מה הייתן עושות? אוף יצא לי קצת ארוך..הילושש

היי.. 

 

בעוד שבועיים יש לי בחינה עם כמות אדירה של חומר שאני אפילו לא ברבע כרגע.. 

 

הקשר עם ההורים של בעלי- לא משהו.. כלומר, מתחת לפני השטח... אבל כולם מרגישים את המתח. בפרט אחרי חג שני של פסח, שבו ביקשנו להגיע לליל הסדר ודחו אותנו. ביקשנו להגיע לשבת פסח- דחו אותנו בטענה שלא נעים לחמותי לארח כשהיא לא תספיק לבשל בעצמה, ואז שלחו את האחות כאילו היא יזמה - לומר שנבוא בחג שני. הלכנו  (למרות שהיה לי חשוב שההורים שלי לא ישארו לבד בפסח שני- נשארו לבד).  בחג שני אחות אחת הזמינה, השניה התקשרה לומר שחמותי אמרה שאבשל 2 תבשילים וסלט. כ"כ התעצבנתי. רוקדים לפי החליל שלה. רציתי לבוא בשבת והיא אמרה שלא נעים לה לארח כי היא לא מספיקה לבשל אבל בחג שני היא חילקה את כל האוכל בין הבנות והכלות כך שהיא לא עשתה כ ל ו ם!! רק בישלה לעצמה סיר מרק כדי לא לאכול ממה שאנחנו הכנו כדי שלא תצטרך לומר תודה או לפרגן. למחרת החתן ובעלי עשו על האש- בזמן ההכנות חמי וחמותי נכנסו לישון בלי הסברים, בלי בבקשה, בלי תודה. העיקר לא אירחה בשבת כי לא נעים לה לארח ככה.. 

אז כן, כשאחות 1 התקשרה בנוגע לתבשילים התעצבנתי וזה יצא ששיתפתי אותה (היא עצמה אמרה לי שזה עיצבן את כולם אבל אפחד לא אומר מילה, אמרה לי ש'גם ככה אני לא מגיעה כל השנה כמעט, אז פעם בשנה אין לי בעיה להכין לה מה שהיא רוצה'). והאחות 2 בסוף החג, לא יודעת מה חשבתי לעצמי, הרשיתי לעצמי לומר בתגובה לטענה שלה שאמא שלה נפגעה שיצאנו מהר אחרי צאת החג ולא חיכינו למופלטות (שהיא בכלל לא אמרה שהיא מתכוונת לעשות או שנישאר) אז אמרתי- קודם שתלמד להגיד שלום, תודה ולהתראות כמו בנאדם אח"כ אולי נרצה להישאר (היא לא אומרת לי שלום, אני שואלת מה קורה? היא לא עונה לי.. ). אז ענתה לי בצורה לא יפה שגם בעלי היה בשוק- 'על מה לומר לך תודה? צריך להגיד להם תודה שאירחו אותנו, הם עשו לא מעט..' (באמת באמת שלא עשו כלום, אה מלבד לקנות בשר לעל האש..אפילו את הניקיון בצאת החג עשינו הילדים והחתנים והכלות) 

עזבו שהתעליתי מעל עצמי וניגשתי לחמותי לבקש ברכה אחרי הקידוש- מה היא עושה? דוחפת לי את היד שלה לפה כדי שאנשק לה את היד. בפעמים הקודמות באמת נישקתי. אבל הפעם פשוט לקחתי את היד שלה ולחצתי לה אותה ואמרתי חג שמח. היא בירכה אותי בשקט והסתובבה בלי לומר מילה. אמרתי לה בקול- תודה חג שמח. 

למחרת חמותי התקשרה אליי, ניחשתי שזה בגלל שהבת שלה (אחות 2) אמרה לה שאמרתי שלא אמרה לי תודה ושלום, וכנראה רצתה לעקוץ (כמו שעשתה כמה פעמים) שיצאנו מהר בצאת החג)- לא עניתי כי לא שמעתי את הטלפון ואז גם לא חזרתי כי לא רציתי לשמוע טענות כי אני לא יודעת לענות לה מבלי לרעוד. ואחרי שמנתקת את השיחה אוכלת לעצמי את הלב למה לא אמרתי ככה וככה- אז העדפתי להתעלם. 

ביום העצמאות, הרגשתי לא נעים בכלל שהיה לנו יום פנוי ולא נקפוץ לבקר, אז יזמתי מעצמי ללכת לבקר עם הילד- הגענו והיא אפילו לא יצאה מהחדר. 

ביום שישי, בעלי התקשר לומר שב"ש, אז ביקשתי שיעביר לי את השיחה שאולי זה יעזור קצת ליחסים (אני עושה את זה בעיקר בערבי חג, לא כל שישי, אבל חשבתי להתחיל ככה..) היא עונה לי בצורה יבשה- רק ב"ה בסדר. שאלתי שוב- איך את מרגישה איך הרגל (שאמרה פעם שכואבת לה והיא מטפלת)- ענתה אותו דבר ב"ה בסדר. ראיתי שאין רצון מצידה לדבר אז אמרתי טוב, שיהיה לכם שב"ש. ענתה שב"ש וזהו. 

 

עכשיו לפואנטה, 

שוב אחותו (2) מתקשרת לומר שרוצים להתכנס בלג בעומר, ונהיה רק הם ואנחנו (כלומר ההורים, אחות 2, ואנחנו, והרווקים בבית). והם מתכנסים רק ב 7 בערב- שזו שעה שהבן שלי כבר נכנס לישון. 

אני חוזרת מהגן ב 16:30 אחרי נסיעה באוטובוס וצריכה שוב לצאת עם התינוק אחרי שעה וחצי באוטובוס. כשהוא עייף. 

וזה במקום ללמוד. 

ביקשתי שאם אפשר להקדים את שעת המפגש לסביבות 17:00- אין אפשרות . לא יודעת למה. 

בגלל שאנחנו כרגע לא מגיעים שבתות, ובעלי כן רוצה להגיע (הוא רוצה כי הוא יודע שבלעדיו הם לא יעשו על האש, וזו התוכנית), 

אז חשבתי כן להגיע כדי להתחשב בו- הוא גם רוצה להיות בחברת המשפחה שלו. ואני לא רוצה שיפספס בגללי. 

אז עזבו את המבחן שלי, מה אעשה עם הילד שיהיה עייף וירדם בטח ואנחנו נוסעים באוטובוס חזרה עולים במדרגות .. עלול להתעורר. ויהיה עייף למחרת במעון. 

בעלי אמר לי הבוקר שהוא נוטה להחזיר תשובה שלילית אבל אני יודעת שהוא רוצה.. אז אמרתי לו שיחכה עם זה.. 

אולי זה לא נורא כמו שאני חושבת? 

 

הרי יש לה טענות שאני לא שוטפת כלים ולא עושה כלום (וזה לא נכון.. נכון שאני לא שוטפת כלים כי וואלה יש מי שיעשה! יש אחיות רווקות שלא זזות כשמגיעים הנשואים ואם אני אתחיל אז זה יהיה כמו עם הסלטים בשבתות כשהייתי עושה הן היו מתקשרות על הבוקר בשישי כל 5 דק'. מתי אתם מגיעים ? מתי אתם מגיעים ? החדר הפוך ומלוכלך בשערות- 'חיכינו לכם שתבואו ותעשו'- זו התשובה שקיבלנו מהם. )

אז אני שואלת את עצמי- בשביל מה שאלך למקום שאני לא רצויה בו? היא אמרה לי אז- שלא נעים לה בחברתי. בשביל מה היא 'כאילו' מזמינה? כאילו לא היא הזמינה אלא האחות יזמה.. האגו לא נותן לה להזמין אותנו. 

 

סליחה שיצא לי ארוך מידי.. 

 

מה הייתן עושות?

לא קראתי הכל מפאת קוצר זמןהמקורית

אבל בחינה גדולה - אחרי יום עבודה - תחבצ עם תינוק - למשפחה של בעלך אחרי שאני יודעת מה ההיסטוריה איתם..

נשמע שזו הזמדנות מעולה לשלוח את בעלך עם התינוק ולשבת ללמוד בנחת

 

מסכימה עם המקוריתבוקר אור

הרגע ראיתם אותם. שלחי את בעלך ושבי ללמוד

גם אני חושבת ככהרבע ל7

לא הייתי הולכת

אם בעלך רוצה שילך לבד

 

לגבי התינוק מה שיותר טוב לשלושתיכם

 

ממש. נשמע לגמרי פתרון מצויןלא מחוברת
הצעתי לבעלי ללכת לבד - הוא לא מוכן בשום צורההילושש

הוא טוען שהוא נשוי לי. והוא מגיע רק איתי. 

אם יש לי סיבה לא להגיע אז גם הוא לא מגיע. 

 

ניסיתי לשכנע אותו- לא מצליחה. 

אז עם כל הכבוד, שבי ללמוד ושישמור על הילדהמקורית

ואני מקווה שהוא באמת יתן לך ללמוד 

את לא אחראית לקשר שלו עם ההורים שלו

לך יש מבחן

הוא יכול להחליט אם לשמור על הילד בבית או בדרך אליהם

אולי תלכו ואת תשבי בחדר ותלמדיזוית חדשה
אולי תסבירי לו שזו העזרה שאת צריכה עכשיותוהה לעצמי

גם יפנה לך זמן שקט לשבת ללמוד, וגם יחסוך לך נסיעות..

אז רק תגידי לו שנשואים עושים את זה הרבהאוהבת את השבת

ואנחנו יכולוץ להעיד פה..

 

לאחרונה למשל בעלי הולך עם הילדים לארוחות שבת אצל חמותי (מרחק הליכה) ואני נחה, וואו אין על הזמן הזה!!!

 

כמה שיותר יותר טוב מבחינתי!🤗

 

וכשלומדים לנפץ תבניות שיש לנן בראש שצריך ככה ואמורים ככה הכל יותר קל

 

 

בכל מקרה לדעתי אם יש לך בחינה אל תלכי להתכנסות משפחתית שלא בטוח תהני, מתכון לעוגמת נפש...

האמת מבינה אותואני10

גם אנחנו לא ככ הולכים בנפרד להורים מאף צד. 

מרגיש לנו פחות מתאים.. 

 

אבל זה לא סותר את זה שיכול להיות שמפסידים משהו כי לא רלוונטי לנסוע בזוג כרגע ולכן אם לא הולכים לבד אז שנינו נפספס את האירוע.

אם יש הרבה מפגשים משפחתיים כאלה יחסית אז לא נורא לפספס מדי פעם.

 ובלי קשר הוא יכול לשמור על הילד במקום אחר וזה יהיה העזרה שלו שתלמדי

האמת? אני חושבת שזה סתם ראש בקירלא מחוברת

או שגם הוא סובל שם ולא רוצה ללכת? 

אצלנו גם יש מלא משפחתולוגיה ואנחנו הולכים הרבה בנפרד. גם ביחיד כמובן. 

אבל לא רואה עניין אם אחד סובל ללכת כל הזמן ביחד. 

ובטחחחח שאם יש לך מבחן ככ ענק. 

זה לא להגיש עבודה זה רציני הדבר הזה.

קראתי הכל. וגם בלי ההיסטוריה הטעונה לא נראה ליקופצת רגע

שהייתי הולכת. 

אז האמת שלא רואה שום סיבה כן ללכת... 

 

( גם השיקול של העל האש שאם בעלך לא יגיע לא יהיה, מוזר מאוד בעיני... )

תודה לכן על התגובות..הילושש

עוד לא החלטנו מה נעשה.. 

אבל נראה שהכיוון ברור.. 

 

תודה!

 

אני באמת לא מצליחה להבין אותךדור רביעי

החמות בישלה לפי כוחותיה.

למה בכלל ליכנס לזה?

את חושבת שמי שהיא מבשלת לו יותר, אהוב עליה יותר? אז זו מחשבה מוטעית. יש עוד שפות לאהבה חוץ מאוכל.

רציתם לבוא לליל הסדר ולא היה לא נוח זה לא "דחו אותנו". זה הוזמנו לחג שני. צריכה להודות על ההזמנה כי מראה על קשר ריגשי. כן, גם אם מטלות הבישול חולקו.

 

לגבי הבחינה. מה השאלה בכלל. שבי ותלמדי אחרת איך תעברי?

 

חמותך אולי לא אוהבת אותך. אני לא יכולה להתווכח עם ההרגשה שלל. אבל אם תעשי ברוגז היא בטוח לא תאהב אותך.

ואם תבואי מנקודת מבט בטוחה יותר שאת רצויה במשפחה היחס שלה ישתפר עם הזמן.

 

בהצלחה בבחינה

בהצלחה בכלל

נראה לי שאת כועסת שהם לא עוזרים כלכלית. זה היה כואב גם לי. מבינה אותך.

 

אל תתחילי ברוגז כי הם כן יכולים לעזור ותגיע עזרה אם לא מרוב עצבנות תיצרי נתק עכשיו.

והבחינה כרגע קודמת, מה לעשות

עונה לךהילושש

מקבלת את החלק הראשון של התגובה שלך לגבי שהחמות בישלה לפי כוחותיה. ולא צריך לחפש. 

 

אבל איפה קראת שאני רוצה לעשות ברוגז? 

כתבתי שביום העצמאות- אני יזמתי ללכת לבקר, 

ביום שישי- אני ביקשתי לדבר איתה כדי להתחיל משהו חיובי ביחסים ולא קיבלתי, לפי הרגשתי, פידבק או מענה מזמין. רק שיחה יבשה ומאולצת. 

בפסח שני- יכולתי לא להגיע כי יש לי מספיק סיבות וכן הגענו, עם האוכל כפי שביקשה (סליחה, דרשה), למרות שיכולתי לפתוח חזית ולא לעשות אבל בשביל מה?! הטענה שלי- זה שלא יודעת לומר דברים אנושיים ונעימים בסיסיים- כמו תודה, בבקשה. אפשר גם להסביר ולומר- כאבה לי נורא הרגל ולכן ביקשתי שתבשבלו, תודה לכן עזרתן מאוד. להשאיר טעם טוב ונעים לפעם הבאה, כי היא לא הולכת ונהיית צעירה יותר, והיא בטח תצטרך עוד פעמים שנבשל ונעשה..  יכלה לטעום כפית מהאוכל ולפרגן. אבל דווקא לא טעמה כלום כדי לא לומר תודה. כאילו- הכנתן? לא בשבילי. בשביל עצמכן. לא עשיתן לי טובה. 

ללג בעומר- כתבתי שאני רואה שבעלי רוצה ובגלל שאנחנו לא מגיעים שבתות- אז לפחות בימי חול כן מרגישה שצריך ללכת. 

זה שאני לא רצויה- לא יודעת אם קראת את זה באחד השרשורים שלי, היתה לי איתה שיחה שאני יזמתי על מנת ליישר את ההדורים, והיא במקום ליישר קו ולהתחיל מחדש- שפכה עליי דלי של זבל עם כל מיני מילים 'יפות'- כמו: שבעלי אומלל איתי, שלא עמדתי בהבטחות שלי שילמד כל החיים והיא כן עמדה כי יש לה מילה של ברזל (ואם תגללי אחורה בשרשורים תגלי- שהיא לא עמדה בשום מילה, הבטיחו לשלם חצי חצי בחתונה- וברחו השאירו את ההורים שלי לשלם, הבטיחה מוצרי חשמל- קנתה מקרר ואמרה שהיא לא מתכוונת לקנות עוד), שאני כלה גרועה, שלא ראתה מאיתנו רגע של נחת (וכל זה רק בגלל שבעלי יצא לעבוד חצי יום במקום ללמוד כל היום כשהיה לנו לחץ כלכלי- ביקשנו עזרה ולא נענינו -עוד לפני הדירה), שלא נעים לה בחברתי בשבתות כי אני מסתגרת בחדר (אבל מה אני עושה בחדר? מניקה! סליחה שאני מאכילה את הילד שלי) וכי אני לא עושה מספיק בבית שלה לטענתה, כמו לשטוף כלים- בזמן שאני כן עושה דברים אחרים- עורכת שולחן, מפנה שולחן, עושה סלטים, מטאטא את הרצפה- על אלה היא אמרה לי: 'את רק מפנה, מטאטא, עורכת.. רק!- בדיוק מהסיבה הזו אני לא מתחילה גם לשטוף כלים כי אני יודעת שבגע שזה יכנס להרגל אז גם זה יהפוך ל "רק", והטענה הבאה תהיה "את לא עושה ספונג'ה וחלונות".- מבטיחה לך שזה הטיפוס!  (עזבי שכשאנחנו היינו מגיעים שבתות- החדר מלוכלך ברמה לא נעימה למראה ולריח (בלשון המעטה) ואני צריכה לסדר ולנקות את החדר, לא רק לשים מצעים. 

מתחילת השבת או חג היא יושבת בראש השולחן ורק מחלקת מטלות- הילוש תעשי טחינה. לבעלי- תכין Y לבת- X וכן הלאה כשהיא רק מורה עם האצבע- שום שפה נעימה ומכבדת- הילוש תוכלי בבקשה להכין טחינה? תודה! 

לא. הכל בשפה של ציוויים, לא תודה ולא בבקשה. 

אנחנו מגיעים לבקר- לא פעם ולא פעמיים ובאמת שזה מתחילת הנישואין שלי- שאנחנו מגיעים- היא עוש ברוגז. כל שני וחמישי יש לה סיבה להיפגע. היא לא עונה לטלפון- בעלי בחרדות, אמא לא עונה, מה עשיתי? והמתח הזה היה ויוצא עדיין עליי ועל הבית שלנו. 

 

וכל זה על קצה המזלג.

 

וזה ממש לא קשור רק לכסף. כמובן שזה מוסיף המון. - אבל יחס נעים, מכבד בסיסי (!!) לא קיבלתי גם כשהייתי כלה בת יום או יומיים וגם לא שבוע או שבועיים. 

בשבע ברכות שלי (!!) אצל המשפחה שלי כשהייתה מגיעה- הייתי ניגשת אומרת שלום- היא הייתה מביכה אותי בפני אנשים ולא עונה לי. מה הספקתי לעשות לך רע?! 

בשבע ברכות שאני ובעלי אירגנו (בישלתי, טרחתי, הכנתי סלטים ואוכל בדיוק כמו שהיא אוהבת, באמת באמת, כדי להיות רצויה ואוהבת) בבית שלנו כנשואים 3 ימים, כשהיא התעקשה שנעשה, בזמן שכלה לא אמורה לעשות - היא הגיעה, ובסוף כשאני אומרת לה להתראות ליד כולם ומושיטה לה יד- היא, בבית שלי, מביישת אותי ליד כולם מתעלמת ממני ויוצאת. בוכה לאחותי שרוצה לדעת האם הייתי בתולה כי בעלי לא הסכים לספר לה יום אחרי החתונה כששאלה אותו. 

 

 

עדיין את באמת לא מבינה אותי?

 

קראתי שרשורים שלך לגבי יחסים עם הכלה. 

יכול להיות שאני יודעת למה את לא מבינה אותי. כי את כל הזמן מחשבת מסלול מחדש, מנסה כך ואם זה לא הולך אז כך. מנסה להנעים ולהסתדר. 

את לא כמוה. היא לא מנסה להסתדר בידיעה שיש 2 צדדים לסיפור. היא מנסה להסתדר כשבעצם מחכה שניישר קו עם הרצונות שלה. ואם אנחנו לא בתלם של הרצונות שלה- ברוגז. 

ואולי אני טועה.. 

את לא טועה יקרה שלי. את אלף ממאה, מבטיחה לךהמקורית

❤️❤️❤️❤️

היא נשמעת בלתי נסבלת ברמות ואת מדהימה בחיי..הדרים

חיבוק אהובה 

וואי יקרה, את פשוט צדיקהחצילוש

אין לי מילים. אני בזעזוע עמוק מהתיאורים הזוועתיים האלה. לא הייתי באה בכלל לשבתות ולחגים. מנימום מפגש באירועים ומדי פעם לשעה-שעתיים באמצע שבוע. את ממש לא אמורה להתבזות ככה!!

ניסחפתלבוא בטוב

שעה שעתיים בשבוע??

עם תיאורים כאלה.. על גופתי...

איזו חלחלה...

@הילושש את גיבורה אמיתית!!

חחח לא כל שבוע אחותי, ב *אמצע* שבועחצילוש

הכוונה לא בשבתות, אחת לכמה זמן

אוי. נורא ואיום אני מתחלחלת.. נשמעת אשה הזויההשם בשימוש כבר

ברמות. 

ואו כמה משקעיםאם_שמחה_הללויה

כבר כתבת כאן על יחסים שלך עם חמותך ויעצנו לך לתפוס מרחק. למה את מתעללת בעצמך וכל פעם נכנסת לאש?

תגבילי את הביקורים! זה יעשה רק טוב.

ומניסיון את יכולה לרפא את היחסים האלה, אבל לא על ידי דיבור, אלא רק על ידי עבודה פנימית שתעשי.

תפילה,כתיבה *כמו שהוצאת לנו בכתב, שיחה עם מטפלת רגשית או חברה.

את לא חייבת לאהוב אותה, אבל לפחות להפסיק לשנוא את יכולה. ולא בשבילה ואפילו לא בשביל בעלך, אלא בשביל עצמך! זה קשה מאוד להסתובב עם מועקה כזאת בבטן.

לחגים ושבתות תשארו בבית, תעשי הכל לאט לאט. אחרי שתרגעי וכבר פחות תכעסי, אאת יכולה לשלוח עם בעלך/ עם שליח שי קטן או זר פרחים. ותפסיקי לצפות לתודה והכרת הטוב, תעשי לשם שמיים ובשביל להרבות שלום. אחרי שתפסיקי לצפות את תראי איך הביטחון חוזר אלייך וכבר לא יהיה כל כך כואב ובלתי נסבל.

 

 

היא אישה חוצפנית!דיאט ספרייט

את בסדר גמור ויותר מבסדר. 

מי מטריח כלה להכין את ה7 ברכות שלה? 

מי שואל (את האחות) על הבתולין של הכלה?? 

באיזה עולם זו התנהגות שפויה? 

זו לא התנהגות שפויהדור רביעיאחרונה
ממש הצטערתי לקרוא...דור רביעי

לאף אחת לא מגיע יחס של סינדרלה...

כל הכבוד לך על המאמצים להיות בקשר ולשמור באורך רוח קשר איתה למרות היחס.

אני חושבת שזה ישתלם לכם!

עכשיו תתרכזי בבחינה ותשכחי ממנה.

 

את צריכה לעבור את המבחן הזהאורוש3

שום דבר אחר כרגע לא עולה על זה. זהו. 

אז או שהבעל לוקח את הילד והולך. או שהוא נשאר ושומר עליו ואת לומדת. 

אין בתקופה כזו זמן למשהו לא דחוף היסטרי. 

סליחה על השטיפה. 

וזה בלי כל הרקע והכל. 

כרגע- מבחן. אח''כ דיונים על כל היתר. 

 

תישארי ללמוד יקרה. בהצלחה רבה וחיבוק ענקיהדרים

על כל מה שאת עוברת 

וואו קראתי את הכל ורוצה להגיד לךשירלי1234

שרק מלקרוא חטפתי סחרחורת.

 

ומייעצת לך תפסיקי ללקק לה,

מבינה שבעלך מאוד חשוב לך,

אבל דיי כמה אפשר?

 

אם יש לכם יום פנוי אתם חייבים ללכת אליה? למה?

אין לכם סידורים אחרים לימים חופשיים?!

 

חלילה לא מנסה לפגוע זה ממש לא כוונתי,

סה"כ מנסה לומר לך שזה נשמע מתיש ברמות קשות,

 

תחיי את חייך ותפסיקי לחשוב עליהם בכל הזדמנות שאין,

תחשבי על השקט הנפשי שלך וזהו!!

 

את לביאה אמיתית.

אני הייתי רוצה חברה כמוך!

 

 

 

וואי את ממש משתדלתמקקה

ממש לא הייתי נוסעת

שמה את הילד לישון ושבעלך ייסע אם הוא רוצה

ממש לא שייך בשעה כזאת

ושמי שרוצה להעלב ייעלב

כל הכבוד לך על מה שאת עושה

אני מזמן הגבלתי ביקורים לאמצע שבוע ופעם בכמה חודשים

 

וואו כמה אנרגיה זה לוקח ממךשובי...

את מקסימה ומשתדלת ומכבדת ובאמת גיבורה

אבל תעשי חסד עם עצמך תכבדי את הלב שלך ותציבי גבולות.

תיהי נחמדה אבל תיהי טובה לעצמך.

תעשי מה שבכוחות שלך.

אמאלה מי שואל על בתולה היום??!  

וואו. לא ציפיתי לכ"כ הרבה תגובות מכילות ומחבקותהילושש

תודה רבה לכן!! ממש חיממתן את הלב..

תודה על קול שפוי ומנרמל! 

 

מעדכנת שבסוף בעלי החליט שלא ללכת כדי שאלמד.

מקווה שבע"ה אצליח ואעבור!! 

 

שוב תודה לכולן!  

 

דולה או מיילדת פרטית? + בקשה להמלצהזוית חדשה

אני מתלבטת מה לקחת ללידה. אשמח לעצתכן.

אפרט מה חשוב לי:

אני רוצה מישהי שתעזור לי פיזית בלידה. תקל לי על הצירים ותעשה איתי תרגילים.

לא רוצה מישהי "רוחנית", שלא תתחיל להכניס לי כוונות וסגולות. רוצה נטו לעזרה פיזית.

מישהי שתזרום איתי ולא תנסה להכווין אותי לקחת/לא לקחת אפידורל וכדו'.

אם היא תזרים גם את בעלי לעזרה עוד יותר טוב.

ושתהיה דתיה או לפחות מבינה בנידה. אין לי כח להתחיל להסביר לה למה משלב מסוים בעלי לא יכול לעזור.

(הלידה הקודמת שלי היתה טראומטית, בין השאר מהחוסר אונים שלי לאורכה, ואני מחפשת תיקון עכשיו..)

אז עדיף דולה או מיילדת פרטית?

אשמח להמלצות.

באזור המרכז.

אה והתאריך שלי ממש אחרי פסח, אז שתהיה זמינה גם בפסח אם צריך.

תודה!

חשבתי שכבר לפי חוק אסור לקחת מילדת פטית. זה השתנה?רק לרגע 1

למה לא?זוית חדשה

עונהרק לרגע 1

היו שנים שהיה מותר לקחת מיילדת פרטית מתוך הצוות הקיים והוחלט שזו אפלייה בין נשים במצבים כלכליים שונים.

אני מבינה שהיום מותר חקחת אבל היא בתור מלווה ולא במקום המיילדת במשמרת

יש דולות דתיות שלא "רוחניות"מנגואית

עשיתי אצל אחת כזאת קןרס הכנה ללידה ראשונה

יש לך המלצה?זוית חדשה

יפעת חובב. מהממת ופרקטיתדפני11אחרונה

לא יודעת אם מלווה במרכז

נשמע שדולה זה מה שאת מחפשתרקאני

אני לא מהמרכז

אבל מאמינה שיש שם כאלה

נשמע שאת מחפשת דולהאמא לאוצר❤

ונשמע לי גם שיכולה להתאים דולה ביומכנית

מבחינת הגישה

מוריה אלישעמקקה

ליוותה אותי פעמיים והייתה ממש פרקטית. ממש לא עצות וסגולות

ראיתי בהיסטוריה של צאט גיפטיירדנית

שהילדה בת 10 וחצי דיברה שם במילים ממש לא יפות, הרבה מילים כמו סתום וכד אבל גם מילים יותר גרועות, היא עשתה את זה בזמן שלמדה למבחן עם חברה.

אז למדתי את הלקח ולא אסכים יותר מחשב בחדר, אלא רק בחלל המרכזי.

אבל אני מנסה להבין מאיפה זה הגיע לה, ואם לדבר ולהעלות את זה מולה, ואם כן איך.

ובסוגריים ארשום שאני מרגישה קצת כישלון בחינוך התורני של הילדים, למרות שבאמת אנחנו משתדלים באמת לשים את התורה בראש מעייננו, שולחן שבת מלא סיפורים ושיחות, בעלי הולך לשיעורים ותפילות, הילדים רואים אותי מתפללת 3 פעמים ביום, שומעת שיעורים ברקע. ובכל זאת מרגישה שאין להם שום משיכה לשם, הכל נראה להם כעול.

יש מדרשה קלילה פעם בשבוע, משהו ממש נחמד וקליל, לא רוצים אפילו לנסות, את הבנים צריך לשכנע ללכת לתפילה.

באמת אנחנו לא מטיפים ומנסים לשחרר ועכשיו מרגישה שאולי נרדמנו בשמירה.

וממש מתלבטת מה אנחנו אמורים לעשות עכשיו, ואיך להשתפר כדי לא להתעורר מאוחר מדי ..

זה ממש בנפשי החינוך שלהם ורוצה לדעת שעשינו כל מה שאפשר, גם אם בסוף חס ושלום יבחרו אחרת

ההסטוריה בצ'טירושלמית במקור

זה הדבר היחיד ה"חמור" שעליו היית רוצה לדבר איתה?

אין לי בגיל הזה עדיין אבל בגלל שהיא ילדה בת עשר אז מה שציינת זה בעיני סופר טבעי לגיל ולא מעיד על ההמשך... אני רק בסוף התיכון חשבתי על מדרשה וגם לי הכל עד אז היה נראה כמו עול. וסופר נהניתי אחר כך במדרשה. והחיים הדתיים שלי מאד מושפעים מהמדרשה, ואפילו קצת מהאולפנא, עד היום.

כך גם לא אהבתי בגיל ההוא את התפילה ויתר הדברים שציינת.

אז לא הייתי מרגישה בגלל זה כשלון בחינוך. את עשית בגילה את מה שציינת לגבי תורה ותפילה?

באמת סקרנית מאיפה הציפיה פשוט.

והיסחפות עם חברה למילים לא יפות אל מול מחשב ריק מנשמה... תראי, יש כאן גם שאלה מה זה חינוך... כשלון בחינוך זה בעיני התנהגות לזולת. הגיוני שרצו "לבחון" את הצ'ט ובטח אם זה כשנמצאים עם חברה. יפה שמילים לא יפות מצאו את דרכן רק שם במחשב... את כילדה לא חיפשת במילון מילים לא יפות? סקרנות טבעית בעיני שלא מעידה על ההמשך ואם כבר, הפוך.

זהו, שאנחנו שנינו חוזרים בתשובהירדנית

ובאופן כללי גיל ההתבגרות עבר עלינו בלי דרמות מיותרות.

מבחינתי אמונה ודרך ארץ זה דברים כל כך בסייסים ומוטמעים מצד אחד, מצד שני לא מרגישה שזה עובר הלאה לדור הבא.

מדרשה זה שם מפוצץ, בפועל זה ערב נחמד עם בנות ואפילו חברות מהשכבה, לא מצליחה להבין למה לא ללכת לנסות דבר כזה..

כי היא בת עשר... אבל חיבוק...ירושלמית במקור

החיבור של הילדים למצוות עובר דרך ההוריםהמקורית

לתחושתי ולא רק בצפייה מהצד

זאת אומרת את רוצה שתלך לערב מדרשייה? אם זה בילוי עם אמא זה כבר נראה אחרת

ברכות השחר? אחת עונה לשנייה אמן

לקחת אותה איתך לבית הכנסת מדי פעם

לקנות לה סידור תפילה יפה עבורה עם חריטה מתנה מאמא

ממש לבנות את הקשר ביניכם לילדים דרך המצוות

אבא לומד עם ילד משנה זה לא כמו שמצפים ממנו לשבת לשנן לבד

שיילך עם אבא לשיעורים מדי פעם

שהמצווה תהיה דרך חוויה מול ההורה מצד אחד אבל מצד שני לא תבטל את הילד שבו

לגיטימי שלא תמיד היא תרמה

ומתחברת למה ש @אמאשוני כתבה על הצ'אט. בחיים לא אשאיר ילדים איתו לבד.

הכי חשוב- בלי לחץ ובלי רגשות אשמהיעל...

לגבי הצאט- טוב שראית, זה מזמן שיחה ויכול לפתוח דברים חשובים.

שימי לב שיכול להיות שזו בכלל החברה ששוחחה עם הצאט.. אבל גם ככה וגם ככה -זו הזדמנות מצוינת לפתוח את נושא הדיבור והכתיבה, ולמה זה לא טוב להדתמש במילים כאלו אפילו מול רובוט שלא נפגע וק"ו מול אנשים.

לגבי המצב התורני- באמת הכי חשוב זה דוגמא אישית ותפילות, ואת זה אתם עושים. וגם לייצר הרבה חוויות משמחות של קדושה. יש הופעה תורנית? הולכים. ערב מיוחד שמתאים גם לילדים? אנחנו שם. בקיץ כשנוסעים לטיוך- מוסיפים עצירה ברשב"י שכוללת פינוקים..

ממש לייצר חוויות של כמה כיף להיות מחוברים לקודש.

ובלי רגשות מצפון!! אתם עושים את המירב, התוצאות לא בידיים שלכם.

חזקו ויאמץ לבבכם כל המייחלים לה'!

תודה רבה, התגובה שלך עשתה לי דמעותירדנית

משתדלים מאוד לעשות גם חוויות סביב קודש, אבל באמת צריך לשים על זה יותר דגש..

איך היית עושה שיחה כזאת?

יצא לי כמה פעמים שיחות דומותיעל...

קודם כל בהרבה אהבה אליה והרבה אמון בטוב שבה ושהיא רוצה להיות טובה.

לפתוח ולומר-

שירה אהובה, היום רציתי לשאול משהו את הצאט ופתאום ראיתי שיחה שהיתה שם לפני כמה ימים. הבנתי שזה מהזמן שלמדת עם דינה למבחן והיה לי קצת עצוב לראות מה שהיה שם. את יודעת למה?

ומשם לפתוח את מה שחשוב לך, לחזק אותה שהיא טובה ובגור לך שזה חד פעמי ואת סומכת עליה.

לסיים בחיבוק..

זה לא קשור לחינוך תורניאמאשוני

זה ריגוש באפשרות לפרוץ גבולות.

בינה מלאכותית זה ממש מסוכן לילדים.

לפעמים אני נותנת לילדים לידי לשאול את הצאט שאלות (מקליטה ומשמיעה את התשובה)

פעם אחת הייתי צריכה לעשות משהו כמה דקות, אני שומעת את הצאט נותן להם הוראות קפיצה למרחק, אומר להם 4 משבצות, ואז לנסות 5.

הייתי בשוק איל בשניה הגיען לזה,

טוב שלא אמר להם לקפוץ מדרגות.

(זה היה בהקשר של הדגמה של קפיצת קנגרו) אבל לא משנה ההקשר, בינה מלאכותית נותנת לכם הוראות מה לעשות בעולם הפיזי, והם היו דקות בודדות ממש בלעדי.

בקיצור ממש לא לתת גישה לצאט, זה לא כמו לתת קנבה נגיד ולהתרחק קצת.. זה ממש חייב להיות צמוד.

רק לגבי הצ'אטבאתי מפעם

זה מאוד מצחיק לדבר עם מישהו שבעצם אין לו מח ואין לו רגשות מצד אחד, ומצד שני הוא עונה לך לעניין..

זה נורא ילדותי ומצחיק לקלל אותו ולדבר שטויות במיוחד שאת עם חברה... זה נראה לי מאוד טבעי ואפילו מבוגרים לפעמים אומרים לצ'אט- יואו , איזה טיפש אתה! אמרתי לך כך וכך ואתה לא קולט! ..

זה קצת משעשע.. אז לא שזה בסדר לקלל! אבל זה לא היה כ"כ מבהיל אותי.

לגבי החינוך, קודם כל שאפו על 3 תפילות ביום, וואו. דבר שני, הרבה ילדים וגם נוער ומבוגרים נרתעים מלחץ, יכול להיות שיש לחץ סמוי סביב המצוות? כשמדברים הרבה על מצוות ולימוד תורה זה יכול להיות מאוד חופר/ מעיק/ מלחיץ , לקיים בנחת בעצמכם.

אבל האמת שבסוף חינוך זה בעיקר תפילות שבסוף זו בחירה של הילד מה לעשות בחייו, אנחנו רק יכולים לנסות להוביל...

מתחברת לנושא הלחץ. כך חוויתי כילדהירושלמית במקור

וגם הורי חזרו בתשובה לפני שנולדתי.

אנחנו לא מהסוג המלחיץ בכלל, להפך יש בנו אדישותירדנית

הילדים חשופים לכל מיני סגנונות במשפחה.

אבל אני מרגישה שהילדים לא מספיק נושאים אלינו עיניים, כאילו אבא ואמא עושים ככה או אומרים ככה, אין לזה הרבה משמעות, ככה זה נראה לפחות כלפי חוץ, ולכן כל הדברים שאנחנו עושים (בשביל עצמנו כן?), לא מחלחלים אליהם..

בעיני זה כן מחלחל, ויתבטא בבגרותירושלמית במקוראחרונה

לגבי חינוך תורנידיאן ד.

אני חושבת שמה שהכי חשוב זה הקשר בבית.

שהילדים ירגישו מחוברים לבית ולהורים.

שתהיה אווירה טובה, נעימה ורגועה.

כמה שפחות לחץ או יותר נכון אפס לחץ לגבי קיום מצוות.

אני חושבת שלא כדאי לך להציע להם ללכת למדרשה ולא להגיד לילדים ללכת לתפילות.

פשוט לתת דוגמא אישית ולא מתוך הטפה וכמה שיותר קשר טוב וחזק בינכם לבין הילדים.

להתעניין בהם, בחיים שלהם, בחוויות שלהם.

אני חושבת שכשלילד יש קשר טוב עם אבא ואמא באופן טבעי הוא הולך בדרכיהם.

וכמובן הרבה מאוד תפילות.

אתם עושים השתדלות, הקב"ה עושה את השאר.

זה משהו שאני לא מצליחה להביןירדנית

הם לא הולכים ולא ילכו מעצמם, אבל למה לא להציע? זה כמו שיגידו לא לצחצח לילד אם הוא לא רוצה, או שיילך לישון מתי שרוצה.

מבחינתי קיום מצוות זה ברמה הזאת..

ברור שאני רוצה שזה יבוא ממנו, כמו שאני רוצה שיצחצח שיניים ויילך לישון בשעה סבירה, אבל אם לא - לא להעלות את זה?

מרגישה שככה הלכנו עד עכשיו וזה בעוכרינו..

ומרגיש לי כאילו הכל נהיה חשוב, אבל רק בנוגע למצוות וקדושה צריך לתת את המרחב, ככה הילד יקלוט מה חשוב?

מה עושים אם אין תורים לאוטלרסאונד?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני עם התקן.

הרופאה שהכניסה לי אמרה שאני צריכה אולטרסאונד חודש אחרי ההכנסה כדי לוודא שהוא במקום.

היה לי מלא עומס ותורים אחרים וחשובים יותר של הילדים וזה נדחה ונדחה.

ועכשיו סוף סוף אני מנסה לטפל בזה. השגתי הפניה מהרופאת משפחה (את ההתקן עשיתי אצל רופאה פרטית אז היא לא הוציאה הפניה), וכשניסיתי לקבוע תור ב*2700 היא אמרה שאין תורים בכלל.

נשמע לי ממש מוזר שאין שום תורים לאולטרסאונד בשום מקום... לא?

מי שענתה לי היתה ערביה שלא ממש הבינה עניין, אז אולי היה שם איזה חוסר הבנה? או שהרופא לא הוציאה לי הפניה מתאימה? אני מנסה להבין איך זה הגיוני שאין בכלל תורים, ומה אני אמורה לעשות...

וזה כל כך מתסכל לקבוע תוריםאנונימית בהו"ל

עד שאני בכלל מצליחה למצוא את הזמן להתקשר (בבוקר עובדת, אחה"צ עם הילדים, הבוקר הבת שלי חולה אז אני מנסה לנצל את הזמן...) וזה לוקח כל כך הרבה זמן. עד שעוברים את כל ה'ניתוב שיחות', עד שבסוף מגיעים לנציג ועד שהוא עונה (וכמה פעמים שבכלל אין מענה והטלפון מתנתק בשלב הזה), ואז לפעמים מגלים שצריך התחייבות בשביל שיהיה אפשר לקבוע את התור, או שאין תורים, וכדו'...

וגם כשיש תורים - להסביר את עצמי לנציגה (הפעם ערביה, והייתי צריכה לחזור על עצמי על כל דבר כמה פעמים כדי שהיא תבין מה אני רוצה), ואז למצוא מקום הגיוני שמקבלים בו (והיא לא באמת מבינה מה מהאפשרויות הגיוני בשבילי, ולא מתנדבת להגיד לי את כל האפשרויות הרלוונטיות, אז אני צריכה 'לסחוט' ממנה מידע ולבקש את כל האופציות שעולות בדעתי עד שמגלה מקום נוח שיש בו את התור שאני צריכה).

ורק להחזיק ראש עם כל התורים שאני צריכה לקבוע... אני צריכה להחזיק מזכירה רק בשביל זה...

זה אולטרסאונד רגיל אצל טכנאית?~מרמלדה

נשמע מוזר שאין תורים זמינים.

הייתי מנסה להתקשר שוב ומקווה שהפעם תענה מוקדנית אחרת.

ויש הרבה תחומים שאפשר לקבוע תור דרך האפליקציה ואז זה הרבה יותר פשוט.

קרה לי כבר שהתקשרתי שוב אחרי יום, ומוקדנית אחרת הצליחה למצוא תור פנוי בלי בעיה.

אני לא יודעת בעצמי מה בדיוק לבקשאנונימית בהו"ל

זה סה"כ אולטרסאונד פשוט כדי לוודא שההתקן במקום.

הרופאה כתבה הפניה ל'אולטרסאונד דופלקס גניקולוגי'. אין אפשרות לקבוע לזה תור דרך האפליקציה, רק בטלפון.

אולי זה בכלל טעות של הרופאה? למישהי פה יש ניסיון עם זה?

זה באמת הפניה שונה..אחות אחת

את צריכה הפנייה לאוחטרסונד גינוקולגי רגיל..

ואת יכולה לנסות גם להתקשר למרפאת האם אולי המזכירה תוכל לעזור או לכוון אותך..

)אני מהתחום(

ההפניה הזאת לא תקינה לדעתי- לכן אין תוריםshiran30005

אולטרסאונד דופלר קשה למצוא תורים, לעומת או"ס וגינלי רגיל/אגן קטן יש

זה לפי מה שידוע לי. דופלר זה בדיקה מיוחדת של זרימות ואת לא צריכה את זה בכלל

תתקשרי ישירות למזכירות של מרפאת נשיםעדיין טרייה

אצלנו אם יש הפניה לאולטרסאונד לא קובעים תור פשוט מגיעים והמזכירה מכניסה אותך.

תתקשרי לנציגת קשרי לקוחות במרכז בריאות האישהאמהלה

ומבינה מאד את סיפור הקביעת תורות...

מרגישה לפעמים שזו עבודה בפני עצמה

להתקשר למזכירות של המרפאות נשים הקרובהאיזמרגד1

ולברר אצלם מתי יש תורים ואיך קובעים.

אני לא בכלליתהשם שלי

כשאני קובעת תורים לאולטרסאונד, למעקב גדילה בהריון, בדרך כלל אני צריכה לקבוע 3-4 שבועות מראש.

קשה למצוא תור בטווח יותר קרוב.

אם אני אצטרך תור יותר מיידי, אני מקווה שאני אצליח למצוא ולא אצטרך ללכת למוקד.

זה מוזר שאמרו שאין תורים בכלל.

או שמי שענתה לך לא יודעת, או שצריך לקבוע מול המרפאה ולא דרך המוקד הטלפוני.

תנסי להתקשר שוב למוקד, או להתקשר למרפאה שבה אפשר לעשות אולטרסאונד.

ציפיתי שלא יהיה תור קרובאנונימית בהו"ל

אבל זה שאין תורים בכלל זה נשמע מוזר מידי.

זה באמת נשמע שהיא לא ממש יודעת מה היא אומרת.

אני אנסה שוב, כשיהיה לי שוב זמן...

תנסי באפליציה אושואלת12

בהתכתבות במספר ווטצפ הזה 0508862700.

לדעתי ככה פחות חופר

במאוחדתהשם שלי

אין אפשרות לקבוע תור לאולטרסאונד דרך האפליקציה.

אפשר באפליקציה לעשות צ'אט עם נציג ולקבוע דרכו, אבל כשאני ניסיתי הוא נתן לי פחות אפשרויות ממה שנתנו לי בטלפון.

תתקשרי ישירות למראפה כמו שכתבו לךSheela

אני בדקתי בלי תור בכלל במרכז בריאות האישההריון ולידהאחרונה

פשוט מגיעים ומוציאים מספר אצל המזכירה ומחכים עד שיגיע תורך

לגיטימי?אנונימית בהו"ל

הבת שלי עברה פרוצדורה רפואית לא נעימה יחד עם אשפוז של כמה ימים

חמי וחמותי מתקשרים שלושה ימים אחרי שהילדה כבר בבית

לגיטימי להתעצבן מזה?

הכי פשוט? כןעדינה אבל בשטח

גם אני הייתי מתעצבנת, אבל אולי אולי אולי, הם רצו לתת לכם להתאושש, אם את יכולה לחשוב בכיוון, אז תנסי..

קרה לנו בהרבה יותר גרועשואלת12

מאמינה שהם אנשים טובים ושכנראה לא רוצים להפריע..

בזמנו ממש נפגעתי ונהיית מריבה גדולה. לא מומלץ..

תמיד אפשר להתעצבןהשם שלי

השאלה מה לעשות עם העצבים.

אלו דברים שמאוד תלויים בדינמיקה המשפחתית ובציפיות שלך.

יכול להיות שהם בכוונה חיכו, כי לא רצו להכניס עליכם.

לצערי זה דפוס שחוזר על עצמואנונימית בהו"ל

אצלם

אז מראש על תצפיהשם שלי

או שתזמו אתם את הקשר.

אפשר גם לא לשתף אותם בכלל.

כןןן מזדהה מאוד ואני יוצאת מדעתי כשזה קורהדיאן ד.

היום אחרי כמה ימים מתקשריםאנונימית בהו"ל

אני לא עונה

שיתקשרו לבעלי

אני מאוד מבינה אותךדיאן ד.

אם זה עוזר לך,

לי נפל האסימון אחרי כמה שנות נישואין שהסטנדרטים המשפחתיים שאני מגיעה איתם זה לא הסטנדרטיים שלהם.

ואם לי זה ברור שכשקורה X חייבים להתקשר להתעניין

ושכשקורה Y חייבים לבוא לבקר וכן הלאה וכן הלאה

להם זה לא ברור, ומבחינתם אין ציפיות כאלו.

והקשרים קצת פחות הדוקים מצד אחד, מצד שני פחות תובעניים.

ויש לזה גם יתרונות.

לא יודעת איך זה אצלכם, אבל ככה אני חווה בצד של בעלי.

תודה ,זה בול אני מה שתיארתאנונימית בהו"ל

אני ומשפחה שלי מול המשפחה של בעלי

בעיני יכול לקרותחילזון 123

אלא אם כן הם כאלו שכל הזמן על הטלפון והואטסאפ. ואז היה הגיוני שיכתבו משהו וכו'

אולי לא רצו להפריע לכם?

אולי חשבו שכשיתאים לכם אז אתם תתקשרו או תתנו לילדה לדבר איתם?

הם כל הזמן על הפלאפוןאנונימית בהו"ל

פשוט לא בראש מעייניהם

לגיטימי להתעצבןנעמי28

אם זה הסגנון המוכר שלהם עדיף לטובתך להתאים ציפיות ולא לקחת אישית.

במצב כזה אני הייתי שולחת הודעה מעצמי

"עבר בשלום ב"ה, הכל בסדר או משהו כזה.

השאלה למה התקשרו אחרי 3 ימים.?ממתקית

אני גם כזו

גיסה שיולדת, אפילו אחותי

מתקשרת לברך ולאחל ושולחת מזל טוב רק אחרי יומיים שלושה.

כי מבינה שהן עמוסות ויודעת שכל העולם מתקשר ורק אני חסרה לה עכשיו.

רוצה שהאיחול והברכה יהיו במקום וראויים ויתקבלו. אז רוצה בזמן שאני יודעת שכבר אין את כל הטלפונים וכו...

במקרה שלך, אולי הם חיכו שתתאוששו ולא רצו להפריע? כשהם התקשרו זה היה קצר וקולע ולסמן וי? או אמיתי וכנה עם איחולים והתעניינות מהלב?

אני חושבת שתוכן השיחה חשוב יותר מעת השיחה.

לא יודעת למה , אלפי סיבות יכולותאנונימית בהו"ל

אבל מרגיש לי שאם זה היה מספיק חשוב היו מתקשרים...

נשמע לי הזוי לא להתקשר

אז היום חמותי התקשרה מלא פעמים כי לא עניתי לה

סתם כי יש לה יום חופש זה מביא לי עוד יותר עצבים ואני לא עונה,לא מסוגלת

שתתקשר לבעלי מה היא רוצה ממני

זה ממש מובן שקשה לך לענות לה עכשיו כשאת טעונה עליהבארץ אהבתי

וטוב שאת מעבירה את זה לבעלך.

אבל אם את רוצה שזה יהיה אחרת בפעם הבאה - צריך לחשוב איך להעביר את המסר ככה שהיא תדע מה הציפיות שלך.

כי יכול להיות שהיא תסיק ממה שקורה עכשיו שבעצם את מעדיפה שהיא בכלל לא תתקשר ושהכל יהיה דרך בעלך.

אולי אפילו שווה להיות כנים ולהגיד ישירות (לא את, שבעלך יגיד להורים שלו שהיית שמחה אם הם היו מתקשרים מוקדם יותר..). כמובן לא מכירה את נפשות הפועלות אז לא יודעת אם מתאים.

שהתקשרו מוקדם מדי או מאוחר מדי?אמאשוני

😄

אני מסוג האנשים שאם מתקשרים אלי באותו יום אני מתחרפנת

צריכה ספייס ולהיות מרוכזת בילדה המאושפזת ולג'נגל עם הילדים שבבית וממש אין לי זמן לשיחות התעניינות ונימוסים.

לא תמיד אפשר לדעת מי מתאים להתקשר, ולפעמים יש עניינים ורוצים לשוחח בנחת.

עכשיו אני קולטת שזה לא 3 ימים מהניתוח, אלא מהשחרור.

בכל אופן, אולי יש פערי מנטליות, אולי חוסר תשומת לב, מבאס בכל מקרה.

העיקר הבריאות.

איך את אחרי האשפוז והחזאה הביתה? 🤗

שולחת איחולי החלמה, הרבה כוחו., וחזרה לשגרה.

כןעלמא22

חווה את זה עכשיו מהמקום שלי- אני הייתי חולה שבוע שעבר (עדיין, סיפור ארוך), ההורים שלו ידעו על זה מיום שני, רק ביום שישי קיבלתי הודעה מחמותי. מאז כלום.

מאוד מזדהה

קשה לדעת בלי להכיר את הסגנון שלהםרוצה לשאול שאלה

חמותי היא סוג נורא מפחדת לחפור

ואף פעם אחרי לידות למשל היא לא מתקשרת... (כן כותבת לבעלי מזל טוב אבל לא מעבר)

בהתחלה לא הבנתי מה הסיפור עד שפעם יצא לי לשמוע במקרה את דעתה על חמיות שחופרות ומגיעות לבקר את הכלה בבי"ח וכו' אז קלטתי שמשם זה בא...

בסדר אבל אחרי לידה זה משהו אחר לגמרי...אנונימית בהו"ל

האמתבאתי מפעם

מאותו מקום יכולה החמות להגיד- הנכדה שלי עברה פרוצדורה רפואית, האבא והאמא לא מתקשרים לעדכן שהכל בסדר,הם יודעים שאני מחכה לטלפון! אני לא רוצה להפריע אבל בחייאת, למה הם לא מרימים טלפון?! אנחנו במתח דואגים, בסוף נשבר לי אחרי שלושה ימים אני מתקשרת אבל הם אפילו לא טורחים לענות...

סתם מנסה לחשוב על הראש שלה... לא תמיד נעים להתקשר לשאול, אלא מחכים לעדכון.

כל רגש הוא לגיטימישיפוראחרונה

אבל ממש מתאים לי לעשות דבר כזה. לא כי לא אכפת לי. פשוט כי מה שלא קורה איפה שאני נמצאת לא בראש שלי. ואני יכולה ממש לרחף ולשכוח שזה קרה באותו יום, ואז יום אחר כך להזכר להתקשר בדיוק כשאני באמצע להכניס כביסה ולתכנן להתקשר כשאסיים ואז לשכוח עד 23:00 בלילה ולהתלבט אם מאוחר מדי ולהחליט להתקשר מחר, וכן הלאה..

שאלה על בדיקות דםציונה.

פעם יצאה לכם בדיקה לא תקינה והרופא חזר אליכם?

יש לי עוד שבוע עד התור

אבל פתאום תהיתי לעצמי אם קופצת להם התראה על בדיקה חריגה (ברמה שדורשת התערבות)

*רופא נשים, לא משפחה

כןאפונה

רופאת הנשים התקשרה אלי באותו ערב להגיד לי שאני צריכה לקחת זריקות B12.

כן, אבל רק לפעמים, לא תמידזוית חדשה

היו פעמים שאני הייתי צריכה לפנות לרופא

אני חושבת שכןהשם שלי

הרופאה התקשרה אלי בקשר לברזל נמוך.

ולילדים, יצא כמה פעמים שרופאת ילדים התקשרה לגבי תוצאות של בדיקות.

לא יודעת אם קופצת להם התראה כשיש תוצאה חריגה, או שהם מקבלים עדכון שהגיעו תוצאות שנכנסים לבדוק אם תקין.

יכול להיות גם מצב שהרופא ראה את התוצאות, אבל לא לחוץ לו להתקשר, או שהוא רואה רק בזמנים שהוא עובד, וזה יכול לקחת כמה ימים.

יש לך אפשרות לשלוח לרופא פנייה באפליקציה?

כן, כמה פעמים התקשרו אליי על בדיקות לא תקינותהשקט הזה

כן בטחדיאן ד.

יצא לי לפחות פעם אחת שעשיתי בדיקות דם ואחה"צ הרופא התקשר אלי ששולח לי הפניה למיון.

הרבה פעמים התקשרו אלישימושיתאחרונה

גם רופא נשים וגם רופא משפחה/ילדים ולפעמים שתיהם התקשרו.

מחפשת פתרון קסם לתינוק בן שנה מנוזל ומשועליעל מהדרום

לק"י

נשמע שיעול עם ליחה.

חוץ מלעשות עיסוי עם שמן זית ולהוריד מוצרי חלב.

וחוץ מלהלביש חם...

לא מכירה קסם...יש תרופות סבתאשיפור

מי אגסים

בצלים חתוך ליד המיטה

טיפת שמן איקליפטוס על החולצה/ כרית.

שמן אקליפטוס פותח את הנשימה. לא?יעל מהדרום

לק"י

האף שלו לא סתום ב"ה.

ומי אגסים- זה לבשל אגסים ולתת לו את המים?

ותודה!

אני חושבת שעוזר בכללי לייבש נזלתשיפור

ספריי של מי מלח באףקופצת רגע

תודה! זה עוזר לייבש?יעל מהדרום

הרופאת ילדים שלנוהשם שלי

נותנת טיפות פנסטיל בשביל לייבש נזלת.

תודה...לא רוצה לתת "סתם" בלי לשאול רופאיעל מהדרום

לק"י

בסוף זו תרופה במרשם. ולא סתם.

כן. אפשר גם לבקש מהרוקח ספריי היפרטוניקופצת רגע

זה ריכוז גבוה יותר של מלח.

אם את עושה לו אמבטיה חמה, זה בעיני זמן טוב לשים לו ספריי, האדים החמים פותחים את דרכי הנשימה.

כשהילדים היו קטנים רופאת הילדים שלנו טענה שחייבים לטפל בנזלת - לשחרר ולייבש, באמצעות ספריי מי מלח, אולי גם באמצעות אינהלציות אנחנו לרוב לא הגענו לזה - ואז זה מונע ליחה, שיעול, דלקות אוזניים וכל מה שקשור לעודף ליחה ונוזלים.

גם אני הבנתי שטיפות פניסטיל יכולות לעזור, זה נראה לי תלוי ברופא יש כאלה שיותר יתנו למקרים כאלה של צינון ויש כאלה שפחות.

אינהלציות מי מלחרקאני

לנו הרופאה הביאה גם איזה תרופה לאינהלציה

תודה...אין לנו אינהלציה. בדיוק זרקתי אחת ישנהיעל מהדרום

אני לקחתי משכנה האמתרקאני

זה מאוד עזר לנו

אני לשיעול לילדיםד' הוא האלוקים

יש לי תרופת סבתא שעובדת מעולה,

חותכים בכלי (אני שמה בחצי ליטר ח.פ.) בצל פרוס ומעל זה שופכים דבש,

שמים במקרר, הבצל מפריש נוזלים ונותנים לילד כף בבוקר ובערב.

הפעם הראשונה אחרי שזה עמד כמה שעות.

(בהתחלה אפשר לתת יותר)

רפואה שלימה.

תודה!! שכחתי מזה... אולי ננסה באמתיעל מהדרום

מהנסיון שלנועלמא22

ספריי מלח מאוד עוזר.

וכדי למנוע פצעים בגלל קינוח- לעבור למגבוני אף. אם יש כבר פצעים אז זה ממש כואב להשתמש בזה, אז להשתמש בטישו של קלינקס, שמתי לב שהוא מאוד רך יחסית לסוגים אחרים

אנלהציה עם מי מלח, טיפות פניסטיל/טינדן לייבושאמהלה

תודה לכן!יעל מהדרוםאחרונה

בפניםכנה שנטעה

בע''ה תכף מקווה אחרי לידה, איכשהו אני קצת אדישה לאירוע. אנחנו עסוקים עם הילדים ורצים מדבר לדבר ואין לנו ממש פניות נפשית או באופן כללי סתם פניות, בעלי יותר מתרגש ממני ובכל זאת מרגיש לי שגם הוא לא 100% שם.

כן הייתי רוצה איכשהו להפוך את הערב הזה למיוחד, בשבילו ובשבילי ולעורר בנו (בי בעיקר) יותר ציפייה והתרגשות. אשמח אם יש לכן רעיונות

מה "עושה" לך את זה?ברונזה

לי למשל פינוק טוב בגוף אם זה מגבת חדשה, קרמים, טיפוח של העור

ממש עושה לי תחושה של כייף והתרגשות

הייתי שומרת לקראת המקווה כאלה דברים חדשים ואז היה לי ציפייה

אולי להזמין אוכל שווה? לדעת שזה לכבוד האירוע

תחשבי מה משמח אותך בכללי ותשייכי את זה לאותו ערב, אולי יעורר את הציפייה

בהצלחה!

תודה! רעיון, אנסהכנה שנטעה

כיוון קצת אחרמבורכת

לא יודעת אם לזה התכוונת, אצלנו אחרי כמה לידות כבר ברור לנו שהערב הזה הוא לא ליל מקוה רגיל, ושנינו מוותרים במודע על הצורך בקיום המצוה. האזור עוד רגיש ועלול לכאוב, אני ממש לא שם פיזית ונפשית, גם טכנית זה לא ממש מתאפשר עם לו"ז לא ברור של ניובורן. מה שכן, אנחנו מתרגשים להתקרב אחד לשני פיזית, חיבוק ראשון אחרי הלידה, מתלהבים שנוכל להפסיק להסתבך באיך להעביר את התינוק אחד לשני ופשוט נהנים מהקירבה אחרי הפסקה ארוכה, אבל בלי ציפיות מעבר.

זהו האמת היאכנה שנטעה

חשבתי שאתרגש ואחכה יותר לחיבוק ולמגע רגיל בלי קשר למצווה ממש ומשום מה גם לזה אני די אדישה.. ממש בא לי לחכות לזה איכשהו

גם אני הייתי ככהרקאני

הייתי מידי עסוקה עם התינוק

והוא היה סביב הגדולה

ולא ממש התכוננו לזה נפשית ולא התרגשנו מספיק

תכלס בפועל כשזה בא זה כן היה מרגש

ולא הבנו איך הסתדרנו תקופה כל כך ארוכה לישון בנפרד

וואי טוב בע''ה שזה באמתכנה שנטעה

יהיה ככה טבעי וכיף בכל זאת

תודה על התגובה!

זה תמיד מבחינתי ערב מושקע ממש.דיליה

מרגישה שסוף סוף בעלי ואני נהנים מהלידה והחוויה מושלמת.

(פעם אישה הייתה טובלת לילה לפני הברית, לבל יהיו אביו ואימו עצבים)

מסכימה עם @מבורכת שלא תמיד מגיעים לדבכים אלא פשוט נהנים אחד מהשניה.

אני ספציפית יעדיף לצאת לאנשהו אם לא קר לניובורן.

מה שכיף שאני בחל‘ד ואז יודעת שלא אצטרך לקום בבוקר. ובעלי יעשה את ההוצאות ביום הזה גם אם אני כבר חזרתי לתפקוד וככה אני יכולה בכיף שלי עד שמרגישה בטוח.

תודה!כנה שנטעה

זו הסתכלות מהממת שזו שמחה שלמה על הלידה ביחד, באמת מוסיף לזה יופי והתרגשות!

אז מה נשתנה?והרי החדשה

למה פעם טבלו לפני הברית ועכשיו מחכים חודש וחצי?

זה לא שלא היה דימוםנעמי28

היה דימום ארוך אבל הוא נחשב דם טוהר.

אישה על פי תורה היתה יכולה לטבול 7 ימים אחרי הולדת בן ו14 ימים אחרי הולדת בת.

למרות שהיתה מדממת בזמן ואחרי המקווה זה היה נחשב דם טוהר שלא מטמא (כל דם שהיה יוצא במשך חודש אחרי טבילת לידה של בן וחודשיים אחרי טבילת לידת בת, לא היה מטמא)

בזמן הגמרא חכמים גזרו חומרות שהדם כן מטמא.

איזה באסה 🙈כנה שנטעה

ממש 😖נעמי28

סליחה על הכפירהוהרי החדשה

אבל לא הגיע הזמן לשנות את זה

יש משהו לא שפוי בגזרות האלו.

אחרי החוויה כזאת מטלטלת כל הריחוק הזה.. גם ככה קשה עם הטיפול בתינוק הכאבים ההורמונים, ואי אפשר לתת אפילו חיבוק. וואי זה אחד הדברים שהכי קשים לי

מסכימה ממש..טארקו

צריך סנהדרין בשביל זה..

אמן שכבר יהיה!והרי החדשה

זנ לא ככה.דיליה

כתוב מפורש מפסקת בטהרה וטובלת...

אז היה דימום קצר יותר, היה ניתן לעשות הפסק טהרה אחרי שבוע מהלידה. ורק אם אחר כך היה דם הוא היה נחשב טהור.

כי גם אם היה דםנעמי28אחרונה

לאחר מספר ימים קבוע, הוא לא היה נחשב מטמא.

זה לא מצביע בהכרח שהיום מדממים יותר אחרי לידה, אם כך הם לא היו צריכים בעבר את היתר של דמי טהרה.

אוף מתחברתדפני11

אני גם מרגישה שהגוף שלי עוד לא חזר לעצמו כמובן וזה ממש משפיע עלי

וגם בקבוע התינוק מתעורר בדיוק כש... וזה מבאס אותי עוד מראש ואין לי כח🤦‍♀️

וגם אין מה לעשות הריחוק הפיזי בקבוע מביא אותי לריחוק נפשי כשזה ככ הרבה זמן... והכל נהיה יותר רגיש, נפגעת בקלות, כועסת בקלות... אז זה לגמרי לא מוסיף לחשק...

אשכרה הדבר היחיד שבגללו מתחשק לי זה הקטע של הלהעביר את התינוק אחד לשני והדברים הטכניים האלה (אפילו הרווח במיטה מרגיש לי טכני מעצבן)

וזה ככ מבאס אותי

קופץ לכולן אותו הדבר.. אני כבר חצי שעה נקרעת מצחוקיעל...

ונהנית ממש להיזכר בניקיות ישנות וחמודות.

וואי, אחד השירשורים השופכייים

אצלי לא קפץהשם שלי

מעניין... גם פעם קודמת כמה אמרו שקפץ להם אותו הדבריעל...

בכל מקרה- @מתואמת , קבלי דש מצחיק:

(אגב, יש כאן גם דש לקרן הפוך, שבטח עדיין מסתובב פה בשם אחר... קצת מצחיק לגלות שמה שהוא כתב זה שכדאי להיזהר כי כל המידע בפורומים נשמר לתמיד..)

יכול להיותהשם שלי

שלכל מי שקופות, קופץ אותו הדבר.

אבל לא לכולם קופץ כל פעם.

😅😅😅 איזה חמוד להיזכר בזה!מתואמת

נו, זה עוד שנתיים מעניין אם באמת היא תקרא את זה🤭

יופי. במקום לעשות דברים, קראתי את השרשור הזה🤣יעל מהדרום

לק"י

תגידו- מה הקטע שבחלק מההודעות במקום תוכן בתוך ההודעה מופיעה פרסומת או רצף סמיילים?!

גם אצלך זה ככה??רקאני

ודווקא בהודעות שנראות הכי מעניינות 🤭

אלה עם התגובות הכי דרמטיות

גם אצלי! אהוביה סנדק בכל התגובות, מה נסגר?שמש בשמיים

אמאלהה מה עשית לייירקאני

פתחתי את זה בשיעור

וכל שניה אני מחייכת פה לעצמי מתאפקת לא לצחוק

מקווה שהמרצה לא נעלבת חחחחח

דמעתי מצחוק שנהב

מה זה אני בעבודה לא מצליחה להתאפק מצחוקפרח חדש

אין מצב אני נראית משוגעת צוחקת עם עצמי ככה 🤣🤣🤣

סוגרת את השרשור לקרוא אותו בבית

תגידו רק לי יש משתמשים שבשרשורים האלהלפניו ברננה!

לא מופיע תוכן בהודעה אלא תמונה של מודעה על הפגנה?

גם לי זה ככהרקאני

מודעה על אהוביה

גם אצלי המודעה הזאתקנקן שבור

גם ליאנונימית בהריון

ודווקא בהודעות שנראות הכי מעניינות

גם אצלי. או רצף סמייליםיעל מהדרום

אולי נפתח שרשור חדש על פאדיחות חדשות??פרח חדש

בגללך בזבזתי חצי שעה מהחיים עכשיושמש בשמיים

ואני כבר קראתי את השרשור ההוא בזמן אמת, אז כבר בזבזתי את השעה הזאת 😅

וואי כמה צחקתייייייישירה_11אחרונה

התיישבתי בספה ולא זזתי

אפשר לעשות עוד אחד כזה. !!!!!!!!!!!!