אני ילדה בלי אבא
כשהייתי קטנה הוא נעלם
הילדים בגן אמרו לי שהוא נשאר לתמיד בצבא
והסתכלו עלי במבט מרחם כולם
הוא אף פעם לא ילמד אותי לרכוב על אופניים, לנגן על פסנתר
ובקושי תמונה או שתיים יש לי איתו
הוא רק נשאר בעולם האחר
ואני צריכה ללמוד להיות מישהי שראויה להיות ביתו
אני אישה בלי בעל
יצא לעבודה ולא חזר לעולם
נפל על הארץ שלנו בידי מחבל מורעל
כל בוקר אני קמה ומתפללת שהוא ירד לפה בחזרה בסולם
הבטחנו פעם, מתחת לחופה
שזאת אהבה של פעם בחיים
אמרת שתמיד תהיה פה, כל חורף וסופה
השראת אותי לעמוד לבד ברחובות שטופי הגשמים
אנחנו הורים לילד שאיננו
אפילו לכיתה א לא הספיק לעלות
בתקופה הקצרה שלו הוא הפך את חיינו
ובלעדיו אנחנו לא יודעים מי אנחנו בכלל יכולים להיות
האשמה תלך איתנו לתמיד
היינו צריכים להיות שם במקומו
להציל אותו ולתת לו לחיות בעתיד
לעשות את תפקידנו כהורים, ליצור לו את עולמו
אני חבר שאיבדה חבר
אתמול הוא נדרס בטרמפיאדה מחוץ ליישוב
אף אחד פה לא יודע לתת הסבר
איך זה קרה דווקא לבחור שהיה בשבילי הכי חשוב
גדלנו התפתחנו וחלמנו ביחד
יש לו חלק ענק ממי שאני
היינו ממש כמו איש אחד
ושאלתי, מה אני אמור לעשות עם החור הענק שנוצר בי?
ולחמנו כולנו ביחד כעם
והלכתם אתם ונשארנו לבד
לו רק יכולנו לפגוש אותכם לעוד פעם
רק כדי שתזכירו לנו שאתם הולכים בתוכנו, יד ביד.
הגעגוע אף פעם לא נגמר, הוא לא נעלם
זה לא נתפס אף פעם שאין אותכם לתמיד
הקרבתם הכל בשביל להגן על הבית של כולם
ואנחנו פה כואבים את השכול, ולמרות זאת מנסים לבנות עתיד.
כשהייתי קטנה הוא נעלם
הילדים בגן אמרו לי שהוא נשאר לתמיד בצבא
והסתכלו עלי במבט מרחם כולם
הוא אף פעם לא ילמד אותי לרכוב על אופניים, לנגן על פסנתר
ובקושי תמונה או שתיים יש לי איתו
הוא רק נשאר בעולם האחר
ואני צריכה ללמוד להיות מישהי שראויה להיות ביתו
אני אישה בלי בעל
יצא לעבודה ולא חזר לעולם
נפל על הארץ שלנו בידי מחבל מורעל
כל בוקר אני קמה ומתפללת שהוא ירד לפה בחזרה בסולם
הבטחנו פעם, מתחת לחופה
שזאת אהבה של פעם בחיים
אמרת שתמיד תהיה פה, כל חורף וסופה
השראת אותי לעמוד לבד ברחובות שטופי הגשמים
אנחנו הורים לילד שאיננו
אפילו לכיתה א לא הספיק לעלות
בתקופה הקצרה שלו הוא הפך את חיינו
ובלעדיו אנחנו לא יודעים מי אנחנו בכלל יכולים להיות
האשמה תלך איתנו לתמיד
היינו צריכים להיות שם במקומו
להציל אותו ולתת לו לחיות בעתיד
לעשות את תפקידנו כהורים, ליצור לו את עולמו
אני חבר שאיבדה חבר
אתמול הוא נדרס בטרמפיאדה מחוץ ליישוב
אף אחד פה לא יודע לתת הסבר
איך זה קרה דווקא לבחור שהיה בשבילי הכי חשוב
גדלנו התפתחנו וחלמנו ביחד
יש לו חלק ענק ממי שאני
היינו ממש כמו איש אחד
ושאלתי, מה אני אמור לעשות עם החור הענק שנוצר בי?
ולחמנו כולנו ביחד כעם
והלכתם אתם ונשארנו לבד
לו רק יכולנו לפגוש אותכם לעוד פעם
רק כדי שתזכירו לנו שאתם הולכים בתוכנו, יד ביד.
הגעגוע אף פעם לא נגמר, הוא לא נעלם
זה לא נתפס אף פעם שאין אותכם לתמיד
הקרבתם הכל בשביל להגן על הבית של כולם
ואנחנו פה כואבים את השכול, ולמרות זאת מנסים לבנות עתיד.