מעניין אותי מה תאמרו עליה...
ומעניין אותי מה הדוקטורים המכובדים המרואיינים בכתבה יאמרו עליי...

(וזה אחרי שלפני שנה או שנתיים ראיתי סרטון בדיוק הפוך, על כך שממוצע הילדים למשפחה גדל בשנים האחרונות והפך לארבעה...)

)מה זה כלום לא משתווה ל- ללכת לצבא? באיזה קטע כאילו?
אני הייתי חיילת, למען הגילוי הנאות
את יודעת כמה חיילים יש בצבא שלא עושים יותר מדי? בטח לא ברמה של להשוות אותם לבני תורה..
ואם את לא מבינה את החשיבות ואת מסירות הנפש עבור התורה, אז בטח שזה יכעיס אותך שמשווים. סליחה, אבל התגובה הזו לא במקום בעיניי. מוזילה מפעלי חיים שלמים של אנשים בעמל התורה, שברור שהם לא צריכים את ההערכה שלי ושלך, אבל באמת זה עשה לי רע לקרוא.
לימוד תורה הוא לא משו שניתן להשוות אותו לשום דבר. הוא מעל הרבה דברים שנראים לנו חשובים
וזה לא עניין של השקפה בהכרח. זה השם אומר. ואם מאמינים בתורה אז מאמינים בדבר השם
זה לא אומר שהצבא מיותר גם. בכלל לא. כלום לא מיותר. צריך הכל, וגם אם כולם לא עושים הכל זה לא אומר שהם לא עושים כלל..
לא הבנתי מאיפה את מביאה את הגישה המזלזלת
לא שמעתי על מקרה שבו יהיה צבא ומותאם ויסרבו לו או יסכימו להתגייס, לא היה נשמע שזה עולה בדמיונם של המנהיגים. כי תכלס זה לא באמת ראלי, אז למה לצאת בהצהרות? רק כדי להראות לא מזלזלים??
כל חרדי שיצא לי להכיר מעריך מאוד את אנשי הצבא והבטחון. רק יודע שמי שנותן להם כח לעשות חיל זה השם
ואני חושבת שטוב שאנחנו לא אלה שקובעות את מימדי לימוד התורה. גדולי ישראל יודעים יותר מאיתנו מה טוב, באיזה כמות, איזה פשרות עושים ומה בא על חשבון מה, ואיזה מחיר משלמים על כל מיני דברים..
אני בטוחה שלהיות מושמץ על ידי כל אחד בערך בחברה החרדית זה די בחירה, כי פשוט לא מבינים את ההתמודדות שלהם, אז לועגים וכועסים עליהם. אם גדולי ישראל אומרים שעדיף לא להתגייס לצבא וללחום כתף אל כתף לצד אחיהם ולהישאר בישיבות - אני מאמינה להם שזה יותר חשוב. ולכל אחד יש התפקיד שלו. ואף אחד לא ישכנע אותי אחרת, שטוב למות בעד ארצנו בכל מחיר. כי הרבה לא מתים ב"ה, והרבה בחורים שיתגייסו במצב הצבא היום לא ישארו יראי שמיים, זה ברור. אז אני מבינה לגמרי את השיקול של גדולי ישראל.. ומכבדת אותו ומקבלת אותו. למרות שלי בעצמי קהש עם הידיעה שהבן שלי אולי לא יתגייס, אבל זה בראייה 'ישראלית'. בראייה יהודית - אם יש סכנה ליראת השמיים שלו, בהחלט עדיף שלא יהיה שם.
ולגבי יחידת העלית - תעשה טוב המדינה אם תפטור את החרדים מחובת הלימוד בישיבה, והרבה יוכלו לצאת לעבודה. המדינה תורמת המון קיום של המפעל הזה שנקרא עולם הישיבות, בכך שאין פטור לחרדים מצבא, אין צבא שמותאם להם, והם צריכים להיות בישיבה לפחות עד גיל 26. אני בטוחה שאם זה היה מתבטל, היית רואה הרבה יותר צעירים חרדים מעורבים בחברה. .
אני שמה לב אצל הרבה אנשים שומרי תורה ומצוות שהרבה פעמים עד איפה שההגיון עובד להם - הם ישקיעו בתורה. ואיפה שלא - אז לא
והרבה פעמים כשזה מתנגש לנו עם 'ישראליות', אנחנו מרשים לעצמנו להניח את התורה בקרן זווית ולצעוק על השחורים האלה - איך אתם מעזים להפקיר את המדינה שלנו ולזלזל בה? בזכות החיילים אנחנו פה.
האמנם?
תדעי לך שזו אחת ההשפעות ההרסניות של הציונות. בתוך עוד המון השפעות אחרות, כמו ניסיונות אגרסיביים ביותר להפריד דת ומדינה - וזו אחת הסיבות אגב שיש כל כך הרבה פערים בין החברה החרדית לציבור הכללי.
המדינה הולכת בכיוון של להיות מדינת כלל אזרחיה. לערכים הדתיים שלנו כמעט אין ערך במרחב הציבורי בפרהסיה ומלא אנשים דתיים מסכימים עם זה כי 'דמוקרטיה וזה'. אבל הכל מכבסת מילים שהם המציאו בעיניי כדי להרחיק אותנו מנקודת האמת היהודית הפנימית שלנו ולנרמל כל מיני דברים שבעבר לא היו, והיו מוסכמים. וזה מתחיל בפרהסיה ואויל יימשך גם בחדרי חדרים. כי זה המיינסטרים.
והצבא הוא גם חלק מהתהליך של לעבור איזשהו שינוי ולהיכנס ל'כור ההיתוך' הישראלי.
וואלה - אני מבינה את החרדים שלא רוצים להיות במקום הזה ושומרים על הבדלנות שלהם. הם מבינים היטב את הסכנות שהישראליות טומנת ליהדות שלנו במסזווה של אהבת חינם ואהבת הארץ..
מתנצלת אם נפגעת מדבריי
אבל אני די עומדת על כך שמהמקום שלך, שאני בטוחה שאוהב תורה - או שאת לא רואה את החשיבות בלימוד התורה כמו שרואים אותה גדולי ישראל ומנהיגי הציבור החרדי (שהחליטו שיותר נכון לא להתגייס), או שהצבא בעינייך הוא הרבה יותר מוערך מקיום ושמירת מצוות - כי כרגע זה לא בא ביחד. .
וייתכן שאני שוגה בדבריי, כי אני מאמינה שיש פה גם פוליטיקה שהרי המדינה לא מאפשרת לצאת מהישיבה עד גיל הפטור - אז הדגש על התורה הוא וודאי חשוב, אבל לא להיות בצבא שעלול להוציא בחור חרדי - חילוני,גם חשוב. ואולי זה החשבון פה גם..
ובלי קשר לזה, בעיניי כמות החיילים ההרוגים הוא וודאי גדול. כל עוד הוא יותר מ0 הוא גדול מבחינתי. אבל בסוף בסוף, הם מתו כשהיו בצבא, אבל לא בגלל שהתגייסו. כך בעיניי לפחות. הם זכו למות על קידוש השם, וודאי, אבל מי הולך מתי - השם מחליט..
אז לא נכון בעיניי להשוות. גם לבני ישיבות קורים אסונות. זה לא שהם יושבים באקווריום. לאף אחד אין ערובה פה. לאף אחד.
מכל מקום מקווה שתביני שהשיח הוא ענייני ולא חלילה אישי, כי אין לי היכרות איתך מעבר
לנאמר פה על ידך, בדיוק כמו שהפוך
וברור לי שהוא גם אידאולוגי
וייתכן ולא נסכים, אבל זה בסדר מבחינתי.
שוב מתנצלת אם נפגעת
ובכנות, אולי באמת כדאי לעצור את השרשור הזה ולהאיר את הנקודות שבהן אנחנו מאוחדים, ולא במה אנחנו חלוקים
אין אולי סיבה נגד הצבא כשעצמו (אולי זה פשוט נח...)
אבל גם אין ממש אידיאולוגיה בעד...
הציונות הדתית רואה בזה ערך.חלק מהגאולה
ולכן נלחמת על מקומה בצבא
ומבפנים מנסה לשנות ולהתאים
וכן. היו מקומות סופר בעיניים לדתיים בצבא ורבנים הורו שלא ללכת לאותם מקומות ספציפים
אבל לא שללו את הצבא כמוסד, כי איך אפשר? הקיום שלנו מותנה בזו. ואיך אפשר שלא לשאת בנטל?
אבל זה ההבדל.
המדינה זה אנחנו ואנחנו זה המדינה.
הכל תחת אחרדותינו.
גם לימוד התורה, גם שוק העבודה וגם הביטחון.
וכן, במקרים חריגים הסכם ישכר וזבולון יכול להתקיים - אבל רק כשזה מקובל על שני הצדדים ורק לראויים לכך.
לא כל אחד יכול להיות מפקד
ולא כל אחד תלמיד חכם
מי שנמצא בלוחמה זה ברוב מוחלט דתיים וימנים, השאר ב8200, מודיעין, דובר צה"ל ושאר תפקידי ג'וב.
יש אלפי חיילים קרבים חילוניים
והציונות הדתית ממש לא רוב
בטח דרך התקשורת
כשמדברים על ריבוי ילודה וקריסת תשתיות - גם אם שמים בניין רב קומות במרכז תל אביב - אם שמים לפני ואחרי תמונה של חרדים....
וחבל שלא דיברו על האוכלוסיה הערבית. זה היה הוגן יותר, אם כבר
התהילה והתפארתאמר שכדאי לראות דוקומנטארי אחד בשם birthgap, שמציג בדיוק את הצד השני, ראיתי אותו עכשיו ביוטיוב. מישהו עשה מחקר על ירידה בקצב ילודה בעולם, בעיקר במדינות אירופה, ארה"ב ובמדינות מזרח-אסיה כמו יפן וקוריאה, שם המצב ממש קטסטרופלי.
והמסקנה שלו הייתה שאם מסתכלים על הנשים שיש להן ילדים, זה לא שיש היום יותר משפחות עם רק ילד אחד או שניים ופעם היו יותר משפחות עם 5 ילדים. זה לא שמבנה המשפחה השתנה. מס' הילדים למשפחה (1, 2, 3, או 4 ויותר) נשארו באותם אחוזים. מה שכן השתנה ועלה בצורה פסיכית, זה אחוז הנשים שאין להן כלל ילדים. כלומר, העליה במס' הנשים (וגם הגברים כמובן,) שאין להן כלל ילדים גרמה לירידה באוכלוסיה באירופה וכו'.
זה כבר לא קשור לשרשור, אבל זה העציב אותי נורא, כי בטח גם בישראל זה קורה ברמה מסויימת, שהרווקות המאוחרת פשוט משתלטת על כל חלקה טובה. אני נמצאת באיזה קבוצת וואטסאפ של שידוכים, וכמות ההצעות של בנות (וגם בנים) מעל גיל 40 שהן רווקות פשוט קורעת לי את הלב מחדש...
לה זה יתרום הרבה יותר להפחתת העומס בכבישים
מאשר משפחה חרדית גדולה שיש לה במקרה הטוב רכב אחד...
אצלם, לכל אחד שהוציא רישיון יש כבר רכב!!
אז ישבשו בשקט ולא ידברו על משפחות גדולות שהרבה מהן משתמשות בתח"צ והרבה מהן ללא רישיון וללא רכב...
גם כמויות החד פעמי שהולך אצל משפחות חילונית מבחינת הזמנת אוכל הביתה-
אני רואה את זה אצלי ברחוב/ בבנין/ בעבודה מידי יום וכמה פעמים ביום.
כמויות של שקיות, קלקרים, מגשים/ כוסות קפה חד פעמיות גדולות ועוד ועוד..
ויש לי עוד אינספור דוגמאות מהציבור החילוני. בתוך עמי אנוכי יושבת...

אני מבינה שאת לחוצה בעיקר מאחוז התעסוקה בארץ.
ובאמת בישראל אחוז הנשים העובדות עומד על 59% ואחוז הגברים הוא 66.9%.
על פניו, זה באמת נישמע מלחיץ שכל כך הרבה גברים ונשים לא עובדים (33.1% אחוז מהגברים לא עובדים, ו-41% מהנשים לא עובדות (!!!!!) ובמיוחד שמיתוך הנשים שעובדות 30% מהן עובדות עבודה חלקית, ובנוסף גם 41% מהנשים שיולדות בוחרות להאריך את חופשת הלידה שלהן, ולכן כניראה אחוז הנשים שעובדות בפועל הוא פחות. (מה שבאמת מתקשר לזה שגידול הילודה גם גורם כניראה לירידה בתעסוקה)
אבל אם תסתכלי על מדינות מערביות אחרות - אחוזי התעסוקה של הנשים והגברים הוא די דומה.
ובעיקר, האחוז הכללי של העובדים בישראל הוא 61.6% כשהממוצע במדינות ה-OECD עומד על כ-60.5%.
אז אם יש איזשהו חשש, זה אמור להיות בעיקר מבחינת התנהלות המדינה עם הכסף...
ולא לגבי מיגזר ספציפי.
אני לא רואה טעם לדון על מיגזר ספציפי כשכל כך הרבה נשים וגברים מכל מיני מגזרים לא עובדים,
וכשכל כך הרבה נשים שעובדות, עובדות רק בחצאי מישרות...
וכמובן שאני לא דנה אף אחד, ובאמת אולי יש הרבה נשים שלא בנויות לעבוד, ולכן אני לא רואה טעם לדון על אלו שלא הולכים\ות לעבוד.
מה שכן מאוד רלוונטי בעיני, זה מה שציינת - כל הסיבסודים וההנחות, שדווקא האנשים שעובדים במישרות מכניסות, לא זכאים להם.
זאת בעיה של התנהלות לא נכונה, ואולי הגיע הזמן לחשוב מחדש על המדיניות של הרווחה.
וזאת עדיין לא סיבה שגבר או אישה שלא רוצים\יכולים לצאת לעבוד יתאמצו מעל הכוחות שלהם כדי לצאת לעבוד רק כדי לא יווצר חס ושלום מצב לא הוגן שהם יקבלו סיבסוד ומי שעובד לא.
*אנחנו לא אמורים להרגיש לחץ לעבוד וללכת רק למישרות שמכניסות הרבה כדי לתקן חוסר הגינות של המדינה בחלוקת הכסף.*
השילוב הזה הוא באמת לא נכון.
ועדיין אף אדם פרטי לא צריך ליסבול מזה שהמדינה לא מנהלת את זה נכון.
לדוגמא, את - לא אמורה להרגיש לחץ לצאת לחפשת בדחיפות עבודה אחרת שמכניסה לפחות כמו המשכורת הממוצעת בארץ (11,800) כדי להשתתף יותר במיסים.
ואותו דבר, נניח יש מישהו שסתם מאיזשהו אידיאל מחליט לא לעבוד *והוא מוכן לקחת על עצמו לחיות בלי שום עזרה ולשאת בכל התוצאות של זה*, אני לא חושבת שהוא אמור לצאת לעבוד ולוותר על האידיאל שלו, רק ביגלל שהמדינה מישום מה החליטה להגיש לו כסף וסיבסודים על כפית של כסף....
מפנה את התהיות שלו גם לגבי האוכלוסיה הערבית והבדואית
למיטב ידיעתי, הם כמעט שווים במספרם לאוכלוסיה החרדית, אם לא יותר, וצורכים הרבה יותר רווחה מחרדים ועובדים פחות
וגם מבזבזים את הכספים של המדינה באחוזי פשיעה מאוד גבוהים שעולים לנו כסף בבתי הסוהר
וכמובן - מסים מהם והלאה
לא ערוך או בנוי לקלוט לתוכו חרדים מהמיינסטרים
הוא פלורליסטי ושוויוני רק לכיוון אחד כמעט - זה שאומר שנשים חייבות להשתלב בו, בכל מקום, ואחרת זו אפליה.
הוא לא מותאם באמת לחרדים.. הם פוחדים מהברור לכל - הצבא ירחיק אותם מאורחות חייהם במתכונתו הנוכחית והם חרדים לחרדיותם ולהנהגותיהם.
ולכן אני מאמינה שזה חלום רחוק ושרוב החרדים ככל הנראה יישארו מחוץ למערכת, בהנהגת רבניהם
גם בציונות הדתית יש דברים שלא עוברים לרבנים בגרון, אגב, בכל הנוגע לשילוב הראוי (בנים -בנות הכוונה)
החרדים משתלבים הרבה יותר מפעם לדעתי, אבל לא בתוך כור ההיתוך החילוני בהכרח. גם הם צריכים להתפרנס בסוף, וכמות האברכים מקבלי הקצבאות לשנת 2021 הוא 96,000
ובואו לא נשכח - ששוב, לא מדובר רק בחרדים. אחוז הגברים החרדים עומד על 70 אחוז בשנים האחרונות. אחוז הנשים על 90 אחוז
הכלכלה 'מאוימת' גם על ידי פושעים וטרוריסטים שנכנסים לכלא ונוגסים לנו בכסף, אמהות חד הוריות שלא משתלם להן לצאת לעבוד אחרת יקחו להן את הקצבה, וגם - כן, גם - משפחות בהן רק הגבר העובד והאישה מגדלת ילדים בבית למשך שנים. זה גם גורע מתשלום המיסים, שהרי עקרת בית לא משלמת ביטוח לאומי או מס הכנסה או ביטוח בריאות. וכאלה יש הרבה
וכמובן - ערבים למכביר, שפה אין מה להוסיף למרות שאין לי
לא ברור לי למה תמיד השיח הולך לכיוון החרדי ולמה זה תפוח האדמה הלוהט בכל הקשור לדת ומדינה ואוכלוסיה ושאר ירקות
כמות השמאלנים שלא מתגייסים בשל צו מצפונם הולך וגדל
חיילים לא מקבלים גיבוי כאשר נדרשים להגן על עצמם בעת פעילות מבצעית
זה גם מאיים על הצבא
אם כבר באים בתלונות -אז לבוא לכולם לדעתי
בשום צורה.
אפילו ברמה המעשית בצבא דוד היו יחידות שהיו לומדות תורה כמדומני.
וגם בכל מבט שתבחני את זה
צהל אינו מתנהל על פי ההלכה גם בתפיסה של איפה לתקוף וכיצד, חיי יהודי לעומת חיי גוי (כן, יש הבדל..)
לצערי גם רבנים דתיים לאומיים אומרים זאת עם הזמן יותר ויותר
אין אפשרות להיות בצהל ולא לחלל שבת פעם, שלא באמת לצורך.
כמעט אין סיכוי שלא להפגע ברמה הדתית והרוחנית שלך.
שלא לדבר על זה שצהל הוא הרבה יותר כור היתוך עסוק בחינוך החברה וערכי שוויון וכדו' מאשר מעונין בחרדים.
הוא בא לקראת לוחמתש מעונינת להיות ביחידה קרבית פי 100 ממה שהוא מוכן לבוא לקראת החרדים.
מן הסתם, פחות רואה בזה ערך. או פחות מעריך אותם כחברה (לגבי הכושר הגופני- מן הסתם יש בזה משהו..) או חושש מהשפעה שלהם על אופי הצבא.
סתם, אשה יהודיה דתיה של יוםיום שמסתכלת על ההיסטוריה של החברה היהודית. שיודעת שחברת לומדים זו המצאה חדשה שתופסת רק במדינת ישראל ושהרעיון והיישום שלה עוד לא ממש הוכיח את עצמו (ע"ע תקופת הקורונה). אפשר לומר שאם החברה החרדית הייתה מכוונת את מי שמתאים ללימוד תורה מתמיד ואינטנסיבי ומאפשרת לכל השאר למצוא את דרכם בעולם נראה לי שלכלל החברה הישראלית לא הייתה כל מניעה לתמוך באותם לומדי תורה.
כן מובן לרב הציבור החרדי וגם להנהגה שיש פה בעיה
בייחוד סביב נוער שלא לומד/לא מעונין ללמוד
כי זה נראה ממש כהשתמטות.
הבעיה של הציבור החרדי עם הצבא ובכלל עם אקדמיה תעסוקה וכו'
זה הרצון שלו להתבדל
ועם כל זה שמדברים על הכלה קבלה של האחר וכו'- זה לא מופנה לכוון הזה.
תראי לדוגמא נשים חרדיות שכן היום יותר מקובל שלומדות באקדמיה-
בגץ מסרב לאפשר להן ללמוד בהפרדה לתואר שני מה שעוצר רבות מהן.
עכשיו את יכולה לומר מה הבעיה שלהן? גם בעבודה הן לא תעבודנה בסביבה נפרדת?
אולי, אבל בעצם את לא מקבלת אותן. את התרבות שלהן.
אפשר לומר- שטויות מה הבעיה שבמטבח בצבא תהיה חיילת? מה הם אף פעם לא הולכים למסעדות?
הם הולכים, וזה לא משנה. תרבותית זה מפריע להם.
לא זוכרת באיזו סדרה אולי שבבניקים יש קטע שבו בחורים חרדים פוגשים חיילים ששואלים אותם על הגיוס וכו'
ובסוף הם עונים תשובה כנה שנדמה לי שהיא התשובה האמיתית שמשום מה המגזר החרדי לא רוצה לומר בקול
אם יש סיכוי, אפילו אחוז, שבחור שילך לצבא יצא משם חילוני בגלל זה- אז הציבור החרדי ימשיך לסרב גיוס.
ולצבא יותר חשוב כרגע, ממש לצערי (כי זה פוגע או יפגע גם בגיוס הדתי, וגם כי אכפת לי מנשים אחרות שנפגעות פה בתהליך) לקדם אג'נדות סופר פמניסטיות על חשבון הרמה המקצועית שלו ועל חשבון לקלוט חיילים איכותיים כל כך דתיים וזה חוסם את המתגייסים החרדיים גם כן.
בסופו של דבר צהל לא ממש זקוק לכל כמות החיילים הזו ולכן מנסים להוריד את גיל הגיוס- כדי שהגיוס לא יהווה חסם מיציאת חרדית לשוק התעסוקה שזה עוד נקודה ממש בוערת כרגע וקריטית לעתיד המדינה.
במדינת ישראל. כי הוא לא היה גדל להיות הרב קנייבסקי. הוא נולד וגדל בדור שהבינו שלא לכל אחד זה מתאים
חנוקהלא זכאים להנחה בארנונה וסבסוד במעון. גם לא מס הכנסה שלילי
האם זה דורש דברים מסוימים? בוודאי כן
אבל זה בחירה שלנו.
ומבחינתינו אנחנו חיים מצוין ממש
חנוקה
רבע ל7ותדעי לך שאת מזכירה לי את רבי לוי יצחק מברדיצ'ב.
רחלי:)
מתואמתלק"י
אני גם חושבת שאנחנו מביאים ילדים בעיקר מאינסטינקט וכי זה הטבע שלנו.
רק שאם חושבים שילדים זה כזה הרסני לעולם, אז אל תביאו בכלל ותתגברו על האגואיזם שלכם.
לפחות ככה שמים לב להודעה שלי בשרשורפלצת הזה
אני מבינה את הלך המחשבה שלהם ככה- הם לא חושבים שילדים זה הרסני אלא שריבוי ילדים זה הרסני, וזה לא הוגן שבגלל אחרים שמביאים הרבה ילדים הם לא יביאו בכלל אז הם מביאים שניים וככה הם נשארים ניטרליים - לא מרבים וגם לא עוזרים לצמצמם את הנזק של אחרים



סודנים, אריתראים וערבים שלא משלמים על נסיעה בתחבורה ציבורית!!
למה הם נוסעים חינם בתחבורה ציבורים??
אני רואה מידי יום ערבים וכל מיני מהגרים שעולים לאוטובוס ולא משלמים!!
והנהגים מודעים לכך אבל אין להם כל כך מה לעשות.
חוויה טריה שלי מהבוקר עם זוג ערבים...
ומידי צהרים עם מהגרים וכאלה שלא משלמים על תח"צ..
מנסה לעזורהנהג אמר להם משהו. אחד מהם תיקף והשני אמר שאין לו כרטיס וזהו 
לא מרכז הארץ, אבל כן עיר ושכונה עם קצב גידול מטורף... ובעיקר בזכות החרדים והדתיים 
אז מאיפה הוא?

ותוכנית להכנסת חרדים לשוק העבודה. המלגות שחרדים לא זכאים אליהם זה כאלו שיש בתנאי סף שירות צבאי.


את מסיקה על ציבור שלם
אני חרדית
כל משפחתי משני הצדדים חרדים
הסביבה הקרובה
הרבה חברות
בחיים לא שמעתי על מישהו שעושה דבר כזה
ולעולם לא אשקר בכזו צורה
בתור אשת מקצוע ברשות חרדית בעבר, אומרת בפה מלא: המון תלושים מזויפים,
חוזי שכירות מזויפים. המון "עיגולי פינות". הכל קביל לשם קבלת הנחה.
חילול ה' מטורף בעיני.
וכשהם נתפסים בקלקלתם הם אומרים הרב התיר, מהמדינה מותר.
ממש לא מקרה ספציפי, תרבות שלימה.
לא אפרט מפני אאוטינג.
יש מצב שיש שקרנים וגנבים
מאוד מקווה שזה לא משהו גורף
וממש קשה לי להאמין שהז קורה.
ועוד כל מיני דברים שאני לא נהנית מהם בכלל ולפעמים אפילו מציקים לי מאוד מכספי הארנונה שלי, מכספי המיסים שלי, מעצם זה שאני יושבת בתוכם.
אבל צריך להסתכל על התמונה בכללותה.
אי אפשר לקפוץ ולומר שהציבור בחילוני ממן את הציבור החילוני כי זה לא נכון!!
גם בציבור החרדי יש אנשים שעובדים וגם בציבור החילוני יש אנשים שלא עובדים.
הרשות המקומית מתקצבת אירועים שונים לכלל הציבור אבל אין פרופרציה בין האירועים השונים שהיא מתקצבת לציבור החילוני לבין האירועים שהיא מתקצבת לציבור החרדי.
ולומר שהאברכים שיושבים בכולל ומקבלים כסף מהמדינה על כך שיושבים ולומדים ושהחילונים ממנים אותם- זאת בדיחה עצובה.
המאות שקלים שהם מקבלים לעומת מלגות שסטודנטים מקבלים באוניברסיטה ולעומת אירועים גדולים שהמדינה מממנת לציבור החיוני - זה הבדל שמיים וארץ!!
מי שרוצה - יכולה לבדוק נתונים ולראות....
אני גם אשת אברך שמכירה את הצד של חיי אברך וכמה הוא מקבל מהמדינה
וגם חיה בעיר חילונית ורואה כמה כספים נשפכים על הציבור החילוני בעוד שהציבור החרדי אצלנו בעיר נהנה מקומץ ממש.. אם בכלל...
אינם כאלו גבוהים יוצא שבניגוד לטענה הזאת אף אחד לא מכריח את הציבור החרדי לממשן משהו. בקושי את הרשויות החרדיות מצליחים להחזיק (ב"ב ואלעד כדוגמאות).
בעיר חילונית לגמרי..
משלמת ארנונה בדיוק כמו שכנותיי החילוניות ומקבלת שירותים גרועים מהרשות המקומית.
שכנותיי החילוניות מקבלות אירועי ספורט, אירועי תרבות, קייטנות חינמיות מהמתנ"ס, חוגים לכל המשפחה בסבסוד ענק במתנ"ס השכונתי, ריהוט יד ראשונה למוסדות הלימודים של הילדים שלהן ועוד ועוד.
ואני- גורנישט!
ניסיתי פעם לעבור 'מלמעלה' על תקציבי ממשלה שונים
מאד קשה כי אין שקיפות בהכל
בציבור החרדי יש פחות או כמעט בכלל לא צריכה מתקציב הספורט, התרבות
חלק לא מבוטל מהחינוך אצלו הוא פרטי כלומר במימון עצמאי או חלקי
כן יש פחות פשיעה שעולה לנו לא מעט בכלל.
נכון יש אנשים שמרגישים מגיע לי ומנסים לנצל כל אפשרות לקבל ולקבל ושוכחים שצריך לתת.
בל נשכח שאנחנו זקוקים לעוד ילדים יהודיים על מנת לשמר את הרב הדמוגרפי.
האנשים ובעיקר הנשים, רבות מהן כאן, שמוכנות לוותר על שעות שינה, קידום בעבודה וכל כך הרבה משאבים נפשיים וגופניים וגם כלכליים שמי ישער בכלל על מנת להביא עוד ילדים יהודיים- כן, מגיע להם שנממן אותם! לא בטוחה שזה פחות תורם לביטחון שלנו לטווח ארוך.
ואם צהל היה לוקח חלק מהתקציבים והאנרגיה והמאמץ בלהנגיש את צהל ואת השירות הקרבי לנשים על מנת לנסח יחידות וקובצות שירות שיתאימו ויכבדו את אורח החיים הממוצע- החרדים ירוצו לשם.
בדיוק כמו ש8200 כן מלא באנשים מסוג מסוים שלו לא היה את השירות הטכנולוגי הזה שמקדם אותם בחיים מקסים לא בטוחה בכלל שהיו מתגייסים.
אתמול אמרה לי אשה חרדית 'לא הגיוני שכשאנחנו נוסעים בתח"צ זה נקרא שהמדינה מסבסדת אותנו אבל היא מתחננת בפני שאר האוכלוסיה לעשות זאת או לכל הפחות לצמצם נסיעות ברכב הפרטי, ומי ששם מוותר על רכבו הוא מעודד קיימות'
ארנונה לא זולה בכלל!
(אני לא משלמת כרגע מס כי יש לי נקודות זיכוי בגלל הילדים ב"ה אבל היו שנים ששילמתי מס.. בוודאי.)
אני משלמת על המון דברים אחרים אצלנו בעוד שילד חלוני מקבל אותם במצב הרבה יותר טוב או בחינם!
אני והשכנה החילונייה שלי בקומה למעלה גרות על אותה חלקת אדמה- ומשלמות אותה ארנונה
והיא מקבלת הרבה יותר דברים מהעיריה מאשר אני.
לא התייחסת לשאר הדברים שרשמתי על התרומה שלנו כחרדים/ כאברכים אז אין לי מה להמשיך להתייחס.. סורי.
זה לא דיון לעניין אם מגיבים רק על מה שנראה לנכון ומשאר הדברים מתעלמים...
אני אשת אברך חרדית
אמא לילדים
עובדת ומתפרנסת ב"ה
גרה בעיר חילונית
ומשלמת המוןן כסף לתרבות החילונית אצלי בעיר: אירועי ספורט, אירועי תרבות למכביר, עוד מעט אירועי יום העצמאות בכל פארק/ גינה או שדרה,
מתנ"סים, קייטנות מסובסדות לציבור החלוני (בעוד שאני משלמת אלפי שקלים לילדיי החרדים עבור קייטנות כי לנו אין סבסוד), ריהוט ושיפוץ גני ילדים ובתי ספר לילדים חילוניים בעוד שהגנים של הילדים שלי מקבלים ריהוט יד שניה או שלישית מהעיריה לאחר שבי"ס או גן חילוני/ ערבי זרק את הריהוט שלו והתחדש בריהוט חדש שאני משלמת עליו!!!
אני החרדית!!
ועוד ועוד ועוד...
בעלי לומד תורה ומוסר שיעורים (בד"כ בערב או בשבתות) ורוב השיעורים שלו הם בהתנדבות..
ורוב הציבור שמשתתף בשיעורים הללו הוא לא חרדי..
מדובר בהרבה אנשים מסורתיים/ מתחזקים/ דתיים לאומיים או להבדיל אנשים חילוניים שנפטר להם קרוב ומתקרבים קצת אחרי הפטירה של הקרוב שלהם ובאים לשמוע קצת יהדות.
אני נשארת בבית ומתמודדת עם הילדים שלי בעוד שבעלי הולך למסור שיעור לאותם אנשים (ולרוב זה ללא תמורה כספית!)
אני משלמת לציבור החילוני המון!! גם בכסף וגם בזמן שבעלי מקדיש להם.
מי בא לדבר בבית שיושב שבעה ורוצים לשמוע קצת ולהתחזק?
מי עונה לאנשים מסורתיים או דתיים או מתחזקים לשאלות שיש להם על כשרות/ פסח/ סוכה/ שבת/ בשר וחלב/ נידה/ מראות וכו'?
מבטיחה לך שאני ובעלי ומשפחתי נותנים הרבה יותר מאשר מה שאנחנו מקבלים!!
מנסה לעזורנכון.
ולכן אנחנו כאן.. מרגישים בסוג של שליחות מסוימת ומשלמים עליה מחיר!
תודה לה' שאנחנו זוכים...
זה יושב גם על מקומות של זרות וקצת קצת קצת שנאת זרים/חרדת זרים?
ברור שאפשר לקיים דיון כלכלי טהור והמסקנות ממנו עלולות להיות מטרידות
אבל רב המון העם לא ממש קיים חשיבה מעמיקה
והבעיה בתשדיר כזה או אחר ובתקשורת באופן כללי שהיא צריכה כותרות. משפטים קצרים.
ולא נכנסת לעומק. למורכבויות. לדברים אפורים יותר.
העלית לי דמעות של התרגשות!
זכה עמ"י שאתם חלק מהעם!
וואוו!!
ברמה הכלכלית אין סיכוי שהארנונה שלך שווה לסכומים שהמדינה מוציאה על החינוך והבריאות שלכם, רק הלידות זה כבר עשרות אלפים
ואם החשיב את השיעורים וזה- זאת נתינה לאנשים פרטיים, לא למדינה, זה כמו שתגידי שאת מבשלת ליולדות
(אני כבר לקראת סוף השרשור אז תיכף אפסיק להקפיץ אותו, חח, לא לדאוג)
שצריכים גם חיזוק רוחני . חסד וגמילות חסדים ורוחניות משפיעים על אווירה בחברה,ככה אנשים פחות נופלים לעבריינות ודברים אחרים , כך שבסוף זה חוסך כסף לרווחה ולמשטרה. עובדה שמשטרה חסרת אונים במגזרים שכן נהוג להתנהג באלימות .
אותו דבר לגבי בישול ליולדות. אני מניחה שאף אחד לא בישל לעולה מאוקראינה שהתאבדה ביחד עם תינוק שלה.
לא כולם ישבו ולמדו
זה ברור וידוע לכל
עולם הישיבות הישראלי נוצר למיטב ידיעתי על ידי החזון איש
אם את שואלת אותי, לא כל היהודים לומדים גם היום - הרי יש יהודים חילונים כביכול שעובדים
ויש חרדים עובדים. הרבה מהם. החרדים שלא עובדים שייכים למגזר הליטאי בעיקר, חלקם לספרדי
וגם, מחזירה אותנו לפסוק - 'אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי'
לא לומדים תורה לפי שעות כדי שיסתדר עם דברים אחרים. מי שרוצה להיות למדן, פוסק, דיין, תלמיד חכם, מורה הוראה ברבים - צריך לחיות חיים של קודש על כל המשתמע מכך
לא ניתן לתחום את זה לכמה שעות ביום שמתווספות ליום עבודה + חיי משפחה. ככה לא יצאו גדולי תורה. זה לא מספיק פשוט.
אבל מענין אותי באמת לדעת בכמה מתוך 7.5 מיליון אזרחים (1.5 מיליון חרדים אז הורדתי) הנותרים - יש רק בן זוג עובד אחד
כדי להבין באמת מה הצעקה הגדולה נגד העניין
ואני אגיד לך משהו נוסף - הציבור עסוק במה שמעסיקים אותי. המדינה מבזבזת כספי ציבור במיליונים אם לא עשרות ומאות מיליונים על דברים שאני בטוחה שאם הציבור היה יודע, הוא היה מתקומם. שפשוט בוחרים לא להעלות אותם לכותרות. ואני חוזרת ואומרת - יש תפוח אדמה לוהט נוסף במדינה - שהוא ערבים. שמשתלטים על שטחים שלמים במדינה ולא משלמים לא ארנונה, לא חשמל, לא מס רכישה, לא מס השבחה, ולא נעלי אדידס. על זה הציבור לא רוצה לדעת? למה..?
אבל כשזה מגיע לחרדים - זה מרגיש לכולם שזה על חשבונם וזכותם לדרוש דין וחשבון ולהגיש קבלות ולהגיש את המלצות הוועדה שכל אחד עשה עם עצמו בהתאם להשקפת עולמו.
והדיון הציבורי הסוער שנוצר לכיוון חלק אחד מהציבור מקומם אותי.
זו אפילו צביעות בעיניי.
אף אחד לדעתי לא חייב דין וחשבון מלבד המדינה. אם המדינה החליטה לתקצב את זה - ומפריע למאן דהוא - שיפנה למדינה בבקשה לעצור את 'בזבוז כספי הציבור'. אבל אי אפשר לבוא בתלונות לציבור שנהנה מהטבות שהמדינה נותנת לכולם, גם אם נראה לנו לא הוגן (בניגוד לציבור הערבי שפשוט עושה מה שבא לו ולוקח מהמדינה בלי בושה ומעלימים עין מאי גביית הכנסות רבות בסכומי עתק והבאת ילדים עד אין סוף מ4 נשים לכל גבר)
הסטת האחריות מהמדינה לאזרח בכל הנוגע לניהול כספיה היא לא נכונה בעיניי.
אני חושבת שחלק מהעניין הוא שאין באמת הרבה אופציות ללימודים אקדמאיים (משכורות גבוהות בסופו של דבר)
אצל הנשים המצב קצת יותר טוב, אבל עדיין לא כל המקצועות פתוחים בפניהם,
אצל הגברים מאוד מאוד מוגבל.
אז מישהו שמחליט לצאת לעבוד יעבוד בשכר נמוך ולא ימצה באמת יכולת השתכרות.
אי אפשר לומר - אתם לא נושאים בנטל הכלכלי, אתם לא באים ללימודים אקדמאיים,
אבל לא לאפשר לפתוח מסלולים מותאמים לאורח החיים.
אם מדברים פה נטו כלכלה זה מה שצריך לעשות,
אם מדברים פה על חינוך מחדש - אז ברור למה בורחים ומתנגדים לזה...
(אפרופו רפורמה...)
זה ברור לכולם
חלק מהאוניברסטאות והמכללות פתחו מסלולים אקדמיים לחרדים. כמו שלא בכל עיר יש פקולטה לרפואה ומי שרוצה ללמוד מעתיק מגורים - יש מחיר לכל בחירה. מה נעשה?
יש מכללות גם לנשים חרדיות, אם כי הרבה לומדות בסמינר
ובואי לא נשכח שמדינת ישראל צריכה לא רק אקדמאים והייטקיסטים אלא גם עובדי כפיים לכל מיני תעשיות
לא כולם יכולים להיות באותו מעמד
במיוחד שהחרדים גם בוחרים להיות במקום הזה, וזה מה יש. אין רוב גדול שרוצה את זה, וחבל שמי שצריך את זה נופל לעתים בין הכסאות אבל אין הרבה כאלה בעיניי.
בסופו של דבר אי אפשר לבחור להיות בדלן ולצפות להכל שיוגש בדיוק לפי התנאים שלך, מה לעשות? אם כי באמת הטיעון על אי שוויון באקדמיה מצוץ מהאצבע בעיניי ומיותר. זו עוד דרך להקשות על חרדים בחסות המדינה והבגץ
כשרוצים לפתוח מסלולים מותאמים נתקלים בלא מעט קשיים מהדרגים הגבוהים.
אם היה שינוי מדיניות כללי ואומרים אנחנו רוצים בכל מחיר לאפשר לחרדים לימודים אקדמאיים, תוך שמירה על אורח החיים שלהם, אז היו נפתחים מסלולים והיו גם לא מעט שבאים ללמוד.
אבל ות"ת בג"ץ וכו חוסמים ומערימים קשיים.
הרוב לא רוצים - זו שאלה. כשתהיה אפשרות - הן מצד מקום לימודים מכבד ומאפשר אורח חיים תורני (כמו שיש מסלולים בסמינרים, שזה לא פסגת השאיפות אבל זו התחלה) והן קבלה חברתית מצד החברה החרדית - יוכל להיות שינוי.
אבל בני משפחתי החרדים כשיצאו לעבוד, עובדים בעבודות בשכר נמוך כי מבחינתם ללכת לאקדמיה במצב כיום זו לא אופציה, אז עובדים ככה ואיכשהו מפרנסים משפחה, אחכ יאמרו שלא תורמים במס הכנסה ולא תורמים לנטל הכלכלי. זה אבסורד בעיני (ובעיקר מגיע מתפיסה של חינוך מחדש, כמו בתקופת קום המדינה)
נכון, הבגץ מקשה על לימודים נפרדים
אבל יותר חשוב מזה - זה לא מקודם על ידי הרבנים. ולא מועלה כצורך על ידי הציבור
ולפי הבנתי מי שלא תורם למדינה -- מבחינת המתלוננים, לא משלם מס הכנסה
מי שעובד, גם בשכר נמוך, בטח ובטח גבר - משלם גם משלם. אז אין פה בעיה באמת
חוצמזה שיש הרבה מקצועות גבריים מובקהים שחרדים יכולים ללמוד. אם הם יארגנו קבוצה גדולה שתמלא כיתה במקום שמלמד בו מרצה גבר- לא צריך לצעוק 'אתם לא מתחשבים בנו', פשוט לא יהיה מקום לנשים וכך זה יישאר
מהיכרותי זה לא לארגן קבוצה וגמרנו...
לעבוד בשכר מינימום לא תורם הרבה מס למדינה..
מסכימה איתך שזה צורך שצריך לעלות מהציבור, אבל יש דברים שלא עולים כי הם לא נחשבים כאפשריים. עד שבאו מבחר ומכון טל עם מסלולי לימוד לתואר - בת בת 18 או 23 לא חשבה בכיוון של לימודי קלינאות תקשורת/ריפוי בעיסוק או הנדסת תוכנה עם תואר. מקס' מסלול הנדסאי
אנשים הרי..
זה צריך לבוא כצורך מהציבור קודם כל, ואחרכך המדינה תשקול אם לאפשר לפי כדאיות כלכלית
בינתיים לא נראה שאנחנו שם
אני חרדית ומכירה את הציבור החרדי מקרוב.
אני מכירה הרבה בנות חרדיות *** לא מודרניות *** שלמדו בלוסטיג וכדומה
ולמדו במסלולים של הנדסאיות , רו"ח, סיעוד ועוד
ומרוויחות משכורות מאוד יפות ונשות אברכים ותלמידי חכמים ומשלמות מיסים גם אם הן אימהות ל-4-5 ילדים ויותר.
יש לי חברות חסידות גור/ חברות ספרדיות/ ליטאיות שלמדו איתי אישית יחד ביסודי ו/או בתיכון ואח"כ הלכו ללמוד את המקצועות הנ"ל והן עובדות ומשתכרות ומשלמות מיסים יפה מאוד.
והן נשואות לאברכים ומנהלות משפחה והכל.
והיום, גם בסמינר (חרדי) שבו אני למדתי ובעדו סמינרים חרדים אחרים (ושמרניים ביותר) ישנם חלק מהמקצועות הנ"ל וההרבה בנות יוצאות מישם עם תעודה ומקצוע ומרויחות מאוד יפה ומשלמות מיסים בהתאם.
ישנם רבנים מאוד מאוד מסוימים שאוסרים ללמוד במקומות כאלה אבל זה ממש מעט מן המעט.
ואני אגיד לך עוד משהו- היום בשידוכים יש הרבה משפחות שמחפשות בחורות שלמדו מקצועות נחשבים כדי שיוכלו לפרנס בכבוד וזאת אחת הדרישות שלהן עבור כלה למשפחה... (שבשבילי זה קצת עצוב שמסתכלים על זה כפרמטר חשוב מאוד בעוד שלא שמים לב לפרמטרים חשובים הרבה יותר כדי להקים משפחה. למרות שברור שרוצים שלזוג תהיה הכנסה יפה ומקצוע מכובד ומכניס אבל זה כבר ענין לויכוח אחר).
בגזרת הבנות המצב יותר טוב
(בין אם יוצאים עם תעודת הנדסאי מהסמינר והולכים להייטק זו כבר התחלה טובה)
לבין ללכת לעשות תואר.
(להבנתי יש הבדל בין הקמפוסים השונים, מקומות בארץ וסגנונות שונים)
בעיני עיקר השיח הוא על גברים חרדיים
שבעיני איך שאני רואה את המציאות - אין מספיק מסלולי לימוד
ולא כולם גרים בירושלים...
וגם, יש מקצועות שהם בכלל לא באופציות, וזה חבל בעיני.
הייטק יותר נפוץ,
אבל לימודים כמו מקצועות הבריאות של סיעוד ורפואה, ומדעי הטבע בכלל - הם בכלל לא אפשריים כיום.
וכמובן מסכימה לחלוטין עם מה שכתבת בהמשך שהציבור החרדי הוא לא בעיה וזה לא נובע מאהבה הדיבורים האלו.
אם משהו - לבוא ולאפשר דברים בכבוד ובהערכה והערצה עצומה לציבור שמתמסר ללימוד תורה
(שזה אגב לא רק הציבור החרדי, גם בציבור הדת"ל יש לא מעט שלא ילכו לאוניברסיטה מהסיבות הנ"ל..)
זה רק בגלל שזאת אקדמיה.
אין הבדל בין אוניברסיטה, מכון לב, או אפילו הפתוחה.
מבחינת אלה שאוסרים ללכת ללמוד תואר זה ממש לא משנה איפה.
ורק רוצה להגיד שהיום בשביל להיכנס להייטק ממש לא חייב תואר, תעודה של מהט מספיקה לגמרי ואם מוסיפים בוטקאמפ או תכנית של קמא טק יש מקומות שזה אפילו יתרון יותר גדול מתואר.
מכירה המון נשות חיל נשואות לאברכים עם 5 ילדים לפחות שמרוויחות מאוד מאוד יפה (30 פלוס) ומשתלבות בשוק התעסוקה בצורה מדהימה.
(ולי יש תואר ואני מאמינה בזה, אבל הייתי חייבת לתקן את מה שכתבת).
אין לי כוח להתווכח, והגיוני שיש כל מיני סיבות האמת..🤷♀️
את ההקשר.. מצחיקות
רבות מישיבות ארץ ישראל הן המשך של ישיבות שעלו מן הגולה,
ישיבת מיר, סלבוזקא, פונביז וכו' זה ישיבות שלעו מחו"ל וכן גם שם אברכים מסרו את נפשם על לימוד תורה.
מעבר לזהה שנתנה כאן דוגמת החנות של הח"ח- אשתו הייתה המוכרת רוב היום. וכשהספיק לו לצרכייו היה סורת את החונו- בתקוושאני לא מבללבלת כמה סיפורים אבל בהחלט יהה את לומדי התורה שלא עבדו כלל.
וקבלו צדקה מהציבור.
שנית- אני חושבת שאם הציבור החרדי יתפלג מהציבור החילוני וינהלו מדינה נפרדת הציבור החרדי יסתדר מצויין להפתעת כל הצדדים.
אמונה שלי... בלי אחיזה במציאות 
כי אני מאמינה שאנחנו עם מקסים ואוהבת את כולם.
אל אףשאני מבין אלו שממנת אחרים, ב"ה.
מרגשיה שהגיוון הזה הוא חשוב כולנו יהודים וכולנו קיבלנו את התורה בהר סיני.
אבל מבחינת רעיונית כאישה מאמינה אני לא חושבת שצריך להוציא אפילו אברך אחד ח"ו לעבוד כי אני בטוחה שעליהם אנו חיים.
וכמו שכתבתי יהודים חרדים תמיד הסתדרו איך שהסתדרו ואני מאמינה שזה זכות קיומה של מדינת ישראל.
ברמת הדברים שמקבלים מהמדינה חינוך וכו' העובדה שרוצים את החרדים הממשלה היא עובדה פשוטה, הם נוחים הם מסכימים הם לא מתלהמים הם נונים את ידם לכל דבר שנצרך הם הוגנים וכו' מובן שהתפקיד שלהם לדרוש עבור האוכלוסיה ממנה הם מגיעים (מזכירה מה קרה כשהיה מפלגה ערבית בקואלציה... ומה הם קבלו)
ו@אחתפלוס לא מגדריה את עצמי דת"ל, האמת אנחנו דתיים לא מסווגים, חלק ילדים לומדים בחרדי חלק לא, בית כנסת כאן מעורב. נראה מה יהיה כשהילדים יגדלו לאן נגיע...
(כשהילד שלי יקים ארגון יגידו שהוא לא בא מבית חרדי נראה לי חחח גם אם ינהל אורח חיים כזה )
שיעור הפיריון כיום הוא בממוצע 6.5 ילדים לאישה.
לפני יותר מ-10 שנים זה היה אפילו גבוה יותר - ממוצע של 7.5 ילדים לאישה.
בלי להכנס לאם נכון לשאול או לא
הם לא דיברו בכלל על אל הורות אלא על כמה ילדים למשפחה,בדיוק כמו שאמרת
אתן מבלבלות בין לא להביא ילדים ללהביא קצת ילדים
ודווקא בטבעשלנו יותר הגיוני לרצות קצת ילדים,אלה שמביאים הרבה הם השונים שנשאלים "למה"
תכלס מגבילי הילודה זה תנועה שמאבדת את עצמה לדעת.
אל דאגה.
הם פשוט יגמרו י לא יהיה ממשיכי דרך שלהם 
יעל מהדרום
גדול!המקוריתשלום לכולם
אני בת 22 (עוד מעט 23), נשואה כמעט 10 חודשים לבעל מתוק ומקסים!
ברוך השם אנחנו מאושרים, ומאוד רוצים ילדים!
יש לי שחלות פוליציסטיות שמאובחנות מגיל 18 בערך, מאופיינות במחזורים ארוכים של חודשיים שלושה. בשנה וחצי האחרונות לקחתי מדבקות למניעת הריון כדי להסדיר את המחזור. ב4 חודשים הראשונים של הנישואים מנענו הריון מסיבה אישית. וכרגע מנסים להיכנס להריון ללא הצלחה..
ז"א שאנחנו מנסים בערך 6 חודשים.
קיבלתי מחזור (3 פעמים) בתקופה הזו בערך כל 38-39 יום עד למחזור האחרון שעוד לא הגיע ואני כבר ביום ה55.
ולא, זה לא הריון..
הרופאת נשים בלבלה לי את השכל ואמרה לי לנסות חצי שנה ואז להגיע אליה, ועכשיו פשוט שלחה אותי לרופאת פריון שאני מקווה מאוד מאוד שתעזור.
כולם מסביבי בהריון , גם כאלה שהתחתנו אחרי ובאמת קשה לנו ברמות!
אנחנו כל הזמן מדברים על זה, כל הזמן עצובים וגם מקבלים הערות מההורים על זה מה שמגביר את המתח בינינו ואת הלחץ והעצב סביב הנושא הזה..
אני יודעת שאנחנו נשואים יחסית קצת זמן וניסינו יחסית מעט אבל עדיין הלחץ והמתח סביב הנושא הזה וסביב הדרך שעוד מחכה לנו לא מרפה..
מחפשת עצות טובות של נשים מניסיון, הרגעה, או נרמול שאנחנו בסדר וזה יגיע לנו בקרוב.
יודעת שזה הזמן לפתח את הזוגיות אבל מרגישים ככ מוכנים ורוצים את זה ובטח שמתחילה כנראה טיפולים אצל הרופאת פריון אז זה לא שאפשר פשוט להתעלם מהנושא..
אם יש לכן דברים חכמים להגיד מאוד יעזור ❤️
תודה וחג שמח לכולן!
רק ש10 חודשים זה עוד בטווח זמן הסביר.
אני פוליציסטית עם מחזורים ארוכים והצלחתי להיכנס עם 3 ילדים תודה להשם.
אז בע"ה בקרוב אצלכם בשמחה ובידיים מלאות!
ולהתעלם מרעשי רקע בהול.
זה מתחיל בילד וממשיך הלאה.
להתעלם.
ממש ממליצה.
במקביל כמו שכתבו לעשות עבודה על ה"עוד לא"
להרפות בתוך החסר, להסכים לקבל את ההמתנה.
האם צריך לשלם כסף וללכת לקורס מסודר אן שאפשר ללמוד את זה באינטרנט?
אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי כרגע להוציא אלפי שקלים על קורסים..
600 ₪ לפגישה (ארוכה)
וצריך בין פגישה אחת ל3.
שהיא בעצם פגישה שכוללת
תשאול ושיח סביב נושא של פוריות , ווסתות וכו'
הסבר קצר על השיטה
ותרגול
לפי הצורך המדריכה נותנת לך תרגילים לעשות
היא מלמדת אותך אותם ובעצם המטרה היא לוודא שאת יודעת לתרגל טוב את ההתעמלות הזאת
כדי שבבית תוכלי להפיק תועלת ולהמשיך את התרגול.
פגישה שנייה זה גם כדי להשלים חלק מהתרגילים אם לא הספקתם בפעם הראשונה
וגם כדי לחזור שוב על כל התירגול בצורה נכונה
אם צריך.
זה מה שאני יודעת
באינטרנט יש תרגילים אבל אני לא יודעת לומר אם זה תרגול מסודר כמו בשיטה עצמה שלומדים מהמדריכה.
לגמרי הגיוני לא להיקלט במיוחד שקשה לאתר את הביוץ במחזורים כל כך ארוכים. אתם מצליחים לאתר את הביוץ ולתזמן יחסים לפי זה?
אגב מתי פעם אחרונה בדקת הריון?
עשיתי בדיקת הריון שבוע שעבר ובדקתי ביוץ בעיקר סביב הזמן שהיה אמור להיות הביוץ ויצא שלילי..
בביוצים הקודמים (שנדמה לי שהיו ביוץ) היו לי תסמינים כמו רגישות בפטמות, קצת כאבי בטן.. ובפעם הזאת גם היה לי את זה כמה ימים אבל לא קיבלתי מחזור עד עכשיו ונכון לשבוע שעבר אני גם לא בהריון
לא הייתי ממליצה לנסות לבדוק ביוץ לבד בבית.
זה לא מקרה רגיל, אין סדר, זה סתם לעשות מלא בדיקות לחינם.
שחלות פוליציסטיות זאת תופעה שקורית ל 15% מהאוכלוסיה
סה לא אומר שום דבר על סיכויי הקליטה להריון תקין בע"ה
בפרט שאת צעירה ובריאה ב" ה.
יש כאלה שנקלטו באופן טבעי למרות האבחנה הרפואית הזאת.
האבלנה - רק אבחנה
הקב"ה איתך תמיד, והוא מסדר הכל לטובתך!
מעבר לזה
בכל שלב בחיים - תזכרי
שהכל בהשגחה פרטית
הכל משמיים
והכל לטובה.
אל תלחצי משום דבר ואל תתבלבלי מאנשים!
לאנשים תמיד יהיה מה לומר
בכל שלב
אם אין ילדים- למה אין
אם יש- מה עם עוד
אם יש כבר כמות ילדים- למה להביא עוד
מי שקובע זה את ובעלך והקב"ה.
התוצאות הן שבע"ה לא תחלי בסוכרת סוג 2 ואם כן אז בגיל מאוחר יותר.
וסיכוי גבוה שגם בטווח הקצר תהיה השפעה לליוב על המחזור.
קודם כל חיבוק על הציפייה לילד אפילו שזה באמת לא הרבה זמן אבל כל חודש זה כמו נצח שכלכך רוצים!
ממה שאני יודעת את יכולה לקחת תמצית שיח אברהם זה מאוד עוזר לאיזון הורמונלי וקליטה להריון
וכמו שכבר רשמו דיקור שיטת אביבה דברים טבעיים..הבנתי שזו הבעיית פוריות שהכי קל לפתור אותה יש גם כדורים שנותנים..ושיהיה בהצלחה תבשרי פה בשורות טובות בקרוב🙏
אם לוקחים לבד בלי הכוונה
לפעמים הטיפות יכולות לעשות בלגן...
נשואים עשרה חודשים
מנעתם בהתחלה
והיו לך רק 3 מחזורים עד כה
זה אומר שהיו ממש מעט נסיונות אז זה מעודד זה עוד לא מראה על בעיה
כמובן שזה לא אומר שההמתנה לא קשה ומתישה, לא צריך לחכות 5 שנים כדי שזה יהיה "מוצדק"
מנסיוני אני יודעת שלרופאה הולכים אחרי כשנה
וטוב שלרופאת פריון ולא לרופאת נשים רגילה
הייתי מתחילה מלברר על דרכים טבעיות לשחלות כי זה באמת נושא שיכול לעכב
אני פוליצסטית והתחלנו גם לבדוק אחרי כשנה
עד כה ב"ה 2 ילדים מטיפולים
ויכול להיות שיהיה גם טבעי בע"ה אני לא מונעת
יודעת שיש הרבה גם פוליצסטיות שנכנסות טבעי
אני עם שחלות פוליציסטיות ולא היה לי ביוץ הרבה יותר מחודשיים שלושה.. אז אומנם אני הגעתי לטיפולים אבל כנראה לא רק בגלל זה..
בכל אופן, במצב כזה ממש קשה לדעת מתי הביוץ אז ממש ממליצה פשוט להתחיל ממעקבי זקיקים, שרופא ילווה אותכם הזה ואז בשילוב אולטרסאונד ובדיקות דם תדעו במדיוק מתי הביוץ.
חוץ מזה מצטרפת והרבה דברים שנאמרו פה- סה"כ ניסיתם 3 פעמים.. זה ממש כלום גם כשהכל תקין!80% מהזוגות נכנסים להריון תוך שנה-שנה וחצי, ז"א 12-18 ביוצים ונסיונות.. אז זה גם לגמרי בתווך התקין! וגם שחלות פוליציסטיות זה באמת אחד הדברים הכי פשוטים לטפל בהם.. גם לי המליצו על שיטת אביבה (ובסוף בפעם היחידה שניסיתי זה היה כשנכנסתי להריון עם הבת שלי אבל אני לא יכולה להגיד שזה מה שעשה את זה כי היו עוד דברים בסבב הזה) וגם על תזונה שמעתי שיכול לעזור ולהשפיע, לא ניסיתי עד הסוף להתמיד בזה.. ובכל מקרה, זאת באמת יכולה להיות תקופה כיפיית שאפשר להיות ספונטניים ולעשות בתור זוג כל מיני דברים
3 מחזורים
זה אומר 3 ביוצים (בהנחה שהגוף ישר חזר לבייץ אחרי גלולות. הרבה פעמיפ זה לא ככה ולוקח לגוף זמן להתאזן. )
והסטטיסטיקה הפשוטה של ההריונות. זה 1 ל5, כאשר מקיימים יחסים בביוץ.
במחזורים ארוכים, יש בכלל מצב שלא הייתם ביחד בימי הפורחות, ואז זה אפילו לא נספר....
יש כדורים במרשם לעידוד ביוץ איקקלומין/לטרזול.
נוטלים חמישה ימים ברצף בשילוב של מעקב זקיקים.
ואם אין בעיית פוריות נוספת, זה פותר את הבעיה.
השאלה אם את רוצה להיכנס לתוך זה, או לתת לעצמך זמן באופן טבעי.
ולשחרר את הלחץ זה תרגול בלי קשר לאירוע, החיים כל הזמן יציפו אותנו בשיבושי תוכניות ולחץ חברתי, זה עניין שצריך לעבוד עליו בפנים.
ממש להשתיק רעשי רקע, לא לקחת ללב, ולנשום❤️
דבר ראשון, לי אין שחלות פוליצסטיות, לפחות לא שידוע לי והיו לי במשך תקופות ארוכות מחזורים של 39 ימים, וב"ה יש לי ילדים.
מעבר לזה, אם את מרגישה שהמתח נכנס ופוגע יש למכון פוע"ה שרות של תמיכה סביב פוריות, אולי שווה לשקול את זה.
מעבר לזה, מסכימה עם מה שנאמר שבאמת לא מדובר בהרבה זמן ונכון להציב גם להורים גבול להתערבות שזה לא מקומם להיכנס בניכם. ובאופן כללי 10 חודשים זה עדיין ממש זמן שבונים זוגיות והוא מורכב גם אם לא מכניסים נושא של פוריות
אתם מנסים לא הרבה זמן. ומחזורים של 38-39 יום זה ממש ממש בסדר. בגלל שאת פוליציסטית לא יודעת אם כולם כללו ביוץ אבל בהנחה וכן אז באמת את במצב ממש ממש טוב!
דרך אגב, אני לא פוליציסטית והמחזור שלי מאוד לא סדיר (50+-30 ימים) וב"ה נכנסתי בקלות להריונות...)
ממליצה להוריד לחץ, להבהיר למשפחה שזה לא עניינם ושאתם מבטיחים להזמין לברית כשתהיה בע"ה. עד אז אין מה לשאול שאלות ולהמליץ המלצות.
עם כמה שזה קשה, ואני לא מזלזלת בכלל, קחו נשימה ותחיו את הרגע. בע"ה יהיו לכם עוד הרבה שנים טובות ושמחות עם ילדים
גם עם שחלות פוליצסטיות
לא ממליצה על מקלוני ביוץ לא עובד עלינו כל כך.
לי לקח בהריון השני גם בערך 7 חודשים ללא מניעה אבל אין כל כך ביוצים אצל פוליצסטיות ככה שקשה להיכנס להריון
לי עזר לעשות שינוי באורח החיים, לשתות הרבה מים, פחות קפאין, לאכול טוב ומאוזן ולהקפיד על שעות שינה.
זה ממש עזר לי.
יש מישהי שיש לה פודקסט על הנושא ממליצה לשמוע קוראים לה מירי לאב.
בהצלחה!!!
הרבה פעמיים בשחלות פולציסטיות אין ביוץ בכלל, ומתישהו הרירית פשוט נושרת בלי ביוץ ולכן יש מחזור.
אם עובר זמן וכל הזמן המקלון ביוץ מראה קצת חיובי ולא חיובי מוחלט ייתכן ואת לא מבייצת ובגלל זה באמת כדאי לברר את זה עם רופאת פריון.
היה לי חשוב לציין את זה כי גם אני עם שחלות פוליצסטיות ואחרי כמה חודשים שניסיתי להבין מה לא בסדר איתי שאני לא מצליחה לברר מתי הביוץ (בכל השיטות, בפרט עם חום השחר) הבנתי שזה לא שאני פשוט לא מספיק דויקת זה שפשוט אין כזה.
אז הדבר הכי חשוב זה להבין אם יש ביוץ וזה אני מאמינה שהדבר הראשון שרופאת פוריות תעשה.
ועוד דבר קטן, קחו נשימה. אתם בתחילת החיים ובגלל זה זה ככ מציף אבל אתם תראו ככ שהזמן יעבור שכולם סביבכם תמיד יהיו דברים שלכם אין או שאתם מצפים.
כל אחד והמסלול המדויק לו, בעז"ה זה יגיע לכם בזמן המדויק!!.
ותשמחו מזה שכבר מנסים לעזור לכם בשלב מוקדם ואתם לא סתם נמרחים חודשים בלי ביוץ בכלל.
ממש חשוב לעבד את המרכיב של הלחץ
כי אם אפשר לנטרל אותו, תהיה לכם אפשרות ללכת בדרך הרבה יותר נעימה ומועילה לטווח הארוך.
תוכלי למשל לנסות שיטת אביבה כדי להסדיר את המחזורים, ובמקביל ללמוד שיטת המודעות לפוריות כדי לעקוב בעצמך אחרי הביוץ שלך אם יש ומתי, וכמובן לתזמן יחסים.
שתי השיטות האלה הן כלים מאד אפקטיביים שתוכלי להשתמש בהם כל החיים, בתרחישים כאלה ואחרים.
תוכלי גם ללמוד לאזן את עצמך באמצעות תזונה או דיקור סיני, שישפיעו על הבריאות שלך (יש לתסמונת השלכות נוספות לטווח הארוך, היא קשורה להתפתחות של תנגודת לאינסולין).
הדרך הקצרה לעומת זאת, היא באמת לפנות לרופאת פריון, שתשלח אותך למעקב זקיקים - תהליך מתיש ומייגע שכולל אולטרסאונד מוקדם בבוקר מספר פעמים בחודש עם בדיקת שם, תלות באחות זמינה יותר או פחות שתספר לך מה התוצאות, התערבות תרופתית כדי לגרום לביוץ - שיש לה גם תופעות לוואי.
אנשים נוספים שמעורבים בחדר המיטות שלכם, וברור שהדרך הזאת כוללת גם עליה במרכיב הלחץ.
זו אפשרות כמובן, אבל בעיני פחות טובה.
אני מבינה אותכם מאוד, כשרוצים ילדים מאוד קשה להרגיע ולהיוץ בנחת
במיוחד שסביבכם לכולם כבר יש
במיוחד שההורים לוחצים
ובכל זאת, קודם כל באמת לא ניסיתם הרבה בכלל, זה ממש ממש ממש נורמלי לא להכנס להריון כל כך מהר.
כשחיים בסביבה שכולם ילדים מאוד מהר, אז מי שלא 'עומד בקצב' הרבה פעמים בטעות נכנס ללחץ, אבל אם תסתכלי סביבך על אנשים מבוגרים יותר, תראי שלכל אחד יש את הסיפור שלו. יש את מי שהלך בקלות ואחר כך כבר לא, יש את מי שהלך בקלות אבל גידול הילדים היה מאתגר, יש אנשים שהסיפור שלהם זה פרנסה ויש שזוגיות, לכל אחד את האתגרים שלו בעולם, והדרך לצלוח היא רק להסתכל פנימה ולעבוד על השמחה שלנו. במיוחד כשעדין אין אצלכם בעיה, ניסיתם זמן מועט ואתם נכנסים ללחץ סתם. ואני לא אומרת שהקושי לא מובן לי! כשרוצים כל חודש נראה המון. אז אני לא אומרת שצריך לשמוח בזה, אבל כן זה המציאות שה' זימן לכם, תנסו לצמוח מזה ולנצל את הדברים החיוביים שבזה, תנצלו את התקופה הזאת, זה זמן שלא יחזור
תהנו מהזוגיות
תעשו רשימה של דברים שבא לכם לעשות ומאתגר עם ילדים וכל חודש תעשו משהו
תנסו לשחרר. אני לא אומרת להפסיק לרצות או לא להתבאס כשלא עובד, אבל תנסו במקביל להנות,
אני לא אומרת שזה קל, יכול להיות שבהתחלה זה יהיה בכח, אבל יש לנו יכולת לבחור בחיים שלנו על מה לשים את הדגש
אם לא מצליחים לשחרר בכלל- לכו לטיפול.
ורוצה להוסיף שהיום ברוך ה' יש לרפואה הרבה כלים ושאני מסתכלת סביבי גם זוגות שהתקשו בכניסה להריון, בטווח של כמה שנים לכולם יש ילדים, עוד יהיה לכם בעזרת ה', במיוחד כש'הבעיה' היא שחלות פובלסיצטיות שהיום מטפלים בזה מאוד בקלות.
מבחינת ההשתדלות- בגלל הגיל הצעיר והזמן הקצר שאתם מנסים, לדעתי הכי טוב לפני שנכנסים לסיפור של טיפולים לנסות שיטת אביבה ודיקור סיני, אבל אם לא מתאים לכם אתם יכולים גם ללכת ישר לטיפולים, רק לכו על זה בשמחה שיש היום לרפואה כלים לעזור לכם, ולא במסכנות ועצבות.
וכל האנשים סביבכם שמעירים - קודם כל סליחה שאני אומרת את זה ככה אבל הם מטומטמים, אתם נשואים כולה 10 חודשים, אפילו בעיה אין עדין
וגם אם הייתם נשואים יותר וכן היתה בעיה- זה לא העסק שלהם
בתור מישהי שיש לה מחזורים לא סדירים
ואחרי ניסיונות להכנס להריון של שנה וחצי
הלכתי לדיקור (זה סדרה של טיפולים, יקר אבל שווה כל שקל)
המחזור התחיל לדפוק כל חודש כמו שלא היה לי בחיים
ועכשיו ברוך ה' בהריון.
השקעה ששווה כל שקל.
אם תכתבי מאיזה איזור את, אולי אני אוכל להמליץ לך.
אבל חשוב לקחת מישהי מומלצת ולא מהקופה...
וכן חשוב לדעת זה לא נחשב הרבה זמן לנסות...
בדכ ההנחיה היא להתחיל בירור רק אחרי שנה של ניסיונות.. וגם לפעמים לגוף לוקח זמן להתאושש ממניעה (שאגב גם בזה דיקור יכול לעזור(
חיבוק 🫂
כלומר, אין את המראה האופייני בא"ס
אבל יש לי מחזורים ארוכים מאוד וחלקם ללא ביוץ
נכנסתי להריון טבעי 4 פעמים, ופעם אחת נעזרתי באיקקלומין, בילד השלישי
זה ממש ממש לא נורא
אני יודעת שזה שני דברים שונים מאוד
אני פשוט בשלב של התלבטויות והסתבכתי עם עצמי
לגבי טבעת-
כמה זה מעצבן ההתעסקות עם ההוצאה והכנסה לבדיקות טהרה וטבילה? אני יודעת שזה רק להפסק ראשון ושביעי וטבילה.
ולגבי הדיאפרגמה
יש פה בנות שהצליחו למנוע אותם ממש רציני? הכוונה לקיים יחסים בזמן ביוץ באמת ולא להיקלט? כי החשש שלי שאצטרך במילא להימנע בימים הפוריים ואז כבר עדיף להישאר בלי כלום.. למרות שזה לא רעיון טוב בכלל
לגבי טבעת- לר השתמשתי הרבה זמן לדעתי מספר חודשים אם אני זוכרת
מבחינת הכנסה הוצאה היה לי סבבה אבל פעם אחת אחרי שטבלתי וכבר הגעתי הביתה נזכרתי ששכחתי להוציא לטבילה וחזרתי לטבול שוב באותו ערב🤥
לגבי דיאפרגמה- השתמשתי כשנתיים וחצי ברציפות, אסייג ואגיד ששמתי כל קיום יחסים חוץ ממקרים בודדים ממש, שהייתי בטוחה ב100% שהתרחקתי מהביוץ.
בדקתי עכשיו בגוגל ואני רואה שבדיעבד הטבעת לא מעכבת (אולי זה לא לכל הדעות אבל כדאי לדעת שזו אופציה).
אפשר למנוע שנים ארוכות
זה סיליקון שחוסם פיזית + קוטל לשיפור החסימה
האחוזים יורדים כי נשים שוכחות/ לא מיומנות וזה זז/ חושבות שאפשר בלי/ לא שמות קוטל
אולי תנוחה מסויימת שאישה תעשה או משהו כזה
מספיק שכמה זרעים בודדים יעברו ואשה תיקלט להריון
מלחיץ ממש
ומבחינתי אין סיכוי להפלה במקרה כזה ואאלץ להתמודד עם ההריון
אוף אין לי כבר כח למחשבות והתלבטויות של זה
לבדוק אם היא זזה בזמנים בטוחים
היא לא אמורה לזוז
(לקאיה יש מין דפנות שמונעות את התזוזה)
והקוטל מוסיף שכבת הגנה בפני עצמו
אני רואה את זה כמניעה בטוחה
מונעת עם זה לסירוגין כבר כמה שנים
הקפדתי ללכת למתאמת
בלי ג'ל (חוץ מתקופה מסוימת)
אף פעם לא בודקת ביוץ, פשוט שמה כל החודש.
בין הראשון לשני מנע לי מעולה
בין השני לשלישי נכנסתי עם זה להיריון
אחרי הרביעי הייתה תקופה שהייתי חייבת למנוע רפואית אז הייתי עם ג'ל עד שנמאס לי
ובסוף נכנסתי להיריון ביום שלא שמנו כנראה חח
אז מבחינתי זה מונע, והג'ל מעלה אחוזים ובחרתי לא להשתמש בו, וקרה שלא מנע לי, אבל מקרים כאלה קורים גם עם אמצעים שנחשבים יותר בטוחים…
מניחה שאחרי הלידה אחזור לזה כי האמצעים האחרים לא ככ באים בחשבון
בטוח שזה פחות טירחה מדיאפרגמה.
הטבעת הייתה לי אחלה להוציא ולהכניס
התרגלתי די בקלות
לא הכרתי שמוציאים לבדיקות או הפסק, רק למקווה
לגבי דיאפרגמה-
מונעת איתה כבר כמעט ארבע שנים, ברגע שהפסקתי נכנסתי להריון ככה שאני מניחה שהיא מונעת לי מעולה
משתמשת תמיד בג'ל
מנסה לעקוב אחרי ביוץ ולא שמה אותה ב3-4 ימים שלפני המחזור שאז כבר בטוח לא צריך
לגבי דיאפרגמה - כמו שכבר כתבו כאן -
חשוב ללכת למתאמת אחרי לידה / אחרי שינוי משמעותי במשקל (5 ק''ג נראלי) כדי לוודא שהיא עדיין מתאימה + לוודא שאת שמה נכון
להקפיד להוציא לא לפני שש שעות
לשים ג'ל
וכמובן כמו תמיד - להתפלל...
בשבילי זו המניעה האחרונה והיחידה שאני יכולה (מלבד לא לקיים יחסים...) אז לומדת להסתדר עם מה שיש 😅
בהצלחה בהחלטות!!
אולי יותר
בהתחלה הייתי נמנעת בזמן ביוץ באמת, עכשיו כבר לא. אבל זה ממש לא משתווה לטבעת ובטח שלא אומר שלא לשים כלום (את אותה למנוע לא? מה הקשר לא לשים כלום?). עם קוטל זרע זזה עובד אצלי ב"ה (לא מתקמצנת עליו) ואם יש מחזורים קבועים בערך - כחמישה ימים/ שבוע לפני העונה הבינונית ואחרי שזיהיתי ביוץ ועברו כמה ימים אני כבר לא משתמשת בה בכלל וזה בעיניי יתרון מטורף
גמני משתמשת בקאיה
יש לי אחות בזכות דיאפרגמה, אז מבחינתי זאת לא אופציה
את הנוברינג לפני שאני שוללת לגמרי גם את זה
אם לא יהיה טוב אז לא נותר אלא דיאפרגמה
אני כותבת פה כי רוצה שזה יהיה כתוב ושאני לא ישנה את דעתי עוד מעט שוב ותיכף כבר אי אפשר להתחיל החודש נוברינג 🙃😶
כן התאמתי אצל מישהי תותחית..
דיאפרגמה שהרגישה לי יותר הרמטית מהסוג הקודם שהשתמשתי..
אצל לי מילר אם אני לא מתבלבלת..
סקר התקן לא הורמונליהריון ולידה1. איזה התקן שמת?
2. האריך והכביד לך את הווסת?
3. היו לך דימומים/כתמים בין וסתיים? אם כן,קיבלת פסיקה מיוחדת ל7 נקיים?
4. היית מרוצה מהמניעה הזו?
בונוס
אשמח להמלצה לרופא.ה להתקנה במאוחדת באיזור השרון.
אבל חשוב להכיר
ושיתפתי מה אני עברתי כדי שאם מישהי מרגישה משהו דומה, שתדע .
חג שמח
ניסיתי כמה סוגי גלולות. רגילות, משולבות.
ניסיתי טבעת.
היה גם התקן ואיתו דלקות וסיבוכים.
וזהו, הגעתי לקצה.
אני רוצה את החיים שלי בחזרה.
ההורמונים האלו הרסו אותי. מרגישה שאני פשוט לא אני.
אני עכשיו אחרי דימום שהתחיל עם גלולות, החלטתי להפסיק והודעתי לבעלי שאני לא לוקחת יותר כלום. נמאס לי.
נמאס לי מהעצבים, מהדיכאונות, מניסוי וטעייה, מחוסר חשק.
אבל אני ממש לא רוצה עכשיו הריון והוא בכלל נחרד מהרעיון.
אמרתי לו שלא מעניין אותי.
שייקח על זה הוא אחריות.
לא יודעת איך.
אם גם הוא לא יודע אז לא יהיו יחסים וזהו.
מסכן
אבל נשבר לי
ללמוד שיטת הפוריות הטבעית- כיצד לא להרות באופן טבעי...יודעת שיש דבר כזה.
מניעה בנרות, דיאפגרמה, שקפים...- אין הורמונים...
חברה אמריקאית שיתפה אותי במניעה מעולה שיש שם, אולי יש גם בארץ? אני לא נתקלתי. מעניין אם מישהי פה מכירה
שבב כזה קטן שמחדרים לתוך העור בזרוע- נשמע מפחיד, אבל מונע נהדר ובלי השפעת הורמונים ככה אני מבינה ממנה. אולי שווה לך לברר?
גם אני סבלתי מסוגים שונים של מניעה הורמונלית
בסוף ויתרתי והשתמשתי בנרות. יש גם שקפים ועוד אפשרויות. נכון, אחוזי ההצלחה יותר נמוכים ,אבל הם גם די גבוהים. חושבת שבאיזור80% (לא זוכרת בדיוק)
אז זאת גם אופציה
נכון זה גם מורכב אבל זה בטח ובטח עדיף מההצעה שלך של לא לקיים יחסים בכלל.
מקסימום בהמשך כשתדעי להשתמש בה טוב תוסיפי דיאפרגמה רק בימים הבעייתיים.
לא הייתי מתחילה עם שקפים ונרות שזה לא נחשב בטוח בכלל בכלל
ותכלס הזוי להשתמש בזה כאילו זה כלום
יש לזה השפעות ככ מטורפות על הגוף.... והנפש..
ראש ממשלה ספרדי, אקדמיות ופרופסורים ודוקטורים ספרדים,מרוקאים, תימנים, פרסים וכו' וכו', משהו שיקרה בטווח זמן הקרוב?
היו כאלו שטענו שכן ויש בשלות לעם
והיו כאלה שטענו שזה עוד רחוק בגלל כל החברה המקיפה..
מרגישה על חברות מוכשרות שלי שככ רוצה שיהיה להן תארים מתקדמים אבל נראה שהכל מוקף באשכנזים/אירופאים כמוני😢 הלוואי ויהיה שינוי!
ואין שום הצדקה לאנונימי.
בדרך כלל אנחנו מטיילים מלא
עכשיו ממש מתלבטים מה לעשות…
זה לא לא מטופל, אבל המציאות פה מורכבת מה לעשות..
וגם, לעצור בצד בזמן אזעקה ולקרוא לחיילים לאבטח, נניח שכן היו מספיק חיילים-אבל זה לסכן אותם מעבר למה שצריך...
(לחיילים יש עמדות שממוגנות חלקית.. ברור שאם יש צורך גם אם יש אזעקה הם בפעילות! אבל צריך לא ליצור צורך כזה סתם(
הי בנות,
בעלי מאוד רוצה לסוע כולם לירושלים לבקר את המשפחה שלו ואני מפחדת שתתפוס אותנו אזעקה בדרך ורוצה להמנע, הוא אומר שאני מגזימה וכולם נוסעים...
מרגישה רע שאומרת לא אבל באמת מפחדת, מה אתן חושבות? אני מגזימה?
מירושלים למרכז ובחזרה
הרבה פעמים במלחמה הזו
אני לא מפחדת
אבל הרבה אנשים כנראה כן מפחדים
כי הכבישים יחסית ריקים
מה שחשוב אם נוסעים
זה להחליט על אסטרטגיה מראש
מה עושים בזמן התראה/ אזעקה
כדי לא להיכנס ללחץ
(אני ממשיכה לנסוע
זה מרגיש לי הכי בטוח)
אני למעשה נמנעת מתחילת המלחמה לנסוע להורים שלי כי אזעקות ואין אצלם ממד, כי נהגים הרבה פעמים מגיבים בחוסר פרופורציה וזה יכול לגרום לתאונות
ולדעתי זה משו שיכול לחכות לימים רגועים יותר
בעלי במילואים והמשפחה שלי במרכז
נסעתי אליהם כל שבת הלוך וחזור עם הילדים
וואלה לא כל כך מפחיד אותי, לא יודעת. אגב בירושלים יש הרבה פחות אזעקות מבמרכז
מצד שני אני ממש מבינה את מי שמפחדת
הייתה לנו אזעקה בדרך והיינו באמצע שומקום. היה מאוד מפחיד...
אבל אין מה לעשות. חייבים להמשיך בחיים וחייבים להפסיק לפחד. וכשיש התרעה מוקדמת לחפש בוויז מקלט...
לא מסוגלת לתקוע את החיים שלי ברמה כזו.
אבל למרכז לא מגיעה בכלל ( בלי קשר למלחמה, פשוט אין לי מה לעשות שם)
לא יודעת מה באמת "נכון"
ההורים שם...
אין לי משפחה במרכז אז לא יודעת מה הייתי עושה אם הייתי צריכה. אבל בירושלים אין המון אזעקות, בערך כמו אצלינו, אולי אפילו קצת פחות. אז משפחה - זו משפחה
אם זה להגיע מרחוק לדעתי את לא מגזימה
ממש לא נעים להתקע בדרך עם ילדים קטנים
אם זה לשבת שלמה אולי הייצי טורחת
אבל בשהיל ביקור קצר לא בטוחה שהייתי יוצאת
הבאנו איתנו גם מזרוני יוגה כדי שאם נצטרך לשכב יהיה נעים יותר.
בעיני הכי חשוב זה להיות באמת רגועים ולא לשדר לחץ לילדים ולהפוך את זה לחוויה (זה באמת מצב לא נעים אבל לחץ לא עוזר), בפועל כשהייתה התראה בדקנו בוויז איפה יש מרחב מוגן קרוב והספקנו להגיע ולהתמקם בנחת...
אנחנו ממש רוצים לנסוע להורים, אבל אני מפחדת שתהיה אזעקה בדרך - אז אנחנו לא נוסעים..
אולי בעלי יסע לבד כדי לבקר אותם.
ממש שאת מפחדת
אבל מבינה גם את בעלך
אנחנו כן נוסעים
לא אצא לטיול במרכז או בהרי ירושלים, זה נראה לי פחות אחראי.
אבל נסיעה סטנדרטית שמאפשרת לפגוש משפחה ולשמור על איזושהי שגרה, זה חשוב ורצוי שווה את זה.
גרים קרוב למרכז, עם המון אזעקות. בכל האיזור הקרוב יחסית למדנו איפה כל המיגוניות והמקלטים, וכשיש התרעה נוסעים למרחב מוגן הקרוב. כמו שאמרו במחסומים המון פעמים יש מיגוניות, בתחנות דלק.. כך שיש מקטעים יחסית לא ארוכים שאם תתקבל התרעה לא יהיה לי מקום בטוח לעצור בו.
כן עושים השתדלות לשמור על ההנחיות אבל בהחלט נוסעים.
היום הגיעו אלינו משפחה ממש מכל הארץ, ב"ה גם מי שהיה בדרך ידעתי לומר להם בהתרעה לאן ללכת וב"ה הספיקו להגיע למרחב מוגן
לא היה לי רעיון אחר לכותרת חחח
נקרעתי בלידה הראשונה ותפרו אותי כמה תפרים, עד היום אני ממש מרגישה את התפר של החתך ותפר של קרע אחד (שנה וכמעט וחצי אחרי).
הייתי אצל פיזיותרפיסטית והיא נתנה לי תרגילי קיגל (ככה קוראים לזה?) ואמרה לי לעשות עיסוי פרינאום כזה באזור התפרים. את התרגילים אני משתדלת לעשות, לא חשה שיפור (אולי קצת מבחינת רצפת אגן שגם היא לא במצב וואו), אבל את העיסוי אני לא מעיזהההה פשוט לא מסוגלת לעשות לעצמי, לגעת שם. עושה לי חלחלה וצמרמורת ביחד..
עכשיו ב''ה בהריון שני ומלבד חוסר הנוחות הרגיל אני גם די לחוצה שאקרע שוב בלידה וח''ו יהיה כמו אז אם לא גרוע יותר..
אשמח לשמוע מנסיונכן האם נקרעתן שוב בלידות חוזרות? חוויתן כאב שוב בתפרים ישנים? ורצפת אגן חזרה לכן מתישהו לתפקוד נורמלי? ואולי יש לכן טיפים להרגעה של הצלקות מהתפרים שלא יכאבו כבר?
סורי על באריכות תודה לעונות!
כי חשבתי שאני בפורום אחר בניהולי, ששם מבקשים לכתוב בכותרת אם מדובר בהודעה על הריון/ לידה😅
לדעתי זה לא מענה מספק ,
היא צריכה לעשות עיסוי לצלקת,
מה שאת אמורה לעשות זה לתמיכה אבל לא מחליף..
הפזיותרפיסטית שהלכתי אליה אמרה שאפשר להגיע אליה לפני לידה והיא יכולה לעשות עיסוי כדי למזער את הסיכוי לקריעה של פתח הנרתיק כי זה מגמיש את השרירים.
לאזור שלום ב"ה
לידה ראשונה ואקום וחתך יזום
לידה שנייה - ספונטני, לידת בזק
ב2 הלידות תפרים (אותו רופא אגב😅) והוא עשה עבודה טובה ב"ה
בלידה ראשונה קרעים רציניים
בלידה שנייה חתך יזום
ההחלמה מהחתך הייתה הרבה יותר קלה
בלידה שלישית ורביעית קרע ספונטני קטנטן
מצטרפת להמלצה להחליף פיזיו
ברמה שחזרתי לרופאה מעל שנה אחרי הלידה. כאב לי שם ממש וגם הרגשתי את התפרים.
עברתי תהליך ארוך של פיזיו רצפת אגן וכמו שאמרת -
זה היה טוב לרצפת אגן, אבל לא עזר לתפרים.
מה שבאמת באמת עזר בסוף - היה ההריון והלידה הבאים 😅
מאחלת לך שזה יעזור גם.
מה שכן, בזמן הבדיקות הרופאה שלחה אותי לרופאה מומחית בתחום (דר' אושרת ברט המדהימה) שנתנה לי משחה הורמונלית למרוח שעזרה מאוד - אבל נקודתית, לא פתרה את הבעיה.
וכן אמרה לי שאם זה ימשיך - היא תפנה אותי לפתיחה של התפרים כי אולי עשו אותם מהודק מידי וזה מה שכואב. ב"ה שלא היה צריך בסוף...
בהצלחה ורק בריאות 🥰
בראשונה נקרעתי היטב ותפרו כנראה חזק מידי/עקום/ משהו כזה.
הרופאה אמרה שיש כמה דברים שיכולים לעזור-
או פיזיו שלא בטוח יועיל, או לתפור מחדש, או ללדת שוב.
החלטתי לחכות.
הלידה השנייה באמת סידרה את זה. אבל עד אז כאב לי. כנראה שנקרע ממש קצת, רק איפה שהיה תפור יותר מידי והכאיב לי.
אמרו לי שזה נפוץ שלידה חוזרת מסדרת את זה.
לא תפרו אותי בלידה השניה, רק בראשונה.
מומחה לנושא.
אישית אני נקרעתי בכל הלידות (3) אבל תפרו אותי ב''ה בצורה טובה וחוסר הנוחות עבר תוך כמה שבועות.
יש לי חברה שסיפרה לי אחרי לידה שניה שמאז הלידה הראשונה היא סבלה מהקרעים ובלידה השניה אמרו לה שרואים תפר עקום ותיקנו לה...
תפירה גרועה מאוד
לקח לי שבועות להתאושש, הציעו לי לתפור מחדש, אבל העדפתי לוותר.
לידה שניה חתך קטן ממש ממש, תפר קטנטן והחלמה מהירה.
לידות לאחר מכן ללא קרעים.
ארבע מתוכן עם תפרים. רק בראשונה הורגשו בכלל.. השאר היו קטנים ולא הורגשו בהחלמה. לגבי הראשונה, היה הרבה קרעים יחסית(לא חתך. ספונטנים אבל לא עמוקים מאוד)
התפירה היתה טובה . אבל שבועיים ראשונים כואבים לשבת לשכב לקום וכו'.
לאחר מכן השתפר עד שעבר לגמרי. לא נשאר לי מזה משהו אחכ. לא זוכרת שהתעסקתי עם זה
תרגישי טוב❤️
לידה ראשונה תפרים כי חתכו
לידה שניה תפרים כי האיזור נקרע מעט מעצמו
מהלידה השלישית והלאה עד החמישית ב"ה ללא תפרים.
אני חושבת שזה משתנה מאישה לאישה
יש כאלו שאין להן בכלל תפרים באף לידה
יש כאלה שכל לידה
יש כאלה לפעמים כן ולפעמים לא תלוי איך הלידה מתקדמת ..
ויש גם מיילדות שסתם מתערבות וחותכות שלא לצורך כי אין להם סבלנות (קרה לי לצערי)...
בהצלחה !!
קרעים משמעותיים (דרגה 3). כאבים לא נורמליי. הלכתי למוקד ואחד התפרים היו הדוקים מידי וזיהום.
ב"ה אח''כ השתפר ועבר. מכירה כאלה שהיו צריכים לפתוח ולתפור מחדש.
ב"ה שתי לידות הבאות לידות וגינליות (למרות הלחץ מהרופאים לקיסרי) עם חתך יזום.
אחרי לידה שניה היה מאוד קליל ביחס לראשון (גם הזדהם), ולידה אחרונה בקושי מורגש.
אז זה משתפר אצלי מלידה ללידה ב"ה!
ממליצה ללכת לבדוק את זה אצל רופא מומחה לקרעים.
*מאנונימי כי לא מעט מכירים את הרקע לידה שלי
היו לי מלא תפרים בלידה ראשונה. אחרי חצי שנה הגעתי למרפאה ייעודית בשערי צדק יש שם כירורגית שבודקת את זה, אצלי אכן היה משהו לתקן (בדקה ובמקום טיפלה, כל הסיפור היה 10 דקות בערך ...) רק אז התחלתי להתאושש. ומהר.
אולי שווה גם בזמן הריון ללכת לודא שהכל תקין. (רק כדי לא לסבול, לא בקטע של דחוף)
החלק המעודד שבלידה שניה היתה לי פתרונות קטנה ושירים מהיר, ובשלישית לא היו כאבים כבר אחרי שבוע.
שיהיה בקלות חוויה מתקנת!
מבינה שאין כלל, או שיעבור בלידה בע''ה אמן או שאקרע שוב ח''ו.. לגבי התגובות להחליף פיזיותרפיסטית, אני הולכת דרך הקופה אז מניחה שהמענה יהיה זהה בכל מכון, לא?
לא חושבת שהתפרים לא טובים כי תפרו אותי צוות שלם עם פלסטיקאי ומלא רופאים 🫣..
בע''ה מקווה שיעבור ובלי קרעים בלידה.
שוב תודה לעונות ❤️
גבוהה?(3 ומעלה)
כי לפי איך שאת מתארת שתפר אותך פלסטיקאי ועוד מלא רופאים, ככה זה נשמע
לבעיות מורכבות בקרעים ותפרים בפרינאום יש את דר' רויטל ארבל בשערי צדק.
פיזיותרפיסטיות שונות עובדות לעיתים בגישות מעט שונות. הם יכולות ללכת לקורסים שונים (כמובן אחרי ההתמחות בפזיותרפיה של רצפת האגן) וזה משנה את דרך העבודה שלהן.
ממליצה ממש לנסות
הדבר הכי חשוב הוא היכולת להניע את הגוף בחופשיות במהלך הלידה וביציאת הראש בפרט ולבחור את תנוחת הלידה לפי מה שהגוף שלך מבקש, מה שאומר ללדת בלי אפידורל.
זה גם מאפשר לך ללחוץ רק מתי שאת באמת מרגישה שזה נחוץ ולא מתי שהמיילדת אומרת, מה ששומר מאוד על הפרינאום. ואפשר גם ללדת בלי ללחוץ בכלל, ילדתי כך פעמיים. תקראי על רפלקס פליטת התינוק.
וגם עם אפידורל יש דברים שאפשר לעשות כדי למזער נזקים, ממליצה מאוד לקרוא על כך בספר לידה פעילה.
שאמנם יש הרבה דרכים להפחית סיכון לקרעים, אבל לא כל הסיבות לקרעים קשורות להתנהגות של היולדת. יש סיבות שקשורות גם למבנה הגוף, למנח של התינוק ועוד.
אני ב''ה ילדתי ב3 לידות טבעיות מהממות ונקרעתי בכולן, כך שחשוב לי שמי שנקרעת בלידה לא תרגיש אשמה.
לק"י
כולל לחיצות. וב"ה יצאתי בלי קרעים.
(אז לא שוללת את מה שגלי מטר כתבה, אבל לא הייתי שוללת אפידוראל רק בגלל זה או בונה על זה שאם אעשה משהו מסויים, אז בטוח שאצא בלי קרעים).
כמה וכמה לידות, כולן על הגב, עם אפידורל או משככים אחרים ולא נקרעתי באף אחת. יותר משמעותי להבנתי זה שמן שקדים.
ודרך אגב, באחת הלידות המיילדת רצתה להציע לי תנוחות אחרות וזה גרם להאטה רצינית בדופק של העובר, שהסתדרה כשחזרתי לשכב, אז כדאי להכיר שגם זה עלול לקרות
לק"י
כשעמדתי (או נראה לי שאפילו כששכבתי על הצד) זה גרם לירידות בדופק.
שהיא תעשה לך את העיסוי!
לא רק לתת הדרכה וזהו. זה לא מספיק.
גם בזה יש בחינה של לא נעים... אבל אולי יהיה לך יותר כל מאשר את בעצמך, וגם אפשר לחשוב על זה שזה מעין ללכת לאימון קשה אבל מחזק. קשה כי כואב וגם לע הכי נעים נפשית, אבל מרפא את הגוף.