למעלה.. זה עולם ישר. כמו שאמור להיות

במדרש רבה, שהיה כתוב שהקב"ה מעכב זיווגם של צדיקים 🤔

כאילו כל אלה שלא שומרים מצוות לא באמת נהנים מהחיים.

זה נכון שיש דברים שחסרים להם, אבל האמירה כאילו זה יחס ישר - כמה שתשמור(/תשמרי) יותר על צניעות ככה תהיה לך זוגיות יותר טובה - משהו באמירה הזאת מפריע לי.

כאילו אני צריך לספר לעצמי סיפורים על כמה רע לאחרים.

רציתי להאיר זווית מסוימת. מקווה שהיא תובן כפי שצריך, וחלילה לא נכתב ממקום שיפוטי.
כתוב שקשה זיווגן של איש ואשה כקריעת ים סוף.

איך אפשר לקרוע את ים סוף? הרי ים זה ים, ויבשה זו יבשה. הם ממש הפוכים, זה רך וזה קשה, זה סוער וזה יציב.

אלא שצריך להתעלות מעל הים ומעל היבשה, ולמצוא מקום שבו הם הופכים להיות מציאות אחת.
ואז כשלים מותר לפעמים גם להיות יבשה, וליבשה מותר לפעמים להיות ים - זה כבר לא סיפור גדול.

עד כאן המשל.
בנמשל, הים לצורך הענין זו האשה והיבשה זה הגבר (יכול להיות גם ההיפך). האשה צריכה חוף, והחוף צריך ים שיפרוץ את גבולות עצמו.
אבל כל עוד הים הוא רק ים, והיבשה היא רק יבשה - אין להם יכולת להתחבר. אין סיכוי.
רק אם כל אחד מתעלה למקום שיכול לכלול גם את הצביון של השני אפשר ליצור כאן יחד משותף.
קוראים לזה הרחבת האני, ויש שיקראו לזה התפשרות או ויתור. תלוי איך האדם תופס קשר זוגי.

היבשה יכול לחכות שנים, ולרטון ולטעון שאין לו סיכוי ושהוא אינו מוצא. כל עוד הוא נשאר בגבולות היבשה. וגם הים יכולה לטעון את זה הרבה מאוד זמן.
אבל בשביל שיהיה מפגש בין שני ההפכים האלה - הם חייבים לעשות פשרה. כן. לא להתפשר, זו מילה מפחידה. כן לרצות להיות ביחד, כי הם מבינים שכרגע הם חסרים. ואם הם ימשיכו להכיל רק את ההגדרה העצמית שלהם - לא יתפתח פה שום דבר, והם לא יהיו ביחד. הם ימשיכו להיות חסרים, אבל אי אפשר להשלים את החיסרון בלי פתיחות לקבל את המקום של השני שהוא זר לי ואינני מכיר אותו. שבמובנים מסוימים שונה ממני מאוד.

ייתכן שיצאת עם כל כך הרבה בחורים ועד עכשיו אף אחד לא יכול היה להתאים?
הוא לא צריך להתאים לך. וגם את לא צריכה להתאים אליו כמו כפפה ליד. הוא צריך להתאים לדבר המשותף שאת רוצה לבנות.. כנ"ל לגביו.

סליחה אם נשמעת נימת ביקורת קלה... הדברים מכוונים לכולנו

היא תדע לענות על זה לעצמה מן הסתם.

אין לי מושג

וגם בקרוב נקווה שחסד ה' עליך יביא לך את מה שטוב לך

תמיד החזקתי מעצמי שאני לא מדבר עם בנות (לא מהמשפחה) שלא הייתי בסניף מעורב לא הדרכתי מעורב וכו'

ופתאום בת דודה שלי צעירה ממני ב4 שנים מתחתנת בגיל 19 עם חבר מהסניף שהיא איתו 3 שנים... והם מאושרים...

ומזכיר תמיד לעצמי שהקב"ה לא חייב לי כלום.

ולא רק שהוא לא חייב לי כלום, החובות שלי כלפיו הם כאלה שאף פעם לא אצליח להחזיר, ואפילו וכו'' אין אנחנו מספיקים להודות על אחת מאלף אלף אלפי אלפים וריבי רבבות פעמים.

ואם למישהו אחר הוא גזר גורל שבו הוא מקבל יותר בעולם הזה, זה כי אותו אדם תפקידו לעמוד בנסיונות אחרים מהנסיונות שלי.

אני מתמקד בנסיונות שלי, ובמה שהקב"ה גזר עלי. ואני מבקש ממנו שיגזור עלי את הגזרות הטובות שלי, ולאחרים את שלהם. ואם לאחרים, שלפחות למראית עין הם פחות ממני, הוא נותן יותר, אני עובד על עצמי כדי לשמוח בשמחתם באמת. שיהנו במה שהקב"ה גזר עליהם. ואני מחכה לחלק שלי

כך אמר המלאך לר''י קארו, כפי שהוא כותב בעצמו בספר מגיד מישרים:

מגיד מישרים לך לך דף ט (מתורגם בחופשיות): אם היית יודע מי היתה אשתך הראשונה בגילגול הקודם שלה, היית נבהל מאוד ונוהג בה כבוד עצום. תדע כמה אהבה וחסד ה' עושה עמך שנתן לך אשה מזוככת וזכאית כזאת. ה' שלח אותי שתדע איזו מתנה ענקית ניתנה לך. בגלגול הקודם היה היתה ת"ח כשר, שהיה קמצן, והתיקון שלה הוא לתת לך את ממונה ולשרת אותך.

אנשים לא יודעים מה הם רוצים בעניני העוה''ז. מאומה. כך גם אתה. לפני שנשאת אותה, היית מחזר לישא אשה אחרת, צעירה. ה' סיבב את הענינים שייראה כאילו היא כבר שלך (מה שבסוף לא קרה). הוא עשה זאת משתי סיבות: 1. שתהיה רגוע בינתים. 2. שאם היית מתיאש מהצעירה, היית מיד הולך ומתחתן עם האשה הנוכחית, אך האמת היא שעדיין לא היית מספיק זכאי כדי להתחתן איתה. ולכן סיבבו שייראה כאילו הצעירה היא שלך כדי שתתעכב, כדי שתהיה זכאי לאשתך ע"י תענית וצער וסיגוף שעשית.

סביב אחד הפיוטים ששרים בתפילה. אני טענתי שקשה לי עם הפיוט הזה כי מה שאומרים בו זה לא האמת. אולי פעם זה היה, אבל היום זה לא. אני גם אמרתי שבשנתיים האחרונות אני שר אותו עם שינוי קל כדי להרגיש שאני יכול להזדהות עם הדברים. 

דברנו על זה מכל מיני זוויות, והאדם שדיברתי איתו טען בין השאר - ככה זה, יש כל מיני תפילות שאנחנו אומרים מה שכתוב גם אם זה לא נכון. למשל אנחנו אומרים "כי בך בטחנו", והוא אמר - כמה אנשים יכולים להגיד שהם באמת בוטחים בה'?

אז אמרתי לו שאנחנו בוטחים בה'. אמרתי לו שכל אחד ואחד מאיתנו שבוחר ללכת בדרך ה', ובוחר לעשות את זה למרות שזה קשה, ולמרות שהוא לא יודע איך ומתי הוא ירוויח מזה - זה ביטחון בה'.

לפעמים אנשים חושבים שלבטוח בה' זה לצפות שהוא יעשה משהו בשבילך. אבל זה לא נכון. לבטוח בה' זה ללכת אחריו במדבר.

בין השאר, נתתי לאותו אחד את הדוגמא הזו של הרווקות. אמרתי לו פחות או יותר את מה שאת אמרת, והוספתי שאני לא מצטער על הדרך שהלכתי בה, ואני בע"ה אמשיך ללכת בה, וגם אם יכול להיות שהדרך הנכונה עצמה מקשה עלי איכשהו בנושא של השידוכים,  אני הולך אחרי ה'.

לא יכולתי שלא להיזכר בזה עכשיו כשקראתי את הדברים שלך. לכי זקופה. תשמחי בבחירות שלך. תדעי שבחרת בדבר הנכון, ושה' איתך.

נ.ב. יוסף בילה 12 שנים בכלא במצרים. 12 שנים שהוא ישב שם בכלא בגלל שהוא סירב לשכב עם אשת אדונו. מדהים לראות איך גם אז הוא אומר- "לא-להים פתרונים, ספרו נא לי". לא משנה מה יקרה, אף פעם אל תאמיני למי שיאמר לך שה' זנח אותך.

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.