והדבר הכי קשה
הוא לקחת צעד אחורה, בשקט
להבין שאני לא, אני לא יכולה
אני לא אוכל להציל את כולם.
גם אם מאוד ארצה.
להפנים את זה במוח שלי הכי חזק שאפשר
שהוא לא ירצה ישר לרוץ להציל
שלא כל פעם הוא ינסה לסכן את הקיים.
אני לא יכולה לטפל בבעיות של כולם
אני אפילו עם שלי לא מצליחה להסתדר.
יש אנשים שגדולים ממני ואחראים שזה הבעיה שלהם
אני יעשה את המקסימום
אבל לפעמים לפעמים
המקסימום הוא פשוט ללכת צעד אחורה
להבליג.
להבליג כלכך חזק שזה כואב.
לעצום עיניים ולהיזכר שפשוט.
אין.לי.מה.לעשות.
הוא לקחת צעד אחורה, בשקט
להבין שאני לא, אני לא יכולה
אני לא אוכל להציל את כולם.
גם אם מאוד ארצה.
להפנים את זה במוח שלי הכי חזק שאפשר
שהוא לא ירצה ישר לרוץ להציל
שלא כל פעם הוא ינסה לסכן את הקיים.
אני לא יכולה לטפל בבעיות של כולם
אני אפילו עם שלי לא מצליחה להסתדר.
יש אנשים שגדולים ממני ואחראים שזה הבעיה שלהם
אני יעשה את המקסימום
אבל לפעמים לפעמים
המקסימום הוא פשוט ללכת צעד אחורה
להבליג.
להבליג כלכך חזק שזה כואב.
לעצום עיניים ולהיזכר שפשוט.
אין.לי.מה.לעשות.