כן. זה נראה שזה מה שאת עושה. 

עם להרוג ולהשמיד בצורה המונית. הגיון בריא לתפארת. 

אמנם לא בטוח שזה יקרה בבת אחת, צריך סבלנות, "מעט מעט אגרשנו מפניך", אבל אם לא נתחיל את התהליך הזה, אין מה לצפות שייפתרו כל הבעיות. והכי חשוב לחזור בתשובה, זה מה שיגרום לכך שהכל יסתדר וייתן סייעתא דשמיא לכל המהלכים, ומנגד, אי אפשר להזניח את המהלכים בפועל, ההשתדלות שלנו כבני-אדם.

ימין קיצוני. למה אנחנו קיצוניים? כי יש שמאלנים הזויים אז מי שהכי רחוק מהם נקרא קיצוני? זו הדעה הנורמלית והכי שפויה, מאשר להפקיר את חיי האזרחים בשם ה"שלום". מה נורמלי בזה?

עד שלא נקלוט שאנחנו צריכים לחזור בתשובה ולהבין מי אנחנו, ומי זה עם ישראל, הם לא ילכו. הם פה כדי להישאר, זה משום שאנחנו מלטפים אותם ונותנים להם תנאים טובים, אפליה מתקנת, נותנים להם משרות ותפקידים במקום יהודים, נותנים להם תקציבים, בעוד שהם פעם אחר פעם לוקחים את מה שהושטנו להם ותוקעים לנו סכין בגב. ברגע שהם יקלטו שזו מדינת היהודים ואין להם מה לחפש פה, במיוחד אם נציע להם מלגה קטנה לכל מי שיוצא, הם ילכו מפה. אנחנו מאפשרים להם לפנטז על שתי מדינות לשתי עמים, או יותר נכון נותנים להם לפנטז על מדינה אחת לעם הערבי ה"פלשתיני", כשהיהודים יהיו בים ח"ו. ירושלים קדושה רק לעם היהודי, וכל השאר זה שטויות כמו שהודית וכתבת. שלום זה כשכל עם נמצא במקומו ועושה את התפקיד שלו, שלום זה לא אחידות ולא שצד אחד מביא את הלחי שלו לצד השני והשני מרביץ לו. זה לא שלום. הפנטזיות האלו רק גורמות לעוד מלחמות ולעוד שפיכות דמים מצידם. כל המלחמות שהיו פה בארץ לא הספיקו כדי שנבין שלא יהיה פה שלום עם הערבים?

אני לא אומר שזה הפתרון העכשווי, וכרגע כשהם בארץ לא צריך לרצוח את כולם (וכן צריך להחזיר את ההרתעה, אחרי כל פיגוע להיכנס לכפר שממנו יצא המחבל וכו'....לעשות פעולות תגמול של הצבא, ולא להיות לפלף שאזרחים ערבים יכולים להחטיף לשוטרים וחיילים בלי פחד, ואנחנו מצידנו שותקים ולא עושים דבר....), אבל זה הפתרון היחיד. כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים. זו הארץ שלנו, זו המדינה שלנו, ואין פה מקום לעוד עמים.

נ.ב. לא מבין למה לא מושחים את הגופות של המחבלים "השאהידים" בשומן חזיר. פשוט לא מבין. יש לנו מה ללמוד מהבריטים.

א', לא צריך רכבת. מספיק שמחזירים את ההרתעה, ואומרים שכל ערבי שעוזב את הארץ מקבל כך וכך מלגה, כבר הערבים טסים לבד. ב', אכן פושעים צריך להעיף (שאצלם זה אחוז נכבד ביותר....). ג', שכל יהודי יוכל להיכנס לכל איזור בארץ, וערבים לא יוכלו להיכנס לאיזורים יהודיים. ד', שלא יהיו אזרחים ערבים, או לפחות שיהיה כתוב מי יהודי בת"ז, ומי ערבי. לא לתת להם זכויות כמו לאזרחים.

מה הקשר שהם חושבים אותו דבר עלינו? זה אומר שאנחנו לא יכולים לדגול באמת שלנו? את יודעת מה ההבדל בינם לבינינו? שהם כן חושבים שזה שהם חושבים שהאמת איתם נותנת להם את הזכות לפעול, לעומתינו שאנחנו כל הזמן חושבים מה חושבים עלינו וכל הזמן יש לנו רגשי נחיתות לגבי הקיום שלנו בארץ. לא מספיק חזקים בהבנה שזו הארץ שלנו וזה המקום שלנו. וההבדל הוא שאנחנו האמת והם לא. הם פועלים באלימות ובברבריות, ולא אכפת להם מחיי האזרחים שלהם, האידיאל שלהם זה להרוג ולהילחם, זה החינוך שלהם, הם מתעללים בבעלי-חיים ובבני-אדם. פרימיטביים ומה לא. לא צריך להיות גאון גדול כדי לקלוט את ההבדל הגדול בינינו לבינם. ההבדל הוא לא התנשאות, הוא הכרת המציאות. אין אנו בהכרת ההבדל הזה קוראים להרג של כל העם שלהם ח"ו. זה רק אומר שברור שאין לנו במשותף איתם, ואין לנו עניין לחיות איתם, והם רק מפריעים לנו בהתפתחות שלנו. ולכן צריך שיהיו במקום אחר. לא, אבל תחיי ותראי שהם יעברו, כי אין להם אף זיקה וקשר היסתורי עם ארץ ישראל, לעומתינו שאנחנו כבר לפני אלפיים חמש-מאות שנה חיינו פה, וזו הארץ שלנו.

ההיפך מימין קיצוני זה לא שמאל אלא מה?

לא, מקווים למדינה יהודית אמיתית שיש בה סדר ומשילות, ואזרחים ערבים במדינות ערב, כפי מה שראוי.

כך.

"כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ", קודם כל, מדובר וודאי בהשגחה ובניסים (אם תעיין במפרשים שם ובמציאות שמתארים, בלי השגחת ה' עם ישראל לא היה מתרבה ופורץ...לדוגמא, הנס שנולדו שישה בכרס אחד. זה לא טבעי....). זו דוגמא שמראה שמבחינה מציאותית יש דברים שפשוט לא מאפשרים להתפתח, גם אם אתה גורם להתנגדות רצונית. בפועל זה עוזר. כמו שתגיד שאם תבוא ותנסה להשמיד עם ח"ו, תגרום לכך שהוא יילחם כמו אריה ויכול לנצח אותך. כן, אבל אם יש לך מלא מלא מלא חיילים, ואין לו סיכוי גם אם הוא ירצה ממש, אז אין לך מה לחשוש מהפסד מולו. אם כבר אמרת היסתוריה, בסופו של דבר הרוסים ניצחו את הגרמנים. למה? לא כי הם היו יותר מתוחכמים ומשוכללים. פשוט כי היו להם הרבה חיילים, הרבה מאוד חיילים.

תראה מה קורה באיראן. יש שם משטר של הרתעה, והנה, יש שם סדר, אין כמעט התנגדויות, מלבד כמה אנשים שבסוף מתים ולא מצליחים להקים מרד רציני. תסתכל לעומת זאת בארצות ערב אחרות שאין שם משטר טוטאליטרי-דיקטטורי, בלאגן. אנרכיה. ערבים זה עם שצריכים משמעת והפחדות, ככה הם מבינים, ובלי זה, הם פשוט עושים מה שבראש שלהם. ברגע שתחזור ההרתעה הם יחזרו להתנהג כמו כבשים תמימים בני שנה, ילדים טובים מכּה.

"יש צפי שזה ילך ויתעצם וכו'....". אתה מביא צפי וכל מיני שדרנים שאומרים את דעתם הפוליטית, בעוד שהמציאות מוכיחה נגדך.

אם נעלה את חווארה באש, ונילחם באויב כמו אויב. ולא, אל תסבן, אין לנו עניין להרוג ילדים קטנים ונשים (תלוי אילו נשים, יש דווקא נשים שכן יש לנו עניין....), אבל כחלק מהמלחמה שאנחנו רוצים להחזיר את השקט ושלא ייהרגו אזרחים יהודים במדינה שלנו ושלא האויב יתנהג איך שבא לו בהפקרות בלי חשבון, אנחנו צריכים לתקוף וחלק מהמחיר של זה שגם ילדים ייפגעו. אם "נטרנספר" אותם, זה כן יעזור. הם פשוט לא יהיו פה בשביל להילחם בנו. (ואם אתה מדבר על מלחמה מרחוק, כרגע אנחנו מתמודדים יפה מאוד עם שאר המדינות במלחמה מרחוק, וזה הרבה יותר עדיף מאשר המצב בארץ....). ככל שתנקוט ביד קשה ולא תהיה לפלף, כך ההתנגדות תיחלש והם יבינו שאין להם תקווה ויתייאשו. זה שהם נלחמים זה בגלל המצב שהם מבינים שבמצב הזה שעם ישראל לא מבין מיהו האויב, יש להם סיכוי ותקווה. לא אם נייאש אותם. המציאות מוכיחה שכל פעם שנקטו יד קשה, הערבים שתקו. עיין מבצע חומת מגן. אתה יכול לטעון טענות אידיאלסטיות וכדו'...של שלום ואחדות מזוייפת, זה עוד אפשר להבין. אבל פרטקטיקה? אתה חושב באמת שזה ריאלי? הצחקת אותי....

קל מאוד להקצין ולהשוות בצורה סמוייה את מה שאנחנו רוצים לעשות לבין מה שהגויים עשו לנו. אבל יש הבדל קטן, לנו אין עניין להשמיד להרוג ולאבד. אנחנו בסה"כ רוצים שבמקום להיות בשקט כשמכים אותנו ונלחמים בנו, להשיב מלחמה השערה ולא להיות חלשי אופי. לא דיברתי בכלל על השמדת עם וכדו'....בכל המדינות מלבד מדינת ישראל אין רפיסות כ"כ גדולה כנגד עם בתוך מדינה שלו, ועוד שיש יהודים שרוצים לתת שטחים לערבים. אין אף מדינה שזה קורה בה, שמוסרים שטחים ורוצים לתת מדינה לעם אחר באותו חבל ארץ. רק אנחנו. והשאיפה כפי שכתבו פה, זה להעתיק את הערבים לארץ אחרת, ושלא ימשיכו לחיות פה. זה לא עניין אישי, פשוט זו הארץ שלנו ואין להם מקום אז....המדינה ב"ה במצב טוב מאוד, ולא צריך לנבא שחורות סתם. אם "נטרנספר" אותם המצב הכלכלי והמדיני-פוליטי רק יפרח. "וְאִם לֹא תוֹרִישׁוּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם וְהָיָה אֲשֶׁר תּוֹתִירוּ מֵהֶם לְשִׂכִּים בְּעֵינֵיכֶם וְלִצְנִינִם בְּצִדֵּיכֶם וְצָרֲרוּ אֶתְכֶם עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם יֹשְׁבִים בָּהּ" (במדבר ל"ג נ"ה).

נ.ב. שכחתי להוסיף את כל הדוגמאות ההיסתוריות מספר שופטים. כל פעם שקם שופט שהכה את האויבים והקים סדר, שקטה הארץ. ("אלמלא מוראה של מלכות איש את רעהו חיים בלעו"). בכל פעם שעם ישראל לא רצה לקחת אחריות ולהיות בעל עצמאות מדינית משלו, והעדיף להיות תחת עמים אחרים ו"לשלם את המחיר", עם ישראל חטף. כל פעם שעם ישראל נלחם על עצמאותו והקים מלכות, היה שקט. והנה עובדה שבסוף בית שני, שעם ישראל התחיל ללטף ולהיות צדוקי ולאבד את הזהות הלאומית שלו, חורבן. זה ברור ופשוט שבזה זה תלוי.

טוב, אם באמת מבחינה ריאלית יש שם הרבה מורדים יכול להיות שתהיה הפיכה. אבל זה ממש לא המצב במדינה. שם יש להם הרבה כוח, פה מדובר במדינה מהמשוכללות בעולם מבחינה טכנולוגית-צבאית, עם כ"כ הרבה אחוזים של אזרחים לטובתינו. אם נילחם כמו שצריך, אין אף סיכוי שלא ננצח. ותוסיף את הסייעתא דשמיא שיש לנו. (אפשר לראות את זה בטילים, כמעט איו טילים שפוגעים באזרחים, לעומת מקומות אחרים שאחוזי הפגיעה הרבה יותר גבוהים, כשיש הרבה הרבה פחות יירוט של טילים.....).

סוריה שכשהתפרק המשטר שם הכל אנרכיה, ירדן שבזכות המשטר הדיקטטורי בסדר.

הרוסים ניצחו את הגרמנים כי היו להם יותר חיילים. נקודה. אע"פ שהיה חורף קשה, הגרמנים המשיכו להתקדם והצליחו להיכנס. העובדה שניצחו הייתה בסוף כי רוסיה הייתה ענקית והיו לרוסים המון חיילים. לא סתם מתו 20 ומשהו מליון רוסים. מה שכתבת כמובן גם חלק ממה שהכריע.

ובלי קשר, לא אמרתי מילה אחת שאני רוצה שתהיה מלחמה עולמית.

תשמע, כשהם באים ושמים ילדים קטנים באותו מקום עם המחבלים הראשיים זו בעיה שלהם. הם משתמשים ברחמים שלנו כדי למנוע מפגיעה בהם. לא מוסרי להיכנע לשטויות שלהם, כי ככה הם יעשו כל פעם וכל פעם ימשיכו לרצוח אותנו ולפגוע בנו ככה. נו, מה הקשר אליי? תגער בהם ותחלוק עליהם. אני מסכים איתך בזה.

תסתכל בתגובה שלי למעלה למה אני מציע....

יאללה, חג שמח!

נ.ב. הדיון מה קורה בארצות ערב הוא דיון נחמד, אבל גם אם תצדק שם אין משם אף הוכחה, כיוון ששם מדובר על ערבים שמטבעם מחרחרי מלחמה, ויש שם פילוג הרבה יותר גדול, אבל פה הרוב המוחלט הוא יהודי והוא נורמלי ולא מחרחר מלחמה, ולכן כשיהיה שלטון חזק מבחינתינו, וודאי שזה יביא לשקט, ולכן אין צורך ללכת למדינות אחרות כדי לחפש דוגמאות, עיין ערך חומת מגן ותראה שבארץ כשיש הרתעה יש שקט.

א', אני שמח שזה לא מסיבות אידיאולוגיות.

ב', יפה שאתה מודה שהעם היהודי והעם הערבי לא נועד לשתף פעולה. ולכן אתה הראשון שאמור להבין שאנחנו לא אמורים לחיות ביחד באותה ארץ. ללחוץ על ירדן לתת להם שטח זה רעיון טוב, אבל כל התכניות האלו פשוט הרסניים, לבוא ולתת חלק מהארץ שלנו? זה לחתוך בבשר החי, כפי שאמר הרב צבי יהודה. זו המדינה שלנו והארץ שלנו, ולא נותנים אותה לאף עם. אין פה אף קשר לנקמנות, הארץ היא שלנו, ואנחנו לא מוכנים למסור אותה באף תמורה שבעולם.

באמת יש אבל גדול על הנרצחות, שנקשרות לכל חללי עם ישראל הקדושים הי"ד,

והתחושה היא שחלק מאיתנו מת, כמו זרוע שנגדעת מהגוף כי כולנו קשורים זה בזה וערבים זה לזה. 

וכשאחד מאיתנו נרצח הרצח פושט בליבנו שותת הדם ומעורר בנו כאב עמוק ועצום על האובדן

חוסר שאי אפשר לרפאו וישאר עד שישובו אלינו הנשמות הקדושות כבראשונה..

בבניין ציון ננוחם

א', פשוט הצבא לא מספיק תוקף, אנחנו לא מספיק מפנימים שהם האויב, וזה הגורם הפיזי לכל הצרות. עדיין לא הוציאו את החוק של עונש מוות למחבלים, וכשזה יקרה אני בטוח שהמצב ישתנה לטובה. וכמובן, הכל זה משום שאנחנו צריכים לשפר את דרכינו ולעשות חשבון נפש לאומי, ולהבין מי אנחנו, מה זה העם היהודי. כל הנטישה של הזהות היהודית ושל התורה זה מה שגורם לכך שהגויים מבינים שבעצם אין לנו זכות פה בארץ. (עייני "אם הבנים שמחה" פתיחה שמראה את ההשוואה בין ירושת הארץ להחזקה בתורה.....). ולא רק הנטישה של הזהות היהודית, אלא ההבנה שהזהות היהודית כוללת ורחבה, ואמורה להיות אור לכל הגויים, זו הזהות היהודית האמיתית. כך השמלאנים יראו שדעתם כלולה בתורה וזו נקודת האמת שהימין לא בירר מספיק, וכך כולם יחזרו בתשובה שלימה והכל יבוא על מקומו בשלום. (תקצור דעתו של הרב שרקי שאני מחזיק ממנה....).

אכן חז"ל מדברים על "יתיי ולא אחמינה", יהיו צרות גדולות בדור הגאולה, בעקבתא דמשיחא, אך כמו שאיילת השחר זורחת דווקא אחרי החושך הכי גדול, כך גם כשיש את החושך הכי גדול, זה מעיד שעכשיו זו נקודת הבירור האחרונה, הגסיסה של יצה"ר והסטרא אחרא, ורגע לפני המוות שלהם יש להם פתאום פוש והתעוררות של חיים לפני שהם הולכים וכלים מן העולם, ודווקא בשלב הזה הכי חשוב להתחזק באמונה שה' מנהל את המהלכים, ולא רק שלמרות הכל יהיה טוב, אלא דווקא אותם דברים קשים הם מה שמעוררים אותנו לשוב בתשובה שלימה ומקדמים את הגאולה, דווקא הם מזיזים את הגאולה בדרכים נסתרות. "כל מאי דעביד רחמנא לטב עביד". מבין את התחושה (באמת....).....

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

ת'אמת אני רוצה להזכיר את צאלה ורביד חיים גז הי"ד.

זה נגע לי בלב כמו לכל יהודי. כשהודיעו שגם התינוק נפטר [אחרי כמה ימים, מי שזוכר] הרגשתי שאני חייב להיות בלוויה.

להפתעתי היו שם לא יותר מ50 איש סה"כ. הרגשתי שנותנים לי רגע אינטימי להתייחד עם התינוק הקדוש הזה.

היה מצמרר.

רק לראות חבילה לבנה קטנה, עטופה. סבתות, דודות, מחבקות. חיבוק אחרון. ובוכות...

התפרקתי.

זה היה למעלה מיכולת ההכלה שלי. ולא הייתי היחיד.

אבל היה רגע שבו כמעט לא נשמתי. כשפתחו את הקבר הטרי של צאלה, כשאילו קיבלה בזרועות פתוחות את בנה, ממנו נפרדה במותה לפני כמה ימים.

והנה שוב הם מחובקים ביחד. בשמים.

גם עכשיו אני בוכה.

איזה נשמות קדושות.

הנחמה היחידה היא שאנחנו לא מסוגלים להבין בכלל מה הסיפור של הנשמות הקדושות האלו.

סיפורו המרגש של דוד יהודה יצחק ז"ל - והמחברות שנמצאו בחדרו - ערוץ 14 | C14

אתר יזכור כותב עליו יותר טוב ממה שאני יכול לכתוב.

מרגיש אצל החרדים..