ראיתי עץ מרהיב חוד צמרתו דוקר שמי מרום
הושטתי יד וקטפתי בחיל ורעדה מפריו
נגסתי, וכמעט וקהו שיני מבוסרו
אט אט, חשתי כי קל גופי ממוץ הרים לקחתו סופה
משתאה, לא התנגדתי ליצר החי המפעם בי, מה נורא
עוז ותעצומות, חופש מאין כמוהו זרם לי בעורקים
גואה ומתנחשל, מעלה זרמים ממצולות, מערבולות ממעמקים
אני היום ילידתיני, נהפכתי לאיש אחר
נפקחו עיני, וגיליתי כי אני הוא ואין עוד אחר
ועתה תרות הן אל מעבר לטוב ולרוע, אל עולם אחר
בו אין שמות מספרים וסדר, לא צד הקדושה ולא צד האחר
טוב לי היותי לבדי, רשות אחת שבראה את השניה בשמיים
אותה הוצאתי להורג ודמה עוד נוטף לי מן הידיים
גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע, כי אני עמדי
אני ואפסי עוד, אנכי, עצמי, וכל העתידים ללכת בדרכי
"אחר קיצץ בנטיעות"
אחד נוסף מהסדרה
אחד - פרוזה וכתיבה חופשית

