אבא שלום.
אני הבן הרשע שלך - והגיע הזמן שנדבר על זה גלויות.
בכל שנה כשמגיע ליל הסדר אני יושב יחד עם כל הילדים הצדיקים שלך, וטומן את הראש שלי עמוק בתוך ההגדה - הרי ברור לי שאם היה מגיע אורח והיו מבקשים ממנו להצביע על הבן הרשע, הוא היה מצביע עלי בלי לחשוב פעמיים. הרי מי נראה יותר רשע: הבן הנשוי שמגיע עם הפראק ומקשה קושיות שאני מתקשה אפילו להבין, או אני - הבחור עם רעמת התלתלים הענקית שכמעט ובולעת בתוכה את הכיפה הזעירה, הג'ינס המשופשף והחולצה הכל כך לא קשורה לשכונה החרדית שבה אנחנו גרים?
מצד שני, בכל שנה מחדש אני מתרגש לקרוא את הפסוקים על הבן הרשע. התורה לא חושבת שיש רק בן אחד, והיא רואה בבן הרשע חלק בלתי נפרד מהמשפחה. זה מרגש אותי מאד, כי אולי אני לא הצדיק הכי גדול אבל התורה לא מתעלמת מהקיום שלי. היא מגדירה אותי כ"בן" והיא לא חושבת שצריך לשבת עלי שבעה או לנתק אותי מהתא המשפחתי.
ועדיין, כשמגיעים לארבעת הבנים אני מנסה להיבלע בכיסא, ונמנע מלהישיר מבט לאי מי מהסובבים. לרוב אחד האחים מקשה על הצורך בהקהיית השיניים של הבן הרשע תוך שהוא מסביר מדוע שורש החטא של הבן הרשע הוא בשיניים, ואני מזכיר לעצמי שבסוף ימשיכו הלאה, וש"כל דכפין ייתי וייכול".
השנה, החלטתי לדבר על זה עם המשגיח ב'ישיבה לנושרים' שבה אני לומד. התביישתי לספר לו על התחושות שלי, אז פשוט שאלתי אותו "מה אני אמור לכוון כשמדברים על הבן הרשע?", הוא הבין מיד את השאלה, ושתק במשך כמה דקות. ראיתי שהוא נסער ולא מצליח לדבר.
• • •
פתאום הוא שאל אותי: "אתה הבן הרשע? אתה באמת חושב שכשמדברים על הבן הרשע מתכוונים אליך?", דמעות החלו לרדת מהעיניים שלו, והכתפיים שלו רטטו.
"אתה שמגיע בכל שבת לבית של ההורים שלך רק כדי להימנע מניסיונות רוחניים במקומות אחרים - ואתה מגיע למרות שאתה מרגיש שם נטע זר וכולם בשכונה מתרחקים ממך - אתה הבן הרשע?!
אתה שמקפיד על הנחת תפילין בכל יום גם אם בכל היום לא הצלחת לצאת מהמיטה - אתה הבן הרשע?
אתה שמגיל קטן התקשית להתרכז בלימוד התורה, ולמרות זאת אתה מקפיד שלא יעבור עליך יום בלי שעה של תורה, ואתה לומד תורה במסירות נפש ממש - אתה הבן הרשע?
אתה שמגיע בכל שבת לבית הכנסת השכונתי למרות שאתה מרגיש שכולם יורים בך חיצים מהעיניים שלהם - אתה הבן הרשע?!
הוא התקרב אלי וחיבק אותי. הסתכל לי בעיניים ואמר לי:
"תזכור יוסי שאתה הבן הצדיק. תזכור שאתה הבן שעושה את כל מה שהוא רק יכול כדי לעבוד את הקב"ה בצורה הטובה ביותר שאתה מצליח. אני רואה בך את הבן הצדיק".
הוא השתנק מבכי.
"אני לא מתפעל מאנשים שתמיד התחברו למסגרת והיא הייתה נוחה להם - אני מתפעל ממך, שהיו לך כל כך הרבה הזדמנויות לעזוב הכל, והלב הטהור והצדיק שלך בחר להילחם על הנשמה הזכה והטהורה שלך - ממך אני מתפעל".
הוא נרגע מעט והמשיך: "זה לא יעזור מה שאני אומר לך, אתה תמשיך להרגיש הבן הרשע. ושכשאבא שלך יקריא את החלק שמדבר על הבן הרשע אתה תמשיך להרגיש שמדברים עליך, ולכן אני מציע שתדבר על זה ישירות עם אבא שלך". אני חושב שאתה צריך לשמוע מאבא שלך שאתה צדיק, ושהוא מרוצה ממך ואולי אפילו גאה בך.
• • •
אבא, הוא הציע לי לחכות לליל הסדר, ולהפתיע אותך. הוא הציע שכשאתה תקריא את ארבעת הבנים, אני אתפרץ ואשאל אותך: "אבא, איזה בן אני מארבעת הבנים"?
הוא טען שאתה תתרגש מהשאלה ואולי סוף סוף תצליח לראות את החלקים ה'צדיקים' שטמונים בי ולא תראה בי כל הזמן את הבן הרשע. אבל אני חששתי מהרגע הזה שבו אתה ואמא תפרצו בבכי, וכולם יכעסו עלי על זה שאני משבית את שמחת החג, אז העדפתי לכתוב לך את כל זה במכתב.
אם אתה חושב שאני סתם מכניס אותך ל'רגשי', חשוב לי שתבין שכל עוד ואתה רואה בי רשע - אני משוכנע שגם אבא שבשמים רואה בי רשע, וזה חוסם אותי מלהרגיש את האהבה שלו אליי. אם אתה תאמין בי ותראה בי 'צדיק' יש סיכוי שסוף סוף אאמין שהקב"ה באמת אוהב אותי, ומרוצה מזה שאני כל כך משתדל לעשות את הטוב ביותר שאני יכול.
האם גם אתה יכול לראות בי זוויות של הבן הצדיק?
האם תוכל לפחות להסכים עם המשגיח שלי שאני לא המייצג הקלאסי של הבן הרשע, ושהבן הרשע זה הבן שבכלל לא היה מגיע לליל הסדר?
האם יום אחד תהיה גאה בי במשהו?
הכותב בדמעות:
יוסי, הבן השבאבניק שלך
