותר. וכהמשך לכך, סוף הפסוק עובר ללשון רבים כי זו התחושה הטבעית של השומע או כי רוצים להחדיר בו את התחושה הזו.

בלימוד סיפורי התנ"ך ובלימוד גמרא והלכה בעיון צורת הלימוד הזו מתבטאת אחרת כמובן.

באלי ללכת עוד פעם לסליחותאורי ציון

חראם עד שאני ערה בשעה הזאת.

יש עניין?

זה סוג של תחושה של בזבוז?משה

כאילו שאסור לי לחיות בלי שאני עושה משהו?

זה פשוט ניצול הזדמנויותאורי ציון

לא הלכתי אגב

לפחות ניסית לישון?משה

(פעם היה לי פה שרשור של התמודדות עם אתגרי שינה, אבל היום אני כבר לא עומד מאחוריו עד הסוף)

כן, בהצלחה רבהאורי ציון

מעניין, חוששני אבל שפה זה לא העניין, אין לי שום בעיה ללכת לישון או להרדם..

אז למה בעצם נשארת ערה עד כזה מאוחר?משה

חסרות סיבות?אורי ציון

בכל מקרה, אני מאוד אוהבת את הלילה, אז אם לא צריכה לקום מוקדם למחרת לא ממהרת לישון.

נגמר לי הערב, רוצה את הלילהמשה

מה בעצם את אוהבת בלילה מאוחר?

אני יודע להגיד קצת על הרקע שלי מתי אהבתי לילות ומתי בקרים. וזה היה מאוד קשור למסגרות שפעלתי בהן.

הלילה הוא קסוםאורי ציון

אוהבת את השקט, את העולם הרדום, הרוגע שיש.

אבל מסכימה שהלילה שייך למביני עניין בלבד.

אני פשוט סידרתי את הלוז שלי כך שיתאים לי לאופי הזה. אפילו העבודה שלי היא בין היתר בלילה.

במה את עובדת?משה

אני יכול להגיד שמתישהו הגוף התהפך ואהב את הבקרים. אבל זה בעיקר בגלל סיפורי עבודה וזה שנגמרו המסגרות שתופסות את הבוקר.

עם נועראורי ציוןאחרונה

כשיש שגרה שלא מאפשרת אז אין ברירה. השאלה מהי ברירת המחדל של ההעדפות.

יש עניין לחזור בתשובהאריק מהדרום

אז יש הרבה על מה😅אורי ציון

מי זוכר אותי?😉 ואת השרשור הישן שליכתר הרימון

שמדי פעם אני חוזרת אליו לרעיונות.

סקר - משפט לקישוט לסוכה - צעירים מעל עשרים

בקיצור, אשמח לרעיונות נוספים למשפטים מהמקורות לכתוב בקישוטים לסוכה.

יאללה שוטו

זוכרים 😃משה

(שמחתי לראות אותך)

יאא, זוכרתנערת טבע

כשהייתי בישיבה הגבוההאריק מהדרום

אנשים היו כותבים פסוקים וציטוטים אהובים על הבוקסות שלהם.

אני כתבתי על הבוקסה שלי "את הכבש האחד תעשה בבוקר ואת הכבש השני תעשה בין הערביים".

המשפט הזה משפיע עלי עד היום.

תמיד לזכור את קרבן התמידכתר הרימון

גםאריק מהדרוםאחרונה

יִשְׂמַח יִשְׂרָאַל בְּצַל סֻכָּתוֹדורש טוב לעמי

מתוך הפיוט סוכה ולולב לעם סגולה

אותך כן, אותו לאנוגע, לא נוגע
ולחשוב מה חושב צבי סוכות אם הוא יראהנוגע, לא נוגע

את השלט הראשון תלוי בסוכה. דיסוננס לא קטן

מקווה שאתם זוכרים לטובה😉כתר הרימון

זה היה ביתינוגע, לא נוגע

סוכת חירות, מהבחירות

איזה כיף שהשנה סוכות בשבת

אני חושב שאם זה אפשרי אז לעשות המחשות יותר מעביר את המסר.

נניח לעשות משהו יפה של עננים ושמיים ואופק בצבע מתאים ולכתוב באמצע "שכינה".

אפשר גם לעשות שני כלים שבורים בהתאמה (או אולי לא שבורים), ולכתוב על אחד "ויהי בשלם סוכו" ועל השני "ומעונתו בציון" (ככה זה ממחיש את החיבור ביניהם)

יש לי באמת משהו עם כלי שבורכתר הרימון

ועל אחד השברים כתוב: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.

ויש עננים - לענני הכבוד

ויש לויתן גדול

ויש עוד מלאאא קישוטים מיוחדים ב''ה😊

אבל אני אף פעם לא שבעה...

נשמע מיוחדנוגע, לא נוגע

חשבתי עכשיו על לעשות אותיות גדולות כאלו בנפרד ולכתוב "בשעה שמלך המשיח בא", אבל לא יודע אם זה ישים.

אולי אפשר לשים אותם על מסגרת עם רקע של צהוב ואור (ראו באורי שזורח)

(המדרש הקצר הזה הוא תמצית העבודה שלנו בדור הזה של טרום המקדש: שעובדים בשביל המקדש ולא מחכים שיצנח, ומאידך מבינים שהשלמות שלו - הגג- השראת השכינה בו, לא תלויה בנו, וזו ענווה אמיתית ושלמה ולכן אנחנו נקראים "ענווים ענווים". ויש רצון כל כך גדול עד שקשה להאמין שהדבר העצום הזה, תכלית כל הבריאה, מתממש, ואז ההארה שזורחת)

אני לא בעד לכתוב פסוקיםדורש טוב לעמי

אך אם כבר כותבים, אפשר

יֵשְׁבוּ בַסֻּכָּה לְמוֹ־אָרֶב - עם של אריות!

(הפסוק הקודם הוא "הֲתָצוּד לְלָבִיא טָרֶף וְחַיַּת כְּפִירִים תְּמַלֵּא")

איוב לח, לט - מ

שרשור ראשי תיבות תשפ"זאריק מהדרום

שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"

בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.

תהא שנת פח זבלאריק מהדרום

למתכנתים ב Agile - תהא שנת פיתוח זריזפ.א.

לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת

והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה

וביקשת בלי "תהא שנת":

תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת

תפילה, שירה, פתיחות זולת

תקופה של פרנסה זמינה

תהא שנת פ.א - תשפאקעלעברימבאר

תהא שנה פחות זוועהאריק מהדרום

תהא שנת פחות זמבורותנקדימון

מהשנה של הבחירות הקודמות

תהא שנת פרקי זימרהנקדימון

תאמינו שיש פה זהבנקדימון

תדעו שהוא פחות זוכרנקדימון

תספורת שעושה פאדיחה זועקתפ.א.

תאכלו שוקולד פלוס זנגביל

תנין שבולע פטריה זוהרת

תוכי שאוכל פסטה זולה

תעלה שוב פסוקי דזמרהפצל"פ

תביאו שוקולד, פיצה, זיתים!אשר ברא

תדחה שוב פגישה זואשר ברא

תיזהר, שוב פלסטינאי זומםנקדימון

תהיה שוב פאפא זמין.....נחלת

תתחיל שרשור פעיל, זריזנקדימון

תהא שנת פינוי זבליםנקדימון

תעיזי שאפי פעלי זכיoo

בלי תהא שנת!משה

תלך שמוליק פה זורעיםחושבת בקופסא

תרצה שנעשה פוקר זבל

תהה שנת פתרון זהב

תופסת שנכנסת פה זהירות

תהא שנת פוטר זיוףנוגע, לא נוגע

תהא שנת פרס זכאית

תהא שנת פייס זכייה

תהא שנת פורום זורמת

תשמע פה זהדי שרוט

פורום דתי.

תאמין שרציתי פורשה זריזהל המשוגע היחידי

תדעו שזה פשוט זלזולל המשוגע היחידי

תהא שנת פיצוץ זורחאני צודק

תראה שתמצא פה זיווגךאביעד מילוא

זה הכי מקורי שעלה לי

אמן ואמןאני צודק

תמיד שומעים פה זמזוםרקאני

אהבתי!אשר ברא

נכתב בהשראת היתוש שהציק לי אתמול 😅רקאני

(יתושה… הנקבות הן אלו שמחפשות לעקוץ) שנה טובה!פ.א.

תהא שנת פתיחת זבולrrinaa

תהא שנת פחות זמן מסךוהוא ישמיענו

תמיד שטענדיג פרייליך זיין (להיות בשמחה תמיד)אביעד מילוא

זה הרמז שנתן הרבי ר' ישראל מויז'ניץ שליט"א

תהיה שנת פז 😏מבקש אמונהאחרונה

או שזה נוטריקון של "תתאשפז"

לא, לא כמו שחשבתם 😁

הכוונה שהקב"ה יחזור להתארח (מלשון אושפיזין) אצלנו בבית המקדש

אם לא מנצלים ימי חופשה הם נמחקים?רועישםטוב
כמו בכל החוקים הקשורים ליחסי עובד-מעבידפשוט אני..

יש חוק שקובע את המינימום,

ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.

זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...

אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.

זה תלוי בהסכם עם המעסיק בגדולמשהאחרונה

אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.

לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.

השרשור הראשון של התשפ"זזיויק

מה הנושא?

השרשור הראשון של התשפ"זמשהאחרונה

זה הנושא

השנה הקרובה שלכם תיראה אחרת מהקודמת?פתית שלג

ברורל המשוגע היחידי

אבל בגילי זה באמת אחרת

כןoo

אני תמיד בתנועה

לחלום

להגשים

לשפר

להתמיד

תמיד זה קורה. גם בלי שנתכוון לזהנפשי תערוגאחרונה

ערב שנה טובה וכו'. שאלה שמעניינת אותיעשב לימון

אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה

אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם

איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ

אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?

אשמח לכל מידע או סיפור מקרה

בשורות טובות ושמחות

ממליץ מאוד להיזהר עם חשיפה אינטימית במקום ציבוריארץ השוקולד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

כמובן. תודה על התזכורתעשב לימוןאחרונה

למה אנשים מגמגמים?בנות רבות עלי

הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?

אמרתי לו אוקי מה…

אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.

קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה

חחח …בנות רבות עלי

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

אגב, למה לא פונה אלי מישהי חסודה לשם שינוי?בנות רבות עלי

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

בודקים אותך. תעבור כמה שלבים במשחק ואז תגיע החסודהמבקש אמונה

🤡

חחח נראלי זה באמת ככהבנות רבות עלי

אשריך. באמת! שנה טובה!נחלת

תודה גם לך🙏🏻בנות רבות עליאחרונה

אולי יעניין אותך