הדגמים חדשים 😄

ספרי חוויות אחרי שתקני

אעדכן במסקנות

כי לדעתי יש בתים ואנשים שלא מסתדרים עם המוצר הזה ולא מפיקים ממנו תועלת

אצלי למשל זה לא יעיל

דווקא בגלל שאת עפה על השואב שוטף,

תדעי שהרובוטי ממש לא אותו סגנון. צריך לסדר לכבודו את הרצפה. גם השטיפה שלו היא לא כמו השואב שוטף, השואב שוטף מוציא מים ושואב אותם, הרובוטי לא שואב רטוב, הוא בעיקר עובר עם סמרטוט רטוב (התוצאה טובה! כי הוא יכול לעבור כמה פעמים, ובין פעם לפעם לנקות את הסמרטוט. אבל זה לא אותו רעיון של הידני בכלל).

בקיצור למרות שאני מרוצה מאוד מהרובוטי שלנו, מציעה לך קודם לראות או להתנסות איך הוא לפני שמשקיעה בזה כל כך הרבה.

את עוזרת לי, לא חשבתי על זה שיכול להיות לא טוב.

יש לי חברה שיש לה את ה 40, היא ממש מרוצה אבל אחרי שנה השתשה בחומר לא מקורי, המנוע נהרס והלכה האחריות.

רציתי לקנות דגם יותר מתקדם, אחד שנכנס מתחת הארונות 7המיטות פה בבית - עולה ממש יקר.

לכן ממש מחפשת המלצות של אנשים שיש להם.

אז אשמח לדעת מה יכול להיות לא טוב ברובוטי

תודה!

את חייבת לסדר הכל לפני כדי לעבור על זה

מבחינתי הפעולה הזאת זה החלק הכי קשה ומשמעותי ולא יעיל בבית שלי כי זה קורה רק בסוף בסוף היום ואז להפעיל את השואב אני לא מרגישה בנוח להפעיל אותו ואז ללכת לישון. ולהפעיל כשמסתובבים גם לא יעיל. הבית לא ענק ויש הרבה רגלים ב"ה. ולהפעיל כשיוצאת לעבודה, טכנית לא מסתדר כי כאמור צריך לסדר מכל הבלגן של הבוקר והאמת שמבחינתי הכי חשוב זה שיהיה נקי בסוף היום ולקום לבית נקי

כשמלוכלך במהלך היום פחות מפריע.

את צריכה שהבית יהיה במצב מאוד מסויים כדי להפעיל אותו

ולא כמו הידני

בא לך לנקות את הסלון? אז את מרימה הכל וציק צאק מעבירה אותו

מקווה שהצלחתי להסביר טוב

לדעתי זה מתאים לבתים מאוד מאוד גדולים, בלי הרבה אנשים ושרוב הזמן הבית מסודר 

וכמעט לא הפעלתי כי הוא היה מסתבך בשרוכים של נעליים, דף נייר שנשאר על הרצפה, או בידיות של איזה תיק.

אני אוהבת דווקא את הידני כי אני יכולה לשטוף נקודתי, ולא צריך להכין את כל הבית בשביל כל שטיפה (מה שבסוף מנע ממני להשתמש ברובוטי).

גם לי הייתה תקלה פעם אחת, דיי מזמן. ב''ה תקנו במקום.

וכן - את צודקת. ברשת מדברים על שירות נוראי אבל מה עושים שהמוצרים שלהם פשוט טובים?

יש לי עדיין את הדרימי 14, יש לי אותו שנתיים ועובד מעולה ב''ה אבל רוצה את הרובוטי, הוא נורא מגרה אותי שאפשר להפעיל בלוז קבוע. 

מרוצה ממש! מפעילה אותו כל לילה (יש אפליקציה ומתמזנים באיזה איזה חדרים) וניקיון הבית השתדרג מאד.

הבית שלנו בנוי ככה שהוא מתאים לשואב רובוטי. בבתים צפופים לדעתי זה יכול להיות פחות מוצלח.

הרבה מהחדרים אני כבר לא מטאטאה ושוטפת בכלל.

חייבים להשתמש אך ורק בחומר מקורי אחרת השואב נהרס. שמעתי שהשירות שלהם נורא. ב"ה לא נאלצתי להתנסות והתרשמתי שרוב התקלות הם בגלל שימוש בחומר לא מקורי.

הבנתי גם שיש בעיה עם היבואן המקביל ושפתאום נחסמה הגישה או משהו כזה (בלי אפליקציה השואב הרבה פחות יעיל)

אמאל'ה מלחיץ. בעיניי האפליקציה ממש קריטית.

אושר עד נחשב ליבואן מקביל?

זה ממש כמו להפעיל מזגן בשעון שבת.

ככה נאמר לי לא לוקחת אחריות אבל תקשיבי מגרההההה

חצי שעה כל הבית.

לאחרונה אני עצלנית קצת להפעיל את הידני, למרות שמדובר רק בחצי שעה.  אז חשבתי שאולי הגיע הזמן לרובוטי - גם נחסוך את החצי שעה הפעלה (שזה הרבה פחות משטיפה, כן? חח עדיין שווה)

וגם אוכל להפעיל מרחוק.

הבית שלנו בגודל 90 מטר, אין שטיחים, אין מדרגות (רק מדרגה קטנה לממד).

אין חפצים מפוזרים - לבעלי יש 'דפקט' שלא הולך לישון אם הבית לא מסודר קומפלט - זה שלו שיסדר בכיף.

ככה שיהיה לרובוטי איםה לזוז ממש בחופשיות.

המטבח אחרי כל ארוחת ערב - אמאל'ה לא אתאר לך איך זה נראה. אני בכלל תוהה אם רובוטי יצליח להשתלט. אין חתיכות אוכל, אבל כן כתמים שחורים. הקטן זורק נופל וכאלה.

וגם יש יתרון ברובוטי שאני מדברת עליו שצריך לרוקן מים מלוכלים רק פעם בשבוע ולא בסוף כל יום.

השתכנעת? חחח

אני רק רוצה להבין אם אושר עד נחשב ליבואן רשמי או לא, בשביל האחריות וגם כי התחברתי כתבה למעלה שהאםליקציה נחסמה שזו תקלה קריטית בעיניי. 

לנקות את הבית בעיני יותר מהר עם מגב וסמרטוט וגם יותר נקי

ולא משנה כמה השואב הוא טוב

אין תחליף לסמרטוט 

זה חד משמעי.

אבל אישית לא הייתי קונה אם לא הייתי רוצה להפחית את כמות השטיפות, שזה מה שקורה עכשיו. אצלי בתדירות ירדה לפעם בשלושה שבועות חודש. ומבחינתי זה מצויין

לכן רוצה רובוטי כי לי אין כוח לקום בסוף היום. ובואי, אצל כל אחת עם ילדים קטנים הבית לא מוזיאון

מה שכן, חצי שעה זה המון. לוקח לי עשרים דק גג והבית שלי 115 מטר

ולא היה לי ככ שימושי

כי צריך שיהיה רצפה נקייה, וגם נגיד מתחת למיטה של הילדה שהוא נכנס- אז שלא יהיה שם כלום שיפרע לו

וגם הוא לא היה עוזר לי במיידי כי הוא איטי לא כמו הידני שאני לוקחת שנייה ימנקה מה שצריך

סוף פסוק- אנינו קנינו את הידני וממש ממש מרוצים הרבה יותר

הרובוט עבר מקום לארון חח 

את כנראה תשמחי יותר, או לפחות תשלימי עם העובדות
ויש לך סיבה לשמוח... זו מתנה נדירה, אם כי נכון שזו מתנה שלוקחת כוחות, אבל שווה את זה.
ודווקא כשקראתי את ההתחלה שלך, שפתאום מצאו דופק, דמיינתי לעצמי שאם זה היה קורה לי הייתי מתרגשת מדמעות. יש לך עוד עובר חי...

@אמהלה שיש לה תאומות ותמיד מדברת בשבח הדבר

חיבוק על הקושי, אם ה' שלח לך את זה כנראה שיש לך כוחות להתמודד עם זה גם אם מרגיש לך שלא 

רק נראה לי אני פחות הכתובת......

חלמתי והתפללתי כל חיי שאזכה....

אז רגע הגילוי היה אחד הימים המאושרים בחיי.

@לכובע שלי לפותחת השרשור היקרה

אני רק יכולה לומר לך שכגודל האתגר כך גודל הנחת והאושר!!!!!

וגם כשילדתי את הקטן, באמת לא הבנתי איך הסתדרתי עם שתיים.

אי אפשר להבין את זה

הקב"ה נותן כוחות ויכולות מיוחדות.

מאחלת לך הריון תקין, משעמם וקל

בבריאות שלמה, בידיים מלאות ובאושר כפול ומכופל.

אין ספק שההריון מאתגר כפליים

אני פה לכל שאלה.

בשעה טובה יקרה

שתזכו לראות רק את הטוב ושיהיה לכם רק טוב

קיבלת מתנה שלא כולם זוכים לה, נבחרת.

הם בחרו בך, השם יתברך בחר בך, כן כן בך להיות אמא שלהם.

אני יכולה להבין את הרגשות שאת חווה. זה בסדר, תני להם את המקום שלהם, בנחת.

אני באמת חושבת שאם לא היית מסוגלת לזה, לא היית מקבלת את זה. ככה פשוט.

אני כן יכולה להגיד לך שזו זכות שמלאה בקשת של רגעים ורגשות, את הולכת להינות מהכל.

קודם כל מאחלת לך הריון תקין, עוברים בריאים ושלמים ולידה קלה בעתו ובזמנו בידיים מלאות.

אני ילדתי תאומים בנים לפני כחמישה חודשים, זאת אהבה מדהימה ואחרת. חוויה כל כך שונה מאחד ,מכל הבחינות. אלינו הם הצטרפו לעוד 4 ילדים וגם אני הרגשתי כמוך בהתחלה, איך אני יפצל את עצמי לכל כך הרבה? האם אני יצליח? איזה אמא אני אהיה להם ולשאר? איך אצליח לתפקד בלילות בלי שינה? איך תהיה הלידה והיריון וכו וכו וכו.

אני אישית ניהלתי יומן שבו אני כותבת את כל מה שאני מרגישה, את התפילות והרצונות שלי ,את הפחדים והבקשות. ממש התבודדות עם השם דרך כתיבה.  יכולה להגיד שזה הקל עליי מאוד, תבחרי את את הדרך שלך שתקל מעלייך את כל המחשבות .

התפללתי המון על הכל, מההתחלה ועד הסוף, ביקשתי מהשם לפרטי פרטים את כל מה שאני רוצה ולא רוצה שיהיה בהריון ובלידה הזו, וברוך שומע תפילה. מעבר לציפיות .

תתכנני סמוך ללידה מי לוקח את הילדים(אם יש) לכמה ימים שתוכלי להיות רגועה.  אני ביקשתי מאמא ומחמותי לבשל לי והם הביאו לי כל יום אוכל טרי וחם ולילדים . בעלי תפס את הכביסות, אמא שלי קיפלה, חמותי שמרה על הילדים מדיי פעם. לקחנו מלונית לכמה ימים (חובה חובה לגוף ולנפששש) . תתפלאי לראות איך יש אנשים שנרתמים לעזרה עם כל הלב כשמבקשים.  חיבוק ענק ובהצלחה ואם תצטרכי להתייעץ באישי באהבה

בשורות טובות!!!

אין לי מי שיעזור. אמא נפטרה בגיל צעיר, גם אצלי זה לא הריון ראשון ולא שני.ואין חמות בתמונה.

בעל מדהים שעוזר. אבל זה הענין, אני לא טיפוס שמסוגל לצאת בלי הילדים אף פעם לא יצאתי בליעדיהם.  אני פה בשבילם הכי בעולם.

וזה בדיוק מה שמאד מקשה עלי הפחד הנוראי הזה שלא אוכל להיות כאן בשבילם. שהבית יאבד את היציבות.

שאהיה בשמירה חס ושלום והכי נורא שלא אהיה בבית איתם. אני ממש בחרדה מזה

ברור שזה יכול לקרות גם בהריון רגיל.

אבל יש לי סיבה למה מבחנתי תאומים לא באופציה היתה בחיים כאילו ,ברור שלי תאומים לא יהיה.

ונכון שאם נבחרתי אז כנראה אני מסוגלת.

אבל זה מחשבה שכרגע אני לא מסוגלת לקבל.

אני ממש לא יודעת מה אני רוצה, אבל כרגע אני ממש במצב קשה.

קודם כל מצטערת לשמוע על אמך.❤️

וזה רק מחזק את דעתי כל מה שאת כותבת.

מהמילים שלך עולה כמה אהבה ומסירות יש לך לילדים שלך וכמה חשוב לך להיות שם בשבילם .

המציאות החדשה בתחילה לא תאפשר את מלוא תשומת הלב מכורח המציאות. לא כי את לא אמא טובה ,תצטרכי את הזמן כדי להתאושש פיזית וזה הכי מובן שיש .

אם את גרה באזורים קהילתיים אני בטוחה שיש הרבה מתנדבות שיוכלו לסייע במטלות הבית ולהוריד ממך קצת. אפשר לעשות תורנות עם הבעל שהוא יהיה עם התאומים ואת תפני לגדולים את הזמן שלך איתם. יש שירות של אחיות לילה בתשלום שיכולות לעזור לך לטפל בהם כשאת משלימה שעות שינה.

אני עשיתי יציאה עם כל ילד פעם בשבוע אחרי חודשיים בערך שהתחזקתי וזה ממש מילא אותם ואותי אחרי כל הזמן הזה .

אני גם קצת דחקתי הצידה את תשומת הלב לשאר הילדים ואחרי כמה חודשים זה מתאפס, אל תדאגי. את תדעי למצוא את השביל לכל אחד מהם,בדרכך ובזמנך.

לגבי שמירה,לא כולן צריכות .

אבל בהחלט ממליצה. אני יודעת שמגיע לך אוטומטית מביטוח לאומי החל משבוע 24 בצירוף מסמכים שעליהם חותמת הרופאת נשים שלך. אני אמנם לא יצאתי לשמירה, אבל המשכתי באישור מיוחד לעבוד מהבית ,בעיקר כדי לא להשתגע ולחכות ללידה. זה נתן לי הרבה כוח מנטלי וגם מנוחה פיזית .

תסמכי על השם שהוא סומך עלייך.

התחושות שלך ממש מובנות

והגיוניות

ואני יכולה מאד להזדהות עם חלק מהן.

גם לי חשוב להיות עם הילדים במיוחד בגילאים הצעירים, וצמודה לתינוקות שלי, ולא משחררת בקלות, וגם אין לי משפחה קרובה זמינה . (יש משפחה ב"ה אבל לא שאפשר להיעזר בה לרוב).

ברור שזו חתיכת אתגר וזה מעבר למידותיך

וכן זה משבר, וזה מפרק.

אבל יש בשורה בתוך המשבר הזה

שיכריח אותך להרחיב את האמהות שלך מכל מיני בחינות.

לילדים יש תועלת מרובה מקשר עם מבוגרים נוספים מעבר להורים שלהם - מה שנקרא הרחבת הכפר ההיקשרותי. ואולי זו הזדמנות בשבילך ובשבילם לעשות זאת. וגם ללמוד להיעזר, ולהשען, ולהרפות. בכל מיני מובנים.

יש עניין ולא סתם זה הגיע לפתחך.. אלא כדי שתוכלי לדלות ממנו את האוצרות שלך.

יש בשורה בתוך המשבר הזה

שיכריח אותך להרחיב את האמהות שלך מכל מיני בחינות.

יש עניין ולא סתם זה הגיע לפתחך.. אלא כדי שתוכלי לדלות ממנו את האוצרות שלך.

תודה על זה.

יש לי כל כך הרבה בלאגן בראש

נשמההה קודם כל הלחץ שלך מובן , הכל בסדר זה הגיוני וזה נורמלי

תכילי את עצמך 🩷

ותסמכי על השם 🩷 הקב"ה יישלח לך את הכי טוב בשבילך.

גם הריון עם עובר אחד יכול להיות בעייתי מסוכן ומאתגר פי כמה מהריון תאומים אחר

הכל ברצון השם

תאמיני שהקב"ה מביא לך רק טוב

את לא מבינה איך זה משנה חיים חיבוק 

אני חושבת שהכי חשוב עכשיו זה לתת לעצמך זמן לעכל

ולתת מקום לתחושות

מותר לך להרגיש שזה גדול עלייך

זה בסדר 

נכון שזו מתנה אבל היא בהחלט מביאה איתה קושי גדול ומותר לך להרגיש אותו

תעכלי לאט לאט

יש לך עוד זמן

בעזרת ה' יהיה טוב

הקב"ה ילווה אתכם במסע הזה

לקבל את עצמך ולעבור רגע שלב אחרי שלב.

להתרכז בכאן ועכשיו, מה את צריכה כרגע לעשות?

לקבוע תורים?

תעשי את זה. קחי את זה מיום ליום.

ממש מבינה אותך. גם מבחינתי זו לא אופציה רצויה. זה ממש לא החלום של כולן.  

בכל מקרה, לרוב הכל מסתיים בסדר למרות תוספת הסיכון.

וזה בהחלט קשההה לתקופה. אבל זה קושי זמני עד שגדלים קצת. מכירה מקרוב. יש בזה קסם בסוף.

שיעבור בבריאות ובידיים מלאות!

ברגע שאני מסתכלת על הבטן וחושבת שיש שם שתים עולה לי תחושות ממש לא נעימות.

תחושות שאני לא מכירה, ההריון היה רצוי ומתוכנן ,התרגשתי ממנו והתחברתי אליו ממש

ובכל זאת זכיתי בתאומים בהפתעה מוחלטת.

הייתי בהלם, אבל נראה לי שאצלך לקחת את זה קשה ברמה גדולה יותר...

ולכן אני חושבת שכדאי לך לבדוק קודם כול אם מדובר בדיכאון, כי במצב כזה התגובות באמת נעשות מוקצנות.

בכל אופן, אספר לך על החוויה שלי, אולי זה יעודד אותך:

ההיריון היה אמנם כבד יותר, אבל לא היו לי בחילות יותר משאר ההיריונות (והיו לי בעצם היריונות מבוחלים יותר אח"כ). ההיריון היה תקין לגמרי! בלי שום בעיה ב"ה. יותר בדיקות, אבל מלבד זה התנהלתי די כרגיל. הפסקתי לעבוד בגלל הכבדות (עשיתי צהרון בבית באותה תקופה), אבל לא מעבר.

הלידה הייתה אמנם קצת מוקדמת, בשבוע 34, אבל הם היו בפגייה שבוע ושבוע ויומיים בלבד (אחד השתחרר יומיים קודם השני). הברית הייתה כשהיו בני שלושה שבועות, וההתפתחות שלהם הייתה תקינה בהתאם לגיל המתוקן.

בלמידת השפה היה להם עיכוב והם היו בגן שפה, אבל בבית הספר למדו ולומדים במסגרת רגילה, והם נחשבים חכמים מעל הממוצע.

היום הם נערים מקסימים בני 14, וזה ממש כיף שבבת אחת נהיה לנו כוח עזר גברי משמעותי! הם באמת עושים לנו נחת, ב"ה

וגם כשהיו קטנים היה משהו מאוד כיף במבטים שהם משכו מכולם

מאחלת לך שתצאי מהבור השחור שאת נמצאת בו עכשיו, ושיהיה לך היריון קל ובריא❤️

לא ,אני לא בדכאון, אני אישה שמחה ומאושרת בחיים.

תודה על הדברים

קןראת כל תגובה כמה פעמים בתקווה שמשהו יחדור לי ללב

אשמח לדעת אם יש איזשהו ארגון שיוכל אולי לחזק איכשהו

הייתי בסירה דומה.

אצלי כבר בשבוע 6 וכמה ימים ראו 2 שקים, ו2 דפקים.

הייתי המומה.

והבנתי שאני צריכה לתת מקום לפחד והחשש הזה. ולקבל אותו. לא לברוח ממנו.

סיטואציה מאוד הגיונית.

עם הזמן למדתי להתחבר.

ולמדתי להודות על זה שיש פתרונות לחלק דברים.

ההתחלה הייתה קשוחה. ועדיין יש ימים מאתגרים.

בונגסטה. זופרן. חולשות מטורפות. ואיכשהו הגוף שלי הצליח "להסתדר".

לוקחת בחשבון מגוון אפשרויות ואופציות.

מבינה שהפעם כנראה יהיה שונה.

מחפשת דרכים ואפשרויות, ובעיקר מתפללת לטוב.

הרבה הצלחה. בריאות וידיים מלאות.

אני בעצמי תאומה

והתאומה שלי זה אחת המתנות הכי גדולות שיש לי בחיים.

זה קשר ממש ממש מיוחד.

עד היום אנחנו מדברות מלא, כמעט כל יום.

חוץ מבעלי אין מישהו שאני מדברת איתו כ"כ הרבה.

ואם זה מנחם אותך, מעולם לא הרגשתי שההורים שלי פחות פנויים אלי או פחות אוהבים בגלל שאנחנו תאומות.

יכולה רק לתת לך חיבוק על התחושות, הן לא פשוטות.

אני יכולה רק לומר לך, שאמהות לתאומים זו אמהות משדרגת ברמות. היא הופכת אותך לאמא מיוחדת במינה, משדרגת לך את ההורות, את לומדת על עצמך כל כך הרבה.

לפי איך שזה נשמע, יש לך הרבה להעניק לילד אחד, אז תהיי בטוחה שיש לך להעניק ל2.

ואמאלה החרדות על חוסר תפקוד בבית מובנות! רק להתפלל שיעבור בשלום...

ואני ממליצה להתכונן ללידה מראש, יש פודקאסטים ביוטיוב, שווה לבדוק.

קודם תנשמי, כרגע זה נשמע שאת צריכה קודם להכיל את הפחד והלחץ.

אחר כך תדאגי לאיך וכמה להסתדר.

קודם לעכל. 

קודם כל חיבוק על התחושות, והם נורמאליות לגמרי

לא יודעת אם זה יעזור לך אם לא תדלדי, לי בהריון האחרון בא"ס הראשון ראו שק עם עובר קטן יותר ממה שחשבתי והיא אמרה שאולי הפסיק לגדול

חזרתי אחרי שבוע וב"ה ראינו עובר תואם גיל + דופק

ואז גם את האחד שראינו בשבוע שלפני קטן ממש בלי דופק ( אחרי שבוע נספג ) אני יכולה להגיד לך שבאותו רגע הרגשתי קצת אכזבה אבל גם הקלה מטורפת ובאמת הרגשתי שהקב"ה נותן מה שאנחנו יכולים וזה באמת היה מעבר

אז אני בטוחה שהקב"ה ייתן לך את ת הכוחות ולעכשיו, התחושות שלך בסדר לגמרי, את נשמעת אמא מהממת ! 

דווקא בגלל ההיפראמזיס זה החלום הכי גדול שלי

לסבול ככ 9 חודשים אבל לפחות בשביל 2... חוסך הריון..

אולי המחשבה תיתן לך כוח♥️

דיברו מעליי על היתרונות בתאומים, וברור שיש לזה מעלות ויש חסרונות.

אבל התחושות שלך הגיוניות ונורמליות לחלוטין.

זה מפתיע, ויכול להיות מבלבל והגיוני שמעלה חששות ופחדים. גם זו סיטואציה לא מוכרת, והלא נודע יכול להביא עמו קשיים גם כן (איך יהיה? וזה לא מה שאני מכירה ויודעת מהילדים הקודמים, וכן)

ואמנם אגיד שלא כל דבר שהוא לא מתוכנן סופו להיות לא רצוי (יש היריונות לא מתוכננים שהם כן רצויים בסוף לדוגמה)

ואולי התחושות שלך ישתנו ועוד חודשיים תתרגשי ותשמחי בזה

אולי גם לא

ונראה לי כרגע בעיקר קבלה עצמית. ולכתוב את הרגשות, לפעמים הנייר נותן פרספקטיבה נוספת.

ואל תהססי לפנות לייעוץ או טיפול אם תרגישי צורך לעבד את זה עם אשת מקצוע, ולא לבד. 

אולי יעזור לך לחשוב

שבסוף, העוברים עצמם קיבלו מתנה זה את זה.

אולי הם לא יהיו כל הזמן שניהם איתך ברמה של תינוק אחד, אבל יהיה להם אחד את השני!

יש מישהו שאיתם יחד מתחילת ההריון לכל החיים.

זה קשר וחיבור מיוחד מאוד.

והאמת שזה לא הגיע לי בהפתעה כי זה היה הריון אחרי ivf ,והחזרתי 2 עוברים, ובגלל שזה הריון שמאד ציפינו לו, ברור שהתרגשתי ושמחתי מאד

רוב הריונות התאומים הם תקינים לחלוטין, בלי סיבוכים מיוחדים , נכון שזה הריען כבד יותר ,ויותר מלחית, אבל באמת שזה שווה את זה, ואגב, הם בני שנה ןעדיין יונקים ומתכרבלים איתי במיטה, יותר כיך להתכרבל עם שניים😃

מזל טוב ! והריון תקין וקל בידיים מלאות

כל הכבוד לך !!! ולו !!!!👑👑👑

וזה בסדר. ויהיה עוד יותר בסדר. והוא יחזור

ויהיו ימים יותר רגועים

ויהיה יותר טוב

ותשמרי על כל כוח שיש לך בשבילך עצמך קודם כל

תחזיקי מעמד

💗

לרוב מנסים רק לשרוד איכשהו ואין זמן למחשבות.

למרות שיום שישי הוא יום מטרגר.

חיבוק!

נכון שזה קשה מאוד שהכל נופל עליי,

אבל פתאום אני מגלה עוצמות שיש בתוכי,

מסוגלות,

שלא חשבתי שיש לי בכלל...

פתאום אני עושה המון דברים שתמיד האמנתי

שזה גדול עליי,

גדול ממני ,

והנה, עשיתי זאת! ואפילו מעולה!

(אבל בכל זאת, מעדיפה שכשתחזור תעשה את זה אתה)

את מרגישה חולשה בכל הגוף/חום/צמרמורות? כי אם כן אז ודאי צריך אנטיביוטיקה.

אולי תנסי לעסות את המקום (אני לא זוכרת אם במים חמים או קרים) ולדאוג שלא תהיה שם סתימה. מהנסיון שלי גם אם לא לקחתי כלום והיתה הקלה לכמה ימים אז הדלקת חזרה ולקחתי אנטיביוטיקה.

תרגישי טוב!!! 

מנסיון...

גם לי אמרו שחייבים אבל עד שהשגתי אנטיביוטיקה כבר היה שיפור אז לא לקחתי. ובפעם השניה כבר הבנתי את הקטע...

על הפטמה נהיה איזה פצע כזה לבן מהחלב שנסתם בצינורית וגרם לכאב בשד עצמו

הייתי אצל רופאת משפחה והיא אמרה שאין מה לעשות בגדול ולהמשיך להניק רגיל ויעבור לבד

זה באמת עבר לבד תוך כמה ימים

הייתי הולכת להיבדק כדי לראות שזה משהו שחולף מעצמו ולא מצריך טיפול.

גם לי כאב למטה בשד מהצד כזה

אבל כדאי לבדוק כדי להיות רגועה בכל מקרה

משחרר כמעט כל צינורית סתומה.

ואם מתחיל חום- ללכת למוקד, עלול להתפתח מהר לדלקת חריפה..

תרגישי טוב

ולא למוקד רגיל, והרופא כן בדק את השד.

התורים לכירורג שד בדרך כלל ארוכים ולא מתאים לחכות עם דלקת.

לכן כתבתי רופא נשים...

גם בזה.

לרוב זה לא.

ויש לכירורגים תורים למקרים דחופים.

אישית, הספיק לי ללכת לרופא משפחה.

אני אף פעם לא לקחתי אנטיביוטיקה לדלקות והיו לי כמה וכמה פעמים שזה גרם לי גם לחולשה כללית, צמרמורות וכו'.

מה לעשות?

עיסויים במקלחת כדי לשחרר

קומפרסים קרים אחרי המקלחת, אפשר לשים עלי כרוב קרים אבל להחליף אותם כל כמה זמן.

להניק בתנוחות שונות כמו פוטבול כדי לשחרר את הסתימה שגורמת לדלקת

משככי כאבים אנטי דלקתיים כמו אדוויל, נראה לי נורופן גם נחשב אנטי דלקתי.

אם בכל זאת ממשיך אז לפנות לרופא לקבל אנטיביוטיקה. אבל אפ תופסים את זה בהתחלה ומטפלים אפשר להצליח גם בלי אנטיביוטיקה

זה היה בילד הראשון ולא העלתי בדעתי אנטיביוטיקה אבל ממש עלה לי החום וצמרמורות והכל ועבר תוך יממה מאז שטיפלתי בגודש

הנקתי רגיל
כאב
עבור ביום וחצי כזה.

כשמניקים לעסות את האיזור תוכדי.

להיכנס למקלחת חמימה. לעסוץ את המקום, ולסיים עם מים קרים.

ולקחת נורופן כי הוא אנטי דלקתי.
 

פעם קראתי גם לשים צמר גפן עם אלכוהול באיזור. לא זוכרת אם זה עוזר או לא.

בעצת יועצת הנקה מומחית.

לפני הנקה לחמם את השד עם מטליות רטובות במים חמים. (לא רותחים אבל ממש חמים). החום עוזר להזרים את החלב בצינורות.

להניק כמה שיותר ולסחוט את השד תוך כדי.

אחרי הנקה לעסות את הצד אחורה בכיוון הפוך מסחיטה לושים פד קפוא על השד ולהישאר איתו כמה שיותר זמן. (זה גורם שלא יווצר גודש שוב. מושך את הנוזלים בצינורות הלימפה אחורה אבל לא פוגע בחלב) 

בזמנו

התחיל לי דלקת

התחלתי לשתות כורכום עם מים בכפית, כמה פעמים ביום וזה עזר ולא המשיך אח"כ.

בדרך כלל הייתי צריכה אנטיביוטיקה..

אבל כרוב זה ממש עוזר על השד.

זה אנטי דלקתי, זה מייבש את החלב ועוזר לגודש. חוץ מזה כמובן עיסויים והנקות וסחיטות.

לשתות הרבה מים

ולמקם את הסנטר של התינוק בכיוון שאדום בשד, ככה הוא בעצמו עושה עיסוי תוך כדי הנקה ושואב מהאזור הבעייתי. ובכללי לגוון במנחים. 

קשההה מאוד

מזדהה רק לגבי הכובד

אני שבוע 38 וכל שניה צריכה לשבת

סיוט לתפקד ככה

חיבוק גדול וישועות גדולות בקרוב

ולא מצאתי אתר כזה.

אפשר קישור (לשם הסקרנות אם זה אמיתי או לא 😉)

תופעות לוואי- אני חושבת שזה השפיע לי על מצב הרוח והחשק למרות שנורא קשה לדעת, כי זאת גם ככה תקופה מורכבת מהבחינות האלו עם הנקות, חוסרים בשינה וכו'

לא קיבלתי מחזור וגם לא דימומי הסתגלות.

באחת הפעמים היה דימום של יומיים פעם בכמה חודשים אחרי שקצת צמצמתי הנקות.

היה לי שלב כלשהו שהתחיל דימומים, הרופא אמר לקחת כל 12 שעות במקום כל 24.

כמובן שפיצוף הורמונלי אבל שרדתי את זה יפה. העדפתי לדעת שאני רוגעה בלי כתמים כמעט.

גם עם 2 ב24 שעות כן היה מידי פעם כתמונים בל ההנחיה מהרב לא להסתכל ועם פד שחור והתקדמתי.

לא ממש התעסקתי בזה כנראה כי אין לי מידי טראומה וכשאני חושבת על זה אחורה זה נשמע לי נורא חח.

כנראה שהחשק שלילא היה בשמים, אבל גם ככה זה תקופה לא הכי פורה בנושא.

עצבים בגדול אבל סבילים אז המשכתי לקחת.

לא קיבלתי מחזור אבל אי אפשר לדעת נראלי אם זה בגלל הגלולות או בגלל ההנקה, לא?

כמה ימים אחרי שהתחלתי לקחת התחיל דימום הסתגלות, כתמים ואולי קצת יותר אבל לא עכשיו מחזור.. זה הפסיק אחרי כמה ימים לבד אם אני זוכרת נכון

לא הצלחתי לשים לב לתופעות לוואי האמת, אבל לא יודעת מה היה אם לא הייתי לוקחת

לא קיבלתי מחזור עד שכמעט הפסקתי להניק ולא היו דימומי הסתגלות

א. סרזט

ב. מצב רוח ירוד וחוסר חשק. *אבל* בדיעבד אולי היה קשור לדברים אחרים..

ג. לא קיבלתי ווסת, הנקתי מלא.

ד. כן. נראה לי התחילו תוך 5- 7 ימים. כתמים דיי משמעותיים שיישמתי הנחיות  של רב כדי לא להיאסר. נראה לי הפסיקו אחרי 5 ימים

לקחתי סרזט.

לא היו תופעות לוואי.

לא קיבלתי מחזור. וגם כשהפסקתי ההנקה עוד המשיכה למנוע.

היה דימום הסתגלות בערך שבוע אחרי שהתחלתי. בהתחלה היו כתמים, אך כך נהיה יותר ונאסרנו. אחרי כמה ימים זה הפסיק. לא עשיתי משהו בשביל זה.

היה זוועה,

עשה לי עצבים בטירוף, בכיתי בלי הפסקה.

ידעתי שזה קשור לגלולות אבל היה בלתי נשלט.

רבתי עם כל הסביבה שלי שזה הכי הכי לא אני בדר"כ.

אבל שבועיים זרקתי את הגלולות לפח ושלום על ישראל.

זה היה ממש קצר ובמילא הנקתי אז הייתי בלי דימומים.

תופעות לוואי

חוסר מצב רוח. כאילו דכדוך תמידי כזה. והקצנה של מצבי רוח אחרים- נניח אני עצבנית בלי קשר אז עפ הגלולות זה קיצוני יותר.

בקיצור יימח שם הגלולות האלה. אי אפשר איתם ואי אפשר בלעדיהם (כן, אני יודעת שיש אופציות אחרות. כרגע במכלול השיקולים זו האופציה הרלוונטית)

לא קיבלתי איתם מחזור

כתמים בערך משבוע לאחר ההתחלה למשך שבוע בערך.

לא עשיתי כלום חוץ מפרקטיקות הלכתיות כדי לא להאסר (ניגוב, תחתונים צבעוניות/ שחורות וכו')

עשה לי דיכאון ועצבנות ברמה קיצונית-הפסקתע אחרי חודשיים.

היה איזשהו כתם קל ורוד כזה לאיזה יומיים שלושה ונעלם  ואז היה שקט.

צריך לפעמים לנסות כמה סוגים עד שמגיעים לנכון לך. בהצלחה...

לא היו לי תופעות לוואי ולא דימום הסתגלות

כשההנקות ממש ירדו בסביבות גיל שנה, היו לי כתמים שלא אסרו מידי פעם עד שנמאס לי ועברתי לגלולות משולבות 

לא ידוע לי על תופעות לוואי

לא קיבלתי מחזור, שנה וחצי בערך

דימום הסתגלות היה משהו קטן, הפעם האחרונה היתה מזמן אז לא זוכרת כמה ימים לקח, נראה לי הגיע אחרי 3-4 ימים משהו כזה. לא עשיתי כלום 

ב. בהתחלה היו לי כתמים, לקחתי שבועיים מינון כפול וזה עבר )פירק אותי מבחינה הורמונלית)

ופשוט פלטה מבחינת חשק וכו' כאילו נהייתי סופר יציבה מבחינת הורמונים, אבל זה כלל גם את הורמון החשק וזה באסה.

ג.לא

פעם הבאה מתכננת דיאפרגמה ודי

אבל אני מהמוזרות שאוהבות מצוות נידה

כאילו לא שנהנת מההרחקות, אבל מאוד אוהבת את היתרונות שזה מביא איתו.

כי הרופאה שלי טענה שזה עם פחות תופעות לוואי נפשיות.

ב. לא יודעת להגיד מה באמת היה כי אני טיפוס קצת דיכאוני בלי קשר... חיכיתי לגלות את האנרגיות והחשק מחדש כשאני אפסיק, בפועל לא מרגישה הבדל גדול מידי.

כן שמתי לב שצורת הדימום הייתה שונה, בפועל לקח לי עוד יום יומיים להגיע להפסק (יום 6-7) לעומת הדימום הטבעי שלי (5).

ג. קיבלתי כל חודשיים בערך.

ד. דיממתי אחרי שבוע, כמה ימים, התנהלתי כמו מחזור רגיל...

א. דיאמילה סרזט ופמינט

ב. לא היו לי תופעות

ג. עם דיאמילה וסרזט לא (לפעמים גם אחרי סיום הנקה לא היו כתמים לתקופה ארוכה לפעמים די מהר התחילו כתמים. כל עוד הנקתי לא היה כלום). עם פמינט תקופה ארוכה חיברתי 3 חפיסות ורק בסוף החפיסה השלישית לפעמים היו כתמים. בפעפ אחרת שהתחלתי לקחת לא הצלחתי לחבר יותר מ2 חפיסות בלי כתמים.

ד. באף אחד מהגלולות לא היו דימומי הסתגלות

דימום הסתגלות כמו ווסת לכמה ימים .אחרי עשרה ימים מלקיחת גלולות. אח''כ לא היה דימום כלל

גרם להמון מצבי רוח

סרזט- זוועה דימומים לא נגמרים

עברתי למשהו שלא קיים, פמולן. אח''כ הפך לנורידיי. ביבוא אישי קניתי ממישהי באזור חרדי בהמלצת רופאה. לא לתקופה ארוכה. עברתי אח''כ המשולבות בסוף ההנקה.

נורדיי מההתחלה- חוסר חשק קיצוני. עברתי להתקן.

מיקרולוט עד שהפסיקו אותן. מעבר לדיאמליה להרבה זמן.

בכללי תמיד עושה קצת חוסר חשק, צריך לשים לב כמה אפשר לחיות איתו ואם זה כבר מוגזם. בהתחלה נראה לי כתמים או מעט דימום עם כולן. כבר היה מאוד מזמן. חוץ מהפעם הראשונה, עם הסרזט שמאוד הסתבכתי ונאסרנו נצח, אח''כ תמיד לקחתי רק אחרי טבילה והרבה שחור ועיניים עצומות ועבר בשלום. אח''כ לרוב שקט. אולי ממש לפעמים מעט הכתמות. 

חוסר חשק טוטאלי, לא זוכרת איך מרגישים כשיש חשק.

ועצבים וחוסר סבלנות שאני מאוד מקווה שקשורים לגלולות ולא שנדפקתי ואין לי כח גם בלי קשר אליהם.

לא קיבלתי מחזור אבל היה לי דימומי הסתגלות פעמיים או שלוש.

מניקה מלא אבל חשבתי שבלי קשר בסרזט לא אמור להיות מחזור...

ב. חוסר חשק מבאס ממש, עצבות, ודכדוך

ג. לא

ה. היו קצת כתמים, לא נאסרתי

נכנסתי להריון, ולמרות השליש הראשון המורכב שהיה לי גיליתי כמה טובבבב לי להיות בלי הגלולות, פשוט פרחתי 

ממש בדילמה מה לעשות עם מניעה אחרי הלידה בעז"ה, נושא קשה
(היו כמה חודשים שלקחתי גלולות משולבות אחרי שהפסקתי עם הדיאמילה. גם עשה לי רע)

זה קשור לזה שאני בוכה י תר מהרגיל ורואה את העולם בפחות אופטימיות?

אבל מה אפשר לעשות עם זה? זה עובד עלי מעולה בשאר הבחינות ואין דימומים

ואני מתכוונת לקחת עוד חצי שנה לפחות

זה עשה לי ממש דיכאון ועצבות ברמה הכי גבוהה שיש

ממש נהייתי בן אדם אחר לא הכרתי את עצמי

קשה לשלוט על זה כי זה משהו גופני

תנסי אולי להחליף לסוג אחר תתייעצי

יש כאן שכתבו שעברו כמה עד שהגיעו למשהו סביר

ב. רידוד של הרגשות, חוסר עניין. נעלם יומיים אחרי שהפסקתי, אז זה בוודאות מזה

ג. כשהתינוקת היתה בת שנה וחצי התחילו כתמים, הוספתי פרימולט ואז עברתי להתקן. לא היה דימום אוסר בשום שלב

ד. התחיל שבוע אחרי שהתחלתי לקחת. לא נאסרנו, אבל היה קרוב לזה. חיכיתי ואחרי שבועיים עבר

לק"י

ב. לא זכור לי משהו מיוחד (מלבד משהו כמו יובש).

ג. לא. אבל אחרי כמה ימים מאז שהתחלתי, היה דימום הסתגלות קצר שאסר. ואחרי תקופה ארוכה קצת כתמים, שעברו כמו שבאו.