בדיוק כמו שלא כל רעיון מוצלח הוא יהודי, ולא כל רעיון יהודי הוא מוצלח...

המעבר הזה...  שמעתי את זה לא מעט פעמים

אם כך מי שמתעקש על זה הוא אנוכי שלא מתאבל וגם לא חוגג מאהבת ישראל

לדעתי מספיק שיש כמה שסובלים ולא מסוגלים לשמוח זו סיבה מספיק טובה להפריד ביניהם ולתת לכולם לשמוח.

לא צריך שכל המשפחות יסבלו מזה, וגם לא הרוב...

מי שרואה בזה חיבור יוכל לראות את אותו חיבור גם אחרי כמה ימים, אף אחד לא ישכח פתאום את המציאות שהיו מלחמות ומסירות נפש.  (וגם אם לא יראה, מה בכך?)

אבל מי שקשה לו המעבר ימשיך לסבול. 

הרי התחשבות בשני ואהבת ישראל קודם להרגשות.

אגב, חידשת לי בסעיף 4.  מה היה לפני?

אנשים מוצאים תחושות של ערכים גם במעשים שהם הפך התורה ממש

אין לנו גדלות הדעת מספיק כדי לדעת מה מוביל למה...  הרי אין ראיה שאם זה היה בזמן אחר לא היה חיבור וזה רק ניחוש בעלמא.

ועוד שההתחשבות היא עצמה תכלית החיבור ומהיכן יש לנו כוח לדחות אותה לטובת תקנה שמבוססת על ניחוש.

כל עוד לא מפורש בתורה או בחז"ל מה נכון בעניין

לדעתי (ואני מאמין שכך יגיד לך כל צדיק) שמים בצד את התחושות שלנו לטובת התחשבות באחר.

זאת דעתי בל אופן

האחד מצטער בפועל, והשני רק טוען שזה מתחבר לו טוב יותר. 

מה זה התקבל, לא קבעו אותו גדולי ישראל וזה לא מנהג ישראל, סך הכל הכנסת

לא רואה בעיה בלשנות משהו שגם ככה ספק אם צריך אותו מלכתחילה

לכל דבר אפשר למצוא חיבור איכשהו... שוב, זה לא חז"ל

אפילו שר' נתן מצא סודות בהלכות (שזה וודאי טוב) לפי האשכנזים זה לא אומר שיש בעיה שספרדי יעשה אחרת.  אז כל שכן כאן.. 

הרי לא מפסידים מלוותר ליהודי אחר שיהיה שמח.

אני לא רואה סיבה להתעקש שיהיה דווקא ככה, ורק בגלל איזה אסמכתא מפסוק שיש חיבור?! עזוב נו...

ברור שלהתחשב בצער של יהודים עדיף

דבר שני,יתכן שהיו מרגישים ככה גם אם היה נפרד..

בדיעבד מקשרים את ההרגשה לגבי החיבור המתסבך הזה לערך

חוץ מזה שעכשיו אתה מדבר בשם אחרים  

אני לא מרגיש בזה שום ערך

והיום הזה הוא לא מנהג ישראל, הוא רק הוטמע ע"י הצבא בעם בלי לשאול אותו

זה לא ע"י אנשים כשרים שבישראל, ולא על פי איזה מצווה שנמצאת בתורה..

לא לכל מנהג נותנים חשיבות, ואם זה מנהג שהולך נגד ערכי התורה אומרים לבטל אותו בדרך כלל (ועל זה נאמר "מנהג אותיות גהנם")

דבר שני, זה יצא במקרה צמוד ליום העצמאות

כמו שכתוב בויקיפדיה

"בריאיון לערוץ 2 שנערך בשנת 1994 אמר הרב שלמה גורן כי קביעת המועד בצמוד ליום העצמאות נעשתה במקרה. לטענתו, במשך כל השנה השנייה למדינה נדחה מועד קביעת היום שוב ושוב, וכאשר יום העצמאות התקרב, הבחין הרב כי לא נקבע ליום הזיכרון מועד, ומכיוון שלא נשארו ימים, הוצמד יום הזיכרון ליום העצמאות. לדבריו, רק מאוחר יותר ניתנה לדבר הפרשנות המקובלת, שעצמאות המדינה קשורה קשר הדוק לדם הנופלים"

בתשעה באב בחצות מתחילים לנקות את הבית, כי מתחילים כבר אז לקום מהאבל, וההלכה אומרת שמחצות מותר לשבת על כסאות גבוהים. בט"ו באב יש כבר חג, וזה היום הכי שמח לישראל, מלבד יוה"כ, כך לפי המשנה ("לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים").

אם תופסים את יום הזכרון כיום דכאון לאומי, אולי אתה צודק. אבל זה לא כך, יום הזכרון זה יום של צמיחה מתוך העבר, חיבור לעבר מתוך מטרה לצמוח ממנו וללמוד ממנו כדי שנגיע לעתיד טוב יותר, ונכיר תודה לחיילים שמתו בשבילינו. עם שאינו יודע את עברו, אין לו עתיד. כדי שנוכל להגיע לעתיד באמת טוב, ולעשות את השליחות שלנו, עלינו להתבונן בכל אלו שמסרו את נפשם עלינו, ולהבין שערך החיים גדול ואנחנו צריכים להוקיר אותו, ולהיות ראויים לחיים שניתנו לנו במתנה, שהרי יש כאלו שמסרו את נפשם, ואנחנו צריכים להפוך את המוות שלהם למשמעותי, ושלא יהיה לשווא. אם זה כך, וודאי שיום העצמאות הוא ממש מתאים. ורק אציין שיום העצמאות עצמו היה תחילה של מלחמה גדולה, כך שגם יום העצמאות עצמו מעורב קצת ביום הזכרון.

נכון, אבל אמרתי שכבר מחצות מתחילים לקום. וחוץ מזה, בתשעה באב ספיציפית, רוב השריפה הייתה בעשירי, ולכן יש סברה שלמחרת יהיו מנהגי אבילות, אבל לא שייך להשליך את זה למועדים אחרים.

אתחיל מהסוף:

את ימי הזכרון היהודים – עשרה בטבת י"ז בתמוז ובעיקר תשעה באב קבעו במרחק גדול מהחגים, כדי לא לערב את העצב בשמחה.

ובכן, כבודו שכח שני ימי אבל שצמודים מאוד מאוד לימי שמחה - צום גדליה ותענית אסתר. האם הם ברחו מזכרונו או שהוא השמיט כל דוגמה שלא תואמת את עמדתו?

כבודו גם שכח שעשרה בטבת חל בסך הכל שבוע לאחר סיום חג החנוכה.

יתרה מכך - הנביאים לא "קבעו" את התאריכים של הצומות, אלא קבעו אותם בתאריכים שבהם התחיל/הסתיים המצור ונחרב הבית. להגיד כאילו הנביאים בכוונה קבעו את התאריכים רחוק מהחגים זה מגוחך.

בפעם היחידה שבה חז"ל קבעו תאריך של תענית ולא עשו זאת בהתאם לתאריך המקורי שבו המאורעות התרחשו - הם קבעו את תענית אסתר *בכוונה* בדיוק בערב פורים. זה לא היה התאריך שבו אסתר ביקשה לצום, לא התאריך שבו הצום של יהודי פרס התקיים בפועל, לא התאריך שבו המן רצה להשמיד אותנו, לא התאריך שבו הוא הפיל פור, לא התאריך שבו המלך נתן את רשותו להשמדת היהודים, למעשה בתאריך י"ג באדר לא קרה שום אירוע ראוי לציון. הצום נקבע ליום זה דווקא בגלל שהוא סמוך לחג.

בנוסף המאמר רצוף באמירות פסאבדו הלכתיות, למשל הקביעה שאם מת לא יכול לצוות שטר אז האמירה "במותם ציוו לנו את החיים" סותרת את ההלכה. נו באמת, כאילו מישהו אי פעם אמר שהמשפט הזה הוא הלכה שחייבים לקיים. ברור שמדובר באמירה יפה, לפיה האנשים האלה הקריבו את חייהם כדי שאנחנו נוכל להמשיך לחיות ולשמוח בארץ ישראל. אף אחד לא חשב שיש כאן ציווי במובן של צוואה שחייבים לקיים.

אז התירוצים שלך הם סבבה.

אבל הטענות שלו הם הרבה מעבר לקושיה, הוא שומט את הבסיס ההלכתי של המאמר. (ואני די מסכים איתו)

הבעיה המרכזית במאמר היא שכמו שאמר "פשוט אני..", הוא מלא באמירות פסאודו הלכתיות. גם אם אפשר להעמיד איזושהי תיאוריה אפשרית שבה הטענות האלה לא מופרכות מעיקרן (אלא רק לא רלוונטיות), המאמר הוא לא יותר מוורט יפה. חסר כל בסיס הלכתי (באותה מידה שאתה מוציא את צום גדליה מהכלל, אפשר להוציא גם את יום הזיכרון). והטענה היחידה שנשארה בו היא הסברא שזה לא הוגן כלפי משפחות החללים. שזו טענה שאני בהחלט יכול להבין, אבל זו כבר שאלה של שיקול דעת.

הבעיה היא שמישהו כותב מאמר שמתדמה למאמר תורני שטוען להיות דרך היהדות הנאמנה, בזמן שאין לו ביד יותר מסברא יפה שאותה הוא מקשט בדברי דרשנות.

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)

חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש

מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני

ים זמן לשיעורי תורה בשבת

ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה

ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30

אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.

רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).

רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז

תנסה לערבב את השכל והלב, אולי זה יעזור

אלא להבין מה אתה רוצה שיצא ממך

זה באמת מורכב.

חשוב בעיני לברר את המצפון, מאיפה הוא מגיע? מאיזה הקשרים ובאיזה סיטואציות או בחירות הוא עולה? כשאתה מתנהל על פיו אילו רגשות עולים לך? מצפון יכל לנבוע מהמון מקומות, חיצוניים מאוד עד פנימיים מאוד, חשוב לשים לב מאיפה הוא נובע.

ושאלה שעוזרת לי לברר את הדרך-

מה מהרצונות פונה החוצה ומחפש את המילוי מדברים חיצוניים ומה מהרצונות נובע מתוכך ונוגע לבחירה שלך? לרוב רצון שמחפש את המילוי בדבר חיצוני (כשיהיה לי, כשאטוס, כשאשיג משו) הוא דמיוני ולא באמת ימלא אותך, אבל רצון שנובע מתוכך, שלרוב גם יתלווה בעמל ובגבורה מסויימת הוא זה שתרגיש איתו שלם.

זהו וכמובן שהדרך היא שלך אז התשובה היא רק אצלך🫵🫵 בהצלחה אהוב!

שצריך לזרוק משהו ליצר הרע (אם זו הכוונה ל"מה שבא לי";

לא משהו שהוא ממש נגד התורה ושעלול להזיק לך בהמשך

אלא למשהו שהוא לא נורא - לא כל כך תורני, לא כל כך

כמו שהמשפחה או מישהו קרוב מתנהלים לפיו, משהו

שאתה רוצה אבל לא בלי גבולות לגמרי. 

לא יודעת למה אתה מתכוון ב"מה שבא לי",

אבל אביא דוגמא מעצמי:

שמעתי וראיתי פעם אחת ביוטיוב מוסיקה

שממש לא משלנו. קובנית. חושנית.

(כמו אצל כל ההיספנים); האזנתי

שוב ושוב ושוב- וממש התמכרתי.

הרגשתי קצת רגשי אשמה - זו מוסיקה

ומילים כל כך לא יהודים. אבל אחרי כמה

זמן, זה עבר לי. כלומר, אני יכולה להאזין

ולהינות, אבל לא כמו האובססיה הראשונה

שהיתה לי.

אם לא הייתי מרשה לעצמי להאזין,

הייתי אולי מרגישה נורא צדיקה אבל

גם מרמור וכעס והרגשת חנק.

אותו דבר לגבי ספרים;

ספריה ציבורית - יש אנשים

שהיא טאבו לגביהם. ובאמתא

רוב הספרים המודרנים הם

זבל. ממש. גסים לשמה....

אבל אוהבת לקרוא אז אני

כן הולכת ונזהרת; אם זה

מהסוג הזבלי, אני לא נוגעת

משתדלת ספר שאם יש

בו דבר מה לא צנוע, זה

לא יהיה לשמה...  מבין?

אותו דבר לגבי ספר שכותב

על נושא שאני אוהבת.למשל,

טבע, צמחים, חיים של מישהו

בטבע.... אבל אם יש שם 

אפיקורסות וליצנות מהסוג

הגרוע, אוותר. 

זה הקרבן שלנו לקב"ה.

לא פשוט ללכת על גשר צר...

ואם נופלים לעתים לאחד הצדדים,

להשתדל להיזהר שזו לא תהיה 

נחיתה קשה מדי, שאחר כך,

עלולים לשלם עליה ביוקר....

אז זורקים משהו לכלב התאב הזה

איזו עצם קטנה. ולבקש מהשם

שנסתפק בזה ונרגע מזה.

בהצלחה!