למעלה.. זה עולם ישר. כמו שאמור להיות

במדרש רבה, שהיה כתוב שהקב"ה מעכב זיווגם של צדיקים 🤔

כאילו כל אלה שלא שומרים מצוות לא באמת נהנים מהחיים.

זה נכון שיש דברים שחסרים להם, אבל האמירה כאילו זה יחס ישר - כמה שתשמור(/תשמרי) יותר על צניעות ככה תהיה לך זוגיות יותר טובה - משהו באמירה הזאת מפריע לי.

כאילו אני צריך לספר לעצמי סיפורים על כמה רע לאחרים.

רציתי להאיר זווית מסוימת. מקווה שהיא תובן כפי שצריך, וחלילה לא נכתב ממקום שיפוטי.
כתוב שקשה זיווגן של איש ואשה כקריעת ים סוף.

איך אפשר לקרוע את ים סוף? הרי ים זה ים, ויבשה זו יבשה. הם ממש הפוכים, זה רך וזה קשה, זה סוער וזה יציב.

אלא שצריך להתעלות מעל הים ומעל היבשה, ולמצוא מקום שבו הם הופכים להיות מציאות אחת.
ואז כשלים מותר לפעמים גם להיות יבשה, וליבשה מותר לפעמים להיות ים - זה כבר לא סיפור גדול.

עד כאן המשל.
בנמשל, הים לצורך הענין זו האשה והיבשה זה הגבר (יכול להיות גם ההיפך). האשה צריכה חוף, והחוף צריך ים שיפרוץ את גבולות עצמו.
אבל כל עוד הים הוא רק ים, והיבשה היא רק יבשה - אין להם יכולת להתחבר. אין סיכוי.
רק אם כל אחד מתעלה למקום שיכול לכלול גם את הצביון של השני אפשר ליצור כאן יחד משותף.
קוראים לזה הרחבת האני, ויש שיקראו לזה התפשרות או ויתור. תלוי איך האדם תופס קשר זוגי.

היבשה יכול לחכות שנים, ולרטון ולטעון שאין לו סיכוי ושהוא אינו מוצא. כל עוד הוא נשאר בגבולות היבשה. וגם הים יכולה לטעון את זה הרבה מאוד זמן.
אבל בשביל שיהיה מפגש בין שני ההפכים האלה - הם חייבים לעשות פשרה. כן. לא להתפשר, זו מילה מפחידה. כן לרצות להיות ביחד, כי הם מבינים שכרגע הם חסרים. ואם הם ימשיכו להכיל רק את ההגדרה העצמית שלהם - לא יתפתח פה שום דבר, והם לא יהיו ביחד. הם ימשיכו להיות חסרים, אבל אי אפשר להשלים את החיסרון בלי פתיחות לקבל את המקום של השני שהוא זר לי ואינני מכיר אותו. שבמובנים מסוימים שונה ממני מאוד.

ייתכן שיצאת עם כל כך הרבה בחורים ועד עכשיו אף אחד לא יכול היה להתאים?
הוא לא צריך להתאים לך. וגם את לא צריכה להתאים אליו כמו כפפה ליד. הוא צריך להתאים לדבר המשותף שאת רוצה לבנות.. כנ"ל לגביו.

סליחה אם נשמעת נימת ביקורת קלה... הדברים מכוונים לכולנו

היא תדע לענות על זה לעצמה מן הסתם.

אין לי מושג

וגם בקרוב נקווה שחסד ה' עליך יביא לך את מה שטוב לך

תמיד החזקתי מעצמי שאני לא מדבר עם בנות (לא מהמשפחה) שלא הייתי בסניף מעורב לא הדרכתי מעורב וכו'

ופתאום בת דודה שלי צעירה ממני ב4 שנים מתחתנת בגיל 19 עם חבר מהסניף שהיא איתו 3 שנים... והם מאושרים...

ומזכיר תמיד לעצמי שהקב"ה לא חייב לי כלום.

ולא רק שהוא לא חייב לי כלום, החובות שלי כלפיו הם כאלה שאף פעם לא אצליח להחזיר, ואפילו וכו'' אין אנחנו מספיקים להודות על אחת מאלף אלף אלפי אלפים וריבי רבבות פעמים.

ואם למישהו אחר הוא גזר גורל שבו הוא מקבל יותר בעולם הזה, זה כי אותו אדם תפקידו לעמוד בנסיונות אחרים מהנסיונות שלי.

אני מתמקד בנסיונות שלי, ובמה שהקב"ה גזר עלי. ואני מבקש ממנו שיגזור עלי את הגזרות הטובות שלי, ולאחרים את שלהם. ואם לאחרים, שלפחות למראית עין הם פחות ממני, הוא נותן יותר, אני עובד על עצמי כדי לשמוח בשמחתם באמת. שיהנו במה שהקב"ה גזר עליהם. ואני מחכה לחלק שלי

כך אמר המלאך לר''י קארו, כפי שהוא כותב בעצמו בספר מגיד מישרים:

מגיד מישרים לך לך דף ט (מתורגם בחופשיות): אם היית יודע מי היתה אשתך הראשונה בגילגול הקודם שלה, היית נבהל מאוד ונוהג בה כבוד עצום. תדע כמה אהבה וחסד ה' עושה עמך שנתן לך אשה מזוככת וזכאית כזאת. ה' שלח אותי שתדע איזו מתנה ענקית ניתנה לך. בגלגול הקודם היה היתה ת"ח כשר, שהיה קמצן, והתיקון שלה הוא לתת לך את ממונה ולשרת אותך.

אנשים לא יודעים מה הם רוצים בעניני העוה''ז. מאומה. כך גם אתה. לפני שנשאת אותה, היית מחזר לישא אשה אחרת, צעירה. ה' סיבב את הענינים שייראה כאילו היא כבר שלך (מה שבסוף לא קרה). הוא עשה זאת משתי סיבות: 1. שתהיה רגוע בינתים. 2. שאם היית מתיאש מהצעירה, היית מיד הולך ומתחתן עם האשה הנוכחית, אך האמת היא שעדיין לא היית מספיק זכאי כדי להתחתן איתה. ולכן סיבבו שייראה כאילו הצעירה היא שלך כדי שתתעכב, כדי שתהיה זכאי לאשתך ע"י תענית וצער וסיגוף שעשית.

סביב אחד הפיוטים ששרים בתפילה. אני טענתי שקשה לי עם הפיוט הזה כי מה שאומרים בו זה לא האמת. אולי פעם זה היה, אבל היום זה לא. אני גם אמרתי שבשנתיים האחרונות אני שר אותו עם שינוי קל כדי להרגיש שאני יכול להזדהות עם הדברים. 

דברנו על זה מכל מיני זוויות, והאדם שדיברתי איתו טען בין השאר - ככה זה, יש כל מיני תפילות שאנחנו אומרים מה שכתוב גם אם זה לא נכון. למשל אנחנו אומרים "כי בך בטחנו", והוא אמר - כמה אנשים יכולים להגיד שהם באמת בוטחים בה'?

אז אמרתי לו שאנחנו בוטחים בה'. אמרתי לו שכל אחד ואחד מאיתנו שבוחר ללכת בדרך ה', ובוחר לעשות את זה למרות שזה קשה, ולמרות שהוא לא יודע איך ומתי הוא ירוויח מזה - זה ביטחון בה'.

לפעמים אנשים חושבים שלבטוח בה' זה לצפות שהוא יעשה משהו בשבילך. אבל זה לא נכון. לבטוח בה' זה ללכת אחריו במדבר.

בין השאר, נתתי לאותו אחד את הדוגמא הזו של הרווקות. אמרתי לו פחות או יותר את מה שאת אמרת, והוספתי שאני לא מצטער על הדרך שהלכתי בה, ואני בע"ה אמשיך ללכת בה, וגם אם יכול להיות שהדרך הנכונה עצמה מקשה עלי איכשהו בנושא של השידוכים,  אני הולך אחרי ה'.

לא יכולתי שלא להיזכר בזה עכשיו כשקראתי את הדברים שלך. לכי זקופה. תשמחי בבחירות שלך. תדעי שבחרת בדבר הנכון, ושה' איתך.

נ.ב. יוסף בילה 12 שנים בכלא במצרים. 12 שנים שהוא ישב שם בכלא בגלל שהוא סירב לשכב עם אשת אדונו. מדהים לראות איך גם אז הוא אומר- "לא-להים פתרונים, ספרו נא לי". לא משנה מה יקרה, אף פעם אל תאמיני למי שיאמר לך שה' זנח אותך.

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.