בוודאי שכואב על כל יהודי שמחלל שבת ועוד יותר כשזה אנשים קרובים ועוד יותר כשזה בגללו במידת מה.
בפורום אפשר לשמוע מגוון דעות, אם מישהו היה רוצה לשמוע את דעתי בלבד או את דעתך בלבד הוא היה יכול לפנות באישי.
הדרישה שלך לפתוח בגילוי נאות מאוד מאוד משונה בעייני.
כל אדם שהדעות שלו לא מתאימות למיינסטרים, ואולי אפילו שומו שמיים שגויות, צריך לפתוח בגילוי נאות?
האם ניק שלדעתו זה לא נורא אם לגבר נשוי יש ידידות צריך לפתוח כל תשובה בגילוי נאות?
האם ניק שהולך לקולנוע ורואה סרטים בנטפליקס צריך לכתוב זאת בכל שרשור שמדבר על צניעות?
האם ניקית שהולכת עם כיסוי ראש חלקי בלבד צריכה לפתוח בגילוי נאות?
האם מי שלא מתגייס לצבא כי תורתו אומנותו צריך לפתוח בגילוי נאות?
האם מי שסומך רק על רבני הקו ורואה ברבני צהר חוטאים ומחטיאים, צריך לפתוח בגילוי נאות?
לכל אחד מהניקים כאן יש סל שלם של דעות וערכים, איננו מסכימים על כל דבר ויש דברים שאחד עושה או חושב שיכולים להיות איומים ונוראיים בעייני ניקים אחרים. אין צורך בפתיחת כל תגובה להתחיל לכתוב את ה"אני מאמין" שלנו מחדש, וגם לא בפעם הראשונה.
אני סומך על פותח השרשור שהוא יכול לקרוא ולהכיל דעות שונות, לברור מתוכן את אלה שמתאימות לו ולא להתפקר בגלל דעות שלא מתאימות לו.
מי שחושש שמשפט כמו "מה אכפת לך מחילול שבת" יטלטל עליו את עולמו ויגרום לו להרהורי כפירה - שלא יכתוב בפורום הזה אלא בפורום של כיתות א-ד, אם בכלל יש כזה.
נניח אני אכתוב שאני לא מוכן ללכת לפארק מסוים בפסח, כי יש אנשים שנכנסים לשם עם חמץ.
מאוד הגיוני שמישהו יכתוב לי "מה זה משנה? אתה אל תכניס חמץ, זהו".
זאת תשובה סבירה בהחלט, גם אם לא כולם מסכימים איתה, ולצאת על כותב התשובה עם משפט בסגנון "מה זאת אומרת מה זה משנה? אנחנו צריכים לבכות על כל יהודי שאוכל חמץ ועוד ברשות הרבים!" נראה לי כמו סתם לחפש אותו ולנסות להקניט אותו. באמת.
אני לא חושב שפותח השרשור ציפה לקבל תשובה בסגנון "אתה צריך להיות עצוב שחמיך וחמותך מחללים שבת", למרות שמן הסתם הוא עצוב מכך. זה פשוט לא יעיל, והוא מחפש כאן פתרונות ולא שיעור במחשבת ישראל.
גם לי יש משפחה שאינה דתית (דודה ובני דודים), וכשעלתה לי שאלה בנוגע לביקור שלהם את אמא שלי בבית חולים בשבת לא התייחסתי לעצב שלי על כך שהם מחללים שבת אלא פשוט שאלתי רב מה ההלכה אומרת. יבש. יתרונות וחסרונות של כל צד וכו'.
לא כי לא אכפת לי מהם ומחילול השבת שלהם, אלא כי אני לא רואה ברגש הזה רלוונטיות כשאני בא לקבוע מה לעשות בתכלס.
התגובה שלי בכלל לא הייתה על זה שכתבת לו את דעתך (השורה הראשונה בתגובתך אליו), אלא התייחסה כולה אל הסוגריים.
מותר לשרוטי לכתוב דברים מסוימים, מותר לך לענות לו ולכתוב שאתה לא מסכים.
מה שהפריע לי זו הדרישה שיכתוב גילוי נאות.
גם לי יש דעות מסוימות שקשורות לחלקים מסוימים בנפש שלי, לדברים שעברתי בחיים וכו'. אני מניח שאתה לא מצפה ממני לכתוב בכל שרשור רלוונטי את הגילוי הנאות שלי...
זו דעתו וזכותו לכתוב. הוא לא פגע באף אחד, בסך הכל שאל שאלה.
הצורה שאתה שופט אנשים זה בדיוק למה אני נגעלת מדתיים, למרות שאני דתיה בעצמי, אבל אני נגעלת מצורת המחשבה ומאיך שהפכתם את היהדות לכת, ומי שלא חבר בכת הזו וחושב קצת שונה אז יוצאים עליו בעלבונות.
לך אולי מפריע חילול שבת, אבל הלבנת פנים ברבים יותר גרועה.
ולך פותח השרשור,
באמת מה מפריע לך? זה לא המקום שלך לדאוג להם, אתה לא אחראי עליהם. אם הם רוצים בעצמם לבוא מבלי שאמרת, זה שלהם, לא שלך. והשלום בית שלך יותר חשוב.
כמה דברים על כך:
1. קודם כל אם מישהו נפגע או מעוניין בנעילה וכדומה - אפשר לדווח על תגובות ולציין בדיוק מה וב"ה נפעל לכך.
2. לעניין עצמו -
לענ"ד כן חשוב לזהות את השורש של הדברים שנאמרו ולשים אליו לב:
א. מצד המקום שאכן חשוב לכבד את הפלטפורמה של פורום דתי, על אנשיו ועל האמונה שלהם - אין ספק כלל. ומצטרפת לחשיבות להזכיר זאת.
אם הייתה אי הבנה בכוונה - זה המקום להסביר, כמו שנעשה, אך האמירה עצמה של כיבוד המקום חשובה ונצרכת.
לא ראיתי כאן שהיא הגיעה "סתם" אלא היה טעם וסיבה לדברים.
שוב, גם אם לא הובנו נכון, כך התפרש.
ב. מצד המקום של לשאול סמכות הלכתית בפסיקה, שלוקחת את כל המורכבויות בחשבון, שרואה את התמונה השלמה, שרואה את המקרה הספציפי - ודאי שזה כיוון נכון שיכול לעזור לפותח.
ובהחלט אפשר להזכיר מקרים שבהם רב (ולא הפורום) יתן פסיקה שזה אכן אפשרי עם לקיחת כל הנ"ל בחשבון, כמו שיש מקרים שהפסיקה תהיה אחרת. אבל הבאת המקום עצמו של ערך המשפחה, ערך השלום, ערך הקירוב והאחווה ודגש על הצד של האדם שמזמין לשבת שלמה, והאורח יבחר בסוף - הוא צד שחשוב גם להביא כאן, שוב, עם דגש על כך שהפורום לא פוסק אלא להביא זאת לפוסק.
(ופותח השרשור, @zakukl1 - מציעה לך לפעול כך ולשאול רב שמקובל עליכם על המקרה שלכם ספציפית, תוך הבאת כל הצדדים בחשבון.)
ג. מצד המקום של גילוי נאות - יש כאן מורכבות ורגישות.
כיוון שמצד אחד אם הייתה הבנה (הגם אם שגויה, כאמור) שאין התייחסות לפלטפורמה הדתית וכו' - אולי יש לה מקום בניסוח נקודתי וענייני.
מצד שני, כמובן שלא צריך לפתוח בגילוי נאות בכל פעם מצד הגולשים עצמם, אך מצד שלישי כן לכבד את המקום ואת הפלטפורמה כל אחד ולשים גם על כך את שיקול הדעת במענה של תגובה.
ד. כאן ספציפית, יכול להיות שהייתה פרשנות שונה למילים "מה מפריע לך בחילול שבת?"
בעוד מאמינה ש@די שרוט התכוונת לכוון לכך שהשואל יתרכז במה בתחום אחריותו ומה בתחום אחריות האורחים, עם התמקדמות בקירוב ובשלום,
בעוד @הסטורי אולי התכוונת לכך שמה מפריע = הכוונה זה לא אכפת לי / לא רלוונטי לי / לא משנה לי שיהודי מחלל שבת.
(אם לא הבנתי נכון את שניכם אשמח לחידוד מה כן הכוונה 
)
אבל משמח מאוד לראות שכן הגעתם להבנה תוך כדי.
בתפילה אישית שנזכה ונצליח כולנו לשמור גם על כבוד המקום (תרתי משמע - קודם כל כבוד הקב"ה ותורתו שהם המעטפת של הפורום הנ"ל וגם כבוד המקום של הפורום עצמו וכל באיו) וגם על כבוד הבריות
וננסה למצוא את האיזון הנכון בין הכל וכמובן שלא תבוא תקלה על ידינו 🙏
קודם כל המקום שלך שחשוב לו *תמיד* כבוד הבריות, וכל אדם באשר הוא אדם - מאוד מוערך בעיניי.
גם לגבי מה שכתבת על אותו שרשור בצמ"ע (לא הכרתי אותו) - אני מאוד שמחה שאתה מביא זאת,
כי אתה בעצם מנכיח את העמדה האמיתית שלך, ובעצם מסביר את עצמך יותר למי שאולי הבין לא נכון או בטעות, וזה גם ראוי בעיניי ומשמח.
לפעמים אנחנו, כולנו, מפרשים לא נכון מילים מסוימות. נכון שזו "הבעיה שלנו" (של מי שלא הבין נכון), אבל בעצם לפעמים אנחנו מבקשים בלי מילים שכן יהיה הסבר אולי למה שלא הבנו, שזה יעזור יותר לראות את התמונה בצלילות.
וכאשר אתה מסביר למה התכוונת במילים "מה מפריע לך בחילול שבת" - יותר יודעים באמת למה התכוונת.
לגבי השורה האחרונה שכתבת עכשיו -
גם של הגילוי הנאות,
גם על אולי אנשים מרגישים מאוימים וזה עצוב -
בתור קוראת מהצד בלבד, (לא בתור מנהלת, ולא בתור השיחות הקודמות בינינו) -
ניתן להבין או לפרש רק מהחתימה שלך עמדה שהיא די נגד כל הדת עצמה.
אולי אני לא מפרשת ולא מבינה נכון, אבל יש בחתימה עצמה אפילו, שמופיעה בכל הודעה, משהו שאומר לי, כקוראת מהצד כאמור: "בראשית נברא היקום. הדבר עצבן המון מאוד אנשים. ונחשב בעיני רבים כדבר חסר טעם לחלוטין." זה הציטוט)
בכנות, שהמשמעות הזו *בעיניי* ובלי שהבנתי לגמרי למה *אתה* מתכוון זה דבר כזה:
בראשית נברא העולם -
כלומר מדובר על בריאת העולם, ה- דבר של האמונה, של הקב"ה,
ולקחת אותו ולומר שזה *עיצבן* המון אנשים
ושזה נחשב בעיני רבים *לחסר טעם*
זה מאוד קשה לקרוא את זה.
ואני יותר מאשמח להבין שלא פירשתי נכון והכוונה שלך אחרת, אבל המילים עצמן הן המילים...
כך שמאוד יכול להיות שאפילו רק בגלל החתימה,
או עוד התבטאויות,
יש את מה שכתבת בשורה האחרונה שלך?
א. לא הכרתי את הציטוטים האלה, ואולי גם אחרים לא.
ב. גם ציטוטים, אם האדם בוחר לצטט דווקא אותם, זו גם הבעת עמדה או אמירה שלו, או לכל הפחות להראות שהוא יותר "מחובר" לדברים האלה, הרי דווקא אותם הוא בחר לצטט, לא?
ג. כתבתי באמת בעיניים שלי כקוראת מהצד, אני לא יודעת איך זה אצל אחרים, ולא מכירה מה כתבת בפורומים אחרים (לצערי בקושי לפורום הזה מוצאת זמן להיכנס, בפורומים אחרים אין לי מושג מה הולך)
גם להבין זה תמיד טוב, אבל לא תמיד מצליחים עד הסוף. לכן אם יש כוח ואפשרות להבהרה, בטח במקרים שלא הבינו נכון, אולי שווה לנסות
נשמח לדיווחים בפרטי ונבחן כל הודעה לגופה.
(למשל מה שכתבת בפורום צמ"ע - אין לי מושג מה הלך או הולך שם כי לא נכנסת אליו,
אבל אם יש דברים בפורום הזה, אפשר לדווח.
אם יש אי הבנות נוכל לשאול אותו ולברר בצורה אישית,
ואם המסקנות יהיו כאלה ואחרות - אפשר גם לכתוב על גבי הפורום).
ניקית אחרת)
א ב של הפורום זה לא לרדת לפסים אישיים.
הסטורי קובל פה על התנהגות שלא מתאימה לפורום וללא קשר לצד שלי בסיפור זה נראה שאת לקחת את זה למתקפה אישית נגדו. בעיקר הכותרת שלך הוסרה על אף שאני ממעט להתערב ולערוך לאנשים.
למיטב הבנתי אין לו שום דבר נגד די שרוט אישית אלא כל אחד שהיה מתבטא באופן שנוגד את ההלכה ומקטין את החשיבות של עברות (חמורות) בעיני הציבור היה מקבל תגובה זהה.
אני מרשה לעצמי להכליל שתמיד ובמיוחד בימים אלו של ספירת העומר, ראוי שנחמיר קצת יותר במנהג של כבוד זה לזה. לדון ברעיונות ולא באנשים.
(לניק הסטורי עצמו, ככה שזה נכון לכולם.
גם אם העמדות שונות - אנו מבקשים לנהוג בכבוד.
ודאי שלא לדון על ניק ספציפי לגופו של אדם ועל גבי הפורום.
משני הצדדים זה לא נכון, כמו שכתבתי בהודעה הארוכה שלי כאן בשרשור,
ובעוד הודעות -
אם יש איזושהי בעיה עם כל תגובה שהיא -
מבקשים או לפנות בפרטי לכותב וללבן זאת
או לדווח לנו ולומר מה הרצון ונראה יחד כיצד לנהוג.
לדון באדם אישית זה עובר על חוקי הפורום.
לא לדון על די שרוט אישית ולא לדון על הסטורי אישית ולא לדון על אף אחד אישית.
בשרשור קודם אף נעלנו בגלל שדנו אישית שוב בעוד ניקים וגם בך אישית - וכאמור זה נוגד את חוקי הפורום.
חשוב לי לכתוב שיש כאן אנשים באמת טובים,
ודאי שהתרומה של @הסטורי לפורום כניק מוכר שעוזר ותורם רבות חשובה.
אם יש השגות על תגובות שלו - כאמור או לפנות אליו בפרטי או לדווח לנו.
וגם להיפך - אם כלומר גם הוא או כל אחד אחר אם יש השגות על תגובות - לפנות בפרטי או לדווח.
אם מדברים על גופם של דברים - אין בעיה, זה יכול להיות ע"ג הפורום.
אם מדברים על גופו של אדם - אין לזה מקום על גבי הפורום.
אם יש מקרה "מיוחד" וספציפי שרואים שחשוב כן לדבר על גופו של אדם בפורום - קודם כל לברר מולו אישית ולדווח למנהלים, ואם יש אכן מקרה כזה שמצריך התייחסות גם על גבי הפורום - זה יצויין.
לסיכום מזכירה לכולנו את כללי הפורום הזה, כפורום דתי וכפורום שרוצה שכולם ירגישו בו בנוח תוך כדי עמידה על הכללים:
- אין לדון על גופו של אדם בפורום.
- אין לכתוב הודעות פוגעניות
- יש לכבד את הפלטפורמה של הפורום כפורום דתי, על כל המשתמע מכך.
- במקרים של חוסר הסכמות - לפנות אישית לניק ו/או לדווח להנהלה
- לגבי התוכן של הדברים - כמובן שאפשר לדון בצורה מכובדת ועניינית
- במקרים חריגים שרואים שצריך לדבר על אדם ספציפית - זה צריך לעבור קודם בפנייה אליו פרטית ללבן את העניין (אם שייך, כל מקרה לגופו) ו/או לדווח להנהלה ולחשוב יחד. ויכול להיות שיהיו מצבים שתהיה גם הבהרה על גבי הפורום
(כמו שקרה לא מזמן, שהיה כאן ליבון והבהרה חשובים מאוד בפורום, תוך פנייה בפרטי לנוגעים בדבר וכו' - וגם אז ההבהרה ע"ג הפורום הייתה בעיקר על הדבר עצמו).
כל מי שבוחר לכתוב כאן,
וזו בהחלט בחירה,
כולל המנהלים או כל אחד, ללא הבדל - צריך לכבד את הכללים.
גם אם זה היה הסורי, גם אם די שרוט, גם אם את וגם אם אני - אין מקום לירידה לפסים אישיים. אין מקום לתגובות פוגעניות. אין מקום לדון על אדם.
קיבלתי עוד ועוד דיווחים על הודעה ספציפית שכתבת גם בפרטי ונאלצתי למחוק אותה.
לא רק שלא רציתי לערוך אותה כי ביקשת בעבר שלא, אלא גם לא יכולתי לערוך אותה כי כל מילה בה הייתה ירידה אישית על ניק.
זה לא אפשרי ולא מקובל בפורום.
לא משנה מי זה יהיה - ההתנהגות תהיה זהה.
אם פיספנו הודעות - זה בדיוק המקום של הדיווח.
כאן קיבלנו כמה וכמה דיווחים ולכן יותר קל לדעת מול מה נאמר.
בשרשורים אחרים שלא היה דיווח - פחות אפשר להעמיק הודעה הודעה, מנסים, אבל לא תמיד מגיעים לכך.
ואם ראית הודעה שאת מעוניינת למחוק שדיברה עלייך אישית - מוזמנת לדווח (אבל שוב, רק אם את בוחרת כי את חוזרת ואומרת שאת לא מעוניינת בכך) ונמחק או נערוך גם אותה.
אני פניתי אישית לכמה ניקים והדברים מלובנים באישי.
לא הכל ידוע
ולא הכל ע"ג הפורום.
גם עם די שרוט וגם עם הסטורי יש בירורים באישי.
ברגע ש@די שרוט הפנה את תשומת ליבי למלל מסוים - המלל נערך.
וכנ"ל בכל דיווח שיש לנו באישי משתדלים להתייחס.
אי אפשר לתת לאנשים להרגיש רע ולראות את עצמם מבוזים על גבי הפורום, גם אם זה עמדה שדומה לשלנו וגם אם לא - הכבוד של אדם באשר הוא אדם, גולש באשר הוא גולש, צריך להישאר ולהישמר.
לכן כללי הפורום נשארים בעינם. לכולנו. וזו בחירה אם לכתוב כאן, אבל אם כותבים - לכבד את הכללים.
ואני מדגישה לכל יושבי הפורום, כולל את עצמי ואת ההנהלה ואת כולם - אם הכללים יופרו - הודעות יערכו או ימחקו. זה העניין כאן של הפורום.
אנחנו רוצים כמה שאפשר לשמור על סביבה נקייה ונעימה.
לא נאפשר אווירה עכורה, לא נאפשר ירידה לפסים אישיים.
וכל מה שכתבתי כאן: כפי שפירטתי כאן: - נשואים טריים
א. זה בדיוק מה שכתבתי בהודעות שלי - שכללי הפורום חלים על כולם.
אני מרגישה שאני חוזרת על עצמי, לכן אצטט חלק ממה שכתבתי קודם:
"... כולל המנהלים או כל אחד, ללא הבדל - צריך לכבד את הכללים.
...
גם אם זה היה הסורי, גם אם די שרוט, גם אם את וגם אם אני - אין מקום לירידה לפסים אישיים. אין מקום לתגובות פוגעניות. אין מקום לדון על אדם.
...
לא משנה מי זה יהיה - ההתנהגות תהיה זהה.
אם פיספנו הודעות - זה בדיוק המקום של הדיווח.
כאן קיבלנו כמה וכמה דיווחים ולכן יותר קל לדעת מול מה נאמר.
בשרשורים אחרים שלא היה דיווח - פחות אפשר להעמיק הודעה הודעה, מנסים, אבל לא תמיד מגיעים לכך."
ב. בהמשך לסעיף הקודם - אם פספסנו משהו - זה בדיוק המטרה של הדיווח.
כלומר הכוח הטכני מיועד בדיוק למטרות כאלה, כדי לשמור על האווירה הנעימה עבור כולנו בפורום.
ג. הודעות שעוברות על כללי הפורום יאלצו להימחק או להיות ערוכות או להינעל.
אם יש דיווחים ואנשים אומרים ספציפית שהם מחבקשים למחוק או לערוך, שהם נפגעו אישית וכו' - רוב הסיכויים שכך יהיה.
אם אין דיווחים - או שינעל או שימחק/יערך בהתאם למה ששייך באותו המקרה.
ד. כל מה שכתבת כאילו אני נוהגת איפה ואיפה ונוהגת כך בגלל שהוא "לא מפסיק להחמיא לך" לא רק שלא נכון, גם לא ראוי.
את בוחרת לצרף לי עמדה וכוונות שאין לי אותם.
אני באמת ובתמים מנסה לעשות ככל יכולתי כדי לעמוד בזכות של לנהל את הפורום.
גם אם טעיתי או שגיתי לפעמים, זו המטרה וזו הכוונה.
ודאי שאין כאן התייחסות למי "שמחמיא" וכלל לא ראיתי זאת כאשר נהגתי איך שנהגתי.
ה. כללי הפורום נכונים לפורום.
כאשר נכנסים להנהלה עוברים תדריך גם בעניין הזה, וכל מנהל מחויב לעמוד ולפעול למען שמירה על הכללים.
ו. חלק מכללי הפורום, כאמור, זה בהחלט לא לרדת לפסים אישיים, בהחלט.
ז. ברגע שהיה דיווח על פסים אישיים מ @די שרוט קודם כל ערכתי.
בנוסף, ישר כשראיתי את ההתנהלות ישר כתבתי את זה: טוב רואה שהתפתח כאן תת שרשור רגיש - נשואים טריים
כבר לפני כמה ימים ושוב, מיד כשראיתי.
לא הייתה לי אפשרות לראות לפני, אך מיד כשראיתי - הגבתי.
והגבתי גם על כך ספציפית. אם תקראי את ההודעה תראי שהתייחסתי לכך.
ומעבר לכל זה - אני משתדלת גם באישי ללבן את הדברים עם כל מי שצריך.
במטרה שאכן כולם ירגישו טוב ושנעים להם לגלוש כאן, וכמובן שאין להם או בהם פגיעה.
ח. לגבי השרשור שכתבת - גם אז לא רק נעלתי אלא אמרתי במפורש שאין לרדת לפסים אישיים.
(בציטוט הנ"ל שלי משם:
"השרשור ננעל עקב התפתחות של ירידה לפסים אישיים והתבטאויות פוגעניות.
וכאן חשוב לי גם לכתוב שאנו בתור ההנהלה וגם אני אישית מוחים בתוקף על פגיעה בניקים וניקיות יקרים ויקרות. יש כאן אנשים ונשים נפלאים וטובים,
מותר לא להסכים, אבל יש דרך, ולפגוע אישית היא לא אפשרות."
אגב, הירידה לפסים אישיים באותו שרשור אלייך ספציפית הייתה אחת הסיבות העיקריות לנעילת השרשור ולציון כללי הפורום שאסור לרדת לפסים אישיים ואסור לנקוט במילים פוגעניות (שנאמרו שם גם כלפייך).
ט. ההודעה בפרטי עליה דיברתי היא שביקשת ממני אישית לא לערוך לך תגובות בעבר.
י. אני לא מציעה שיהיה פה גן ילדים, גם אם זה חוזר ונכתב - זה לא מה שהצעתי ולא מה שאני מציעה.
אני רק מבהירה ומזכירה את כללי הפורום, שוב, לכולנו.
אם מישהו בוחר לקחת זאת כגן ילדים - זה כבר לא שלי.
) משתי סיבות. א' אני *באמת* חושב את מה שאכתוב עוד רגע וב' כי אני לא רוצה שתחשבי שזאת ביקורת עליך. להיפך.א. ערכתי את הנ"ל
(כאן: לא מבין אותך, הם יהודים! - נשואים טריים)
ב. להבא כדאי לדווח מהתחלה אם משהו מפריע, או לפנות באישי ונוכל לדאוג לכך גם יותר מוקדם (כפי שפירטתי בהודעה ארוכה שלי כאן בשרשור)
אצליכם?
משהו פה לא עובד לי כמו שצריך
מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.
הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.
איך אני משגיחה על כל זה?
שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.
כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.
AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..
אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.
מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח
היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?
רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.
כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.
אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.
פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)
בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).
והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.
לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.
שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.
איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.
רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..
רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.
בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן
אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.
כרצונך
ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.
אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..
שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).
יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.
וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.
אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.
לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.
(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)
לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.
פתית שלגובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.
ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.
שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.
ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.
מרגיש כל כך חבוט
מכל הבחינות.
נפש
גוף.
ורוח.
זוגיות בסימן שאלה ענק
תפקוד בסימן שאלה ענק
איך קמים כל בוקר?
לא מרגיש אבא
לא מרגיש בן זוג
לא מרגיש.
פרקתי.
אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)
מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?
זוכר ויודע מה היו היכולות שלי
ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.
את המילה דחוי.
לא מרגיש גם כזה
והכי חשוב
בהצלחה !
זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה
אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים
ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".
גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.
תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?
ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?
כן יודעים.
אנשי מקצוע.
מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם
לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.
לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.
זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף
נגמרו לי השמותשולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏
וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.
שיהיה רק טוב ב"ה
ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏
ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.
מעריך את המילים
יודע לומר נק' מפנה?
נקודות מפנה..
רצף של דברים קשים ומאכזבים
יש לנו שכן מבוגר שגר לבד, בן אדם נחמד וגם נדיב עם הרבה חסד. אלא שבזמן האחרון הוא התחיל לשמוע פודקסטים או שאולי זה טלוויזיה בתוכניות של דיבורים, לא יודעת מה, הוא שומע ממש חזק עד שזה נכנס לנו לסלון ואני משתגעת מהרעש הזה. זה כמה שעות ביום לפעמים ואני פשוט מתחילה לסגור חלונות מרוב יאוש (אבל זה לא לגמרי עוזר).
ממש לא נעים לי לגשת ולדבר איתו. אולי הוא יעלב, אולי הוא לא שומע כל כך טוב. אני לא יודעת מה הסיבה לשמוע כלכך חזק. מה עושים?
ואם לא נעים לדבר איתו,
אז פשוט תתרגלי לרעש...
אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.
פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.
קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.
וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.
אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק
😅 50/60 או יותר 80/90?
אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..
לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜
בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.
בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.
גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.
מצטרפת לשאלה.
אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?
זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון
לזוג.
תודה רבה!!
כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:
פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.
פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.
וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.
בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.
בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.
אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?
איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?
תמונה מתוך AI לשם המחשה
שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.
התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.
גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.
במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.
אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות
בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.
כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.
זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.
אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.
איך הילדים שלך מסופרים?
היום לא שואלים.
אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים
ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית
אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.
הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)
כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.
היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ
יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)
יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה
זה לא זרם דתי קלאסי
זה יותר מסורתי +
אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות
זה לגמרי גיל ההתבגרות
אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה
אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת
לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם
אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו
אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא
אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים
אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....
אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?
שאסור להקיף פאת הראש
משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.
אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.
(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)
שלום לכולם,
שימו לב כי התקבלו כבר 3 דיווחים בפרטי על הטרדות מצד הניק "מתלבט34".
הוא נחסם כעת מהפורום.
אך זה כמובן יכול להיות גם שלל ניקים אחרים
והוא כמובן יכול להחליף ניק בקלות.
אז רק הזדמנות נוספת להזכיר את שלל הסכנות במרחב הוירטואלי בכלל ובפורום בפרט.
בין ע"י ניק שמזדהה כגבר
בין ע"י ניק שמזדהה כאישה
בין ע"י ניק ותיק
בין ע"י ניק חדש
בין ע"י פותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים מידע והתייעצות אך כוונותיהם רעות
בין ע"י מגיבים לפותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים לעזור או לשאול אך כוונותיהם רעות.
וכל היתר
לצערנו זו תופעה לא קטנה כלל
אז כל אחד וכל אחת מאיתנו שומר על עצמו ונוקט משנה זהירות.
זה באמת יכול לבוא בכ"כ הרבה מסיכות / בילבולים / הסתרות / חוסר כנות / זיוף / מניפולציה / תמימות במסווה / רצון לעזור במסווה / וכן הלאה.
שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏
תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏
אז הוא ממש גרוע בזה.
וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.
אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.
הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.
ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏
ובכלל יש שלל ניקים.
יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".
וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.
לפחות שיהיה מקורי
אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי
לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.
לק"י
אבל באמת שחשוב להיות עירניים.
ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.
(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).
הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.
גיליתי לאחרונה שהבעל שלי במשך שנים נכנס פעם בכמה זמן (יכול להיות פעם בכמה חודשים/פעם בשנה…תלוי ) באופן יזום לאינטרנט בעבודה (אין סינון) או בבית כשעובד מהבית במחשב של העבודה ומחפש תמונות של נשים בבגדי ים מינימליים ושופך זרע לבטלה; לא יודעת איך להגיב לזה; מבחינתי זה סוף העולם; מרגישה נבגדת; אשמח לשמוע דעות לגבי הסיטואציה
ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.
שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.
אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.
זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?
"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.
עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.
הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.
איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??
אי אפשר.
למעשה:
-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..
-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...
הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)
חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.
אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.
דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!
-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!
אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.
תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...
-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!
אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...
אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"
מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.
זכרי: ירידה צורך עלייה!
הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.
את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..
היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.
את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...
והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.
את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.
בטוח!!!
לא לדאוג, לא לדאוג...
בשורות טובות והצלחה רבה..
מה הוא אמר לגבי זה?
ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .
אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?
ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.
ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.
אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.
אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?
בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.
כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.
כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.
אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.
זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.
אבל אני מקבל את הזהירות שלך.
לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.
במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.
ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.
למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.
למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)
שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.
היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.
תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.
זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.
אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.
מבינה אותך ממש.
וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.
בהצלחה ממש!!
עד כמה זה פוגע באשה
קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.
זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?
תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.
לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.
אחרי כמה שנים של שליטה השבוע זה שוב קרה.
כאבי בטן חזקים שלא היו במציאות, והנה אני במיון, והנה רופא לוחץ על כל מיני מקומות בבטן בשביל להבין מאיפה הכאב, ויש לי עירוי ולוקחים בדיקות דם ושתן שחוזרות תקינות, והנה עושים לי אולטראסאונד, והנה לא מוצאים כלום אז עושים לי סיטי, והנה משחררים אותי הביתה בלי שום אבחון ורק אומרים לי להקפיד לשתות הרבה ולחזור אם זה קורה שוב...
וכשיצאתי משם בלילה אל הרכב הייתי מותש. לא הבנתי למה עשיתי את זה. כעסתי על עצמי. והייתי מותש מכל הבדיקות והתורים וההמתנה ליד אנשים שחולים באמת ומשתעלים ללא הפסקה.
וגם לא באמת קיבלתי תשומת לב כי הייתי סתם עוד בנאדם שהם רצו כבר לשחרר כדי שתתפנה מיטה. והכל היה קר. אבל כל זה ניתוח של אחרי האירוע. בזמן אמת לא יכולתי להפסיק. לא יכולתי לוותר על ההצגה. לא יכולתי לוותר על הרופאים שבאים ומתייעצים וקוראים לרופא הבכיר כדי שיסתכל בעצמו.
אבל בסוף פשוט הייתי מותש מהמקום ומותש מעצמי.
עד הפעם הבאה.
קודם כל חיבוק.
כתבת מדהים.
אתה כותב עם המון מודעות.
היית בטיפול?
אתה יודע מה עומד מאחורי זה?
לדברר את זה, את הכאב
לשומן ופחמימות,
להימורים,
לצפייה בתכנים מיניים...
לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...
התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...
כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?
נשמע קשה.
חיבוק.
זה דיי סיוט. מה זה נותן?
ובכלל צריך הפניה למיון, לא?
הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.
ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?
תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.
שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!
