מה הייתן עושות? אוף יצא לי קצת ארוך..הילושש

היי.. 

 

בעוד שבועיים יש לי בחינה עם כמות אדירה של חומר שאני אפילו לא ברבע כרגע.. 

 

הקשר עם ההורים של בעלי- לא משהו.. כלומר, מתחת לפני השטח... אבל כולם מרגישים את המתח. בפרט אחרי חג שני של פסח, שבו ביקשנו להגיע לליל הסדר ודחו אותנו. ביקשנו להגיע לשבת פסח- דחו אותנו בטענה שלא נעים לחמותי לארח כשהיא לא תספיק לבשל בעצמה, ואז שלחו את האחות כאילו היא יזמה - לומר שנבוא בחג שני. הלכנו  (למרות שהיה לי חשוב שההורים שלי לא ישארו לבד בפסח שני- נשארו לבד).  בחג שני אחות אחת הזמינה, השניה התקשרה לומר שחמותי אמרה שאבשל 2 תבשילים וסלט. כ"כ התעצבנתי. רוקדים לפי החליל שלה. רציתי לבוא בשבת והיא אמרה שלא נעים לה לארח כי היא לא מספיקה לבשל אבל בחג שני היא חילקה את כל האוכל בין הבנות והכלות כך שהיא לא עשתה כ ל ו ם!! רק בישלה לעצמה סיר מרק כדי לא לאכול ממה שאנחנו הכנו כדי שלא תצטרך לומר תודה או לפרגן. למחרת החתן ובעלי עשו על האש- בזמן ההכנות חמי וחמותי נכנסו לישון בלי הסברים, בלי בבקשה, בלי תודה. העיקר לא אירחה בשבת כי לא נעים לה לארח ככה.. 

אז כן, כשאחות 1 התקשרה בנוגע לתבשילים התעצבנתי וזה יצא ששיתפתי אותה (היא עצמה אמרה לי שזה עיצבן את כולם אבל אפחד לא אומר מילה, אמרה לי ש'גם ככה אני לא מגיעה כל השנה כמעט, אז פעם בשנה אין לי בעיה להכין לה מה שהיא רוצה'). והאחות 2 בסוף החג, לא יודעת מה חשבתי לעצמי, הרשיתי לעצמי לומר בתגובה לטענה שלה שאמא שלה נפגעה שיצאנו מהר אחרי צאת החג ולא חיכינו למופלטות (שהיא בכלל לא אמרה שהיא מתכוונת לעשות או שנישאר) אז אמרתי- קודם שתלמד להגיד שלום, תודה ולהתראות כמו בנאדם אח"כ אולי נרצה להישאר (היא לא אומרת לי שלום, אני שואלת מה קורה? היא לא עונה לי.. ). אז ענתה לי בצורה לא יפה שגם בעלי היה בשוק- 'על מה לומר לך תודה? צריך להגיד להם תודה שאירחו אותנו, הם עשו לא מעט..' (באמת באמת שלא עשו כלום, אה מלבד לקנות בשר לעל האש..אפילו את הניקיון בצאת החג עשינו הילדים והחתנים והכלות) 

עזבו שהתעליתי מעל עצמי וניגשתי לחמותי לבקש ברכה אחרי הקידוש- מה היא עושה? דוחפת לי את היד שלה לפה כדי שאנשק לה את היד. בפעמים הקודמות באמת נישקתי. אבל הפעם פשוט לקחתי את היד שלה ולחצתי לה אותה ואמרתי חג שמח. היא בירכה אותי בשקט והסתובבה בלי לומר מילה. אמרתי לה בקול- תודה חג שמח. 

למחרת חמותי התקשרה אליי, ניחשתי שזה בגלל שהבת שלה (אחות 2) אמרה לה שאמרתי שלא אמרה לי תודה ושלום, וכנראה רצתה לעקוץ (כמו שעשתה כמה פעמים) שיצאנו מהר בצאת החג)- לא עניתי כי לא שמעתי את הטלפון ואז גם לא חזרתי כי לא רציתי לשמוע טענות כי אני לא יודעת לענות לה מבלי לרעוד. ואחרי שמנתקת את השיחה אוכלת לעצמי את הלב למה לא אמרתי ככה וככה- אז העדפתי להתעלם. 

ביום העצמאות, הרגשתי לא נעים בכלל שהיה לנו יום פנוי ולא נקפוץ לבקר, אז יזמתי מעצמי ללכת לבקר עם הילד- הגענו והיא אפילו לא יצאה מהחדר. 

ביום שישי, בעלי התקשר לומר שב"ש, אז ביקשתי שיעביר לי את השיחה שאולי זה יעזור קצת ליחסים (אני עושה את זה בעיקר בערבי חג, לא כל שישי, אבל חשבתי להתחיל ככה..) היא עונה לי בצורה יבשה- רק ב"ה בסדר. שאלתי שוב- איך את מרגישה איך הרגל (שאמרה פעם שכואבת לה והיא מטפלת)- ענתה אותו דבר ב"ה בסדר. ראיתי שאין רצון מצידה לדבר אז אמרתי טוב, שיהיה לכם שב"ש. ענתה שב"ש וזהו. 

 

עכשיו לפואנטה, 

שוב אחותו (2) מתקשרת לומר שרוצים להתכנס בלג בעומר, ונהיה רק הם ואנחנו (כלומר ההורים, אחות 2, ואנחנו, והרווקים בבית). והם מתכנסים רק ב 7 בערב- שזו שעה שהבן שלי כבר נכנס לישון. 

אני חוזרת מהגן ב 16:30 אחרי נסיעה באוטובוס וצריכה שוב לצאת עם התינוק אחרי שעה וחצי באוטובוס. כשהוא עייף. 

וזה במקום ללמוד. 

ביקשתי שאם אפשר להקדים את שעת המפגש לסביבות 17:00- אין אפשרות . לא יודעת למה. 

בגלל שאנחנו כרגע לא מגיעים שבתות, ובעלי כן רוצה להגיע (הוא רוצה כי הוא יודע שבלעדיו הם לא יעשו על האש, וזו התוכנית), 

אז חשבתי כן להגיע כדי להתחשב בו- הוא גם רוצה להיות בחברת המשפחה שלו. ואני לא רוצה שיפספס בגללי. 

אז עזבו את המבחן שלי, מה אעשה עם הילד שיהיה עייף וירדם בטח ואנחנו נוסעים באוטובוס חזרה עולים במדרגות .. עלול להתעורר. ויהיה עייף למחרת במעון. 

בעלי אמר לי הבוקר שהוא נוטה להחזיר תשובה שלילית אבל אני יודעת שהוא רוצה.. אז אמרתי לו שיחכה עם זה.. 

אולי זה לא נורא כמו שאני חושבת? 

 

הרי יש לה טענות שאני לא שוטפת כלים ולא עושה כלום (וזה לא נכון.. נכון שאני לא שוטפת כלים כי וואלה יש מי שיעשה! יש אחיות רווקות שלא זזות כשמגיעים הנשואים ואם אני אתחיל אז זה יהיה כמו עם הסלטים בשבתות כשהייתי עושה הן היו מתקשרות על הבוקר בשישי כל 5 דק'. מתי אתם מגיעים ? מתי אתם מגיעים ? החדר הפוך ומלוכלך בשערות- 'חיכינו לכם שתבואו ותעשו'- זו התשובה שקיבלנו מהם. )

אז אני שואלת את עצמי- בשביל מה שאלך למקום שאני לא רצויה בו? היא אמרה לי אז- שלא נעים לה בחברתי. בשביל מה היא 'כאילו' מזמינה? כאילו לא היא הזמינה אלא האחות יזמה.. האגו לא נותן לה להזמין אותנו. 

 

סליחה שיצא לי ארוך מידי.. 

 

מה הייתן עושות?

לא קראתי הכל מפאת קוצר זמןהמקורית

אבל בחינה גדולה - אחרי יום עבודה - תחבצ עם תינוק - למשפחה של בעלך אחרי שאני יודעת מה ההיסטוריה איתם..

נשמע שזו הזמדנות מעולה לשלוח את בעלך עם התינוק ולשבת ללמוד בנחת

 

מסכימה עם המקוריתבוקר אור

הרגע ראיתם אותם. שלחי את בעלך ושבי ללמוד

גם אני חושבת ככהרבע ל7

לא הייתי הולכת

אם בעלך רוצה שילך לבד

 

לגבי התינוק מה שיותר טוב לשלושתיכם

 

ממש. נשמע לגמרי פתרון מצויןלא מחוברת
הצעתי לבעלי ללכת לבד - הוא לא מוכן בשום צורההילושש

הוא טוען שהוא נשוי לי. והוא מגיע רק איתי. 

אם יש לי סיבה לא להגיע אז גם הוא לא מגיע. 

 

ניסיתי לשכנע אותו- לא מצליחה. 

אז עם כל הכבוד, שבי ללמוד ושישמור על הילדהמקורית

ואני מקווה שהוא באמת יתן לך ללמוד 

את לא אחראית לקשר שלו עם ההורים שלו

לך יש מבחן

הוא יכול להחליט אם לשמור על הילד בבית או בדרך אליהם

אולי תלכו ואת תשבי בחדר ותלמדיזוית חדשה
אולי תסבירי לו שזו העזרה שאת צריכה עכשיותוהה לעצמי

גם יפנה לך זמן שקט לשבת ללמוד, וגם יחסוך לך נסיעות..

אז רק תגידי לו שנשואים עושים את זה הרבהאוהבת את השבת

ואנחנו יכולוץ להעיד פה..

 

לאחרונה למשל בעלי הולך עם הילדים לארוחות שבת אצל חמותי (מרחק הליכה) ואני נחה, וואו אין על הזמן הזה!!!

 

כמה שיותר יותר טוב מבחינתי!🤗

 

וכשלומדים לנפץ תבניות שיש לנן בראש שצריך ככה ואמורים ככה הכל יותר קל

 

 

בכל מקרה לדעתי אם יש לך בחינה אל תלכי להתכנסות משפחתית שלא בטוח תהני, מתכון לעוגמת נפש...

האמת מבינה אותואני10

גם אנחנו לא ככ הולכים בנפרד להורים מאף צד. 

מרגיש לנו פחות מתאים.. 

 

אבל זה לא סותר את זה שיכול להיות שמפסידים משהו כי לא רלוונטי לנסוע בזוג כרגע ולכן אם לא הולכים לבד אז שנינו נפספס את האירוע.

אם יש הרבה מפגשים משפחתיים כאלה יחסית אז לא נורא לפספס מדי פעם.

 ובלי קשר הוא יכול לשמור על הילד במקום אחר וזה יהיה העזרה שלו שתלמדי

האמת? אני חושבת שזה סתם ראש בקירלא מחוברת

או שגם הוא סובל שם ולא רוצה ללכת? 

אצלנו גם יש מלא משפחתולוגיה ואנחנו הולכים הרבה בנפרד. גם ביחיד כמובן. 

אבל לא רואה עניין אם אחד סובל ללכת כל הזמן ביחד. 

ובטחחחח שאם יש לך מבחן ככ ענק. 

זה לא להגיש עבודה זה רציני הדבר הזה.

קראתי הכל. וגם בלי ההיסטוריה הטעונה לא נראה ליקופצת רגע

שהייתי הולכת. 

אז האמת שלא רואה שום סיבה כן ללכת... 

 

( גם השיקול של העל האש שאם בעלך לא יגיע לא יהיה, מוזר מאוד בעיני... )

תודה לכן על התגובות..הילושש

עוד לא החלטנו מה נעשה.. 

אבל נראה שהכיוון ברור.. 

 

תודה!

 

אני באמת לא מצליחה להבין אותךדור רביעי

החמות בישלה לפי כוחותיה.

למה בכלל ליכנס לזה?

את חושבת שמי שהיא מבשלת לו יותר, אהוב עליה יותר? אז זו מחשבה מוטעית. יש עוד שפות לאהבה חוץ מאוכל.

רציתם לבוא לליל הסדר ולא היה לא נוח זה לא "דחו אותנו". זה הוזמנו לחג שני. צריכה להודות על ההזמנה כי מראה על קשר ריגשי. כן, גם אם מטלות הבישול חולקו.

 

לגבי הבחינה. מה השאלה בכלל. שבי ותלמדי אחרת איך תעברי?

 

חמותך אולי לא אוהבת אותך. אני לא יכולה להתווכח עם ההרגשה שלל. אבל אם תעשי ברוגז היא בטוח לא תאהב אותך.

ואם תבואי מנקודת מבט בטוחה יותר שאת רצויה במשפחה היחס שלה ישתפר עם הזמן.

 

בהצלחה בבחינה

בהצלחה בכלל

נראה לי שאת כועסת שהם לא עוזרים כלכלית. זה היה כואב גם לי. מבינה אותך.

 

אל תתחילי ברוגז כי הם כן יכולים לעזור ותגיע עזרה אם לא מרוב עצבנות תיצרי נתק עכשיו.

והבחינה כרגע קודמת, מה לעשות

עונה לךהילושש

מקבלת את החלק הראשון של התגובה שלך לגבי שהחמות בישלה לפי כוחותיה. ולא צריך לחפש. 

 

אבל איפה קראת שאני רוצה לעשות ברוגז? 

כתבתי שביום העצמאות- אני יזמתי ללכת לבקר, 

ביום שישי- אני ביקשתי לדבר איתה כדי להתחיל משהו חיובי ביחסים ולא קיבלתי, לפי הרגשתי, פידבק או מענה מזמין. רק שיחה יבשה ומאולצת. 

בפסח שני- יכולתי לא להגיע כי יש לי מספיק סיבות וכן הגענו, עם האוכל כפי שביקשה (סליחה, דרשה), למרות שיכולתי לפתוח חזית ולא לעשות אבל בשביל מה?! הטענה שלי- זה שלא יודעת לומר דברים אנושיים ונעימים בסיסיים- כמו תודה, בבקשה. אפשר גם להסביר ולומר- כאבה לי נורא הרגל ולכן ביקשתי שתבשבלו, תודה לכן עזרתן מאוד. להשאיר טעם טוב ונעים לפעם הבאה, כי היא לא הולכת ונהיית צעירה יותר, והיא בטח תצטרך עוד פעמים שנבשל ונעשה..  יכלה לטעום כפית מהאוכל ולפרגן. אבל דווקא לא טעמה כלום כדי לא לומר תודה. כאילו- הכנתן? לא בשבילי. בשביל עצמכן. לא עשיתן לי טובה. 

ללג בעומר- כתבתי שאני רואה שבעלי רוצה ובגלל שאנחנו לא מגיעים שבתות- אז לפחות בימי חול כן מרגישה שצריך ללכת. 

זה שאני לא רצויה- לא יודעת אם קראת את זה באחד השרשורים שלי, היתה לי איתה שיחה שאני יזמתי על מנת ליישר את ההדורים, והיא במקום ליישר קו ולהתחיל מחדש- שפכה עליי דלי של זבל עם כל מיני מילים 'יפות'- כמו: שבעלי אומלל איתי, שלא עמדתי בהבטחות שלי שילמד כל החיים והיא כן עמדה כי יש לה מילה של ברזל (ואם תגללי אחורה בשרשורים תגלי- שהיא לא עמדה בשום מילה, הבטיחו לשלם חצי חצי בחתונה- וברחו השאירו את ההורים שלי לשלם, הבטיחה מוצרי חשמל- קנתה מקרר ואמרה שהיא לא מתכוונת לקנות עוד), שאני כלה גרועה, שלא ראתה מאיתנו רגע של נחת (וכל זה רק בגלל שבעלי יצא לעבוד חצי יום במקום ללמוד כל היום כשהיה לנו לחץ כלכלי- ביקשנו עזרה ולא נענינו -עוד לפני הדירה), שלא נעים לה בחברתי בשבתות כי אני מסתגרת בחדר (אבל מה אני עושה בחדר? מניקה! סליחה שאני מאכילה את הילד שלי) וכי אני לא עושה מספיק בבית שלה לטענתה, כמו לשטוף כלים- בזמן שאני כן עושה דברים אחרים- עורכת שולחן, מפנה שולחן, עושה סלטים, מטאטא את הרצפה- על אלה היא אמרה לי: 'את רק מפנה, מטאטא, עורכת.. רק!- בדיוק מהסיבה הזו אני לא מתחילה גם לשטוף כלים כי אני יודעת שבגע שזה יכנס להרגל אז גם זה יהפוך ל "רק", והטענה הבאה תהיה "את לא עושה ספונג'ה וחלונות".- מבטיחה לך שזה הטיפוס!  (עזבי שכשאנחנו היינו מגיעים שבתות- החדר מלוכלך ברמה לא נעימה למראה ולריח (בלשון המעטה) ואני צריכה לסדר ולנקות את החדר, לא רק לשים מצעים. 

מתחילת השבת או חג היא יושבת בראש השולחן ורק מחלקת מטלות- הילוש תעשי טחינה. לבעלי- תכין Y לבת- X וכן הלאה כשהיא רק מורה עם האצבע- שום שפה נעימה ומכבדת- הילוש תוכלי בבקשה להכין טחינה? תודה! 

לא. הכל בשפה של ציוויים, לא תודה ולא בבקשה. 

אנחנו מגיעים לבקר- לא פעם ולא פעמיים ובאמת שזה מתחילת הנישואין שלי- שאנחנו מגיעים- היא עוש ברוגז. כל שני וחמישי יש לה סיבה להיפגע. היא לא עונה לטלפון- בעלי בחרדות, אמא לא עונה, מה עשיתי? והמתח הזה היה ויוצא עדיין עליי ועל הבית שלנו. 

 

וכל זה על קצה המזלג.

 

וזה ממש לא קשור רק לכסף. כמובן שזה מוסיף המון. - אבל יחס נעים, מכבד בסיסי (!!) לא קיבלתי גם כשהייתי כלה בת יום או יומיים וגם לא שבוע או שבועיים. 

בשבע ברכות שלי (!!) אצל המשפחה שלי כשהייתה מגיעה- הייתי ניגשת אומרת שלום- היא הייתה מביכה אותי בפני אנשים ולא עונה לי. מה הספקתי לעשות לך רע?! 

בשבע ברכות שאני ובעלי אירגנו (בישלתי, טרחתי, הכנתי סלטים ואוכל בדיוק כמו שהיא אוהבת, באמת באמת, כדי להיות רצויה ואוהבת) בבית שלנו כנשואים 3 ימים, כשהיא התעקשה שנעשה, בזמן שכלה לא אמורה לעשות - היא הגיעה, ובסוף כשאני אומרת לה להתראות ליד כולם ומושיטה לה יד- היא, בבית שלי, מביישת אותי ליד כולם מתעלמת ממני ויוצאת. בוכה לאחותי שרוצה לדעת האם הייתי בתולה כי בעלי לא הסכים לספר לה יום אחרי החתונה כששאלה אותו. 

 

 

עדיין את באמת לא מבינה אותי?

 

קראתי שרשורים שלך לגבי יחסים עם הכלה. 

יכול להיות שאני יודעת למה את לא מבינה אותי. כי את כל הזמן מחשבת מסלול מחדש, מנסה כך ואם זה לא הולך אז כך. מנסה להנעים ולהסתדר. 

את לא כמוה. היא לא מנסה להסתדר בידיעה שיש 2 צדדים לסיפור. היא מנסה להסתדר כשבעצם מחכה שניישר קו עם הרצונות שלה. ואם אנחנו לא בתלם של הרצונות שלה- ברוגז. 

ואולי אני טועה.. 

את לא טועה יקרה שלי. את אלף ממאה, מבטיחה לךהמקורית

❤️❤️❤️❤️

היא נשמעת בלתי נסבלת ברמות ואת מדהימה בחיי..הדרים

חיבוק אהובה 

וואי יקרה, את פשוט צדיקהחצילוש

אין לי מילים. אני בזעזוע עמוק מהתיאורים הזוועתיים האלה. לא הייתי באה בכלל לשבתות ולחגים. מנימום מפגש באירועים ומדי פעם לשעה-שעתיים באמצע שבוע. את ממש לא אמורה להתבזות ככה!!

ניסחפתלבוא בטוב

שעה שעתיים בשבוע??

עם תיאורים כאלה.. על גופתי...

איזו חלחלה...

@הילושש את גיבורה אמיתית!!

חחח לא כל שבוע אחותי, ב *אמצע* שבועחצילוש

הכוונה לא בשבתות, אחת לכמה זמן

אוי. נורא ואיום אני מתחלחלת.. נשמעת אשה הזויההשם בשימוש כבר

ברמות. 

ואו כמה משקעיםאם_שמחה_הללויה

כבר כתבת כאן על יחסים שלך עם חמותך ויעצנו לך לתפוס מרחק. למה את מתעללת בעצמך וכל פעם נכנסת לאש?

תגבילי את הביקורים! זה יעשה רק טוב.

ומניסיון את יכולה לרפא את היחסים האלה, אבל לא על ידי דיבור, אלא רק על ידי עבודה פנימית שתעשי.

תפילה,כתיבה *כמו שהוצאת לנו בכתב, שיחה עם מטפלת רגשית או חברה.

את לא חייבת לאהוב אותה, אבל לפחות להפסיק לשנוא את יכולה. ולא בשבילה ואפילו לא בשביל בעלך, אלא בשביל עצמך! זה קשה מאוד להסתובב עם מועקה כזאת בבטן.

לחגים ושבתות תשארו בבית, תעשי הכל לאט לאט. אחרי שתרגעי וכבר פחות תכעסי, אאת יכולה לשלוח עם בעלך/ עם שליח שי קטן או זר פרחים. ותפסיקי לצפות לתודה והכרת הטוב, תעשי לשם שמיים ובשביל להרבות שלום. אחרי שתפסיקי לצפות את תראי איך הביטחון חוזר אלייך וכבר לא יהיה כל כך כואב ובלתי נסבל.

 

 

היא אישה חוצפנית!דיאט ספרייט

את בסדר גמור ויותר מבסדר. 

מי מטריח כלה להכין את ה7 ברכות שלה? 

מי שואל (את האחות) על הבתולין של הכלה?? 

באיזה עולם זו התנהגות שפויה? 

זו לא התנהגות שפויהדור רביעיאחרונה
ממש הצטערתי לקרוא...דור רביעי

לאף אחת לא מגיע יחס של סינדרלה...

כל הכבוד לך על המאמצים להיות בקשר ולשמור באורך רוח קשר איתה למרות היחס.

אני חושבת שזה ישתלם לכם!

עכשיו תתרכזי בבחינה ותשכחי ממנה.

 

את צריכה לעבור את המבחן הזהאורוש3

שום דבר אחר כרגע לא עולה על זה. זהו. 

אז או שהבעל לוקח את הילד והולך. או שהוא נשאר ושומר עליו ואת לומדת. 

אין בתקופה כזו זמן למשהו לא דחוף היסטרי. 

סליחה על השטיפה. 

וזה בלי כל הרקע והכל. 

כרגע- מבחן. אח''כ דיונים על כל היתר. 

 

תישארי ללמוד יקרה. בהצלחה רבה וחיבוק ענקיהדרים

על כל מה שאת עוברת 

וואו קראתי את הכל ורוצה להגיד לךשירלי1234

שרק מלקרוא חטפתי סחרחורת.

 

ומייעצת לך תפסיקי ללקק לה,

מבינה שבעלך מאוד חשוב לך,

אבל דיי כמה אפשר?

 

אם יש לכם יום פנוי אתם חייבים ללכת אליה? למה?

אין לכם סידורים אחרים לימים חופשיים?!

 

חלילה לא מנסה לפגוע זה ממש לא כוונתי,

סה"כ מנסה לומר לך שזה נשמע מתיש ברמות קשות,

 

תחיי את חייך ותפסיקי לחשוב עליהם בכל הזדמנות שאין,

תחשבי על השקט הנפשי שלך וזהו!!

 

את לביאה אמיתית.

אני הייתי רוצה חברה כמוך!

 

 

 

וואי את ממש משתדלתמקקה

ממש לא הייתי נוסעת

שמה את הילד לישון ושבעלך ייסע אם הוא רוצה

ממש לא שייך בשעה כזאת

ושמי שרוצה להעלב ייעלב

כל הכבוד לך על מה שאת עושה

אני מזמן הגבלתי ביקורים לאמצע שבוע ופעם בכמה חודשים

 

וואו כמה אנרגיה זה לוקח ממךשובי...

את מקסימה ומשתדלת ומכבדת ובאמת גיבורה

אבל תעשי חסד עם עצמך תכבדי את הלב שלך ותציבי גבולות.

תיהי נחמדה אבל תיהי טובה לעצמך.

תעשי מה שבכוחות שלך.

אמאלה מי שואל על בתולה היום??!  

וואו. לא ציפיתי לכ"כ הרבה תגובות מכילות ומחבקותהילושש

תודה רבה לכן!! ממש חיממתן את הלב..

תודה על קול שפוי ומנרמל! 

 

מעדכנת שבסוף בעלי החליט שלא ללכת כדי שאלמד.

מקווה שבע"ה אצליח ואעבור!! 

 

שוב תודה לכולן!  

 

שאלה על הפניה לאולטרסאונדהשם שלי

שבוע הבא אני אמורה להתחיל מעקב גדילה פעם בשבועיים, בגלל עבר של עוברים קטנים.

זה אולטרסאונד אצל טכנאית.

בפעם האחרונה שהייתי אצל הרופא, הוא אמר שאני אשלח לו פניה באפליקציה והוא יוציא לי הפניה.

שלחתי לו פניה, אבל יש סיכוי שהוא לא יענה לי עד התור.

הוא מקבל בימי ראשון, אבל השבוע היה חג ושבוע הבא זה ערב חג.

בעיקרון הוא עובד גם בימי רביעי במקום אחר, אבל השבוע כתוב שהוא לא יהיה, ושבוע הבא זה כבר יהיה אחרי התור.

לא יודעת אם הוא יענה לפניה בזמן אחר.

יש לי הפניה זהה שכבר השתמשתי בה לפני כמה שבועות.

מישהי יודעת אם אני יכולה להשתמש שוב באותה הפניה (היא עדיין בתוקף), או שאני חייבת הפניה חדשה?

אם אני אדפיס את ההפניה מהאתר, יוכלו לקבל אותה?

אני יודעת שבמעקב זקיקים אפשר לצלם את ההפניה ולהשתמש בה כמה פעמים, אבל לא יודעת איך זה באולטרסאונד אחר.

אם אין אפשר, יש לי דרך להוציא הפניה דרך מוקד הריון ולידה הטלפוני?

בקופת חולים מאוחדת.

אשמח אם מישהי יודעת.

תנסי להתקשר למזכירות של מרכז בריאות האישהבאתי מפעם

רופא משפחה יכול להוציא גםshiran30005

אני ככה עשיתי כמה פעמים

במכבי אפשר עם הפנייה כמה פעמים גם לאולט' אחר שלא מעקב זקיקים. ככה לי היה בכל אופן

רופא משפחה יכול להוציא הפניה לכל אולטרסאונד?השם שלי

אני יודעת שהם יכולים לשליש ראשון, אבל לא יודעת אם גם לבדיקות אחרות.

כן בטחshiran30005

אני בהריונות טופלתי במסגרת מרפאות חוץ של הביהח וקבוע כל ההפניות שלי לבדיקות זה מרופא משפחה

תקבעי תור טלפוני ותבקשי,לא יעשו לך בעיות

אני יכולה לשלוח פניה גם לרופא משפחההשם שלי

השאלה אם יש בזה צורך, או שאני יכולה להשתמש בהפניה שכבר יש לי, למרות שכבר השתמשתי בה.

לדעתי תוציאי הפניה חדשה, שלא יהיהshiran30005

מצב שאת מגיעה לבשיקה ומתברר שההפניה לא תקפה כבר

לכן אני מנסה לברר מראשהשם שלי

אני יכולה לנסותהשם שלי

אני צריכה למצוא זמן לזה בשעות הפעילות.

מקווה שידעו לענות לי.

תנסי במוקד אחיות שיתנו לך הפניהשומשומונית

אם לא, הייתי פונה לאחות במרפאה שתנסה ליצור איתו קשר ולבקש ממנו (או מרופא אחר שנמצא במרפאה). בדכ יש להם את הפלאפון שלו...

האמת שיש לי את הטלפון של הרופאהשם שלי

אבל לא נעים לי לשלוח לו הודעה, אם זה לא משהו קריטי.

אני אנסה מחר להתקשר ולברר.

עד כמה שידוע לי הרופא חייב לענות תוך 5 ימים לפנייהאמהלהאחרונה

והכי פשוט להתקשר לנציגת קשרי לקוחות או למוקד הריון ולידה של הקופה והם ידאגו לך להפניות.

הקטנה שלי חוגגת עוד יומיים יום הולדת שנתייםמתואמת

ואני רוצה לקנות לה מתנה

לשם שינוי אני רוצה מתנה שתועיל לה, ולא רק שיהיה לה כיף איתה.

מתלבטת אם לקנות לה בובת פרווה נוספת (יש לה דובי שהיא מחוברת אליו ברמות קשות) - כשהמטרה היא שהיא תתחבר גם אליה וקצת תרחיב את "מעגל הידידות" שלה עם בובות. (היא מתלהבת מאוד כשרואה בובות אחרות, אבל בסופו של דבר תמיד חוזרת לדובי האהוב)

כמה זה באמת נורא שיש לה בובה אחת שהיא מחוברת אליה נורא? (קלינאית התקשורת שהלכנו אליה עד לפני חודשיים רמזה לי שזה בעייתי, לפחות אם זה ימשיך כך גם בגיל גדול יותר)

לחלופין - אולי בכלל כדאי לקנות לה משחק מעודד התפתחות כלשהו? (יש לה עיכוב בדיבור, וגם קצת עיכוב בגיוון משחקי)

אם כן - אז איזה משחק כדאי?

אם יש כאן מומחיות ומבינות דבר - אשמח לשמוע...

(ואולי אני צריכה לזרוק בצד את השכל שאומר שצריך מתנה שתסייע לה, ופשוט לקנות לה מתנה לפי הלב כמו תמיד?...)

וואי-וואי... גרועה יותר ממני🙈מתואמת

יש לי חולשה לבובות פרווה, ואני שומרת כמעט את כל הבובות שקיבלתי מאז גיל 10... אבל לפחות אני לא סוחבת את כולן לכל מקום🤭

בכל אופן, נשמע שעבר עדיף התמכרות לבובה אחת מאשר לשלושים, לא?😅

חלאקהמאוהבת בילדי

אז הבן שלי בן 3 עוד מעט... ילד קסם.

לגדול יותר חגגנו עם המשפחה (סבים וסבתות, אחים שלי ושל בעלי והילדים) אצלנו בחצר, עם אוכל בשרי והמוציא.

עכשיו ב"ה המשפחה גדלה, אין מקום בחצר וזה יוצא חורף.

חשבתי לדחות קצת את תאריך המסיבה ולחגוג בחנוכה, להשכיר אולם קטן (טירוף איזה מחירים!!) ולאוכל להכין מרקים, להגיש כמו בופה כזה קליל...

מה אומרות? זה מספיק מכבד?

ואם כן- איזה מרקים אפשר להכין בקלות כמות ל50 מנות בערך?

חשבתי על מרק כתום, מרק עגבניות עם אורז, אולי מרק אפונה? או עדשים? מינסטרונה?

ועם מה להגיש? לחם? קרקרים? קרוטונים ושקדי מרק?

צריך גם להוסיף מנת דג? חשבתי אם כן על שיפודי סלומון. מה אומרות?

חייבים לעשות חלאקה כ"כ גדול?שלומית.

אצלינו זה הרבההה יותר בקטנה ממה שאת מתארת

סליחה אם זה לא שייך, זרקי לפח אם לא מתאיםהמקורית

או שאני לא זוכרת נכון - אבל אני זוכרת שכתבת שחשוב לך להחליף מזרנים נכון?

בעלות של האירוע תוכלי בטוח להחליף מזרנים. אולי להישאר גם עם עודף

לדעתי האישית וכך גם נהגתי בעצמי - חלאקה לא מצדיק הוצאה כזו, בטח לא בפורום כזה רחב

אני הזמנתי סבא וסבתא ו2 דודות (הצד שלי בכלל לא הגיע האמת) לבית, עשינו על האש מצומצם במרפסת עם קצת סלטים ונגמר הסיפור

את הגזירה עצמה בכלל לא עשינו באותו מעמד, בעלי לקח אותו לרב שלו שיברך אותו. למחרת הסתפר

שוב, מתנצלת אם לא שייך . אבל זו דעתי בעניין ושאלת לדעתנו

♥️

מצטרפת לקודמותDoughnut

אצלנו חגגנו בבית עם סבא וסבתא ובני דודים, כמו יום הולדת רגיל. פיצות/ פלאפל/ חטיפים לילדים. היה משמח ומרגש בלי להוציא ים כסף. אם יש לך כסף מיותר לזה ואת נהנית מהארגון- סבבה. אבל אם לחוץ לך לא רואה סיבה.

ברוך ה' חגגנו כמה וכמה חלאקהדיאט ספרייט

גם במשפחה הגרעינית וגם במורחבת.

תמיד חגגנו בצניעות.

אצלי בבית זה היה בדר"כ:

כמה חטיפים, פיצות שהזמנו, פסטה שהכנתי.

תפו"א/בטטות/סלט אם מישהו שואל אם להביא משהו תבקשי את זה.

שתיה קלה

ועוגה כמובן

לא רואה סיבה לטרוח כ"כ ולהוציא כ"כ הרבה כסף על חלאקה ובטח ובטח שלא לשכור אולם עבור זה.

אם בא לך לחכות תעשו באיזה פארק.

כמובן שאם הפרוטה מצויה ולא לחוץ זה משהו אחר.

(ואז כבר תזמיני גם קייטרינג)

מזל טוב

עורכת ומוסיפה שאם בכל זאת את רוצה ערב מרקים-

כדאי גם לחם טוב ליד או פוקאצ'ות

ואיזה ממרחים על ידי

ממרח עגבניות

טפאנד זיתים

כזה

אולי אפשר לחגוג ב"נאגלות"? ואז אפשר בבית שלכם?מתואמת

כלומר, לא להזמין את כולם לאירוע אחד חגיגי, אלא בכל פעם חלק קטן מהמשפחה, כשהמרכז הוא שכל אחד שמגיע זוכה לגזוז תלתל אחד לילדון.

עשינו את זה פעם אחת (לא בכוונה תחילה, דווקא לא הייתה לנו משפחה גדולה, פשוט חלק לא יכלו לבוא בתאריך עצמו), וזה היה נחמד.

ופעם אחרת בכלל חגגנו בזום🤭 שזה חסכוני, תכל'ס... (זה היה בסגר הראשון של הקורונה)

אפשרות נוספת, אם מתאים - אם יש לאחד מבני המשפחה בית גדול, אפשר לשאול אותו אם אפשר להתארח אצלם. וכמובן, את תביאי את האוכל.

לא כל כך מבינה באוכל, אבל המרקים שציינת נשמעים מגרים😋 אולי מספיק רק שניים מהם, ולהכין גם שתי פשטידות גדולות/פשטידה ופיצה...

אני עשיתי תפריט דומה בחלאקהדיאן ד.

זה היה בחורף וממש התאים

2 סוגי מרקים

מרק אפונה

מרק כתום

קרוטונים ושקדי מרק

סלט פסטה (שמתי בכלים אישיים כמו פינגר פוד)

פשטידות אישיות

והיה גם קפה ועוגות בסוף

כמובן שחגגנו בבית, אין סיכוי שהייתי לוקחת אולם לחלאקה

היה צפוף צפוף, מראש תיכננתי לילדים עבודות יצירה בחדר שקצת ישחררו את הסלון

וזהו היה ממש נחמד.

אנחנו חוגגים בבית עם משפחה מצומצמתשיפור

אנחנו עשינו בתאריכיםמדברה כעדן.אחרונה

לצערנו אין חורף ממש בישראל... ואם פתאום יש תחזית של גשם, אפשר להחליט להזיז...

עשינו בקבר שנהוג לעשות בו...

וכן הזמנו קייטרינג של הולי בייגל. זה עיקר ההוצאה פה... שישי בוקר אחד

ילד שנמנע מכתיבההשם שלי

הבן שלי התחיל כיתה ב'.

הוא ילד מאוד חכם, ויש פער גדול בין הידע שלו לבין הביצוע.

הוא מבין ויודע את מה שלומדים בכיתה, אבל מתקשה לעבוד בחברות בכיתה ובבית.

יש לו גם קושי מוטורי, גם קשיי התארגנות וגם קושי לעבוד עצמאית.

בכיתה הוא די נבלע בין הילדים.

הוא לא מפריע בשיעור, והמורים פחות שמים לב שהוא לא מבצע את המשימות.

יוצא שנשאר לו המון לעשות בבית, וגם אז קשה לי לרתום אותו לעשות שיעורי בית. הרבה פעמים הוא עונה תשובות בעל פה, ואני כותבת לו את התשובות (בעיקר בחשבון).

בגלל שהחומר קל לו ולא מאתגר אותו, הוא עוד פחות משתף פעולה.

לקראת סוף שנה שעברה היו מוציאים אותו מהכיתה לעבודה בקבוצה קטנה, יחד עם תלמידים מתקשים. ככה הוא עבד יותר בחוברת.

דיברתי עם המורה שלו, והוא אמר שיבדוק מענה כזה גם השנה.

אבל זה לא באמת מטפל בבעיה.

בתחילת שנה שעברה הוא קיבל סדרת טיפולים של ריפוי בעיסוק. אז פחות עבדו איתו על כתיבה, כי זה היה בשלב שהם רק למדו לכתוב.

המרפאה בעיסוק המליצה לנו לבדוק קשב וריכוז, בגלל קשיי התארגנות.

קצת התעכבנו עם זה, וכרגע אנחנו מחכים לתור לרופא קשב שיהיה אחרי החגים.

אני רוצה גם לפנות שוב להתפתחות הילד שיקבל שוב ריפוי בעיסוק, ולבדוק אם יש דברים נוספים שיוכלו לעזור.

בינתיים אשמח לעצות מניסיון, מה אפשר לעשות?

האם לנסות לעודד אותו לכתוב, אולי באמצעות איזשהו מבצע?

או שדווקא עדיף לאפשר לו להימנע מכתיבה ולעשות יותר בעל פה?

איך אפשר לעזור לו להתאמן בכתיבה בצורה חווייתית ומעניינת?

אם יש פה מרפאות בעיסוק, מורות לגיל הזה, או מישהי שיש לה רעיונות.

יש חוברת "נהנים לכתוב" של חיה קושניר מרפאה בעיסוקנפש חיה.
עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך ד' בתשרי תשפ"ז 21:50

אז בגדול -

העקרון שלה הוא להנגיש ולתווך את הרעיון של העתיבה - כדי לכתוב נכון נדרשת יציבה נכונה/ חגורת כתפיים יציבה / למידה של אחיזת עפרון נכונה/ ועוד. היא יצרה דובי שקל לילדים להתחבר אליו וזה בעצם גירוי עקיף כדי לחזק אותם ולחזק אצלם את המיומנויות האלו, ולאחר מכן לחזק את אופן הכתיבה כך שהיא תהיה נכונה וקלה.

שולחת לך רעיון חמוד לחוברת שראיתי באתר אחידע -

מוכנות לכתיבה- תרגול כתיבה הגיל הרך דף עבודה קריאה הוראה מתקנת כתיבה רוחמה ארנד – אחיה ידע

מוסיפה פה צילום של החוברת המדריך להוריםנפש חיה.

לאיתור קשיים וטיפול בהם.

בהצלחה רבה!

מעניין אם זה משהו שיוכל לעזורהשם שלי

אני די יודעת מה הקשיים, אלא אם יש עוד דברים.

כרגע הוא בעיקר צריך מוטיבציה לשתף פעולה.

למדתי אצלה קורסהשם שלי

הבעיה היא שהוא כבר לא בשלב של מוכנות לכתיבה.

הוא למד לכתוב, אבל לא מוכן לתרגל ולכתוב מה שצריך.

הוא צריך עוד עזרה בחיזוק של השרירים ובכתיבה בצורה נכונה.

ייקח זמן עד שהוא יקבל שוב ריפוי בעיסוק.

אלא אם אני אקח אותו לפרטי, או שהוא יקבל דרך בית הספר.

לא רואה טעם לתת לו דפי עבודה, כי הוא לא מוכן לבצע.

תראי, מנסיוני ומהרקע שלי נשמע שהוא צריך חיזוק אגבינפש חיה.

מה זה אומר

שבעצם הוא עושה פעילויות חווייתיות

למשל: תרגילי התעמלות/ לש פלסטלינה או בצק/ משחק בקצף / מעביר מצד לצד פריטים/ שולה בפינצטה חרוזים

מבחינתו כילד זה חוויה ופעילות נחמדה

את (בתור המבוגר המנחה) בעקיפין את יודעת שזה משפיע על היכולת שלו להתנהל נכון עם הגוף וממילא הכתיבה תהיה משימה שהוא יותר מצליח ופחות נמנע.

(הבנתי מייד מהפוסט שלך שהוא צריך חיזוק מוטורי)

לרוב הימנעות מצביעה על לקות/ בעיה קלה במוטוריקה/ אחר , שגורמת תסכול בעת הביצוע - וממילא הכי קל להימנע מהביצוע.

מה שהבאתי זה ספר של מרפאה בעיסוק (הרי ביקשת מישהי מקצועית) רעיונות לחיזוק הגוף (יש הרבה שרירים שמעורבים בפעילות הזו) על מנת שהכתיבה תהיה חלקה וקלה ממש לא אמרתי שצריך לתרגל איתו בבית כתיבה, התכוונתי לחזק את השרירים כדי שיהיו לו חוויות הצלחה, ואז בשלב הבא יהיה לו יותר קל ואולי אפילו מרצונו הוא ישב לכתוב.

בינתיים עד שייתפנה לך תור, יש דברים שאתם יכולים לעשות בבית ולהתקדם לבד .

אדרבה אם למדת אצלה, את יודעת כבר מה לעשות 😃

את יכולה כמובן להמתין לתור של אנשי מקצוע בלי קשר..

אולי צריך לעשות לו אבחון ספציפי לכתיבה?מתואמת

יש לקות שנקראת דיסגרפיה.

הוא עוד קטן, האמת, אז לא יודעת אם הייתי רצה לשם כבר עכשיו, במיוחד שאתם מחכים לעוד אבחונים... אבל אולי כן כדאי לשקול את זה.

אני אישית כן הייתי מעדיפה להקל עליו בינתיים ולכתוב חלק במקומו, בתיאום עם המורה...

זה פחות נראה ליהשם שלי

אבל אני לא מכירה לעומק את הלקות.

הוא יודע לכתוב את האותיות, והכלב שלו נראה לי בסדר לגיל.

זה לא שהוא כותב בכתב לגמרי לא קריא, אותיות הפוכות וכד'.

הוא יכול לכתוב את האותיות מלמטה למעלה ולא בצורה הנכונה, אבל זה נראה לי הגיוני בשלב הזה ופשוט מצריך תרגול.

בינתיים בכיתה הוא לא עובד, ובבית עושה שיעורי בית באופן חלקי כשלרוב אני כותבת לו הכל או חלק.

נראה שהמורים בבית הספר לא ממש דורשים ממנו, אז עוד יותר אין לו עניין להתאמץ.

יש המון סוגים של דיסגרפיה, כדאי לבדוקשיפור

באמת נשמע יותר קושי מוטורימתואמת

אבל אני ממש לא מומחית בעניין.

בכל אופן, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע כמה נכון לדרוש ממנו כן להתאמץ...

בלי ידע מקצועי124816

אבל עם ניסיון עשיר בלהיות אצל מרפאה בעיסוק עם הילדים שלי...

בחוברות של חיה קושניר יש התייחסות לכיוון נכון של כתיבה והן גם נחמדות, אפשר גם למצוא ביוטיוב סרטונים לפי השיטה שלה כדי להראות לילד את הכתיבה הנכונה.

כתיבה בכיוון הלא נכון דורשת יותר מאמץ.

לפעמים גם הילד כותב חזק מדי או חלש מדי וזה גם גורם מאמץ יתר, אפשר לתרגל את זה בעזרת נייר קופי, לראות אם הכתב עובר/לא עובר.

כדאי לבקש עוד טיפול אצל מרפאה בעיסוק (לא לחכות כדי שאולי יספיק עוד שני סבבים לפני גיל תשע, שיותר מורכב לקבל).

ולא יודעת אם מרגיע או לא אבל גם הילדים שמשאירים מחברות ריקות, מצליחים לכתוב כשיש משהו שהם ממש רוצים, המתבגרים+ שלי שגם אחרי כמה סבבי ריפוי בעיסוק לא ממש כתבו בבית הספר (אחת מהם גם אובחנה עם דיסגרפיה), מצליחים לכתוב כשזה חשוב להם (סיכום של שיעור תורני שעניין אותם או מכתבי פרידה ארוכים לחניכות בסניף...).

אני עם הבת שלי בגיל הזה אצל מרפאה בעיסוקבוקר אוראחרונה

תנסי לחשוב על לכתוב דברים שיעניינו אותו. אנ יגיד מכינה עפ הבת שלי חוברת מתכונים והיא מעתיקה מתכון למחברת ןאז מכינה אותו (זה עובד גם על ארגון של לעבור על כל החומרים וכל השלבים בצרה מסודרת), יצא לנן גםלכתוב דברי תורה לשבת

הי לכולם. בדיקת דם...פריטין נמוךאור בקצה המנהרה

הריון בסיכון גבוה -תאומים. כנראה סכרת הריון.

הונגלובין 11.8

פריטין 5.5

בינתים בלי רופא ...יקח כמה ימים להחליפו.

בחיים לא הגעתי לכזה מספר עם פריטין.

מה כדאי לי לבקש מהרופא

שבוע 26

תודה לכם

איך את מרגישה?השם שלי

את מרגישה עייפות וחולשה, או שאת מרגישה בסדר?

בכל מקרה כדאי לקחת ברזל, ואם את כבר לוקחת, אז להעלות את המינון או להחליף סוג.

אם את מרגישה עייפות וחולשה גדולות, אפשר לבקש גם עירוי ברזל.

בדקת בי 12?

אם לא, אז כדאי לבדוק גם את זה.

מאד חלשה ,בי 12 עלה לי יחסית למעלאור בקצה המנהרה

200

עייפות ,בלבול . חולשות. הרבה תסמינים . חשבתי שאולי זה בגלל הסוכר.היום אקבל תשובות לעמסה של 100.

העמסה של 50 יצא לי 156

גם בי 12 מעל 200 זה נמוךהשם שלי

תקחי בי 12 בכדורים למציצה מתחת ללשון, וגם ברזל.

גם אם היית לוקחת פרנטל, הברזל שם לא מספיק וכדאי לקחת בנפרד אם יש צורך.

תבקשי גם עירוי. אבל אם בינתיים לא לקחת ברזל, יכול להיות שהרופא יעדיף שתתחילי בברזל דרך הפה.

תתחילי מיד לקחת ברזל. אני בהריון תאומים קבלתיאמהלה

הנחייה לקחת כמות כפולה של פרנטל.

ואת חייבת רופא הריון בסיכון נגיש, במיוחד אם אכן יש סכרת.

בשביל ההתחלה ממליצה לך להתייעץ עם מוקד הריון ולידה אם יש לכם בקופה, בלאומית למשל יש מוקד טלפוני נפרד והן ממש עוזרות.

אני לא לקוחת פרנטלאור בקצה המנהרה

יש שם מרכיב שהוא בעייתי בשבילי

תבקשי עירוי ברזלשמ"פ

הגעתי לפרטין 2 עם המוגלובין זהה ואחר כך עלה לי ל170

כחודש אחרי שסיימתי את העירוניים הרגשתי הרבה יותר טוב

הגעתי ללידה עם המוגלובין ופרטין מצוינים

זה חשוב ממש

עשיתי עירוי פרנגיקס נראה לי ( עשיתי 3)

תודה לך. כדורים לא יוכלן לעשות תעבודה?אור בקצה המנהרה

אף פעם לא היה לי חסר . לא הייתי צריכה אף פעם לקחת כדורי ברזל.

הרופא אמר לישמ"פ

שייקח חודשים לעלות מכזה מספר

אמנם העירוי עצמו לא היה לי נחמד ממש אבל לא מתחרטת לרגע

גם עכשיו כמעט שנה אחרי לידה עם הנקה הפרטין שלי אחלה ( שנים שאני על כדורים )

תודה לך. אני אקפוץ מחר למוקד שיעזרו לי עדאור בקצה המנהרה

שאמצא רופא

גם לי אף פעם לא היה חסר עד שהגיע הריון תאומיםאמהלה

הם שואבים את הכל מהאמא.

אם את לא יכולה פרנטל.

חשוב מאד לקחת ברזל- עירוי לדעתי הכי נכון בשבילך כרגע.

B12 גם מאד מומלץ

וויטמין D- מאד מאד חשוב

זה גם מונע לידה מוקדמת שנפוצה מאד בתאומים.

ואיייימדברה כעדן.אחרונה

עירוי ברזל אתמול!!!!

איך מזהים ירידת מים?מעיין34

שבוע 20, הריון בסיכון גבוה מאוד

ובשבועיים האחרונים , בעת מאמץ (אפילו מאמץ של הרמת קול על הילדים) אני מרגישה רטיבות בתחתון.

הרטיבות בריח של זרע- ופה נלחצתי.

יש למישהי ניסיון?

או בכללי יש דרך לחזק את השק שפיר או לסתום קרע אם חלילה יש?

הריון חשוב לי מאוד

ומיון זה לא אופציה כי הם יהיו חייבים לבדוק מי שפיר בצורה ויגינאלית ואני נגד

למה את נגד לבדוק במיון?השם שלי

אני חושבת שזאת הדרך היחידה לדעת.

ולא כדאי לקחת סיכון בשלב הזה, אם יש אפשרות לזהות דליפת מי שפיר ולשמור על ההריון.

אם באמת יש ירידת מים/טפטוף בשבוע כזה חובה לבדוקאמהלה

כי עלול להיווצר זיהום

וכמה שאת נגד בדיקות פנימיות, אם ההריון חשוב לך, וזה נשמע שהוא באמת חשוב לך, חייבים לבדוק עם כל חוסר הנעימות וחוסר הרצון והכאב וכו' וכו'

שבוע 20 זה עוד מוקדם ממש והעובר עדיין לא בר חיות, ואפשר כ"כ הרבה לעשות במידה ומתפתח משהו, שחבל לאבד זמן יקר.

אם את חושדת שזה מי שפיר תלכי להבדק!!! אל תשחקי עם זה!!!!

אני מרשה לעצמי להגיב בנחרצות כזו כי חוויתי בעצמי הריון בסיכון גבוה עם מורכבות גדולה, וב"ה היו הרבה שליחים טובים בדרך שעזרו לי לשמור על ההריון.

בשורות טובות

תרגישי טוב

ממה שידוע ליאיזמרגד1

אם יש ירידת מים מתחילה לידה תוך מקסימום שבוע.

לפעמים באשפוז מצליחים לעצור את הלידה. אם זה באמת ירידת מים, אני לא חושבת שיש מה לעשות עם זה מחוץ לאשפוז...

חייבים לבדוק לדעתיחושבת לעצמי

כי לידה מוקדמת חלילה מסוכנת מאוד, לאם ולעובר...

יש לרפואה מה להציע- זריקה להבשלת ריאות, יש דרכים שונות לעצור צירים...

חושבת שכדאי להסיר ספק, להיבדק ובעזרת השם לגלות שנלחצת לשווא...

תודה על הדאגה אבל אעשה לכן הכרות עם ההריונות שלימעיין34

מבינה לגמרי את הצורך להמליץ לי ללכת למיון. אבל החשש שלי לא סתם.

יש לי היסטוריה מורכבת בהריונות. 2 מתוכם הסתיימו מוקדם מהצפוי והריון האחרון בנס ועם שליחים טובים (שהגיעו מהפורום דווקא) ניצל ולא אבד גם.

במיון בודקים אותי ויגינאלית והבדיקות האלה מובילות אצלי לדימומים, צירים, וסיבוכים כאלה ואחרים.

בהריון הקודם כבר הייתי עקשנית שלא יעשו ויגינאלי כי זה סיכון אבל יש להם נהלים ואסור להם לעבור עליו ולכן נאלצתי לקחת שיקולים על סמך סיפורים של בנות פה ותודה לה' זכיתי להגיע לחודש תשעי וללדת- אחרי לידה שקטה והפלה מאוחרת.

אז לגיטימי להציע מיון אבל מבחינתי זו סכנה יותר גדולה להריון מאשר להשאר בבית ולנוח. אבל עדיין רוצה אולי להחכים מבעלות ניסיון שחוו והצליחו לסתום חור של שק מי שפיר. ואולי זה בכלל הפרשה או בריחת שתן אבל הריח של הזרע קצת אומר לי אחרת...

אשתף גם שבהריון האחרון הייתי אצל רופאה של הריון בסיכון גבוה והיא המליצה לי לקחת נרות שהובילו לזליגת מי שפיר בשבוע 16, לא הצלחתי לתקשר איתה כדי להתייעץ אבל דווקא פה בנות סיפרו על מקרה זהה אחרי אותם נרות ולכן הפסקתי איתם ואחרי שבועיים שלוש ב"ה הפסיקו המים...

עכשיו אחרי כל ההכרות האישית שעשיתי -אני ממש ממש משתוקקת לטיפים למי שיש ניסיון. ובנתיים אשכב ואנוח שזה אף פעם לא מזיק.

ראיתי מישהי שכתבה על שתיית מי/שמן קוקוס שהוא באמת ידוע כמאחה ואולי מאחה את החור. אבל זו המלצה אחת בודדת ולא שמעתי על כאלה שחיזקו את ההמלצה הזו. ואשמח לשמוע המלצות נוספות או ניסיון של בנות פה

מחילה על האורך ושנה טובה ובשורות טובות

ב"ה שפגשת בפורום מקרים שעזרו לךבאתי מפעם

אבל ברור שעדיף להתייעץ עם רופא שיש לו הבנה ונסיון הרבה יותר מנשים אנונימיות.

תסבירי במפורט לרופא בדיוק מה שעברת ומה שגרמו הבדיקות הפנימיות, בסוף זה סיכוי מול סיכון, וברור שעדיף יעוץ רפואי מיעוץ פה בפורום. מאחלת לך בע"ה לסיים בשלום בחודש תשיעי בידיים מלאות.

היי, היתה לי פעם ירידת מים מוקדמתאינרציה

והלכתי למיון יולדות. זה היה אחרי שבוע 24. ממה שזכור לי ברגע שיש חשד לדליפת מי שפיר, ממש אסור לבדוק וגינלית, אסור לבדוק פתיחה, כלום, מחשש שייכנס זיהום דרך החור.

יש בדיקה כזאת כמו נייר לקמוס? שבודקת אם זה מי שפיר. חיצוני לגמרי. לא אמורים לגעת בך.

ואם יש אכן דליפה יגידו לך להישאר באשפוז עד הלידה.. או לפחות כמה ימים כדי לקבל הבשלת ריאות ואנטיביוטיקה ואחר כך את יכולה לחתום סירוב אשפוז ולקחת את הסיכון בבית.

ככה היה אצלי לפחות. צר לי על החוויות הקשות שלך.

אגב את יכולה ללכת לאולטרסאונד ושיבדקו אם יש מיעוט מים. אבל גם אם אין זה לא בהכרח אומר שאין דליפה. אולי היא קטנה והמים מתחדשים מספיק מהר. קיצור זה לא מאבחן גם אם יש או אם אין.

הרבה בריאות ובהצלחה!!! שיהיה בידיים מלאות בע"ה

אם אני זוכרת נכון זה לא שאסור לבדוק וגינליתרוצה לשאול שאלהאחרונה

אסור להכניס שום דבר שאולי יזהם ולכן פתיחה למשל הם יבדקו עם ספקולום חדש ולא עם האצבעות.

ככה היה אצלי לפחות.

וואיתלמים

הייתי גם בסרט הזה

יש מצב שאני המלצתי לך להפסיק עם הנרות שהובילו אצלי לירידת מים😏

היה לי עוד הריון עם ירידת מים בשבוע 20 ובאמת בדקו במיון ולדעתי ההתעסקות גרמה שירד עוד מלאא מים

ממליצה ממש לנוח אני כשגיליתי שזו אכן ירידת מים שכבתי רק במיטה בלי לעשות כלום..גם שתיתי מים עם סטיביה שאמרו לי שמחדש מהר את המי שפיר אבל אצלי כבר היה ממש מיעוט

כן כדאי אולי לעשות אולטרסאונד ולבדוק אם זה מי שפיר עם כל מה שהציעו פה, לצאת מהספק..

וואי בהצלחה ממש בעה..תפילות..

פה באישי אם תצטרכי 💕

מי קוקוס לא מאחים שום חור הם פשוט עוזרים להיווצרותאמא לאוצר❤

של עוד מי שפיר

נשמע לא פשוטתהילנה

בתור התחלה הייתי בודקת שזה באמת מי שפיר, יש פדים לזיהוי - קונים בבית מרקחת. אני הייתי בטוחה שיש לי דליפה ומסתבר שזאת הייתה דלקת בדרכי השתן (היה ריח שונה מאוד משתן)

אני חושבת שאם תדעי בוודאות לכאן או לכאן, זה יכול להקל על הצעדים הבאים.

לי זה נשמע לגמרי כמו דליפת שתןאמא לאוצר❤

אבל אם את חושבת שזה ירידת מים הדבר היחיד הנכון לעשות זה להיבדק במיון.

אין שום דרך אחרת לדעת וגם אין לך שום דרך לאחות קרע שכבר קיים

ובטח אם ההריון בסיכון גבוה מאוד אני ממש לא הייתי לוקחת סיכון על התינוק

רעיון למתנה לגיל שנה? שאלו אותנו מה אנחנו רוציםאנמונימי

אשמח לרעיונות

מגנטיםילדה של אבא

בימבה ג'וק- מצאים יותר לשנה וחצי, תלוי בגובה של הילד

חיות קופצות

שטיח פעילות לחדר

מצעים

ספר מנגן

בן או בת?

משחקים לאמבטיהואני שר

ספרים

המשחק הזה של חיות קופצות כשלוחצים

כולם אומרים מטבח

וואלה אני הרגשתי בגיל שנה שכלום לא מעניין במיוחד וזה בעיקר מתנה שנותנת יחס לנו 😅

מה שלא תבחרו תקחו בחשבון שזה יותר להמשך...

בובה, ספר גדול, צבעים לילדים קטניםברונזה

לא יודעת מה התקציב אולי מנוי לאטרקציה כמו גימבורי/גן חיות

תודה על הרעיונות, מרגישה שכל משחק חדש משעמםאנמונימי

אותו אחרי כמה ימים, אז מה הקטע לקנות?

מצד שני טוב שיהיה לו הרבה מגוון, אין לנו כל-כך הרבה

יש משחקים מסויימים שהולכים עם הילד שניםעדיין טרייה

גם אם עכשיו נראה לך שמשעמם אותו. למשל מגנטים זה לגמרי משחק למלא שנים שמשחקים אצלנו כמעט כל יום.

בימבה/בימבה גוקטארקו

מגנטים

משחקי התפתחות כמו הך פטיש ומגדל כדורים

בובה עם או בלי עגלה

וגם ספרים מתחילים לעניין בגיל הזהטארקו

תכלס גיל שנה זה עוד לא ממש אבל בגיל שנה וחצי זה כיף שיש את המשחקים שנקנו לגיל שנה..

הליכון כזה עם משחקים זה טוב? או שזה לא להמשך?אנמונימי

האמת מבחינתי זה אביזר מיותרתוהה לעצמי

תופס המון נקום ומתאים למעט מאוד זמן

ממליצה על בימבה רגילה, לא בימבה גוק, משהו שתינוק בן שנה יכול לשבת עליו יציב.

הבן שלי אוהב מכוניות. גם חוגג שנה עוד מעטיעל מהדרום

לק"י

אני גם חושבת מה לקנות לו מתנה.

גם כדורים הוא אוהביעל מהדרוםאחרונה

בימבה!!!דיאן ד.

גם ספרים גדולים עם תמונות זה ממש כייף בגיל הזה.

ביזי בורדכורסא ירוקה.

יכול להעסיק המון זמן וגם בגיל גדול יותר נהנים ממנו (תלוי כמובן בגודל ובמגוון.. )

אנחנו קנינו בגיל שנהרקאני

קוביות כאלה בצורות שיש חורים במכסה וצריך להשחיל

היא מאוד אהבה את זה

בהתחלה הסתבכה קצת ולאט לאט למדה להשחיל נכון

צום גדליהאנונימית בהו"ל

ב"ה לא צמתי הרבה שנים בעקבות הריון והנקה.

כביכול אין לי סיבה לא לצום השנה, סיימתי להניק לפני חודש ומחכה לראות אם בע"ה נקלטתי להריון.

תינוקי מתקרב לגיל שנה.

אבל גם מרגיש לי מוזר ולא שייך לצום..

לא שואלת בקטע הלכתי, יותר מסקרנות.

אתם צמות? מתי יודעות אם לדחוף את עצמכם לצום או לפחות להתחיל את הצום ומתי לשחרר?

יו תודה!הבוקר יעלה

אולי יעניין אותך