כשהאביב פורח, זמן קדוש מתקרב,
חג הפסח, זמן של שמחה ועידוד.
חגיגה של חופש, של תקווה ואור,
סיפור על ניסים שהאיר כל כך.
מהשלשלאות של העבדות אכן צמח עם,
דרך ים פרוע, מסעם אכן התאחד.
באמונה ובאומץ הם הלכו בדרך,
ומצאו את דרכם לחופש סוף סוף.
במצה ועשבים מרים הם מנציחים,
הקשיים שנמשכו, הקרבות שהם התמודדו.
זמן להרהר, לזכור ולהתפלל,
לברכות שיבואו, ביום המיוחד הזה.
מסביב לשולחן מתאספות משפחות ליד,
לשתף בסיפור, לשיר ולעודד.
לטעום את המתיקות ואת מלח הדמעות,
ולהרגיש את השמחה, שהחג הזה מנווט.
אז בואו נודה, על הברכות שאנו מקבלים,
על החופש שיש לנו, והתקווה שאנו מאמינים.
בואו נחגוג, את חג הפסח היקר כל כך,
ולהוקיר את הזיכרונות שאנחנו כל כך קרובים.
)