אבל אז אני לא אעז לפנות באישי

אני צריכה על כמה דברים:

א. יש לי אימא מדהימה ומקסימה, אבל היחס שלה לאבא שלי די נוראי, כבר מאז שאני קטנה. סוג של אלימות מילולית. ממש חושבת שהוא דפוק... וזה די שרט אותי...

ב. אחרי החתונה היה לבעלי קושי נפשי עם יחסי אישות (הוא לא מודה בזה). מאז הוא ממש השתפר, ובעז"ה ישתפר עוד, אבל יש כמה דברים ואמירות שלו מאז שאני מרגישה שקצת חוסמות אותי...

ג. אני מרגישה שאני לא מספיק מלאה מעצמי, לפעמים פתאום מרגישה שצריכה תשומת לב ממישהו אחר, אפילו חיבוק ומחמאות (כן, זו אני שכתבתי עלך לפני כמה זמן, גם מהאנונימי...) ואני רוצה לדעת למלא לעצמי את הצורך הזה.

אז מה עושים עם השריטות מבית ההורים? כל כך מבאס...

מדהימה את בעצמך!

ל @נגמרו לי השמות אבל רחוק לי

אוף, מתלבטת ממש...

טוב מזום?

האינטרנט שלנו קצת גרוע, ובפלאפון אין לי אינטרנט...

זה יעבוד?

אפשר לשאול כמה פגישות עשית?

@יעל מהדרום

זה בסדר לך @אנונימית בהו"ל?

וגם ספציפית איך זה היה דרך זום וכו'.

אני ממש ממש מודה לך!!!!

ומה בטיפול עזר... וכל מה שאת מסכימה לשתף יעזור לי להחליט בעז"ה...

תודה רבה רבה!!

ריגשת אותי מאוד ❤

ותודה לה' הטוב שהכל שלו ומאיתו, כ"כ שמחתי לקרוא שעזר לך 🤗

ובעצם את המטרות שלך מהטיפול.

זה השלב הראשון והחשוב ביותר לפני שמתחילים טיפול כלשהו.

כלומר, ממש להציב את המטרות שלך מהתהליך, לעשות תיאום ציפיות מול איש המקצוע, לומר את הרקע לפנייה ולברר ולוודא שאכן זו כתובת מתאימה שיכולה לתת לך את המענה השלם ב"ה.

(אישית זה בדיוק מה שאני משתדלת לעשות לפני כל תחילת תהליך - שיחת היכרות טלפונית קודם חובה, כי רק אם אני רואה שאני יכולה להיות כתובת מתאימה אני אומרת וממשיכים הלאה.

אם לא - אני אומרת זאת ואם מכירה - מפנה הלאה.)

חשוב מאוד לראות בכל אחד מהסעיפים שכתבת היכן תקבלי את המענה המדויק ביותר.

(וכמובן אם יש עוד, או אם יעלו עוד בהמשך ובתוך התהליך - זה גם כמובן אפשרי).

לגבי סעיף א' - כאן אני חושבת שהכתובת הנכונה היא פסיכולוגית קלינית.

כיוון שתיארת מורכבות מבית ההורים, ואולי תהליך דינמי ארוך יותר של איש מקצוע כדוגמת פסיכולוג קליני, שמוסמך לטפל במורכבויות כאלה ואחרות בנפש ובנו מהעבר וההווה וכו' - יהיה הכי נכון.

לגבי סעיף ב' - כאן יש כיוון גם של יעוץ מיני, ואולי גם יעוץ אישי עבור בעלך. אבל צריך להבין יותר ולשמוע יותר כדי לכוון.

כלומר כתובת שתדע גם להיות שם במקום הזוגי ביניכם, במקום האישי שלו ושלך, וגם במקום של חיי האישות ואיך הכל משפיע על הכל.

כלומר כאן אפשר לחשוב על יועץ זוגי אישי ומיני יחד, או שילוב אחר תוך כדי ששומעים יותר לעומק.

לגבי סעיף ג' - כאן יכול להיות שיעוץ אישי יהיה טוב,

ואם יש בסעיף הזה רמה של יותר מורכבות בנפש ועומק (כמו סעיף א' למשל, או אם יש דברים כגון טראומות / דיכאון / חרדה / משהו אחר) - אז הכתובת היא שוב פסיכולוג קליני ולא רק יועץ אישי.

ההבדל, בגדול ממש ועל קצה המזלג, בין יעוץ (כדוגמת יועץ אישי, יועץ זוגי, יועץ מיני, יועץ משפחתי וכו') לבין טיפול (פסיכולוג קליני, מטפל מיני, פסיכולוג שהוא גם מטפל זוגי וכו') -

הוא שטיפול כשמו כן הוא - בא לטפל. בדברים יותר עמוקים, במורכבויות שיש בנפש, כמובן בדברים כדוגמת מה שהזכרתי קודם - דיכאון, חרדה, טראומות, כפייתיות, וכן הלאה - אלו מצבים שמתאימים *רק* למטפל שמוסמך בכך והמורכבות והעומק הנפשי שהם מצריכים היא בד"כ של טיפול ממושך יותר.

יעוץ לעומת זאת נכון למצבים בהם רוצים לקבל כלים, העצמה של הזוגיות/האישי/המיניות/ההורות וכן הלאה לפי התחום, רוצים לקבל תובנות, לקבל מקום גם של איוורור רגשות ופריקה ועשיית סדר בדברים עם קבלת אותן התובנות והכלים לדרך. זה מקום שרואה את הלקוח כלקוח ולא מטופל, כי זה לא מטפל באמת, זה יועץ.

לכן כ"כ חשוב לברר כבר בשיחת ההיכרות עם איש המקצוע מה בדיוק המטרות שלנו, מה בדיוק תחום ההתמחות והניסיון שלו, ואם מתאים - מעולה, ואם לא - לחפש הלאה.

זה אחד הדברים שהייתי רוצה שממש יהיו נחלת כל אנשי המקצוע, כי אני חושבת שזה מאוד מאוד חשוב.

כלומר אם אישה מגיעה לפגישה, מבזבזת זמן, בייביסיטר, טירחה וכמובן כסף - ואז יושבת בפגישה ראשונה ומבינה שבכלל זו לא כתובת נכונה ומתאימה עבורה (לא מבחינת כימיה שאת זה ניתן לראות בעיקר בפגישות עצמן, אלא מבחינת תחום ההתמחות של אשת המקצוע) - זה חבל.

אני מאוד בעד לבקש מכל איש מקצוע שפונים אליו שיחת היכרות או לכל הפחות לברר ממש קודם את המטרות ואת תיאום הציפיות האם אכן הוא מתמחה בכך או לא. לדעת שלפחות זה ידוע.

ואז מגיעים לפגישה ראשונה ורואים מה הלאה, מבחינת כימיה חיבור וכו' וכמובן התקדמות התהליך.

כן יכולים להיות מצבים כמובן בתוך כדי כמה פגישות איש המקצוע רואה שאין התקדמות או שהוא לא יכול לעזור - ואז מתפקידו לשקף זאת ולהפנות הלאה ולא סתם לבזבז את הזמן של הלקוח בעוד ועוד ועוד פגישות אינסופיות שלא מקדמות ולא מביאות לכלום. לצערי גם זה קורה בעולם הזה וצריך להיות קשובים לעצמנו ובהחלט לבקש ולשקף מה שמרגישים מול איש המקצוע.

בחירת איש מקצוע היא לעיתים מסע, לעיתים לוקח זמן עד שמוצאים.

אבל אם זה נצרך זה כ"כ משמעותי וחשוב ומחזקת את ידי כולנו לעשות את זה ולדאוג לרווחה הנפשית שלנו שהיא הכי חשובה.

לדעת שמקום שאנו פונים ליעוץ או טיפול זו תעודת גבורה עבורנו. וממש ממש לא תעודת עניות כמו שטועים לחשוב.

זה *לא* כי "מה דפוק בי / בנו / בזוגיות" ש"הצטרכנו" להגיע ליעוץ או טיפול,

אלא - איזה יופי אני, אנחנו, ש*כי* כ"כ חשובה לנו הזוגיות שלנו,

*כי* כ"כ חשובה לנו הרווחה הנפשית שלנו,

*כי* כ"כ חשובים לנו הילדים שלנו וכמובן אנחנו עצמנו - אנחנו הולכים להעצים את זה, לקבל כלים, להיות עוד יותר גדולים ומדויקים בתוך זה!

מתוך הבנה ברורה שזה לימוד!

זוגיות היא לימוד

הורות היא לימוד

מיניות היא לימוד

מקום שלנו מול עצמנו הוא לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע

גם כל המטפלים וכל הפסיכולוגים וכל היועצים - כולם כולם צריכים ללמוד את זה! וכמובן לעבוד בזה בינם לבין עצמם, בזוגיות שלהם עצמם וכו', כולם ממש ללא יוצא מן הכלל.

וגם המטפל הכי טוב בעולם שלא ידאג לזה לעצמו פנימה - לא יהיה לו טוב. וגם הוא נדרש לעבודה מתמדת ולימוד מתמיד על עצמו ועל חייו.

כך שאין לנו כלל כלל מה להתבייש בלפנות לטיפול או יעוץ אלא רק להיות גאים בעצמנו!

לכל אדם זה יכול להיות טוב ומועיל (שוב, בדגש על כל, כולל המטפלים עצמם, הם בדיוק אותו דבר כמו כולם ).

אז אם אנחנו באים מהמקום הזה,

של להעצים את הקיים,

של להיות 10 מעשר אם אנחנו עכשיו 9,

של להיות 11 מעשר אם אנחנו עכשיו 10 אפילו

מגיעים עם מוכנות לתהליך

מגיעים עם רצון לתהליך ולמטרות

מגיעים עם לקיחת אחריות אישית 

מגיעים לכתובת המתאימה

- הסיכויים להצלחה שלנו מאוד מאוד גדולים ב"ה!

וכמובן שהקב"ה ישים את ברכתו בכך כי באמת שהכל הכל רק מאיתו יתברך

אז מחזקת אותך יקרה למצוא את המקום שהכי מתאים ונכון לך ולשמוח מפרי עמלך ולהגיע לחיים הכי מתוקים עבורך ועבור כל משפחתך

מבררים עם הרב מראש באיזה מצבים בהריון צריך לשבור את הצום, שלא תצטרכי להתעסק עם זה בצום אם חלילה לא תרגישי טוב..

אחרי שיודעים מתי צריך לצום ומתי צריך לא לצום- אז להתחיל לאכול טוב דברים שיזינו אותך לאורך זמן כמו שכתבו אחרות.

אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.

לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.

אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.

אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל. 

לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…

לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.

לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום. 

אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?

לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.

מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.

לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)

אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון

אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.

היא פסיכולוגית.

אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.

אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...

בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️

כן אנחנו נמצאים בהדרכת הורים, בינתיים לא מרגישה שזה מספיק עוזר.

מה שכן שמתי לב שכשמחמיאים לו זה ממש גורם לו להתנהג יותר יפה אז נשתדל יותר.

גם אני במצב דומה, בן שנה וחצי ואני מרגישה שהרבה יושב על רגשי ופחות על צורך ממשי של אוכל או שובע

אני מציעה שכשהוא נושך לעצור אותו ולהגיד לו לא! אסור לנשוך! אחרי מס פעמים מועטות- אני חושבת שהוא יפסיק לעשות את זה 

ביות חלקי

החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר

ובצהריים איזה שעתיים

את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה

לפני 8 חודשים

יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי

אבל חדרים ממש יפים

הצוות, תלוי מחלקה

ממש תלוי על מי את נופלת

ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש

גלולות הורמונליות

תדעי אבל שזה לא פוגע בפוריות

זה נכון שלפעמים אחרי שמפסיקים יתכנו שיבושים

אבל זה לא מחייב בכלל