את יכולה להצביע על הסיבה שלא הרגשת מוערכת מספיק? מה קרה שם? (כמובן לא חייבת לכתוב אלא כהתבוננות בינך לבין עצמך )

את יכולה להצביע על התגובה של בעלך לכך? איך הגבת שהרגשת לא מוערכת? ואיך הוא הגיב לתגובתך זו?

מאמינה שדווקא העמקה בכל המתרחש שם יכול להביא ב"ה לתובנות שיוכלו לקדם אתכם

בסופו של דבר המטרה של כל זוג וכל יחידים במערכת הזוגית היא להרגיש טוב, גם אם אצל אחרים הטוב הזה שונה.

ולגבי שאלתך הראשונה,

לענ"ד, ובצורה מאוד כללית:

יכול להיות שגבר מרגיש וחווה הערכה ע"י קבלה שלו כמו שהוא,

ע"י הכרה במאמץ שנעשה,

ע"י פירגון, עידוד ובכללי - ניראות לכל הטוב שבו ושלו ושל מה שהוא מביא.

ויכול להיות שאישה מרגישה וחווה הערכה ע"י הרגשה שהיא מקום ראשון בלב של בעלה,

ע"י הרגשה שלמה שהיא יקרה, חשובה וטובה בצורה הכי שלמה ועליונה שיש עבורו והוא דואג לכך שהיא תרגיש זאת בשלמות.

וכמובן ע"י ניראות והנכחה של כל מה שהיא עושה.

(כמובן שגם גבר וגם אישה יוכלו להרגיש הערכה ע"י שני הדברים גם יחד, 

וכמובן שיש עוד דברים נוספים

וכמובן שכל מקרה לגופו

וכן הלאה )

בהחלט נשמע שהביקורת עצמה היא נקודה חשובה שיש לשים עליה את הדעת.

כלומר, מעבר להערכה, לראות איך אפשר להגיע למצב שאותה הביקורת תיפסק / תהיה מתווכת לו / תיווצר הבנה שלו למה הביקורת עושה לך וכו'.

את צודקת מאוד בתחושות שלך, אף אדם לא אוהב לקבל ביקורת, ודאי שאת נותנת כ"כ הרבה מעצמך לכולם, 200% כמו שכתבת - ובסוף מקבלת הערות. ו"רק הערות" כפי שכתבת.

חיבוק גדול על התחושה הקשה הזו

מה הוא אומר על כך? הוא מודע לאיך דבריו נחווים אצלך?

ואף להיות ביקורת ולא רק להישמע בטח כאשר זה מגיע עם טונציה מתאימה לכך...

מה בעלך אומר אם את מנגישה לו את הרגשתך למול זה?

למשל: "אני מרגישה ביקורת בצורה הזו של "למה", מרגישה שכמה שאני לא עושה זה נחווה כאילו לא עשיתי מספיק וזה קשה לי. אני באמת משתדלת כ"כ כי אכפת לי ואני רוצה לשמוע מילים טובות והערכה על מה שכן.

ומה שלא לדבר יחד בצורה יותר נעימה ולראות יחד איך מתקדמים." -

איך הוא מגיב לכך?

ושהנפש שלך כמהה לו!

הייתי ממליצה לנסות לראות בהחלט איך להגיע לידי מימוש הצורך הזה ולתת לו מענה.

שבהחלט תרגישי שאת טובה, חכמה, מוצלחת ושווה - קודם כל בעיני עצמך וכמובן גם בעיניו ובלבו!

מים קרים על נפש עייפה ב"ה

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

על מה כן הוצאנו כסף? מקרר, מזרונים איכותיים למיטה שלנו ו... זהו נראה לי.

חנויות זולות של מוצרי חשמל, שווה לחפש בריכוזים חרדיים.. 

סתם כי יש מציאות מעולות במרקטפלייס, זו עוד פלטפורמה של יד שניה

יש מוצרים שבעיניי חופשי לקנות ביד 2

תקח בחשבון שיש דברים שההובלה עצמה יקרה מאוד וכבר לא בהכרח שווה, או שכדאי כבר להשקיע כי ההובלה היא חלק גדול מהעלות.

לשים לב שיש דברים שדורשים התקנה רצינית, אז לחשוב מה מעדיפים בזה. למשל אם יש כיריים גז טובות במחיר טוב - אבל ההתקנה תעלה הרבה (לא באמת יודעת, רק אומרת), אז אולי שווה לקנות חדש שכלול בו התקנה, או אולי עדיף כבר אינדוקציה

ולהיזהר מדברים שעלולים להיות בהם פשפשים!!! או עובש! סיוט סיוט. 

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת