בפרשתנו מובא *הבדל* בין לידת בן ללידת בת: כשנולד תינוק זכר אימו טמאה שבוע ואח"כ טהורה במשך 33 ימים = סך הכל *40 יום*. וכשנולדת תינוקת, האמא טמאה שבועיים ואח"כ טהורה במשך 66 יום = סך הכל *80 יום*.
*וצריך להבין*, למה יש הבדל במספר ימי הטומאה והטהרה בין לידת זכר ללידת נקבה? ובכלל מה המשמעות של המספרים הללו?
וחשבתי להציע, *שהמספר 40*, מורה על *תהליך יצירה* שלם: במבול של נוח המים ירדו 40 יום, משה רבנו היה בהר סיני 40 יום, עם ישראל היו במדבר 40 שנה, ו-40 יום קודם יצירת הוולד מכריזים עליו בשמים.
בנוסף, ישנו כלל חשוב בדיני טומאה וטהרה, שככל שיש בדבר יותר חיים, כך גם הטומאה שבו *גדולה* יותר. ולכן אדם שמת נחשב אבי אבות הטומאה. בניגוד לנוגע בנבלה או שרץ שטומאתו קלה יותר.
אחרי שנולד תינוק, היולדת עוברת *תהליך היטהרות* לחזור לחיים ללא תינוק בתוכה. בלידת זכר התהליך הוא *40 יום*, אך בלידת נקבה *התהליך כפול* (הטומאה והטהרה).
ייתכן שמשמעות התהליך הכפול בתינוקת, הוא משום שאישה בדרגה רוחנית *שלמה* יותר מהאיש. האיש נוצר בבריאת העולם *מהאדמה* החומרית, ואילו האישה נוצרה מהאיש, ממקום *גבוה יותר*, וממילא דרגתה הרוחנית גבוהה יותר. ולכן גם התהליך שהאם עוברת אחרי לידת תינוקת *ארוך יותר*.
אפשר *להוסיף* הסבר נוסף, שבתינוקת יש *כוח פוטנציאלי ללדת בעצמה* יום אחד. אמא שלה נטהרת לא רק מהתינוקת, אלא מכוח חיים שמסוגל בעצמו לחולל חיים בתוכו, וממילא הטומאה כפולה.
בדור שבו נשמעות קולות של *טשטוש מוחלט* בין המינים, אנו לומדים שהתורה לא מתנצלת לכתוב *שאין אחידות* בין המינים. ומלמדת אותנו, שיש לאישה צד של כוח רוחני כפול מהאיש.
ניסי ה' 15 לע"נ חללי צה"ל ונפגעי הטרור
ניסי ה' ועוזו 16 במדינת ישראל
