אבל הייתי בטוחה שזה כל-כך פשוט למצוא מישהו חמוד שאם אני ארצה לא אעשה שטויות כל החיים, אז משמיים יביאו כי יראו ששמרתי על עצמי לא התעניינתי בבנים מתי שלא צריך .. באמת חיכיתי רק לו לגיל המתאים וזהו והגיל הגיע וכלום
יש איזה אכזבה מעצמי שהייתי כל-כך נאיבית ואכזבה משמיים שלא קיימו כביכול את ההסכם הלא כתוב ..
ואני רואה המון בנות שלא שמרו על עצמם מגיל קטן (חבר בבני עקיבא מגיל 15)היו בקדמת הבמה עם מלא ידידים/ היה להן חבר /לא תמיד שמרו נגיעה (למרות שנראות דוסות) והן היום נשואות
לכולם יש תכניות בחיים, כמעט תמיד אלה לא תכניות שלו יתברך. כל אחד כבר תכנן בדיוק באיזה גיל הוא מתחתן ואיך הוא יקרה לילדים שלו. אבל לשמחתינו, יש הקב״ה בעולם והוא הסובב והוא המסובב. תפקידינו הוא לעבוד אותו, לא לבוא אליו בדרישות, לא להתבאס ממנו, לעבוד אותו בפשטות. נכון, זה לא תמיד מסתדר לפי התכניות שלנו, אבל זה מסתדר לפי התכניות שלו.
תפקידינו הוא לעבוד אותו, להשתדל, להתקדם, לפעמים גם להיות תקועים טיפה במקום, אבל העיקר להשתדל. מה הוא יעשה זה כבר לא קשור אלינו. התורה אומרת שצריך להתחתן וזה לשוב ונצרך. אבל גם כתוב: את ה׳ אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע. אותו תעבוד, זה התפקיד העיקרי שלנו בעולם הזה. אנחנו עושים השתדלות, השתדלות שבאה מתוך ׳אותו תעבוד׳. מפה והלאה זה רק הוא מחליט מה טוב לנו.
אבל לפעמים האושר נראה ככה רק בחוץ בתוך הבית מתמודדים עם החיים ולא תמיד זה קל או פשוט. אז גם אם זה רק חלק שמתמודדות, גם החיים דבש של כל השאר, לא מחייב שזה ככה כי לא כל הנוצץ - זהב. הן לא עורות את הכאב שלך אבל תאמיני לי שהן לא חופשיות מלהתמודד ולכאוב על דברים אחרים מאת הבורא.
וברור לי שהשאלה שלך מגיעה ממקום אמיתי ולא מתריס. התשובה הכי אמיתית היא שאני לא יודעת למה זה קורה. לא יודעת למה מישהו אחד מקבל והשני כאילו מפסיד.
רק יודעת שיש תכנית אלוקית.
ורק הוא יודע אותה.
אנחנו משתדלים ומתפללים שנראה בטוב הנראה והנגלה. שגם הטוב יהיה מתוק.
מה התוצאות של חוסר שמירת נגיעה? בעיני זה מביא לבנייה אחרת של הבית. ודברים נוספים שנגזרים מכך.
כאילו כל אלה שלא שומרים מצוות לא באמת נהנים מהחיים.
זה נכון שיש דברים שחסרים להם, אבל האמירה כאילו זה יחס ישר - כמה שתשמור(/תשמרי) יותר על צניעות ככה תהיה לך זוגיות יותר טובה - משהו באמירה הזאת מפריע לי.
כאילו אני צריך לספר לעצמי סיפורים על כמה רע לאחרים.
רק אומרת שבכנות כשאני יודעת שאני עושה את הדבר הנכון, זה לא אומר כלום על אחרים . כל אחד בוחר לחיות את חייו ועושה את הבחירות שלו. לא סותר שיש לבחירותיו השלכות או תוצאות למיניהן. ואני לא מספרת סיפורים על כמה רע לאחרים, זה לא שייך בכלל בעיניי.
רציתי להאיר זווית מסוימת. מקווה שהיא תובן כפי שצריך, וחלילה לא נכתב ממקום שיפוטי. כתוב שקשה זיווגן של איש ואשה כקריעת ים סוף.
איך אפשר לקרוע את ים סוף? הרי ים זה ים, ויבשה זו יבשה. הם ממש הפוכים, זה רך וזה קשה, זה סוער וזה יציב.
אלא שצריך להתעלות מעל הים ומעל היבשה, ולמצוא מקום שבו הם הופכים להיות מציאות אחת. ואז כשלים מותר לפעמים גם להיות יבשה, וליבשה מותר לפעמים להיות ים - זה כבר לא סיפור גדול.
עד כאן המשל. בנמשל, הים לצורך הענין זו האשה והיבשה זה הגבר (יכול להיות גם ההיפך). האשה צריכה חוף, והחוף צריך ים שיפרוץ את גבולות עצמו. אבל כל עוד הים הוא רק ים, והיבשה היא רק יבשה - אין להם יכולת להתחבר. אין סיכוי. רק אם כל אחד מתעלה למקום שיכול לכלול גם את הצביון של השני אפשר ליצור כאן יחד משותף. קוראים לזה הרחבת האני, ויש שיקראו לזה התפשרות או ויתור. תלוי איך האדם תופס קשר זוגי.
היבשה יכול לחכות שנים, ולרטון ולטעון שאין לו סיכוי ושהוא אינו מוצא. כל עוד הוא נשאר בגבולות היבשה. וגם הים יכולה לטעון את זה הרבה מאוד זמן. אבל בשביל שיהיה מפגש בין שני ההפכים האלה - הם חייבים לעשות פשרה. כן. לא להתפשר, זו מילה מפחידה. כן לרצות להיות ביחד, כי הם מבינים שכרגע הם חסרים. ואם הם ימשיכו להכיל רק את ההגדרה העצמית שלהם - לא יתפתח פה שום דבר, והם לא יהיו ביחד. הם ימשיכו להיות חסרים, אבל אי אפשר להשלים את החיסרון בלי פתיחות לקבל את המקום של השני שהוא זר לי ואינני מכיר אותו. שבמובנים מסוימים שונה ממני מאוד.
ייתכן שיצאת עם כל כך הרבה בחורים ועד עכשיו אף אחד לא יכול היה להתאים? הוא לא צריך להתאים לך. וגם את לא צריכה להתאים אליו כמו כפפה ליד. הוא צריך להתאים לדבר המשותף שאת רוצה לבנות.. כנ"ל לגביו.
סליחה אם נשמעת נימת ביקורת קלה... הדברים מכוונים לכולנו
ולא את כל התמונה השלמה. כלומר, אנחנו רואים את החלק הגשמי הספציפי הזה של האושר בזוגיות. אבל, יכול להיות שבתחומים אחרים יש להם קשיים, שלך אין. בנוסף, מקום קבלת השכר האמיתי הוא בעולם הבא ולא בעולם הזה. וכדאי לקיים מצוות מתוך הבנה שזאת האמת וזה רצונו של השם. אני חושבת שיש טעות חינוכית שמחנכים לשמור מצוות כדי שתהיה לך תועלת. אז זה לא פלא שאת וכולנו מרגישים את זה לעיתים.
מה גם, שיכול להיות אנשים שלא מקפידים על כל שמירת המצוות, אבל, כן מקיימים מצוות מסויימות בהידור ,ויש להם מידות טובות ובן אדם לחברו טוב, אז הם מקבלים שכר על כך. או אנשים שעושים טוב בעולם ומקבלים שכר בעולם הזה על חשבון השכר בעולם הבא. השם לא מקפח שכר שום ברייה.
בשורה התחתונה: אין לנו שום מושג על מערכת השפע, ורב הנסתר על הגלוי. וכל מה שנכתב לעיל הוא מתוך ניסיון להסתכל על המציאות מתוך פרספקטיבות אחרות.
ואני מבין מאיפה מה שאת כותבת מגיע, וזה מבאס ועצוב, אבל בסופו של דבר אני חושב שלשמור נגיעה זו לא טובה שעשינו ושאנחנו עושים לקב"ה או הסכם. אני בטוח שאם לא היית שומרת, היית מתבאסת על זה אחרי שהיית מכירה את בעלך לעתיד. שמירת נגיעה היא לא רק בגלל הציווי כשלעצמו, אלא בגלל שהציווי מלמד אותנו על המעלה הפנימית הגבוהה שטמונה בנו וצריך להוציא אותה לפועל.
זה הפשט שקראנו בהגדה "ברוך שומר הבטחתו לישראלחסדי הים
שהקב"ה חישב את הקץ". כולם מקשים ש-למה ה' הוא ברוך? לקח לו 400 שנה? המהר"ל מסביר שדווקא דברים גדולים ועצומים לוקחים להם זמן להתפתח, וככל שהזמן ארוך יותר, חשיבות הענין גדול יותר.
והבנות האלה התחתנו עם בחורים בסגנון שלהן, והם ככל הנראה לא הסגנון שלך... והקב"ה החליט שימצאו את החתן שלהן מוקדם יותר ממך, ואני בטוחה שגם העבודה שלהן עם עצמן קשורה וגם להן זה לא בא בקלות... לכל אחד יש קושי אחר, ברמה אחרת. יכול להיות שבאמת מדהים להן וטוב להן, וזה בסדר, זה שלהן.
את רוצה בחור אחר להקים איתו בית שיהיה מושתת על ערכים אחרים, וזה מדהים שאת יודעת מה את רוצה. זה לא הפוך, זה פשוט מדויק, וקשה לפעמים לראות את זה
יש באמת איזו מחשבה כזאת שגם אני חשבתי אותה, שבגיל העשרה להיות בחברה מעורבת יעזור למצוא זיווג יותר בקלות. עד שהבנתי שוואלה, גם לחילונים, וגם ללא יהודים , זה קשה. גם בחברה שלא שומרת יש בעיה של רווקות, גם שם יש חבר'ה שמתחתנים מוקדם ויש שמתחתנים מאוחר. אין משוואה ברורה. אני באמת מאמינה שההתעכבות הזאת לא קשורה לכך שהיית בחברה נפרדת... ולהיפך, אם היית בחברה מעורבת לא היית איפה שאת היום, עם הדיוק לבית שאת רוצה היום.
ולא רק שהוא לא חייב לי כלום, החובות שלי כלפיו הם כאלה שאף פעם לא אצליח להחזיר, ואפילו וכו'' אין אנחנו מספיקים להודות על אחת מאלף אלף אלפי אלפים וריבי רבבות פעמים.
ואם למישהו אחר הוא גזר גורל שבו הוא מקבל יותר בעולם הזה, זה כי אותו אדם תפקידו לעמוד בנסיונות אחרים מהנסיונות שלי.
אני מתמקד בנסיונות שלי, ובמה שהקב"ה גזר עלי. ואני מבקש ממנו שיגזור עלי את הגזרות הטובות שלי, ולאחרים את שלהם. ואם לאחרים, שלפחות למראית עין הם פחות ממני, הוא נותן יותר, אני עובד על עצמי כדי לשמוח בשמחתם באמת. שיהנו במה שהקב"ה גזר עליהם. ואני מחכה לחלק שלי
כך אמר המלאך לר''י קארו, כפי שהוא כותב בעצמו בספר מגיד מישרים:
מגיד מישרים לך לך דף ט (מתורגם בחופשיות): אם היית יודע מי היתה אשתך הראשונה בגילגול הקודם שלה, היית נבהל מאוד ונוהג בה כבוד עצום. תדע כמה אהבה וחסד ה' עושה עמך שנתן לך אשה מזוככת וזכאית כזאת. ה' שלח אותי שתדע איזו מתנה ענקית ניתנה לך. בגלגול הקודם היה היתה ת"ח כשר, שהיה קמצן, והתיקון שלה הוא לתת לך את ממונה ולשרת אותך.
אנשים לא יודעים מה הם רוצים בעניני העוה''ז. מאומה. כך גם אתה. לפני שנשאת אותה, היית מחזר לישא אשה אחרת, צעירה. ה' סיבב את הענינים שייראה כאילו היא כבר שלך (מה שבסוף לא קרה). הוא עשה זאת משתי סיבות: 1. שתהיה רגוע בינתים. 2. שאם היית מתיאש מהצעירה, היית מיד הולך ומתחתן עם האשה הנוכחית, אך האמת היא שעדיין לא היית מספיק זכאי כדי להתחתן איתה. ולכן סיבבו שייראה כאילו הצעירה היא שלך כדי שתתעכב, כדי שתהיה זכאי לאשתך ע"י תענית וצער וסיגוף שעשית.
על זה שבת יכלה להיות בן סיפור יפה אני עדיין חושבת עליו אבל הבנתי את המוסר השכל .. והוא באמת נכון כמה שנראה לנו שאנחנו לא מבינים כלום אז אנחנו בכלל לא מבינים כלום ! חח אנחנו לא מבנים כלום בעולם הזה ואם חושבים שכן אז לא..
סביב אחד הפיוטים ששרים בתפילה. אני טענתי שקשה לי עם הפיוט הזה כי מה שאומרים בו זה לא האמת. אולי פעם זה היה, אבל היום זה לא. אני גם אמרתי שבשנתיים האחרונות אני שר אותו עם שינוי קל כדי להרגיש שאני יכול להזדהות עם הדברים.
דברנו על זה מכל מיני זוויות, והאדם שדיברתי איתו טען בין השאר - ככה זה, יש כל מיני תפילות שאנחנו אומרים מה שכתוב גם אם זה לא נכון. למשל אנחנו אומרים "כי בך בטחנו", והוא אמר - כמה אנשים יכולים להגיד שהם באמת בוטחים בה'?
אז אמרתי לו שאנחנו בוטחים בה'. אמרתי לו שכל אחד ואחד מאיתנו שבוחר ללכת בדרך ה', ובוחר לעשות את זה למרות שזה קשה, ולמרות שהוא לא יודע איך ומתי הוא ירוויח מזה - זה ביטחון בה'.
לפעמים אנשים חושבים שלבטוח בה' זה לצפות שהוא יעשה משהו בשבילך. אבל זה לא נכון. לבטוח בה' זה ללכת אחריו במדבר.
בין השאר, נתתי לאותו אחד את הדוגמא הזו של הרווקות. אמרתי לו פחות או יותר את מה שאת אמרת, והוספתי שאני לא מצטער על הדרך שהלכתי בה, ואני בע"ה אמשיך ללכת בה, וגם אם יכול להיות שהדרך הנכונה עצמה מקשה עלי איכשהו בנושא של השידוכים, אני הולך אחרי ה'.
לא יכולתי שלא להיזכר בזה עכשיו כשקראתי את הדברים שלך. לכי זקופה. תשמחי בבחירות שלך. תדעי שבחרת בדבר הנכון, ושה' איתך.
נ.ב. יוסף בילה 12 שנים בכלא במצרים. 12 שנים שהוא ישב שם בכלא בגלל שהוא סירב לשכב עם אשת אדונו. מדהים לראות איך גם אז הוא אומר- "לא-להים פתרונים, ספרו נא לי". לא משנה מה יקרה, אף פעם אל תאמיני למי שיאמר לך שה' זנח אותך.
מאחלת לך שתמצאי את המתאים לך בקרוב ממש אני חושבת שאני קצת יותר גדולה ממך בגיל ולא כ"כ מסכימה איתך,אני יכולה לומר יום שלם תודה לה' רק על זה שלא היו לי התנסויות בעבר כמו הנשים הצדיקות שעשו תשובה מקירות הלב ואם את מאמינה בתשובה את בטוח מאמינה שהעבר נמחק לחלוטין והן צחות ונקיות כשלג ,אם לא עשו עוד יותר אין מה לקנא בהן .. יש "דוסות" נשואות שהתחזקו אחרי ההתנסויות שחוות כאב כי יש להן את מי להשוות את בעליהן, תחשבי רגע אם יש בעיות איזה עונש זה בשבילן וגם בשביל בעליהן בין אם הם יודעים על זה ובין אם לא.. או שהחבר שהן התמסרו לו בעבר הוא סתם אחד שאין להן איתו עכשיו כלום ושום דבר..זה נורא. אם יצא להן משהו טוב זה בטוח לא בזכות שהן עברו עברות בעבר. שיהיה בהצלחה!
עניין הבטחון בה׳ זה לא שאני יעשה מה שהוא מבקשאנונימי/-
ואז הוא יתן לי מה שאני רוצה כי אני בטוחה שכרגע זה מה שאני צריכה אלא אני עושה את מה שהוא מבקש ובוטחת בו שעושה ויעשה דברים לטובתי ובלי קשר אלי, לאם עשיתי או לא, הוא שולח לי מתנות, מהסיבה הפשוטה שאני שמה את מבטחי בו.
ההתניה הזאת שכתבת בהחלט מאכזבת ועלולה להכאיב ממש. אנחנו צריכים לנתק את המשוואה הזאת שאני עושה משהו ומקבלת משהו שאני רוצה וחושבת שהכי נכון לי, תמורת זה.
אני עושה משהו כי ככה אני מצווה לבטוח בו והוא עושה משהו כי הוא רוצה לתת לי, בפשטות.
בתור מי שהתחתן יחסית מאוחר. שום דבר לא היה לשווא והשכר שלך לא נעלם חלילה.
מתישהו הבנתי ושמעתי גם מרבותיי שצריכים גם השתדלות נקודתית של פניה לאנשי מקצוע, התבוננות איפה אני פועל נכון ומה לשפר. לא רק בקדושה אלא בשאר הצדדים שיש בדייטים
:/ שמרתי על עצמי כל החיים בזמן שבני משפחה וחברים מתחתנים כמו פופקורן,לא שומרים נגיעה כלום. ואפילו יותר מזה, ויתרתי על בחורה שממש מצאה חן בעיני בגלל שלא הייתה תורנית מספיק ובגלל שהלכתי עם האמת והתורה זה הגיע למצב שההורים שלה אפילו היו נגד הקשר כי בעיניהם הייתי "דוס" ,מחמיר מידי בעינהם, והם פשוט היו מסורתיים ולכן חשבו כך... ויתרתי למען ה' על כל-כך הרבה דברים בחיים שלי ועדיין לא זכיתי ועוד מעט נושק ל30 :/
סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל
וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -
לשאול על ההעדפות של הצד השני.
על מה לא הייתי מדברת -
שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.
אקטואליה.
דברים שקורים בעולם.
למה?
בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?
מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -
ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?
שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.
אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??
בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.
אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.
אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?
אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?
משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.
בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.
הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.
ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.
דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.
אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו
אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.
אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.
האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.
אבל
כמה מהם הם מסורתיים?
עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.
זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.
לצורך העניין,
מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.
השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.
א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.
ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.
אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.
איך לא נותנים לקשר בשלב של לפני הצעה בכלל להעיק?אונמר
שואלת בשביל זוג אחר. (אני נשואה ולא עברתי שלב של קשר ודייטים)
הם בקשר כבר חודשיים. שמחים ואוהבים מאד.
אממה?
הוא בצבא, יוצא סופש פעם בשבועיים.
יוצא שהקשר מורכב הרבה על הטלפון.
בנוסף, עד שהוא כן יוצא יש מלא מימד של התשה. גם פיזית אחרי כל השבועיים בצבא,
וגם נפשית אחרי שבועיים שמדברים ומחכים ויוצא שהדייט מלא פעמים דיי נפול.
גם בשבועיים שהקשר הוא יותר טלפוני, יש מלא שעולים דברים שפחות כיפיים,
כמו התלבטויות ומחשבות על האם נכון ומה נכון, והכל הם משתפים אחד את השני / שניה,
מה שבסופו של יום יוצר שהרבה מהקשר מורכב על פתרון בעיות או מחשבה על מה נכון.
יש להם ציפיה שדברים יהיו יותר חביבים ונחמדים ושמחים,
אבל הם לא מצליחים לייצר את זה.
הם לא מתקדמים להצעה ולהתארס, כי הם כן רוצים להישאר בקשר להמשיך להכיר ולהבין יותר.
אבל איך נשארים בשלב כזה שאין בו ביטחון בקשר?
איך מייצרים את זה שהקשר יהיה מלא בטוב ולא מלא בחוסר ביטחון של זה ש'עדיין לא התארסנו אז מי אמר שזה יהיה זה בטוח'?
אני חושבת שקודם כול צריך להפריד בין הקושי שמייצרות הנסיבות לבין קושי שנובע מהקשר עצמו.
חודשיים שבהם נפגשים פעם בשבועיים הם לא חודשיים של היכרות כמו בקשר שבו נפגשים פעמיים בשבוע.
קשר בתנאים מורכבים מצריך יצירתיות וגמישות משני הצדדים. אפשר לייצר חוויות משותפות גם מרחוק, בשיחות וידאו, משחקים משותפים, ואולי גם למצוא הזדמנויות לנסוע אליו ולהיפגש מעבר ליציאות הרגילות.
חשוב גם לשים לב שההתקדמות הרגשית ( וגם הטכנית) לא נשענת בעיקר על שיחות טלפון, כי קרבה שנוצרת משיחות ארוכות לא תמיד משקפת את עומק ההיכרות במציאות.
וכשכבר נפגשים, צריך להבין את המגבלות של שני הצדדים. הוא מגיע מותש פיזית ונפשית מהצבא, אבל גם עבורה ההמתנה וההתמודדות עם המרחק אינן פשוטות. כדאי להתאים את הציפיות מהמפגשים למציאות הזו.
לא כל מחשבה, חשש או התלבטות צריכים להפוך לשיחה זוגית. בשביל זה כדאי שיהיו אנשים נוספים שאפשר להתייעץ איתם, שאפשר לעבד איתם מחשבות בלי להעמיס הכול על הצד השני.
ובעיקר, לא כל שיחה צריכה להיות עמוקה ולא כל דייט צריך להסתיים במסקנות. צריך להשאיר מקום גם לצחוק, ליהנות ופשוט להיות יחד. בטח באינטנסיביות כזו של קשר.
ביטחון בקשר לא מחייב ודאות לגבי סופו וגם לא ממש אפשר להיות מושקעים כל כולך בקשר אם סדר הפעולות מתהפך. הוא יכול להיבנות גם מתוך התחושה שיש מספיק טוב כדי לרצות להמשיך להכיר. לא צריך לצפות שהקשר יהיה כולו שמחה ונטול ספקות, אבל כן חשוב שהספקות לא יתפסו את רוב המקום. כי אם כל הזמן עסוקים בלברר האם טוב לנו יחד, לא משאירים מספיק מקום לחוויות שיאפשרו לנו באמת לדעת את זה. חלק משמעותי מהבירור הוא לא רק לדבר על הקשר, אלא גם לחוות אותו.
יצא לי לשלוח לא מעט חומרים כאלה לגברים ברמות הקפדה דתיות שונות אחרי אזהרה מתאימה. כולם הפיקו תועלת. אבל אני בטח לא עושה את זה לפני קבלת רשות ואני לא חושב שזה מתאים לפה.
לפעמים גברים חושבים שכנות מחייבת לשתף בכל ספק והתלבטות, אבל חשוב להבחין בין פתיחות בריאה לשיתוף יתר.
התלבטויות הן חלק טבעי מהיכרות, אך לא כל ספק צריך להעלות מול הבחורה. לפעמים נכון לקחת זמן עם עצמך להבין מה מפריע ולהתייעץ עם אדם שאתה מעריך.
היה גבר שמאוד הערכתי שידע לומר לי ,אני צריך קצת זמן עם עצמי, וחזר אליי אחרי שעיבד את הדברים. בעיניי זו בגרות ואחריות רגשית.
לעומת זאת גבר אחר שגם היה כמה אבל אובר שיתוף חוזר של :רוצה, לא רוצה, מתלבט" עלול לערער את תחושת הביטחון של הבחורה בקשר!
המסר הוא לא להסתיר רגשות או להימנע מכנות. להפך, כנות היא בסיס לקשר בריא. אבל יש הבדל בין לשתף את הצד השני באמת שלך, לבין להפוך אותו לשותף לכל סערה פנימית שעוברת עליך... ולזרוק את זה עליו.
בעיניי, גבריות בוגרת היא לדעת להיות כן ופגיע, ובו בזמן לגלות אחריות רגשית ושיקול דעת לגבי מה משתפים, מתי ואיך.
לא מעט קשרים עלולים להסתיים דווקא בגלל התנהלות כזו, ולא בהכרח בגלל חוסר התאמה. שימו לב לזה.
כי יש כביכול חורים בדרך של בנית הקשר. ושיחת טלפון לא יכולות להחליף נוכחות אנושית.
מה שהייתי מציעה זה לדבר על זה- כלומר על מה שאת שואלת אותנו, שישטחו אחד בפני השני את עצם המורכבות הזו. שיחה כזו כנה, של לפגוש את האמת של המציאות יכולה דוקא לייצר העמקה בקשר וקירבה. וגם אם לא - זאת האמת ומאמינה שכדאי לפגוש אותה. ביחד.זה חשוב.
ועוד משהו לא כדאי לתת לזה כותרת של מועקה, אלא זו התמודדות מאתגרת, כי באמת גם המציאות של המילואים והמלחמה הקיומית היא מאתגרת בלי קשר, ואין דרך יותר יפה להציג את זה. זה אמיתי.
שיקבלו את השמחה כל אחד לחוד ושניהם ביחד- מכך שהם עושים את התנועה הנכונה, פוגשים מבררים משוחחים, מסכימים להרגיש לחשוב לתקשר את כל מה שעובר... בלי הלקאה עצמית. אדרבה הם הם הגיבורים שמתמודדים ושואפים לבניית בית בתוך כל הכאוס. ועוד דבר- אולי אחרי שיחה כזו ילכו שניהם לכותל להתפלל על זה... שיכניסו את רבונו של עולם איתם... שיעלו את הכאב לתפילה ... וההליכה הזו ביחד לשם ההתכווננות הזו היא תנועה נכונה במאמצים..
אני מקווה שכל אלו יכולים להרפות את המתיחות ולהוסיף נינוחות. העיקר לא להיאבק עם המצב. אלא לפגוש אותו בענווה ולהתמודד. בשכל ישר ברגש ישר בישרות.
הייתי מציעה אולי שילכו כזוג לשוחח עם רב מסוים או דמות רוחנית שתחבר אותם לאמונה ולרצון השם בנקודה הזו, לגודל, שתתן מאור פנים, הארה של תורה , שתתן כוחות להמשיך ולבחון את הקשר.. בנחת...ותסייע ב"ה לנקות מהמרחב את מה ש"מיותר"..
אפשר ל משיך לצאת, קשר טוב קשה לייצר ככה. שיורידו את מימד הזמן והלחץ. ויתנו לזמן לעשות את שלו. לפי מה שאת מתארת זה יכול לקחת הרבה זמן. אם טוב להם ככה. שיהיה. לא להילחץ.
יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?
אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?
כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.
(שזה בערך מה שעשית עכשיו)
אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.
אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.
תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.
גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.
ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.
מתברר שהוא הולך להצביע למפלגה שונה ממה שאתם מתכננים להצביע.
180 מעלות מכם.
וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו.
שדרכו היא הדרך הכי טובה, ושלכם זה דרך לא טובה.
א. האם הייתם מנסים לשכנע אותו לשנות את עמדתו?
ב. האם זה ישפיע על הצורה שבה אתה תופס את האדם השני?
ג. האם זה ישפיע על הקשר שלכם?
ד. האם זה מידע שהייתם רוצים לדעת מראש? (האם זה היה משפיע על ההחלטה שלכם אם להסכים לצאת עם האדם הזה מלכתחילה)?
ה. נניח שהיינו מחליפים את הפער - מפער פוליטי לפער אחר, עם איזה פערים הייתם מסוגלים לכבד את דרכו של האחר - בלי להסכים ובלי לרצות לשכנע - ובכל זאת למשיך לראות בו פוטנציאל להקמת בית משותף?
א. אם הייתי מאמין שזה מתאים ונכון וכדאי ויעיל בסיטואציה, בוודאי. אם זה יפגע בהתקדמות הקשר או לא יועיל, לא
ב. אם הוא קוהרנטי ואני מסוגל להבין מה הוא חושב, זה ישנה מעט מאד. הגיוני שלאדם אחר יש ערכים שונים ממני
ג. לגלות שהערכים של אדם אחר מנוגדים משלי יוצר מתח וממילא משפיע על הקשר. לא לדבר על תוכניות לעתיד משותף
ד. אם זה יגרום לפרידה - עדיף לדעת מההתחלה
ה. תלוי באיזה תחום:
פער של אמונות (העולם שטוח, ראש הממשלה הוא איש לטאה, איסור קטניות הוא טעות, הבעל שם טוב הוא דמות פיקטיבית) הוא בסדר גמור ואפילו מעניין.
כל עוד לא מדובר בדבר שבעיני הוא כפירה, שזה כבר פער ערכי
פער ערכי - למשל שהיא עושה דברים שבעיני לא מוסריים, כמו בשר בחלב/עבודה זרה/חילול שבת/אשכנזיה שאוכלת קטניות/שרוול מעל המרפק - זה בעיה, לפעמים אפשר להעלים עין.
פער בסגנון - למשל היא ממש רוצה, וזה קריטי לה, שבבית יהיה תמיד מוזיקה של אדם שאני לא סובל אותו - זה בעיה ממשית, כי לא יהיה לנו טוב ביחד
הבעיה היא כאן - "וזה מתוך אמונה בצדקת הדרך הזו." זה צועק לי באוזן "אני דעתנית" ולכן זה לא יגיע לשלב הסעיפים בכלל.
נניח שמדובר בקונסטלציה הפוליטית הנוכחיתshaulreznik
והשואלת שייכת למחנה הימין (ליכוד-ציונות דתית-עוצמה יהודית).
האם לצאת איתו? אם הוא מצביע למפלגת שמאל-על-מלא (הדמוקרטים, הרשימה המשותפת), פערי ההשקפה ביניכם יהיו גדולים מדי. אם הוא "ימין ערכי" ונאיבי שמעדיף את בנט, ליברמןף איזנקוט-הביטחוניסט-כמו-רבין, מוטי לייטנר, אפשר לצאת איתו ולתהות על קנקנו. כלל לא כדאי לנהל ויכוח פוליטי בדייט הראשון, זה בטוח, זה לא יעזור ויעכיר את הקשר. אם הוא מצביע ג', ש"ס או נעם, אפשר לצאת, אך לחשוש לפערי מנטליות.
א. אין שום טעם ועניין בלשנות את דעתו מבחינה זוגית, אם לא רלוונטי כבר הקשר וחשוב לך מבחינה פוליטית ערכית אז למה לא.
ב. נראה לי שברגע שאנחנו שומעים משהו כזה נרצה או לא דעתנו משתנה יכול להיות שזה לא בצורה שאנחנו שמים לב במודע ויכול להיות שזה לא מפריע לנו אבל עדיין משנה את איך שאנחנו תופסים את מי שמולנו כמו שנגלה שמישהו צמחוני גם אם זה לא מטריד אותנו התפישה אותו מושפעת מזה.
ג. זה עשוי בשלב שאתה צריך לבחור האם לקשור את החיים שלך כמו שכתבו כאן יש הבדל משמעותי בין לבחור בין מפלגות עם בסיס ערכי דומה או לא רחוק בצורה קיצונית לבין מפלגות עם בסיס ערכים שלא מתאים לחלוטין לתפישת עולם שלנו זה מצביע שאולי הערכים שלו שונים מאלה שאנחנו רוצים להקים אליהם בית וצריך לדבר על זה ממקום של להבין את הערכים האלה לא מתוך שיפוטיות למה אתה בוחר בזה.
אפשר לגשר על הרבה פערים אם יש רצון מספיק וחיבור השאלה האם מלכתחילה נכון להכנס לקשר שמטרתו הקמת משפחה עם תוספת על הקושי המובנה בלחיות עם אדם נוסף עוד הבדלים ערכיים.
הם כולם כופרים בתורת משה ולועגים לכל הצדיקים ולכל אורח החיים היהודי, ואני לא רוצה לחזור על מילותיהם.
במקום שאין תורה אין פלא שגם רוצים לבטל את מוסד הנישואין, פונדקאות וכו', יש ביניהם הרבה ממזרים, הרבה חצאי יהודים, ובני כהנים שנישאו לאסור להם וילדיהם אסורים להתחתן בכהנים.
יש ביניהם שרוצים לבטל את ברית המילה והשחיטה הכשרה, ועוד איסורי תורה רבים.
דרכיהם היא בעיקר פילוסופיית יוון העתיקה שחכמינו נלחמו בדרך זו.
ולסיום והגרוע מכל: אין להם שום הבחנה בין יהודי למוסלמי - מבחינתם שניהם דתיים!
ולכן שמוסלמי הורג יהודי הם אומרים: הדתיים שוב רבים...
ב. ברור שישפיע על איך שאני תופסת אותו, זה יגרום לי להבין שלא הבנתי עליו כלום עד עכשיו
ג. כן
ד. לא הייתי רוצה לברר מראש מה הוא שם בקלפי, אבל כן לצאת עם מישהו בסבירות דומה להיות על הקשת הפוליטית באזור שקרוב אלי
ה. פערים בדעה על סוג העיסוק בחיים, פערים שקשורים לתחביבים, אופי מנטליות, ולא פערים שקשורים לערכים ודרך חיים שעליהם אני חייבת להרגיש שמי שאוחז בהם דומה לי... אחרת לא אוכל לבטוח בו שיהיה המנהיג של הבית שלי
לא בגלל עצם המפלגה, אלא מברר מה מוביל אותו לבחור במפלגה הזו. זה יכול להיות שורש פגום מאוד שגם יכתיב את אורחות חייו. אולי בלבול ותעייה במה צריך להיות עבודת ה'. או מה חשוב בחיים. או האם עובדים מהשכל או מהרגש. או עד כמה הוא מושפע מחיצוניות. יש עמוק בפנים המון גורמים שיכולים להיות מקולקלים מאוד. וזה לא נדיר בכלל. אדם שמצביע למפלגה באמת איומה, יכול להיות אדם שכל חייו הולכים להיות טעות אחת גדולה. עם אדם כזה לא הייתי מקים את ביתי. אבל זה כמובן דורש בירור וייעוץ, לא שליפה מהמותן
כמו כל פער, השאלה היא אינדיבידואלית. אני אדם דייקן ולא הייתי מסתדר יום אחד עם מאחרת כרונית, אבל יש לי חבר דייקן שכן מסתדר. השאלה כמה קריטי לכם הפער הזה
אני חושבת שאנחנו צריכים להיות מודעים לזה שביני לבין כל אדם אחר יהיו פערים.
פער פוליטי ייתכן, אבל גם סביר להניח שיהיו דברים שאולי פחות מדוברים, ואפשר לחשוב על מיליון דברים יומיומיים ופשוטים כמו מה שהדגמת, וגם על דברים גדולים יותר, כמו גישות רוחניות והלכתיות.
והשאלה היא איך אנחנו - הכוונה היא למי שיוצאים איתו כרגע - מתמודדים עם פערים.
האם אני מסוגלת לכבד את דעתו של האחר, לא להסכים איתה, ובכל זאת לרצות בזוגיות הזאת?
מתי כן ומתי לא? האם אני מרגישה את ההפך - כאשר הוא לא מסכים איתי, הוא הוא מסוגל להבין\להעריך\לכבד ולא להסכים ולרצות להמשיך?
איך הוא מציג את הטיעונים שלו, ואיך הוא מתייחס לשלי?
האם הוא מנסה לכפות עליי את דעתו?
האם זה משהו שיש לו השלכות גם על חינוך ילדים?
מה שאני מנסה להגיד -
בכל קשר יהיו פערים.
כדאי לדעתי לא לברוח מהם, אלא להתמודד איתם, ולראות איך אתם מבחינה זוגית מתמודדים איתם.
הכוונה היא לא לחפש מישהו ששונה ממך במאה אחוז, לא לחפש דווקא את השוני, אלא מתוך הנחה שיצאתם עם מישהו שיש בינכם פוטנציאל כלשהו שבגללו הסכמתם לצאת - גם שם יהיו פערים.
זה יצור הרבה התנגשויות בחינוך הילדים ובערכים שעליהם מקימים את הבית
מי שהפוכה ממני ב180 מעלות לא יכולה להיות שותפה שליאביעד מילוא
מילא מישהי שבהשקפתה יותר קרובה לעוצמה יהודית או לנעם לישראל שם ההבדלים יותר קטנים ויש יותר מכנים משותפים. אבל שהיא מגיעה לגמרי מגישה אחרת? ממש לא אין הרבה מכנים משותפים. ויהיו יכולות להווצר הרבה מחלוקות
אז זהו, אצל רבים דעה פוליטית לא עומדת במרכז הערכיםadvfb
אתה רואה את זה בתור אידיאה כללית שמתפרטת למעשה בצורה מאוד מסויימת.
הרבה אוהבים את ארץ ישראל באופן כללי, ופחות רואים איך האהבה שלהם מתפרטת ביחס לערכים אחרים.
גם הרב עובדיה זצ"ל אהב את ארץ ישראל לא פחות ומסר שיעור במרכז הרב על כך שעקרונית על פי דין תורה אפשר למסור חלקים מא"י תמורת שלום.
לכן כל הדיון הפוליטי הוא לא בהכרח ערכי במובן הכללי אלא במובן יותר פרטני שהרבה מאוד אנשים פשוטים שלא גדלו ביו"ש או שכן גדלו ביו"ש רואים את זה.
מאפליקציות היכרויות לא כי זה שוק בשר, אלא כי זה ליטרלי חוסם אתכם. כנ"ל לגבי שדכנים לא להסתמך עליהם באופן גורף.
העניין בדברים האלה ועכשיו אני שם דגש בעיקר על האפליקציות, זה שזה ממלא לך וי במשבצת של ההשתדלות בנושא של החיפושים.
אבל זו סתם אשליה, כשתחליטו להיות יותר אותנטים החיים פשוט מעצמם יזמנו לכם הזדמנויות היכרות. אל תחסמו את עצמכם (מכוון בעיקר אליכם גברים כי אנחנו אלה שאמורים ליזום)
נ.ב אני עדיין לא נשוי חחחח אז ווטף מי ישמע מי אתה יאללה יאללה
במקרה אני קצת מתפרנס מזה אז אני מכיר איך זה פועל. וזה נכון שרוב האפליקציות מיועדות להתפרנס מכם ולא לגרום לכם להצליח. יחד עם עוד כמה דברים בפנים שהופכים את המקומות האלה לאיומים ונוראים לרוב הגברים ולדעתי גם לאחוז גבוה מהנשים.
סתם להשוואה, היחס במקומות כמו טינדר זה 1 ל3. כלומר 3 גברים על כל אישה.
מה שמעולה בשליש גן עדן זה שהם הוסיפו אפשרות לחיפושקעלעברימבאר
מילים. כולל מילים בטקסט עצמו.
וכך קל יותר במקום לעבור אחד אחד.
לכתוב מילות מפתח.
נגיד מישהי מחפשת בחור חכם, אמפתי, אסרטיבי ומסודר.
אז היא יכולה לכתוב את זה וזה יתן לה את אלו שזה מופיע אצלם, במקום לעבור על קריאה של אלף בחורים.
אני לא מדבר על : "בחור מקסים, תורני, ואכפתי" או כל תיאור נדוש.
אלא תיאורים ספציפים שמדברים על סוג האופי הספציפי.
אני מקפיד לכתוב על עצמי את האופי הספציפי שלי בצורה קצרה וממצה ופחות ל"שווק" את עצמי.
כי רק ככה מי שבאמת מחפשת אופי כמו שלי תמצא אותי ולא סתם אהיה מוצף בהצעות לא רלוונטיות, וכן ההפך. וגם בשביל להקל על הצד השני וגם ליידע אם אני הוא המציע.
והאמת ככה מצאתי את מי שאני יוצא איתה כרגע, כתבתי מילות חיפוש על אופי ספציפי וזה נתן לי, ואכן יש לה את האופי הזה, ויש לנו קשר מעולה כרגע (בין השאר כי שנינו באופי הזה וזה מה שחיפשנו בצד השני) במקום לעבור ולקרוא אלף בנות ולהיות מותש מקריאה (שחלקה באמת "שיווקית" ורק בפנים בין השורות מובלע תיאור האופי הייחודי).
בכל מקרה גם אם לא מסתמכים על זה, זה כלי להתחיל דרכו.
כמו בעבר, פנים מול פנים מבלי שישפטו אותו בקשר למניעים שלו, אז דברים היו אחרת. אבל אפליקציות של היכרויות מנקזות לתוכן את כל אלה שממילא אין להם מה להציע ופונים לכל אחת באשר היא. גם "בחוץ" וגם באפליקציה מסתכלים עליך בחשדנות (בעיקר על המראה שלך כמדד לרצון לקשר) ולרוב לא תקבל תגובה. ככה שזה לא גרם לנזק משמעותי. הרחוב נשאר נקי מכל אלה שלא יודעים מה הם מחפשים ונהנים מהריגוש.