אז איפה יום הזכרון פוגש אתכם אם בכללבית חדש
בין כל התינוקות, בהרדמות והילדים?


תחושת אשמהלהשתמח
שאין לי כוח ליום הזיכרון
אויש... לדעתי צריך להתייחס לזהבית חדש
כמו התפילות של ימים נוראים, שאנחנו עכשיו בשלב שהעבודת ה זה להיות עם הילדים, ולאט דווקא להיות בבית כנסת ולהתפלל...
כמובן לא באותה רמת קדושה וכו' אלא ביחס...בית חדש
בראש השנה אני שותפה בסעודותלהשתמח
ביום כיפור אני צמה
ובשניהם משתדלת לפחות תפילה אחת ביום, כדי להתחבר גם לעניין התפילה.
עכשיו אני יושבת מול הטלפון, והאינטרנט גדוש תכנים ליום הזיכרון. ולי פשוט אין כוח להתעסק בזה.
אולי במקום להתעסק באובדןאמאשוני
אפשר להתעסק בחיים שהיו לפני.
זה יום חזק מאוד מהצד האמוני.
עשרות אלפים שמסרו נפשם על קידוש ה'
ביום זה כשמזכירים אותם זה מעורר זכויות על עמ"י. והיום צריך את זה מאי פעם.
וגם תפילה לא תזיק ופרקי תהילים.
אף אחד לא מודד את כמות הדקות ומצב הריגוש שכל אחד משקיע ביום הזה,
אבל משהו קטן אני מאמינה שאפשר לעשות כדי להתחבר לזכויות הכלל.
תודה רבה!להשתמח
בסוף אחרי שהילדים נרדמו ואכלתי אז היה לי יותר כוח וצפיתי בחלק מהטקס בכנסת בשידור חי וגם ראיתי כמה מסרטוני הזיכרון שחברות העלו בסטטוסים על קרובים שלהם.
ומסכימה עם החשיבות של להתחבר למסירות הנפש של כל אלו שמסרו נפשם על תקומת העם והארץ.
מזדההבוקר אור
הילדים המתוקים שלי עשו בבית טקס יום הזיכרוןמתואמת
עם נאומים, הדלקת נר, הורדת דגל, פרק תהלים, הקראת שמות נופלים וכמובן התקווה ואני מאמין.
אז זה עזר לי להתחבר קצת...
לא יודעת כמה אנסה להתחבר מעבר. זה קשה לי מדי
מתאים לכם..באר מרים
אצלנו צפו בטקס של הכותל המערבי ואח"כ קראו תהלים לעילוי נשמת הנופלים.
עכשיו הקצבתי להם 15 דקות למקלחות ואז יראו סרטון על יום הזיכרון.
מקווה להצליח להשכיב אח"כ
מתאים לילדים שלי...מתואמת
במיוחד התאומים - הם אוהבים "לחקות" אירועים גדולים שקורים סביבם... אבל באמת הם היו רציניים ודיברו ממש יפה...
(אבל אני התניתי את הטקס בהתארגנות לשינה לפניו, אז ההשכבות הלכו *יחסית* בסדר...)
גם אנחנו ראינו את הטקס מהכותלחילזון 123
אחרי מקלחות למזלי...
הם הכי אוהבים לראות את החיילים שמדגלים את הנשק וכו
אז כשהנאומים התחילו לשעמם עברתי באלגנטיות להקלטת הטקס משנה שעברה (שאפשר להריץ בו) 🙈🙈🙈 אפילו הנשיא לא השתנה ...
ככה יכולתי לסיים את הערב בשעה סבירה...
איזה חמודים...בארץ אהבתי
איזה מקסימיםתהילה 3>
מדהיםםםםם!!! אתם בית השראהPandi99
תודה לכל מי שהגיבהמתואמת
זו באמת לא אני, אלא הילדים שלי. התפקיד שלי הוא לא להפריע ליוזמות שלהם (והפעם - גם לצלם חלק מהטקס...)
הם באמת ילדים מדהימים, כל אחד בדרכו הוא...
כל הכבוד להםפליונקה
ממש אדיר
פוגש אותי הרבההמקורית
אני כן צופה בתכנים של יום הזכרון
התחלתי אחרי צוק איתן. זו המערכה שבה בערך עמדתי על דעתי בכל הנוגע לאירועים מעין אלה. אני אפילו זוכרת את רוב שמות ההרוגים הי"ד
גרתי אז באזור מאוד מטווח, הייתי אז סטודנטית, והתקופה הזו זכורה לי היטב.. עקבתי בדריכות אחרי המתרחש באותו קיץ נורא, והתפללתי בקביעות על הפצועים. רשימת השמות אצלי עד היום.
זה ככ נגע בי כי הרבה מהצעירים האלה היו קרובים לגילי, ואני חושבת שדווקא בגלל זה זה ככ נגע בי..
מאז ועד היום אני לומדת על ההסטוריה רוויות הדם של עמנו כל השנה.
וואו שאלה טובהאביול
אני כרגע בהשכבות במקום בטקס...
האמת השנה אני מנסה להתחמק מזה רגשיתanonimit48
כל שנה אני ממש עוקבת , צופה אדוקה בכל טקס וכו׳ וממש מתחברת.
השנה אני ברגשות מעורבים, אני כל הזמן חושבת על המשפחה שלי ומרגישה שזה לא יעשה לי טוב לשקוע באבל. מה גם שאני מאוד רגישה באופן כללי ובהריון עוד יותר 😔
כל הכבוד לך שאת מודעת לעצמךאמאשוני
גם לי היו שנים כאלו. אל תרגישי לא טוב עם עצמך. העיקר שזה לא נובע מזלזול.
כל עוד זה במטרה לשמור על עצמך זאת מטרה חשובה וראויה.
שתדעי ימים עבר רגועים יותר ❤️
מקסימה שאת תודה רבה ❤️❤️anonimit48
באמת מאתגר לי להתחבר ליום הזהבארץ אהבתי
היום דיברתי עם הילדים בארוחת ערב. הם דווקא שאלו שאלות יפות שעזרו לכוון את השיחה (השאלה שהכי הלכתי איתה היתה 'למה אנחנו חוגגים את יום העצמאות אם היה את מלחמת העצמאות וחיילים נהרגו?'. הם גם דנו האם זה יום הזיכרון 'לחיילי צה"ל' או 'לחללי צה"ל', אז דיברנו על המשמעות של המילה 'חלל').
כשהיתה צפירה אמרנו ביחד פרק תהלים לעילוי נשמת הנופלים.

מקווה להצליח להיות פנויה יותר רגשית כדי לקרוא קצת, להתחבר בעצמי...
אחד הימים שאני שמחה שאני עסוקה בילדים ואין ליסטטית
פנאי לשקוע עמוק ביום הכואב הזה
אחחח
ורק חושבת כמה משפחות נוספו השנה למשפחות השכול, הלב לא יכול להכיל

קשה קשה
אז אני הלכתי לטקסלפניו ברננה!
אחרי הצפירה שבמהלכה ישבתי ליד הבן שלי שהיה באמצע להירדם עם תינוקת יונקת... בעלי חזר מיד אחרי הצפירה, ו ואני יצאתי.

והאמת שממש המם אותי
שהיה שם סרטון של כל החללים מהשנה האחרונה, ולבושתי לא הכרתי את כל השמות 😥
ממש אחד זה בגלל שאני משתדלת כמה שאני מצליחה להמעיט בלצרוך תקשורת, מצד שני זה מעיד כמה רבים היו השנה.

חוץ מזה שבשנים האחרונות, אני עסוקה בעיקר במשפחות של הנופלים, ובשאלה איך מתרוממים מכזה דבר..
גם אני כל הזמן עסוקה בזה...מתואמת
ובחודשים האחרונים כל הזמן רצים לי סרטים בראש של מה קורה אם זה חלילה יקרה לנו...
אצלי לא כל הזמןלפניו ברננה!
אבל בהחלט קורה
מחשבות שאני אפילו מתפדחת לכתוב..
כנ"ל לגמרי...מתואמת
לא רוצה לחשוב על זה..באר מרים
וכשיש בבנית בנים גדולים זה נהיה עוד יותר קשה...
נכון מתואמת
אם כי בימינו גם ילדים עלולים להירצח... (בעצם - לא רק בימינו...)
וואו ממש..אמא לאוצר❤
שמחה לשמוע שאני לא היחידה
הדמיונות שאני ממציאה לעצמי
ה' ישמור

ואז נכנסת לסרטים
ןמתחילה לבכות כאילו משהו באמת קרה
לגמרי לבכות...מתואמת
לאחרונה החלטתי שאני לא מנסה לעצור את הדמיונות המפורטים האלה. עדיף לחוות את הכול לפרטי פרטים בדמיון - מאשר במציאות...
אוי ואבוילפניו ברננה!
נשמעת לי דרך ממש לא בריאה לחיות בה 😥
אפשר ללכת לטיפול בחרדות וזה עוזר.
ברור שזה לא בריאמתואמת
אבל נראה לי שזה טבעי, במצב המשוגע שבו אנו חיים...
וכל עוד זה לא מונע ממני לתפקד (או מונע ממני ללכת למקומות שבדמיון שלי הפכו למסוכנים) - אז המצב סביר... כך נראה לי... (אבל אולי באמת אתייעץ על כך עם מטפלת רגשית שאני מכירה)
תודה!
❤️❤️❤️❤️לפניו ברננה!
זה יום כל כך קשה שאני יכולה לטבוע בוממשיכה לחלום
אני תמיד מפחדת נורא להיכנס לזה
כי זה פשוט כמעט בלתי נסבל
אנחנו גרים בעירקמה ש.
בס״ד

וברגע האחרון החלטנו לרדת לרחוב לצפירה, עם הילדים. לא ידענו מראש אבל בעצם הייתה שם התארגנות של הרבה אנשים שהתאספו לקראת ערב שירה בציבור. בעלי חזר הביתה אחרי הצפירה ואני נשארתי לכמה שירים עם חלק מהילדים.

אתמול הבן הגדול שאל אותי שהוא חשב על זה שאולי היה צריך להיות ב״יום הזיכרון״ לאורך כל השנה, כי זה באמת עצוב כל-כך. ואז הוא הוסיף שהוא ענה לעצמו שהנופלים בטח לא היו רוצים את זה. זה ממש הפתיע אותי שהוא הגיע לזה לבד ואמרתי לו שהוא כיוון למשפט המפורסם ״במותם ציוו לנו את החיים״.

יום לא קל. העובדה שהילדים מסיימים ב-12 מקלה כי זה לא ייאפשר לי לשקוע מדי בסרטונים וכו׳.

הסמיכות ליום העצמאות מאד מדהימה אותי כל פעם מחדש. ממש בבחינת ״כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה״.

ושה׳ ישלח לנו כבר את הגאולה השלמה.
וואו קמה ,תודה על התזכורת הזו...בית חדש
כל שנה משתדלת לראות או לשמוע סרטונים וסיפוריםnorya
השנה מתנתקת ממש.. ב"ה ילדתי בימים האחרונים וגם ככה מבולבלת רגשית ומלאת הורמונים... אז החלטתי להתרחק הפעם. נראה מה יהיה מחר בבוקר. יום קשה...
הזדמנות לנצלשבאר מרים
מזל טוב!!!
הרבה מחשבותשורף בלב
היו שנים שבלילה הייתי יושבת וצופה בסיפורים וסרטונים ובוכה בלי הפסקה
הרגשתי שזה המינימום שאני חייבת לעשות כדי להיות מחוברת לכאב הזה שעובר על העם שלנו וביום יום כמה שאני רוצה, החיים שוטפים ופיגוע רודף פיגוע ל"ע, שכבר הופכים לאדישים כי אי אפשר להכיל ולתפוס בהגיון.
אבל תמיד זה גם מתערבב לי עם האבל הפרטי שלי
על הזמנים הקשים שעוברים עלי והמשברים שלי
שאין להם הכרה חברתית
ואני יוצאת מבולבלת,
כי מצד אחד לא משווה את האסונות האלה ולא יודעת איך עומדים בדבר כזה.
מצד שני, הסבל של הנפש לפעמים כל כך גדול
וזה גם לא ממש חיים...
אז לא יודעת.
עצוב לי וזהו.
כן מנסה להתחזק ולקבל השראה מהעוצמה של המשפחות, איזו אמונה ואנרגיה להמשיך בחיים, לפעול, להשפיע
ורוצה לפחות לזכות לזה גם. להעריך את החיים במקסימום ולעשות הכל כדי שיהיו טובים ומשמעותיים לי, לסביבה שלי ולכל מי שאני יכולה.
הלוואי שיהיה לי כח.



❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️חולת שוקולד
נעה בין רצון לשקוע בסיפורים ובסרטוניםסתם אחת
עבר עריכה על ידי סתם אחת בתאריך ד' באייר תשפ"ג 08:50
ובין רצון להתעלם לחלוטין מהיום הזה, שממש גדול עליי רגשית מאז שנהייתי אמא.

(חייבת לומר גם שמעצבן אותי נורא כבר שנים הדיבורים ביום הזה שנשמעים לי תבוסתנים. "במותם ציוו לנו את החיים"- החיים זה לא להמשיך לשבת בבתי קפה, לבכות נורא פעם בשנה, ולהתעלם מהסיבה שהביאה למותם. החיים זה לדאוג שהסיבה הזאת תפסיק להתקיים על פני האדמה הזו.)
לא יודעת , מרגישה לא טוב עם זהפליונקה
כאילו כשאתה חייל עומד במחסום , לאף אחד לא אכפת ממך . אותו דבר לגבי מתנחל שנוסע יום-יום בכביש מסוכן ומגן בגופו על שאר אוכלוסייה. אבל כשאתה נרצח פתאום כולם מדברים על אחדות, גבורה, עיתונאים שהשחירו אותך לפני יומיים מתחילים לשים דגל לכבודך.
ואנחנו כחברה משלמים מחיר. בבניין שלי חיה דודה שכולה והיא מתעללת בכל הבניין. אחיין שלה נפל בקרב אבל מי שמשלם מחיר זה לא רוצחים שלו וחבריהם אלא סביבה שלה.
חיילים זה די קונצנזוס במדינההמקורית
גם הלומי קרב/ נפגעי טרור ואיבה

המשפחות שולחות את קרוביהן להגן על המדינה דרך הצבא כדי שנשב בבית בנחת רוב הזמן ונקרא מהחדשות על מבצע כזה או אחר שצעירים חירפו עליו את נפשם. יש לזה מחיר, של משפחות שנשארות מאחור, של נפגעים בנפש, של אנשים שחיים בצער יומיומי על אבדן קרוביהם
אז זה לא נעים. אבל חובתנו להיות רגישים לכך לדעתי

ורוצה לשתף ; הייתי עובדת פעם במקום שנותן שירות, והיו 2 הלומי קרב מבוגרים שלקו בנפשם מתלאות העבר, והם היו מתקשרחם המון רק כדי לדבר, כל םעם כמה דקות, כדי לא להרגיש לבד, אבל הייתה הנחיה לכבד את זה ולהכיל.. זה היה יפה בעיניי.
זהו שהם קונצנזוס אחרי שנפגעופליונקה
בזמן שירות עצמו הם סופגים אבנים ואסור להם להגיב. לא מזמן חייל נשלח לכלא על תקרית בחברון. גם בצוק איתן בניה שראל נפל בזמן "הפסקת אש", וגם ביטול נוהל שכן וגם כל מיני מבצעים רגליים במקום לפוצץ את המקום. ונחמד להכיל עשר דקות ביום לשיחה. תדמייני ששכנה שלך כל יום משחררת חיות לעשות עניינים בתוך בניין , צועקת על שכנים ולא משלמת וועד והיא לא איזה זקנה. היא לקראת גיל שישים , זה אומר או לסבול עוד שלושים שנה או לתבוע אותה או לעבור דירה.
האמת נשמע קשה מאוד עם השכנהקופצת רגע
אבל לא נראה לי שזה ממש קשור לענייני יום הזיכרון, או אפילו בדווקא לעובדה שהיא 'דודה שכולה', כאילו, לא מזלזלת, אבל לא בטוח שזה דווקא הגורם להתנהגות החריגה.
מבחינתך זה שהיא איבדה אחיין זה הגורם לכך שמכילים את ההתנהגות שלה בבניין?
הם משפחה קטנהפליונקה
אז הוא היה כמו בן שלה. היא טיפלה באמא מבוגרת שהיא סבתא שכולה וכל יום הם דיברו על זה. כל מי שנכנס אליהם , סבתא הייתה מדברת איתו על זה. גם בחגים היא נזכרת .
החזקת הרבה חיות מחמד תמיד באה למלא איזשהו חור בלב. היא קוראת להם קטני שלי.
יש לחיות מחמד הרבה כח לרפא את הנפש האמתהמקורית
אני בעד, אלמלא בעלי היה מתנגד נחרצות וזה היה פחות מורכב הלכתית
נשצע קשה עם השכנההמקורית
לא משלמת ווועד - יש תרבות הדיור
לגבי חיות וכו' זה באמת לא נעים.. כדאי לנסות להגיע להידברות או כמו שאמרת - להשתמש באמצעים המקובלים. לא נעים, אבל אצלנו בבניין עשו את זה. לא בטוחה שזה קשור בהכרח להיותה חלק ממשפחה שכולה

משתדלת לנתק את עצמיפשיטא
זה נשמע נורא... אבל זה רק כי גם ככה אני נוטה לשקוע ברמה מוגזמת.
וזה משפיע עליי רע.
אז אני משתדלת לנתק את עצמי ולהיות נוכחת בבית ופחות בחוץ/באינטרנט.
אל דאגה, יש טקס בעבודה, והייתי אתמול גם בטקס עד שהרגשתי שזה טו מאץ' מפיל אותי וחתכתי הביתה.

חשוב לשמור על הנפש, למרות הכל.
לדעתי זה לא נקרא להתנתק בכלללהשתמח
זה נקרא לבחור איזון, או מינון שמתאים לך.
בין יום השואה ליום העצמאותאמאשוני
זה כזה וואו!
מרגישה זכות עצומה להיות חוליה בשרשרת.
מרגישה זכות שיש לנו צבא ויש לנו מדינה.
בין כל המחלוקות על עיצוב דמותה של המדינה, להרגיש עד כמה זה לא טריוויאלי בכלל שהיא קיימת וחזקה.
אתמול קראתי הקדשה של משפחה בפרוייקט נצר אחרון שמוקדש לחיילים שהיו נצר אחרון למשפחתם שנספתה בשואה.
אני מנסה לדמיין מה עבר עליהם במעבר החד של בין השמדת כל משפחתם, נפילת גרמניה, עלייה לארץ והגנה עליה. קרבות, כדורים, פחד, מוות מניחה שזה לא מה שהשפיע עליהם.
אבל להיות חמושים בנשק, עם עוד יהודים, באופן חוקי, להילחם על המשכיות עמ"י בלי לשאול יותר מדי שאלות והיום אנחנו פה בזכות הגבורה ומסירות הנפש שלהם. המלחמה העל החיים.

זכות עצומה להיות חלק מע"י שאלו הם בניו 💙
וואוו התחברתילהשתמח
אני גם רוצה להגיבמאוהבת בילדי

אני באה ממשפחה מאד ציונית. ובעלי מאד מאד לא...

בד"כ אני לא מעלה את הנושא לשיחה בבית, כי זה יוצר מתחים וויכוחים בלי תועלת.

אבל היום הבת שלי אמרה משהו ממש כואב (ואני כותבת את זה ובוכה)-

אמרתי להשהיום תהיה צפירה, ובזמן הצפירה כדאי שתגיד פרק תהילים לזכות החיילים- שה' ישמור עליהם (היא בגן בית יעקב ואין שם שום התייחסות ליום הזה)

אז היא אומרת לי- הלוואי שכל החיילים ימותו!!

ואני נתתי לה כזאת צרחה.! "איך את מדברת? למה את אומרת ככה?"

מסתבר שהיא חשבה שחיילים זה ערבים. כי יש להם נשק.

וכואב לי. כל כך כואב לי. שהבת שלי חיה בבית ובסביבה שהיא לא יודעת מה זה חייל! ונכון שזו הדרך של בעלי.

כמובן שהסברתי לה שחיילים הם יהודים ושומרים עלינו בגוף שלהם כדי שאנחנו נוכל לחיות כאן בלי לפחד כל רגע מכל צל של ערבי. (היא כמעט לא פוגשת ערבים, רק המנקה של הגינה ואולי פועלי בניין).

ואני רוצה להסביר לילדים שלי כמה אנחנו צריכים להוקיר ולייקר את החיילים היקרים שלנו. ולהודות להם. ולהתפלל עליהם. ולא יודעת איך לעשות את זה בלי לעורר את ה"קוצים" של בעלי... אוף...

 

(כשבעלי שמע אותה הוא גם הסביר לה שחיילים זה משהו טוב, אבל באותה נשימה הוא הסביר שאנחנו בחרנו להיות טובים יותר כי אנחנו לומדים תורה. ואני כל כך לא אוהבת את ההשוואה הזו...)

מזדהה עם הצער שלךהמקורית
אני ובעלי גם שונים בעניין הזה
אנחנו בכיוון חרדי, אבל אין לי שום בעיה עם צהל (שנינו שירתנו), עצמאות, דגל, צפירה
לבעלי קשה עם זה, אבל אני מאמינה שזה בגלל שהוא חושש לתת לילדים תחושה שמערערת את 'סיירת התורה', וגם - הוא לא ככ יודע איך להסביר להם. לי כן יש איך להסביר בצורה שתיישב את דעתם וגם, הם לא מנותקים. בתוך עמנו אנחנו יושבים, והם כבר שצעו את המושגים יום הזכרון ויום העצמאות בגן
ואצלנו יודעים שחיילים שומרים על המדינה כמו שהתורה שומרת על המדינה
אני עוד מתלבטת אם לתלות דגל, ממש בא לי האמת אני גאה במדינה שלי, גאה בחיילינו, מוקירה את זכר הנופלים על הגנת הארץ, גאה בלומדי התורה
וצריך את כולם.. (במאמר מוסגר אומר, שמבחינתי זה ממש בסדר שהבן שלי ירצה להתגייס אי פעם)
תודה על ההזדהותמאוהבת בילדי

בעלי ספג כל כך הרבה רעל על המדינה בתור ילד... שאני לא מצפה ממנו. באמת.

בשביל הילדים שלי יום העצמאות הוא סתם יום חופש. (בעלי בכלל קורא לזה יום העצבנות או יום העצמות..)

לגבי הדגל- מזדהה ממש. אסתפק מלראות אותו על גגות אחרים...

 

כמה השפעה יש לגירסא דינקותא.. ❤️המקורית

חיבוק גדול מאוהבת בילדי אהובה 💔קמה ש.
בס״ד

נשמע כמו סיטואציה ממש קשה להכלה!
וגם שאת מתמודדת עם זה על הצד הטוב ביותר לאור כל הנסיבות...

הדברים שכתבת ממש נגעו בי.

שה׳ ישלח לך את כל התבונה שאת מחפשת.
ושהוא ישלח לכל עם ישראל, על כל חלקיו, את ההבנה ואת ההפנמה העמוקה ש״עמך כולם צדיקים״.

ושוב חיבוק!

אמן ותודה!! ריגשת אותי!מאוהבת בילדי


כואב כ"כ לקרוא את זה! לחיות את זהמן הסתם קשה הרבהאמא טובה---דיה!

יותר.

וואו, איזה קשה זה אנשים שלא יודעים להכיר תודה לחיילים הגיבורים שלנו, ולקב"ה על המדינה המופלאה שאנחנו חיים בה!

וואורק טוב=)
אני בהלם ממה שבעלך הסביר לה.. סליחה!!
ממני, שבעלי למד ולומד המון תורה וירא שמים אמיתי ועדיין זכה לשרת בצבא ולהגן על כלל עמ"י (בין היתר גם בשביל שבעלך יוכל להמשיך לשבת בכולל...).
אני בטוחה שיש פה עוד הרבה נשים כמוני.
ממש עשה לי עצוב לקרוא מה שכתבת😢
^^^ ממש צבט לי את הלבכבתחילה
בעלי כבר 5 שנים בישיבה גבוהה- רק לומד, לא עובד בכלום.
מתוכם אנחנו נשואים 4 שנים כמעט.
ועוד חצי שנה בערך בעז"ה הוא מתגייס..

לא מבינה למה אי אפשר גם ללמוד וגם להקדיש שנה-שנתיים-שלוש למען המדינה והעם..
אני באמת חושבת שלא כדאי לפתוח את זה כאן❤️רקלתשוהנ
במיוחד שזה מצער את מאוהבת בילדי בעצמה.
❤️
מסכימה.טארקו
סליחה!!רק טוב=)
זה לגמרי היה מההלם שלי על דברי בעלה והיה מופנה כלפיו ולא כלפיה, ממש מתנצלת שיצא ככה🌷 @מאוהבת בילדי
וואו יקרהאביול
אני באה ממשפחה מאוד מגוונת כך שמכירה את זה... יש לי אחים חרדים ואחים חילונים, וכל אחד מאוד מאמין בדרך שלו...
לפעמים אפשר להגיד לילדים שיש כל מיני דעות בעם ישראל, ושצקיך גם את לומדי התורה וגם את החיילים ושניהם חשובים מאוד לעם ישראל...
השנה אני מרגישה שזה ממש נקז.טארקו
יש שנים שאני לא מסוגלת לגעת בזה
לא מסוגלת לראות, לשמוע

השנה הכאב קרוב ומוחשי לי. הוא ממש פה אצל חברה טובה ואהובה שלי. זה לא משהו שאפשר להדחיק ומצד שני כמה אפשר להיות בשבר

אז דווקא יום הזיכרון, שלגיטימי להיות בשבר, שהכל מסביב מוצף בשבר, השנה עושה לי טוב ומנקז את הכאב החוצה קצת, מעביר את זה מפרטי שלי לקולקטיבי, לא רק אני הולכת עם בור בלב אלא לכמעט כל אחד פה יש בור כזה, גדול או קטן יותר....
חיבוק גדול יקרה😪❤️❤️אוהבת את השבת
איפה זה פוגש אותי?עלמא22
במקום הכי כואב שלי.
אמנם אני נכנסת לקטגוריה שנקראת שכול אזרחי, אבל אני לגמרי מזדהה עם הטקסטים והשירים. המחשבות על החוסר, על ההתמודדות, על מה היה קורה אילו.

בפחד הכי גדול שלי.
אני כ"כ מפחדת לעבור את זה שוב, ברמה שאני לא חושבת שאוכל לקום מזה. והיום הזה מפגיש אותי עם סיפורים שמראים שזה בהחלט יכול לקרות (כמו מרים פרץ). והכל התחזק כשהתחתנתי עם איש קבע (אם לא קרבי), ואפילו עוד יותר מאז שאני אמא.

הרבה שנים הצלחתי להתנתק רגשית, אז הצלחתי לשמוע סיפורים ויחסית להיות בסדר. בשנים האחרונות זה לא עובד, אז מנסה לא לשמוע סיפורים. אבל השנה אני לא מצליחה. מאתמול אני רק בוכה, ולא מצליחה להירגע.

אני מקווה שעוד מעט שאקח את הבת שלי מהמעון אני קצת יותר ארגע
🤍🤍🤍🤍🤍קמה ש.
💜💜סטטית
חיבוק גדול גדול !!❤️❤️❤️😪אוהבת את השבת
עלתה לי תובנה השנה.. עוד לא מגובשתאוהבת את השבת
מאז שאני אמא מאוד קשה לי כל סיפור הכי קטן,
ועלתה לי תובנה השנה,
בזכות שיחה עם בעלי..
שחשוב להוקיר את משפחות הנופלים ולעשות בבשילן מה שאפשר!!!

אבל מעבר לזה- אולי עדיף כדי לצאת מחוזקים ועם כוחות מהיום הזה-
להשקיע במקום לקרוא על סיפורי נופלים אישיים עצובים ושוברים, (כנערה היית קוראת וראה הרבה חבורה המון ביום הזה)
אולי לנסות להתעסק בלהבין כמה שהם נתנו בשביל המדינה והעם ולקחת את זה למקום של מה אני יכול לעשות גם 'ולמסור את הנפש' על זה בגזרה שלי...

בתפילה לגאולה שלימה🙏
אהבתי את המחשבה שלך.תודה ששיתפת....בארץ אהבתי
האמת יותר רעיון של בעלי...אוהבת את השבתאחרונה
אשמח ממש להמלצה למגן שמיכה וטיפים איך להתנהל עםאוהבת את השבת

3 ילדים מפספסים

אולי חלק בגיל שעדיין עדיף לישון עם טיטול?לב לבן

לא.. הקטן מפספס חצי מהלילות רק חבל לי לשים טיטולאוהבת את השבת

שלא יתרגל..

משתמשת בשמיכות שלא צריך לצפותפאף

אלא ישר מכבסים...

אצלנו עדיין הוא עם שמיכות קיץ, אבל בחורף שעבר קניתי פוך קטן היחסית דק שנכנס למכונה יחד עם המתים, ואני לא מצפה, נוח ממש.

גם כרבולית עבה עובדת.

ואנחנו גרים במקום קר, והיה לו סבבה בחורף

אבל זה גם המוןןאוהבת את השבת

לכבס את הסדין, מגן מזרן, שמיכה*3 פלוס הכביסות מהחג היום זה יוצא לי מלא...

והפעם גם אחת הרטיבה 2 שמיכות

ואני מכבסת את המגן מזרן כי הוא עם בד מצד אחד

והפעם גם עברה למיטה לשי ופספסה גם שם אז בכלל יצא הרבה.....

להחליף למגן מזרן שהוא רק ניילוןאפונה

מגן מרופד לא עובד עם מפספסים... וגם הניילון שלונסדק ומתחורר בכביסות מרובות ופתאום תגלי שהוא חדיר לנוזלים.

איפה קונים מגן שהוא רק ניילון?~מרמלדה

כבר הרבה זמן מחפשת

אשמח גם, וגם הבעיה שבכמות גדולה זה נוזל לצדדים, למאוהבת את השבת

למזרן

תקני סדינית הקסם ולא תצטרכי לכבס מצעיםהמקורית

אני באמת גם שמה סדינית,פאףאחרונה

הבן שלי לא מסכים מעל הסדין-אבל זה חוסך את המגן מזרון, אבל כשיש הרבה זה נוזל גם....

והייתה לי חברה שלא הייתה שמה סדין, רק מגן מזרון עם מגבת.

ובאמת זה שלב מתיש ולי יש אחד שמפספס...

את מנסה לקחת אותם לשרותים לפני לכתך לישון?ממתקית

אצלנו זה עזר ברוב הפעמים עם חלק מהילדים.

כל בוקר לגלגל את כלי המיטה על סדיניה וכו ולמכונה ישר, שלא יספג הריח.

ולתלות בשמש

אין מה לעשות

רק תפילה ולחכות שיגדלו. (כמובן לשלול אם זה רפואי או נפשי- שינוי, גן חדש וכו' ואז לחישות לילה יכול להועיל.

תודה! אין לנו מקום נוחי לתלות..אוהבת את השבת

הולכים לפני השינה

ואת הגדולה גם לוקחת לפני שאני הולכת לישון

זה גנטי ממש.......

קודם כל חיבוק, זה באמת ממש מתיש~מרמלדה

אני שמה כרבולית מתחת לשמיכה פוך, ואז רק היא סופגת את הרטיבות ואני מכבסת רק אותה כל יום.

בנוסף, ממליצה בחום על סדינית הפלא, זה משנה חיים! חוסך את הכביסה של הסדין והמגן מזרון, וגם את ההחזרה שלהם למיטה אח"כ שזה החלק השנוי עלי.

הופך את כל הכביסה להרבה יותר קלילה!

צום גדליהאנונימית בהו"ל

ב"ה לא צמתי הרבה שנים בעקבות הריון והנקה.

כביכול אין לי סיבה לא לצום השנה, סיימתי להניק לפני חודש ומחכה לראות אם בע"ה נקלטתי להריון.

תינוקי מתקרב לגיל שנה.

אבל גם מרגיש לי מוזר ולא שייך לצום..

לא שואלת בקטע הלכתי, יותר מסקרנות.

אתם צמות? מתי יודעות אם לדחוף את עצמכם לצום או לפחות להתחיל את הצום ומתי לשחרר?

אני מכירה שכל עוד יש תינוק מתחצ לגיל שנתיים לא חובאור עולה בבוקר

להבנתי יש בסיס הלכתי משמעותי לא לצום כל עוד יש לך תינוק מתחת לגיל שנתיים.

יש בזה מלא פסקים ושיטות שונות...מחי

הרב שלנו פוסק להתחיל לצום ואם מרגישים קושי שוברים, בלי קשר לגיל התינוק. צום גדליה זה הצום שהכי קל להתיר לשבור

אני עושה לפי הפסיקה שלנוהשם שלי

לא צמה בהריון ועם תינוק עד גיל 24 חודשים, בלי קשר להנקה.

יצא לי לצום עם יונק בן יותר משנתיים.

אחרי הרבה שנים שבהן לא צמתי בכלל את הצומות הקלים, בגלל רצף של לידות.

היה לי מוזר לחזור לצום.

בפועל הצום עבר לי ממש בסדר ולא הרגשתי אותו בכלל.

אני מכירה לא בהריון ולא בהנקהאמא לאוצר❤

וגם לא עד גיל שנתיים של התינוק בלי קשר להנקה..

אבל אם את מניקה תינוק בין יותר משנתיים אז לא צריכה לצום

זאת הפסיקה שלנוהשם שלי

עד 24 חודשים מהלידה, בלי קשר להנקה.

אף פעם לא היה לי מצב עם ילד בן פחות משנתיים שלא יונק ובלי הריון.

אבל צום עם הנקה של בן יותר משנתיים יצא לי.

עד גיל שנתיים לא משנה מה, והנקה לא פוטרת מהצום?אמא לאוצר❤

וואלה

עד 24 חודשיםהשם שלי

אם היתה שנה מעוברת ועברו 24 חודשים לפני גיל שנתיים, אז כבר צריך לצום.

כן???אפונה

ווי הקטנה שלי חגגה שנתיים לפני שבוע ובעלי אמר שראוי שאצום

וואלה לא צמתי צומות קלים שניייים....

טוב

אולי אצום עד חצות אם כבר הגעתי עד הלום.

אני לא צמהשומשומונית

עד גיל שנתיים, בין אם מניקה ובין אם לא.

יצא לי לפעמים לצום בין הריונות. כשהתינוק היה בן שנתיים ועוד לא הייתי בהריון...

אבל יודעת שלא כולם ככה...

מנסה להניק שנתיים בלי קשר ויוצאת בכל הדעות חחאורוש3

אבל יש גם דעה שבכללי שנתיים. ויש שרק בהנקה.

היו כמה שנים טובות שצמתי עד שמשהו קרה עם הגיל ואולי קצת בגלל הורמונים של טיפולים ונהיה לי קשה מדי. אח''כ אני כמה ימים מרגישה לא טוב בגלל זה אז הפסקתי בהתייעצות עם רב.

בשלב שלך לרוב אני מניקה אבל לרוב הגוף גם לא במצב לצום, עדיין עוד לא עברה שנה. יש לך את מי לשאול?

בכל מקרה אם בצום את עם התינוק והילדים ומתחילה להרגיש רע אז אישית הייתי שוברת בכל מקרה, בצומות הקלים. כי 'חולה' פטור. וזה לא יו''כ שאת אמורה לעשות הכל כולל לשכב ושהבעל לא יתפלל כדי לצום.

אני צמה..שקדי מרק

אם אני לא מניקה ולא בהריון

אני במקרה כזה צמה...מתואמת

וזה אכן מוזר, גם אחרי כמה צומות כאלה (במיוחד שתכננתי להיניק שנתיים לפחות, אבל הקטנה הנוכחית וגם זו שלפניה לא השתתפו איתי ברצון הזה)

אני גם בשיטה של לא לצום אם התינוק מתחת לשנתייםאיזמרגד1

ואני לא רואה שום עניין בצומות, אם יש לי אפשרות לא לצום אני לא יצום. לתפקד עם הילדים זה לא כל כך קל גם כשאני לא בצום ובצומות אני אמורה לתפקד גם במקום בעלי...

אני צמהכנה שנטעה

בהריון ובהנקה עד שמרגישה חולשה ואז שוברת. בהנקה אם התינוק מבוסס רק על זה ולא אוכל עדיין גם מוצקים גם אז יותר קל לשבור.

לא רואה סיבה להקל על עצמי (הצומות שלי סבבה בדכ) ומשתדלת לצום כמה שיכולה..

אני לא צמה בכל מקרהאונמר

באמת שלא יודעת, אבל צומחת קשה לי בטירוף. אני נהיית שבר כלי.

אז יש פעמים שהייתי מתחילה שוברת. הפעם הרגשתי מראש הגדול עלי ממש. כל החסידים בעיקרון הבנות לא צמות צומות קלים, אז מסתמכת על זה.

וואי ממש הכללה🤭Doughnut

ממש לא כל החסידים, נכון שיש הרבה שהבנות לא צמות אבל מלא חסידויות שהבנות צמות את כל הצומות.

האמת תמיד הנקתי עד אחרי גיל שנהבוקר אור

אני לא צמה בהריון ובהנקה, בלי קשר לגיל של התינוק

לפי הפסיקה שלנוכחל

מי שבהריון או שעדיין לא עברו שנתיים מהלידה, לא משנה אם מניקה או לא, לא צריכה לצום צומות קלים

אני הפסקתי להניק בגיל כמה חודשים ועדיין לא צמתי עד שהגיעו לשנתיים

במצב כשלך אני לא צמתי צומות קלים...ממתקית

עד גיל שנתיים- לא צמתי

מגיל שנתיים- עם הנקה- לא צמתי

כמובן כיפור ו 9 באב צמתי גם צמתי בתחילת הריון, בסוף הריון בהנקה מלאה ובלי.

אבל בקלים- יש מקום להקל לידיעתי.

תודה!אנונימית בהו"לאחרונה

אז באמת ב 11 כבר שברתי את הצום.

עם קטנטנים בבית ואני כבר בלי כוחות

עוד לא התאוששתי מעייפות של החג, הייתי ערה רוב הלילה כי תינוקי חולה, כאב לי הראש וחלשה אז הרגשתי שזה הדבר הנכון. וילון כיפור נתכונן יותר!

בדרכ צמתי בסדר. נראה לי פשוט שילוב של החג והיום יום.

היה לי משמעותי לשמוע אותכם.

תודה❤️

אני מבינה שאני כנראה לא זכאית לדרגהשירה_11

כי ההכנסה שלנו גבוהה בגלל כל מיני לוספות של בעלי בחודשים האחרונים

המינוס שלנו גבוה גם הוא אבל את מי זה מעניין.

ואני ארלץ להוציא אותו מהמעון עם כל הקושי שבדבר ובאמת שקשה לי

ודבר שלישי והכי מעצבן!!! שאני משלמת מחיר שלקבוצת גיל 0-15 חודשים בגלל הפרש של חודש בלבד!!! בוא הוא יהפוך מ14 ל15 חודשים!!

למה הכל כל כך לא פייר כאן????

אם זה תוספות זמניותהשם שלי

אולי אפשר לקבל דרגה על סמך חודשים אחרים?

תנסי לבקש שיסתכלו על ממוצע שנתי או על חודשים אחריםכורסא ירוקה.

תפני לחריגים

זה בטח יהיה סיפור ארוך עד שיתייחסו אליישירה_11

ואני לא אשאיר אותו כשאני משלמת 4,500 לחודש

מבאס ממש ממש!!כורסא ירוקה.

איך 4500?שלומית.

מעניין אותי אם זה סכום אחיד בכל המעונות תמת כי אצלינו גם כששילמנו על תינוק קטן בלי הנחה זה היה 3700... ( לא שזה זול אבל זה פער משמעותי)

השנה? זה עולה כל שנה.. המחיר בתמת אחידכורסא ירוקה.

ומשתנה בין קבוצות גיל

והקבוצות גיל האלהשירה_11

על חודש הפרש אני משלמת 1,000 שח יותר

וואי מטורףשלומית.

אני בשוק איך המחיר קופץ!!

זה היה שנה שעברה

אמלינו זה מתחלק ל11 חודשי תשלוםשירה_11

ובחודשים הראשונים גובים עוד כ200-300 שח לא יודעת על מה

או ביטוח או על אוגוסטכורסא ירוקה.

לגבי החודש, מבינה אותך....

תחשבי שילדים שמחכים בבטן עוד 5 דקות במקום לצאת כבר משלמים על עוד שנה שלמה במעון 🙈

מה האפשרויות האחרות שלך?דיאן ד.

כמה עולה אצלכם מעון/ מטפלת פרטית?

אני גם לא שולחת לתמ"ת כי אין לי הנחה והמחירים שלהם פשוט מטורפים בעיניי...

איזה מבאסים התמת האלו יאללה איתם.ממתקיתאחרונה

מה עכשיו תעשי?

מעצבן.

התייעצות דחופהקל"ת

תינוק בן חודש יונק ומעל שבוע לא עשה קקי בטיטול. טיטולים כן רטובים. זה תקין? יש מה לעשות כדי לסייע? מתחיל להדאיג אותי..ניסינו לעשות עיסויים ברגליים ולהתמיד לבטן אך ללא שינוי..

קרה אצלי פעםמישהי מאיפשהו

הרופא לא נבהל, הוא כן שאל אם נראה סובל ובגלל שכן סבל הבאתי לו נר משלשל ואז הוקל לו. מציעה לכתוב עכשיו לרופא באפליקציה

אצלי זה קורה הרבהשומשומונית

תינוקות שעושים אחת לשבוע-10 ימים. היה גם אחד שהגיע לשיא של שבועיים😱

כל עוד התינוק רק יונק, זה תקין. ככה הרופאים אמרו לי.

צריך רק לקחת בחשבון שכשסוף סוף הם עושים, זו כמות גדולה ויוצא מהטיטול ומלכלך הכל (אצלי לרוב אהבו לעשות בשבת על הבגדים הלבנים והחגיגיים🤭)

וואו הרגעת אותיקל"ת

תודה!

כל החג הייתי בלחץ ואכלתי סרטים שמשהוא כבר לא תקין שם.. בכל אופן אקפוץ איתו מחר לרופא

לדעתי טיפה מוקדםציונה.

גיל חודש לא לעשות כל כך הרבה זמן יציאות...

אבל זה כן יכול להיות תקין (מרפרוף בגוגל)

אם הוא עושה לפחות 6 פעמים פיפי ביום הייתי הולכת מחר לוודא עם הרופא ילדים שזה סבבה..

בעיקרון כמו שענו לךיראת גאולה

אם הוא יונק בלבד - זה תקין,

אבל כן כדאי לגשת להישקל לוודא עליה תקינה, אז תוכלי להיות רגועה שזה בסדר 😃

משקילה לפני כמה ימיםקל"ת

הרופא אמר שעלה בסדר במשקל. הוא כן בטווח הנמוך אבל לא סטה מהעקומה שלו

אז זה תקין לגמרייראת גאולה

מגיל חודש והלאה, לתינוקות יונקים, תקין יציאה של פעם בשבוע.

רופאים מקלים גם עד 10 ימים, וגם לפני גיל חודש. (כדי שהרופא יוודא שאין סיבה אחרת שיכולים ככה לפספס אם יחשבו שזה תקין בלי לבדוק)

הוא נראה סןבל או סבבה?טארקואחרונה

יש רפלקסולוגיה לשחרור, אני לא ממש מאמינה בזה אבל ניסיתי בבחינת לא יועיל לא יזיק, מצאתי ביוטיוב..

בגדול אם הוא לא עושה קקי אבל רגוע, ישן טוב אוכל רגיל והכל- לא הייתי מתרגשת

אם היה נראה שהוא סובל מכאבים הייתי הולכת לרופא שיעזור לו לשחרר.

מחפשת מאד המלצה על פסיכולוגית/עו"ס מוסמכת לטיפולgilli90

עברתי תקופה מאד לא פשוטה אחרי לידה (שבאו לידי ביטוי בגלל אירועים מהעבר).

כבר כתבתי בקבוצות בפייסבוק ועדין לא מצאתי את האחת...

בבקשה בבקשה!! אם את מכירה פסיכולוגית טובה- מישהי באמת עמוקה וחכמה, מישהי שיודעת להוביל תהליכים ליצירת חוסן, בבקשה תכתבי לי.

  • מישהי שתסכים לטפל בי דרך זום כי זו הדרך היחידה שאצליח

  • חייבת להיות פסיכולוגית או עו"ס מוסמכת כדי לקבל החזרים

  • מעדיפה ממש גיל 45+, ושיש לה זמינות. כמו כן דתיה יראת שמיים חשוב לי מאד

  • עדיף כן מישהי מאיזור ירושלים כדי שאולי פגישה אחת או 2 יהיו פרונטלי

תודה מראש, שנה טובה!!

מכירה מישהי בזום שמקבלת פרונטלי בראש העיןמתיכון ועד מעון

דתיה, נעימה, פסיכולוגית קלינית, לדעתי אבל בת פחות מ40, מכירה נשים שהיו אצלה והיו מרוצות מאוד.

קוראים לה דניאלה בן קימון, אם מתאים לך ..

תודה רבהgilli90

אשמח למספר אם יש לך

תשלחי לי הודעה באישימתיכון ועד מעון

יש לי, אני פשוט לא אוהבת לשלוח טלפונים בפורום ציבורי

אנמ מכירה מישהי מצויינת אבל לא דתייהSheela

באיזור ירושלים

מכירה עוס קליני, אלוף עם נסיון וירא שמיים. אם מתאיאביגיל ##אחרונה

ם לך תפני אלי בפרטי

מנסיון אישי

מירושלים, באזור נגיש

פרימולטנור עם סיכוי להריוןכמהה ליותר

אני אמורה לקבל מחזור עוד 5 ימים, אני לא מונעת ומאוד מעוניינת בהריון.

אני רוצה שנהיה מותרים בסוכות, ולכן אם אין הריון, אני רוצה לדחות את המחזור עם פרימולטנור.

אם נניח כן התחיל הריון שעדיין לא רואים בבדיקה, הלקיחה של הפרימולטנור יכולה להזיק לעובר או להתפתחות ההריון?

מקפיצהכמהה ליותר

קרא אולי למישהי שהיא התחילה עם פרימולטנור ואז גילתה על הריון?

זו שאלה שחוזרת ונשאלת, ויש תשובות ברשת - אין בעיהאלישבע999אחרונה
מצב זוגי לא משהואלומית

תמיד היה ככה, אבל גם רגעים טובים

עכשיו החמיר

זכינו במחיר למשתכן

אבא של בעלי רוצה לתת לו כסף להון העצמי, גם ההורים שלי.

הכניס לבעלי לראש שחייב הסכם גירושין

לגיטימי?

הכוונה להסכם ממון אני מניחהאפונה

אני אשאל הפוך

למה לא?

הסכם גירושין דווקאאלומית

לא יודעת, זה מציק לי

את מתכוונת הסכם ממון?ירושלמית במקור

אצל מישהי טובה, מגשרת שמנסחת בקשב לשניכם ועוזרת לכם להגדיר חלומות ויעדים, זה עשוי דווקא להיטיב לזוגיות. תגגלי הסכם ממון עם המילה טיפול או משהו. יש שיטה של מדרגות אגב שבסופן, על פי ההסכם, הכסף כבר מקבל מעמד של שניכם.

פרקטית, ממילא גם הצד שלך מביא סכום... שכמובן יחזור אלייך אם חלילה יקרה משהו לפי מה שהגדרתם מראש בהסכם.

אז לא רואה סיבה להתנגד לעצם ההסכם.

כן לדייק את זהות המנסח והתהליך כולו.

ויכוח על עצם ההסכם לא יוביל לשום דבר טוב גם אם תוותרו על הזכייה.

בעיניי זה לגיטימיהמקוריתאחרונה

ההורים שלכם שמים הרבה כסף כנראה

אם המצב לא משו גמככה - למה לא לשמור על הכסף של הורים?

מה הוא מציע שיהיה בהסכם?

ואגב בסוף זו החלטה שלך כן? את לא חייבת להסכים למרות שכדאי לדעתי

ובלי קשר ועם קשר כדאי לטפל בזוגיות. רכישה של בית יכולה להשפיע לרעה על זוגיות מקרטעת כי נאלצים לשתף פעולה ולקבל החלטות משותפות בהרבה דברים ואם השיח והתקשורת לא טובים - זה מדרון חלקלק

חיבוק♥️

איך הייתן מלבישות עכשיו תינוקת בת חודש וחצי?^כיסופים^

אפשר קצר?

דעתיקל"תאחרונה

במקום שלא ממוזג הייתי מלבישה שכבה אחת דקה ארוכה.

אולי יעניין אותך