איך אתם מגדירים מי בחורה תורנית ומי לא? כל הזמן משתמשים בזה..אני מרגישה נוח עם דתית לאומית אבל אז הרבה מבינים שהכוונה לחפיפניקית ולא חושבת שאני חפיפניקית, התורנית נשמע לי מתנשא כזה ולא אמיתי..לא יודעת שואלים את זה באתרי היכרויות ובעולם השידוכים ואני שונאת להרגיש שאני מצטרפת לאיזשהו זרם שאני לא שלמה איתו. אז..איך אתם מגדירים תורנית ומה ההבדל בין תורנית לדוסית או שאין הבדל🤔? אל תגידו שזה עניין של הרגשה או כזה,טוב?
מה שכתבת גם גרם לי להיזכר במשהו נוראי שסבתא שלי סיפרה לי פעם על איזה אישה אחת שלכאורה הייתה מאוד צנועה כלפי חוץ... ומפאת כבוד הציבור, לא אמשיך. בכל מקרה קשה מאוד לדעת מה עובר לבן אדם אחר בראש, ומה היא או הוא עושים כשהם לבד (לכאורה).
שהדגש שלהם על אורך החצאית מוגזם,גם בנות האמת. אני לא יודעת מה נחשב יותר ומה פחות. ברור שהפנימיות חשובה וגם החיצוניות נצרכת.
אז איך את מגדירה בחורה כבחורה תורנית? צורכת תכנים ראויים ועסוקה בעשייה חיובית? יש הרבה מסורתיים-דתיים לייט וגם חילונים שיכולים להכנס תחת בקטגוריה הזאת לדעתי, ב"ה יש המון אנשים ממש טובים ומוסריים.
כמו שצריך, משתדלת לצרוך תכנים ראויים, רואה את הבית שלה כבית שהתורה והמצוות יהיו בו בפרונט ולא כקישוט וכלאחר יד. זו נראית לי הכוונה בגדול. לא נשמע לי מתנשא, אלא נשמע לי משהו שבא להגדיר רמת דתיות ושאיפות..
מדובר כאן על בן אדם שעוד לא מכירים, ברגע שמכירים, יהיה אפשר לבחון את המידות. אבל משהו שפחות ניתן לתאר ברמה השטחית, לא באמת תורם לסינון הראשוני ע"פ אתר או כרטיס או שדכנית למשל..
הרבה חברות שלי שהן ככה, יעלבו אם מישהו יגיד להן שהן לא דתיות לאומיות, אלא "דתיות פתוחות" או "לייט".. לכן מי שכותבת "תורנית", נשמע שבסך הכל באה למקד מה הסגנון..
זו פשוט הגדרה באתרי היכרויות\שידוכים. כשמישהו בעבודה שואל אותי מה ההגדרה שלי (בניסוח זה או אחר) אני עונה דתי-לאומי.
לצורך העניין לדעתי מה שמוגדר דתי לאומי תורני = דתי לאומי. פשוט יש קבוצה גדולה שהגדירה ההיפך (שהלייטים ברמה זו או אחרת הם "דתי-לאומי" והשאר חרדל\תורני וכו').
כי אני מבינה את ההגדרה בצורה מסוימת ואחרים כנראה מבינים אחרת. ונצרך שיהיה איזשהו ישור קו אם כולם משתמשים בזה, אתם עזרתם לי לחדד למה אני מרגישה לא נוח עם ההגדרה הזאת כי ההגדרה עצמה לא ממש נכונה.
מה שאת כותבת עלייך באתרי היכרויות וכו', זה לא בשבילך. את יודעת מי את. זה בשביל האחר. להתחיל להתפנפן עם ההגדרות כי את לא אוהבת איך שזה נשמע, לא רלוונטי. אם זו ההגדרה שמעבירה לאחר את התפיסה הנכונה לגבייך, זה מה שחשוב.
אז את יכולה לתפוס "תורנית" באופן מסויים ולהגיד שמספיק לך רק ד"ל, אבל אם זה לא מעביר לאחר את מי שאת באופן נכון, את מפספסת משהו.
סוף סוף הגדרה נורמלית אבל צר לי להגיד לך שבעולם החיצוני הזה של השידוכים . מעניין את השדכנית/ הבחור דבר אחד בלבד חצאית ארוכה כיסוי מלא מלא זה הכל אם את ככה את מעולה - רבנית דגולה
התלבטתי אם להגיב. אקדים ואומר שאין כוונתי להכנס לדיון אלא רק לתת את נקודת המבט שלי.
אכן צניעות היא הבסיס. לא הכל אלא בסיס. בדיוק כפי שאת לא תקראי למישהו שלא הולך עם כיפה\לא מתפלל 3 תפילות ביום וכדו' תורני.
בלי צניעות בכלל אין מה לבדוק. אח"כ כמובן מגיעים הבירורים ובראשם יראת שמים ומידות טובות.
עם יד על הלב - "פיתוח העולם התורני" (אם אני מבין את כוונתך) פחות חשוב. לפעמים בגילאים מבוגרים יותר יכול אפילו להזיק (כאשר תופס מקום שהבעל יכל להשפיע בו).
אנחנו רוצים להקים בית. את התוכן התורני רובו ככולו אנחנו נביא, לא סתם למדנו שנים בישיבות ולא סתם אנו מחוייבים בלימוד תורה.
אני מחפש את הבית שלי (אשתי) שתתן את הבפועל - המידות הטובות, יראת השמיים ה"פשוטה" (שכל כך, כל כך עמוקה) וכן, גם ובעיקר הצניעות.
לא באתי לשכנע אותך אלא רק לתת לך נקודת מבט להבין מה אלו שמגדירים עצמם תורניים מחפשים.
ממה שקראתי לדעתי פשוט כדאי לך לשחרר מהגדרות כאלו ואחרות("תורני") ופשוט לחפש בחור שמתאים לך.
אולי כדאי לחפש בוגר ישיבה ליברלית יותר. נשמע ששם תמצאי מישהו שיעריך את מה שאת רוצה.
יש כאלו שרוצים קשר שזוגי שיותר דומה ליחסי מעסיק- מועסק הדדים. הוא מתחייב ל א', ב, ג', והיא ל- ד', ה', ו', ואין כמעט תחומים משיקים בניהם. רוב הקשר הוא חלוקת מטלות ולכן אין צורך לבחון את העולם הפנימי אחד של השני כי הוא לא משנה. אם היא מתלבשת נכון, יודעת לעסוק במטלות שהן התפקיד שלה ולא נכנסת לתפקיד של הגבר אז אפשר להתחתן ולחיות בנעימות עד 120. (אותו דבר כלפי הגבר)
זה מודל שעבד בהצלחה לדורות הקודמים. סגנון כזה של קשר מתאימים מאוד לשידוך בין משפחות, נישואים כפויים, איך שלא תקראו לזה. אם הם יודעים למלא את התפקידים שלהם אז הם מתאימים. ואם תתפתח חיבה בניהם זה גם טוב, אבל לא הכרחי.
בימינו יותר ויותר אנשים באים עם ציפיות יותר גבוהות לקשר. רוצים שאשכרה יהיה קשר, עולם משותף, נושאי שיחה שהם לא רק "מה לקנות/ להכין לארוחת ערב". וזה בהחלט כולל גם חיבור ברמת העולם ה"רוחני- תורני". בהחלט יש גם הרבה תורניים שמחפשים קשר כזה.
לא מזמן היה שרשור על מישהי שראתה כרטיס של בחור שהדבר היחיד שהוא פרט לגבי מי הוא מחפש זה "אמא טובה". כנראה שהבחור שכתב את זה רוצה קשר מהסוג הראשון, כמו שאתה דיברת עליו, שבו אישה לא צריכה להיות יותר מאמא טובה. ואותו בחורה נבהלה כי היא מצפה לקשר יותר מסוג השני, שבו היא רוצה להביע עוד צדדים בעצמה חוץ מלהיות אמא. (אמא טובה זה בכלל לא דבר רע, אבל זה לא אמור להיות הדבר היחיד)
האם את רוצה להדגיש פעמים שאת מחוברת לדת - דתית תורנית, או שמספיק לומר פעם אחת. יש דרך מאוד טובה שגיליתי לאחרונה לגלות כמה אדם תורני, בודקים כמה פעמים הוא כתב בכרטיס הטיות של המילה תורה ולפי זה יודעים. לעניות דעתי לפי מה שאת כותבת עדיף שתכתבי דוסית, זה נשמע הרבה יותר מתאים. ההבדל בין תורנית לדוסית הוא האם את רוצה להדגיש שאת דתית לאומית פעמיים, אבל פעם אחת במבטא יידיש כי זה נשמע יותר סלנג מגניב וקול… (וכדי להתחמק מהבעיה של החפיפניקיות אבל בלי לצאת תורני מתנשא)
אבל ברצינות, זה תלוי באוכלוסיות שאליהן את משווה. אישית הייתי אומר שתורני זה מושג שיותר שייך לישיבות הגבוהות העיקריות והקהילות שלהם.
אם באופן כללי את לא מגדירה על הדברים האלה של 'תורנית'או לא. אני בהסתכלות הזאת ממש כמוך. לא נשמע לי טוב, גם לקרוא שזה מה שמחפשים וגם להגדיר את עצמי ככזאת.
אני חושבת שהכי רואים במה שהבחור מחפש, לא רק מחפש בחורה תורנית או דוסית, אלא על מה הוא שם דגש, ולפי מה שהוא מפרט. הוא רוצה בחורה בלבוש צנוע? הוא רוצה בחורה שלא רואה סרטים? בחורה בלי סמארטפון? בחורה שקובעת עיתים לתורה, שמדגישה מאוד את החיים לפי התורה?
כל אחד בסוף מגדיר אחרת ולכל אחד דגשים אחרים.
וגם את, את לא חייבת להגדיר אותך, תרשמי מה את מחפשת בבעלך לעתיד, בבית שלך, לדעתי זה תופס יותר ומובן יותר
לבנות: אתן חייבות להפנים כל הזמן בתודעה שגבר מרגיש משיכה הכי גדולה כשמתאפשר לו לתת לך ואת מקבלת. וזה בהכל. יכול להיות דבר הכי בנאלי שיש. לרמה של לפתוח לך את התפוז או למלאות לך את הקפה. בייחוד אבל כשהוא מזמין או מכין לך משהו לאכול (כמו כן בנים בדיוק מאותה סיבה אין מצב בעולם שאתה מתחלק איתה בהוצאות על הארוחה) אז חזרה אליכן, כל פעם שהוא שואל ממך משהו
תתרגמי את זה בראש שלך ל"אני רוצה להתחבר אליך יותר תני לי את האפשרות לתת לך ותקבלי" להוציא מהראש את ה "לא לא תודה זה בסדר יש לי כבר או אני לא רעבה אכלתי" תסכימי לקבל!
מעשה שהיה כך היה (אתמול) בזולה של הרב יעקב כשנכנסתי מישהי נתנה לי חיוך חמוד אז התלבטתי לרגע ואז החלטתי לשבת לידה. היה החלפת מבטים וחיוכים ושנינו הסמקנו וכל הבררר ואזזז שלפתי את הנשק הסודי (חטיף אנרג'י) ובאלגנטיות חמודה קירבתי אותו אליה בלי לומר מילה (עם חיוך שובה נפש) והיא הסמיקה אבל סירבה!! בדיוק באותו רגע משו באנרגיה שהייתה בינינו נפל ובייחוד לי. החטיף היה סתם מבחן בישביל הכימיה קיצר הבנתן
לבנים: כשאתם בקשר ראשוני מול מישהי אתם חייבים לשדר ביטחון. ולגרום לה להרגיש שאתה הפרס ולא הפוך.
כי בוא, תכלס מכל האפשרויות שיש לך כרגע מצאת לנכון לתת לה את הצ'אנס, אתה זה שבוחר עם מי להיות. לא בקטע מתנשא של אגו או גאווה. פשוט כי ככה זה. גם אם לך באמת הרבה קשרים עם בנות תשדר את ההרגשה שאתה יכול להיות כזה אם אתה רק מחליט. בחורה אוטומטית מרגישה אם אתה חושב שהיא מעליך ואז זה מוריד לה מאד, או אם אתה מעליה. שוב, לא בקטע שוביניסטי עפעלעצמו אנאערף. פשוט גבר צריך להיות המוביל,זה שקובע זה שמחליט ובחורה חייבת להרגיש את זה.
דבר שני כשאתה מדבר איתה אל תחשוב על מה אם ייגמרו הנושאים לשיחה וכל הפחדים האלה. אם ייגמרו אז שייגמרו . לא סוף העולם אם תהיו בשקט גם. הנקודה שלי היא שאתה לא צריך לדאוג לגבי מה תאמר בדיוק כמו שאין לך את הדאגה הזאת עם חבר טובשך. תגיד את מה שעולה לך לראש (בגבול הטעם הטוב כן? ) ומשם דברים זורמים או שלא וגם זה בסדר
כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).
היו פעמים שהסכמתי.
גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.
ממני -
שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.
אף בחורה לא חייבת לקבל שום דבר מאף בחור (ולהפך)חושבת בקופסא
ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.
ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?
בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.
תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.
לגבי א' זה לא קשור לגברים או נשים זה פשוט נחמד כשיש פידבק. כמו שבחורה תשמח אם אני אשמח ממתנה שהיא תתן לי ואעוף עליה. ולהיפך. זה מקנה תחושה של ביטחון ברגש. אפשר להקרין אהבה / משיכה / חיזור ואלה ייענו באישור ויתנו לי תחושה בטוחה (בניגוד לתחושה שאני קריפי או נדחף).
זה לא אומר שכל בחורה, וגם לא כל גבר, צריכים לקבל כל דבר שלא נראה להם. אולי אפשר להסיר חסמים מסוימים אבל לא צריך לזייף.
לגבי ב' סורי אבל זה נשמע כמו שטויות של פיקאפ. אני לא רוצה לחשוב על עצמי כיוצא עם "בנות" אלא כמי שנפגש עם האדם שמולי. אני לא עושה לו טובה שאני נפגש איתו ואני מקווה שהוא לא עושה לי טובה. האמת היא שאין לי 1000 בנות ממתינות בתור ובחרתי דווקא אותה. אני מתאר לעצמי שיש בנות שאוהבות להרגיש רצויות ומחוזרות.
לגבי גבר מוביל קובע מחליט... אוקיי..........................................
לגבי הפסקה האחרונה אין לי הסתייגויות.
אני דווקא הוקסמתי כשהבחורה סירבה לעוגיות שהבאתידורש טוב לעמיאחרונה
מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.
יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?
אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?
כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.
(שזה בערך מה שעשית עכשיו)
אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.
יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.
וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.
בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.
במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.
לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.
זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?
התשובה היא: לא.
אבל מה זה כן עושה?
זה לא הופך אותו לסיפור!
החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.
שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".
וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z
כתבת שניסית,
אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.
מעניין כיצד זיכרונות העבר מתהפכים ומשתנים כאשר נקודת המבט שלנו משתנה, בין אם בעקבות מבט מבחוץ ובין אם בעקבות שינוי פנימי.
דאגה לבן זוג יכולה להפוך בדיעבד לשתלטנות, רצון להיות שותף בחייו עלול להתפרש כתלותיות, והתעקשות שנראתה בעבר כביטוי לאכפתיות יכולה להפוך לסימן של חוסר כבוד. לפעמים מספיק שינוי אחד בנקודת המבט כדי שזיכרונות שלמים יקבלו משמעות שונה לחלוטין.
אפשר לראות זאת אצל זוגות שנפרדים עם מעט מרירות. אדם שבעבר היו יכולים להישבע שהוא קרוב למושלם הופך פתאום, בעיניהם, לאדם שתלטן, רעיל ומגעיל. כאילו כל אותן שנים נצבעו מחדש בצבע אחד.
המבט שלנו והמסקנות שאנחנו מסיקים בהווה משפיעים באופן דרמטי על האופן שבו אנחנו זוכרים את העבר.
יש לכך שני היבטים מעניינים: זיכרון סלקטיבי וריפריימינג.
זיכרון סלקטיבי הוא הנטייה שלנו לזכור פרטים מסוימים ולשכוח אחרים. אנחנו עשויים לזכור היטב את הרגעים שבהם נפגענו, אך לשכוח את הפעמים שבהן אותו אדם היה שם בשבילנו. לחלופין, אנחנו עשויים לזכור דווקא את הרגעים הטובים ולהדחיק את הקשיים.
ריפריימינג, לעומת זאת, הוא שינוי המסגרת הפרשנית שדרכה אנחנו מסתכלים על אירוע. לא בהכרח שכחנו משהו או שינינו את פרטי הזיכרון, אלא שהמשמעות שאנחנו מעניקים לו השתנתה. אותה שיחת טלפון שבעבר נתפסה כדאגה יכולה להיתפס היום כניסיון לשלוט, ואותה בקשה לקרבה יכולה להיראות כתלותיות.
במובן מסוים, בכל פעם שאנחנו נזכרים במשהו אנחנו קוראים מחדש ספר שכבר קראנו. העלילה נשארת לכאורה זהה, אבל אנחנו כבר אנשים אחרים, עם ניסיון, רגשות ותפיסות שונות. לכן גם הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על העבר משתנה.
כמובן, ייתכן שנקודת המבט החדשה היא דווקא הנכונה. אולי האדם באמת היה שתלטן ורעיל, ואולי רק לאחר שהתרחקנו הצלחנו לזהות דברים שלא ראינו קודם. אבל אני חושב שלפני שמפילים על אדם, על קשר או על עצמנו פצצה, כדאי לעצור ולנסות להיזכר כיצד ראינו את הדברים בזמן אמת. לא כדי להעדיף את הפרשנות הישנה, אלא כדי לבחון אם הפרשנות החדשה שלנו אכן מוצדקת.
יכול להיות שאותו אדם באמת רק דאג, והוא כלל לא יבין מאיפה הגיעה פתאום המסקנה שהוא רעיל. כמובן, ייתכן שהוא אכן התנהג בצורה פוגענית, ואולי הפרידה הייתה הכרחית. אין כאן ניסיון להצדיק התנהגות רעה או לשמר קשרים שאינם טובים לנו, אלא ניסיון להבחין בין המציאות לבין הפרשנות שאנחנו מעניקים לה.
יש לכך גם השלכות על האדם שמקבל את ההאשמה. כאשר מאשימים אדם ברעילות, במיוחד אדם עם ביטחון עצמי נמוך או פחד מפגיעה באחרים, ההאשמה עלולה להפוך לחלק מהתפיסה העצמית שלו. הוא עלול להתחיל להאמין שהוא אכן אדם רעיל, לשחזר את הזיכרונות שלו בהתאם למסקנה הזאת ולראות גם את המעשים הטובים שלו בעבר באור שלילי.
כך הוא עלול לקחת איתו לקשרים עתידיים תחושת אשמה שאינה בהכרח מוצדקת, לחשוש מכל ביטוי של דאגה או קרבה, ואפילו לפגוע ביכולת שלו לנהל קשרים בריאים.
בסופו של דבר, אני חושב שצריך לזכור שהיכולת שלנו לפרש מחדש את העבר אינה הופכת כל פרשנות חדשה לאמת. לפעמים אנחנו מגלים דברים שלא ראינו, ולפעמים אנחנו פשוט מסתכלים על אותם דברים דרך משקפיים אחרות.
כדאי להיזהר מלהפוך את האדם שהיינו, את האדם שמולנו ואת הקשר שהיה לנו לדמויות חד-ממדיות רק מפני שכיום אנחנו רואים אותם אחרת.
סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל
וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -
לשאול על ההעדפות של הצד השני.
על מה לא הייתי מדברת -
שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.
אקטואליה.
דברים שקורים בעולם.
למה?
בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?
מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -
ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?
שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.
אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??
בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.
אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.
אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?
אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?
משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.
בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.
הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.
ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.
דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.
אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו
וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."
