שיתפתי אתכן ברכבת ההרים שהחלה אצלי מסוף2019 שאובחנתי עם רזרבה שחלתית נמוכה.
מרגע האבחנה, הכניסה למסלול הטיפולים הייתה מהירה ותוך מספר חודשים נקלטתי עם 2 עוברים שהיום הם בני 1.7 🖐.
כשהם היו בני 8 חודשים נכנסתי להריון וחוויתי הפלה נדחית שהייתה לי מאוד קשוחה ומאז הייתי במסלול של איפוס הגוף מציסטות, כישלון בטיפולים(לא הגעתי למצב שאיבה למעט פעם אחת שיצא עובר אחד ולא נקלט)...
חודש שעבר, הרופא שלי החליט שנעבור לפרוטוקול ארוך, כלומר הזרקה של דיכוי החל מהביוץ ועד שהגוף יתאפס מבחינת ההורמונים, זה לקח בערך 20 ימים עד שהגעתי לאיפוס, ואז הרופא אמר לי לבצע בדיקה עוד 5 ימים לראות אם ההורמונים מתחילים לעלות, כשביצעתי את הבדיקה ,גילינו, לתדהמתי , שהערכים מאוד קפצו והייתי צריכה לבצע את הבדיקה כיום לאחר האיפוס.. הוא גם הסביר שהטיפול הזה פוספס, ואני שהייתי ממש שבורה כבר חיפשתי חלופות, רופאים אחרים, והוא המשיך לבקש שנמשיך בפרוטוקוך הזה רק עוד פעם אחת וזהו (זריקות מאוד כואבות) והסכמתי.
ב11.4 עשיתי בדיקה וראיתי שאני לפני ביוץ וגם היו 2 זקיקים גדולים, ב12 קיימתי יחסים ולא בכדי להכנס להריון כי הסנתי שהסיכוי הוא לא סביר, וב13 היינו באילת.
ב16 ביצעתי בדיקה וראיתי שאני אחרי ביוץ וב18 התחלתי בזריקות.
ב23, שלשום, ביצעתי us ודם ובus ראיתי שיש רירית 12 ושיש עיגול מוזר עם נקודה שחורה קטנטנה.. הפרופסור ישר שאל אם ייתכן ואני בהריון, ואמרתי שלא נראה לי, אני ללא טיפולים ואין סיכוי...
יצאתי וביצעתי בדיקה שלclearblue והיה רשום 1-2+ , כלומר שבוע מההתעברות...למחרת ביצעתי בדיקת דם וראיתי שיש בטא 27.
אני כמובן לא יודעת איך זה יימשך, אבל היה חשוב לי לשתף כאן כדי לתת תקווה לכל אישה שתמיד תשאר באמונה שלמה.
החל מההפלה אני כל הזמן התפללתי , בתפילת הבוקר הפרטית שלי תמיד אמרתי תודה ובחנוכה בנר האחרון הייתי עם דמעות ותפילה שאזכה להיות שוב אמא, ואם אפשר בצורה טבעית ( למרות שהסבירו לי שהסיכויים לא סבירים)



