זה שיר שכתבתי שמבוסס על מעשה ב' בסיפורי מעשיות של רבי נחמן (מעשה ממלך וקיסר) אבל הוא טיפה מעבר לסיפור גם נכון על החיים האמיתיים שלי.
יושבת לבדה, והיא נעדרת,
הטבעת על ידה לא משקרת,
היא בת קיסר, והוא בן של מלך.
הברית בין ידיהם נשארה בשקט,
לחישה קטנה עברה והיא מחפשת,
שני ילדים פשוטים, שנאבדו בדרך.
היו לה תכנונים ונשאר רק המפח.
לעולם לא תוותר, יצאה בים נשפך,
במסיכה שונה, וכלום לא ישווה ערך.
היא מתחזה מבחוץ אבל בפנים קרוע,
הלב שלה לא מוותר על געגוע.
והיא עוד מנסה לנהל את העולם,
כדי שיום יבוא והוא יחזור אליה.
היא תרה אחריו בהשתוקקות,
מהרהרת בכאב ההתאהבות,
מביטה אחור, נצרבת מהגעגוע.
מנסה להתגבר על המרחק,
היא פה נחנקת והוא שם נשנק,
הוא כל כך רחוק, וכואב הלא ידוע.
ידיה רפויות, מצולקות מהמסע,
האור לא נצפה בקצה המנהרה,
לא אחר יום-יומיים, אף לא שבוע.
היא מתחזה מבחוץ אבל בפנים קרוע,
הלב שלה לא מוותר על געגוע.
והיא עוד מנסה לנהל את העולם,
כדי שיום יבוא והוא יחזור אליה.
בסוף זה קרה,
בגאון עוגן הרימה,
שקטה הספינה,
נרגעה הסערה.
גלים של פאר,
מגלגלים אגדה,
על קשר שהתחבר,
אה^בה שהתקדשה.
היא כבר לא מתחזה ובפנים נטוע,
הלב שלה לא וויתר על געגוע.
אינה צריכה שוב לנהל את העולם,
כי היום הגיע והוא על ידה הופיע.
ממליץ מאד לקרוא את המעשה של רבי נחמן, לפחות לי אישית זה ממש נתן תקווה ועדיין נותן כל פעם מחדש.
יושבת לבדה, והיא נעדרת,
הטבעת על ידה לא משקרת,
היא בת קיסר, והוא בן של מלך.
הברית בין ידיהם נשארה בשקט,
לחישה קטנה עברה והיא מחפשת,
שני ילדים פשוטים, שנאבדו בדרך.
היו לה תכנונים ונשאר רק המפח.
לעולם לא תוותר, יצאה בים נשפך,
במסיכה שונה, וכלום לא ישווה ערך.
היא מתחזה מבחוץ אבל בפנים קרוע,
הלב שלה לא מוותר על געגוע.
והיא עוד מנסה לנהל את העולם,
כדי שיום יבוא והוא יחזור אליה.
היא תרה אחריו בהשתוקקות,
מהרהרת בכאב ההתאהבות,
מביטה אחור, נצרבת מהגעגוע.
מנסה להתגבר על המרחק,
היא פה נחנקת והוא שם נשנק,
הוא כל כך רחוק, וכואב הלא ידוע.
ידיה רפויות, מצולקות מהמסע,
האור לא נצפה בקצה המנהרה,
לא אחר יום-יומיים, אף לא שבוע.
היא מתחזה מבחוץ אבל בפנים קרוע,
הלב שלה לא מוותר על געגוע.
והיא עוד מנסה לנהל את העולם,
כדי שיום יבוא והוא יחזור אליה.
בסוף זה קרה,
בגאון עוגן הרימה,
שקטה הספינה,
נרגעה הסערה.
גלים של פאר,
מגלגלים אגדה,
על קשר שהתחבר,
אה^בה שהתקדשה.
היא כבר לא מתחזה ובפנים נטוע,
הלב שלה לא וויתר על געגוע.
אינה צריכה שוב לנהל את העולם,
כי היום הגיע והוא על ידה הופיע.
ממליץ מאד לקרוא את המעשה של רבי נחמן, לפחות לי אישית זה ממש נתן תקווה ועדיין נותן כל פעם מחדש.