הערך של כיבוד הורים,

הרצון לשמור על קשר עם המשפחה, עבורנו ועבור הילדים-נכדים,

הרצון להרגיש גם עדיין ילדה, נשענת-נתמכת,

אל מול הערך והרצון לשמור על שפיות, על שלווה, על רוגע נפשי,

הרצון לשמור על בריאות בסיסית שלא יהיו כאבי בטן...

הרצון לשמור על התא המשפחתי הפרטי שלנו שבנינו, ושלא ינזק מהפרעות כאלה ואחרות, גם אם הן ע"י משפחת המוצא

והמקום שלך כ"כ כנה ורוצה רק לטוב,

רוצה שיהיה טוב לאמא, אבל גם לנו

רוצה לכבד את ההורים, אבל גם את הילדים ואת עצמינו.

מאמינה שמציאת פתרונות שיכולים לענות על כל הערכים (גם אם בכמות הם לא גדולים) היא הכיוון הנצרך כאן.

כלומר לראות - איפה אני  יכולה לבקר את ההורים, לכבדם, אך שהשהות לא תיפגע בי ובמשפחתי?

למשל:

- להגיע לא כולל לינה, למספר שעות

- להגיע וכאשר הילדים צריכים להתאוורר למצוא פארק קרוב ולצאת איתם לשם,

- להגיע ולתת להם להיות במסכים זמן מוקצב מראש ואז הם "בשקט תעשייתי" ולא מלכלכים או מרעישים,

- להגיע ולישון בבית של השכנים או דירה שמשכירים באיזור וכן הלאה,

- לארח את אמא ולמצוא *עבורה* דירה כזו ולא בביתכם ממש,

- לארח את אמא ולמצוא לאח המדובר דירה כנ"ל,

- לארח את אמא לא כולל לינה אלא רק לכמה שעות,

- להיפגש במקום בחוץ - פארק גדול לדוגמא לפיקניק כיפי או מקום סגור מראש ולהרוויח את המפגש המשפחתי והקירבה בלי כל הלחץ מלכלוך וכו',

- להגיע לאמא באמצע שבוע רק את ללא הילדים

- להגיע לאמא באמצע שבוע בהרכב אחר שיותר מתאים

- להגיע לשבת לאמא ולומר שאתם מביאים אוכל מסוים כי הילדים אוהבים אותו ואתם רוצים לעזור

- להגיע להורים ולסכם מראש שבמוצאי שבת אתם מנקים הכל

- להיפגש יחד ולהזמין פיצה או אוכל מוכן

- להיפגש במסעדה כנ"ל

- להגיע להורים עם בייביסיטר פעם ב ואז אחרי שאומרים שלום וחיבוקים - הבייביסיטר יוצאת איתם לשעה שעתיים לשחק ואתם נשארים להשלים פערים ולדבר בכיף

- כל אפשרות אחרת שעולה ומתאימה לכם

נסו למפות ממש את כל הצרכים שלכם

דבר דבר

שלך, של בעלך, של הזוגיות, של הילדים

ואז לעשות רשימה כזו גם על הצרכים של ההורים,

ולמצוא פתרונות שראיתם שיש "וי" על כל סעיף וסעיף.

כאשר תמצאו את הנוסחא המתאימה עבורכם,

נסו להוריד את הקולות המחלישים שאומרים לכם שרק תבנית מסוימת של קירבה משפחתית קיימת וטובה (למשל: תבנית שאומרת שחייב להיות שבת שלמה שם כל שבועיים) - ולראות שעבור המשפחה הספציפית שלכם יכולה לעבוד תבנית אחרת. וגם זה בסדר גמור!

ואתם לא פחות ולא ילדים רעים חלילה, אלא אתם פשוט מוכוונים לצרכים של כל הנפשות הפועלות ופועלים על פיהם, זה הכל

את בת טובה!

את אמא טובה!

את אדם טוב!

תמצאי מה נכון לכם, וב"ה זה יהיה פתח ללימוד מפרה שיטיב איתכם למשך שנים רבות וטובות ב"ה,

תשמרו על הקשר, עם רוגע וכיף ושמחה.

ב"הצלחה רבה ושבת שלום ומבורך יקרה

ועוד חיבוק גדול

במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).

אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.

במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.

אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).

אז אין מה לשמור.

אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.

דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.

זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.

ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.

אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.

ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים. 

אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.

אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.

למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.

שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.

ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.

וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.

בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול

לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם

אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו

ויש דברים שהעברנו הלאה 

אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו

ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק

אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?

הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.

וקודם כל בינינו לבין עצמינו

ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר

זה כבר משמעותי מאוד מאוד.

זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?

או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)

וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?

וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.

הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.

כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:

"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?

"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?

אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?

נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.

וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש. 

כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.

וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.

לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק

אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.

רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.

ב"הצלחה רבה

לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים

זה מאוד קשה.

אבל-

זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות

אבל בלי קהל.

הקהל מפריע מאוד לריכוז

אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.

יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת