מעניין אותי מה תאמרו עליה...
ומעניין אותי מה הדוקטורים המכובדים המרואיינים בכתבה יאמרו עליי...

(וזה אחרי שלפני שנה או שנתיים ראיתי סרטון בדיוק הפוך, על כך שממוצע הילדים למשפחה גדל בשנים האחרונות והפך לארבעה...)

)מה זה כלום לא משתווה ל- ללכת לצבא? באיזה קטע כאילו?
אני הייתי חיילת, למען הגילוי הנאות
את יודעת כמה חיילים יש בצבא שלא עושים יותר מדי? בטח לא ברמה של להשוות אותם לבני תורה..
ואם את לא מבינה את החשיבות ואת מסירות הנפש עבור התורה, אז בטח שזה יכעיס אותך שמשווים. סליחה, אבל התגובה הזו לא במקום בעיניי. מוזילה מפעלי חיים שלמים של אנשים בעמל התורה, שברור שהם לא צריכים את ההערכה שלי ושלך, אבל באמת זה עשה לי רע לקרוא.
לימוד תורה הוא לא משו שניתן להשוות אותו לשום דבר. הוא מעל הרבה דברים שנראים לנו חשובים
וזה לא עניין של השקפה בהכרח. זה השם אומר. ואם מאמינים בתורה אז מאמינים בדבר השם
זה לא אומר שהצבא מיותר גם. בכלל לא. כלום לא מיותר. צריך הכל, וגם אם כולם לא עושים הכל זה לא אומר שהם לא עושים כלל..
לא הבנתי מאיפה את מביאה את הגישה המזלזלת
לא שמעתי על מקרה שבו יהיה צבא ומותאם ויסרבו לו או יסכימו להתגייס, לא היה נשמע שזה עולה בדמיונם של המנהיגים. כי תכלס זה לא באמת ראלי, אז למה לצאת בהצהרות? רק כדי להראות לא מזלזלים??
כל חרדי שיצא לי להכיר מעריך מאוד את אנשי הצבא והבטחון. רק יודע שמי שנותן להם כח לעשות חיל זה השם
ואני חושבת שטוב שאנחנו לא אלה שקובעות את מימדי לימוד התורה. גדולי ישראל יודעים יותר מאיתנו מה טוב, באיזה כמות, איזה פשרות עושים ומה בא על חשבון מה, ואיזה מחיר משלמים על כל מיני דברים..
אני בטוחה שלהיות מושמץ על ידי כל אחד בערך בחברה החרדית זה די בחירה, כי פשוט לא מבינים את ההתמודדות שלהם, אז לועגים וכועסים עליהם. אם גדולי ישראל אומרים שעדיף לא להתגייס לצבא וללחום כתף אל כתף לצד אחיהם ולהישאר בישיבות - אני מאמינה להם שזה יותר חשוב. ולכל אחד יש התפקיד שלו. ואף אחד לא ישכנע אותי אחרת, שטוב למות בעד ארצנו בכל מחיר. כי הרבה לא מתים ב"ה, והרבה בחורים שיתגייסו במצב הצבא היום לא ישארו יראי שמיים, זה ברור. אז אני מבינה לגמרי את השיקול של גדולי ישראל.. ומכבדת אותו ומקבלת אותו. למרות שלי בעצמי קהש עם הידיעה שהבן שלי אולי לא יתגייס, אבל זה בראייה 'ישראלית'. בראייה יהודית - אם יש סכנה ליראת השמיים שלו, בהחלט עדיף שלא יהיה שם.
ולגבי יחידת העלית - תעשה טוב המדינה אם תפטור את החרדים מחובת הלימוד בישיבה, והרבה יוכלו לצאת לעבודה. המדינה תורמת המון קיום של המפעל הזה שנקרא עולם הישיבות, בכך שאין פטור לחרדים מצבא, אין צבא שמותאם להם, והם צריכים להיות בישיבה לפחות עד גיל 26. אני בטוחה שאם זה היה מתבטל, היית רואה הרבה יותר צעירים חרדים מעורבים בחברה. .
אני שמה לב אצל הרבה אנשים שומרי תורה ומצוות שהרבה פעמים עד איפה שההגיון עובד להם - הם ישקיעו בתורה. ואיפה שלא - אז לא
והרבה פעמים כשזה מתנגש לנו עם 'ישראליות', אנחנו מרשים לעצמנו להניח את התורה בקרן זווית ולצעוק על השחורים האלה - איך אתם מעזים להפקיר את המדינה שלנו ולזלזל בה? בזכות החיילים אנחנו פה.
האמנם?
תדעי לך שזו אחת ההשפעות ההרסניות של הציונות. בתוך עוד המון השפעות אחרות, כמו ניסיונות אגרסיביים ביותר להפריד דת ומדינה - וזו אחת הסיבות אגב שיש כל כך הרבה פערים בין החברה החרדית לציבור הכללי.
המדינה הולכת בכיוון של להיות מדינת כלל אזרחיה. לערכים הדתיים שלנו כמעט אין ערך במרחב הציבורי בפרהסיה ומלא אנשים דתיים מסכימים עם זה כי 'דמוקרטיה וזה'. אבל הכל מכבסת מילים שהם המציאו בעיניי כדי להרחיק אותנו מנקודת האמת היהודית הפנימית שלנו ולנרמל כל מיני דברים שבעבר לא היו, והיו מוסכמים. וזה מתחיל בפרהסיה ואויל יימשך גם בחדרי חדרים. כי זה המיינסטרים.
והצבא הוא גם חלק מהתהליך של לעבור איזשהו שינוי ולהיכנס ל'כור ההיתוך' הישראלי.
וואלה - אני מבינה את החרדים שלא רוצים להיות במקום הזה ושומרים על הבדלנות שלהם. הם מבינים היטב את הסכנות שהישראליות טומנת ליהדות שלנו במסזווה של אהבת חינם ואהבת הארץ..
מתנצלת אם נפגעת מדבריי
אבל אני די עומדת על כך שמהמקום שלך, שאני בטוחה שאוהב תורה - או שאת לא רואה את החשיבות בלימוד התורה כמו שרואים אותה גדולי ישראל ומנהיגי הציבור החרדי (שהחליטו שיותר נכון לא להתגייס), או שהצבא בעינייך הוא הרבה יותר מוערך מקיום ושמירת מצוות - כי כרגע זה לא בא ביחד. .
וייתכן שאני שוגה בדבריי, כי אני מאמינה שיש פה גם פוליטיקה שהרי המדינה לא מאפשרת לצאת מהישיבה עד גיל הפטור - אז הדגש על התורה הוא וודאי חשוב, אבל לא להיות בצבא שעלול להוציא בחור חרדי - חילוני,גם חשוב. ואולי זה החשבון פה גם..
ובלי קשר לזה, בעיניי כמות החיילים ההרוגים הוא וודאי גדול. כל עוד הוא יותר מ0 הוא גדול מבחינתי. אבל בסוף בסוף, הם מתו כשהיו בצבא, אבל לא בגלל שהתגייסו. כך בעיניי לפחות. הם זכו למות על קידוש השם, וודאי, אבל מי הולך מתי - השם מחליט..
אז לא נכון בעיניי להשוות. גם לבני ישיבות קורים אסונות. זה לא שהם יושבים באקווריום. לאף אחד אין ערובה פה. לאף אחד.
מכל מקום מקווה שתביני שהשיח הוא ענייני ולא חלילה אישי, כי אין לי היכרות איתך מעבר
לנאמר פה על ידך, בדיוק כמו שהפוך
וברור לי שהוא גם אידאולוגי
וייתכן ולא נסכים, אבל זה בסדר מבחינתי.
שוב מתנצלת אם נפגעת
ובכנות, אולי באמת כדאי לעצור את השרשור הזה ולהאיר את הנקודות שבהן אנחנו מאוחדים, ולא במה אנחנו חלוקים
אין אולי סיבה נגד הצבא כשעצמו (אולי זה פשוט נח...)
אבל גם אין ממש אידיאולוגיה בעד...
הציונות הדתית רואה בזה ערך.חלק מהגאולה
ולכן נלחמת על מקומה בצבא
ומבפנים מנסה לשנות ולהתאים
וכן. היו מקומות סופר בעיניים לדתיים בצבא ורבנים הורו שלא ללכת לאותם מקומות ספציפים
אבל לא שללו את הצבא כמוסד, כי איך אפשר? הקיום שלנו מותנה בזו. ואיך אפשר שלא לשאת בנטל?
אבל זה ההבדל.
המדינה זה אנחנו ואנחנו זה המדינה.
הכל תחת אחרדותינו.
גם לימוד התורה, גם שוק העבודה וגם הביטחון.
וכן, במקרים חריגים הסכם ישכר וזבולון יכול להתקיים - אבל רק כשזה מקובל על שני הצדדים ורק לראויים לכך.
לא כל אחד יכול להיות מפקד
ולא כל אחד תלמיד חכם
מי שנמצא בלוחמה זה ברוב מוחלט דתיים וימנים, השאר ב8200, מודיעין, דובר צה"ל ושאר תפקידי ג'וב.
יש אלפי חיילים קרבים חילוניים
והציונות הדתית ממש לא רוב
בטח דרך התקשורת
כשמדברים על ריבוי ילודה וקריסת תשתיות - גם אם שמים בניין רב קומות במרכז תל אביב - אם שמים לפני ואחרי תמונה של חרדים....
וחבל שלא דיברו על האוכלוסיה הערבית. זה היה הוגן יותר, אם כבר
התהילה והתפארתאמר שכדאי לראות דוקומנטארי אחד בשם birthgap, שמציג בדיוק את הצד השני, ראיתי אותו עכשיו ביוטיוב. מישהו עשה מחקר על ירידה בקצב ילודה בעולם, בעיקר במדינות אירופה, ארה"ב ובמדינות מזרח-אסיה כמו יפן וקוריאה, שם המצב ממש קטסטרופלי.
והמסקנה שלו הייתה שאם מסתכלים על הנשים שיש להן ילדים, זה לא שיש היום יותר משפחות עם רק ילד אחד או שניים ופעם היו יותר משפחות עם 5 ילדים. זה לא שמבנה המשפחה השתנה. מס' הילדים למשפחה (1, 2, 3, או 4 ויותר) נשארו באותם אחוזים. מה שכן השתנה ועלה בצורה פסיכית, זה אחוז הנשים שאין להן כלל ילדים. כלומר, העליה במס' הנשים (וגם הגברים כמובן,) שאין להן כלל ילדים גרמה לירידה באוכלוסיה באירופה וכו'.
זה כבר לא קשור לשרשור, אבל זה העציב אותי נורא, כי בטח גם בישראל זה קורה ברמה מסויימת, שהרווקות המאוחרת פשוט משתלטת על כל חלקה טובה. אני נמצאת באיזה קבוצת וואטסאפ של שידוכים, וכמות ההצעות של בנות (וגם בנים) מעל גיל 40 שהן רווקות פשוט קורעת לי את הלב מחדש...
לה זה יתרום הרבה יותר להפחתת העומס בכבישים
מאשר משפחה חרדית גדולה שיש לה במקרה הטוב רכב אחד...
אצלם, לכל אחד שהוציא רישיון יש כבר רכב!!
אז ישבשו בשקט ולא ידברו על משפחות גדולות שהרבה מהן משתמשות בתח"צ והרבה מהן ללא רישיון וללא רכב...
גם כמויות החד פעמי שהולך אצל משפחות חילונית מבחינת הזמנת אוכל הביתה-
אני רואה את זה אצלי ברחוב/ בבנין/ בעבודה מידי יום וכמה פעמים ביום.
כמויות של שקיות, קלקרים, מגשים/ כוסות קפה חד פעמיות גדולות ועוד ועוד..
ויש לי עוד אינספור דוגמאות מהציבור החילוני. בתוך עמי אנוכי יושבת...

אני מבינה שאת לחוצה בעיקר מאחוז התעסוקה בארץ.
ובאמת בישראל אחוז הנשים העובדות עומד על 59% ואחוז הגברים הוא 66.9%.
על פניו, זה באמת נישמע מלחיץ שכל כך הרבה גברים ונשים לא עובדים (33.1% אחוז מהגברים לא עובדים, ו-41% מהנשים לא עובדות (!!!!!) ובמיוחד שמיתוך הנשים שעובדות 30% מהן עובדות עבודה חלקית, ובנוסף גם 41% מהנשים שיולדות בוחרות להאריך את חופשת הלידה שלהן, ולכן כניראה אחוז הנשים שעובדות בפועל הוא פחות. (מה שבאמת מתקשר לזה שגידול הילודה גם גורם כניראה לירידה בתעסוקה)
אבל אם תסתכלי על מדינות מערביות אחרות - אחוזי התעסוקה של הנשים והגברים הוא די דומה.
ובעיקר, האחוז הכללי של העובדים בישראל הוא 61.6% כשהממוצע במדינות ה-OECD עומד על כ-60.5%.
אז אם יש איזשהו חשש, זה אמור להיות בעיקר מבחינת התנהלות המדינה עם הכסף...
ולא לגבי מיגזר ספציפי.
אני לא רואה טעם לדון על מיגזר ספציפי כשכל כך הרבה נשים וגברים מכל מיני מגזרים לא עובדים,
וכשכל כך הרבה נשים שעובדות, עובדות רק בחצאי מישרות...
וכמובן שאני לא דנה אף אחד, ובאמת אולי יש הרבה נשים שלא בנויות לעבוד, ולכן אני לא רואה טעם לדון על אלו שלא הולכים\ות לעבוד.
מה שכן מאוד רלוונטי בעיני, זה מה שציינת - כל הסיבסודים וההנחות, שדווקא האנשים שעובדים במישרות מכניסות, לא זכאים להם.
זאת בעיה של התנהלות לא נכונה, ואולי הגיע הזמן לחשוב מחדש על המדיניות של הרווחה.
וזאת עדיין לא סיבה שגבר או אישה שלא רוצים\יכולים לצאת לעבוד יתאמצו מעל הכוחות שלהם כדי לצאת לעבוד רק כדי לא יווצר חס ושלום מצב לא הוגן שהם יקבלו סיבסוד ומי שעובד לא.
*אנחנו לא אמורים להרגיש לחץ לעבוד וללכת רק למישרות שמכניסות הרבה כדי לתקן חוסר הגינות של המדינה בחלוקת הכסף.*
השילוב הזה הוא באמת לא נכון.
ועדיין אף אדם פרטי לא צריך ליסבול מזה שהמדינה לא מנהלת את זה נכון.
לדוגמא, את - לא אמורה להרגיש לחץ לצאת לחפשת בדחיפות עבודה אחרת שמכניסה לפחות כמו המשכורת הממוצעת בארץ (11,800) כדי להשתתף יותר במיסים.
ואותו דבר, נניח יש מישהו שסתם מאיזשהו אידיאל מחליט לא לעבוד *והוא מוכן לקחת על עצמו לחיות בלי שום עזרה ולשאת בכל התוצאות של זה*, אני לא חושבת שהוא אמור לצאת לעבוד ולוותר על האידיאל שלו, רק ביגלל שהמדינה מישום מה החליטה להגיש לו כסף וסיבסודים על כפית של כסף....
מפנה את התהיות שלו גם לגבי האוכלוסיה הערבית והבדואית
למיטב ידיעתי, הם כמעט שווים במספרם לאוכלוסיה החרדית, אם לא יותר, וצורכים הרבה יותר רווחה מחרדים ועובדים פחות
וגם מבזבזים את הכספים של המדינה באחוזי פשיעה מאוד גבוהים שעולים לנו כסף בבתי הסוהר
וכמובן - מסים מהם והלאה
לא ערוך או בנוי לקלוט לתוכו חרדים מהמיינסטרים
הוא פלורליסטי ושוויוני רק לכיוון אחד כמעט - זה שאומר שנשים חייבות להשתלב בו, בכל מקום, ואחרת זו אפליה.
הוא לא מותאם באמת לחרדים.. הם פוחדים מהברור לכל - הצבא ירחיק אותם מאורחות חייהם במתכונתו הנוכחית והם חרדים לחרדיותם ולהנהגותיהם.
ולכן אני מאמינה שזה חלום רחוק ושרוב החרדים ככל הנראה יישארו מחוץ למערכת, בהנהגת רבניהם
גם בציונות הדתית יש דברים שלא עוברים לרבנים בגרון, אגב, בכל הנוגע לשילוב הראוי (בנים -בנות הכוונה)
החרדים משתלבים הרבה יותר מפעם לדעתי, אבל לא בתוך כור ההיתוך החילוני בהכרח. גם הם צריכים להתפרנס בסוף, וכמות האברכים מקבלי הקצבאות לשנת 2021 הוא 96,000
ובואו לא נשכח - ששוב, לא מדובר רק בחרדים. אחוז הגברים החרדים עומד על 70 אחוז בשנים האחרונות. אחוז הנשים על 90 אחוז
הכלכלה 'מאוימת' גם על ידי פושעים וטרוריסטים שנכנסים לכלא ונוגסים לנו בכסף, אמהות חד הוריות שלא משתלם להן לצאת לעבוד אחרת יקחו להן את הקצבה, וגם - כן, גם - משפחות בהן רק הגבר העובד והאישה מגדלת ילדים בבית למשך שנים. זה גם גורע מתשלום המיסים, שהרי עקרת בית לא משלמת ביטוח לאומי או מס הכנסה או ביטוח בריאות. וכאלה יש הרבה
וכמובן - ערבים למכביר, שפה אין מה להוסיף למרות שאין לי
לא ברור לי למה תמיד השיח הולך לכיוון החרדי ולמה זה תפוח האדמה הלוהט בכל הקשור לדת ומדינה ואוכלוסיה ושאר ירקות
כמות השמאלנים שלא מתגייסים בשל צו מצפונם הולך וגדל
חיילים לא מקבלים גיבוי כאשר נדרשים להגן על עצמם בעת פעילות מבצעית
זה גם מאיים על הצבא
אם כבר באים בתלונות -אז לבוא לכולם לדעתי
בשום צורה.
אפילו ברמה המעשית בצבא דוד היו יחידות שהיו לומדות תורה כמדומני.
וגם בכל מבט שתבחני את זה
צהל אינו מתנהל על פי ההלכה גם בתפיסה של איפה לתקוף וכיצד, חיי יהודי לעומת חיי גוי (כן, יש הבדל..)
לצערי גם רבנים דתיים לאומיים אומרים זאת עם הזמן יותר ויותר
אין אפשרות להיות בצהל ולא לחלל שבת פעם, שלא באמת לצורך.
כמעט אין סיכוי שלא להפגע ברמה הדתית והרוחנית שלך.
שלא לדבר על זה שצהל הוא הרבה יותר כור היתוך עסוק בחינוך החברה וערכי שוויון וכדו' מאשר מעונין בחרדים.
הוא בא לקראת לוחמתש מעונינת להיות ביחידה קרבית פי 100 ממה שהוא מוכן לבוא לקראת החרדים.
מן הסתם, פחות רואה בזה ערך. או פחות מעריך אותם כחברה (לגבי הכושר הגופני- מן הסתם יש בזה משהו..) או חושש מהשפעה שלהם על אופי הצבא.
סתם, אשה יהודיה דתיה של יוםיום שמסתכלת על ההיסטוריה של החברה היהודית. שיודעת שחברת לומדים זו המצאה חדשה שתופסת רק במדינת ישראל ושהרעיון והיישום שלה עוד לא ממש הוכיח את עצמו (ע"ע תקופת הקורונה). אפשר לומר שאם החברה החרדית הייתה מכוונת את מי שמתאים ללימוד תורה מתמיד ואינטנסיבי ומאפשרת לכל השאר למצוא את דרכם בעולם נראה לי שלכלל החברה הישראלית לא הייתה כל מניעה לתמוך באותם לומדי תורה.
כן מובן לרב הציבור החרדי וגם להנהגה שיש פה בעיה
בייחוד סביב נוער שלא לומד/לא מעונין ללמוד
כי זה נראה ממש כהשתמטות.
הבעיה של הציבור החרדי עם הצבא ובכלל עם אקדמיה תעסוקה וכו'
זה הרצון שלו להתבדל
ועם כל זה שמדברים על הכלה קבלה של האחר וכו'- זה לא מופנה לכוון הזה.
תראי לדוגמא נשים חרדיות שכן היום יותר מקובל שלומדות באקדמיה-
בגץ מסרב לאפשר להן ללמוד בהפרדה לתואר שני מה שעוצר רבות מהן.
עכשיו את יכולה לומר מה הבעיה שלהן? גם בעבודה הן לא תעבודנה בסביבה נפרדת?
אולי, אבל בעצם את לא מקבלת אותן. את התרבות שלהן.
אפשר לומר- שטויות מה הבעיה שבמטבח בצבא תהיה חיילת? מה הם אף פעם לא הולכים למסעדות?
הם הולכים, וזה לא משנה. תרבותית זה מפריע להם.
לא זוכרת באיזו סדרה אולי שבבניקים יש קטע שבו בחורים חרדים פוגשים חיילים ששואלים אותם על הגיוס וכו'
ובסוף הם עונים תשובה כנה שנדמה לי שהיא התשובה האמיתית שמשום מה המגזר החרדי לא רוצה לומר בקול
אם יש סיכוי, אפילו אחוז, שבחור שילך לצבא יצא משם חילוני בגלל זה- אז הציבור החרדי ימשיך לסרב גיוס.
ולצבא יותר חשוב כרגע, ממש לצערי (כי זה פוגע או יפגע גם בגיוס הדתי, וגם כי אכפת לי מנשים אחרות שנפגעות פה בתהליך) לקדם אג'נדות סופר פמניסטיות על חשבון הרמה המקצועית שלו ועל חשבון לקלוט חיילים איכותיים כל כך דתיים וזה חוסם את המתגייסים החרדיים גם כן.
בסופו של דבר צהל לא ממש זקוק לכל כמות החיילים הזו ולכן מנסים להוריד את גיל הגיוס- כדי שהגיוס לא יהווה חסם מיציאת חרדית לשוק התעסוקה שזה עוד נקודה ממש בוערת כרגע וקריטית לעתיד המדינה.
במדינת ישראל. כי הוא לא היה גדל להיות הרב קנייבסקי. הוא נולד וגדל בדור שהבינו שלא לכל אחד זה מתאים
חנוקהלא זכאים להנחה בארנונה וסבסוד במעון. גם לא מס הכנסה שלילי
האם זה דורש דברים מסוימים? בוודאי כן
אבל זה בחירה שלנו.
ומבחינתינו אנחנו חיים מצוין ממש
חנוקה
רבע ל7ותדעי לך שאת מזכירה לי את רבי לוי יצחק מברדיצ'ב.
רחלי:)
מתואמתלק"י
אני גם חושבת שאנחנו מביאים ילדים בעיקר מאינסטינקט וכי זה הטבע שלנו.
רק שאם חושבים שילדים זה כזה הרסני לעולם, אז אל תביאו בכלל ותתגברו על האגואיזם שלכם.
לפחות ככה שמים לב להודעה שלי בשרשורפלצת הזה
אני מבינה את הלך המחשבה שלהם ככה- הם לא חושבים שילדים זה הרסני אלא שריבוי ילדים זה הרסני, וזה לא הוגן שבגלל אחרים שמביאים הרבה ילדים הם לא יביאו בכלל אז הם מביאים שניים וככה הם נשארים ניטרליים - לא מרבים וגם לא עוזרים לצמצמם את הנזק של אחרים



סודנים, אריתראים וערבים שלא משלמים על נסיעה בתחבורה ציבורית!!
למה הם נוסעים חינם בתחבורה ציבורים??
אני רואה מידי יום ערבים וכל מיני מהגרים שעולים לאוטובוס ולא משלמים!!
והנהגים מודעים לכך אבל אין להם כל כך מה לעשות.
חוויה טריה שלי מהבוקר עם זוג ערבים...
ומידי צהרים עם מהגרים וכאלה שלא משלמים על תח"צ..
מנסה לעזורהנהג אמר להם משהו. אחד מהם תיקף והשני אמר שאין לו כרטיס וזהו 
לא מרכז הארץ, אבל כן עיר ושכונה עם קצב גידול מטורף... ובעיקר בזכות החרדים והדתיים 
אז מאיפה הוא?

ותוכנית להכנסת חרדים לשוק העבודה. המלגות שחרדים לא זכאים אליהם זה כאלו שיש בתנאי סף שירות צבאי.


את מסיקה על ציבור שלם
אני חרדית
כל משפחתי משני הצדדים חרדים
הסביבה הקרובה
הרבה חברות
בחיים לא שמעתי על מישהו שעושה דבר כזה
ולעולם לא אשקר בכזו צורה
בתור אשת מקצוע ברשות חרדית בעבר, אומרת בפה מלא: המון תלושים מזויפים,
חוזי שכירות מזויפים. המון "עיגולי פינות". הכל קביל לשם קבלת הנחה.
חילול ה' מטורף בעיני.
וכשהם נתפסים בקלקלתם הם אומרים הרב התיר, מהמדינה מותר.
ממש לא מקרה ספציפי, תרבות שלימה.
לא אפרט מפני אאוטינג.
יש מצב שיש שקרנים וגנבים
מאוד מקווה שזה לא משהו גורף
וממש קשה לי להאמין שהז קורה.
ועוד כל מיני דברים שאני לא נהנית מהם בכלל ולפעמים אפילו מציקים לי מאוד מכספי הארנונה שלי, מכספי המיסים שלי, מעצם זה שאני יושבת בתוכם.
אבל צריך להסתכל על התמונה בכללותה.
אי אפשר לקפוץ ולומר שהציבור בחילוני ממן את הציבור החילוני כי זה לא נכון!!
גם בציבור החרדי יש אנשים שעובדים וגם בציבור החילוני יש אנשים שלא עובדים.
הרשות המקומית מתקצבת אירועים שונים לכלל הציבור אבל אין פרופרציה בין האירועים השונים שהיא מתקצבת לציבור החילוני לבין האירועים שהיא מתקצבת לציבור החרדי.
ולומר שהאברכים שיושבים בכולל ומקבלים כסף מהמדינה על כך שיושבים ולומדים ושהחילונים ממנים אותם- זאת בדיחה עצובה.
המאות שקלים שהם מקבלים לעומת מלגות שסטודנטים מקבלים באוניברסיטה ולעומת אירועים גדולים שהמדינה מממנת לציבור החיוני - זה הבדל שמיים וארץ!!
מי שרוצה - יכולה לבדוק נתונים ולראות....
אני גם אשת אברך שמכירה את הצד של חיי אברך וכמה הוא מקבל מהמדינה
וגם חיה בעיר חילונית ורואה כמה כספים נשפכים על הציבור החילוני בעוד שהציבור החרדי אצלנו בעיר נהנה מקומץ ממש.. אם בכלל...
אינם כאלו גבוהים יוצא שבניגוד לטענה הזאת אף אחד לא מכריח את הציבור החרדי לממשן משהו. בקושי את הרשויות החרדיות מצליחים להחזיק (ב"ב ואלעד כדוגמאות).
בעיר חילונית לגמרי..
משלמת ארנונה בדיוק כמו שכנותיי החילוניות ומקבלת שירותים גרועים מהרשות המקומית.
שכנותיי החילוניות מקבלות אירועי ספורט, אירועי תרבות, קייטנות חינמיות מהמתנ"ס, חוגים לכל המשפחה בסבסוד ענק במתנ"ס השכונתי, ריהוט יד ראשונה למוסדות הלימודים של הילדים שלהן ועוד ועוד.
ואני- גורנישט!
ניסיתי פעם לעבור 'מלמעלה' על תקציבי ממשלה שונים
מאד קשה כי אין שקיפות בהכל
בציבור החרדי יש פחות או כמעט בכלל לא צריכה מתקציב הספורט, התרבות
חלק לא מבוטל מהחינוך אצלו הוא פרטי כלומר במימון עצמאי או חלקי
כן יש פחות פשיעה שעולה לנו לא מעט בכלל.
נכון יש אנשים שמרגישים מגיע לי ומנסים לנצל כל אפשרות לקבל ולקבל ושוכחים שצריך לתת.
בל נשכח שאנחנו זקוקים לעוד ילדים יהודיים על מנת לשמר את הרב הדמוגרפי.
האנשים ובעיקר הנשים, רבות מהן כאן, שמוכנות לוותר על שעות שינה, קידום בעבודה וכל כך הרבה משאבים נפשיים וגופניים וגם כלכליים שמי ישער בכלל על מנת להביא עוד ילדים יהודיים- כן, מגיע להם שנממן אותם! לא בטוחה שזה פחות תורם לביטחון שלנו לטווח ארוך.
ואם צהל היה לוקח חלק מהתקציבים והאנרגיה והמאמץ בלהנגיש את צהל ואת השירות הקרבי לנשים על מנת לנסח יחידות וקובצות שירות שיתאימו ויכבדו את אורח החיים הממוצע- החרדים ירוצו לשם.
בדיוק כמו ש8200 כן מלא באנשים מסוג מסוים שלו לא היה את השירות הטכנולוגי הזה שמקדם אותם בחיים מקסים לא בטוחה בכלל שהיו מתגייסים.
אתמול אמרה לי אשה חרדית 'לא הגיוני שכשאנחנו נוסעים בתח"צ זה נקרא שהמדינה מסבסדת אותנו אבל היא מתחננת בפני שאר האוכלוסיה לעשות זאת או לכל הפחות לצמצם נסיעות ברכב הפרטי, ומי ששם מוותר על רכבו הוא מעודד קיימות'
ארנונה לא זולה בכלל!
(אני לא משלמת כרגע מס כי יש לי נקודות זיכוי בגלל הילדים ב"ה אבל היו שנים ששילמתי מס.. בוודאי.)
אני משלמת על המון דברים אחרים אצלנו בעוד שילד חלוני מקבל אותם במצב הרבה יותר טוב או בחינם!
אני והשכנה החילונייה שלי בקומה למעלה גרות על אותה חלקת אדמה- ומשלמות אותה ארנונה
והיא מקבלת הרבה יותר דברים מהעיריה מאשר אני.
לא התייחסת לשאר הדברים שרשמתי על התרומה שלנו כחרדים/ כאברכים אז אין לי מה להמשיך להתייחס.. סורי.
זה לא דיון לעניין אם מגיבים רק על מה שנראה לנכון ומשאר הדברים מתעלמים...
אני אשת אברך חרדית
אמא לילדים
עובדת ומתפרנסת ב"ה
גרה בעיר חילונית
ומשלמת המוןן כסף לתרבות החילונית אצלי בעיר: אירועי ספורט, אירועי תרבות למכביר, עוד מעט אירועי יום העצמאות בכל פארק/ גינה או שדרה,
מתנ"סים, קייטנות מסובסדות לציבור החלוני (בעוד שאני משלמת אלפי שקלים לילדיי החרדים עבור קייטנות כי לנו אין סבסוד), ריהוט ושיפוץ גני ילדים ובתי ספר לילדים חילוניים בעוד שהגנים של הילדים שלי מקבלים ריהוט יד שניה או שלישית מהעיריה לאחר שבי"ס או גן חילוני/ ערבי זרק את הריהוט שלו והתחדש בריהוט חדש שאני משלמת עליו!!!
אני החרדית!!
ועוד ועוד ועוד...
בעלי לומד תורה ומוסר שיעורים (בד"כ בערב או בשבתות) ורוב השיעורים שלו הם בהתנדבות..
ורוב הציבור שמשתתף בשיעורים הללו הוא לא חרדי..
מדובר בהרבה אנשים מסורתיים/ מתחזקים/ דתיים לאומיים או להבדיל אנשים חילוניים שנפטר להם קרוב ומתקרבים קצת אחרי הפטירה של הקרוב שלהם ובאים לשמוע קצת יהדות.
אני נשארת בבית ומתמודדת עם הילדים שלי בעוד שבעלי הולך למסור שיעור לאותם אנשים (ולרוב זה ללא תמורה כספית!)
אני משלמת לציבור החילוני המון!! גם בכסף וגם בזמן שבעלי מקדיש להם.
מי בא לדבר בבית שיושב שבעה ורוצים לשמוע קצת ולהתחזק?
מי עונה לאנשים מסורתיים או דתיים או מתחזקים לשאלות שיש להם על כשרות/ פסח/ סוכה/ שבת/ בשר וחלב/ נידה/ מראות וכו'?
מבטיחה לך שאני ובעלי ומשפחתי נותנים הרבה יותר מאשר מה שאנחנו מקבלים!!
מנסה לעזורנכון.
ולכן אנחנו כאן.. מרגישים בסוג של שליחות מסוימת ומשלמים עליה מחיר!
תודה לה' שאנחנו זוכים...
זה יושב גם על מקומות של זרות וקצת קצת קצת שנאת זרים/חרדת זרים?
ברור שאפשר לקיים דיון כלכלי טהור והמסקנות ממנו עלולות להיות מטרידות
אבל רב המון העם לא ממש קיים חשיבה מעמיקה
והבעיה בתשדיר כזה או אחר ובתקשורת באופן כללי שהיא צריכה כותרות. משפטים קצרים.
ולא נכנסת לעומק. למורכבויות. לדברים אפורים יותר.
העלית לי דמעות של התרגשות!
זכה עמ"י שאתם חלק מהעם!
וואוו!!
ברמה הכלכלית אין סיכוי שהארנונה שלך שווה לסכומים שהמדינה מוציאה על החינוך והבריאות שלכם, רק הלידות זה כבר עשרות אלפים
ואם החשיב את השיעורים וזה- זאת נתינה לאנשים פרטיים, לא למדינה, זה כמו שתגידי שאת מבשלת ליולדות
(אני כבר לקראת סוף השרשור אז תיכף אפסיק להקפיץ אותו, חח, לא לדאוג)
שצריכים גם חיזוק רוחני . חסד וגמילות חסדים ורוחניות משפיעים על אווירה בחברה,ככה אנשים פחות נופלים לעבריינות ודברים אחרים , כך שבסוף זה חוסך כסף לרווחה ולמשטרה. עובדה שמשטרה חסרת אונים במגזרים שכן נהוג להתנהג באלימות .
אותו דבר לגבי בישול ליולדות. אני מניחה שאף אחד לא בישל לעולה מאוקראינה שהתאבדה ביחד עם תינוק שלה.
לא כולם ישבו ולמדו
זה ברור וידוע לכל
עולם הישיבות הישראלי נוצר למיטב ידיעתי על ידי החזון איש
אם את שואלת אותי, לא כל היהודים לומדים גם היום - הרי יש יהודים חילונים כביכול שעובדים
ויש חרדים עובדים. הרבה מהם. החרדים שלא עובדים שייכים למגזר הליטאי בעיקר, חלקם לספרדי
וגם, מחזירה אותנו לפסוק - 'אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמיים וארץ לא שמתי'
לא לומדים תורה לפי שעות כדי שיסתדר עם דברים אחרים. מי שרוצה להיות למדן, פוסק, דיין, תלמיד חכם, מורה הוראה ברבים - צריך לחיות חיים של קודש על כל המשתמע מכך
לא ניתן לתחום את זה לכמה שעות ביום שמתווספות ליום עבודה + חיי משפחה. ככה לא יצאו גדולי תורה. זה לא מספיק פשוט.
אבל מענין אותי באמת לדעת בכמה מתוך 7.5 מיליון אזרחים (1.5 מיליון חרדים אז הורדתי) הנותרים - יש רק בן זוג עובד אחד
כדי להבין באמת מה הצעקה הגדולה נגד העניין
ואני אגיד לך משהו נוסף - הציבור עסוק במה שמעסיקים אותי. המדינה מבזבזת כספי ציבור במיליונים אם לא עשרות ומאות מיליונים על דברים שאני בטוחה שאם הציבור היה יודע, הוא היה מתקומם. שפשוט בוחרים לא להעלות אותם לכותרות. ואני חוזרת ואומרת - יש תפוח אדמה לוהט נוסף במדינה - שהוא ערבים. שמשתלטים על שטחים שלמים במדינה ולא משלמים לא ארנונה, לא חשמל, לא מס רכישה, לא מס השבחה, ולא נעלי אדידס. על זה הציבור לא רוצה לדעת? למה..?
אבל כשזה מגיע לחרדים - זה מרגיש לכולם שזה על חשבונם וזכותם לדרוש דין וחשבון ולהגיש קבלות ולהגיש את המלצות הוועדה שכל אחד עשה עם עצמו בהתאם להשקפת עולמו.
והדיון הציבורי הסוער שנוצר לכיוון חלק אחד מהציבור מקומם אותי.
זו אפילו צביעות בעיניי.
אף אחד לדעתי לא חייב דין וחשבון מלבד המדינה. אם המדינה החליטה לתקצב את זה - ומפריע למאן דהוא - שיפנה למדינה בבקשה לעצור את 'בזבוז כספי הציבור'. אבל אי אפשר לבוא בתלונות לציבור שנהנה מהטבות שהמדינה נותנת לכולם, גם אם נראה לנו לא הוגן (בניגוד לציבור הערבי שפשוט עושה מה שבא לו ולוקח מהמדינה בלי בושה ומעלימים עין מאי גביית הכנסות רבות בסכומי עתק והבאת ילדים עד אין סוף מ4 נשים לכל גבר)
הסטת האחריות מהמדינה לאזרח בכל הנוגע לניהול כספיה היא לא נכונה בעיניי.
אני חושבת שחלק מהעניין הוא שאין באמת הרבה אופציות ללימודים אקדמאיים (משכורות גבוהות בסופו של דבר)
אצל הנשים המצב קצת יותר טוב, אבל עדיין לא כל המקצועות פתוחים בפניהם,
אצל הגברים מאוד מאוד מוגבל.
אז מישהו שמחליט לצאת לעבוד יעבוד בשכר נמוך ולא ימצה באמת יכולת השתכרות.
אי אפשר לומר - אתם לא נושאים בנטל הכלכלי, אתם לא באים ללימודים אקדמאיים,
אבל לא לאפשר לפתוח מסלולים מותאמים לאורח החיים.
אם מדברים פה נטו כלכלה זה מה שצריך לעשות,
אם מדברים פה על חינוך מחדש - אז ברור למה בורחים ומתנגדים לזה...
(אפרופו רפורמה...)
זה ברור לכולם
חלק מהאוניברסטאות והמכללות פתחו מסלולים אקדמיים לחרדים. כמו שלא בכל עיר יש פקולטה לרפואה ומי שרוצה ללמוד מעתיק מגורים - יש מחיר לכל בחירה. מה נעשה?
יש מכללות גם לנשים חרדיות, אם כי הרבה לומדות בסמינר
ובואי לא נשכח שמדינת ישראל צריכה לא רק אקדמאים והייטקיסטים אלא גם עובדי כפיים לכל מיני תעשיות
לא כולם יכולים להיות באותו מעמד
במיוחד שהחרדים גם בוחרים להיות במקום הזה, וזה מה יש. אין רוב גדול שרוצה את זה, וחבל שמי שצריך את זה נופל לעתים בין הכסאות אבל אין הרבה כאלה בעיניי.
בסופו של דבר אי אפשר לבחור להיות בדלן ולצפות להכל שיוגש בדיוק לפי התנאים שלך, מה לעשות? אם כי באמת הטיעון על אי שוויון באקדמיה מצוץ מהאצבע בעיניי ומיותר. זו עוד דרך להקשות על חרדים בחסות המדינה והבגץ
כשרוצים לפתוח מסלולים מותאמים נתקלים בלא מעט קשיים מהדרגים הגבוהים.
אם היה שינוי מדיניות כללי ואומרים אנחנו רוצים בכל מחיר לאפשר לחרדים לימודים אקדמאיים, תוך שמירה על אורח החיים שלהם, אז היו נפתחים מסלולים והיו גם לא מעט שבאים ללמוד.
אבל ות"ת בג"ץ וכו חוסמים ומערימים קשיים.
הרוב לא רוצים - זו שאלה. כשתהיה אפשרות - הן מצד מקום לימודים מכבד ומאפשר אורח חיים תורני (כמו שיש מסלולים בסמינרים, שזה לא פסגת השאיפות אבל זו התחלה) והן קבלה חברתית מצד החברה החרדית - יוכל להיות שינוי.
אבל בני משפחתי החרדים כשיצאו לעבוד, עובדים בעבודות בשכר נמוך כי מבחינתם ללכת לאקדמיה במצב כיום זו לא אופציה, אז עובדים ככה ואיכשהו מפרנסים משפחה, אחכ יאמרו שלא תורמים במס הכנסה ולא תורמים לנטל הכלכלי. זה אבסורד בעיני (ובעיקר מגיע מתפיסה של חינוך מחדש, כמו בתקופת קום המדינה)
נכון, הבגץ מקשה על לימודים נפרדים
אבל יותר חשוב מזה - זה לא מקודם על ידי הרבנים. ולא מועלה כצורך על ידי הציבור
ולפי הבנתי מי שלא תורם למדינה -- מבחינת המתלוננים, לא משלם מס הכנסה
מי שעובד, גם בשכר נמוך, בטח ובטח גבר - משלם גם משלם. אז אין פה בעיה באמת
חוצמזה שיש הרבה מקצועות גבריים מובקהים שחרדים יכולים ללמוד. אם הם יארגנו קבוצה גדולה שתמלא כיתה במקום שמלמד בו מרצה גבר- לא צריך לצעוק 'אתם לא מתחשבים בנו', פשוט לא יהיה מקום לנשים וכך זה יישאר
מהיכרותי זה לא לארגן קבוצה וגמרנו...
לעבוד בשכר מינימום לא תורם הרבה מס למדינה..
מסכימה איתך שזה צורך שצריך לעלות מהציבור, אבל יש דברים שלא עולים כי הם לא נחשבים כאפשריים. עד שבאו מבחר ומכון טל עם מסלולי לימוד לתואר - בת בת 18 או 23 לא חשבה בכיוון של לימודי קלינאות תקשורת/ריפוי בעיסוק או הנדסת תוכנה עם תואר. מקס' מסלול הנדסאי
אנשים הרי..
זה צריך לבוא כצורך מהציבור קודם כל, ואחרכך המדינה תשקול אם לאפשר לפי כדאיות כלכלית
בינתיים לא נראה שאנחנו שם
אני חרדית ומכירה את הציבור החרדי מקרוב.
אני מכירה הרבה בנות חרדיות *** לא מודרניות *** שלמדו בלוסטיג וכדומה
ולמדו במסלולים של הנדסאיות , רו"ח, סיעוד ועוד
ומרוויחות משכורות מאוד יפות ונשות אברכים ותלמידי חכמים ומשלמות מיסים גם אם הן אימהות ל-4-5 ילדים ויותר.
יש לי חברות חסידות גור/ חברות ספרדיות/ ליטאיות שלמדו איתי אישית יחד ביסודי ו/או בתיכון ואח"כ הלכו ללמוד את המקצועות הנ"ל והן עובדות ומשתכרות ומשלמות מיסים יפה מאוד.
והן נשואות לאברכים ומנהלות משפחה והכל.
והיום, גם בסמינר (חרדי) שבו אני למדתי ובעדו סמינרים חרדים אחרים (ושמרניים ביותר) ישנם חלק מהמקצועות הנ"ל וההרבה בנות יוצאות מישם עם תעודה ומקצוע ומרויחות מאוד יפה ומשלמות מיסים בהתאם.
ישנם רבנים מאוד מאוד מסוימים שאוסרים ללמוד במקומות כאלה אבל זה ממש מעט מן המעט.
ואני אגיד לך עוד משהו- היום בשידוכים יש הרבה משפחות שמחפשות בחורות שלמדו מקצועות נחשבים כדי שיוכלו לפרנס בכבוד וזאת אחת הדרישות שלהן עבור כלה למשפחה... (שבשבילי זה קצת עצוב שמסתכלים על זה כפרמטר חשוב מאוד בעוד שלא שמים לב לפרמטרים חשובים הרבה יותר כדי להקים משפחה. למרות שברור שרוצים שלזוג תהיה הכנסה יפה ומקצוע מכובד ומכניס אבל זה כבר ענין לויכוח אחר).
בגזרת הבנות המצב יותר טוב
(בין אם יוצאים עם תעודת הנדסאי מהסמינר והולכים להייטק זו כבר התחלה טובה)
לבין ללכת לעשות תואר.
(להבנתי יש הבדל בין הקמפוסים השונים, מקומות בארץ וסגנונות שונים)
בעיני עיקר השיח הוא על גברים חרדיים
שבעיני איך שאני רואה את המציאות - אין מספיק מסלולי לימוד
ולא כולם גרים בירושלים...
וגם, יש מקצועות שהם בכלל לא באופציות, וזה חבל בעיני.
הייטק יותר נפוץ,
אבל לימודים כמו מקצועות הבריאות של סיעוד ורפואה, ומדעי הטבע בכלל - הם בכלל לא אפשריים כיום.
וכמובן מסכימה לחלוטין עם מה שכתבת בהמשך שהציבור החרדי הוא לא בעיה וזה לא נובע מאהבה הדיבורים האלו.
אם משהו - לבוא ולאפשר דברים בכבוד ובהערכה והערצה עצומה לציבור שמתמסר ללימוד תורה
(שזה אגב לא רק הציבור החרדי, גם בציבור הדת"ל יש לא מעט שלא ילכו לאוניברסיטה מהסיבות הנ"ל..)
זה רק בגלל שזאת אקדמיה.
אין הבדל בין אוניברסיטה, מכון לב, או אפילו הפתוחה.
מבחינת אלה שאוסרים ללכת ללמוד תואר זה ממש לא משנה איפה.
ורק רוצה להגיד שהיום בשביל להיכנס להייטק ממש לא חייב תואר, תעודה של מהט מספיקה לגמרי ואם מוסיפים בוטקאמפ או תכנית של קמא טק יש מקומות שזה אפילו יתרון יותר גדול מתואר.
מכירה המון נשות חיל נשואות לאברכים עם 5 ילדים לפחות שמרוויחות מאוד מאוד יפה (30 פלוס) ומשתלבות בשוק התעסוקה בצורה מדהימה.
(ולי יש תואר ואני מאמינה בזה, אבל הייתי חייבת לתקן את מה שכתבת).
אין לי כוח להתווכח, והגיוני שיש כל מיני סיבות האמת..🤷♀️
את ההקשר.. מצחיקות
רבות מישיבות ארץ ישראל הן המשך של ישיבות שעלו מן הגולה,
ישיבת מיר, סלבוזקא, פונביז וכו' זה ישיבות שלעו מחו"ל וכן גם שם אברכים מסרו את נפשם על לימוד תורה.
מעבר לזהה שנתנה כאן דוגמת החנות של הח"ח- אשתו הייתה המוכרת רוב היום. וכשהספיק לו לצרכייו היה סורת את החונו- בתקוושאני לא מבללבלת כמה סיפורים אבל בהחלט יהה את לומדי התורה שלא עבדו כלל.
וקבלו צדקה מהציבור.
שנית- אני חושבת שאם הציבור החרדי יתפלג מהציבור החילוני וינהלו מדינה נפרדת הציבור החרדי יסתדר מצויין להפתעת כל הצדדים.
אמונה שלי... בלי אחיזה במציאות 
כי אני מאמינה שאנחנו עם מקסים ואוהבת את כולם.
אל אףשאני מבין אלו שממנת אחרים, ב"ה.
מרגשיה שהגיוון הזה הוא חשוב כולנו יהודים וכולנו קיבלנו את התורה בהר סיני.
אבל מבחינת רעיונית כאישה מאמינה אני לא חושבת שצריך להוציא אפילו אברך אחד ח"ו לעבוד כי אני בטוחה שעליהם אנו חיים.
וכמו שכתבתי יהודים חרדים תמיד הסתדרו איך שהסתדרו ואני מאמינה שזה זכות קיומה של מדינת ישראל.
ברמת הדברים שמקבלים מהמדינה חינוך וכו' העובדה שרוצים את החרדים הממשלה היא עובדה פשוטה, הם נוחים הם מסכימים הם לא מתלהמים הם נונים את ידם לכל דבר שנצרך הם הוגנים וכו' מובן שהתפקיד שלהם לדרוש עבור האוכלוסיה ממנה הם מגיעים (מזכירה מה קרה כשהיה מפלגה ערבית בקואלציה... ומה הם קבלו)
ו@אחתפלוס לא מגדריה את עצמי דת"ל, האמת אנחנו דתיים לא מסווגים, חלק ילדים לומדים בחרדי חלק לא, בית כנסת כאן מעורב. נראה מה יהיה כשהילדים יגדלו לאן נגיע...
(כשהילד שלי יקים ארגון יגידו שהוא לא בא מבית חרדי נראה לי חחח גם אם ינהל אורח חיים כזה )
שיעור הפיריון כיום הוא בממוצע 6.5 ילדים לאישה.
לפני יותר מ-10 שנים זה היה אפילו גבוה יותר - ממוצע של 7.5 ילדים לאישה.
בלי להכנס לאם נכון לשאול או לא
הם לא דיברו בכלל על אל הורות אלא על כמה ילדים למשפחה,בדיוק כמו שאמרת
אתן מבלבלות בין לא להביא ילדים ללהביא קצת ילדים
ודווקא בטבעשלנו יותר הגיוני לרצות קצת ילדים,אלה שמביאים הרבה הם השונים שנשאלים "למה"
תכלס מגבילי הילודה זה תנועה שמאבדת את עצמה לדעת.
אל דאגה.
הם פשוט יגמרו י לא יהיה ממשיכי דרך שלהם 
יעל מהדרום
גדול!המקוריתביקשו ממנו את הבית לשבת
אני בחודש תשיעי. בעיני לא לגיטימי בכלל לבקש דבר כזה מאישה בחודש תשיעי אבל סבבה. רציתי גם ככה לנקות את הבית והסכמתי.
היה לנו טפטוף קל בשירותים בצינור שמוביל לניאגרה אז רק עדכנו אותם כי אנחנו שמים שם סמרטוטים כל הזמן. זהו.
אנחנו חוזרים הביתה ואני מגלה שהם תיקנו את הטפטוף והחליפו לי בטריה לשעון הגדול בסלון שהיה צריך להחליף לו בטריה.
אני פשוט בהלם מהקונספט של להגיע לבית זר ולהתחיל לתקן בו דברים
בעלי אומר שהם עשו את זה מכוונה טובה
והוא צודק
אבל אני פשוט בהלם. אפילו בעצבים על זה.
הייתן מתקנות דברים כאלו בבית שאתן מתארחות בו? אני תוהה לעצמי אם אני מגזימה או שבאמת זה לחצות כל גבול.
והם בטח עוד מחכים לתודה או משו
בעיניי זו חדירה לפרטיות
מה הוא היה אומר אם היו עושים לו את זה
הוא אמר שתלוי מי האורח
יש בזה משהו שאם זה מישהו קרוב איזה חבר טוב או אח זה בסדר
אבל אנשים זרים ממש לא
אל תתערבו לי בחיים
לטוב ולמוטב
אני לגמרי מזדהה עם ההרגשה שלך
לא מפגרת בכלל
🫂
אבל נראה לי שזה בא לך עקום כי ביקשו ממך את הבית (וזה כשלעצמו עקום בעיניי כנל ולא שייך בחודש תשיעי)
ומה שאת מרגישה זה מה שאת מרגישה וזהו
חיבוק❤️
מדמיינת לעצמי שהאורחים היו זוג מבוגר ו"סבתאי" כזה, והם רגילים לעשות את זה כשהם באים לבתים של הילדים שלהם, ובאמת רוצים לדאוג לכל העולם כמו שהם דואגים לילדיהם...
אבל עדיין זה לא בסדר! כנראה במקומך לא הייתי נותנת בכלל את הבית בתקופה הקרובה🙈
(אנחנו פעם נתנו את הבית לשבת. כתבנו בפתק שהם יכולים להרגיש בבית, אבל את דלת החדר שלנו סגרנו והודענו שבו לא ישנים. כשחזרנו גילינו שהם השתמשו בשמיכות שלנו ובמנורת הלילה שלנו... השתדלו להחזיר הכול למקום, אבל עדיין יכולנו לראות. והרגשתי כל כך פגיעה בפרטיות
ואמרתי לעצמי שלא ניתן יותר את הבית לשבת... ואז די מיד אחר כך הגיעה הקורונה, והפסקנו לנסוע לשבתות כמעט לגמרי, וככה מימשתי את ההבטחה שלי🙈 וכשכן נתנו נעלנו את החדר...)
היתי מתעצבנת אם היו מחליטים לנקות לי את המקרר או לסדר ארון מחדש
או לתקן משהו במקום פרטי
אבל ראו שמטפטף ראו שנגמרה הבטריה
רצו לפרגן ולהגדיל ראש ולפתור את הבעיה
זה לא שחיטטו לך במשהו
רק ניסו לעזור
האמת משום סיבה לא רואה בזה בעיה
להפך
היתי מודה להם לגמרי
והתאמצת
ואולי זה מתפרש כמן ביקורת סמויה כאילו ראו מה לא בסדר..
ואולי רגי ש לך גם המרחב הפרטי שלך וזה זכותך
פשוט נראה לי שאני לא היתי מנחשת שזה יפריע למישהו
זה בית, בבית תמיד יש ליקויים.
לא נראה לי שזה הפתיע אותם.
אם הייתי נכנסת לבית של זוג צעיר עם ילדים ורואה ניאגרה מטפטפת, לא הייתי מבינה איך לא טיפלו בזה כבר אתמול...
זה ריח (עובש מהסמרטוטים), זה סמרטוטים להחליף, זה התעסקות וכו לא הכי סטרילי, בטח התארח אצלך איזה אינסטלטור שבשבילו לתקן את זה, זה כמו בשבילך להפעיל מכונה.
אבל נראה לי לא נחמד הקטע שהם עשו את זה מעצמם בלי לבקש, תשאלו, תבואו בסוף שבת תגידו אמרתם לנו שיש טפטוף, יש לנו קצת ניסיון בזה, אנחנו רוצים לעזור כי ממש מעריכים את זה שנתתם לנו את הדירה בתקופה לא מובנית מאיליה, בא לכם שנעשה את זה? אמרו כן תעשו אמרו לא - תביעו את ההערכה שלכם בצורה אחרת.
והבטריה בשעון לדעתי עוד יותר לא לעניין כי לא אמרו להם כלום על זה כאילו באתם חיפשתם את כל הפגמים ותיקנתם...
ברור שזה מכוונה טובה ממש ואולי גם כן כדאי להתעלות על עצמך ולהגיד תודה אבל זה ממש לא נחמד ואפילו חסר טאקט.
מישהו כנראה שיש לו ידיים טובות התארח שם רוצה לעזור מטוב ליבו. אני לא חושבת שזה צריך להכעיס, הוא לא חיטט לך בדברים האישיים, זה משהו מקצועי ואולי סוג של הכרת טובה על הדירה.
לדעתי את כועסת כי מלכתחילה לתת את הדירה הכעיס אותך...
אבל יצא פעם שנכנסתי לשים משהו בבית של שכנה שהיתה עם ילד באשפוז, ראיתי שיש כלים בכיור אז שטפתי אותם,
והיא ממש התבאסה עלי... בעדינות אבל אמרה לי בפירוש שהיא לא מסוגלת שנוגעים לה ומנקים לה.
לא הייתי מעלה על דעתי שיש מישהו שיתנגד שמנקים בשבילו משהו לא אישי כמו כלים, ועוד בסיטואציה כזו, אבל וואלה למדתי.
אבל האמת שאותי זה היה בעיקר מצחיק...
והייתי נהנית מהתוצאה.
אבל זו אכן חציית גבול
כל כך תלוי במנטליות..
פעם התארחה אצלנו מישהי בדירה של שכנים והיא ממש רצתה לנקות להם את הווילון אמבטיה כי הוא היה עם עובש.
זה היה נראה לי הזוי לחלוטין וממש אמרתי לה שזה לא עניינה והיא לא אמורה לגעת בכלום.
לקח לה זמן לקבל את מה שאני אומרת..אבל היא ממש רצתה להיטיב איתם ומבחינתה זה היה הדבר הכי טוב שהיא יכלה לעשות..מזל שהיא אמרה לפני שעשתה..חחח
שפעם השארנו בית לשבת.
השארנו אותו נקי בסבבה כזה, וקיבלנו אותו נוצץ, משהו מטורף.
אמרנו תודה יפה (:
שלאחרונה השארצי הית למשפחה במצוקה, במצב לא סבבה (אני משתדלת ממש להשאיר צסודר ונקי אבל פשוט לא הספקתי... רה מטוטאת אבל מלוכלכת)
וקיבלתי בחזרה בית מדונדש ברמת האבנית באסלה שנעלמה.
אם את כאן - אני *ממש* לא כועסת
מוזמנים שוב 
אבל בואנה הייתי מזמינה אותם להתארח בביתי בשבת בכל פעם כשיש לי ליקוי...חחחח
איזה כיף לך...את כבר לא צריכה סמרטוטים להניח מאחרי היאגרה, פחות ריח, פחות טרחה.
מתנה גדולה לאישה בחודש תשיעי, פחות התעסקות.
רק לגבי השעון- לא הבנתי מאיין היה להם בטריה...
בכל אופן, אני רואה את זה כמחווה של תודה, נהוג להשאיר מתנה כלשהי, וכנראה התארחו אצלך מישהו בעל מקצוע וידיים טובות ופינק.
וואלה הייתי שמחה אם היו עושים את זה בשבילי😅
קשה לי להבין את הנקודה שזה מעצבן.
אבל מה משנה לך מה אנחנו חושבות?
זכותך
את גם בחודש 9. לא נראלי שהייתי מסכימה לתת את הבית מלכתחילה❤️
אולי הם הרגישו בדיעבד שזה היה לא הכי נעים לבקש ממך בחודש תשיעי וע''י התיקון הם הרגישו שגמלו לכם על העזרה שלכם.
והאמת אולי במחשבה שניה אפילו לא ממש הרגישו שגמלו אלא פשוט נגיד היו צריכים שעון לדעת מה השעה - סידרו.
הלכו לשרותים ראו טיפטוף - סידרו... כנראה זה לא היה מורכב.
אגב אני לא הייתי מתקנת כי אולי לא הייתי יודעת לתקן....
אבל הייתי שמחה שיתקנו לי כמה דברים
.
ועוד משהו כתבת שלדעתך לא לגיטימי לבקש בחודש תשיעי. אז לא יודעת... אם זה לדעתך לא לגיטימי היית יכולה בכיף לסרב ואני בטוחה שהם לא היו נוטרים לך על זה טינה.
אבל לא לכל אחת לתת את הבית זה כזה היסטרי, הם לא יכולים לדעת איך זה בשבילך.
הילדים אצל ההורים שלי כי אין מישהו אחר שיהיה איתם
בעלי איתי
הילדים כמובן במסגרות ואחהצ ההורים מוציאים אותם ומתארגנים למקלחת ושינה
אני כל הזמן מקבלת טלפונים של צעקות, בכי, ריבים, ויכוחים, הבת שלי לא מסתדרת עם אמא שלי
אני פשוט יושבת פה ובוכה
בעלי ייסע לשם אבל הנזק כבר נעשה
הילדים בוכים
אמא שלי צרחה עליי שהיא לא מוכנה יותר לשמור עליהם
ואני עצובה כל כך
רואה פה נשים שיש להן 9 ילדים בבית שנשארו עם ההורים ואצלי אף פעם אין מי שישמור עליהם
הלכתי ללדת, כן?
איפה בדיוק הייתי אמורה להשאיר אותם??????
סיטואציה קצת הזויה
בת כמה הבת שלך?
איזה קשה זה שזה ככה, במקום להיות רגועה ונינוחה ולהתעסק בשמחה שלך את צריכה לקבל מבול פלאפונים כזה
בעלך איתך? מכיל?
חיבוק 🫂 ענק
ילדה לא קלה, לא אשקר
אבל ילדה!
הייתי מצפה מאישה מבוגרת ליחס אחר
ושלא תביני לא נכון, היא שומרת על ניקיון של הבית ומכבסת וכאלה
אבל זה לא שווה לי!!!! לא ביקשתי לנקות ולסדר אבל זה כנראה יותר קל לה מאשר להיות סבלנית לילדים
מתואמתמבקשת סליחה, קודם כול, כי נראה לי שאני אחת מאלה שגרמו לך לקנאה...
(רק אומר שאנחנו דווקא משתדלים יחסית לא הרבה להפיל על ההורים שלנו. היינו אצלם אחרי שלוש הלידות הראשונות - כולנו יחד - ובכל שאר הפעמים שנעז3נו הם שמרו עליהם לא יותר מיומיים, אף שב"ה הם ממש נכונים לעזור...)
אני חושבת שלשלמור על חבורה של ילדים שהיא לא שלך (אף שאלה נכדים) לכמה ימים - זה ממש קשה. (ראיתי את זה על עצמי כששמרתי לשעות ספורות על אחיינים שלי, שאני מאוד אוהבת - הייתי כל הזמן במתח, ולא תמיד ידעתי איך להרגיע אותם ואיך להתנהל איתם, כי אני לא מכירה אותם מספיק...)
אני מבינה שאת במצב קשה מאוד, אבל אולי היה עדיף לעשות הפוך - שאת תלכי להורים שלך עם התינוק ובעלך יישאר בבית עם הילדים? (עשיתי את זה אחרי שתי לידות)
עכשיו כבר מאוחר מדי בשביל זה, אני מניחה, אז כרגע המצב הוא שאתם צריכים להתנהל בעצמכם:
את בחדר כל היום, לא מטפלת בילדים כלל מלבד בתינוק, ובעלך נמצא עם הילדים ברחבי הבית ודואג לבייביסיטר אם צריך. (גם את זה עשיתי אחרי חלק מהלידות)
בכל אופן, חיבוק גדול. הקטע שאמא שלך צרחה עלייך זה הכי קשה...
תרגישי טוב ומזל טוב!
ובואי נגיד שידעתי למה
אני כרגע עדיין בבית רפואה, לא בבית
ובכנות זה לא לשמור עליהם כל היום, רק כמה שעות בערב
פשוט עשתה לי רע
או בייביסיטר?
התגובה שלה באמת קשה, ואני מבינה אותך שאת לא רוצה ללכת אליה, אבל במצב כזה גם בשמירה על הילדים אי אפשר להיעזר בהם...
(ושוב אגיד איך היה אצלנו בלידות שבהן לא היינו אצל ההורים - הם באו אלינו לכמה שעות, בתורנות בין שני הזוגות, לפעמים גם האחים הרווקים שלי באו, והייתה גם בייביסיטר. בלידות האחרונות כבר היו ילדים גדולים מספיק בשביל לשמור על הקטנים. ובאמת בעיקר בעלי היה נוכח...)
וסליחה שאני נשמעת לא רגישה...❤️ מנסה לעזור לך למצוא פתרונות למצב הקיים, אף שיכול להיות שאת בסך הכול רוצה לפרוק...❤️❤️
איזה קשה!! ואיזה חוסר אונים....
חיבוק לך! ממש קשה להיות רחוקה מהסיטואציה ובמיוחד שהכי מגיע לך בעולם רק להנות מהפלא החדש שלך ולהתאושש מהלידה...
מקווה ממש שתצליחי למצוא פתרון אחר לעד שתחזרי הבייתה (אולי לפזר אצל חברים? אולי בנות נוער לבייביסיטר או התנדבות?)
וחיבוק ענק
זה לא קל
לא לכולם יש את האופציה להיעזר בהורים
יש לך אולי אפשרויות אחרות?
בייביסיטר בתשלום? משהו בסגנון? שכנה אולי?
בעלי חזר הביתה באמצע הלידה כדי להוציא את הילדים למסגרות ואז חזר שוב ללידה
ולא הגיע יותר לבית חולים עד שהשתחררתי
לא תמיד יש מישהו אחר שיטפל בילדים והעדפתי להיות רגועה שהוא איתם
רק רוצה לומר מזל טוב!
וחיבוק על הסיטואציה הלא פשוטה וכואבת ❤️
אני אישית מעדיפה שבזמן האשפוז בעלי יהיה בבית עם הילדים, וברגע שחוזרת הביתה מזמינה המון בייביסיטריות צעירות (כיתה ז-ט כזה) שיהיו בבית איתי, ישחקו עם הילדים ויעשו עבודות בית קלות (שטיפת כלים, הגשת א.ערב, אולי קצת קיפול כביסה)
אז פתרונות פרקטיים אפשר למצוא, אבל הקושי האמיתי זה התחושה שאין לך באמת תמיכה מאמא וזה קשה מאד. חיבוק על זה..
זה בדיוק מה שמפריע לי
הייתי מצפה שתרצה לעזור לי באהבה ותתרגש איתי
אני לא יכולה פיזית להיות לבד בזמן האשפוז
ברמה הפיזית.
לא פירטת, אבל אם נניח אין לך שום יכולת לקום לבד, אז האחיות יכולות ללוות אותך לשירותים, ואם גם שם את לא יכולה לבד, אז אפשר לבקש אולי קטטר.
לגבי מיקלחת - אולי אפשר לתאם עם בעלך בבוקר שיבוא לעזור לך, או שוב, לבקש מהאחיות שיביאו אותך לשם, בדרך כלל הם שמים שם כיסא, ואז מספיק שאחות תושיב אותך.
גם לגבי התינוק - אם את לא יכולה לקום - את יכולה לבקש מהאחיות שיביאו אותו אליך.
האמת, שבתור מישהי שגם אין לה כל כך גב, אני אפילו לא מצפה, וכך גם לא מתאכזבת. והאמת היא שאני רואה כל כך הרבה נשים סביבי שאין להם תמיכה, אז אני מפקפקת בכלל באקסיומה הזאת שיש לנו בראש, שהמישפחה תמיד אמורה לשמוח איתנו ולעזור.
הילדים נשארים אצל שכנים\ חברות בזמן הלידה עצמה, ואחר כך אנחנו עושים מה שאפשר כדי שבעלי יהיה איתם כשהם חוזרים.
בפועל לוקח המון זמן עד שהן מגיעות והן לא מגיעות כל פעם כשצריך לקחת את התינוק ולהחזיר
יכולה להגיד שעכשיו בלידה השלישית שלי, כשהבנות לא היו במסגרות, בעלי היה איתן בבית.
לידה זה אירוע מטלטל למשפחה ואם שני ההורים נעלמים פתאום זה יכול להחריף את הטלטלה ולהוציא מילדים התנהגויות מאתגרות.
שה להיות אחרי לידה ולשמוע כאלה טענות מהבית
מנחשת שמראש הסכימו ולא תארו לעצמם כמה הז קשה
ולפעמים גם ילדים אחרי לידה משתגעים בעצמם ומתנהגים לא קל
מנחשת שזה לא בכוונה רעה אבל זה באמת מאודדד קשה להיות ככה בתחושה שקשה להם ככה עם הילדים
באמת מה עושים כשיש הרבה ילדים?
האמת אצלי נגיד אין משפחה שתשמור
להורים שלי קשה כבר מזמן..
אז
א. בעלי בא איתי ללידה נשאר איתי שעה-גג שעתיים אחרי ונוסע הביתה ורק הוא עם הילדים
ב. בזמן הלידה עצמה- משריינת מראש כמה נערות לבייביסיטר
השאיפה שיפגשו את הילדים לפני ויכירו אותם.
ג. שכנים
ד. משפחה אחרת אם יש
וכן לזמן יחסית יותר קצר..רק ללידה עצמה
ובבע'ח אם קשה לך לבד תבקיש עזרה מהאחיות..תשימי בתינוקיה.. י שאיך לקבל עזרה לרוב
או לפצל בין חברים של הילדים
בפועל בזמן אמת אנשים לרוב מסכימים לעוזר
ובאמת בעיני הכל עדיף מאר להעמיס על ההורים אם זה היחס
עוד הצעה להבא להביא להורים רק חלק מהילדים
או שההורים יבואו אליעם כי בבית יותר קל לילדים
אבל עכשיו תבקשי שיתקשרו לבעלך עם טענות ובעיות ואת צריכה לנוח פיזית
ובעיקר נפשית
אל תתערבבי ואל תתני לזה להרוס לך את ההתחלה
וכן בעיני עדיף לשחרר את הבעל ולהיות יותר רגועה
אם לא מצפים
לא מתאכזבים
יש הורים ששומרים
ויש גם הרבה שלא ..
מבינה את התחושות ובכיקר אחרי לידה שאת מוצפת רגשית.
שאלת מה עושים עם הרבה ילדים ?
ישכל מיני פתרונות שצריכים להיות קשובים ופתוחים אליהם.
ולפעמים לא צריך פתרון
כי המשפחה ממולך עם 9 ילדים. הגדול שלהם כבר בן עשרה ויכול לשמור בעצמו
סתם דוגמא.
ובכא מה שבדכ מצוי זה שהאבאנבבית עם הילדים
והאישה בבית חולים.
בביהח בדכ למי שצריך !! יש עזרה.
ואולי בכלל לאמא שלך יהיה יותר קל לבוא לעזור לך
מאשר לעזור עם הילדים.
גכ סוג של פתרון
ברור שלא
יש לי המון חברות שההורים שלהן שומרים על הילדים בזמן לידה, זה לא זמן רגיל
אני נמצאת כאן ורואה סביבי שאין כמעט נשים בלי מלווה, ממש בודדות. כולן עם הבעל או עם אמא
יש כל מיני טווחי גילאים במשפחות.
בכא להזתכל ולדמין שלכולם ההורים עוזרים
זה קצת פטאטי
מבינה את התסכול
בלי קשר
מלידה שלישית אני לבד לאורך כל האשפוז, בעלי קופץ קצת, לפעמים עם הילדים לפעמים לבד אבל רוב הזמן הוא מתפעל את הבית ואני עם התינוק, כולל בסיטואציה של שבת בבית החולים, כולל אשפוז יחסית ארוך ומורכב.
אני אף פעם בלי מלווה.
מבינה את הכאב שלך ואת הרצון אבל נשמע שזה לא הולך.
אולי דווקא כדאי הפוך שיבואו להיות לידך בבית החולים ולא בבית? אני עשיתי את זה עם אחותי, באתי להיות איתה ובעלה היה עם הילדים
תחושה ממש קשה
אני הייתי חלק משמעותי מהזמן בלי מלווה כי בעלי חזר לילדים וככה המוןןן נשים שאני מכירה
וגם בבית חולים ככה ראיתי בכל הלידות שלי
בלידות ראשונות הבעל צמוד ואחרי זה הרבה פעמים האשה נשארת לבד לפחות חלק מהאשפוז, בלילה וכו'.... זה ממש מקובל.
אבל התחושה שלך הכי חשובה, זה לא באמת משנה מה קורה אצל כולן
הלואי שתמצאי איך להרגיש עטופה💓💓💓
להתנהל ברגישות, ולספוג את כל חוסר הנעימות שיש מול הילדים.
גם כי היא סבתא, היא לא איזו מישהי מבחוץ, וגם כי את אחרי לידה, והיה ראוי שהיא תתחשב בך, למרות הקושי שלה.
אבל בני אדם הם בני אדם. את מכירה את אמא שלך הכי טוב. אולי אפילו התגובה שלה לא מפתיעה אותך, למרבה הצער.
זה כואב מאוד שככה זה, ובאמת שאת צודקת שעם כל זה שלסבתא מאתגר עם בתך בת ה-6,
את מתמודדת יום ביומו עם האתגר שבגידול ילדה עם אופי לא קל.
ואוטובוסים תתמודדי כשאת עם תינוק צמוד.
זה מאוד מאוד קשה.
ובאמת חבל ומצער שאמא שלך לא מאפשרת לך את מנוחת הנפש הזאת, ואומר לך שלא תשמור עליה בחיים.
היא הנכדה שלה.
וזה לא אשמת אף אחד שיש לה אופי כזה.
זה משהו שצריך לעבור אתו תהליך. ללמוד לאהוב אותה כמו שהיא, ויחד עם זאת להתקדם איתה שיהיה לכם יותר קל מולה.
חיבוק גדול אהובה.
נראה לי שמה שאת צריכה זה בעיקר הרבה חיבוקים מנחמים.
אני חושבת שהקושי הבאמת גדול זה רגשית
אחרי לידה זה זמן מוצף הורמונים, ולהרגיש אז לבד- זה נורא קשה
אני גרה רחוק מההורים ככה שזה לא ישים 'לשים אצלם ילדים ללידה' (הם כן עוזרים בייחוד חמותי ולוקח את הילדים אבל לא מהרגע להרגע ולא לזמן בלתי מוגבל)
ובחלק מהלידות בעלי חלק את הזמן ביני לבין הילדים ובאחרונה שהיתה קשה לי יותר- פיזית ונפשית- הרגשתיש אני לא מסוגלת להשאר לבד,
ובאמת הזעקנו בייביסיטר שתשאר עם הילדים ברצף גם בלילה למשל, מה שבעבר ברור שהייתי לבד.
אני לא בטוחה שאת מחפשת פתרונות או לשמוע שיש עוד נשים שלבד בבית החולים
ברור שהצוות צריך לטפל בך (כולל לקלח אותך אם צריך, כולל הכל הכל) ויכול להיות שהוא לא הכי יעיל בעולם
ובכל מקרה, כתבת שאת גם אחרי הריון מורכב- את מרגישה צורך שבעלך יהיה איתך
אז חיבוק רק על זה, ומגיע לך
כי ילדת...
אבל אל תכנסי בבקשה לפינה מול ההורים שלך
זה לא יעזור
תכבי את הטלפון שלך, תאמרי להם שיתקשרו לבעלך
חפשי שכנה או חברים מהגן, בזן לידה אנשים אוהבים להתגייס (כבר כתבתי כאן פעם שאנחנו תיאמנו עם הגננת של הבן שלי שתיקח אותו בזמן הלידה)
בייביסיטריות צעירות פחות מבינות את הפואנטה אבל מישהי מהשכונה, לאו דוקא שיש לך קשר קרוב איתה, טקטית מספיק- תעזור בשמחה.
בטח יש לך איזה קבוצה קהילתית, תכתבי שילדת בשעה טובה ומחפשת סידור לילדים ל3 הימים הקרובים, כי את זקוקה לעזרת בעלך.
אני בטוהח שתקבלי את הגב שאת זקוקה לו.
משענת וגב. ומגיע לך אחרי הריון ולידה מורכבת!!
באסה שאמא שלך פחות נמצאת ככזו כרגע
מה עם לקחת בשבילך דולה פוסט פארטום שתבוא לביח להיות איתך ובעלך יחזור לילדים?
אני לקחת אחרי הלידה את יושביה כץ והיה לי ככ טוב ומשמעותי
משני ניסתה לתבןע את ביטוח לאומי בגלל ירידה בשמיעה?
עשינו בדיקה ויצא לנו 40-45 דציבל , בפועל כל היום הילדון אומר "מה? מה? מה? " קשה להתנהל איתו בבית כבר. בדיקה קודמת היה ירידה אבל לא ככה.
הבודקת אמרה לנו לבדוק את הזכויות שלנו.
מקבל טיפול של קלינאית תקשורת בגלל עיכוב בדיבור.
מה הסיכוי שימהרו לנתח מהר? ידוע על נוזלים מהחצי שנה האחרונה בלי דלקות אוזניים
בן 2.10 עם אסתמה קשה ברקע
יש בכל מיני מקומות במהלך האיסופים לא מעט מדרגות,
ולכן חייבת עגלה קלה.
העגלת אמבטיה שוברת לי את הגב..
מישהי הציעה לי לקנות ממנה דונה לא בתוקף (נקנתה ב2018) ב300 שח- תשמש רק כעגלה.. שווה את זה?
אופציה אחרת זה לקחת טיולון של גדולים שיש לי, משהו קצת מעפן ולשים בו איזה משהו עוטף כזה שראיתי שיש כאלה ששמות- שגם הופך את זה ליותר שכיבה וגם יותר מגן בחורף על התינוקת הקטנה... אשמח אגב לשמוע המלצות לגבי זה...
תודה רבה רבה!!!
בני כמה הילדים? הם הולכים עצמאית?
לא הייתי לוקחת דונה כי סלקל משמעותית יותר כבד מטיולון, בטח אם יש הרבה מדרגות.
בגיל שמתאימים לסלקל - הרבה יותר נוח מנשא. הידיים שלך פנויות, הילד עוד לא כבד, לא מיטרטרים עם מדרגות וזה יותר חם ונעים לתינוק.
כשהילד כבד למנשא, הייתי הולכת על טיולון קל (איזיווקר, אינפנטי רויאל או משהו בסגנון) אבל זה עדיין ידרוש ממך יותר מאמץ פיזי במדרגות.
עם מנשא בחצי שעה 40 דק של הסתובבות...
ותודה על התשובה!!
לי היה ממש טוב מנשא בעבר בחורף ועם פיצי
עגלה במדרגות זה כבד יוצר
הגדולים הולכים וסוחבים לבד את הציוד שלהם?
בפרט בחורף.
אבל אני לא אשת מקצוע או משהו
אז באמת עדיף מנשא על פני עגלה.
אבל ללכת כל יום 40 דקות עם מנשא גם לא נשמע הכי מומלץ בשלב הזה...
אין סיכוי לקבל עזרה בשבועות הקרובים? אולי משכנות? אפילו בתשלום? (אולי בחלק מהפעמים בעלך יכול להיות גמיש ולהגיע מוקדם כדי לאסוף?)
זה לא לתמיד, רק לכמה שבועות הקרובים. יש סיכוי שתמצאו פתרון אחר שיאפשר לך לנוח?
ובימים שאין ברירה ואת חייבת לאסוף - יש סיכוי לבקש עזרה מאיזה שכנה רק עם העגלה במדרגות?
מצד שני, לפי האינטרנט, המשקל של הדונה הוא בין 7.5-8.5 ק"ג, יחד עם משקל התינוק נגיד שתגיעי ל10-12 ק"ג? (תלוי בדגם של הדונה ובמשקל התינוק שלך)
נכון שזה לא עלייך, אבל זה הרבה מאמץ פיזי במדרגות.
מנשא לעומת זאת זה רק משקל התינוק, אז נשמע לי קל יותר להתנהלות.
האמת שאני לא רואה פה תשובה נכונה "אידיאלית", לכל אפשרות יש חסרונות, השאלה מה את חושבת שיהיה לך קל יותר.
אולי כדאי לנסות יום אחד לשאול עגלת דונה ממישהי ולהתנסות, לראות כמה קל להתנייד איתה ולהחליט לפי זה
אין דרך אחרת לאיסוף?
או תורנות עם שכנות
ממש קשוח במזג אוויר הזה ואחרי לידה בכללל
להרים עגלה במדרגות בעיני יותר קשה לגוף ממנשא
גם לי יש 3 איסופים שונים
ובאמת ברגל לוקח יותר זמן
אבל כן זה נשמע לי הרבה
אבל מניחה שזה המצב..
אחרי לידה נשמע לי מאוד קשוח עם קטן
לק"י
גם לי לוקח קרוב לשעה.
והייתי ממש מרוצה!!
עזר לי מאוד עם הפיזורים והאיסופים
שימי לב -
לא בטוחה ששווה לקנות יד שנייה פג תוקף
תבדקי את זה
זהו אני לא מבינה בזה..
300 של לדונה בת 7 שנים נראלך משתלם?
א. לא כיף להעלות אותה מדרגות בעיני .יותר קלה מעגלת אמבטיה אבל היא נמוכה בידית והגלגלים לא זורמים כיף במדרגות..לפחות לפי דעתי
ב.היא פתוחה לגמרי לרוח ולקור
בעיני עדיף טיולון לסגור את הגגון ויש גם שקי שינה לקטנים שאפשר לעטוף את הקטן
צודקת ממש מבחינת הקור
אבל איך שמים פיצים בטיולון פשוט?
הטיולון של העגלה המשתלבת לא ייקל עלי מבחינת משקל..
והטיולון הפשוט מאוד לא יציב ומתנדנד ..
עולות/יורדות לגן או באמצע הדרך?
אצלנו היו מדרגות לגן אז באתי טיפה יותר מוקדם וכשבאה אמא שאני מכירה ביקשתי ממנה שתביא את הבת שלי / שתשמור על התינוק
ניסיתי כל מיני אופציות, הכל לא היה נוח ככ. כשקצת גדל הייתי משאירה את העגלה / הדונה (אם באתי עם הרכב) ועולה במדרגות עם התינוק בידיים
בהצלחה!
תודה ע ל התשובה!
למרות שיש שני מקומות שאין איך לעקוף
הגלגלים שלה קטנים והידית נמוכה,
ממש לא מוצלחת למטרה הזו
כל הרצפה בסלון מלאה בציוד מילואים
הוא אורז
והבכי תקוע לי בגרון
אל תגידו שאני גיבורה
אני לא
גם לא אלופה
כ"כ לא
בא לי גרוע הסבב הזה
לא שיש זמן טוב
אבל עכשו גם ככה גרוע לי
ומורכב בכ"כ הרבה זירות
ואני יודעת
שאני
והזוגיות שלנו
נידחק לתחתית שוב
ודברים חשובים שצריכים לזוז
שוב יתקעו
ועד שנאסוף את עצמנו
מי יודע מה יהיה
(אולי כבר יהיה עוד סבב)
אוף.
רק רציתי רגע להניח את זה במקום שלא מכירים אותי כי כבר אין לי כוח לדיבורים הלא מועילים מהסביבה.
חיבוק גדול גדול
הלכתי להוציא את ההתקן והרופאה לא ראתה את החוטים. הפנתה להיסטרוסקופיה.
היא רופאה חדשה בקופה, שיערתי שאולי רופאה חדשה בכלל אז קבעתי לרופאה אחרת, היא אמרה לי להגיע בווסת.
מה הסיכוי שתצליח להוציא? מישהי פעם הסתבכה עם ההוצאה? מה הפרוצדורה כשלא מוצאים חוטים? אשמח לשמוע אם מישהי עברה הוצאת התקן בהיסטרוסקופיה.
לי היה ג'ניפיקס שרופא בקופח לא הצליח להוציא והמליץ על היסטרוסקופיה.
חזרתי פרטי לרופא שהתקין לי והוציא תוך כמה דק בלי היסטרוסקופיה
אז לא יודעת אם זה עונה למקרה שלך. אבל אני ממש שמחה שעשיתי את זה למרות העלות הגבוהה של הביקור הפרטי
אני גם מכירה שהכי קל זה לקראת הווסת (לא חייב דווקא בווסת אפשר גם יום יומיים לפני או אחרי. אבל אז צוואר הרחם הכי נגיש)
אבל ממש לא שלחו להיסטרוסקופיה. שלחו לבי"ח להוציא תחת אולטרסאונד, עניין של 2 דקות לכל היותר
לפעמים החוטים מסתובבים סביב עצמם אז צריך להוציא תחת מצלמה
האמת שאני הוצאתי תוך כדי הריון אז הרופא ממש ניסה לא לפגוע בעובר וזה לקח ממש 2 דקות
הוציאו לי כך את ההתקן (מסיבה אחרת)
דווקא זה שהרופאה ממש רואה מה שהיא עושה זה טוב כי היא יותר נזהרת… לא פשוט שולפת מהחוט
לא כאב כמעט (ובהכנסה של ההתקן ראיתי כוכבים)
רק כזה כשהיא עוברת בצוואר הרחם אבל זה שניה וחצי לכל כיוון
תביאי פד ליתר ביטחון (ממלאים את הרחם במים, אז לפעמים קצת טפטוף אחכ, לאו דווקא של דם).
זה סתם עם שם מפחיד
לא מכירה השלכות קליניות של זה…
סה"כ מכניסים מקל דק ממש עם מצלמה, ממלאים את הרחם במים בשביל לראות (לא הרגשתי מבפנים את המים, רק הם נזלו בין הרגליים😅), ומושכים… לא חותכים או משהו… בקטנה
ועוד פעם שנתקלתי במקרה מסובך יותר
אבל נשמע לי שזה הגיוני לא להצליח למצוא לפעמים.
אבל אולי שווה ללכת בווסת לרופאה אחרת ולנסות שוב אצל ידיים אחרות אם זה ירגיש לך יותר טוב
אני לא חוששת מהבדיקה כמו שאני מבואסת על התהליך. לחכות לתור בבי"ח, לא להיות בבקרה על התאריך שיוצא.
לפי הפסיקה שלנו הוצאה של התקן אוסרת אז זה באסה שלא אוכל לתזמן לזמן הווסת ולגרור את הזמן שאני עדיין עם מניעה זה עוד אישיו גם ככה הלב לא שלם עם זה...
קרה לי
הרופא לא הצליח להוציא התקן נובה טי
אמר לי לבוא בוסת, בין התורים
באתי ביום-יומיים הראשונים של הוסת והצליח להוציא, לא כאב
רופא מנוסה. יכולה לכתוב בפרטי את השם.
הבכור המתוק שלי בן רבע ל3.
לאחרונה מתעסק הרבה עם עינייני חברה.
מתעניינת אם זה תואם גיל או מצביע לי על משהו חריג?
משתפת בכמה שיחות שהיה לי איתו לאחרונה, שתבינו מה אני מתכוונת.
- הוא ראה את החנוכיה ואמר לי שהוא מתפלל כבר שיבנה בית המקדש, ואין לו כח לחכות. וכשיבנה בית המקדש, הוא יעבוד בבית המקדש בגלל שהוא בכור, והוא ידליק את המנורה, ואז כל הכהנים יהיו חברים שלו, וכולם יבואו אלינו הביתה והוא ישחק איתם במשאיות.
- הוא שיחק עם האנשים של הפלימוביל אני שומעת דו שיח שהוא מנהל שם:
הילד שואל שם את הדמות של האבא
אבא אתה חבר שלי? האבא עונה לו כן בטח.
הילד שואל אבא אבל נכון אתה לא חבר של אנטיוכוס? לא אני לא חבר שלו הוא רשע.
- מלא פעמים הוא שואל אותי או את בעלי, או את אחים שלי וגיסים שלי וכו
את/ה חבר/ה שלי?
- הוא ניסה לשחק עם בן דוד שלי בן 6 והבן דוד לא ממש זרם איתו
הוא בא אלי ואמר לי: אמא אני חבר של X וX לא חבר שלי.
זה לא עושה לי נעים...
אני מרגישה שזה מעסיק אותו, ומנסה להבין אם זה תואם גיל...
תודה רבה לעונות!
זה גם גיל שילדים כל הזמן אומרים אחד לשני אני כן חבר שלך אני לא חבר שלך אז הוא מוודא מי איתו ומי נגדו (לא שזה כזה יציב, הם משנים את דעתם פעמיים בשעה).
הם גם פתאום נפתחים לענין שיש בחברה, תחשבי שעד לא מזמן חברים היו דבר נחמד שנמצא מסביב, אבל כל אחד משחק עם עצמו, רק עכשיו הוא אשכרה מתעניין בסביבה, אז הוא לומד אותה ואיך היא עובדת
מתואמתהבת שלי בת 3.5 וגם כל הזמן אומרת לאחים שלה: "אתה חבר שלי, נכון?" או "אני לא חברה שלך!" אבל אצלה זו השפעה מובהקת מהאחים...
בכל אופן, בסביבות גיל שלוש-ארבע זה הגיל שבו נפתחים ל"עולם", ומגלים שהוא מורכב מעוד אנשים חוץ מבני המשפחה. ומכיוון שהאדם הוא יצור חברתי (בדרך כלל) זה מעסיק אותו כבר מהגיל הזה...
(ורק אוסיף בסוגריים שבאופן אישי אני לא מעודדת שיח של "חברים" בתוך המשפחה - במשפחה כולנו בני משפחה ואוהבים זה את זה ונותנים זה לזה באותה מידה. אבל לפחות לא מול אבא ואמא... כשילד שואל אם אני חברה שלו, אני אומרת לו שאני אמא שלו ומאוד אוהבת אותו. זוכרת שפעם שמעתי ברחוב אמא אומרת לבת שלה: "אם לא תבואי יפה אז אני לא אהיה חברה שלך" והזעזעתי ממש...)
אבל לא מחבבת את זה, ולפעמים מביעה את דעתי.
אבל אצלנו זה יותר: "אני חבר שלך, נכון? אז תכבדי אותי בממתק שקיבלת." ואז הילדונת מנצלת את המעמד ומנהלת 'מסחרה' של חברים מבין האחים, ולחלק נותנת את מהממתק ולחלק לא... את זה אני ממש לא אוהבת, ולכן מלכתחילה מעדיפה שהשיח בין האחים לא יכלול את המילה 'חברים'.
אנחנו פשוט לא מרשים. או שאתה אוכל את כל מה ששלך או שזה של כולם, אין דבר כזה לתת לחלק.
זה נתינה עם תמורה
אצלנו זה "אם תרשה לי בX שלך אני אביא לך מחר את הטופי שלי מהמחלק סוכריות"
אני אומרת להם שאם רוצים לתת מתוך הלב, אז אפשר לתת. לא תמורת משהו.
אבל זו הבנה שלוקח זמן לפתח אותה מבפנים...

תהני ממנו!ממש עצוב לי
רחוקה מהבית והילדים
יש לכן עצות איך להוריד צהבת?
והדולה גם אמרה לי עור לעור
וחשיפה לשמש, אפילו דרך חלון
במיטת אור כחול
אי אפשר עור לעור כי הוא צריך להיות שם כמה שיותר...
הוא נמצא לידך?
זה באמת לא פשוט גם לתת זמן במנורה וגם להספיק להניק מספיק.
אפשר כדי לזרז לסחוט מדי פעם טיפה חלב לכפית קטנה ולתת לו.
חשוב לא להגזים, קיבה של תינוק שרק נולד היא קטנה מאד
בימים הראשונים היועצת הנקה נתנה לי כפית כזאת קטנטנה של ערבוב קפה ואמרה לסחוט לתוך זה ולתת.
אפשר לשאוב וכשמוציאים אותו להניק כמה דקות ואז לתת את הבקבוק ששאלת, אני לא זוכרת אם נותנים לאכול בתוך המיטה, אם כן אז אפשר גם להאכיל את הבקבוק ששאבת...
יש לרוב בבתי חולים משאבות מעולות
בהצלחה ממש!!
לק"י
וגם אפשר לסחוט חלב ביד, למי שזה קל לה יותר.
לא חוויתי צהבת אבל יצא לי להתקע בבית חולים כמה ימים וזה קשוח
אצלי גם הייתי בבית חולים עם אוכל זוועה
ממליצה להזמין אוכל טעים ומנחם ולהרבות בפינוקים כמו שוקולד ומה שמפנק אותך😅
נשמע מעצבן אבל תכלס זו העצה הכי טובה...
גם לנו היה עם 2 ילדים
לק"י
ואצל הקטן הברית נדחתה בכמה ימים בגלל זה.
בעז"ה לרוב זה יורד בסוף, אז מציעה להאכיל הרבה, ולנסות מה שהציעו לך בנחת. אם מלחיץ אותך אז לוותר.
ולכן להאכיל כמה יותר.
אני שילבתי הנקה ומטרנה וברור לי מכמה ילדים שהתוספת מטרנה עזרה משמעותית.
(אני אחת שתמיד משלבת מטרנה בימים הראשונים עד שמגיע החלב האמיתי ומעולם זה לא פגע לי בהמשך ההנקה..)
לק"י
וכולם או לא קיבלו בקבוק או קיבלו בקבוק- שניים.
כך שזה לא היה משמעותי.
כן חשוב לפעמים להעיר אותם כדי שיאכלו טוב, כי הרבה פעמים הצהבת גורמת להם לישנוניות, ואז הם אוכלים מעט מידי.