לפני חודש הורדתי מטפחת ושמתי פאה ובטחון שלי חזר ,מרגישה יפה יותר נשית יותר ונינוחה יותר. אבל הצפון שלי לכ שקט בכלל מרגישה שאני עושה משהו שאסור.
אוףףףף למה המצווה הזאת כל כל קשה לי
המקוריתלא יוצאת למכולת עם כיסוי...
למרות שזה לא קל ולפעמים גם פחות יפה בעיני.
אם את רוצה אנסה להשיג לך חומר מסודר על המעלה והיתרון בפאה. אושאנסה לכתוב לך בקצרה...
אבל בסופו של דבר,זה כן עניין של פסיקה, ובעיני חשובה גם דעתו של הבעל. אז השאלה אם את רוצה לדעת ויעזור לך או רק יעמיק את הקונפליקט?
אנסה למצוא מחר בבוקר משהו מורחב, ואם לא, אכתוב ככה את הידע לי.
אם לא הגבתי, תקפיצי 
לא יודעת מה דעת הפוסקים בכל דבר,
אבל יש פאות בעיניי שהן ממש מושכות, שאפילו מושכות יותר מהשיער הטבעי
ואז- כאילו מה עשינו בזה?
צניעות, לפי דעתי לפחות,
היא לא לשחק עם היצר הרע,
להיות יפה, ולייפות את עצמך, אבל לא לשדר מיניות מוחצנת,
ולפעמים הפאות האלה משדרות ממש מיניות (לפחות בעיניי, שוב)
ואני לא מבינה איך זה רצון ה'.
כאילו, רצון ה' זה שתמשכי גברים זרים ברחוב? ובואו, לאישה יש מלאאא כוח בזה
לפעמים נראה לי שעסקי הפאות האלה הלכו ממש רחוק...
אני רואה פרסומות וזה נראה לי רחוק-רחוק מצניעות. כאילו הערך של הצניעות זה לגמרי לא בקונטקסט.
לא יודעת מה להגיד לך, כי תיארת פה קושי רציני עם מטפחות,
ועם זאת גם שאת לא לגמרי שלמה עם הפאה.
אולי תתייעצי עם בעללך\אמא\חברה\אחות שגם רואות את הפאה ממש?
תספרי להן מה ההתלבטות שלך,
והן יוכלו לעזור לך יותר.
ונשואה- את בעלה, בבית.
וגם רווקה- בעדינות, לא בפריצות, לא במיניות בוטה או מוחצנת.
וחוץ מזה שפאה הרבה פעמים *יותר* יפה ומושכת מהשיער הטבעי.
כאילו רווקה עם שיער יפה ומושך,
יכולה להיות *פי אלף* יותר יפה ומושכת עם פיאה!
אז מה עשינו בזה?
עם פיאה היא יותר מושכת את עיני הגברים מאשר עם שיערה הטבעי. אז איפה הצניעות כאן?
בוודאי שיש פיאות שמאפילות על השיער הטבעי.
אמא שלי היתה הולכת עם פיאות.
והעיקרון עצמו נשאר.
פיאה שבאה להחצין מיניות היא פיאה שמחטיאה לערך הצניעות.
ובואי, יש פיאות שמשדרות הכל חוץ מצניעות.
יצא לי לראות נשים שאמרתי לעצמי מה הקשר בין זה לבין צניעות.
וכן, הפאה היא זו שעשתה את ההבדל.
באמת שאת לא יודעת על מה אני מדברת? אולי אנחנו מעולמות שונים. אני ראיתי הרבה כאלה.
הרב עובדיה כותב שרוב האחרונים מתירים לרווקה שיער פזור.
ובלי קשר, כיסוי ראש התחיל מקללת חוה. והמנהג המשיך עד מתן תורה, ואז זה הוזכר בתורה ונחשב איסור דאורייתא. אבל אין לזה שום קשר לצניעות (בדיעבד, אחרי שהתרגלו לכסות, אז כן...)
ואין שום איסור לאשה להיראות יפה, לשדר מיניות או וואטאבר. אסור לה רק לבלוט בצורה מוגזמת, וזה שייך רק בפאות מוגזמות בעליל.
מחצינות את מיניותן.
אז מה את אומרת פה בעצם
שיסתפקו כולן בפאות שנראות נורא כדי להיראות פחות טוב כדי שחס וחלילה אף אחד לא יימשך אליהן?
וסליחה
משיכה עם כל הכבוד תלויה בעיקר בגבר וההסתכלות שלו. מותר לאישה לאהוב את עצמה ולהיראות מטופחת ונאה על סביבתה - לא עניין של מושכת או מינית בכלל.
בטח ביחס למה שרואים הרבה פעמים ברחוב.
אבל לא ממשיכה את הדיון.
זה עניין שמסור ללב וליראת שמים, כי תמיד אפשר להיתלות בהיתרים של רבנים.
בעיניי יש פאות שהן לחלוטין משדרות מיניות, ואפילו מיניות בוטה.
וזה שנשים חושבות שהדבר הזה צנוע, זה הזוי.
אבל זה דבר שמסור ללב, וגם סיימתי את חלקי בדיון.
הדיון ההשקפתי לגבי יופי שונה מהדיון ההלכתי לגבי הפאה עצמה
יש את ההלכה לכסות את השיער, ופה זה נחלק בין הפוסקים בין מטפחת לפאה, ובזה פאה אפילו נחשבת בחלק מהדעות למהודרת יותר כי היא מכסה את כל השיער ממש ולא כמו מטפחת שנראות השיערות באזור האוזניים או המצח
ויש את העניין ההשקפתי לגבי אחריות האישה אם תרצי על הנראות שלה ועל האם באחריותה שמירת העיניים של הגברים במידה מסוימת
יש שאומרים שצניעות לא שוות ערך לכיעור מכוון ( כשאגב בעיניי מיניות/מושכת זה לא קשור לפאה עצמה זה קשור להלך רווח ולשדר מסוים) וכמו שיש פאות שמייפות מאוד את האישה יש גם כיסויים שמאוד מייפים את האישה, ומשום מה נגד זה לא יוצאים חוצץ ואומרים לה: למה את לא שמה כיסוי ראש של הסבתות ?
אבל שוב, מה שכתבתי זה לגבי פיאות שמשדרות מיניות מוחצנת.
כל מיני פיאות ארוכות, עם גוונים וכו',
מאוד-מאוד מושכות ומשדרות מיניות
מה שלא יכול להיות במטפחת.
כי שיער זה משהו עם קונטקסט מיני. ומטפחת, איך שלא תסתכלי עליה- אין לה את הקונטקסט הזה.
כשהוא מורם אל על
ואליו מתווספים איפור והתנהגות שמשדרת קלילות
תאמיני לי שאפשר
ובעיניי בכלל ביגוד קצר וצמוד וצבעוני, ושפת גוף, ונראות שמשדרת פתיחות הרבה יותר משמעותיים מ- כן פאה או לא פאה
ובלי קשר, אין תחרות בין מה יותר מושך. יש שאלה של האם היופי הוא 'מוקצה' וצריך להימנע ממנו או לא, ומהי צניעות. האם רק חיצונית בנראות או שיש משהו מעבר? בעיני זה הכל ביחד.
לא לדעת כולם התשובה לשאלה האם יפה הוא מוקצה היא כן
ולא בהכרח כולן הולכות עם פאאות בלונדיניות עם אומברה
אבל זה שיש מלא דרכים, ממש לא מתיר את הפאות הלא צנועות.
אין אף פוסק שקבע דברים ברורים, ביחס לאיזה פאה לא ואיזה כן.
גם לא איזה מטפחת לא ואיזה כן.
גם לא בתכשיטים.
זה עניין של יראת שמיים.
את רוצה פיאה מושכת שתמשוך את עיניי הגברים?
סביר להניח שתוכלי לעשות זאת בלי שאף רב יאמר לך לא.
ואולי גם להרגיש שזה אחלה וסבבה, כי כולן ככה.
השאלה היא אם בפנים את מרגישה שזה צנוע ותואם את ערך הצניעות,
או שלא?
או שאת מושכת ומינית יותר עם זה?
אבל לא להיתמם ולהגיד שכל הפיאות אותו דבר, ושאין שום פסול בפיאה,
ואישה צריכה להיות יפה ומושכת.
כי צריך גם לומר את האמת, שיש פאות שהן ממש-ממש-ממש באות לשחק על הקטע המיני.
וכדאי להיות עם יד על הלב, ולהיות כנה עם עצמך.
אני כן אומרת שבדרכ השיח המתלהם יותר על חוסר צניעות, נוגע רק לפיאות כמעט
כל מה שאת אומרת נכון ואני מסכימה איתו,
רק שיש באמת קו דק בין להיות יפה לבין להיות מושכת.
גם עם פאה יחסית סולידית אישה יכולה להיראות צנועה מצד אחד, מצד שני - עם התנהגות מסוימת ובגדים מסוימים והליכות מסוימות, להיות מושכת.. אז זה לא רק הפאה בעיניי, ובמיוחד שאני רואה את זה אצל הרבה נשים ששמות בכלל כיסוי
אפשר לפתוח דיונים על כל תת נושא.
פשוט כל התגובות היו לגמרי בעד.
הפותחת תיארה קונפליקט מול הפאה,
קונפליקט שיכול להעיד שהיא מרגישה שהפיאה יותר מושכת מהשיער הטבעי שלה, ושאולי קשה לה עם זה,
וישר ביטלו את זה.
אז באתי לומר שלפעמים פיאות באמת בעייתיות, והקונפליקט קיים.
הכלל המנחה הוא שאסור לבלוט בצורה מוגזמת. אם מישהי נכנסת וכל העיניים עליה בגלל שהיא חבשה פאה מוגזמת - זה אסור. חוץ מזה הכל מותר. צניעות היא לא קטע של יופי, חלק מהמהות הנשית הוא יופי.
קודם כל בעיניי ההשוואה בין רווקה לנשואה הוא סתמי. מה את באה להראות בזה?
בואי נקיים דיון על ערך הצניעות.
מה זה להיות צנועה?
להיות מכוערת? לא. ממש לא.
צניעות זה גלא לשדר מיניות מוחצנת? כן. בעיניי כן.
האם יש פיאות שממש משדרות מיניות? כן.
אז איפה פה הצניעות?
בעיניי וודאי שיש.
אז מה הכלל בזה?
לדעתי אם אישה מרגישה יותר מושכת מינית עם הפאה מאשר בלי,
זה בעייתי.
ובגלל שתמיד אפשר לומר "אני שמה פאה רק כדי לכסות את הראש"
זה דורש כנות אישית.
ומתלבשת בבגדים רחבים, עד אחרי הברך, פליסה, מכופתרת עד הצוואר
גרביים אטומות..
בין עם מטפחת ובין עם פאה היא לא תהיה מושכת, סליחה
כי משיכה מורכבת לא רק מפיאה/שיער
כי כמו שיש הרבה נשים עם שיער יפה והן לא מושכות, אותו דבר גם עם פאות
משיכה זה לא רק שיער
זה גם. אבל יכול להיות שלא.
1. נשואה היא אשת איש, ולכן כל דבר שהיא עושה *שמשדר מיניות*- זה ממש לפלרטט עם איסור חמור מאוד.
יש גבול חמקמק בין להיות יפה ונאה,
לבין להיות מושכת ולשדר מיניות.
שוב, כמו שכתבתי למקורית, אין שום רב שפסק בזה,
אז אין איזה תוואי ללכת בו,
אבל אם אישה מרגישה יותר מושכת ומינית עם הפיאה, זה בוודאי בעייתי מאוד.
את אשת איש מותק.
את לא בחורה רווקה שאמורה לתפוס לה גבר.
2. יש רווקות, שגם אם יעשו הכל-הכל-הכל כדי שהשיער יהיה יותר יפה,
עדיין תהיה פאה שיכולה להיות פי אלף יותר יפה מהשיער הטבעי שלהן.
כבר כתבתי את זה,
שאישה נשואה עם פאה
יכולה להיות הרבה יותר מושכת
מרווקה בלי פאה.
מוזר לי שכאילו רק אני נתקלתי בזה. מה, לא ראיתן בחייכן נשים עם פיאות מאוד מושכות שמשדרות היפך- צניעות?
רק לי יצא לראות את זה?
מוזר.
והכלל הוא שאצל נשואה הדברים יותר חמורים, כי את אשת איש.


ירושלמית במקורכשראיתי אותה לראשונה היו צריכים לשכנע אותי שזו פאה
זה נראה שיער ממש.
והן מושכות את העין ממש כי תמיד נראות יפה
מי שמשקיעה בלייס, משקיעה גם בנראות של הפיאה כל הזמן, תלך לחפוף מיד כשצריך וכו'
יחד עם זאת לא רק פיאה מושכת, זה תלוי בעוד גורמים.
פורסם איזה פשקוויל נגד, עם חתימות של כמה רבנים, לכי תדעי מי באמת חתם ואם זה לא מזוייף. תכלס רוב הפוסקים מתירים, ולייס זה לא דבר חדש - מאז ומתמיד ניסו לעשות את הפאות ממש כמו שיער ולכן היתה מחלוקת.
תשובה הלכתית על פאות לייס:
פאות טופ לייס - מותר או אסור? - כיסוי ראש בהלכה: פאה נכרית, מטפחת, דעת גדולי ישראל
פאת לייס נראת כמו שיער, זו המטרה שלה
אף אישה נורמלית לא תוציא כמעט 20,000 שקל סתם על פיאה.
כל הרעיון שלה שהיא תראה כמה שיותר טבעי, והיא נראת יפה גם שבוע ושבועיים אחרי חפיפה
אני מכירה מלא עם פאות כאלה, ומי ששמקיעה ושומרת על הפיאה ומחליפה לייס כל כמה זמן שצריך (נראה לי כל חצי שנה) נראת כמו רווקה
כנראה ראית פאה של פאנית גרועה.
יש לי גיסה עם זה וזה נראה שיער ממש, השערות נראות יוצאות מהקרקפת זה כל הרעיון של טופ לייס.
אם לגיסות שלך זה לא נראה ככה אז שיחליפו פאנית
כי זה נראה טבעי יותר
עם השנים הפאות נראות טבעי יותר ויותר וגם נראות יפות יותר, כנראה שיש קשר
בעיניי פאה זה באמת לא מלהיב בעיקר מבחינת נוחות, זה ממש לא נוח
אבל זה יפה יותר בד"כ ממטפחת, תלוי איזו פאה ואיזו מטפחת
וזו לא פעם ראשונה שאני נתקלת פה בהודעות כמו הפותחת שלנשים שקשה עם כיסוי ראש, עם פאה מרגישות טוב יותר.
זה כנראה אומר משהו
והוסיפו לייס
כי אין סיכוי
הפאות החדישות עם הלייס, לוקח כמה שניות גם למישהי שממש מבינה, לדעת אם זה אמיתי או לא
אבל יש מצב שיראה לא משהו כי הרבה נשים היום מחדשות את הפאה או מוסיפות רק לייס ושאר הפאה יכולה להיות מלפני כמה שנים טובות...


כששביל לבן התחיל זה היה נחשב כ"כ לא צנוע
שנשים ”צדיקות” היו צובעות אותו עם טוש....
מצחיק שהיום זה נחשב הכי ”צנוע”
oo
בדרך כלל זה מאוד צנועת. אבל בעיני לומר שאין פאות כאלה כמו ש @@שוקולד פרה. תיארה, זו היתממות.. כי יש..לא מתחילה להתעסק עם לייס
כי לייס לא מתוחזק נראה גרוע
כתבת:
יש שתי טעמים לכיסוי ראש.1. סממן (ואז עולה דיון האן מספיק חצי כיסוי ראש, סרט או וואט אבר...)2. פשוט לכסות את שיערה (ופרע את שיערה וכו...)
הטעם הראשון הוא פשוט המצאה! מתערבת איתך על מיליון דולר אם תביאי לי מקור מחז"ל או מהראשונים (לא איזה ספר צניעות שיצא לאור בשנות ה90). זה פשוט לא יאומן איך ההמצאות האלה השתרשו בציבור והפכו לאקסיומות, כאילו - זה ברור ואין מה להתווכח על זה... או כמו שאחת כתבה פה: 'יש דעה שזה לא היכר'... בואי תביאי לי דעה אחת שזה כן היכר!
אם יש לך ראש וזמן לחפש בגמרא את הטעם, את תמצאי שהטעם הוא בכלל קללה, אחת מעשר קללות של חוה בגלל החטא שחטאה זה שהראש שלה יהיה מכוסה...
כשמדברים ברצינות על 'דעה' אז לא פותחים ספר הלכה עדכני שבעצם ליקט דעות או גרוע מכך, העתיק מה שהוא מצא בפשקווילים. אלא הולכים למקור, לגמרא, לראשונים, ושם כתוב רק שמנהג בנות ישראל המוזכר בתורה הוא לכסות את הראש. אין שום דעה שכיסוי ראש נועד לצניעות! ובוודאי שלא להבדיל בין רווקה לנשואה!
ההבדל בין רווקה לנשואה נוצר בדורות המאוחרים, בתקופת הגאונים. הם דיברו לראשונה על כך שרווקה הולכת בלי כיסוי ראש. אבל בתקופת הגמרא הרווקות כיסו את הראש. אין אף פוסק ראשון או אחרון שטוען שצריך להיות הבדל בין רווקה לנשואה, למעט בודדים שאסרו פאה מסיבה זו.
לק"י
את ניקית חדשה... מאיפה הקפצת אותו פתאום?!
אני לא יודעת מה איתך
אני בתור ניקית חדשה קראתי את הדפפים עד שנת תשנ"ח חחחחחחחח
והכי מצחיק אותי שלקח לי זמן עד שנפל לי האסימון שגם אני יכולה לכתוב פה,
זה היה נראה כאילו כולן פה מעולם אחר ורק אני מהעולם האמיתי (אין לי פה סמיילים, אז נקרע מצחוק)
שירה_11לק"י
למרות שנראה לי שכשנכנסתי לפורומים סגורים גם קראתי בהם אחורה.
שירה_11רק בהתחלה, אחר כך כבר פחות 
ולגלות שמאחורי הסרט יש פאה
לכל אחת נראה מוזר ופרובוקטיבי מה שלא נהוג בסביבתה הפרטית.
במשך עשרות שנים אנחנו מוצפות בתעמולה נגד פאה, אסור ואסור ואסור ואסור. 99 אחוז שקרים גמורים. אז מה הפלא שאת מרגישה ככה? אולי כדאי שתקראי את הספר "חן וכבוד" ותביני שאת עושה מצווה גדולה ולא להיפך.
אבל פאה זה פשוט ללכת בלי ולהרגיש עם.
את הספר גדר עולם חיבר החפץ חיים כנגד הפרצה הנוראה שהיתה בזמנו ברוסיה, כשרוב הנשים הנשואות הלכו אז ברשות הרבים גלויות ראש לגמרי. ובפרק א' שם כתב בזו הלשון: "כל הפוסקים ראשונים ואחרונים כולם העתיקו דבר זה לדינא (להלכה) דאם האשה יוצאת לשוק ושערותיה מגולין היא עוברת בזה על איסור דאורייתא (מהתורה)". איסור דאורייתא זה שאסור לאשת איש לגלות את שערה ברשות הרבים, מובא במפורש בגמרא (בכתובות עב.) בזו הלשון: "ראשה פרוע דאורייתא דכתיב (במדבר, ה, יח) וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה".
המעיין בש"ס ובכל הראשונים שמסבירים מה היא הפאה, יראה שהפאה שימשה כתחליף לשערן של אותן הנשים שהיה להן מום בשער, כגון שהיו קרחות או ששערן היה לבן או מועט וכדומה. ושהלכו אתה גלויה רק בבית ובחצר. ולא מוזכר בשום מקום בש"ס או בראשונים שהפאה יכולה לשמש או ששמשה ככיסוי ראשן של נשים נשואות ברה"ר.
בעניין התחלת התופעה של יציאת נשים בפאה גלויה ברה"ר בשו"ת דברי חיים (נדפס בשנת תרכד' יו"ד ל') מובא שהמקור ל"מנהג" זה הוא מן האפיקורסים, וזו לשונו: "ואך באמת אין אנו צריכים לזה, כי ידעתי בבירור כי בהיותי אצל מו"ח ז"ל במעהררין שגם שם לא הלכו במלבושי פריצות כזה ח"ו וכפי ששמעתי אז לא נמצאת בכל מדינת אשכנז, שום אשה חשובה לילך בשערות ופאה נכרית, רק איזה מנקלי העם פחותי הערך והיו לקלס. ורק בעוה"ר מקרוב נשתרבב המנהג הזה מן האפיקורסים ח"ו, לא על זה נאמר שהותר גם לנשי מדינתנו לנהוג כן והאיסור במקומו, והעובר לוקה מהתורה, ולכן מדין תורתינו הקדושה, אסור לילך אפילו בדבר אחד פריצות כדרך העמים."
בנוסף להחטאת הרבים בגירוי היצר ובהרהורים רעים שגורמת על ידי הליכתה בפאה ברה"ר, ובכלל זה עוברת גם על הלאו דלפני עור, ובנוסף לזה שהיא עוברת על הלאו דפריעת הראש שגם הוא מדאוריתא, וגם על האיסור דלא תקרבו לגלות ערוה, ועל מנהגי הצניעות של בנות ישראל הנקראים דת יהודית, ועוד שמקלקלת לעצמה את יסוד בריאתה, ועוד שעוברת על חילול ה' בפרהסיא, שעוברת עבירה חמורה ברה"ר. בנוסף לכל אלו היא עוברת גם על איסור דאורייתא נוסף של "בחוקותיהם לא תלכו" . מובא בשלחן ערוך (יורה דעה קעח'-א') וזו לשונו: "אין הולכים בחוקות העובדי כוכבים ולא ילבש מלבוש המיוחד להם". והרמ"א שם מבאר "וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשם פריצות, כגון שנהגו ללבוש מלבושים אדומים".
הכי קל למצוא את המתירים שאין להם על מה לסמוך, ארוכה הרשימה של האוסרים בחומרה רבה. תחשבי באיזה צד את רוצה להיות. הרי את יודעת עמוק בפנים שזו לא הדרך. זה כואב לך.
אם תרצי לקרוא את הספר תבורך מנשים, הוא מאוד מחזק לאהבת הצניעות ולהבנת המקורות.
הוא מאוד מסביר את עניין הפאה ואת הבנת העניין.
בהצלחה.
קריאה מהנה.
אבל אני קראתי באמת מספיק, מקורות אמינים וספרי אמת בנושא
ראיתי שזה רב של חב''ד. אני גם בטוחה שאם דובר על כך שפאות זה מותר זה בטח לא הפאות בנות זמנינו.
אני לא חושבת שאפשר להכשיר את הטמא
♥
ותקראי; אל תהיי בטוחה בכלום לפני שקראת.
אם קראת כל כך הרבה ספרים נגד, ספר אחד שמסביר למה כן קשה לך לקרוא?
את בתגובתך שללת פאות באופן גורף, בלי שום הסתייגויות.
אני גם בטוחה שבמקורות שקראת לא דיברו על מטפחות בגובה של מגדל אייפל ככיסוי ראש צנוע שלא מושך את העין ולא גורם לגירוי היצר והרהורים רעים וכו' (כלשונך)
אני מבינה שיש דעות שונות ולא הופכת את כל מה שהוא לא כדעת רבותיי לטמא.
אני לא רק אתמול נחשפתי לסוגית הפאות. זה כבר שנתיים לפחות.
בסופו של דבר הגעתי למקורות שלי הקדומים ולא העכשווים והמודרנים.
הייתי קוראת אם הייתי חושבת שיש בזה מין האמת, ואם יש בזה באמת מחלוקת. אני חושבת שצריך לקבל את האמת ממי שאמרה ולא משנה מי זה, כן?
אבל אני יודעת ממתי התחילו בכלל הפאות, הכל התחיל לפני כמאה שמונים שנה כשגזר הצאר הרוסי שר"י על כל נשות מדינתו ללכת בשער מגולה. וכך הכל התגלגל לו.
שרה אימנו בטח לא הלכה בפאה, לא פאה מסולסלת ולא פאה עם גוונים. ובאמת שאם הייתי מרחיבה בזה הייתי כותבת כאן מגילה ארוכה מאוד...
אני הולכת על פי הרבנים שלי, שסוברים שזה אסור לכל הדעות כמו שכתבתי בתגובה הקודמת.
אל תהיי כל כך בטוחה, אני מרגישה שאת קצת כועסת,
אבל במקורות שלי לא כתוב ללכת עם בובו (שמגביה את הראש) צריך ללכת כמה שיותר צנוע ופחות מושך את תשומת הלב
לכן לא, מטפחת בגובה של מגדל אייפל, לא יצא מפי ולא לרגע. בישעיה כתוב על זה דווקא, "בַּיּוֹם הַהוּא יָסִיר ה' אֵת תִּפְאֶרֶת הָעֲכָסִים" והוא כדפירש"י "שיראו גסות וטפופות", שיוצר בדיוק את אותו אפקט אסור עליו נתנבא הנביא.
אני באמת מצטערת, אבל פאה, ולכל הדעות הפאות של זמנינו זה טמא, אסור, מכשיל מאוד.
סגול, צהוב, ירוק, כתום, ורוד
אלא רק שחור אפור וכחול
פשוט כל שאר הצבעים מושכים את העין ולא בטוחה ששרה אמנו הלכה עם צבעים כאלה (גם בבגדים אגב)
וגם בלי קשירות מיוחדות אלא מטפחת פשוטה כמו של נשות מאה שערים, נראה לי ששרה אמנו הייתה יותר בסגנון שלהן.
אני לא כועסת
סתם לא מבינה למה לדבר בכזאת נחרצות כשאת בכלל לא מוכנה לשמוע דעה אחרת.
ועכשיו מבינה שאת פשוט יודעת הכל אז לא נשאר לאף אחד מה לחדש לך.
ולא יודעת למה בכלל הגבתי לך מלכתחילה.
בהצלחה יקרה!
שיהיה לך רק טוב ושלא תצא תקלה תחת ידייך.
חנהחןאני הולכת רק עם מטפחות בצבעי שחור, כחול כהה, ירוק כהה, חום...
בבית אני מתפרעת!
וגם לגבי הקשירה, קשירה רגילה, מטפחת מרובעת.
אני לא יודעת הכל, פשוט בסוגיא הזאת אני לא חיפשתי איפה להתיר,
קראתי כל מה שצריך, הבנו את המקורות, לכן מה יש לחדש?
האמת שהייתי קוראת את הספר באמת כדי להבין איך אפשר להגיד שזה מותר ועוד לכתחילה ויותר ממטפחת. זה באמת מענין.
אבל אם נקח את התורה מנגד הספר הזה, זה ברור לי ולך שהתורה היא מה שנתחשב בה קודם.
לא בא מהתנשאות חלילה.
בהצלחה ♥
רק חבל שאת (או רבותייך) פוסלת בדרך את כל הדעות האחרות.
אני גם לא חיפשתי איפה להתיר.
וגם חברה שלי ששמה מטפחת בצבע ירוק לא חיפשה להתיר.
פשוט הרבנים שלנו זה לא הרב שלך.
ומסתבר שלתורה יש עוד כמה פירושים שאת לא מכירה.
ולפי דעתי, אני לא רבנית כמובן, עדיף שמישהי תשים פאה מאשר תסתובב גלויית ראש. מקווה שזאת גם דעת רבותייך.
רבותי הם לגמרי גדולים בתורה ואף גדולי הדור שהורו כך. אני בעצמי בן אדם פשוט.
את בטח יכולה להבין למה אני שאני לא חבדניקית (וזה כידוע שהם מאוד מובילים בענין הפאות) לא ארצה לקרוא ספר בענין שאני כה בטוחה בו והולכת בדרך מסוימת.
יש המון מקורות שמאוד קשה לעוות ולסלף אותם, וכמו כן מנהג בנות ישראל מאז ומעולם...
אז יש שלא יסכימו כי יש עניין גם עם מקור השיער... איסור עבודה זרה
יש רבנים גדולים שמתירים פאה ושפסקו פאה לכתחילה. באמת לא הגיוני שאת הקטנה לעניות דעתך ורוחב אופקייך ההלכתיים והפסיקתיים שכנראה דלים מאוד לעומת אותם גדולים, תגידי "יש המון מקורות שמאוד קשה לעוות ולסלף", את יודעת שיש כזה דבר מחלוקת בין ת"ח? אחרונים או ראשונים כל אחד בדרגתו. סליחה, אבל מי את שתזלזלי ככה? במיוחד בבנות כשרות וצנועות שאלו רבניהן שהן הולכות בדרכם. הגעת משום מקום והתחלת להתבטא כך. לא שייך אצלינו בפורום.
כבר הייתי בפורום הזה בעבר דרך משתמש אחר, אני לא אוהבת את הניסוח שלך ואת צורת הביטוי, מאוד מגעיל. אז תסלחי לי אני לא רוצה להכנס איתך לדיונים, מחילה ♥
רק דבר קטן, יש נשים שלובשות פאה קצרה ולא בולטת, אני לא מדברת עליהן... שאותן אני דנה לכף זכות
לא הבנתי מה בדיוק הגעיל אותך. אבל בסדר. ולכתוב מחילה עם לב אחרי שיצאת בהאשמה חותכת שכזו, לא באמת עושה משהו.
זה בדיוק "פושט טלפיו ואומר כשר אני". אני ממש לא צריכה את האישור ממך שהכל בסדר. אין לי מה להוסיף.
שהכל בסדר עם לב?
את בטח צריכה לקבל "אישור" ממני, קראת לזה אישור (כנראה ממקום של גאוותנות או אגו)
כבר נפגעתי ממך בעבר, אבל אני אומרת לך שהכל בסדר ולא מעוניינת להכנס איתך לריבים
כי השיח איתך בא בצורה תוקפנית ונמוכה, תעשי מה שתרצי עם המידע הזה
תמיד, ומאז ומעולם תוקפני ומגעיל, עכשיו הגדלת לעשות ולכתוב גם גאוותנות ואגו.. אין לי מילים.. באמת.
לק"י
ואם לא תתחילי להגיב בכבוד, נצטרך להגיב בחומרה.
כלל בסיסי בכתיבה בפורום זה להגיב בכבוד, לא לזלזל בנשים אחרות ולא לזלזל בדיעות שלהן.
כתבתי בצורה מאוד מכבדת, מחילה לא הבנתי על מדובר.
בנתיים כולן עטות עליי. כנראה שלנשים כמוני אין כאן מקום, וגם דעתי לא כל כך נשמעת כי היא שונה מהכלל.
מאוד פוגע!
את מנהלת פה ורושמת לי כנראה בציניות כי לא ענית, על חנות שאלים... מאכזב
ועברתי, לא ראיתי משהו שונה משאר התגובות.
@חנהחן את אומרת שנחשפת לסוגיית הפאות אבל תכלס מה שקראת זה רק פרסומי תעמולה שרובם שקר (אין דרך יותר נעימה לומר את זה). הייתי ממליצה לך לקרוא את האתר הזה, הוא אתר מדהים, ויש גם את האתר הזה של רב מדהים שמתנסח ממש משעשע אבל מעביר את המסר בחריפות.
ובלי להעליב, מספיק לקרוא מה שכתבת כדי להבין שלא הגעת לשום "מקורות קדומים"... כתבת למשל שהפאות התחילו מגזירה של הצאר הרוסי לפני 180 שנה. אז לידיעתך, הפאות התחילו לפני 500 שנה באיטליה ומסיבות אופנתיות בלבד, ואז התחילו הויכוחים בין הפוסקים, זה אוסר וזה מתיר. אין שום קשר לצאר ואין שום קשר לגזירה כלשהי...
וכמו ששרה אמנו לא הלכה בפאה ככה היא גם לא הלכה במטפחת מודרנית. היא הלכה עם 'רדיד' שבשפה שלנו זה 'שאל' ודוקא מטפחת כתוב בגמרא וברמב"ם ובשולחן ערוך שזה אסור, רק בגלל שהתפשט המנהג התירו את זה בלית ברירה.
את שמה לב למשפט המדהים הזה שכתבת, שכל כך סותר את עצמו?
"אני הולכת על פי הרבנים שלי, שסוברים שזה אסור לכל הדעות"...
הרבנים שלך אסרו, סבבה, אבל איך זה נהיה כל הדעות אם יש עשרות רבנים שכן מתירים?
וסבבה שאת הולכת לפי הרבנים שלך, מה גורם לך להתנהג כמו מסיונרית ולנסות לשכנע אחרות שהולכות לפי הרבנים שלהן, שהם לא פחות חשובים מהרבנים שלך, ולהגיד להן שהן טועות?
חוץ מהסגנון שלך שהוא אגרסיבי - גם התוכן אגרסיבי מאוד, ורק שתדעי שזה לא משכנע אף אחת אלא בדיוק להיפך.
ואני בכלל לא אוהבת את 'ה'קרבות' בשם האג'נדה
זה ממש מפלג.
הרבה זמן לא היה פה שיח בסגנון הזה פה בפורום (וטוב שכך) והיה לי קשה לקרוא אותו
כוחנו באחדותינו גם אם דעות רביתוינו שונות
לק"י
ווכחני. משני הצדדים.
(הרוב לא כאלה כאן בכלל).
את האמת שהתייאשתי, כתבתי מלא
לגבי שרה אמנו, לא זוכרת שכתבתי אחרת (?)
אני באמת לא מצליחה להבין מה את רוצה להגיד... לא אגרסיבית, מדברת באותו הטון של כולכן. רק פשוט שהדעה שלי נחשבת הזויה ולכן היא כל כך מרתיעה וגורמת לכולן להפגע.
כאגרסיביות
אבל לי מפריע מאוד שאת הולכת בקו מסויים (ושיהיה לך לבריאות)
אבל מבחינתך הקו שלך ישר כמו סרגל וכל האחרים עקומים.
אז חשןב שתדעי שזה לא ככה.
ואישה עם פאה צנועה היא אישה צנועה! ואפשר לברך מולה בשם ומלכות. ואפילו ללמוד ממעשיה. זה.לא פוגם בה בכהו זה.
את רוצה לשמןע משהו שאותי מאוד מצמרר כל פעם שאני חושבת על זה?
היתה לי סבתא יקרה מאוד, היו שני דברים שהיא תמיד הקפידה עליהם מאוד:
לא לדבר לשון הרע
וצניעות.
היא היתה מורה כל השנים וכולם אהבו לשמוע ממנה שיעורים על צניעות ושמירת הלשון. היה משהו מאוד עדין בצןרה שהיא היתה מעבירה את המסרים
אף פעם לא עם ציטוטי מקורות משונים הכל עם חיוך ושמחה וזה פשוט נכנס ללב.
לפני כמה שנים היא נפטרה פתאום. הורידה את הראש והנשמה שה עלתה לשמים. מיתת נשיקה כפשוטו.
וכל זה היה בחו"ל
היא תמיד חלמה להיקבר בארץ ישראל אבל בגלל שהכל היה פתאומי אז קברו אותה בחו"ל, על תנאי.
אחרי שנה וחצי הבאנו את הארון שלה לארץ ישראל.
האיש של החברה קדישה אמר שהוא כבר התעסק לא פעם עם כאלו דברים אבל גוף כל כך שלם אחרי שנה וחצי.. לא ראה בחיים שלו.
מה אני רוצה להגיד,
יכול להיות שהיית רואה את סבתא שי היית אומרת, זה אישה צנועה?
היא לא הלכה עם שאל וגם לבשה פאות.
והיא היתה אישה צנועה באמת
אז כל הנשים עם מטפחוח ויש רבות כאלו עוברות עבירה??
באמת, אם כבר גייסת את הרמבם, את אביי ורבא ואת השולחן ערוך תני הוכחה,ציטוט או מראה מקום.
מי שנתלית באילנות גבוהים שתצטט, עד אז היא בגדר מוציאה לעז על הציבור. וסליחה זה לא אישי.
אני באמת ממתינה לציטוט כי באמת אעבור לפיאה.
חנהחןאפשר לדבר על זה שעות על גבי שעות, בכנות
אבל זה נושא כל כך רחב הצניעות. זה לאו דווקא רק הפאה שלעצמה.
קודם כל למה בכלל לדבר על צניעות? למה לי? זה לא סוד שהרבה נשים לא מחבבות את ענין הצניעות בדורינו, זה נסיון קשה מאוד היום
לא רק לי, הבן אדם הפשוט, לרבניות, לנשים גדולות. קשה מאוד להעיר בצורה יפה, שוב לאו דווקא על פאה, על כל דבר אחר
אני בעצמי, הייתי חילונית פעם, בכלל על כיסוי ראש (מטפחת או כובע) אמרתי רק כשאני אהיה זקנה ולא מושכת אשים על עצמי במקרה הטוב (כשהתחלתי בחזרה בתשובה)
צריך להגיע להבנה שהעולם הזה זה רק פרוזדור לעולם הבא, למה הגענו לעולם, מה התכלית שלנו, מה התכלית שלי בתור אישה, מה המהות שלי
למה כל כך חשוב לי למצוא חן בעיני אנשים ברחוב? לא להראות 'מוזנחת'? איך זה גם מתקשר לאמונה בבורא עולם, בידיעה שהכל בא מלמעלה...
אחר כך, להבין מהי הצניעות, מה מעלת הצניעות. נשים לא שמות לב שצניעות זו הסתרה. יש בזה כל כך הרבה שקר.
אבל עזבי, לא בא לי להיות חפרנית או לקדוח לך 
הספר שלי עזר לאהוב את מצוות הצניעות - תבורך מנשים של הרבנית יעל זיידנר.
באמת לעשות את הכל מהבנה עמוקה וברורה, וזה אחרי שעברתי הרבה גלגולים גם מאז שחזרתי בתשובה,
התלבשתי במגוון סגנונות עד שהגעתי למקור האמיתי שבו אני מרגישה שאני עושה את רצון השם ולא עובדת על עצמי
בקיצור, אני בטוחה שגם את רוצה לעשות את רצון השם,
הלוואי שנעשה את רצון השם ובאמת נזכה לחיי העולם הבא בלי שום קלישאות
ציטוט שלך:
למה כל כך חשוב לי למצוא חן בעיני אנשים ברחוב? לא להראות 'מוזנחת'? איך זה גם מתקשר לאמונה בבורא עולם, בידיעה שהכל בא מלמעלה...
את חושבת שזה מה שהקב"ה רוצה מבנות ישראל? שייראו מוזנחות?
אני לא מתלבשת יפה כדי למצוא חן בעיניי אנשים ברחוב, אחרת לפי הרחוב פה הייתי צריכה ללכת בביקיני.
אני מתלבשת יפה כדי לכבד את העובדה שאני בת של הקב"ה, כדי לקדש את שם ה' ולהיות גם צנועה וגם לא מוזנחת.
אין שום מצווה להיות מוזנחת.
ואת האמת?
איתך אי אפשר לדבר על זה שעות על גבי שעות.
את בטוחה שאת צודקת, שיש אמת אחת והיא בידייך.
את לא מנסה להקשיב בכלל, לא מנסה להבין.
באמת לפה רק להכריז שאת יודעת הכל ושכל החכמים וגדולי ישראל שחולקים על רבותייך הם אפס ולא יודעים כלום ומעוותים את התורה.
אז על מה נשאר לנו לדבר כשהרבנים שלי מעוותים ומסלפים את התורה הקדושה שלך?
ועוד משהו,
נכון. צניעות היא מצווה קשה מאוד מאוד.
אז תכבדי את כל אחת מהנשים היקרות כאן בפורום שנלחמות על המצווה הזאת, כל אחת בדרגתה, ואל תפסלי בצורה כל כך נחרצת ומתנשאת את הדעות ששונות מהדעה שלך.
למה זה נקרא להיות מוזנחת? אני כתבתי בציניות מוחלטת.
במדרש רבה בבראשית: ועל כל אבר ואבר שהיה בורא בה, היה אומר לה: תהא אשה צנועה, אשה צנועה
תכלית האישה היא להיות צנועה ומוסתרת, ולהתייפות בבית לבעלה (יש עוד מלא מקורות)
שאישה מתלבשת צנוע היא מכבדת את עצמה ומי שחושב שהיא מוזנחת כי היא שמה חצאית ארוכה, שרוולים ארוכים, מטפחת - יש לו תפיסה מעוותת מאוד...
את לא מכירה אותי, אין לך מושג מי אני, אני לא חושבת שאני יודעת הכל, לא שונה ממך
נכון יש לי את מקורותי, יש לי את הרבנים שלי, וללכת עם פאה זה משהו מאוד מאוד חדש ומודרני והתחילו בו כשאסרו על נשים ללכת בכיסוי ראש ונשים הלכו מגולות ראש לגמרי
אז שוב, לא רוצה להתווכח עם אף אחת, אמרתי את מה שיש לי להגיד בלי לכפות על אף אחת או להכריח
אפשר גם לדלג עליי בכייף 
אם הייתי פוסלת הייתי כועסת, יורדת, מתעצבנת, אני מכבדת אותך ואת כולכן כי אתן בנות ישראל בדיוק כמוני וכל אחת יש לה ניסיון ענקי בכל מיני נושאים
הכל באהבה ומותר לי להביע את דעתי ולהביא לכאן מקורות או דעה אחרת (במיוחד שהרוב כאן, 99% לא חושב כמוני וזו נהיתה מין אחוות נשים)
נשות הטליבאן כאילו?
אז אם זה היה בציניות לא הבנתי מה קשור המוזנחות ולמה העלת את זה.
ולגבי הפאה, כתוב בתורה לשים דווקא מטפחת או שכתוב לכסות את השיער?
כי כל בר דעת מבין שפאה גם מכסה את שערות האישה, שזאת הסיבה שצריך לשים כיסוי ראש לפי התורה.
ואז יש חילוק איזה כיסוי ראש שמים, ויש רבנים גדולים שאומרים רק מטפחת, ויש רבנים גדולים שאומרים רק פאה.
אין אחד שצודק.
יש נשים שנראות כמו אותה כת, אבל הולכות על פי האמת
אני למשל לובשת שאל 
בבתי יעקב היום אומרים ואוסרים לא לשים חצאית ארוכה כי זה מראה רחובי ומוזנח, לכן זה קשור פה (?)
אישה רוצה לשים פאה או להתלבש בצורה יותר מודרנית ובולטת כי היא לא רוצה להיות "מוזנחת" ולדעתך, גם אם אני לא טועה כתבת משהו בסגנון, את רוצה לצאת לרחוב שאת מרגישה טוב עם עצמך ונראית טוב ומטופחת
לכסות שיער בשיער? זה ממש לעבוד על עצמך...
תעזבי, סתם חוזר על עצמו.
בדיוק ככה.
אם יודעים מה הסיבה שצריך לכסות את הראש אז פתאום זה לא כזה מופרך לכסות שיער בשיער.
ומה שחוזר פה על עצמו זה חוסר היכולת שלך לשמוע דעה שונה משלך.
את באה בגישה נעלבת, לא יודעת למה
מותר לנהל שיח גם אם לא מסכימים. רוב הנשים כאן מסכימות עם הכותבת ועודדו אותה ששמה פאה.
מותר לי להציג את הצד שלא מסכים עם זה!
אחד מהמקורות לכיסוי הראש הוא ופרע את ראש האישה, מפרשת סוטה. משום שהתנאתה בשערה לפני אדם זר.
אני רק רוצה להוסיף שלמרות שמדובר כאן באיסור דאורייתא, אף על פי כן פשוט היה לחז"ל שמותר לה (מהתורה) לגלות את שערה בחצר "שאין שם רואים".
וזה משום שהתורה לא אסרה את גילוי השער מצד עצמו, אלא דוקא את הפריצות שמתנאה בשערה לפני אחרים כמובא בכל הראשונים. כל שכן בנידון זה של לבישת הפאה ברשות הרבים שיש בזה נידון של איסור תורה, מכיוון "דעיקר האיסור הוא משום פריצות שהיא מתנאית לבני אדם, מה לי שער עצמה או שער נכרית שעשויות באופן שנראין כשער עצמן תורה אחת להן ואסור מהתורה."
בשו"ת חסד לאברהם כתב: "אין מקום לחלק בין שערות עצמן לפאה נכרית שנראין כשערות עצמן הואיל וקישוט זה אסרה תורה". וכן כתב גם שאלת היעב"ץ (בחלק שני תשובה ז'-ח') וזו לשונו: "מה שאין כן פאה נכרית שבמקום שערה עומדת הרי היא כשער ממש כדמוכח בגמרא בכתובות בהדיא"
לק"י
השל של מיכל אולי? מכירה?
שמלגלגים לי 
כן, אני קונה בשאל של מיכל בחולון
ואפילו לא קראתי את כל השרשור...
אבל אם את כל כך נחרצת בעניין הפאה, לפי רבותייך- שאלת אותם גם על החזקת הפלאפון שלך? או האינטרנט?
סתם כי זה נראה שאת כל כך בטוחה בצדקת דרכך, *בניגוד לאחרות* שכן רוצות להבין ולדעת ועוד קצת להעמיק בסוגיה-
זה שאת עם שאל או בלי פאב- עושה אותך צדיקה יותר???
לצערי הרב. עבודה זרה, שפיכות דמים, לשון הרע וכן הלאה...
אין לי סמארטפון למען האמת, אבל יש לי מחשב נייד עם אינטרנט, עד לא מזמן עבדתי בפרסום ועיצוב גרפי בצורה מאוד גורפת, כל החיים שלי הייתי סביב מחשבים ולמדתי הנדסת תוכנה, אז בקרוב בעזרת השם אקח את הצעד הנוסף להוציא את המחשב, אני בסך הכל חוזרת בתשובה 
אני לא אמרתי שאני יותר צדיקה חבל שמה שאני אומרת על צניעות מתפרש אצלך בתור התנשאות כי באמת שאין קשר,
אני שוב קוראת ומנסה להבין איפה כתבתי פה שאני מושלמת ועושה הכל מא' עד ת' , לא מבינה למה נשים נפגעות או תוקפות אותי (חבל שזה ככה)
אני מנסה לעשות את רצון השם וגם אם אני לא מאה אחוז עדיין ניתן וחובה לדבר על הדברים...
האמת שזה קצת מצחיק להגיד 'זה שאת עם שאל או בלי פאב- עושה אותך צדיקה יותר???'
אני לא אעיד על עצמי אפילו לא חצי דבר, אני פשוט לובשת שאל ובלי פאה, את יכולה להסיק מסקנות לבד
'סתם כי זה נראה שאת כל כך בטוחה בצדקת דרכך'
אם לא אהיה בטוחה בדרך שלי אני במצב לא טוב, אין בזה שום דבר רע להיות בטוח בדרך שלך ושלם
'אבל אם את כל כך נחרצת בעניין הפאה, לפי רבותייך'
נכון, לפי רבותי דעתי נחרצת, כמו שלפי רבותיך דעתך נחרצת (?)
'*בניגוד לאחרות* שכן רוצות להבין ולדעת ועוד קצת להעמיק בסוגיה'
אף אחת לא התעניינה בדרכי, רק לתקוף ולחשוב שאני מתנשאת
זה היה קצת לא לפי הסדר פשוט רציתי להתייחס לכל דבר,
אבל תודה בכל זאת, אשתדל לא להפגע
היא שהיא הופכצת את הצניעות לדבר היחיד שחשוב אצל האישה
כל תכליתה של האישה צניעות? לא ממש
הרי יש הרבה מצוות שחייבות בהן הנשים, ביניהן גם צניעות. לא רק.
מי שמסתכלת על החיים ועל עצמיותה כצנועה בלבד, חוטאת לאמת בעיניי. יש תכלית בעוד הרבה מצוות וחיובים של האישה, כאישה, כיהודיה, כאמא, כרעיה, כחלק מעם ישראל. והצניעות בתוכה, וודאי. וצניעות כוללת לא רק פאה או מטפחת אלא הנהגות מעשיות מנטליות והתנהגותיות נוספות.
אם את בטוחה שאת הולכת בדרך הנכונה -- אשרייך וטוב לך. אבל יש עוד דרכים חוץ משלך. ועומדים מאחוריה הרבה גדולים שנכון, רבותייך וגם רבותיי חולקים על כך, אבל זה לא אמור להפוך לפולמוס שמבזה את הפסיקה. כי היא ישנה. ולזלזל בה זה לזלזל בכבוד חכמים.
(ואחת הטעויות הן שאנשים חושבים שאם לא יגנו על דרכם וימחו על פסיקה שנוגדת את דרך רבותיהם, לפעמים בכל מחיר, אפילו של הלבנת פנים, רבותיהם יתבזו, אבל לא כך הדבר. וזה מצוי לענ"ד אצל הרבה חוזרים בתשובה )
אנחנו מכסות את עצמנו, כל אחת בדרכה על פי רבותיה, כדי לכבד את עצמנו. זה ברור.
אבל זה חלק גדול מעניין האישה, לפי ידיעתי
זה הולך יחד אין ספק, חיצוניות ופנימיות
יש דברים שזה לא קשור לדעות, איך יש דעה בהצנעה והסתרה של הגוף? מצד אחד בגד צמוד שמישהי אחת תגיד שבגלל שהוא ארוך הוא צנוע ומכסה ומצד שני אחד אומר שזה לא מועיל כי זה צמוד ומבליט את צורת האיברים. זה לא נובע מזלזול, צריך לדבר על הדברים גם כשהם לא נעימים אחרת כולנו נשתוק ונמשיך להיות במצב שבו אין בית מקדש והגאולה לא תתקרב מאליה. זו חובה לדבר על זה בצורה מכובדת, אני לא מסכימה שזה צריך להגיע לריב.
אפשר להביע דעה שונה גם בנעימות. לגמרי.
וזה חלק גדול, אבל ה- איך משנה. כי יש בזה ריבוי דעות וקושי ומבחן התוצאה הוא לא עניין יהודי. יהדות זה דרך והתגברות על קושי.
אם את שואלת אותי, הצניעות היא לא תכלית בכלל אלא דרך באמצעותה ניתן להגיע למטרה מסוימת. להאיר את האור המיוחד של האישה. לקיים רצון השם. זה התכלית.
כיוון שכך, אני חולקת על כך שזו כמעט כל תכליתה. האישה לא נוצרה כדי לא להפריע או לבלוט במרחב הציבורי, זו הקטנה שלה בעיניי ולרוב מי שאוחז בדעה כזו נוטה שלא לכבד נשים שזה לגמרי היפך התורה.
אלא, היא נשמרת על ידי הצניעות ושומרת על כוחותהנפש המיוחדים שניתנו לה לעבוד את השם במישורים רבים באמצעות הצניעות בין היתר.
שתהיה אישה צנועה, פירוש רש"י.
הצניעות היא הבסיס לכל שאר המצוות השייכות באשה. וזו לשונו של ר' אליעזר פאפו זצ"ל בעל הפלא יועץ והחסד לאלפים (או"ח ג-ד): "כמעט כל עונש האשה בעולם הזה ובבא וזכייתה לעולם הבא תלוי בצניעות". בלי צניעות אין את העיקר. אין את הבסיס. וכתב האדמו"ר מזוטשקא זצוק"ל בעל 'הצניעות והישועה' בזו הלשון (עמ' ג): "כפי ערך מידת הצניעות באדם, כך היא מדת היהדות שלו".
זה באמת על קצה המזלג. מפה צריך להבין מה זה צניעות וכן הלאה...
וכנו שכתבת, צריך להבין מה זה צניעות
את מפרשת אותה לכיוון אחד.
זכותך
בעיניי זו טעות ואני מגדילה ראש ומבינה שיש מעבר
צניעות היא חלק ממידה של הכנעה לבורא
מגילוי ענווה
מקיום מצווה בקושי
היא מאפשרת לי לפתח את המידות האלה, היא אמצעי לשם
מלבד ליתרונות ברורים נוספים של שמירה על האישה שיש בה
איך כל אחת עושה את זה, בהוראת רבותיה, זה עניין שלה
ולחלק על זה ציונים -- זה פחות בעיניי..
כי כל אחת היא עולם אחר ולכל אחת יש ביטוי אחר בעולם לענווה והכנעה ולקיום מצווה
בבראשית. זה נעלם? לא קיים? זה על אותו העניין והמשקל. יש לי הרבה מה להגיד על מהי צניעות. אבל דיברנו רגע על האם זו התכלית של האישה
ואת האמת שזה לא דעתי האישית, ממש לא....
זה אמצעי בעבודת השם
כמו תפילה
כמו ברכות
כמו עבודת המידות
והתייחסתי דווגא לזה כי ברור שתביאי דוגמאות שתומכות בעמדתך ובהנהגה כפיה את נוהגת.
אבל העמדה ההיא שציינתי מתייחסת לצניעות לא רק אצל האישה ועל כן מחזקת אף את דעתי
וכאמור יש בזה גישות שונות
את חיה את חייך בידיעה שהצניעות היא תכליתך? זכותך
אני לא. נשים רבות נוספות גם הן. וטוב שכך בעיניי.
תכליתי בחיי היא לעשות רצון בוראי כפי הבנתי, כפי כוחות נפשי,כפי מקומי הרוחני, כפי שהורוני רבותיי. בצניעות ובאמצעות דברים נוספים.
בסוף צניעות היא מכלול של דברים, בגוף ובנפש..
ברור שהצניעות היא מצווה חשובה מאוד ויש לה ערך גדול מאוד, גם במהות האישה כאישה, וגם בכל יהודי באופן כללי. בדברי ישעיהו הנביא "יען כי גבהו בנות ציון", אחת מהסיבות לחורבן הבית, מתבטאים גם דברים שבהתנהגות ובהליכות, לא רק בלבוש.. צניעות היא קודם כל מידה בנפש, ויש לה גם גדרים הלכתיים שבהם כל אישה הולכת לפי רבותיה, אבל הגדרים הבסיסיים ברורים לכולן.. מעבר לכך, בדקויות האחרות, זה באמת עניין של מכלול, תשדורת וכו'.. וכבר ראיתי חילוניות שמבחינת המידה בנפש והשדר צנועות מלא מעט דתיות שאני מכירה
בקיצור, השיטה של להטיף לנשים שהן לא טובות ורק באשמתן לא מגיעה הגאולה, לא מוסיפה טוב בעיני וגם לא ירא"ש בציבור.. והקב"ה רוצה שכל אחד יתחזק בצורה שמתאימה למקומו, לנקודת הבחירה שלו ולנפש שלו, מתוך שמחה
ולעניין המחלוקות, תמיד היו ויהיו חילוקי דעות בין חכמים ו"עשה לך רב" תמיד רלוונטי. מי שהולך לפי רבותיו מתוך ירא"ש, אהבת ה', כבוד חכמים ורצון, הוא מתוק ויקר בפני הקב"ה.. ולכל אחד ואחת יש את מקומו ודרכו בעבודת ה'. ה' רוצה את המגוון ואת נקודת האמת והאור שנותן כל זרם וכל גישה (כמובן ביהדות האורתודוקסית, בשיטות הפסיקה המקובלות וע"י פוסקים ת"חים)
הלכתי פעם ברחוב עם בעלי
ועברה מולנו מישהיא שהיתה מכוסה מכף רגל עד ראש בשאלים למיניהם....
והיא התחילה לצעוק עלי כמה אני פרוצה ולא צנועה!
ליד בעלי!!!
ואני חרדית דוסית......
בעיני זה היה הרבה יותר גרוע ולא צנוע
וזה לא משנה כמה כיסויים היו עליה....
חצילושלקחו שם נושא ועיוותו אותו לגמרי
חיבוק על החוויה ❤️
של או שכמיה או וואטאוור. אני גם חושבת שצניעות היא הרבה מנהג המקום ושל (או איך שכותבים את זה) כבר לא רלוונטי לעולם.
עדיין אני חושבת שאולי כן ניתן להבין נשים שכן עוטות על עצמן של כי בעבר כן היו נשים שהולכות ככה.
יש תמונות ישנות של יהודיות בכותל, עוד לפני שהייתה ההפרדה המוכרת וממש רואים שם נשים עם של, גם בשיר השירים כשכתוב "הסרתי. את.רדידי. מעלי", יש מפרשים שזה של.
כמובן, לא סותר את העניין שכל אחת תסתכל על עצמה ויש לנהוג בדרך ארץ ואיך שחץהאישה נהגה זה ביזיון וחילול השם.
מתייחסת רק לעניין השל שציינת שזה מעוות.
כמובן, לא כביקורת כלפייך אלא לעניין להבהיר את הנושא.
אני מהאלה עם השאלים, ואין לך מושג על מה את מדברת.
תודה!
לא יודעת איזה שאלים את הולכת
אבל כשאישה כותבת שפגשה משהי עם כל מיני שאלים למיניהם (תקראי את ההודעה שהגבתי עליה) אז אני מכירה את הסגנון וזה לגמרי מעוות
ואם את חושבת שכל מיני שאלים למינים על הגוף זה לא מעוות
שיהיה לך לבריאות ואולי גם לזכות ומצווה
אבל לא אמר כלום על כאלו שלא הלכו ככה.
אשתו של הרב חיים קנייבסקי לא הלכה ככה. ואני בטוחה שהיא יושבת בגן עדן
אם זה מתאר לך יותר. זו נשמעת אישה עם בעיות נפשיות אם היא צעקה עליה ברחוב.
אבל להגיד על ציבור שלם 'אלה עם השאלים זה לא מדד בכלל'
מזלזל מאוד ולא נעים מבלי להכנס לסוגיה אם זה נכון או לא נכון... 
אני בחיים לא הייתי צועקת על מישהי ברחוב, במקסימום (מישהי אחרת, אני לא חושבת על עצמי) אם היה משהו שמפריע לי אולי הייתי פונה אליה בשקט בשקט בחיוך
לכולן יש נסיונות, לא רוצה לדבר על אף אחת ספציפית.
יש היום למשל עניין גדול מאוד עם גרב בצבע גוף, וראיתי המון נשים של רבנים גדולים שמתלבשות ככה.
אני יכולה להגיד לך שיש רבנים שהתבטאו כלפי הנשים שלהם ואמרו שיש להן את הנסיון הזה וזה לא אומר שזו ההלכה או שהם מסכימים לכך. כולם בני אדם. אני כרגע לא זוכרת את השמות מחילה.
ראיתי שהוספת אז אני רוצה להוסיף, שאל זה עניין קדום ולא ניתן לדבר עליו על רגל אחת. אני שמה שאל בגלל מס' סיבות, בקצרה:
1. כך נפסק להלכה בשולחן ערוך שהעתיק את לשון הרמבם ''....ואין עליה רדיד ככל הנשים....''
2. מכיוון שכך אני זוכה לקיים ואל תיטוש תורת אמך
3. מכיוון שאחת מ-4 הסיבות שבזכותן נגאלו ישראל ממצרים היתה בכך שלא שינו לבושן
4. מכיוון שבאופן זה ניתן להצניע באופן המירבי בליטת איברים
5. בשביל לכסות את בגדי הצבעונין והתכשיטים. רבי בן ציון יאדלר זצל כותב שבימים מקדם היתה מוטלת בירושלים על כל אשה שיוצאת החוצה להתעטף בסדין לבן כדי שלא תתלבט ברשות הרבים...
ממש בקצרה, מקווה שזה יוכל לגרום לך לחשוב אחרת על נשים כמוני ולא לחשוב שהן הזויות או בזויות או לשנוא אותן 
ויש מצב שיש לה בעיה נפשית או משהו
אני מכוסה גם כל הגוף, לובשת שאל. לא קשור לזה לדעתי.
כמו שאומרים ' צנועה לצדיק ופרוצה לרשע '
והבאתי כבר מספר דוגמאות, לא רשמו צדיקה לצדיק, צנועה, מבינים שזו עיקר מעלתה של האישה
אבל מכיוון שלבוש זה חלק ניכר, כי הגבר צריך לשמור על עיניים וזו החטאת הרבים. אי אפשר להתעלם מכך, מצטערת....
ושכולן יעשו את רצון השם, בסופו של דבר אף אחת לא עומדת מול בשר ודם, אלא מול הקב''ה.
רק בבקשה לא להכפיש את הנשים שכן מוסרות נפש על צניעות בלבוש ולהגיד כאילו זה כלום ושום דבר. תודה 
אשרי כל מי שמתאמצת על מצוות הצניעות 
מסוימים. כולם חיים ככה, במנהגים שונים, עדות שונות. וכל אחת בכל מקרה תתן את הדין שלה מול בורא עולם.
רק צריך לדעת להסתדר ביננו, כל עם ישראל אחים וערבים זה לזה.
וכל השיחה שלי פה באה רק ממקום אחד של ואהבת לרעך כמוך, נטו
"לא תשנא את אחיך בלבבך, הוכח תוכיח את עמיתך ולא תישא עליו חטא"
אז מקווה שאף אחת לא נפגעה ממני ושום דבר לא אישי, אנחנו לא מכירות אחת את השניה
על עצמי אוכל להגיד שאין לי כוונה לפגוע בשום אישה ♥
זכורים לי אתם משפטים וציטוטים במדוייק בדיונים דומים לפני יותר משנה
ככה היא יודעת שאני מגעילה🙈
חח, בכ"מ גם אני הבנתי מה היו לפחות 2 משתמשים שהייתה פעילה מהם בעבר.. ושאני מגעילה כנראה כי יצאתי בחריפות נגד אמירות שחיסון קורונה הוא בעצם חיסול המוני ושלמשרד הבריאות ורופאים מסויימים יש כוונות זדוניות בעניין..
רשמתי על צורת הניסוח שלך כלפיי
וחבל שעל זה את קופצת להגיב אבל על - בסדר, אז פשוט נמשיך להסכים שלא להסכים על נושאים
לא רצית. זה מראה המון על דרכי השלום פה
עוד להגיב שם. כתבת נסכים שלא להסכים, בסיידר..
כתבת שאני מתבטאת מגעיל🤷♀️
ולהגיד שהייתי מ-2 משתמשים? 
אני הייתי עונה, אבל זכותך.
רציתי לענות. כמו שאת לא היית צריכה לכתוב שאת מכירה את סגנוני משכבר ימים והוא מגעיל כאמור, ראיתי לנכון לציין זאת.
אבל ראיתי עוד כמה נשים בדעתי פה 
ששאלו עליהם פה?🙄
סליחה
זה לא אומר לחשוב שכולם טועים ואת צודקת.....
זה אומר שכל אחת טובה בדרך שלה
והולכת לפי הרבנים שלה!
70 פנים לתורה
לק"י
וגם להבין שהטון המטיף והמחנך לא שייך פה. אנחנו לא הורים וילדים ולא מורה ותלמידים.
הטפה זה בכלל מיותר בדר"כ.
לשל אני כנראה לא אגיע אבל בהחלט נתת לי חיזוק להתחזק עוד בעניין הצניעות ואעשה זאת בלי נדר.
כי היא בעצם המבנה הנפשי שלה (ספירת המלכות) ולכן אישה שמחוברת למידת הצניעות (מלכות) שבה יש לה כלי ביטוי נקי לגלות את המעלות שלה.
אבל ה'צניעות' הזו היא לגמרי לא רק לבוש! יכולה להיות אישה שלבושה בלי שום הבלטה ושום צבע ואין לה שום חיבור עם הנשיות שלה ומידת המלכות שלה.
מה זה אומר שהמבנה הנפשי שלה הוא קשור בספירת המלכות?
לאישה יש יכולת להוביל תהליכים בשקט בעקיפין.
יכולת גבוהה לעשות לשני מקום בתוכה (בזוגיות, בהורות, בחברה) .
יכולת לקחת כוחות שנראים מנוגדים ולחבר ביניהם (מתוך הקשבה נקיה וביטול)
יש עוד הרבהמ, רשמתי את זה רק כדי שתראי שיש עוד דרך להסתכל על אותה אמירה "ההיי צנועה" ושיש המון עומק גם שונה בתוך המושג צניעות והתכלית של האישה.
גם מה שאמרת לגבי גלות השכינה מגיע מאותו מקום, כנסת ישראל היא הכלה של הקב"ה ואותן התכונות שאישה בורכה בהן ווהן התכונות שמאפשרות זוגיות והתאחדות, עמ"י צריך לגלות בעצמו כדי להתחבר עם הקב"ה (חתן)
ההשלכה של כל הציטוטים מהתורה רק על צורת לבוש בהתעלמות מהמימד הנפשי הפנימי שיש בדברים יכולה לפספס את העיקר.
(אני ח"ו לא מקטינה מהחשיבות של צניעות בלבושים ויש לנו הלכה ברורה ורבנים לכל עדה ב"ה)
היטבת לתאר את דעתי גם. ישר כח!
@חצילוש
@המקורית
קראתי את התגובות שלכן אח"כ ראיתי שהן על אותו רעיון. מסכימה עם הדעות שהבאתן
ההתעלמות היא מהלבוש במה שכותבות כאן נשים יקרות
לא אמרתי שזה לא קיים..
סתם כדרך אגב, אומרים שהלבוש משפיע על הנפש 
אבל היכן הענווה? "קראתי כל מה שצריך, הבנו את המקורות, לכן מה יש לחדש?" אפילו פוסקים גדולים ועצומים בעלי כתפיים רחבות מאוד לא מתבטאים כך. יש מגוון דעות בנושא בהלכה, של פוסקים רבים בני זמננו וקודמים לו, גדולי עולם וענקי רוח. אה, אבל את קראת והבנת הכל אז הגעת לפה כדי להאיר את עיני כולנו מה טוב ומה רע, מה שחור ומה לבן..
יותר. גרוע לכאורה, כן?
אני מניחה (אם טעיתי מחילה) שאת לובשת פאה ולכן זה כל כך רגיש לך.
צריך לקבל את האמת ממי שאמרה... את יכולה לרדת עליי בגלל כל מיני סיבות או לנסות להקטין אותי,
הכל בסדר.
אבל אני לא חושבת שזה עושה אותי חכמה או גדולה מהרב קפאח זצ"ל, מהרבי מיליאובאוויץ' זצ"ל.. זה ההבדל. מי שנשענת במעשיה על גדולי עולם, לא צריכה שילמדו עליה זכות. היא עושה בסדר גמור.
כי אם לא...לא יודעת מה נותר לומר
גרבי הניילון? פלטה בשבת? מיחם? מעלית שבת? מכון צומ"ת? מכון פוע"ה? ועוד כל מיני דברים שההלכה התייחסה אליהם במהלך הדורות, כיוון שהם צצו מהמציאות. ועדיין לא תראי בציבור החרדי אישה שלא גורבת גרביים, למרות ששרה אימנו לא גרבה גרביים. אנחנו לא קראים. זה בדיוק העניין ביהדות. התורה היא תורת חיים, ובדיוק בשביל זה יש לנו רבנים ופוסקים בכל דור.
בין אם מדובר בסוג בד
זו עובדה..
ועוד מלא סוגיות.
מה שקרה זה שרבו הנסיונות, היצר הרע עובד חזק, ואנשים מחפשים היתרים לקצר ולקצר ולחשוף עוד קצת ולא להראות שונה משאר בני האדם כי זה מבייש או גורם לך להרגיש נחותה מהם....מבלי לדעת שזו המעלה הכי גדולה שניתנה דווקא לעם ישראל, שלא שינו את שמם ולבושם
שמתירים, אז כנראה שיש על מי לסמוך.. אני מבינה בעיקר שבמחלוקות כאלה, אני לא ממש מבינה. מתייעצת עם בעלי ועושה לפי רבותינו. ממש לא חושבת רע על אחרת שהולכת בשונה ממני לפי פסיקות רבותיה.
אבל כל אחד יכול לטעות. הרב עובדיה יוסף זצ''ל חזר בו מעניין אורך החצאית כשלמד את הסוגיה לעומק.
כולם יכולים לטעות ולהטעות ולכולם יש יצר הרע... לכן בדיוק יש כאן את הפולמוס הזה. זה לא רע בעיני.
מכירה את סיפור תנורו של עכנאי? יצאה בת קול ואמרה הלכה כר' אליעזר, נטו הקירות, אמת המים חזרה לאחורנית, ועדיין הקב"ה החליט שבעניין פסיקת הלכה יש לנו את החכמים שבדור ולא בשמים היא. אני לא יודעת לגבי איזו פסיקה של הרב עובדיה את מדברת, אבל ממש יכול להיות שבחלוף הזמן והלימוד הרב הגיע למסקנה אחרת בפסיקתו. העניין הוא שיש דרכי פסיקה, צריך תמיד להסתמך על הרמ"א/השו"ע, ראשונים וכו'.. פוסקי הלכה לא שולפים פסיקות מהשרוול לפי מה שנדמה להם. ואם קיימת פסיקה שאינה מבוססת כלל, בדרך כלל רואים הוקעה די רחבה מכל הקשת של הרבנים. אף פוסק בעל שיעור קומה לא פוסק ע"פ "עצת היצר" כמו שכתבת. וכל ספר פסיקה או הגות הלכתית נדון ונבדק בפירוט מול גדולים ממנו בעבר ובהווה. וכמובן שיש דרגות ולא כל רב או מי שלמד הוא פוסק. יש גם חכמה בלהתיר ו"קדש עצמך במותר לך", חלק מחכמת הפסיקה היא למצוא מה מותר וע"י כך לברר ולזקק את רצון ה' בעולם, כמו שהרב עובדיה זצ"ל בענקותו התיר את העגונות. הכח להתיר בא בעצם מבקיאותו וגדולתו, ממש לא להיפך. ומחלוקות בהלכה היו ויהיו מאז ומעולם. לכן נאמר "עשה לך רב".
תקין. ואני הולכת על המקור כדי להבין מאיפה כל דבר הגיע, לא על החידושים האמת...
לכולם יש יצר הרע, זו האמת.
וגם משה רבינו טעה, אז בטח ובטח שאנשים בני דורינו שזה דור על הפנים בכל המובנים.
גבוהה כגבוהה שמים מארץ ויותר, מהכוונות הכי גבוהות ונשגבות של האיש הכי צדיק מל"ו הצדיקים בדורנו. אנחנו מצווים "ועשית ככל אשר יורוך", "ועשה לך רב". יש פוסקים ויש דרכי העברה ומסורת ודרכי פסיקה מקובלות בעם ישראל מעידן ועידנים. מי שאומר שמשה רבינו טעה חס וחלילה מיצר הרע, או מעלה דבר שכזה על דעתו, הוא זה שטועה. אין כזה דבר "המקור", יש הרבה מקורות, ויש דברים שהם לא ע"פ דין תורה היום. לכן אנחנו צריכים להשתמש בשכלינו הישר ובנטית ליבנו לבחור את רבותינו שנלך בדרכם.
את נשמתו? כולם בלי יוצא מן הכלל.
"פה אל פה אדבר בו מראה ולא בחידות ותמונת ה' יביט, מדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה?". ודאי שכל אדם בא לעולם לשם תיקון וקידום פרטי וכללי שלו ושל העולם כולו אל הגאולה השלימה. אבל במונחים שאנחנו תופסים, משה רבינו ממש לא טעה, ותיקונו של משה רבינו בכלל לא בספירה שלנו, אין לנו בכלל יכולת לומר מילה בעניין. יש עניין של יחס נפשי יהודי לדברים, בספר מלכים כתוב שדוד לא חטא אלא רק "על דבר אוריה החתי", ועדיין חז"ל ראו לנכון להדגיש "כל האומר דוד חטא- אינו אלא טועה", ז"א שאין לנו הקטנים בכלל יכולת לתפוס את מקומו הענק שבענקים של דוד המלך עליו השלום, את רוח הקודש שלו, את הדרגה העצומה שלו, שאין לנו בכלל יכולת לומר ביחס לאיך שאנחנו כיום תופסים מהו חטא, ברמתנו הנמוכה, שדוד המלך, נעים זמירות ישראל, הסמל למלכות ה' בעולם, עדינו העצני, חטא. למרות מה שכתוב בתנ"ך.
הוא טעה וזה לא סתם כתוב בתורה ובא ללמד אותנו דברים מאוד חשובים לראיה על החיים שלנו
אפילו הצדיקים הכי גדולים התגלגלו שוב לעולם, מה הסיבה המדויקת? לא נדע
העניין הוא שכולם בשר ודם, לכולם יש הזדמנות להיות כמלאכים או להיות רשעים
לא נשכח - "כל הגדול מחברו יצרו גדול הימנו" (סוכה נב ע"א)
גדול הימנו, לא אומר שמי שיותר צדיק יש לו יצר יותר גדול ח"ו לזימה או דברים נמוכים, אלא שהיצר גדל ברמתו ככל שדרגתו הרוחנית גבוהה יותר. זה לא בהבנה הנמוכה של הדברים. הקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה, ובמקום שצדיק "טועה", אנשים פשוטים ואפילו הרבה מעל פשוטים רחוקים כ"כ שבשבילם "לטעות" ככה זה יעשה נחת רוח גדולה לקב"ה. כל אחד נמדד לפי מקומו ונק' הבחירה שלו, לא דומה טעות של גדול לטעות של קטן.
לא הבנתי מה את מנסה להגיד?
זה אומר שהגדולה שלו ירדה? לא אמרתי את זה חלילה. אני אפילו לא 0.000001 אחוז ולא מתקרבת למשה רבינו עליו השלום.
שוב, כולם יכולים לטעות ובכך להטעות. אין כאן שום ראיה.
על מה הויכוח?
אין יכולת לומר "הפסוק הזה טועה והשני צודק", אלא יש עניין של "עשה לך רב".
שאת תגידי על משה רבינו שהוא טעה?
למה מי את?
בלי קשר לפסיקת הלכה האישית שאני הולכת על פיה.
הדרך הזו שאת מציגה שבה את יודעת את האמת לעומת רבנים גדולים שטועים,
(ואני מכירה את הדרך הזו-רואים אתכן בכותל ואתן דוחפות לנו לידיים את הספרים והעלונים שלכן) זו דרך נוראית,
אתן חושבות שיודעות יותר טוב מכולן ומי שחושב אחרת מכן הוא ערב רב רח"ל.
תראי מה יוצא מהדרך הזו,
הדרך הזו מחריבה בתים פשוטו כמשמעו,גורמת לגרושין,מנתקת ילדים מההורים,זו ממש לא דרך היהדות!!!
ביהדות יש ענווה, הערכה לרבנים גם כשחושבים אחרת מהרב שלי.
כן משה רבינו טעה, זה כתוב בתורה שלנו.
תודה רבה על המילים, אני לא נכנסת לשיח הזה איתך.
לא שווה ללכת 'בצניעות' ולדבר ככה לאישה צדיקה, זה פשוט הפוך מדרך התורה.
ולא 'למה מי את' חחחח תגידו אתן אמיתיות?! אני לא מאמינה שאני קוראת כאן את התגובות
כל האומר כי משה רבנו מעולם לא טעה, אינו אלא ככופר בדברי אלוקים חיים המפורטים בתורה, ואוי לו לכופר בתורה.
ולפחות על התגובה הזו אני חייבת להגיב, ולו עבור קוראות אחרות אם יש (וכאן גם אסיים, כי תהום פעורה בין תפיסותינו, ואין לי את הזמן לדון איתך באקסיומות של כל אחת):
את כל הזמן טוענת שאת "הןלכת למקור" אבל:
א. לו בלב נקי היית הולכת לפי מקורות קדומים בלבד היית בהכרח, אם את אדם ישר, גם מוצאת מקומות בהם אפשר דווקא להקל בצניעות הלבוש לעומת הפסיקות הממרכזיות היום. ככה זה בנוי. אבל עובדה שבכל דבר ששייך לצניעות הלבוש הצגת פה דעה מחמירה. מצטערת, לא קונה;
ב. בתגובה שלך ציטטת "שוק באישה ערווה" אבל זה דווקא ממש לא "מקור" (ובטח שלא "המקור"), זו אמירה של אמורא בגמרא, חלק מדיון על שאר הערוות, ועובדה שהראשונים שם נחלקים מה בכלל אסור, האם זה אומר שאסור להסתכל או שאסור לקרוא כנגד זה שמע (בכל מקרה האיסור הןא על הגבר). והרי"ף אגב (גם הוא ראשון) בכלל לא פסק את זה להלכה; ג. המשך התגובה שלך היה "שוק באישה ערווה - מה יש לשנות?" אבל אם את "הולכת למקור" את בטוח יודעת שלאורך כל הדורות היו דעות שונות מה זה בכלל שוק. את בתגובה הזו עונה פה למישהי שדיברה על גרביים. אז לא, ממש ממש לא ברור שגרב קשור לציטוט הזה. לפחות האגרות משה, הפרי מגדים והמשנה ברורה פסקו ששוק זה החלק *שמעל* הברך.
עוצרת כאן. חיים טובים לך.
א. בצניעות להקל? יש הרבה חוסר בידע על צניעות כי זה היה מנהג בנות ישראל מאז ומעולם. לא הזכרתי אפילו את הסיפור על רות מואביה ואיך נשים היו מתלבשות פעם. על שרה אימנו, על תמר. אני לא יודעת מאיפה הבאת את זה. ושום עניין שהבאתי כאן הוא לא החמרה. לא ביקשתי ''שתקני'' את מה שאני אומרת, מינימום לכבד אותי כבן אדם. אני בטוחה שאת יודעת שאני לא היחידה שחושבת כך ואלפי נשים מתלבשות אחרת ממכן וגם הרבה רבנים חושבים ופסקו אחרת ממכן.
ב. אני לא כתבתי כאן מגילות, יש כאן שרשור ארוך של תגובות, הבאתי את שוק באישה ערווה כסוגיה מאוד מוכרת.
לפני השוק באישה ערווה, שוב נחזור למעלה, יש את כל סיפורי האמהות ובמיוחד על רות וכל הנשים שחיו אז באותה תקופה והיו שמות שמלות ארוכות ומכסות את השוק.
כמו שכתוב על רות על כך שלא הרימה את השמלה והיתה נמשכת על הרצפה בזמן ההליכה ואחרות היו מרימות מעט כדי לא ליפול, על האופן בו בלטה בצניעותה ובזכות כך בא ממנה דוד המלך ויבוא גם מלך המשיח.
השוק כמו שאנחנו מכירים אותו היום ויש מלא מלא הוכחות לכך שהשוק הוא אותו שוק כמו שהיום קוראים לו ,אולי אכתוב בהמשך, וזה מהמקור. ואם לא נתייחס לגמרא כמקור לדעתך, כידוע הגמרא עוסקת ומציגה את הדיונים בין התנאים והאמוראים מהתקופה של אחרי כתיבת המשנה, כ-500 שנה בערך אחרי, בחקר ההלכות והמחלוקות הכתובות בשישה סדרי משנה, שהמשנה היא בעצם תורה שבע''פ
ג. לגבי המשך השוק באישה ערוה, מה יש לשנות בשוק? כמו שכתבתי לך על סוג המקור ואיך שהדברים התגלגלו מקבלת התורה שבכתב ושבע''פ עד שהם נכתבו.
מהסוגיא עצמה מוכח שהשוק הוא החלק התחתון, בברכות, שהוא החלק בין הברך לקרסול.
"דלא תימא פעמים שהאשה מגבהת בגדיה ואין דרכה להיות מכוסה, קא משמע לן דהוי ערוה"
כתב הריטבא שאע''פ שפעמים הוא נגלה דינו כמקום מכוסה שהוא מביא לידי ערוה וכו וכו וגם הרשבא כתב על כך.
נמצא מדברי כולם, דרב חסדא בא לשלול הוא דשוק אינו בכלל טפח באשה ערווה ודברים אלו יתכן לומר אך ורק לגבי פרק התחתון שבין הרגל לקרסול.
במיוחד אחרי שבזמנם הלכו הנשים בשמלות הכמסות את כל אורך הרגל אבל גבי הפרק שמעל הברך לא היה מעולם צד להסתפק, כמו שרשום 'מה ירך בסתר'.
דבר נוסף, במשנה באהלות מונה את כל רמח אברי האדם לפי סדר עולה מלמטה למעלה (את יכולה לחפש את מה שכתוב במדויק אני לא רוצה לעייף) שם נמצא שהשוק הוא מעל הקרסול ולאחר השוק הארכובה שהיא הברך. גם כתב שם הרא"ש שהשוק הוא קטן מין הירך שהוא למטה מן הארכובה.
יש עוד מס' מקורות שניתן ללמוד מהם על מיקום השוק שהוא כפי שהוא היום. גם על דברי המשנה ברורה יש הרבה קושיות וחוסר הבנה וניתן ללמוד אף ממנו גם בזה לא הרצה לעייף ולכתוב הרבה כי באמת הגזמתי 
אני לא מתכוונת להמשיך להגיב לך. התפיסה שלך, שממנה את גוזרת את המקורות (במקום שזה יהיה הפוך קודם לבחון מקורות ומזה ללמוד), היא תפיסה שבנסיבות מסויימות עלולה להוביל למקומות מסוכנים אצל נשים מסויימות.
הסיפור על רות המואביה הוא עוד סיפור שהוצא מהקשרו לטובת נשות השאלים והחומרות המטורפות שלהן. הסיפור בקצרה הוא שבועז ראה את ההתנהגות הצנועה שלה, היא מצאה חן בעיניו וההמשך ידוע. מפרסמי התעמולה המשועממים המציאו שהיא בלטה בבגדיה הצנועים, ומכאן הגושפנקא לנשים המוזרות שמתלבשות כמו ערביות ונוצריות והפכו זאת לסמל הצניעות כאשר כל אחת מבינה שזה שיא הפריצות שכולם מתבוננים בך.
אז מה היה באמת? מי שתלך למקור ותקרא את המדרשים תגלה שבכלל לא מדובר בבגדים בולטים, רות התלבשה כמו כל הנשים באותו דור, לא היה שום דבר משונה בבגדים שלה, אבל מה שבלט אצלה זו *ההתנהגות.* כשכל הנשים התכופפו, ראו להן חלק מהבשר. אבל היא הקפידה להתכופף בצורה שלא ראו כלום. זה הכל!
סגנון הלבוש העכשווי הוא לא שרה אמנו ולא תמר. ומה לעשות, כל גדולי הרבנים לא פסקו שצריך לחזור ולהתלבש כמו ערביות בתקופה הקדומה, וגם כל נשותיהם של גדולי הדור, מאשתו של הרב עובדיה ועד אשתו של הרב קניבסקי, לא התלבשו כמו שרה ולא כמו תמר!
אז למה הדמגוגיה הזאת מגיעה כשאנחנו מדברות על פאות?
לגבי השוק, יש משנה ברורה והוא הפוסק האחרון לבית ישראל. כל גדולי הרבנים קיבלו את פסקיו ולכן פסקו שהחצאית צריכה לכסות את הברך, והשאר בגרביונים (שגם זה חומרא).
אז לבוא ולכתוב בחוצפה כלפי המשנה ברורה שכאילו הוא טועה, זה שיא השיאים. בלי קשר, גם אם השוק הוא החלק התחתון של הרגל, עדיין זה תלוי במנהג וככה כתב הרב הנקין והביא ראיות מהראשונים.
שלא תשתמשי בביטויים שכאלה. לגבי כל השאר, תחשבי מה שאת רוצה, לא ענייני 
ולא לומדים הלכה ממראית עין על נשים אחרות, לא יודעת מי אמר לך את זה....
שכחתי שיש תורה עכשווית והישנה כבר לא תקפה חחח
לגבי המשנה ברורה זו לא דעתי, קראתי ספרים בנושא לגבי דעתו ויש טעות מאוד ענקית במה שפרשו מדבריו. הוא חשב כמו אחרים שהשוק הוא החלק התחתון של הרגל כמו שהיום אומרים שוק יודעים כבר למה מתכוונים.
את ממש מתארת בדברים שלך איך לאט עם הדורות הכל מתקצר וכביכול היום זה כבר לא תקף (לא ידעתי שדברים כאלה משתנים)
גם אם היינו הולכים על אוקיי לא עד הקרסול, גרביון בצבע גוף? מייסדת בית יעקב כתבה שצוואתה היא שלא ילבשו גרביונים בצבע גוף וזה מה שעושים בדיוק בבית יעקב היום.
איך את מעזה לכתוב את זה? תתביישי לך
עוד מעט תגיבי שהאיסלאם הגיע לפני היהדות. זה היה לבוש בנות ישראל מאז ומעולם והוא הועתק מהיהודיות.
הראשון של הסיפור של רות, ושוכחים מה היא עשתה בהמשך 
אולי גם נמליץ לכל בנות ישראל לנהוג כך
רק תוהה לעצמי אם כל המתנגדות הגדולות לפיאות או בכלל מי שמעבירה ביקורת על מנהגי צניעות של אחרות.
האם היא גם מקפידה שלא יהיה לה אינטרנט ולא נמצאת בכל מני פורומים פתוחים 🤔🤭
ולא לקחת אישי,
ממש ללמוד ממך... הלוואי...
היי יקרות. סליחה מראש על האורך
בני בן 6 ילד מאד חכם לגילו, כריזמתי, סקרן, עקשן ביותר, דעתן, רגיש ופגיע מאד, אהוב ביותר.
ההתנהלות איתו ביומיום מאד מאד מתישה מעייפת ומאתגרת, ממש כמו לטפל בעשר ילדים - מבחינה נפשית. הוא מאד מאתגר שובב היפר אקטיבי וגם מאד מאד רגיש
משקיעה בו המון בשיחות בהתאם לגילו על כל מיני נושאים שמעניינים אותו, בהסברים, בזמן איכות יחס חם ותשומת לב.
לאחרונה, על כל דבר שלא הולך לפי איך שבאלו ,או שלא מקבל מה שרוצה או שאני לרגע מאבדת סבלנות ולא האמא המכילה והסבלנית, ובמיוחד כשמשעמם לו הוא ישר משתמש במילים- משפטים
"אני רוצה למות"
"אני לא רוצה לחיות בעולם הזה"
ובימים האחרונים זה הסלים ל-
"כשלא תראי אני יקח סכין וידקור את עצמי"
"נמאס לי כבר מהחיים האלו"
"אני יתפלל לאלוקים שאני רוצה למות כבר ולא להיות פה יותר"
התגובות שלי הן-
"אנחנו לא נתן לך למות אנחנו אוהבים אותך וצריכים אותך איתנו אתה חשוב לנו מאד"
"ה' הביא לך את החיים כי הוא רוצה שתחייה אותם ושיהיה לך טוב ותיהיה מאושר בריא ושמח"
"חס וחלילה זה מילים שלא אומרים אותם, אתה תיהיה בריא וה' ישמור עלייך"
ואז ממשיכה כרגיל בשגרה
וכמובן שהוא מתעקש בחזרה
"אני רוצה אבל למות" "אני יהרוג את עצמי"
(מציינת שהוא מבין את מלוא המשמעות של המילה מוות.)
יש לציין שבוודאות הוא לא שומע את המשפטים/מילים האלו מהסביבה הקרובה.
לדעתי דרך המשפטים האלו הוא מחפש ויתורים לגבולות שמציבים לו ולגיטמציה להתנהגות שלילית שלו.
דוגמא למשל כל ערב הוא מסרב להכנס למיטה ולישון, הוא ממש מתעקש להשתולל ולהציק לאחיות שלו, אני כועסת עליו ומסבירה לו שזה זמן לישון ושאחיות שלו עייפות ורוצות שקט, והוא כתגובה מאיים עליי שהוא ישן כל הלילה על הרצפה. אני אומרת לו בסדר תשן על הרצפה, רק תעלה לישון כבר עכשיו.
ואז הוא באמת שוכב על הרצפה וכל רגע אומר "איי כואב לי הגב איזה כואב לישון על הרצפה"
"קר לי ברצפה"
"אני סובל כלכך"
"אני ימות אמן"
וכשאני מזכירה לו את האפשרות לעלות למיטה שלו ולישון ברוגע ובחום הוא ממשיך להתעקש שהוא מעדיף לסבול על הרצפה.
(כל לילה יוצא שאנחנו מעבירים אותו מהרצפה למיטה🥵)
(ובבוקר הוא כועס ורב איתנו על זה שהעברנו אותו למיטה שלו)
בחזרה לנושא- ב"ה בפועל כרגע הוא ילד ששומר על עצמו מאד, די פחדן מאד זהיר ושקול במעשיו.
מה לדעתכן ראוי להגיב לו?
האם צריך איש מקצוע או לתת לזה עוד קצת זמן אולי יחלוף?
לא אוהבת אווטינג, ולא לנפנף בידע שלי... אבל אובדנות זה תחום שאני מתעסקת איתו כפסיכולוגית חינוכית
אבל @חדשה ישנה4 הבן שלך ממש זועק לעזרה ונשמע שהוא צריך מענה מידי ממש.
אני כן הייתי שוקלת לפנות בדחיפות להערכה פסיכיאטרית כדי לוודא שהוא לא חלילה יפגע בעצמו.
אם תרצי להתייעץ, אשמח לסייע פה או בפרטי
לשמוע דעתכן-
מה ההבדל, אם יש כזה לדעתכן, בין חיי שותפות של חברים שגרים יחד לחיי זוגיות של איש ואישה?
גרת פעם עם חברה/ בדירת שותפים? אני מניחה שלא
ההבדל הוא משיכה, חיבור, מחויבות
כשזה בפן הזוגי זה לא דומה בדשום צורה לעניין זל שותפות חברית. הגבולות הם שונים. האינטימיות הרגשית היא אחרת.
יש הרבה משותף
כי נישואים זה גם שותפות
אבל בנישואים יש גם
ילדים משותפים
כלכלה משותפת
ומחויבות (לנישואים לילדים)
באמת נשמע שאת לא מכירה את המציאות הזו
גם אם מדובר בחברים הכי טובים,
זאת לא אהבה ולא עומק רגשי כמו זוג נשוי (מניחה רגע בצד בני זוג שגרים יחד בלי להתחתן)
הרבה פעמים זה גם לא פסגת החברות, אלא שותפים.
וזה אומר בעיקר שזו תחנה זמנית.
וגם שלכל אחד יש עיסוקים משלו ועניינים שלו ושריטות שלו ויש פחות מוטיבציה להשקיע לטווח הארוך, להתחשב באחר (מעבר לנחמדות חברתית), לבוא לקראת....
מה את תעשי ותתאמצי בשביל בן משפחה לעומת חברה ממש טובה לעומת חברה סתם?
אותו דבר.
זה שונה ממש.
חיי זוגיות נועדו להיות חיים שלמים של בחירהה הדדית עם אהבה ומשיכה, מיניות וילדים.
שותפים חולקים אותה קורת גג ומקסימום חולקים בהוצאות ובתורנות שטיפה
למען הסר ספק, אני לא מרגישה סתם בדירת שותפים עם בעלי, ויש בינינו אהבה ושותפות לחיים והכל..
אבל מה ביומיום גורם להרגיש את זה? אנחנו נגיד בדכ נפגשים איזה שעה שעתיים ביום, שנינו גמורים עייפים מהיום ומהטיפול בילד. אז במצב כזה לא כזה מרגישים משהו מיוחד באוויר, זה מאוד טכני - אתה עם הילד, אני מכינה אוכל, אתה לומד, אני מנקה... כמו דירת שותפים..
מה עושה את השגרה יותר זוגית?
מאוד תלוי בכל זוג
כשבעלי מתעניין איך היה היום שלי, גם אם זה חמש דקות ואז ממשיכים עם הילדים - אני מרגישה אכפתיות
יש פעולות יומיומיות "פשוטות" שעושים תוך כדי, גורמות לך להרגיש אהוב.
ובאמת ממליצה גם מידי פעם לצאת כזוג ולהנות. אבל אלו פיקים
בעיניי מה שבעיקר מחזיק את זה זו השגרה, והפעולות בתוכה שמראות אכפתיות ואהבה
השגרה יכולה לכלול הרבה זמנים של יותר שותפות מאשר רגשות של משיכה ואהבה
בעיניי זה מקסים שיש שותף לחיים זה נותן לי בטחון ושלווה
רגשות משיכה וריגוש שמורים לזמנים זוגיים
וגם לפעמים יש סתם ימים עם יותר רגשות כאלה
בלי לעשות משהו מיוחד
זה מה שמחזיק את הקשר לדעתי
תחשבי שזוגות שנים רבות חיים בהעברת שרביט ושותפות מתוך מחויבות לבית הזה שהקימו, כדי לקיחם אותו. שזה מן הסתם רצון שניהם.
לפי מה שאת כותבת נשמע שאתם לא עושים הרבה דברים יחד. כמו לנקות או לבשל, אלא הכל בתורות כזה כמו סרט נע, יכול להיות שאם תתחילו לשתף פעולה גם בפעולות כאלה זה ירגיש לך אחרת
וגם, שבירות שגרה. מחוות אחד לשניה. שמעתי מפי רבנית אחת שאמרה שהרב דסלר כותב בספרו שאהבה זו נדיבות. אז מחוות של נדיבות אחד לשנייה, של מעבר למה שסוכם זה בהחלט מקרב
וגם, נשמע שאתם בלופ של שגרה שוחקת. תינוק, בעל סטודנט, נשמע עמוס. יש גם תקופות כאלה. זה מה שיפה בזוגיות ארוכת שנים. אחרי ובמהלך תקופות כאלה, למצוא את הקרבה מחדש ולהשתדרג. לשים את הביחד שלכם בראש סדרי עדיפויות. פתיחות, אינטימיות רגשית ופיזית.
או התכוונה לומר ששורש ותולדת האהבה היא הנתינה וכך אומר הרב דסלר ב"מכתב מאליהו".
הוא גם מספר על זוג עם ילד שהופרד בשואה והתאחד לאחר מכן. הילד נשאר רק עם אחד ההורים, לזכרוני עם האם. והיא זו זדאגה לכל מחסורו ולכל צרכיו לאורך כל הזמן הזה.
לאחר השואה, לכשהתאחדו ניכר היה שהאב אינו אוהב את בנו כשם שאימו אוהבת אותו וזאת לדעת הרב דסלר כיוון שלא עסק בנתינה כלפיו לאורך כל התקופה הזו.
האמירה על הנתינה ידועה ומפורסמת
היא אמרה שבמקום נוסף בספר כתוב על נדיבות
(האמת שיש לי אותו אבל לא עברתי על כולו כדי לאמת את דבריה)
אני ביקשתי מבעלי שיקנה לי 🤭
אבל צריך לאחוז ראש וההתקדמות איטית
המקוריתכוס קפה בבוקר, או כוס תה אחרי שהילדים נרדמים
ללכת לישון ביחד זה משמעותי בעיניי (כלומר, להיכנס יחד למיטה. שלא יקרה שעד שאחד מגיע לחדר השני כבר נרדם), אפילו במובן של השיחה הקטנה על הא ועל דא.
ובנוסף, גם אם תסתכלי רק על ההיבט של שותפות בתפקידים. יש משהו בשותפות של נישואים שהיא הרבה יותר רחבה משותפות של חברות מאוד טובות.
נגיד חברות טובות יכולות להגיד - טוב, לא נעשה חצי חצי קלאסי, אני אהיה על כלים תמיד ואת תמיד על כביסה. נניח. ואז בסוף זה איכשהו יוצא שווה.
בנישואים זה רחב יותר. כי קודם כל אין לי עניין להשוות איתו. אנחנו לא צריכים לעשות את אותו הדבר.
וגם, נישואים זה קצת קיבוץ בהיבט הזה מבחינתי. כל אחד עושה לפי יכולתו ומקבל ע"פ צורכו.
נגיד, אם צד אחד בלימודים, וגם לא מרוויח כסף וגם בשגרה עמוסה בלימודים והרבה שעות מחוץ לבית.
אז ברור שהוא תורם פחות גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת טיפול בילדים, וגם מבחינת עבודות הבית.
זה לא בהכרח צריך לצאת פה שוויוני.
אם הזוג, כזוג, החליט שהלימודים האלו חשובים (מכל סיבה), אז זה מה שעושים. ושני הצדדים מתגייסים למאמץ.
לנסות לפתור את הבעיה שאתם נפגשים שעה שעתיים כל יום
זה ממש מעט
זה לא בהכרח קצת.
זה כל מיני דברים שהם טיפה "אקסטרא".
למשל: אם בעלי מבקש אוכל להגיש לו יפה, חם עם סכו"ם ולברך שישבע ויהנה, להכין כוס קפה, לקנות שוקולד קטן, לבוא מאחורה לעשות קצת מסאז', וכד. להכניס בתוך הדברים שממילא עושים עוד קצת טעם אווירה.
חוץ מזה: לצחוק, סתם להריץ קצת צחוקים ביומיום על כל מיני דברים.
ובנוסף, להקפיד על דייטים וזמנים שהם בהגדרה מוקדשים לזוגיות והם נותנים בוסט של אנרגיה לכל ההתנהלות היומיומית
גופנית כמובן, אבל בעיקר רגשית.
מה שקורה בין בני זוג במערכת נישואין זה פתיחות וכנות, באופן שאין עם אף אחד אחר בעולם. היכולת להיות פגיע, כנה ולהביא את עצמך עד הסוף.
וזה דבר שלא קשור לכמות הזמן שמבלים ביחד או לסוג הפעילויות שעושים. כל השיח בזוגיות הוא שונה באופן מהותי משיח בין חברים. זה שיח נטול מסיכות, נטול אגו וריצוי.
כמובן שאם יש הסתרה של רגשות / תחושות / מחשבות וכל אחד מנסה לרצות את השני או מפחד להביא את עצמו אז האינטימיות נשחקת עד נעלמת. ושוב, בשונה מתגובות אחרות פה, לא חושבת שהזמן הוא הנקודה כי זה לא בהכרח הגורם שהכי משפיע על האינטימיות הרגשית.
כנה עם הרבה אנשים שאני בקשר
והשיח שלי איתם הוא שיח נטול מסיכות נטול אגו וריצוי
זה לא חייב להיות רק בזוגיות
בעיניי זה נכון וטוב לכל קשר
שהתשובה בגוף השאלה ..
שותפות מול זוגיות.
לדעתי כל עוד אנחנו רק שותפים יש שלי, שלך
כשאנחנו זוג זה שלנו.
אני חייתי במשך חצי שנה עם חברה - שותפה, בילינו יחד מבחינת זמנים הרבה יותר מאשר בעלי ואני כיום.
גם עבדנו וגם גרנו יחד, כולל שבתות וחגים (הייתי איתה בשליחות בחו"ל). ועדיין זה לא מתקרב לחיים עם בן זוג. הדאגה, השותפות, ההתעניינות באמצע היום אחד בשניה.
גם מבחינת המשק בית, הכל שלנו ביחד אין תחום שלי ותחום שלך.. כמובן כל הנושא האינטימי..
בקיצור, יש יותר הבדל מאשר דימיון
לא קשור לפורום, אבל לא יודעת את מי לשאול...
שמתי לב שלבן ה4 אחת הלחיים נפוחה. שאלתי אותו אם כואב לו בשיניים הוא אמר שכן ושהיה לו כואב כשאכל ארוחת ערב (לא הייתי איתו בזמן הארוחה)
אני מה זה לא מבינה בזה... זה משהו שמחייב טיפול בימים הקרובים? או שאם זה עובר אז סבבה ופשוט להמשיך בביקורת קבועה?
סביר להניח שיביאו אנט', ואח"כ יטפלו בשן.
לדעתי
אפילו פרטי אם יש אופציה
חשוב לפנות בהקדם כי זה עלול להחמיר ממש
אגב זה לא ממש כואב לו כי זה נפוח.כרגע שמתנפח זה כבר פחות כואב
הייתי מדברת על רופא אונליין או קופצת מיד על הבוקר לעזרה ראשונה לצילום וקבלת אנטיביוטיקה לפני שבת
רפואה שלמה!
ממה שאני מכירה
לא לחכות לביקורת רנדומלית. הילד סובל וצריך טיםול. הייתי הולכת איתו לחירום האמת
זה מיועד בדיוק למקרים כאלה, ורק רופא שיניים. זה מה שכואב לו ורופא משפחה לא מטפל בשיניים..
ולא הייתי מעבירה שבת בלי לראות רופא האמת. לא בשביל להלחיץ אני אומרת, כי שוב, סביר להניח שזו דלקת, אבל חבל שהילד יסבול כשאפשר שלא וכאבי שיניים זה סיוט
נראה לי שכל קופה אמורה לספק תורים מהרגע להרגע לעזרה ראשונה ברפואת שיניים
זה לא חייב להיות מקרה חירום
אם יש כאבים כלשהם לא צריך לחכות לתור מסודר אלא נותנים תור לאותו יום או מקסימום יום למחרת
התינוק שלי ממש נחנק בזמן הנקה..מניחה שזה מהזרם אבל זה ממש מלחיץ
ולא קרה לי עם אף אחד מהילדים כמו שאצלו כמעט בכל האכלה...
יש לכן רעיונות מה אפשר לעשות?
לשבת קצת אחורה לא לרכון אליו שהזרם יהיה איטי יותר?
אני בסרטיםנשיש לו בעיה כלשהי חלילה
למרות שכשאוכל בבקבוק זה לא קורה
שאת שוכבת ושמים את התינוק עליך ליד השד והוא 'מאכיל' את עצמו לבד ואז הוא שולט בזרם.
ואז השד מקביל אלין ולא מעליו
והזרם פחות
בן 26
רווק
בגדול הכי נשמע לי זה ספר אבל לא יודעת איזה ולא ממש רוצה לשאול אותו...
יש לכן רעיון?
שובר לגלידה שיכול לצאת עם חבר
אם הוא בקטע אז אולר
אם יש לו תחביבים אז משהו שקשור אליהם
אחים שלי עונים להגדרה הזו
מה ישמחו לקבל- וואו מלא.
משקפי שמש
ארנק
שובר ליציאה לאוכל (רק לשים לב שזה בכשרות המקובלת אבל בירושלים נניח יש המון מבחר)
פעם קנינו לאחים שלי מתנה כניסה לחדר בריחה הם נהנו ברמות! זה קצת יקר, לא כתבת תקציב..
אפשר שובר לאטרקציות שונות ומגוונות
אגב סוודר יפה גם יתקבל בברכה (אבל צריך להכיר גם את הטעם וגם את המקובלות)
בקבוק טרמוס איכותי (ששומר על חום באמת יותר משעה-שעתיים)
מקציף חלב לקפה.
חפתים (בחורים שאוהבים אלגנט מחזיקים קולקציה יורת גדולה מאוצר העגילים שלי)
עניבה
צעיף/כפפות
נעלי בית חמות
פיז'מה חמה
גאדג'טים לפי תחומי ענין, צריך להכיר את הבחור המדובר.
לידיעה- חרדים לא כל כך קונים ספרים.
ספרי לימוד- בחור ישיבה אז יש לו בישיבה
ספרי קריאה- לוקחים מספריה
ספרי עיון- זה יכול להיות שכן, אבל מאד אינדיווינדואלי כל אחד לפי טעמו מה יקנה.
אנחנו לא חרדים, אבל אפשר לומר שקרובים לשם (חרד"ל/דת"ל תורני), ואין דבר שישמח יותר את הבנים שלי מאשר ספרים חדשים
(ספרי קודש, הכוונה, אבל גם ספרי קריאה) וגם את בעלי, בעיקרון, אבל הוא כבר למד למנן את עצמו, כי הספריות אצלנו מתפוצצות...
מה שכן, צריך לדעת מה בדיוק הם רוצים וצריכים. בעבר הייתי קונה לבעלי ספרים ולא קולעת לטעם שלו🙈 אז למדתי לתת לו לקנות לעצמו...
אבל אצל הבנים שלי - המתנות הכי שוות שקיבלו לבר מצווה היו שוברים לקנייה בחנות ספרים. הם התלבטו שעות אילו ספרים לבחור, כמו שנשים מתלבטות איזה בגד לקנות...
בעלי והילדים (חרדים) לא קונים כמעט ספרי קודש
יש להם מספיק ממה שקבלו/ קנו בעבר
יש לי ילד אחד שקונה ספרי קריאה וילד שני שלא אוהב לקרוא
אז לא יהיה לו מה לעשות עם שוברים לספרים
והמתנה הכי טובה בעיניי לבחור ישיבה חרדי היא כסף מזומן שיקנה מה שהוא רוצה
או שוברים שאפשר לקנות בהם הרבה סוגי דברים
כי זה גיל שהטעם האישי מאד ספציפי וגם אם מכירים אותו
לא בטוח שקולעים לטעם
הבנים שלי ממשיכים לקנות אף שהמדפים שלהם מתפוצצים מספרים🤭
בכל אופן, הפתרון שהצעת בסוף הוא טוב לכל מי שלא יודעים מה לקנות לו🙂
וגם בילדות
אבל ספר זה מהדברים הלא שווים לחובבי קריאה
תמיד גמרתי את הספר ביום או בלילה שקניתי אותו.
כן היה לנו מנוי לכל ספריה אפשרית..
לק"י
ספרים טובים. כאלה שאני קוראת הרבה.
חבל רק שאין הרבה כאלה...
(ואוהבים לקנות ספרים זה לא בהכרח כל חובבי הקריאה).
לא יילך לחדר בריחה או מסעדות
מאוד למדן
לא יסתובב עם משקפי שמש
חגורה, סוודר, מחברת, מנורת לילה
גאדג'טים שקשורים לתחביבים שלי כמו ציור/ נגינה / קריאה
תלוי מה התקציב
אבל הייתי משקיעה בבקבוק תרמי טוב (בשביל שתיה קרה/חמה/גם וגם). אם תרצי אשלח לך המלצה.
תקני בצבע בנאלי. נגיד שחור.
משהו שלא מסובך גם לנקות.
כיף לקחת ללימודים, ולא צריך בשביל זה טעם אישי מי יודע מה.
את יודעת איזה כיף זה שהשתיה החמה לא מתקררת בגלל שהתרכזת שעה? ואפשר להביא מהבית קפה טעים ולא את הקפה-חדר-מורים שבישיבה.
או משהו אחר שקשור, לא מספיק יודעת מה מותאם לבחור ישיבה:
תיק ללימודים (צריך לדעת איזה גודל בערך הוא צריך)
סטנדר נוח ללמידה עצמה?
אם הוא מסכם/כותב לעצמו הערות אז מחברת מעולה עם עטים טובים.
בעצם, אם אוהב קפה או תה אז אפשר להביא מגוון של תה/קפה שווה. (משהו איכותי)
לספרים.
אין מצב שיוצאים לקניות ולא חוזרים עם ספרים....
וזה ככה ברוב המשפחה שלי.
וזה בנוסף כמובן להשאלה מהספריה של 9 ספרים לשבוע
זה פשוט לא מספק אותנו...
אין כמו ספר חדש טרי מהחנות
ולפותחת-
הכי טוב זה להביא סכום כסף או שובר מתנה כמו גיפטא
אם דווקא מתנה
אז:
ארנק
מברשת לכובע- אפשר לחרוט שם
עט עם חריטה
צעיף
אוזניות בלוטוס
מה הוא אוהב לעשות בזמנו הפנוי?
זה לא קשור רק למגזר, גם בתוך מגזרים לכל אינדיבידואל יש העדפות משלו.
סוודר שווה
פיג'מה חורפית
סטנדר
בזמן האחרון אני מניקה ויש לי גושים ענקיים, יותר מעגבניית שרי. יש דרך לשחרר אותם?
התינוקת גם לפעמים רוצה לאכול ממש הרבה, כל חצי שעה, שעה.
(קבעתי גם תור לאולטראסאונד שד לבדוק שזה לא בעייתי)
לעסות את הגושים תוך כדי הנקה, יתכן שזה סתימות , זה שהיא רוצה לינוק הרבה זה טוב לשחרר את הגושים.
להתייעץ
ושתראה איך את מניקה ואיך התינוק יונק
חמי וחמותי עושים מחר מסיבת חנוכה בבית והם גרים מאוד רחוק
אנחנו בכללי לא נוסעים לשם הרבה כי קשוח לנסוע עם כל הילדים
ממש רציתי שיסייעו לשבת כי זה הכי נוח אבל לא הסתדר כי אח אחד לא יכול להגיע וחשוב להם
שיבוא
הקטע הוא שעלינו מקשים
אם אנחנו מגיעים למסיבה זה אחרי הדלקת נרות ונגיע רק באזור 8 וחצי בערב.כלמשנה אנחנו מגיעים שכולם בקינוח!!!
אז אמרתי לחמותי שבוע שעבר שממש קשה לנו להגיע אז היא הציעה שנישאר לישון
בעלי כל חייו בתפקיד הילד המרצה של הבית. והם מנצלים את זה!!!! לו היא אמרה שקשה לה שנישן אצלה כי גם האח השני נישאר לישון..
אני תוהה לעצמי למה אנחנו אף פעם לא בעדיפות אצלה? לא מעניין אותה שאולי פשוט נחליט לא לבוא?
זה כך גם בפורים תמיד כי לא רוצה שנישאר לישון והפסקנו ללכת והיא די מרוצה , לא מתלוננת על כך.
אגב גם בשבת שבע ברכות של גיסי היא אמרה לי שובל שלא אמרה לבת שלה להישאר לישון על. (הבת גרה רבע שעה מהאולם שאכלנו בו)
מי שזוכרת היא לא הסכימה שנישן כולנו אצלה עם הילדים וגם לבת שלה יש ילדים!!! אז למה דוקא אנחנו לא????
אני כרגע תוהה האם ללכת בכללי קשוח לי ממש הנסיעה ועוד בפקקים של חנוכה עם תינוק וילדים קטנים
ועוד ביקשו שלא נבוא בידיים ריקות, זה מצחיק אותי להביא אוכל לסוף האוכל.... העיקר לומר שהבאנו
לי באופן אישי בא לא להגיע ולא לענות אם יתקשרו...למה אנחנו צריכים תמיד להגיע במסירות ייראה שלא אכפת להם בכלל
הכל זו תחושה שלי.... בעלי כמובן חושב אחרת כי הוא אוהב לרצות אתם