מה זה כלום לא משתווה ל- ללכת לצבא? באיזה קטע כאילו?

אני הייתי חיילת, למען הגילוי הנאות

את יודעת כמה חיילים יש בצבא שלא עושים יותר מדי? בטח לא ברמה של להשוות אותם לבני תורה..

ואם את לא מבינה את החשיבות ואת מסירות הנפש עבור התורה, אז בטח שזה יכעיס אותך שמשווים. סליחה, אבל התגובה הזו לא במקום בעיניי. מוזילה מפעלי חיים שלמים של אנשים בעמל התורה, שברור שהם לא צריכים את ההערכה שלי ושלך, אבל באמת זה עשה לי רע לקרוא.

לימוד תורה הוא לא משו שניתן להשוות אותו לשום דבר. הוא מעל הרבה דברים שנראים לנו חשובים

וזה לא עניין של השקפה בהכרח. זה השם אומר. ואם מאמינים בתורה אז מאמינים בדבר השם 

זה לא אומר שהצבא מיותר גם. בכלל לא. כלום לא מיותר. צריך הכל, וגם אם כולם לא עושים הכל זה לא אומר שהם לא עושים כלל.. 

לא הבנתי מאיפה את מביאה את הגישה המזלזלת

 לא שמעתי על מקרה שבו יהיה צבא ומותאם ויסרבו לו או יסכימו להתגייס, לא היה נשמע שזה עולה בדמיונם של המנהיגים. כי תכלס זה לא באמת ראלי, אז למה לצאת בהצהרות? רק כדי להראות לא מזלזלים??

כל חרדי שיצא לי להכיר מעריך מאוד את אנשי הצבא והבטחון. רק יודע שמי שנותן להם כח לעשות חיל זה השם  

ואני חושבת שטוב שאנחנו לא אלה שקובעות את מימדי לימוד התורה. גדולי ישראל יודעים יותר מאיתנו מה טוב, באיזה כמות, איזה פשרות עושים ומה בא על חשבון מה, ואיזה מחיר משלמים על כל מיני דברים..

אני בטוחה שלהיות מושמץ על ידי כל אחד בערך בחברה החרדית זה די בחירה, כי פשוט לא מבינים את ההתמודדות שלהם, אז לועגים וכועסים עליהם. אם גדולי ישראל אומרים שעדיף לא להתגייס לצבא וללחום כתף אל כתף לצד אחיהם ולהישאר בישיבות - אני מאמינה להם שזה יותר חשוב. ולכל אחד יש התפקיד שלו. ואף אחד לא ישכנע אותי אחרת, שטוב למות בעד ארצנו בכל מחיר. כי הרבה לא מתים ב"ה, והרבה בחורים שיתגייסו במצב הצבא היום לא ישארו יראי שמיים, זה ברור. אז אני מבינה לגמרי את השיקול של גדולי ישראל.. ומכבדת אותו ומקבלת אותו. למרות שלי בעצמי קהש עם הידיעה שהבן שלי אולי לא יתגייס, אבל זה בראייה 'ישראלית'. בראייה יהודית - אם יש סכנה ליראת השמיים שלו, בהחלט עדיף שלא יהיה שם. 

ולגבי יחידת העלית - תעשה טוב המדינה אם תפטור את החרדים מחובת הלימוד בישיבה, והרבה יוכלו לצאת לעבודה. המדינה תורמת המון קיום של המפעל הזה שנקרא עולם הישיבות, בכך שאין פטור לחרדים מצבא, אין צבא שמותאם להם, והם צריכים להיות בישיבה לפחות עד גיל 26. אני בטוחה שאם זה היה מתבטל, היית רואה הרבה יותר צעירים חרדים מעורבים בחברה. .   

אני שמה לב אצל הרבה אנשים שומרי תורה ומצוות שהרבה פעמים עד איפה שההגיון עובד להם - הם ישקיעו בתורה. ואיפה  שלא - אז לא

והרבה פעמים כשזה מתנגש לנו עם 'ישראליות', אנחנו מרשים לעצמנו להניח את התורה בקרן זווית ולצעוק על השחורים האלה - איך אתם מעזים להפקיר את המדינה שלנו ולזלזל בה? בזכות החיילים אנחנו פה.

האמנם?

תדעי לך שזו אחת ההשפעות ההרסניות של הציונות. בתוך עוד המון השפעות אחרות, כמו ניסיונות אגרסיביים ביותר להפריד דת ומדינה - וזו אחת הסיבות אגב שיש כל כך הרבה פערים בין החברה החרדית לציבור הכללי.

המדינה הולכת בכיוון של להיות מדינת כלל אזרחיה. לערכים הדתיים שלנו כמעט אין ערך במרחב הציבורי בפרהסיה ומלא אנשים דתיים מסכימים עם זה כי 'דמוקרטיה וזה'. אבל הכל מכבסת מילים שהם המציאו בעיניי כדי להרחיק אותנו מנקודת האמת היהודית הפנימית שלנו ולנרמל כל מיני דברים שבעבר לא היו, והיו מוסכמים. וזה מתחיל בפרהסיה ואויל יימשך גם בחדרי חדרים. כי זה המיינסטרים.

והצבא הוא גם חלק מהתהליך של לעבור איזשהו שינוי ולהיכנס ל'כור ההיתוך' הישראלי. 

וואלה - אני מבינה את החרדים שלא רוצים להיות במקום הזה ושומרים על הבדלנות שלהם. הם מבינים היטב את הסכנות שהישראליות טומנת ליהדות שלנו במסזווה של אהבת חינם ואהבת הארץ..

מתנצלת אם נפגעת מדבריי

אבל אני די עומדת על כך שמהמקום שלך, שאני בטוחה שאוהב תורה -  או שאת לא רואה את החשיבות בלימוד התורה כמו שרואים אותה גדולי ישראל ומנהיגי הציבור החרדי  (שהחליטו שיותר נכון לא להתגייס), או שהצבא בעינייך הוא הרבה יותר מוערך מקיום ושמירת מצוות - כי כרגע זה לא בא ביחד.  . 

וייתכן שאני שוגה בדבריי, כי אני מאמינה שיש פה גם פוליטיקה שהרי המדינה לא מאפשרת לצאת מהישיבה עד גיל הפטור  - אז הדגש על התורה הוא וודאי חשוב, אבל לא להיות בצבא שעלול להוציא בחור חרדי - חילוני,גם חשוב. ואולי זה החשבון פה גם..

ובלי קשר לזה, בעיניי  כמות החיילים ההרוגים הוא וודאי גדול. כל עוד הוא יותר מ0 הוא גדול מבחינתי. אבל בסוף בסוף, הם מתו כשהיו בצבא, אבל לא בגלל שהתגייסו. כך בעיניי לפחות. הם זכו למות על קידוש השם, וודאי,  אבל מי הולך מתי - השם מחליט.. 

אז לא נכון בעיניי להשוות. גם לבני ישיבות קורים אסונות. זה לא שהם יושבים באקווריום. לאף אחד אין ערובה פה. לאף אחד. 

מכל מקום מקווה שתביני שהשיח הוא ענייני ולא חלילה אישי, כי אין לי היכרות איתך מעבר

לנאמר פה על ידך, בדיוק כמו שהפוך 

וברור לי שהוא גם אידאולוגי

וייתכן ולא נסכים, אבל זה בסדר מבחינתי. 

שוב מתנצלת אם נפגעת

ובכנות, אולי באמת כדאי לעצור את השרשור הזה ולהאיר את הנקודות שבהן אנחנו מאוחדים, ולא במה אנחנו חלוקים

אין אולי סיבה נגד הצבא כשעצמו (אולי זה פשוט נח...)

אבל גם אין ממש אידיאולוגיה בעד...

הציונות הדתית רואה בזה ערך.חלק מהגאולה

ולכן נלחמת על מקומה בצבא

ומבפנים מנסה לשנות ולהתאים 

וכן. היו מקומות סופר בעיניים לדתיים בצבא ורבנים הורו שלא ללכת לאותם מקומות ספציפים

אבל לא שללו את הצבא כמוסד, כי איך אפשר? הקיום שלנו מותנה בזו. ואיך אפשר שלא לשאת בנטל?

אבל זה ההבדל.

המדינה זה אנחנו ואנחנו זה המדינה.

הכל תחת אחרדותינו.

גם לימוד התורה, גם שוק העבודה וגם הביטחון.

וכן, במקרים חריגים הסכם ישכר וזבולון יכול להתקיים - אבל רק כשזה מקובל על שני הצדדים ורק לראויים לכך.

לא כל אחד יכול להיות מפקד

ולא כל אחד תלמיד חכם

מי שנמצא בלוחמה זה ברוב מוחלט דתיים וימנים, השאר ב8200, מודיעין, דובר צה"ל ושאר תפקידי ג'וב.  

יש אלפי חיילים קרבים חילוניים

והציונות הדתית ממש לא רוב

בטח דרך התקשורת

כשמדברים על ריבוי ילודה וקריסת תשתיות - גם אם שמים בניין רב קומות במרכז תל אביב - אם שמים לפני ואחרי תמונה של חרדים....

וחבל שלא דיברו על האוכלוסיה הערבית. זה היה הוגן יותר, אם כבר

אמר שכדאי לראות דוקומנטארי אחד בשם birthgap, שמציג בדיוק את הצד השני, ראיתי אותו עכשיו ביוטיוב. מישהו עשה מחקר על ירידה בקצב ילודה בעולם, בעיקר במדינות אירופה, ארה"ב ובמדינות מזרח-אסיה כמו יפן וקוריאה, שם המצב ממש קטסטרופלי. 

והמסקנה שלו הייתה שאם מסתכלים על הנשים שיש להן ילדים, זה לא שיש היום יותר משפחות עם רק ילד אחד או שניים ופעם היו יותר משפחות עם 5 ילדים. זה לא שמבנה המשפחה השתנה. מס' הילדים למשפחה (1, 2, 3, או 4 ויותר) נשארו באותם אחוזים. מה שכן השתנה ועלה בצורה פסיכית, זה אחוז הנשים שאין להן כלל ילדים. כלומר, העליה במס' הנשים (וגם הגברים כמובן,) שאין להן כלל ילדים גרמה לירידה באוכלוסיה באירופה וכו'. 

זה כבר לא קשור לשרשור, אבל זה העציב אותי נורא, כי בטח גם בישראל זה קורה ברמה מסויימת, שהרווקות המאוחרת פשוט משתלטת על כל חלקה טובה. אני נמצאת באיזה קבוצת וואטסאפ של שידוכים, וכמות ההצעות של בנות (וגם בנים) מעל גיל 40 שהן רווקות פשוט קורעת לי את הלב מחדש...

לה זה יתרום הרבה יותר להפחתת העומס בכבישים

מאשר משפחה חרדית גדולה שיש לה במקרה הטוב רכב אחד...

אצלם, לכל אחד שהוציא רישיון יש כבר רכב!!
אז ישבשו בשקט ולא ידברו על משפחות גדולות שהרבה מהן משתמשות בתח"צ והרבה מהן ללא רישיון וללא רכב...

גם כמויות החד פעמי שהולך אצל משפחות חילונית מבחינת הזמנת אוכל הביתה- 

אני רואה את זה אצלי ברחוב/ בבנין/ בעבודה מידי יום וכמה פעמים ביום.

כמויות של שקיות, קלקרים, מגשים/ כוסות קפה חד פעמיות גדולות ועוד ועוד..

ויש לי עוד אינספור דוגמאות מהציבור החילוני. בתוך עמי אנוכי יושבת...

אני מבינה שאת לחוצה בעיקר מאחוז התעסוקה בארץ.

ובאמת בישראל אחוז הנשים העובדות עומד על 59% ואחוז הגברים הוא 66.9%.

על פניו, זה באמת נישמע מלחיץ שכל כך הרבה גברים ונשים לא עובדים (33.1% אחוז מהגברים לא עובדים, ו-41% מהנשים לא עובדות (!!!!!) ובמיוחד שמיתוך הנשים שעובדות 30% מהן עובדות עבודה חלקית, ובנוסף גם 41% מהנשים שיולדות בוחרות להאריך את חופשת הלידה שלהן, ולכן כניראה אחוז הנשים שעובדות בפועל הוא פחות. (מה שבאמת מתקשר לזה שגידול הילודה גם גורם כניראה לירידה בתעסוקה)

אבל אם תסתכלי על מדינות מערביות אחרות - אחוזי התעסוקה של הנשים והגברים הוא די דומה. 

ובעיקר, האחוז הכללי של העובדים בישראל הוא 61.6% כשהממוצע במדינות ה-OECD עומד על כ-60.5%.

אז אם יש איזשהו חשש, זה אמור להיות בעיקר מבחינת התנהלות המדינה עם הכסף...

ולא לגבי מיגזר ספציפי.

אני לא רואה טעם לדון על מיגזר ספציפי כשכל כך הרבה נשים וגברים מכל מיני מגזרים לא עובדים,

וכשכל כך הרבה נשים שעובדות, עובדות רק בחצאי מישרות...

וכמובן שאני לא דנה אף אחד, ובאמת אולי יש הרבה נשים שלא בנויות לעבוד, ולכן אני לא רואה טעם לדון על אלו שלא הולכים\ות לעבוד.

מה שכן מאוד רלוונטי בעיני, זה מה שציינת - כל הסיבסודים וההנחות, שדווקא האנשים שעובדים במישרות מכניסות, לא זכאים להם.

זאת בעיה של התנהלות לא נכונה, ואולי הגיע הזמן לחשוב מחדש על המדיניות של הרווחה.

וזאת עדיין לא סיבה שגבר או אישה שלא רוצים\יכולים לצאת לעבוד יתאמצו מעל הכוחות שלהם כדי לצאת לעבוד רק כדי לא יווצר חס ושלום מצב לא הוגן שהם יקבלו סיבסוד ומי שעובד לא.

*אנחנו לא אמורים להרגיש לחץ לעבוד וללכת רק למישרות שמכניסות הרבה כדי לתקן חוסר הגינות של המדינה בחלוקת הכסף.*

השילוב הזה הוא באמת לא נכון.

ועדיין אף אדם פרטי לא צריך ליסבול מזה שהמדינה לא מנהלת את זה נכון.

לדוגמא, את - לא אמורה להרגיש לחץ לצאת לחפשת בדחיפות עבודה אחרת שמכניסה לפחות כמו המשכורת הממוצעת בארץ (11,800) כדי להשתתף יותר במיסים.

ואותו דבר, נניח יש מישהו שסתם מאיזשהו אידיאל מחליט לא לעבוד *והוא מוכן לקחת על עצמו לחיות בלי שום עזרה ולשאת בכל התוצאות של זה*, אני לא חושבת שהוא אמור לצאת לעבוד ולוותר על האידיאל שלו, רק ביגלל שהמדינה  מישום מה החליטה להגיש לו כסף וסיבסודים על כפית של כסף....

מפנה את התהיות שלו גם לגבי האוכלוסיה הערבית והבדואית 

למיטב ידיעתי, הם כמעט שווים במספרם לאוכלוסיה החרדית, אם לא יותר, וצורכים הרבה יותר רווחה מחרדים ועובדים פחות 

וגם מבזבזים את הכספים של המדינה באחוזי פשיעה מאוד גבוהים שעולים לנו כסף בבתי הסוהר 

וכמובן - מסים מהם והלאה

לא ערוך או בנוי לקלוט לתוכו חרדים מהמיינסטרים

הוא פלורליסטי ושוויוני רק לכיוון אחד כמעט - זה שאומר שנשים חייבות להשתלב בו, בכל מקום, ואחרת זו אפליה.

הוא לא מותאם באמת לחרדים.. הם פוחדים מהברור לכל - הצבא ירחיק אותם מאורחות חייהם במתכונתו הנוכחית והם חרדים לחרדיותם ולהנהגותיהם. 

ולכן אני מאמינה שזה חלום רחוק ושרוב החרדים ככל הנראה יישארו מחוץ למערכת, בהנהגת רבניהם

גם בציונות הדתית יש דברים שלא עוברים לרבנים בגרון, אגב, בכל הנוגע לשילוב הראוי (בנים -בנות הכוונה)

החרדים משתלבים הרבה יותר מפעם לדעתי, אבל לא בתוך כור ההיתוך החילוני בהכרח. גם הם צריכים להתפרנס בסוף, וכמות האברכים מקבלי הקצבאות לשנת 2021 הוא 96,000  

ובואו לא נשכח - ששוב, לא מדובר רק בחרדים. אחוז הגברים החרדים עומד על 70 אחוז בשנים האחרונות. אחוז הנשים על 90 אחוז 

הכלכלה 'מאוימת' גם על ידי פושעים וטרוריסטים שנכנסים לכלא ונוגסים לנו בכסף, אמהות חד הוריות שלא משתלם להן לצאת לעבוד אחרת יקחו להן את הקצבה,  וגם - כן, גם - משפחות בהן רק הגבר העובד והאישה מגדלת ילדים בבית למשך שנים. זה גם גורע מתשלום המיסים, שהרי עקרת בית לא משלמת ביטוח לאומי או מס הכנסה או ביטוח בריאות. וכאלה יש הרבה 

וכמובן - ערבים למכביר, שפה אין מה להוסיף למרות שאין לי

לא ברור לי למה תמיד השיח הולך לכיוון החרדי ולמה זה תפוח האדמה הלוהט בכל הקשור לדת ומדינה ואוכלוסיה ושאר ירקות

כמות השמאלנים שלא מתגייסים בשל צו מצפונם הולך וגדל

חיילים לא מקבלים גיבוי כאשר נדרשים להגן על עצמם בעת פעילות מבצעית

זה גם מאיים על הצבא

אם כבר באים בתלונות -אז לבוא לכולם לדעתי 

בשום צורה.

אפילו ברמה המעשית בצבא דוד היו יחידות שהיו לומדות תורה כמדומני.

וגם בכל מבט שתבחני את זה

צהל אינו מתנהל על פי ההלכה גם בתפיסה של איפה לתקוף וכיצד, חיי יהודי לעומת חיי גוי (כן, יש הבדל..)

לצערי גם רבנים דתיים לאומיים אומרים זאת עם הזמן יותר ויותר

אין אפשרות להיות בצהל ולא לחלל שבת פעם, שלא באמת לצורך.

כמעט אין סיכוי שלא להפגע ברמה הדתית והרוחנית שלך.

שלא לדבר על זה שצהל הוא הרבה יותר כור היתוך עסוק בחינוך החברה וערכי שוויון וכדו' מאשר מעונין בחרדים.

הוא בא לקראת לוחמתש מעונינת להיות ביחידה קרבית פי 100 ממה שהוא מוכן לבוא לקראת החרדים.

מן הסתם, פחות רואה בזה ערך. או פחות מעריך אותם כחברה (לגבי הכושר הגופני- מן הסתם יש בזה משהו..) או חושש מהשפעה שלהם על אופי הצבא.

סתם, אשה יהודיה דתיה של יוםיום שמסתכלת על ההיסטוריה של החברה היהודית. שיודעת שחברת לומדים זו המצאה חדשה שתופסת רק במדינת ישראל ושהרעיון והיישום שלה עוד לא ממש הוכיח את עצמו (ע"ע תקופת הקורונה). אפשר לומר שאם החברה החרדית הייתה מכוונת את מי שמתאים ללימוד תורה מתמיד ואינטנסיבי ומאפשרת לכל השאר למצוא את דרכם בעולם נראה לי שלכלל החברה הישראלית לא הייתה כל מניעה לתמוך באותם לומדי תורה.

כן מובן לרב הציבור החרדי וגם להנהגה שיש פה בעיה

בייחוד סביב נוער שלא לומד/לא מעונין ללמוד

כי זה נראה ממש כהשתמטות.

הבעיה של הציבור החרדי עם הצבא ובכלל עם אקדמיה תעסוקה וכו'

זה הרצון שלו להתבדל

ועם כל זה שמדברים על הכלה קבלה של האחר וכו'- זה לא מופנה לכוון הזה.

תראי לדוגמא נשים חרדיות שכן היום יותר מקובל שלומדות באקדמיה-

בגץ מסרב לאפשר להן ללמוד בהפרדה לתואר שני מה שעוצר רבות מהן.

עכשיו את יכולה לומר מה הבעיה שלהן? גם בעבודה הן לא תעבודנה בסביבה נפרדת?

אולי, אבל בעצם את לא מקבלת אותן. את התרבות שלהן.

אפשר לומר- שטויות מה הבעיה שבמטבח בצבא תהיה חיילת? מה הם אף פעם לא הולכים למסעדות?

הם הולכים, וזה לא משנה. תרבותית זה מפריע להם.

לא זוכרת באיזו סדרה אולי שבבניקים יש קטע שבו בחורים חרדים פוגשים חיילים ששואלים אותם על הגיוס וכו'

ובסוף הם עונים תשובה כנה שנדמה לי שהיא התשובה האמיתית שמשום מה המגזר החרדי לא רוצה לומר בקול

אם יש סיכוי, אפילו אחוז, שבחור שילך לצבא יצא משם חילוני בגלל זה- אז הציבור החרדי ימשיך לסרב גיוס.

ולצבא יותר חשוב כרגע, ממש לצערי (כי זה פוגע או יפגע גם בגיוס הדתי, וגם כי אכפת לי מנשים אחרות שנפגעות פה בתהליך) לקדם אג'נדות סופר פמניסטיות על חשבון הרמה המקצועית שלו ועל חשבון לקלוט חיילים איכותיים כל כך דתיים וזה חוסם את המתגייסים החרדיים גם כן.

בסופו של דבר צהל לא ממש זקוק לכל כמות החיילים הזו ולכן מנסים להוריד את גיל הגיוס- כדי שהגיוס לא יהווה חסם מיציאת חרדית לשוק התעסוקה שזה עוד נקודה ממש בוערת כרגע וקריטית לעתיד המדינה.

במדינת ישראל. כי הוא לא היה גדל להיות הרב קנייבסקי. הוא נולד וגדל בדור שהבינו שלא לכל אחד זה מתאים 

לא זכאים להנחה בארנונה וסבסוד במעון. גם לא מס הכנסה שלילי

האם זה דורש דברים מסוימים? בוודאי כן

אבל זה בחירה שלנו.

ומבחינתינו אנחנו חיים מצוין ממש

ותדעי לך שאת מזכירה לי את רבי לוי יצחק מברדיצ'ב.

לק"י

אני גם חושבת שאנחנו מביאים ילדים בעיקר מאינסטינקט וכי זה הטבע שלנו.

רק שאם חושבים שילדים זה כזה הרסני לעולם, אז אל תביאו בכלל ותתגברו על האגואיזם שלכם.

לפחות ככה שמים לב להודעה שלי בשרשורפלצת הזה

אני מבינה את הלך המחשבה שלהם ככה- הם לא חושבים שילדים זה הרסני אלא שריבוי ילדים זה הרסני, וזה לא הוגן שבגלל אחרים שמביאים הרבה ילדים הם לא יביאו בכלל אז הם מביאים שניים וככה הם נשארים ניטרליים - לא מרבים וגם לא עוזרים לצמצמם את הנזק של אחרים

סודנים, אריתראים וערבים שלא משלמים על נסיעה בתחבורה ציבורית!!
למה הם נוסעים חינם בתחבורה ציבורים??

אני רואה מידי יום ערבים וכל מיני מהגרים שעולים לאוטובוס ולא משלמים!! 

והנהגים מודעים לכך אבל אין להם כל כך מה לעשות.

חוויה טריה שלי מהבוקר עם זוג ערבים...

ומידי צהרים עם מהגרים וכאלה שלא משלמים על תח"צ.. 

הנהג אמר להם משהו. אחד מהם תיקף והשני אמר שאין לו כרטיס וזהו

אז מאיפה הוא?

ותוכנית להכנסת חרדים לשוק העבודה. המלגות שחרדים לא זכאים אליהם זה כאלו שיש בתנאי סף שירות צבאי.

את מסיקה על ציבור שלם

אני חרדית

כל משפחתי משני הצדדים חרדים

הסביבה הקרובה

הרבה חברות

בחיים לא שמעתי על מישהו שעושה דבר כזה

ולעולם לא אשקר בכזו צורה

בתור אשת מקצוע ברשות חרדית בעבר, אומרת בפה מלא: המון תלושים מזויפים,

חוזי שכירות מזויפים. המון "עיגולי פינות". הכל קביל לשם קבלת הנחה.

חילול ה' מטורף בעיני.

וכשהם נתפסים בקלקלתם הם אומרים הרב התיר, מהמדינה מותר.

ממש לא מקרה ספציפי, תרבות שלימה.

לא אפרט מפני אאוטינג.

יש מצב שיש שקרנים וגנבים

מאוד מקווה שזה לא משהו גורף

וממש קשה לי להאמין שהז קורה.

ועוד כל מיני דברים שאני לא נהנית מהם בכלל ולפעמים אפילו מציקים לי מאוד מכספי הארנונה שלי, מכספי המיסים שלי, מעצם זה שאני יושבת בתוכם.

אבל צריך להסתכל על התמונה בכללותה.

אי אפשר לקפוץ ולומר שהציבור בחילוני ממן את הציבור החילוני כי זה לא נכון!!
גם בציבור החרדי יש אנשים שעובדים וגם בציבור החילוני יש אנשים שלא עובדים.

הרשות המקומית מתקצבת אירועים שונים לכלל הציבור אבל אין פרופרציה בין האירועים השונים שהיא מתקצבת לציבור החילוני לבין האירועים שהיא מתקצבת לציבור החרדי.

ולומר שהאברכים שיושבים בכולל ומקבלים כסף מהמדינה על כך שיושבים ולומדים ושהחילונים ממנים אותם- זאת בדיחה עצובה.

המאות שקלים שהם מקבלים לעומת מלגות שסטודנטים מקבלים באוניברסיטה ולעומת אירועים גדולים שהמדינה מממנת לציבור החיוני - זה הבדל שמיים וארץ!!

מי שרוצה - יכולה לבדוק נתונים ולראות....

אני גם אשת אברך שמכירה את הצד של חיי אברך וכמה הוא מקבל מהמדינה

וגם חיה בעיר חילונית ורואה כמה כספים נשפכים על הציבור החילוני בעוד שהציבור החרדי אצלנו בעיר נהנה מקומץ ממש.. אם בכלל...

אינם כאלו גבוהים יוצא שבניגוד לטענה הזאת אף אחד לא מכריח את הציבור החרדי לממשן משהו. בקושי את הרשויות החרדיות מצליחים להחזיק (ב"ב ואלעד כדוגמאות).

בעיר חילונית לגמרי..

משלמת ארנונה בדיוק כמו שכנותיי החילוניות ומקבלת שירותים גרועים מהרשות המקומית.

שכנותיי החילוניות מקבלות אירועי ספורט, אירועי תרבות, קייטנות חינמיות מהמתנ"ס, חוגים לכל המשפחה בסבסוד ענק במתנ"ס השכונתי, ריהוט יד ראשונה למוסדות הלימודים של הילדים שלהן ועוד ועוד.

ואני- גורנישט!

ניסיתי פעם לעבור 'מלמעלה' על תקציבי ממשלה שונים

מאד קשה כי אין שקיפות בהכל

בציבור החרדי יש פחות או כמעט בכלל לא צריכה מתקציב הספורט, התרבות

חלק לא מבוטל מהחינוך אצלו הוא פרטי כלומר במימון עצמאי או חלקי

כן יש פחות פשיעה שעולה לנו לא מעט בכלל.

נכון יש אנשים שמרגישים מגיע לי ומנסים לנצל כל אפשרות לקבל ולקבל ושוכחים שצריך לתת.

בל נשכח שאנחנו זקוקים לעוד ילדים יהודיים על מנת לשמר את הרב הדמוגרפי.

האנשים ובעיקר הנשים, רבות מהן כאן, שמוכנות לוותר על שעות שינה, קידום בעבודה וכל כך הרבה משאבים נפשיים וגופניים וגם כלכליים שמי ישער בכלל על מנת להביא עוד ילדים יהודיים- כן, מגיע להם שנממן אותם! לא בטוחה שזה פחות תורם לביטחון שלנו לטווח ארוך.

ואם צהל היה לוקח חלק מהתקציבים והאנרגיה והמאמץ בלהנגיש את צהל ואת השירות הקרבי לנשים על מנת לנסח יחידות וקובצות שירות שיתאימו ויכבדו את אורח החיים הממוצע- החרדים ירוצו לשם.

בדיוק כמו ש8200 כן מלא באנשים מסוג מסוים שלו לא היה את השירות הטכנולוגי הזה שמקדם אותם בחיים מקסים לא בטוחה בכלל שהיו מתגייסים.

אתמול אמרה לי אשה חרדית 'לא הגיוני שכשאנחנו נוסעים בתח"צ זה נקרא שהמדינה מסבסדת אותנו אבל היא מתחננת בפני שאר האוכלוסיה לעשות זאת או לכל הפחות לצמצם נסיעות ברכב הפרטי, ומי ששם מוותר על רכבו הוא מעודד קיימות'

ארנונה לא זולה בכלל!
(אני לא משלמת כרגע מס כי יש לי נקודות זיכוי בגלל הילדים ב"ה אבל היו שנים ששילמתי מס.. בוודאי.)

אני משלמת על המון דברים אחרים אצלנו בעוד שילד חלוני מקבל אותם במצב הרבה יותר טוב או בחינם!

אני והשכנה החילונייה שלי בקומה למעלה גרות על אותה חלקת אדמה- ומשלמות אותה ארנונה

והיא מקבלת הרבה יותר דברים מהעיריה מאשר אני.

לא התייחסת לשאר הדברים שרשמתי על התרומה שלנו כחרדים/ כאברכים אז אין לי מה להמשיך להתייחס.. סורי.

זה לא דיון לעניין אם מגיבים רק על מה שנראה לנכון ומשאר הדברים מתעלמים...

אני אשת אברך חרדית

אמא לילדים

עובדת ומתפרנסת ב"ה

גרה בעיר חילונית

ומשלמת המוןן כסף לתרבות החילונית אצלי בעיר: אירועי ספורט, אירועי תרבות למכביר, עוד מעט אירועי יום העצמאות בכל פארק/ גינה או שדרה,

מתנ"סים, קייטנות מסובסדות לציבור החלוני (בעוד שאני משלמת אלפי שקלים לילדיי החרדים עבור קייטנות כי לנו אין סבסוד), ריהוט ושיפוץ גני ילדים ובתי ספר לילדים חילוניים בעוד שהגנים של הילדים שלי מקבלים ריהוט יד שניה או שלישית מהעיריה לאחר שבי"ס או גן חילוני/ ערבי זרק את הריהוט שלו והתחדש בריהוט חדש שאני משלמת עליו!!!

אני החרדית!!

ועוד ועוד ועוד...

בעלי לומד תורה ומוסר שיעורים (בד"כ בערב או בשבתות) ורוב השיעורים שלו הם בהתנדבות..

ורוב הציבור שמשתתף בשיעורים הללו הוא לא חרדי..

מדובר בהרבה אנשים מסורתיים/ מתחזקים/ דתיים לאומיים או להבדיל אנשים חילוניים שנפטר להם קרוב ומתקרבים קצת אחרי הפטירה של הקרוב שלהם ובאים לשמוע קצת יהדות.

אני נשארת בבית ומתמודדת עם הילדים שלי בעוד שבעלי הולך למסור שיעור לאותם אנשים (ולרוב זה ללא תמורה כספית!)

אני משלמת לציבור החילוני המון!! גם בכסף וגם בזמן שבעלי מקדיש להם.

מי בא לדבר בבית שיושב שבעה ורוצים לשמוע קצת ולהתחזק?

מי עונה לאנשים מסורתיים או דתיים או מתחזקים לשאלות שיש להם על כשרות/ פסח/ סוכה/ שבת/ בשר וחלב/ נידה/ מראות וכו'?

מבטיחה לך שאני ובעלי ומשפחתי נותנים הרבה יותר מאשר מה שאנחנו מקבלים!!

נכון.

ולכן אנחנו כאן.. מרגישים בסוג של שליחות מסוימת ומשלמים עליה מחיר!

תודה לה' שאנחנו זוכים...

זה יושב גם על מקומות של זרות וקצת קצת קצת שנאת זרים/חרדת זרים?

ברור שאפשר לקיים דיון כלכלי טהור והמסקנות ממנו עלולות להיות מטרידות

אבל רב המון העם לא ממש קיים חשיבה מעמיקה

והבעיה בתשדיר כזה או אחר ובתקשורת באופן כללי שהיא צריכה כותרות. משפטים קצרים.

ולא נכנסת לעומק. למורכבויות. לדברים אפורים יותר.

העלית לי דמעות של התרגשות!

זכה עמ"י שאתם חלק מהעם!

וואוו!!

ברמה הכלכלית אין סיכוי שהארנונה שלך שווה לסכומים שהמדינה מוציאה על החינוך והבריאות שלכם, רק הלידות זה כבר עשרות אלפים

ואם החשיב את השיעורים וזה- זאת נתינה לאנשים פרטיים, לא למדינה, זה כמו שתגידי שאת מבשלת ליולדות

(אני כבר לקראת סוף השרשור אז תיכף אפסיק להקפיץ אותו, חח, לא לדאוג)

שצריכים גם חיזוק רוחני . חסד וגמילות חסדים ורוחניות משפיעים על אווירה בחברה,ככה אנשים פחות נופלים לעבריינות ודברים אחרים , כך שבסוף זה חוסך כסף לרווחה ולמשטרה. עובדה שמשטרה חסרת אונים במגזרים שכן נהוג להתנהג באלימות .

אותו דבר לגבי בישול ליולדות. אני מניחה שאף אחד לא בישל לעולה מאוקראינה שהתאבדה ביחד עם תינוק שלה. 

לא כולם ישבו ולמדו

זה ברור וידוע לכל

עולם הישיבות הישראלי נוצר למיטב ידיעתי על ידי החזון איש

אם את שואלת אותי, לא כל היהודים לומדים גם היום - הרי יש יהודים חילונים כביכול שעובדים

ויש חרדים עובדים. הרבה מהם. החרדים שלא עובדים שייכים למגזר הליטאי בעיקר, חלקם לספרדי 

וגם, מחזירה אותנו לפסוק - 'אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי'

לא לומדים תורה לפי שעות כדי שיסתדר עם דברים אחרים. מי שרוצה להיות למדן, פוסק, דיין, תלמיד חכם, מורה הוראה ברבים - צריך לחיות חיים של קודש על כל המשתמע מכך 

לא ניתן לתחום את זה לכמה שעות ביום שמתווספות ליום עבודה + חיי משפחה. ככה לא יצאו גדולי תורה. זה לא מספיק פשוט.

אבל מענין אותי באמת לדעת בכמה מתוך 7.5 מיליון אזרחים (1.5 מיליון חרדים אז הורדתי) הנותרים - יש רק בן זוג עובד אחד

כדי להבין באמת מה הצעקה הגדולה נגד העניין

ואני אגיד לך משהו נוסף - הציבור עסוק במה שמעסיקים אותי. המדינה מבזבזת כספי ציבור במיליונים אם לא עשרות ומאות מיליונים על דברים שאני בטוחה שאם הציבור היה יודע, הוא היה מתקומם.   שפשוט  בוחרים לא להעלות אותם לכותרות. ואני חוזרת ואומרת - יש תפוח אדמה לוהט נוסף במדינה - שהוא ערבים. שמשתלטים על שטחים שלמים במדינה ולא משלמים לא ארנונה, לא חשמל, לא מס רכישה, לא מס השבחה, ולא נעלי אדידס. על זה הציבור לא רוצה לדעת? למה..?

 אבל כשזה מגיע לחרדים - זה מרגיש לכולם שזה על חשבונם וזכותם לדרוש דין וחשבון ולהגיש קבלות ולהגיש את המלצות הוועדה שכל אחד עשה עם עצמו בהתאם להשקפת עולמו. 

והדיון הציבורי הסוער שנוצר לכיוון חלק אחד מהציבור מקומם אותי. 

זו אפילו צביעות בעיניי. 

אף אחד לדעתי לא חייב דין וחשבון מלבד המדינה. אם המדינה החליטה לתקצב את זה - ומפריע למאן דהוא - שיפנה למדינה בבקשה לעצור את 'בזבוז כספי הציבור'. אבל אי אפשר לבוא בתלונות לציבור שנהנה מהטבות שהמדינה נותנת לכולם, גם אם נראה לנו לא הוגן (בניגוד לציבור הערבי שפשוט עושה מה שבא לו ולוקח מהמדינה בלי בושה ומעלימים עין מאי גביית הכנסות רבות בסכומי עתק והבאת ילדים עד אין סוף מ4 נשים לכל גבר)

 הסטת האחריות מהמדינה לאזרח בכל הנוגע לניהול כספיה היא לא נכונה בעיניי. 

אני חושבת שחלק מהעניין הוא שאין באמת הרבה אופציות ללימודים אקדמאיים (משכורות גבוהות בסופו של דבר)

אצל הנשים המצב קצת יותר טוב, אבל עדיין לא כל המקצועות פתוחים בפניהם,

אצל הגברים מאוד מאוד מוגבל.

אז מישהו שמחליט לצאת לעבוד יעבוד בשכר נמוך ולא ימצה באמת יכולת השתכרות.

אי אפשר לומר - אתם לא נושאים בנטל הכלכלי, אתם לא באים ללימודים אקדמאיים,

אבל לא לאפשר לפתוח מסלולים מותאמים לאורח החיים.

אם מדברים פה נטו כלכלה זה מה שצריך לעשות,

אם מדברים פה על חינוך מחדש - אז ברור למה בורחים ומתנגדים לזה...

(אפרופו רפורמה...)

זה ברור לכולם

חלק מהאוניברסטאות והמכללות פתחו מסלולים אקדמיים לחרדים. כמו שלא בכל עיר יש פקולטה לרפואה ומי שרוצה ללמוד מעתיק מגורים - יש מחיר לכל בחירה. מה נעשה?

יש מכללות גם לנשים חרדיות, אם כי הרבה לומדות בסמינר

ובואי לא נשכח שמדינת ישראל צריכה לא רק אקדמאים והייטקיסטים אלא גם עובדי כפיים לכל מיני תעשיות

לא כולם יכולים להיות באותו מעמד

במיוחד שהחרדים גם בוחרים להיות במקום הזה, וזה מה יש. אין רוב גדול שרוצה את זה, וחבל שמי שצריך את זה נופל לעתים בין הכסאות אבל אין הרבה כאלה בעיניי. 

בסופו של דבר אי אפשר לבחור להיות בדלן ולצפות להכל שיוגש בדיוק לפי התנאים שלך, מה לעשות? אם כי באמת הטיעון על אי שוויון באקדמיה מצוץ מהאצבע בעיניי ומיותר. זו עוד דרך להקשות על חרדים בחסות המדינה והבגץ

כשרוצים לפתוח מסלולים מותאמים נתקלים בלא מעט קשיים מהדרגים הגבוהים.

אם היה שינוי מדיניות כללי ואומרים אנחנו רוצים בכל מחיר לאפשר לחרדים לימודים אקדמאיים, תוך שמירה על אורח החיים שלהם, אז היו נפתחים מסלולים והיו גם לא מעט שבאים ללמוד.

אבל ות"ת בג"ץ וכו חוסמים ומערימים קשיים.

הרוב לא רוצים - זו שאלה. כשתהיה אפשרות - הן מצד מקום לימודים מכבד ומאפשר אורח חיים תורני (כמו שיש מסלולים בסמינרים, שזה לא פסגת השאיפות אבל זו התחלה) והן קבלה חברתית מצד החברה החרדית - יוכל להיות שינוי.

אבל בני משפחתי החרדים כשיצאו לעבוד, עובדים בעבודות בשכר נמוך כי מבחינתם ללכת לאקדמיה במצב כיום זו לא אופציה, אז עובדים ככה ואיכשהו מפרנסים משפחה, אחכ יאמרו שלא תורמים במס הכנסה ולא תורמים לנטל הכלכלי. זה אבסורד בעיני (ובעיקר מגיע מתפיסה של חינוך מחדש, כמו בתקופת קום המדינה)

נכון, הבגץ מקשה על לימודים נפרדים

אבל יותר חשוב מזה - זה לא מקודם על ידי הרבנים. ולא מועלה כצורך על ידי הציבור

ולפי הבנתי מי שלא תורם למדינה  -- מבחינת המתלוננים, לא משלם מס הכנסה

מי שעובד, גם בשכר נמוך, בטח ובטח גבר - משלם גם משלם. אז אין פה בעיה באמת

חוצמזה שיש הרבה מקצועות גבריים מובקהים שחרדים יכולים ללמוד. אם הם יארגנו קבוצה גדולה שתמלא כיתה במקום שמלמד בו מרצה גבר- לא צריך לצעוק 'אתם לא מתחשבים בנו', פשוט לא יהיה מקום לנשים וכך זה יישאר

מהיכרותי זה לא לארגן קבוצה וגמרנו...

לעבוד בשכר מינימום לא תורם הרבה מס למדינה..

מסכימה איתך שזה צורך שצריך לעלות מהציבור, אבל יש דברים שלא עולים כי הם לא נחשבים כאפשריים. עד שבאו מבחר ומכון טל עם מסלולי לימוד לתואר - בת בת 18 או 23 לא חשבה בכיוון של לימודי קלינאות תקשורת/ריפוי בעיסוק או הנדסת תוכנה עם תואר. מקס' מסלול הנדסאי

אנשים הרי..

זה צריך לבוא כצורך מהציבור קודם כל, ואחרכך המדינה תשקול אם לאפשר לפי כדאיות כלכלית

בינתיים לא נראה שאנחנו שם 

אני חרדית ומכירה את הציבור החרדי מקרוב.

אני מכירה הרבה בנות חרדיות *** לא מודרניות ***  שלמדו בלוסטיג וכדומה 

ולמדו במסלולים של הנדסאיות , רו"ח, סיעוד ועוד

ומרוויחות משכורות מאוד יפות ונשות אברכים ותלמידי חכמים ומשלמות מיסים גם אם הן אימהות ל-4-5 ילדים ויותר.

יש לי חברות חסידות גור/ חברות ספרדיות/ ליטאיות שלמדו איתי אישית יחד ביסודי ו/או בתיכון ואח"כ הלכו ללמוד את המקצועות הנ"ל והן עובדות ומשתכרות ומשלמות מיסים יפה מאוד.

והן נשואות לאברכים ומנהלות משפחה והכל.

והיום, גם בסמינר (חרדי) שבו אני למדתי ובעדו סמינרים חרדים אחרים (ושמרניים ביותר) ישנם חלק מהמקצועות הנ"ל וההרבה בנות יוצאות מישם עם תעודה ומקצוע ומרויחות מאוד יפה ומשלמות מיסים בהתאם.

ישנם רבנים מאוד מאוד מסוימים שאוסרים ללמוד במקומות כאלה אבל זה ממש מעט מן המעט.

ואני אגיד לך עוד משהו- היום בשידוכים יש הרבה משפחות שמחפשות בחורות שלמדו מקצועות נחשבים כדי שיוכלו לפרנס בכבוד וזאת אחת הדרישות שלהן עבור כלה למשפחה... (שבשבילי זה קצת עצוב שמסתכלים על זה כפרמטר חשוב מאוד בעוד שלא שמים לב לפרמטרים חשובים הרבה יותר כדי להקים משפחה. למרות שברור שרוצים שלזוג תהיה הכנסה יפה ומקצוע מכובד ומכניס אבל זה כבר ענין לויכוח אחר).

בגזרת הבנות המצב יותר טוב

(בין אם יוצאים עם תעודת הנדסאי מהסמינר והולכים להייטק זו כבר התחלה טובה)

לבין ללכת לעשות תואר.

(להבנתי יש הבדל בין הקמפוסים השונים, מקומות בארץ וסגנונות שונים)

בעיני עיקר השיח הוא על גברים חרדיים

שבעיני איך שאני רואה את המציאות - אין מספיק מסלולי לימוד

ולא כולם גרים בירושלים...

וגם, יש מקצועות שהם בכלל לא באופציות, וזה חבל בעיני.

הייטק יותר נפוץ,

אבל לימודים כמו מקצועות הבריאות של סיעוד ורפואה, ומדעי הטבע בכלל - הם בכלל לא אפשריים כיום.
 

וכמובן מסכימה לחלוטין עם מה שכתבת בהמשך שהציבור החרדי הוא לא בעיה וזה לא נובע מאהבה הדיבורים האלו.

אם משהו - לבוא ולאפשר דברים בכבוד ובהערכה והערצה עצומה לציבור שמתמסר ללימוד תורה

(שזה אגב לא רק הציבור החרדי, גם בציבור הדת"ל יש לא מעט שלא ילכו לאוניברסיטה מהסיבות הנ"ל..)

זה רק בגלל שזאת אקדמיה. 

אין הבדל בין אוניברסיטה, מכון לב, או אפילו הפתוחה.

מבחינת אלה שאוסרים ללכת ללמוד תואר זה ממש לא משנה איפה.

ורק רוצה להגיד שהיום בשביל להיכנס להייטק ממש לא חייב תואר, תעודה של מהט מספיקה לגמרי ואם מוסיפים בוטקאמפ או תכנית של קמא טק יש מקומות שזה אפילו יתרון יותר גדול מתואר.

מכירה המון נשות חיל נשואות לאברכים עם 5 ילדים לפחות שמרוויחות מאוד מאוד יפה (30 פלוס) ומשתלבות בשוק התעסוקה בצורה מדהימה.

(ולי יש תואר ואני מאמינה בזה, אבל הייתי חייבת לתקן את מה שכתבת).

אין לי כוח להתווכח, והגיוני שיש כל מיני סיבות האמת..🤷‍♀️

@חולת שוקולד

את ההקשר.. מצחיקות

רבות מישיבות ארץ ישראל הן המשך של ישיבות שעלו מן הגולה,

ישיבת מיר, סלבוזקא, פונביז וכו' זה ישיבות שלעו מחו"ל וכן גם שם אברכים מסרו את נפשם על לימוד תורה.

מעבר לזהה שנתנה כאן דוגמת החנות של הח"ח- אשתו הייתה המוכרת רוב היום. וכשהספיק לו לצרכייו היה סורת את החונו- בתקוושאני לא מבללבלת כמה סיפורים אבל בהחלט יהה את לומדי התורה שלא עבדו כלל. 

וקבלו צדקה מהציבור. 

שנית- אני חושבת שאם הציבור החרדי יתפלג מהציבור החילוני וינהלו מדינה נפרדת הציבור החרדי יסתדר מצויין להפתעת כל הצדדים.

אמונה שלי... בלי אחיזה במציאות

כי אני מאמינה שאנחנו עם מקסים ואוהבת את כולם.

אל אףשאני מבין אלו שממנת אחרים, ב"ה.

מרגשיה שהגיוון הזה הוא חשוב כולנו יהודים וכולנו קיבלנו את התורה בהר סיני.

אבל מבחינת רעיונית כאישה מאמינה אני לא חושבת שצריך להוציא אפילו אברך אחד ח"ו לעבוד כי אני בטוחה שעליהם אנו חיים.

וכמו שכתבתי יהודים חרדים תמיד הסתדרו איך שהסתדרו ואני מאמינה שזה זכות קיומה של מדינת ישראל.

ברמת הדברים שמקבלים מהמדינה חינוך וכו' העובדה שרוצים את החרדים הממשלה היא עובדה פשוטה, הם נוחים הם מסכימים הם לא מתלהמים הם נונים את ידם לכל דבר שנצרך הם הוגנים וכו' מובן שהתפקיד שלהם לדרוש עבור האוכלוסיה ממנה הם מגיעים (מזכירה מה קרה כשהיה מפלגה ערבית בקואלציה... ומה הם קבלו) 

ו@אחתפלוס לא מגדריה את עצמי דת"ל, האמת אנחנו דתיים לא מסווגים, חלק ילדים לומדים בחרדי חלק לא, בית כנסת כאן מעורב. נראה מה יהיה כשהילדים יגדלו לאן נגיע...

(כשהילד שלי יקים ארגון יגידו שהוא לא בא מבית חרדי נראה לי חחח גם אם ינהל אורח חיים כזה )

שיעור הפיריון כיום הוא בממוצע 6.5 ילדים לאישה.

לפני יותר מ-10 שנים זה היה אפילו גבוה יותר - ממוצע של 7.5 ילדים לאישה.

בלי להכנס לאם נכון לשאול או לא

הם לא דיברו בכלל על אל הורות אלא על כמה ילדים למשפחה,בדיוק כמו שאמרת

אתן מבלבלות בין לא להביא ילדים ללהביא קצת ילדים 

ודווקא בטבעשלנו יותר הגיוני לרצות קצת ילדים,אלה שמביאים הרבה הם השונים שנשאלים "למה"

תכלס מגבילי הילודה זה תנועה שמאבדת את עצמה לדעת.

אל דאגה.

הם פשוט יגמרו י לא יהיה ממשיכי דרך שלהם

חשבתי שתכתבי על ילדים שכל הזמן מבקשים מותרות. צעצועים, ממתקים, דברים שקנו לחברים וכד'.

אבל את כותבת על דברים שבאמת נצרכים.

צריך למצוא את הדרך לנהל את הקניות האלה בצורה שהכי נוחה לך.

אם זה לקנות דרך האינטרנט ולא להסתובב פיזית בחנויות.

אולי לנסות להיערך מראש ולא להיתקע עם משהו דחוף שחייבים לקנות. (למשל לקנות כמה בקבוקים, ואם נשבר מייד יש חדש).

אפשר לעשות רשימה של דברים שצריך לקנות, ולקנות באופן מרוכז.

זה תלוי גם אם אתם גרים במקום עם חנויות נגישות, או שכל קנייה זה לצאת במיוחד.

ודברים שאת צריכה לעצמך, תשלבי עם הקניות לילדים.

אפשר גם לבדוק כל דבר עד כמה הוא נצרך ודחוף, ועל חלק מהדברים לוותר או לדחות את הקנייה.

הנה הילדון קרע מכנסיים, הנה מדי בית ספר לילדה,הנה נקרע לה הרוכסן בחצאית שהיא הכי אוהבת

כיפות ציציות גרביונים קולקציית חורף טרנינגים פיגמות

ואצלי יש רק 2 ב"ה, אבל בן ובת ואין ירושות אז הכל חדש כל פעם וכן זו התעסקות

וזה עוד בלי העונה של הקלפים, גולות כי לכולם יש, ספרי קריאה.. ב"ה אין לזה סוף

אני עושה ככה: ביגוד זה עליי, כולל ציוד לימודי

כל השאר - בעלי כי זה בנוסף.לתחזוק של הבית באוםן בלעדי שלי כמעט

אבל אני לא מוותרת על עצמי האמת.

כמו לפני חגים, כמו לפני חופשים ולפני חזרה לבית הספר.

אין סיבה חודש אחרי תחילת הלימודים להיזכר שחסר בגדים או בקבוקים או נעלי צעד ראשון או מחשבון מדעי.

לדעתי את צריכה ליזום בתקופות של קניות הצטיידות מקיפה ולא רק חולצות סמל נגיד.

נכון שאין קשר בין נעלי צעד ראשון לתחילת הלימודים,

אבל זאת הזדמנות לעשות יישור קו על כל מה שצריך בתקופה הקרובה.

אם נשבר בקבוק חדש פתאומי שתיקח בקבוק מי עדן עד שתהיה הזדמנות לקנות, לא דחוף. אם נשברה קופסת האוכל שיקחו בשקית אוכל לבינתיים.

אם זה דברים קטנים כמו מתנה ליום הולדת של חבר או חטיף למחר או קרם לשיער שפתאום נגמר, אני שולחת אותם לבד לקנות בסופר הקרוב.

יש כרטיס אשראי אצלם ופירוט אשראי אני רואה מה סליקה עם כרטיס ומה בגוגל פיי ואז יש לי מעקב רציף אחרי החיובים שהם משתמשים.

לעצמי אני לוקחת יום חופש מרוכז מדי פעם וקונה.

זה מזכיר לי שב1.9 הלכתי לקנות משקפי שמש ובכל בחנויות נגמרו מבצעי הקיץ עד 31.8

והייתי בשוק מי מסיים מבצעים עד שסוף סוף אפשר ללכת לקנות בלי ילדים סביבי כל היום..

לא יודעת, זה מרגיש לי שזה לא נגמר.

מדובר בשישה ילדים, גילאים שונים.

פשוט לא מצליחה לרכז את זה!

וברור שקנית הכל ללימודים והצטיידנו מעל ומעבר אבל כל הזמן צצים עוד ועוד

וכמה שנראה לי שעשיתי להם קניות הם שוב צריכים דברים

מרגישה שזה לא סביר כל היום להזמין ולהזמין לקפוץ לפה לקפוץ לשם

(וכן, בכוונה לא התייחסתי למותרות. אבל הם אוכלים את הראש עם הבקשות האלו)

מאוד עזור לי לקפוץ מדי פעם לחנות יד2

וגם לבקש דברים בקבוצות מסירה ולא אוגרות בסביבה...

אני גם לא טובה בקניות בצורה די קיצונית

והייתי רוצה יותר להצליח לקנות מה שהם צריכים בזמן

אבל גם זה כן נראלי עוזר להרגיל אותם קצת לצרכנות יותר מווסתת...

קונה מראש ובזול.

בדר'כ בסופי עונה, המבצעים, עושה קניות של ביגוד לשנה הבאה. יכול לצאת לי זול ברמת עשרה שקלים לחולצה/מכנס/חצאית (תמנון, קיווי, גולף, פוקס). עושה ככה גם עם בגדי שבת.

יש לי בארון למעלה ארגזי בד של איקאה ובהם אני מכניסה את הביגוד החדש, לרוב כבר מכובס, מקופל ומוכן,(וגם את הבגדים שעוברים מאחד לשני ויהיו רלוונטים בשנה הבאה).

כך כשמגיעה עונה חדשה, אני פותחת את הארגזים ומגלה שפע. לרוב כמעט ולא צריכה השלמות.

היה לי לא מזמן מקרה שהיינו צריכים לצאת לאירוע, ובדיוק מכנסי השבת של אחד הבנים הוכתמו קשות והזוג השני נקרע. שניה לפני שנכנסתי לפאניקה נזכרתי בארגז, פתחתי והיו שם 3 זוגות חדשים.. אחד לקחנו ואת השאר השארנו לחדש בחגים.

עכשיו למשל, לראש השנה, היו לי לכל אחד מהילדים בגד חגיגי חדש, שאף לא אחד מהם נקנה עכשיו ולא הצריך אותי להתרוצץ ערב חג..

המינוסים שעלולים להיות:

• צריך טיפה מקום אחסון (כי אם ראיתי מכופתרות חגיגיות לשבת שבדר'כ עולות 60₪ יורד במבצע ל10 או 20, אקנה כבר כמה מידות הלאה ואשמור לשנה-שנתיים הבאות)

• עלולה להיות טעות בהערכה של המידה. כמעט כבר לא קורה לי.

• יצא לי שלא זכרתי שכבר קניתי וראיתי פריט במבצע וקניתי עוד מאותו סוג. (עדיין, שווה מבחינה כלכלית ומבחינתם הלחץ)

מתנהלת ככה גם לגבי פריטים אחרים. השנה למשל לא הייתי צריכה בכלל לקנות עטיפות שקופות לספרים ולמחברות, גם לא צבעים, טושים, מחקים, מחדדים וכדומה.. כי בשנה שעברה קניתי כמה סוגים ונשארה כמות. הציוד לבית הספר מאוחסן לי בארון פתוח במחסן, בקופסאות שקופות לפי נושאים, ופשוט שולפים כשצריך.

היום בבוקר, שניה לפני שיצא לתלמוד תורה, הבן שלי פתאום אומר לי שצריך מחברת 14 שורות.. אין בעיה חמוד שלי, לך למחסן, תוודא שהוצאת את קופסת המחברות הנכונה וקח מחברת. (וקח גם עטיפה שקופה מהקופסה ליד(;)

אגב, בן אחר היה צריך מחברת 14 שורות לפני שבוע ולא היה, כי קניתי בטעות חבילות של סוג אחר. אז נכון שהייתי צריכה לקנות. אבל כשכבר קניתי, קניתי חבילה של כמה וכמה. וכשייגמר, בע'ה מקווה לשים לב ולמלא מלאי ולא לחכות שהם יצטרכו.

כשקניתי בקבוקים לבית הספר, קניתי עוד אחד ספייר. כדי שאם יישבר/ יאבד/ או כל בעיה אחרת- יהיה לי לתת בשלוף.

(בקבוק פשוט של 5 שקלים מהסטוק).

אפילו מתנות לימי הולדת של חברים יש לי כמה במלאי לעת הצורך. השבוע היה יום הולדת לחברה מהגן של הבת שלי- פתחנו את הקופסה של המתנות, בחרנו מתנה, עטפנו, ברכה וביי.

אני מוצאת שהשיטה הזו אומנם תופסת קצת מקום בבית או במחסן,

אבל:

א. מוזילה לי עלויות בצורה דרסטית

ב. מאפשרת לי להיות מאובזרת מראש להרבה צרכים ולחסוך לי התרוצצות ברגע האמת.

אם קראת עד פה- סחטיין עליך.

הצלחה ושמחה!

אני השנה מצאתי פיתרון, פתחתי קבוצת ווצאפ עם עצמי וכתבתי לכל ילד מה יש, איזה צבע, איזה חברה

ככה שגם אם אני מסתובבת בקניות ואני רואה שיש מספיק חולצות לדוגמא, אז אני לא קונה

שישה ילדים זה פרויקט גדול

גם מבחינת צריכה

זה הרבה עבודה

לי יש ארבעה

וברור לי שכל הזמן צריך לקנות ולעשות דברים שצריך

נראה לי האישו הוא הציפייה שלך שזה יהיה אחרת

כשברור מראש שזה סיזיפי

לא בגדים, לא ספרים, כלום, גם פחות מוצלחת בזה ותמיד מבזבזת יותר משרציתי רק כדי לסיים.

עכשיו יש לי שני גדולים שיכולים לקפוץ פה לחנויות קרובות לעשות לי השלמות והם סבבה עם זה וכיף להם הסיבוב הזה.

אבל בגדים לחגים או מלתחות חדשות זה עוד לא מצאתי פיתרון

עם קשקושים ללימודים או בגדי בסיס אני מסתדרת שם, אבל בגדים לגדולים או לעצמי לא מצליחה למצוא (גילוי נאות, גם בחנויות פיזיות לא מוצאת🤦‍♀️)

אבל אם זה בשגרה, אני צריכה לסנכרן עם זה שבעלי בבית והרבה פעמים יש לי זמן קצוב ואז אני צריכה בלחץ לרוץ ולקנות מה שיש....

משתדלת לרשום לעצמי את הדברים שצריך לקנות. לתעדף את הדחופים, ומה שלא דחוף יחכה כמה ימים.

וכן, לפעמים לוקחת יום חופש בשביל לעשות את זה בנחת. אין ברירה.

בפרט כשאני חושבת איזה כיף שסיימתי עם כל הציוד הלימודי, ופתאום בתחילת השנה מבקשים גם חוצצים, צבעי מים, טושים מחיקים ודפדפת חשבון...

באמת למי שיש חנות קרובה וילדים שמסוגלים ללכת לבד - זה ממש מקל. נכון שזה עולה שקל שניים שלושה יותר, אבל גם להתאמץ לנסוע בשביל פריט בודד עולה מאמץ ודלק. הכי מתסכל אלו פריטים ספציפיים שאין בחנויות מכולת. רק בתחילת השנה קלטתי שיש לנו שני ילדים שצריכים את אותו חומש (וכשבדקתי וקניתי ספרי לימוד - ראיתי שיש בבית חומש וחשבתי שאין צורך לקנות).

זה לא רק לילדים, גם פתאום נשבר הקולפן, והתינוק הגיע לגיל שצריך כוס אימון, ונגמר לי הויטמינים...

מה שאני עושה בפועל,

עושה לעצמי רשימות, ופעם בכמה שבועות עושה סיבוב בקניון. ביגוד אני קונה הרבה אונליין. ואם אני בתקופה עמוסה מחפשת אונליין גם פריטים אחרים כמו ציוד לימודי או ציוד תינוקות.

ופעם בשבוע בערך, לדאוג לקנות את מה שכתוב.

רב הדברים זה לא פיקוח נפש, וברגע שהילדים רואים שזה כתוב, הם יודעים שנדאג לזה.

זה מוריד מראש את הנידנודים: נו מתי כבר תקנו לי...

ובשבילך, זה ירכז את הכל לפעם בשבוע, ולא כל יום, כל היום..

רשימות מרוכזות זה רעיון מעולה. אאמץ.

לגבי קניות מראש - יותר קשוח כי הבית פיצי וזה באמת לא רק סביב בגדים אלא המון חפצים שהם צריכים כמו שאחרות גם ציינו פה.

קחי לך יום ותצאי לקנות רק לךלקטנים קונה רק ביד 2...

גם ככה מתלכלך מהר

עם 7 ילדים ב"ה.

אין לי פתרונות קסם כי כאמור אני באותה סירה.

אבל כמה דברים להתייעלות:

1. יש לי רשימה בפלאפון (בפתקים) שהיא רשימת קניות סופר ומתחתיה רשימת קניות לבית/לילדים. לפעמים כשאני מרגישה שעמוס אני אומרת להם תכתבו לי ברשימה כי מה שלא כתוב אני לא זוכרת.

2. אני לא קונה מיד כשמבקשים. אם הלכתי עם הבנות לפני שבוע וחצי לקניות, אז הקניה הבאה תיהיה עוד שבועיים כנראה. אלא אם יש צורך דחוף. ואז לפני שיוצאים מבקשת מהן להכין לי פתק עם כל מה שהן צריכות. ואז אני עושה סדר עדיפויות. איזה חנויות הולכים קודם. איפה יש גם דברים לי או לקטנים, או מה מיותר בעייני וצריך להזכיר להן שקנינו בסוף העונה הקודמת או אפשר בלי.

3. אתרים מחו"ל בעיקר. אני לבית מזמינה הרבה מאלי אקספרס. גם הילדים כל מיני חפצים קטנים כמו קליפסים, תיק רחצה, בקבוקים, ציוד כושר של הבן, משחקים קטנים, דברים לתינוקת ועוד. הבנות אוהבות את שיין אז הן לפעמים מחפשות שם. אחרי זה אני עושה להן סינון מה לא נצרך או מה הן לא שמו לב לפרטים של בגד מסוים וכו.

4. אם הם מספיק גדולים (אצלי הגדולים בני 12-14.5) הם יכולים לפעמים ללכת לבד עם פלאפון ולקנות בעצמם. את יכולה לבקש שיעדכנו אותך מהחנות לפני כל קניה. וגם עוד אופציה לשלוח אותם עם חבר/ה שאת סומכת עליהם או עם דוד. במיוחד אם יש דוד/ה רווק/ה שקצת יותר פנוי/ה ורוצה קשר עם האחיינים הגדולים ומתאים להם להסתובב ביחד, יכול לחסוך לך.

5. התייעלות בקניה עצמה- אני הולכת איתן לאזור מסחרי. אני הולכת לחנות אחת לקנות משהו שאני צריכה והילד/ה נכנסים בנתיים לחנות אחרת לחפש את מה שהם צריכים אם יש שם. ואז או שהם משלמים בעצמם ממני או שאני באה מאשרת ומשלמת.

קשיי המעבר למיטת מעבר😉

גם אצלי בגיל שנתיים העברתי למיטת מעבר וכמובן קם ממנה עצמאי, אך היה מגיע אלינו לחדר ונרדם בחזרה על המיטה שלנו..לאט לאט הם מתרגלים..

יכול להיות חוויה מאד לא נעימה

אולי הייתי מתיישבת לידההבמיטה כשהיר קמה. מתעקשת שאי אפשר לקום מהמיטה

אבל ללוחשת לתינוקות יש פרק על מעבר למיטת מעבר ושיטות איך לעזור לילד לישון לילה שלם. אני משתמשת בעקרונות שלה אבל שלי עוד בלול. הוא היה קם בלילות ומתלונן שרוצה לצאת, השתמשנו בהורד - נמצאים ליד ופשוט מורידים שוב ושוב לשכיבה (אני אומרת לו 'ראש על הכרית' עד שהוא חוזר לישון). העיקרון שלה בגדול זה בהדרגתיות ובעקשנות - לשבת ליד ולהחזיר למיטה, עד שלומדים ואז בהדרגה לצאת מהחדר (כל שלושה לילות נגיד יושבת קצת יותר רחוק ממנה עד שיוצאת לגמרי וילדה לומדת להישאר במיטה לבד). ממליצה לך לבדוק בספר שלה, יש שם ממש סיפור כזה על ילד שהיה קם מהמיטה כל הזמן להורים

מקווה שיעזור לך❤️

היא שתהיה בריאה

בלול- אם היינו לידה לא היתה נרדמת. רק כשהיינו אומרים לילה טוב נשיקה והולכים תוך שנייה בום

כאילו אם אנחנו שם רןצה לשחק

גם עכשיו אם יש לה יותר כוח אז בהרדמה הראשונה היא לא נרדמת ראשונה, אחותה קודם, אנחנו אומרים לה לילה טוב יוצאים ושתי דק אחר כך רדומה

אני לא בנויה לפרויקטים באמצע הלילה והרבה יותר קל לי שהם פשוט באים לישון במזרון לידי

מבינה את הצורך שלהם בביטחון ובקרבה

וזה לא דורש ממני לקום ולהרדים באמצע הלילה..

עד היום למעשה הבן שלי ישן איתנו משלב מסויים בלילה וזה לא מפריע לי בכלל

אני גם לא

אבל עם הגדולה תקופה ארוכה פשוט באה כי באמת אין כול למלחמות

זאת אם מתעוררת כשאנחנו ישנים- לרוב לא תהיה לה בעיה לחזןר למיטה נשב לידה קצת ושלום

אבל אם אנחנן עוד ערים (וזה נפוץ ב12…) זה הסיוט

היא גם לא רוצה את המיטה שלנו

היא מסכימה להיות במיטה רק אם יושבים לידה וגם אז לא תמיד עם ראש על הכרית

ויכול לקחת לה המון זמן להרדם

ואם יותאים מהחדר היא באה

ככה שתהיה אווירה של אמצע הלילה

כי באמת לרוב בעיני הרבה מבעיות השינה נובעות מעייפות יתר, אבל

אולי להשכיב אותה לישון יותר מאוחר?

את בטוחה שבמעון ישנים רק מ 12-14? המעונות אצלנו לרוב מתחו יותר את השינה, השכבו לפני 12 והעירו אחרי 14:00...אז אולי באמת כבר ישנה מספיק?

לא יודעת האמת מאחלת לך שכן תחזור לשעות השינה הרגילות שלה בלי להתעורר, כי נשמע ממש טוב

וגם היא באמת עייפה בשבע

עייפה עעיניים אדומות בכיינית עצבנית

לשים ספריי לשיער, כזה של תסרוקות, על סרט נגד החלקה. לא ניסיתי בעצמי אבל.

תסרקי אותו לאחור (לי נגיד יש פוני עם שביל בצד, ואחריו אני מסרקת לאחור), ככה הסרט יותר נעצר.

ועוברים לכובעים עם סרט מובנה.

פטנט לבובו עם סרט סילקון.

לדעת כדאי לנסות

יותר מבלי כלום

זה נמשך אחורה

על השיער ואז שמה את הבובו

זה מה שאני עושה רק באירועים מיוחדים ועבד לי מושלם בפעמים שניסיתי.

לא עושה את זה בשוטף כי זה מגעיל 😅

וגם יש שיטה של להשאיר כמו פוני כזה מקדימה ולשים אותו אחורה אחרי שקושרים צד אחד של הבובו. לא יודעת אם זה מובן ככה, ואם זה רלוונטי כי נשמע שאת לא בקטע של בובו.

על זה מגלגלת מטפחת ומוסיפה סרט החלקה

נשמע מסובך אבל זה שתי דקות

בובו פשוט לא החזיק לי.. עכשיו לא קורה שעפה לי המטפחת

מהסופר פארם. חזקות מאד

קניתי רק פעם אחת - בינתיים עברו יותר מ 4 שנים ומאד מרוצה

חפשי בחנויות פינק ליידי ובקמיליון.

ראיתי שהם התעדכנו ויש להם גם כמו בובואים כאלו

אפשר לקנות גם בביוטיקר, עולות כמה שקלים להרבה סיכות

אלו סיכות שאם את מחברת לשיער אין שום סיכוי בעולם שזה מחליק

זה חזק ממש, אם כבר החשש איתן שלא יתלשו שערות

היום

שמעתי דברים טובים על בובו של תאיר סול

בובו Archives - תאיר סול - TAIR SOL

כרגע המלאי אזל אבל אמור להתחדש

אני מקווה שיחזור למלאי

אולי נתפס עליו אבק וכד וככה הוא פחות יחליק לך.

אמי מכבסת אותו מפעם לפעם

של הסרט. יש לו ארבע אפשרויות איך שיהיה מונח על הראש. יש שני צדדים של הקטיפה (עליון ותחתון) וכל צד אפשר גם לסובב שנגיד החלק שעומד עכשיו קרוב יותר למצח יעמוד לכיוון הרחוק מהמצח.

אני אנסה להסביר, אם יש על הסרט פתק של היצרנית, אז הפתק יכול לעמוד צמוד לשיער כשהאותיות בכיוון הנכון, או צמוד לשיער כשהאותיות שלו הפוכות, או שבכלל הפתק יהיה בצד של הסרט שלא נוגע בשיער ושוב- האותיות בכיוון הנכון או שלא.

תנסי כל אחת מצורות ההנחה האלו, אמור להיות שיש 1 שעובדת, מרגישים את זה, והאחרות מחליקות. בהצלחה.

זה צרה של עוד הרבה זמן! תתעסקי בצצרות של עכשיו בלבד!!! (בסוף זה משוער, את יכולה ללדת גם שבועיים קודם, ר"ח או בכלל ברח אייר ..בקיצור אל תדאגי!!

אבל חבל על האנרגיות שלך

כשזה יגיע זה יגיע וזה יהיה הכי מדויק.

אגב, לקחת בחשבון ששנה הבאה שנה מעוברת?

אולי את בכלל אמור ללדת בפורים?

אז זה כן ערב פסח...

מן הסתם אם זה המשוער, את עדיין לא יודעת את מין העובר.

אם זה בן, אפשר להיחלץ על בר מצוה בשבת הגדול עוד 13 שנים(;

חח סתם בהומור.

בע'ה הכי חשוב שיהיה בבריאות טובה ובידיים מלאות ולכי תדעי.. החיים מפתיעים (ומצטרפת למי שכתבה שתבדקי כי השנה מעוברת)

אני פעם לא יצאתי לטיול באיזשהו תאריך כי אמא שלי היתה לקראת לידה. בסוף ילדה יותר מחודש אחר כך!

אז בנחת ובבריאות בע'ה

בר מצווה חול המועד פסח יותר מסובך...

מי תביא דירה לשבת הגדול?

אני פעם הבאתי דירה לשבת בר מצוה בפסח אבל רק אחרי שהם התחייבו לי שהם לא מכניסים לבית אוכל. (יש אצלנו הקפדות מאוד גדולות בפסח ולא התאים לי החשש שנכנס משהו שיפסול לי את הכלים). כן השארתי להם כיבוד מפנק.

אבל דירה לשבת הגדול? עם כל הטירוף של אמצע הניסיונות.. וגם בדר'כ הרוב בבית שלהם בשבת כזו כי ההורים/החמות לא ששים לארח..

אבל באמת הרחקתי ממש(;

והכל שטויות

הכי חשוב בבריאות בע'ה

ברית בשבת הגדול (יומיים לפני החג) ואחכ בר מצוה שבוע וחצי לפני פסח. היה מאתגר, אבל מוצלח ביותר. לא השגנו דירות לכולם אז לפי הדירות- הגיעו האורחים.

ולא ידעתי בהריון שזה בן, אז לא הייתי לחוצה כל ההריון.

ביקום

(גילוי נאות, אני הייתי השפית )