בת עוד מעט 4. לא ניסינו לגמול ממוצץ עד עכשיו בגלל כל מיני דברים אחרים שהיו, לא רצינו להוסיף גם את זה.
אבל המוצצים התחילו להיעלם, נשארנו עם אחד שמיש ולילה אחד לא מצאנו אותו (היה עוד אחד שהחבאתי אבל בעלי שכח ממנו והוא הרדים אותה באותו לילה).
עבר כבר שבוע. היא מבקשת את המוצץ בעיקר בלילה אבל נרדמת בלעדיו. לא בוכה שרוצה אותו, אבל כן מבקשת הרבה.
אני הייתי הקשוחה בעניין הזה של המוצץ, אבל פתאום יש לי מחשבות כפירה… כי תכננתי לעשות את זה הדרגתי, לדבר על זה, להגביל את השימוש בו בהדרגתיות. ובפועל זו הייתה גמילה בבום. וקצת כואב לי על הילדה שנגמלה ככה בבת אחת בלי הכנה.
ממש שוקלת ברצינות להחזיר מוצץ לכמה ימים, אבל יודעת שזה כנראה לא חכם. אבל כואב לי על הילדה שזה ככה היה לה בבום ולא כמו שתכננתי לעשות בהדרגה.
דעתכן?
אבל המוצצים התחילו להיעלם, נשארנו עם אחד שמיש ולילה אחד לא מצאנו אותו (היה עוד אחד שהחבאתי אבל בעלי שכח ממנו והוא הרדים אותה באותו לילה).
עבר כבר שבוע. היא מבקשת את המוצץ בעיקר בלילה אבל נרדמת בלעדיו. לא בוכה שרוצה אותו, אבל כן מבקשת הרבה.
אני הייתי הקשוחה בעניין הזה של המוצץ, אבל פתאום יש לי מחשבות כפירה… כי תכננתי לעשות את זה הדרגתי, לדבר על זה, להגביל את השימוש בו בהדרגתיות. ובפועל זו הייתה גמילה בבום. וקצת כואב לי על הילדה שנגמלה ככה בבת אחת בלי הכנה.
ממש שוקלת ברצינות להחזיר מוצץ לכמה ימים, אבל יודעת שזה כנראה לא חכם. אבל כואב לי על הילדה שזה ככה היה לה בבום ולא כמו שתכננתי לעשות בהדרגה.
דעתכן?
