ילד ראשון, לא מתוכנן(אולי זה גם משפיע פסיכולוגית שזה בא בהפתעה) .בן שנה וחצי.
עייפות מצטברת,כאבי גב ויד, התעכבות בקריירה המקצועית, לחצים כלכליים. בקיצור מה שכל אחד כאן כבר בטח עבר.
איך מתמודדים עם זה? איך נהנים מזה?
ברור לי שזה עובר מהר, אני רואה את זה וביחד עם זאת המצב החדש של ההורות קשה לי. מעייף אותי ומתסכל אותי.
יש עזרה מההורים ויש גם רגעים של נחת ושלווה, אבל במצטבר זה מרגיש כמו חלוקה ביחס של 20 אחוז לעומת 80 אחוז של הקושי.
השורה התחתונה זה שאני לא מצליח למלא מצברים בשביל להמשיך ולהיות בשמחה ובחיוביות ואשמח לשמוע את דעתכם או הדרך שלכם להתמודדות עם "הורות".
תודה
עייפות מצטברת,כאבי גב ויד, התעכבות בקריירה המקצועית, לחצים כלכליים. בקיצור מה שכל אחד כאן כבר בטח עבר.
איך מתמודדים עם זה? איך נהנים מזה?
ברור לי שזה עובר מהר, אני רואה את זה וביחד עם זאת המצב החדש של ההורות קשה לי. מעייף אותי ומתסכל אותי.
יש עזרה מההורים ויש גם רגעים של נחת ושלווה, אבל במצטבר זה מרגיש כמו חלוקה ביחס של 20 אחוז לעומת 80 אחוז של הקושי.
השורה התחתונה זה שאני לא מצליח למלא מצברים בשביל להמשיך ולהיות בשמחה ובחיוביות ואשמח לשמוע את דעתכם או הדרך שלכם להתמודדות עם "הורות".
תודה