מהיום בצהרים יש באגoo

"למה יש כ"כ הרבה רע בעולם?!"

את מוצאת עצמך שואלת-זועקת פעם אחר פעם.

השאלה הזו שמנקרת,

ההרגשה הנוראית שעוטפת

שוב

ושוב

ושוב

 

ההרגשה הזו שהכל סוגר

שלכל כיוון שלא תסתכלי - יש רע.

וכאב.

הו הו כמה כאב כמה!!!

 

כאב לאנשים שיקרים לך

וכאב לעוד אנשים שיקרים לך

וכאב לעצמך

וכאב לעם שלך

וכאב על אובדנים שחווית וחווים אנשים

וכאב בכל מעגל שהוא

חברות, משפחה, עבודה, הארץ, העולם...

 

כאילו די, זה כאילו לא נגמר ואין סוף לרע הזה!!!

 

ואת כבר בהצפה.

הצפה של כל מה שחווית ושמעת וראית.

פשוט הצפה.

 

תדמייני כל אדם, גם ההכי מדהים וחזק שבהם, שהוא עובר הצפה - הוא לא יכול יותר. די. נגמרו הכוחות. נגמרו המצברים.

נגמר המלאי.

אין.

פשוט אין.

 

ולא רק שאין - גם כל הכאב והקושי מציף

ואז יש עוד קושי אחר - וגם הוא מציף

ועוד

ועוד

 

ולפעמים אפילו לנשום אי אפשר ברוגע!!!

 

אז במצבים כאלה חייבים חייבים יקרה רגע לעצור!

לעצור ואפילו רק להסדיר נשימה.

פיזית.

פיזית לעשות תרגיל של נשימה עמוקה

למשל, להכניס עמוק אוויר מלוא הריאות במשך 4 שניות,

להשהות אותו עוד שתי שניות בלי להוציא

ואז לנשוף אותו החוצה לאט לאט עוד 4 שניות.

ככה לעשות סטים של נשימות, לפחות איזה 6-7 סטים.

 

לעצום עיניים.

לשים את עצמך במקום שקט.

שקט שקט.

גם אם זה ללכת לחדר ולהיות רגע רק את עם עצמך שתי דקות.

ותני רגע לעצמך לספר לך מה *את* חווית.

ומה עובר עלייך?

 ועם מה את מתמודדת?

ומה חשוך לך ובך כעת?

ופתאום לשמוע את עצמך ממשיכה לספר לך,

שזה פשוטו טו מאץ'!

יותר מדי!

זה יותר מדי לך, לכולם!

 

ועצמך ממשיכה ורוצה רגע לבקש ממך

לעצור

ולקחת עוד קצת זמן לעצמך

אפילו אם מועט,

להסדיר נשימה

לסדר מחשבות

לנשום

להתמלא

לשתות

אולי תה חם ומתוק

מקלחת נעימה וחמה

כל פינוק שבא לך

פינוק קטן של אוכל

תפילה לקב"ה שישלח כוחות

שיתוף

חיבוק

וכמובן - שינה!

שיר מעודד

מוזיקה בכללי

פרק קצר של סדרה מצחיקה או סטנדאפ

להביט בתמונות של האוצרות שלך בטלפון או במחשב,

לצאת לשאוף אוויר בחוץ

הליכה קצרה

וכל הטענת מצברים אחרת!

וכל מה שיכול לעשות לך טוב!

 

ועד שלא תרגישי שאת מתמלאת בחזרה, לפחות 80% מה"סוללה" שנקראית "את" - את *לא* משקיעה שום אנרגיה בדברים שמרוקנים אותך! 

אי אפשר יקרה!

את על 0% בסוללה ועדיין משתמשת בכל הכוח במכשיר...

אפשר להתפוצץ, לקרוס חלילה.

 

האיתותים הללו של הגוף שלך החכם

ושל הנפש החכמה

אומרים לך -

היי יקרה! עד כאן!

אנחנו חייבים מילוי!

בואי תדאגי לנו למילוי

ואז נחזור כמו גדולים עם כוחות מחודשים להשפיע עוד ועוד טוב בכל המעגלים

 

אבל קודם המעגל שלך.

את.

עצמך.

מתמלאת.

נושמת.

מתחזקת.

שמחה.

 

ואח"כ כמובן אישך והילדים

ואז המשפחה המורחבת

והחברה היקרה

ושאר המעגלים

לאט לאט.

אי אפשר הכל בבת אחת.

 את רק בן אדם אחד.

מדהים, אבל אחד. ובן אדם. אנושית. בשר ודם.

עם גבולות יכולת

עם אנרגיה שהיא לא בלתי נגמרת אלא היא מוגבלת כי אנחנו בני אדם...

ואיפה שנבחר להוציא אותה - זה בהכרח יבוא על חשבון משהו אחר.

לכן עכשיו התיעדוף הראשון הוא להוציא אותה רק על ההתמלאות שלך.

ורק אז, שתהיי מלאה יותר, תוכלי להוציא ממנה גם לעולם כולו.

 

אנשים שאינך יכולה לעזור להם - בין אם זה במעגלים קרובים ובין אם הם רחוקים - זו עבודה, אבל את מנסה להפנותם הלאה לעזרה המתאימה אם את יכולה, להתפלל עבורכם, לקוות, לשלוח חיבוק.

וזהו.

לשחרר.

אי אפשר לעזור לכולם.

את רק בן אדם.

אחד.

יחיד ומיוחד.

ואחד.

 

וכמה טוב את כן משפיעה היכן שאת כן יכולה!

ועוזרת!

ותומכת

ומאירה

ומחדדת

וכמה אכפתיות נובעת ממך

כ"כ כ"כ אכפת לך!

ורק בגלל זה את כ"כ מתאמצת!

 

ואני רוצה לבקש שבתוך הכל יהיה אכפת לך גם מעצמך!

 

שתבחיני גם בגבולות הגזרה שלך!

שתזהי גם את קצה גבול היכולת שלך!

את מה את כן יכולה

ומה את לא

את מה עושה לך טוב וממלא

ומה מרוקן

את מתי את יכולה לתת יותר מעצמך

ומתי את זקוקה לקבל, או להעניק לעצמך

ואלו דקויות שהן לימוד של חיים...

 לימוד שהוא מרתק, ולפעמים שובר, ונופלים, ומתאכזבים,

אבל בסופו של דבר גדלים!

וגם מכל הרע שבעולם -

נכון.

הוא קיים.

אבל הטוב קיים שבעתיים!

 

"ברגע קטון עזבתיך

ורחמים גדולים אקבצך"

 

הרע הוא כמו רגע קטון!

והטוב הוא עשרות מונים טוב ומאיר וגדול כ"כ כ"כ!

 

ותמיד אני נזכרת בעלון של שבת שקראתי כשהיינו ילדים. כתב בו הרב חנן פורת זצ"ל, וקראו לו "מעט מן האור"

ותמיד זה הזכיר לי שמעט מן האור - דוחה הרבה מן החושך

 

אז כל אחד מאיתנו הוא "אור קטן"

וכולנו "אור איתן"

ולא רק בשיר ילדים חמוד

אלא באמת באמת

 

לכל אחד ואחת מאיתנו יש כוח על!

לעשות ולהשפיע טוב בגבול היכולת שלו

במעגלים שלו

ואותו האור ממשיך ומשפיע עוד ועוד ועוד

ממש כמו אבן שזורקים על פני המים והיא יוצרת עיגולים עיגולים סביבה

 

כי חיוך אחד שלך לילדה,

שהלכה שמחה לבית הספר וחייכה לעוד ילדה,

שהרימה אותה כי הייתה בהרגשה נוראית לפני כן,

וחזרה הביתה ועשתה נחת רוח להוריה שהיא שמחה,

 

או אמירה ועזרה שלך לבנות כאן בפורום או בחיים האמיתיים,

שהצלת

ועודדת

והרמת

ותמכת

ואז הן היו עם עוד כוח לילדים, לעצמן, לאיש,

שבחזרה המשיכו טוב במעגלים שלהם,

ואותם אנשים שפגשו גם 

 

ואין לדבר סוף! 

כן כן

ל***טוב*** אין באמת סוף!

הוא באמת אינסופי!!!

 

אז את יקרה מוסיפה אור

ותוסיפי אור

וקצת פחות תחשבי על החושך.

כי כשמוסיפים אור החושך ממילא מסתלק ומתמעט

ומספיק אפילו אור קטן

ואפילו יחיד

בכדי לגרש חושך גדול גודל

 

ויש לנו את בורא עולם

שהכל שלו

והכל מאיתו

הטוב והרע

ולימדנו לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה

ולימדנו שהכל לטובה!

כל מה שעושה הקב"ה לטובה הוא עושה

ולהתחזק באמונה

בביטחון באבא שלנו בשמים שיודע טוב טוב מה הוא עושה

והוא אחראי על הכל

ולפעמים התפקיד שלנו הוא

"הרפו.

הרפו ודעו כי טוב השם!"

 

ובמה שאינו בשליטתך יקרה – הרפי.

לא כל העולם על כתפייך היקרות

ומה שלא בגבול יכולתך - להרפות ולשים על הקב"ה. הוא כל יכול באמת באמת.

 

ואת תראי, ותמשיכי לראות את כל הטוב *שכבר קיים*

באנשים טובים

בנפלאות הבורא

בילדים שיש

במשפחה

בחיוכים

באוכל הטעים

בשפע

במיטה הנוחה

בגוף שמתפקד

ובכל פינה ממש ממש יש טוב ובשפע

ולהגדיל את המיקוד שלנו דווקא עליו

לא לקחת אותו לעולם כמובן מאליו

אלא להיפך - להנכיח אותו

לראות אותו

להעצים אותו

להודות עליו

ההודיה עצמה מעניקה כ"כ הרבה כוח! כ"כ!

 

להתפלל במילים שלך

את כל הכאב

והקושי

והתקוות

הכל הכל הכל

לקב"ה

ולהודות לו על מה שכן יש

ולבקש על מה שעוד לא

והוא שומע הכל

והוא כל יכול

 

ותמשיכי להתחזק 

להוסיף לעצמך מקורות של מילוי מצברים בכל יום ויום

להתקרב למה שעושה לך טוב

להתרחק ממה שעושה לך רע

ולהמשיך כך בעוז ובגבורה ובאמונה

 

והדברים ב"ה עוד יתבהרו

כולם

לאט לאט

את כבר יכולה לראות ב"ה בחוש איך כ"כ הרבה חזיתות שקרו לכ"כ הרבה אנשים - פתאום במבט של אפילו לא כ"כ הרבה זמן - פתאום כולם במקום אחר לגמרי!

ההיא שהתגרשה - התחתנה מחדש ומאושרת

ההיא שלא זכתה לילדים - חובקת תאומים

השבויים שכבר חזרו

החולים שנרפאו

העקרות שנפקדו

הרווקות שהתחתנו

הזוגיות שהתחזקה

הילדים שגדלו והביאו ברכה גדולה ונחת עצומה

הכוחות הפנימיים שכל אחד ואחת גילו בתוכם

הערבות ההדדית

האחדות

החסד

העזרה

השמחה

הצחוק

החיוכים

רגעי האושר

והשפע

והטוב.

הטוב.

שקיים!

ושילך ויגדל ב"ה 

ואת עצמך חלק מהטוב הגדול הזה!

 

ועכשיו, לכי ומלאי את עצמך

ותני לטוב שבך לגדול ❤

..oo
משום מה חשבתי שזה עיצוב חדש🙈מבולבלת מאדדדד
זה נראה כמו תוספת חדשה, אבל עם באגooאחרונה
אני לא מצליחה לשלוח הודעה בשיחה אישיתבארץ אהבתי

מישהי שלחה לי הודעה.

כתבתי לה תגובה, אבל לא מופיע לי שום כפתור של 'שלח' אז אני לא יכולה לשלוח את מה שכתבתי.

בעצם עכשיו הבנתי מה הבעיהבארץ אהבתיאחרונה

שמתי שם קישור ארוך אז הכפתור של ה'שלח' זז שמאלה ויצא מהמסך.

הפכתי את הפלאפון למצב מאוזן ומצאתי אותו...

(אבל אולי אפשר בכל זאת לתקן את זה שיהיה יותר נוח).

שמעתי אפשר לעשות התראות חיצוניותכְּקֶדֶם

איך עושים דרך הדפדפן בפלא

בתפריט של הש"אמשהאחרונה

אפשר להתקין אותה כאפליקציה וזה אחד הדברים שנפתחים. בעיקרון זה עובד גם בלי (הדפדפן שואל אותך אם אתה מסכים להתראות, אתה לוחץ על כן ואז זה עובד) אבל נתקלתי בבעיות עם זה.

ההתרעות על מישהו שערך הודעה משגעות אותיפשוט אני..

את כולנונקדימון

מפתיע שהוא מתערב פתאום בפורומיםאריק מהדרום

לא ראיתי את הניק שלו איזה עשור וחצי.

נראה לי שהכוונה להתראות שמופיעות למעלה בבועת דיבוריעל מהדרום

לק"י

כשמישהו עורך הודעה.

כן אבל מתי לאחרונה עוזי התערב בפורומים?אריק מהדרום

אבל לא לזה התכוונויעל מהדרום

לגמריברגוע

למה צריך שתי התראות על תגובה של מישהו שאפילו לא הגיב אלי?

וחוץ מזה שלא יזיק לעשות אפשרות של מעקב אחרי שרשור רק אם הגיבו אלי.

צריך לעשות את זהמשה

לא למי שהגיב אליך אלא למי שאתה הגבת אליו. כלומר שאתה מגיב משהו ואז התגובה מקבלת כיוון אחר לגמרי.

התכוונתי גם בלי קשר לעריכהברגוע

היה נחמד אם הייתה אפשרות לקבל התראות רק אם הגיבו לי, ולא אם סתם הגיבו בשרשור.

אני כבר מפריד בניהםמשה

הגיבו לי/מתחתיי

אבל איך מבטלים התראות לאחד מהם?ברגוע

והשוס🤣יעל מהדרום

לק"י

התראה על הודעה שנערכה, ומדובר על הודעה מלפני שנתיים+

דווקא זה דוגמאמשה

למה לערוך מלפני שנתייים? זה יכול להיות מעניין.

לא חושבת שהיא נערכה עכשיו. לא סביריעל מהדרום

נתחקר מחרמשהאחרונה

בקשה לתכונהנקדימון

אפשר לקבל התראה על הודעה שנערכה בידי מנהלים? אדם כותב משהו, לטוב או למוטב, וצריך לגלות במקרה שהדברים נמחקו.

אם כבר ממילא אנחנו מקבלים התראות על כל זבוב שזז בפורום, אז התראה כזו תהיה מועילה אפילו יותר.

לא מצךיחה להגיב על שרשורים. רק לפתוח חדשיםואילו פינו

זה פותח לי רק את הכותרת. ולא נשלח..

איך קורה שקופץ לאנשים קישור לשרשור בפורום סגור?יעל מהדרום

לק"י

פורום שהם לא נמצאים בו.

איזה פורום זה?משה

בפעם הקודמת שזה קרה גיליתי שמישהו הגדיר את הפורום כפתוח.

נשואות בלבדיעל מהדרום

אבל הוא סגור. הוא מופיע לי ברשימת הסגוריםיעל מהדרום

לק"י

פשוט פנתה אלינו מישהי עם מעט מאוד הודעות שביקשה אישור להיכנס לפורום, והיא אמרה שהיא הגיעה דרך קישור לשרשור והיא לא יכלה להיכנס לפורום.

אם היא הגיעה דרך קישורמשה

זה אומר שהיא נכנסה לקישור ולא קיבלה תוכן אלא מסך עם בקשת כניסה. זה מה שאמור לקרות במצב הזה וזה תקין.

השאלה רק איפה הקישור הזה.

זו השאלה....יעל מהדרום

בכל מקרה אם זה הסיפור תוכן לא דלף החוצהמשה

כן. אבל זה סתם מביא כל מיני נשים לבקש להכנסיעל מהדרום

טוב, מסתבר שחיפוש בגוגל מביא לזה. הגיונייעל מהדרום

ונותן רק כותרתמשהאחרונה

שואלת גם כאן, סינון בביתירדנית

משהו פה לא עובד לי כמו שצריך

מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.

הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.

איך אני משגיחה על כל זה?

שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.

כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.

AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..

אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.

מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח

טכנית, זה בעיניי גיל שכבר אין שליטהמשהאחרונה

חינכת, לימדת, נתת קווים. אני לא חושב שיש דרך סבירה למשטר ילדים בגיל הזה. בטח לא כאלה עם יכולות טכניות.

יש איזה בעיהרקאני

שההודעות שקראתי לא נשארות בכחול

כל פעם שאני נכנסת לאתר שוב הכל חוזר להיות שחור

ואני לא יודעת מה קראתי ומה לא