מה הייתן עושות? אוף יצא לי קצת ארוך..הילושש

היי.. 

 

בעוד שבועיים יש לי בחינה עם כמות אדירה של חומר שאני אפילו לא ברבע כרגע.. 

 

הקשר עם ההורים של בעלי- לא משהו.. כלומר, מתחת לפני השטח... אבל כולם מרגישים את המתח. בפרט אחרי חג שני של פסח, שבו ביקשנו להגיע לליל הסדר ודחו אותנו. ביקשנו להגיע לשבת פסח- דחו אותנו בטענה שלא נעים לחמותי לארח כשהיא לא תספיק לבשל בעצמה, ואז שלחו את האחות כאילו היא יזמה - לומר שנבוא בחג שני. הלכנו  (למרות שהיה לי חשוב שההורים שלי לא ישארו לבד בפסח שני- נשארו לבד).  בחג שני אחות אחת הזמינה, השניה התקשרה לומר שחמותי אמרה שאבשל 2 תבשילים וסלט. כ"כ התעצבנתי. רוקדים לפי החליל שלה. רציתי לבוא בשבת והיא אמרה שלא נעים לה לארח כי היא לא מספיקה לבשל אבל בחג שני היא חילקה את כל האוכל בין הבנות והכלות כך שהיא לא עשתה כ ל ו ם!! רק בישלה לעצמה סיר מרק כדי לא לאכול ממה שאנחנו הכנו כדי שלא תצטרך לומר תודה או לפרגן. למחרת החתן ובעלי עשו על האש- בזמן ההכנות חמי וחמותי נכנסו לישון בלי הסברים, בלי בבקשה, בלי תודה. העיקר לא אירחה בשבת כי לא נעים לה לארח ככה.. 

אז כן, כשאחות 1 התקשרה בנוגע לתבשילים התעצבנתי וזה יצא ששיתפתי אותה (היא עצמה אמרה לי שזה עיצבן את כולם אבל אפחד לא אומר מילה, אמרה לי ש'גם ככה אני לא מגיעה כל השנה כמעט, אז פעם בשנה אין לי בעיה להכין לה מה שהיא רוצה'). והאחות 2 בסוף החג, לא יודעת מה חשבתי לעצמי, הרשיתי לעצמי לומר בתגובה לטענה שלה שאמא שלה נפגעה שיצאנו מהר אחרי צאת החג ולא חיכינו למופלטות (שהיא בכלל לא אמרה שהיא מתכוונת לעשות או שנישאר) אז אמרתי- קודם שתלמד להגיד שלום, תודה ולהתראות כמו בנאדם אח"כ אולי נרצה להישאר (היא לא אומרת לי שלום, אני שואלת מה קורה? היא לא עונה לי.. ). אז ענתה לי בצורה לא יפה שגם בעלי היה בשוק- 'על מה לומר לך תודה? צריך להגיד להם תודה שאירחו אותנו, הם עשו לא מעט..' (באמת באמת שלא עשו כלום, אה מלבד לקנות בשר לעל האש..אפילו את הניקיון בצאת החג עשינו הילדים והחתנים והכלות) 

עזבו שהתעליתי מעל עצמי וניגשתי לחמותי לבקש ברכה אחרי הקידוש- מה היא עושה? דוחפת לי את היד שלה לפה כדי שאנשק לה את היד. בפעמים הקודמות באמת נישקתי. אבל הפעם פשוט לקחתי את היד שלה ולחצתי לה אותה ואמרתי חג שמח. היא בירכה אותי בשקט והסתובבה בלי לומר מילה. אמרתי לה בקול- תודה חג שמח. 

למחרת חמותי התקשרה אליי, ניחשתי שזה בגלל שהבת שלה (אחות 2) אמרה לה שאמרתי שלא אמרה לי תודה ושלום, וכנראה רצתה לעקוץ (כמו שעשתה כמה פעמים) שיצאנו מהר בצאת החג)- לא עניתי כי לא שמעתי את הטלפון ואז גם לא חזרתי כי לא רציתי לשמוע טענות כי אני לא יודעת לענות לה מבלי לרעוד. ואחרי שמנתקת את השיחה אוכלת לעצמי את הלב למה לא אמרתי ככה וככה- אז העדפתי להתעלם. 

ביום העצמאות, הרגשתי לא נעים בכלל שהיה לנו יום פנוי ולא נקפוץ לבקר, אז יזמתי מעצמי ללכת לבקר עם הילד- הגענו והיא אפילו לא יצאה מהחדר. 

ביום שישי, בעלי התקשר לומר שב"ש, אז ביקשתי שיעביר לי את השיחה שאולי זה יעזור קצת ליחסים (אני עושה את זה בעיקר בערבי חג, לא כל שישי, אבל חשבתי להתחיל ככה..) היא עונה לי בצורה יבשה- רק ב"ה בסדר. שאלתי שוב- איך את מרגישה איך הרגל (שאמרה פעם שכואבת לה והיא מטפלת)- ענתה אותו דבר ב"ה בסדר. ראיתי שאין רצון מצידה לדבר אז אמרתי טוב, שיהיה לכם שב"ש. ענתה שב"ש וזהו. 

 

עכשיו לפואנטה, 

שוב אחותו (2) מתקשרת לומר שרוצים להתכנס בלג בעומר, ונהיה רק הם ואנחנו (כלומר ההורים, אחות 2, ואנחנו, והרווקים בבית). והם מתכנסים רק ב 7 בערב- שזו שעה שהבן שלי כבר נכנס לישון. 

אני חוזרת מהגן ב 16:30 אחרי נסיעה באוטובוס וצריכה שוב לצאת עם התינוק אחרי שעה וחצי באוטובוס. כשהוא עייף. 

וזה במקום ללמוד. 

ביקשתי שאם אפשר להקדים את שעת המפגש לסביבות 17:00- אין אפשרות . לא יודעת למה. 

בגלל שאנחנו כרגע לא מגיעים שבתות, ובעלי כן רוצה להגיע (הוא רוצה כי הוא יודע שבלעדיו הם לא יעשו על האש, וזו התוכנית), 

אז חשבתי כן להגיע כדי להתחשב בו- הוא גם רוצה להיות בחברת המשפחה שלו. ואני לא רוצה שיפספס בגללי. 

אז עזבו את המבחן שלי, מה אעשה עם הילד שיהיה עייף וירדם בטח ואנחנו נוסעים באוטובוס חזרה עולים במדרגות .. עלול להתעורר. ויהיה עייף למחרת במעון. 

בעלי אמר לי הבוקר שהוא נוטה להחזיר תשובה שלילית אבל אני יודעת שהוא רוצה.. אז אמרתי לו שיחכה עם זה.. 

אולי זה לא נורא כמו שאני חושבת? 

 

הרי יש לה טענות שאני לא שוטפת כלים ולא עושה כלום (וזה לא נכון.. נכון שאני לא שוטפת כלים כי וואלה יש מי שיעשה! יש אחיות רווקות שלא זזות כשמגיעים הנשואים ואם אני אתחיל אז זה יהיה כמו עם הסלטים בשבתות כשהייתי עושה הן היו מתקשרות על הבוקר בשישי כל 5 דק'. מתי אתם מגיעים ? מתי אתם מגיעים ? החדר הפוך ומלוכלך בשערות- 'חיכינו לכם שתבואו ותעשו'- זו התשובה שקיבלנו מהם. )

אז אני שואלת את עצמי- בשביל מה שאלך למקום שאני לא רצויה בו? היא אמרה לי אז- שלא נעים לה בחברתי. בשביל מה היא 'כאילו' מזמינה? כאילו לא היא הזמינה אלא האחות יזמה.. האגו לא נותן לה להזמין אותנו. 

 

סליחה שיצא לי ארוך מידי.. 

 

מה הייתן עושות?

לא קראתי הכל מפאת קוצר זמןהמקורית

אבל בחינה גדולה - אחרי יום עבודה - תחבצ עם תינוק - למשפחה של בעלך אחרי שאני יודעת מה ההיסטוריה איתם..

נשמע שזו הזמדנות מעולה לשלוח את בעלך עם התינוק ולשבת ללמוד בנחת

 

מסכימה עם המקוריתבוקר אור

הרגע ראיתם אותם. שלחי את בעלך ושבי ללמוד

גם אני חושבת ככהרבע ל7

לא הייתי הולכת

אם בעלך רוצה שילך לבד

 

לגבי התינוק מה שיותר טוב לשלושתיכם

 

ממש. נשמע לגמרי פתרון מצויןלא מחוברת
הצעתי לבעלי ללכת לבד - הוא לא מוכן בשום צורההילושש

הוא טוען שהוא נשוי לי. והוא מגיע רק איתי. 

אם יש לי סיבה לא להגיע אז גם הוא לא מגיע. 

 

ניסיתי לשכנע אותו- לא מצליחה. 

אז עם כל הכבוד, שבי ללמוד ושישמור על הילדהמקורית

ואני מקווה שהוא באמת יתן לך ללמוד 

את לא אחראית לקשר שלו עם ההורים שלו

לך יש מבחן

הוא יכול להחליט אם לשמור על הילד בבית או בדרך אליהם

אולי תלכו ואת תשבי בחדר ותלמדיזוית חדשה
אולי תסבירי לו שזו העזרה שאת צריכה עכשיותוהה לעצמי

גם יפנה לך זמן שקט לשבת ללמוד, וגם יחסוך לך נסיעות..

אז רק תגידי לו שנשואים עושים את זה הרבהאוהבת את השבת

ואנחנו יכולוץ להעיד פה..

 

לאחרונה למשל בעלי הולך עם הילדים לארוחות שבת אצל חמותי (מרחק הליכה) ואני נחה, וואו אין על הזמן הזה!!!

 

כמה שיותר יותר טוב מבחינתי!🤗

 

וכשלומדים לנפץ תבניות שיש לנן בראש שצריך ככה ואמורים ככה הכל יותר קל

 

 

בכל מקרה לדעתי אם יש לך בחינה אל תלכי להתכנסות משפחתית שלא בטוח תהני, מתכון לעוגמת נפש...

האמת מבינה אותואני10

גם אנחנו לא ככ הולכים בנפרד להורים מאף צד. 

מרגיש לנו פחות מתאים.. 

 

אבל זה לא סותר את זה שיכול להיות שמפסידים משהו כי לא רלוונטי לנסוע בזוג כרגע ולכן אם לא הולכים לבד אז שנינו נפספס את האירוע.

אם יש הרבה מפגשים משפחתיים כאלה יחסית אז לא נורא לפספס מדי פעם.

 ובלי קשר הוא יכול לשמור על הילד במקום אחר וזה יהיה העזרה שלו שתלמדי

האמת? אני חושבת שזה סתם ראש בקירלא מחוברת

או שגם הוא סובל שם ולא רוצה ללכת? 

אצלנו גם יש מלא משפחתולוגיה ואנחנו הולכים הרבה בנפרד. גם ביחיד כמובן. 

אבל לא רואה עניין אם אחד סובל ללכת כל הזמן ביחד. 

ובטחחחח שאם יש לך מבחן ככ ענק. 

זה לא להגיש עבודה זה רציני הדבר הזה.

קראתי הכל. וגם בלי ההיסטוריה הטעונה לא נראה ליקופצת רגע

שהייתי הולכת. 

אז האמת שלא רואה שום סיבה כן ללכת... 

 

( גם השיקול של העל האש שאם בעלך לא יגיע לא יהיה, מוזר מאוד בעיני... )

תודה לכן על התגובות..הילושש

עוד לא החלטנו מה נעשה.. 

אבל נראה שהכיוון ברור.. 

 

תודה!

 

אני באמת לא מצליחה להבין אותךדור רביעי

החמות בישלה לפי כוחותיה.

למה בכלל ליכנס לזה?

את חושבת שמי שהיא מבשלת לו יותר, אהוב עליה יותר? אז זו מחשבה מוטעית. יש עוד שפות לאהבה חוץ מאוכל.

רציתם לבוא לליל הסדר ולא היה לא נוח זה לא "דחו אותנו". זה הוזמנו לחג שני. צריכה להודות על ההזמנה כי מראה על קשר ריגשי. כן, גם אם מטלות הבישול חולקו.

 

לגבי הבחינה. מה השאלה בכלל. שבי ותלמדי אחרת איך תעברי?

 

חמותך אולי לא אוהבת אותך. אני לא יכולה להתווכח עם ההרגשה שלל. אבל אם תעשי ברוגז היא בטוח לא תאהב אותך.

ואם תבואי מנקודת מבט בטוחה יותר שאת רצויה במשפחה היחס שלה ישתפר עם הזמן.

 

בהצלחה בבחינה

בהצלחה בכלל

נראה לי שאת כועסת שהם לא עוזרים כלכלית. זה היה כואב גם לי. מבינה אותך.

 

אל תתחילי ברוגז כי הם כן יכולים לעזור ותגיע עזרה אם לא מרוב עצבנות תיצרי נתק עכשיו.

והבחינה כרגע קודמת, מה לעשות

עונה לךהילושש

מקבלת את החלק הראשון של התגובה שלך לגבי שהחמות בישלה לפי כוחותיה. ולא צריך לחפש. 

 

אבל איפה קראת שאני רוצה לעשות ברוגז? 

כתבתי שביום העצמאות- אני יזמתי ללכת לבקר, 

ביום שישי- אני ביקשתי לדבר איתה כדי להתחיל משהו חיובי ביחסים ולא קיבלתי, לפי הרגשתי, פידבק או מענה מזמין. רק שיחה יבשה ומאולצת. 

בפסח שני- יכולתי לא להגיע כי יש לי מספיק סיבות וכן הגענו, עם האוכל כפי שביקשה (סליחה, דרשה), למרות שיכולתי לפתוח חזית ולא לעשות אבל בשביל מה?! הטענה שלי- זה שלא יודעת לומר דברים אנושיים ונעימים בסיסיים- כמו תודה, בבקשה. אפשר גם להסביר ולומר- כאבה לי נורא הרגל ולכן ביקשתי שתבשבלו, תודה לכן עזרתן מאוד. להשאיר טעם טוב ונעים לפעם הבאה, כי היא לא הולכת ונהיית צעירה יותר, והיא בטח תצטרך עוד פעמים שנבשל ונעשה..  יכלה לטעום כפית מהאוכל ולפרגן. אבל דווקא לא טעמה כלום כדי לא לומר תודה. כאילו- הכנתן? לא בשבילי. בשביל עצמכן. לא עשיתן לי טובה. 

ללג בעומר- כתבתי שאני רואה שבעלי רוצה ובגלל שאנחנו לא מגיעים שבתות- אז לפחות בימי חול כן מרגישה שצריך ללכת. 

זה שאני לא רצויה- לא יודעת אם קראת את זה באחד השרשורים שלי, היתה לי איתה שיחה שאני יזמתי על מנת ליישר את ההדורים, והיא במקום ליישר קו ולהתחיל מחדש- שפכה עליי דלי של זבל עם כל מיני מילים 'יפות'- כמו: שבעלי אומלל איתי, שלא עמדתי בהבטחות שלי שילמד כל החיים והיא כן עמדה כי יש לה מילה של ברזל (ואם תגללי אחורה בשרשורים תגלי- שהיא לא עמדה בשום מילה, הבטיחו לשלם חצי חצי בחתונה- וברחו השאירו את ההורים שלי לשלם, הבטיחה מוצרי חשמל- קנתה מקרר ואמרה שהיא לא מתכוונת לקנות עוד), שאני כלה גרועה, שלא ראתה מאיתנו רגע של נחת (וכל זה רק בגלל שבעלי יצא לעבוד חצי יום במקום ללמוד כל היום כשהיה לנו לחץ כלכלי- ביקשנו עזרה ולא נענינו -עוד לפני הדירה), שלא נעים לה בחברתי בשבתות כי אני מסתגרת בחדר (אבל מה אני עושה בחדר? מניקה! סליחה שאני מאכילה את הילד שלי) וכי אני לא עושה מספיק בבית שלה לטענתה, כמו לשטוף כלים- בזמן שאני כן עושה דברים אחרים- עורכת שולחן, מפנה שולחן, עושה סלטים, מטאטא את הרצפה- על אלה היא אמרה לי: 'את רק מפנה, מטאטא, עורכת.. רק!- בדיוק מהסיבה הזו אני לא מתחילה גם לשטוף כלים כי אני יודעת שבגע שזה יכנס להרגל אז גם זה יהפוך ל "רק", והטענה הבאה תהיה "את לא עושה ספונג'ה וחלונות".- מבטיחה לך שזה הטיפוס!  (עזבי שכשאנחנו היינו מגיעים שבתות- החדר מלוכלך ברמה לא נעימה למראה ולריח (בלשון המעטה) ואני צריכה לסדר ולנקות את החדר, לא רק לשים מצעים. 

מתחילת השבת או חג היא יושבת בראש השולחן ורק מחלקת מטלות- הילוש תעשי טחינה. לבעלי- תכין Y לבת- X וכן הלאה כשהיא רק מורה עם האצבע- שום שפה נעימה ומכבדת- הילוש תוכלי בבקשה להכין טחינה? תודה! 

לא. הכל בשפה של ציוויים, לא תודה ולא בבקשה. 

אנחנו מגיעים לבקר- לא פעם ולא פעמיים ובאמת שזה מתחילת הנישואין שלי- שאנחנו מגיעים- היא עוש ברוגז. כל שני וחמישי יש לה סיבה להיפגע. היא לא עונה לטלפון- בעלי בחרדות, אמא לא עונה, מה עשיתי? והמתח הזה היה ויוצא עדיין עליי ועל הבית שלנו. 

 

וכל זה על קצה המזלג.

 

וזה ממש לא קשור רק לכסף. כמובן שזה מוסיף המון. - אבל יחס נעים, מכבד בסיסי (!!) לא קיבלתי גם כשהייתי כלה בת יום או יומיים וגם לא שבוע או שבועיים. 

בשבע ברכות שלי (!!) אצל המשפחה שלי כשהייתה מגיעה- הייתי ניגשת אומרת שלום- היא הייתה מביכה אותי בפני אנשים ולא עונה לי. מה הספקתי לעשות לך רע?! 

בשבע ברכות שאני ובעלי אירגנו (בישלתי, טרחתי, הכנתי סלטים ואוכל בדיוק כמו שהיא אוהבת, באמת באמת, כדי להיות רצויה ואוהבת) בבית שלנו כנשואים 3 ימים, כשהיא התעקשה שנעשה, בזמן שכלה לא אמורה לעשות - היא הגיעה, ובסוף כשאני אומרת לה להתראות ליד כולם ומושיטה לה יד- היא, בבית שלי, מביישת אותי ליד כולם מתעלמת ממני ויוצאת. בוכה לאחותי שרוצה לדעת האם הייתי בתולה כי בעלי לא הסכים לספר לה יום אחרי החתונה כששאלה אותו. 

 

 

עדיין את באמת לא מבינה אותי?

 

קראתי שרשורים שלך לגבי יחסים עם הכלה. 

יכול להיות שאני יודעת למה את לא מבינה אותי. כי את כל הזמן מחשבת מסלול מחדש, מנסה כך ואם זה לא הולך אז כך. מנסה להנעים ולהסתדר. 

את לא כמוה. היא לא מנסה להסתדר בידיעה שיש 2 צדדים לסיפור. היא מנסה להסתדר כשבעצם מחכה שניישר קו עם הרצונות שלה. ואם אנחנו לא בתלם של הרצונות שלה- ברוגז. 

ואולי אני טועה.. 

את לא טועה יקרה שלי. את אלף ממאה, מבטיחה לךהמקורית

❤️❤️❤️❤️

היא נשמעת בלתי נסבלת ברמות ואת מדהימה בחיי..הדרים

חיבוק אהובה 

וואי יקרה, את פשוט צדיקהחצילוש

אין לי מילים. אני בזעזוע עמוק מהתיאורים הזוועתיים האלה. לא הייתי באה בכלל לשבתות ולחגים. מנימום מפגש באירועים ומדי פעם לשעה-שעתיים באמצע שבוע. את ממש לא אמורה להתבזות ככה!!

ניסחפתלבוא בטוב

שעה שעתיים בשבוע??

עם תיאורים כאלה.. על גופתי...

איזו חלחלה...

@הילושש את גיבורה אמיתית!!

חחח לא כל שבוע אחותי, ב *אמצע* שבועחצילוש

הכוונה לא בשבתות, אחת לכמה זמן

אוי. נורא ואיום אני מתחלחלת.. נשמעת אשה הזויההשם בשימוש כבר

ברמות. 

ואו כמה משקעיםאם_שמחה_הללויה

כבר כתבת כאן על יחסים שלך עם חמותך ויעצנו לך לתפוס מרחק. למה את מתעללת בעצמך וכל פעם נכנסת לאש?

תגבילי את הביקורים! זה יעשה רק טוב.

ומניסיון את יכולה לרפא את היחסים האלה, אבל לא על ידי דיבור, אלא רק על ידי עבודה פנימית שתעשי.

תפילה,כתיבה *כמו שהוצאת לנו בכתב, שיחה עם מטפלת רגשית או חברה.

את לא חייבת לאהוב אותה, אבל לפחות להפסיק לשנוא את יכולה. ולא בשבילה ואפילו לא בשביל בעלך, אלא בשביל עצמך! זה קשה מאוד להסתובב עם מועקה כזאת בבטן.

לחגים ושבתות תשארו בבית, תעשי הכל לאט לאט. אחרי שתרגעי וכבר פחות תכעסי, אאת יכולה לשלוח עם בעלך/ עם שליח שי קטן או זר פרחים. ותפסיקי לצפות לתודה והכרת הטוב, תעשי לשם שמיים ובשביל להרבות שלום. אחרי שתפסיקי לצפות את תראי איך הביטחון חוזר אלייך וכבר לא יהיה כל כך כואב ובלתי נסבל.

 

 

היא אישה חוצפנית!דיאט ספרייט

את בסדר גמור ויותר מבסדר. 

מי מטריח כלה להכין את ה7 ברכות שלה? 

מי שואל (את האחות) על הבתולין של הכלה?? 

באיזה עולם זו התנהגות שפויה? 

זו לא התנהגות שפויהדור רביעיאחרונה
ממש הצטערתי לקרוא...דור רביעי

לאף אחת לא מגיע יחס של סינדרלה...

כל הכבוד לך על המאמצים להיות בקשר ולשמור באורך רוח קשר איתה למרות היחס.

אני חושבת שזה ישתלם לכם!

עכשיו תתרכזי בבחינה ותשכחי ממנה.

 

את צריכה לעבור את המבחן הזהאורוש3

שום דבר אחר כרגע לא עולה על זה. זהו. 

אז או שהבעל לוקח את הילד והולך. או שהוא נשאר ושומר עליו ואת לומדת. 

אין בתקופה כזו זמן למשהו לא דחוף היסטרי. 

סליחה על השטיפה. 

וזה בלי כל הרקע והכל. 

כרגע- מבחן. אח''כ דיונים על כל היתר. 

 

תישארי ללמוד יקרה. בהצלחה רבה וחיבוק ענקיהדרים

על כל מה שאת עוברת 

וואו קראתי את הכל ורוצה להגיד לךשירלי1234

שרק מלקרוא חטפתי סחרחורת.

 

ומייעצת לך תפסיקי ללקק לה,

מבינה שבעלך מאוד חשוב לך,

אבל דיי כמה אפשר?

 

אם יש לכם יום פנוי אתם חייבים ללכת אליה? למה?

אין לכם סידורים אחרים לימים חופשיים?!

 

חלילה לא מנסה לפגוע זה ממש לא כוונתי,

סה"כ מנסה לומר לך שזה נשמע מתיש ברמות קשות,

 

תחיי את חייך ותפסיקי לחשוב עליהם בכל הזדמנות שאין,

תחשבי על השקט הנפשי שלך וזהו!!

 

את לביאה אמיתית.

אני הייתי רוצה חברה כמוך!

 

 

 

וואי את ממש משתדלתמקקה

ממש לא הייתי נוסעת

שמה את הילד לישון ושבעלך ייסע אם הוא רוצה

ממש לא שייך בשעה כזאת

ושמי שרוצה להעלב ייעלב

כל הכבוד לך על מה שאת עושה

אני מזמן הגבלתי ביקורים לאמצע שבוע ופעם בכמה חודשים

 

וואו כמה אנרגיה זה לוקח ממךשובי...

את מקסימה ומשתדלת ומכבדת ובאמת גיבורה

אבל תעשי חסד עם עצמך תכבדי את הלב שלך ותציבי גבולות.

תיהי נחמדה אבל תיהי טובה לעצמך.

תעשי מה שבכוחות שלך.

אמאלה מי שואל על בתולה היום??!  

וואו. לא ציפיתי לכ"כ הרבה תגובות מכילות ומחבקותהילושש

תודה רבה לכן!! ממש חיממתן את הלב..

תודה על קול שפוי ומנרמל! 

 

מעדכנת שבסוף בעלי החליט שלא ללכת כדי שאלמד.

מקווה שבע"ה אצליח ואעבור!! 

 

שוב תודה לכולן!  

 

מניקות- איך אתן ישנות?אור10

מקווה שטוב יחסית

אבל השאלה היא טכנית

עם רפידות? אולי בלי חזיה?

איך אתן מנהלות את הנזילות וכו

אניDoughnut

כשהנקתי הייתי ישנה עם גוזיית הנקה קלילה ורכה ובפנים שמתי רפידות. סגנון כזה:

Buy Black/Cream - מארז הכולל 2 חזיות הנקה והיריון ללא תפרים וללא ברזלים, סדרת Ultimate Comfort from Next Israel

כנ"ל - בתחילת ההנקהשומשומ
בהמשך שכבר אין טפטופים ישנה בלי …
כנ"לשמ"פ
לחצי שנה הראשונה 
כל פעם איך שנוח לימדפדפת

בהתחלה ישנתי רק עם חזיה ורפידות

לאחרונה חזרתי לישון הרבה פעמים בלי

עדיין מטפטפת וקמה בבוקר רטובה, אבל מחליפה את הפיג'מה ויש מגן מזרון אז שווה את הנוחות שלי

אניניגון של הלב
גוזיה קלילה ונוחה בלי קרסים ורפידות
כשממש לא היה באלי חזייהאנונימית200
שמתי מגבת מתחת לחולצה. ובכללי פשוט החלפתי חולצת פיג'מה כל יום
בתקופת נזילות עםאוהבת את השבת

ממש שלא אוהבת עם

מעדיפה לנסות להסתדר עם גופית ספגטי שקצת תתמוך

הכי אוהבת טישרט

אני לא מצליחהעוד מעט פסח

לישון עם חזייה. ממש לא נוח לי.

הייתי מגלגלת חיתול בד ושמה מתחת לחולצה, שיספוג טפטופים.

ובאמת מחליפה פיג'מות בתדירות מאוד גבוהה.

גם אני ככהאוזן הפיל
עם גופיית הנקה ורפידותמוריה 7
חזיה נוחהרקאני

בלי ברזלים

ועם רפידות

אבל אני ממש בהתחלה מאמינה שבהמשך כשיתאזן אני אשן בלי

ובאיזה גיל של התינוק מפסיק הטיפטופים?אור10

מרגישה שהרפידות לא טובות לי, סוגים שונים בהחלפה גבוהה, מגרות.

וכשאני בלי חזיה אלא עם גוזיה נדמה לי כאילו אין גבול לשד לתפוח ולהתמלא עוד בחלב.

בקלות נהיה לי דלקות...

טוב מתעודדת מהתשובות ללכת על נוחות ולצפות למאזן ייצור חלב ...

תודה לכולן!

אצלי מלידה ללידה הפסיק יותר מהרהשם שלי

אצל הגדולה, בהתחלה שאבתי ונתתי כתוספת להנקה. כנראה שזה גרם ליותר מידי חלב, והיו לי מלא נזילות. בהמשך היא התחילה לישון לילות שלמים, אז זה גם גרם לטפטופים בלילה.


אצל השני היו בהתחלה טפטופים, אבל זה התאזן יותר מהר. ואתם השלישית עוד יותר מהר.


אצל הקטן, בהתחלה רק שאבתי ולא הנקתי בכלל, ולא הייתי צריכה בכלל רפידות הנקה.


לא מפריע לי לישון עם חזייה.

אז בתקופות של טפטופים, ישנתי עם חזייה ורפידות.

וגם אחר כך המשכתי לישון עם חזייה.

אצל הגדולה בהתחלה הייתי שמה גם חיתול בד כדי לספוג את כל הנזילות.

בהתחלה עפ חזיה למרות חוסר הנוחות המשוועהשקט הזהאחרונה
או אם ממש לא נוח לי אז עפ חולצת דרייפיט וחיתול בד מתחת לחזה בזמן ההנקה.

כשמתאזן מפסיקה עם החזייה

התלבטות הריון נוסףקפצתי לבקר

שבוע טוב!

בזמן האחרון יש לי המון מחשבות על הריון וילד נוסף, אבל זה נורא מפחיד אותי

אני כמעט בת 36, בעבודה סופר תובענית, עם ילדים בבית, ורקע של הריונות מורכבים/ בסיכון/ אשפוזים וכו'

לא יודעת איך הכל יכול ללכת ביחד.

עכשיו אני בטרפת של עומס אין סופי, להכניס עוד הכבדה כזו, ואז בעז"ה עוד תינוק חדש עם כל הטלטלה לבית, נורא מפחיד אותי.

מצד אחד מבינה שהחלון הביולוגי הולך ומתכווץ, מצד שני חוששת מאוד מקריסה מעומס. לא רואה שום מקום בחיים שאוכל להרפות להוריד שם לחץ, ולא יודעת איך אוכל לשרוד הריון בסיטואציה הזו. מצד שני- להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל.

אשמח לשמוע את דעתכן, איך משלבים הכל יחד בעומס החיים.. 

נשמע לא פשוט וזו באמת החלטה לא קלההרמה

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

שאלה תאורטית - אם בעוד 3 שניםהמקורית

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?


לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

בעיני העבודה היא השיקול המשני פהרוני 1234

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

מסכימה. התייחסתי למה שראיתי לנכוןהמקורית

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

קודם כל את עדיין צעירהפרח חדש

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.


מנסיוני ככל שעולה הגיל ההריון יותר קשהנירה22

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לא כמה שנים. אבל שנה שנתיים לא חושבתפרח חדש
שזה מאוד משנה
התלבטות קשהדיאן ד.

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

 

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

 

סתם מניחה כיוון קיצוני- למה להתפטר זה לא הגיוני?אוהבת את השבת

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..


לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....


אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

מצטרפת לאוהבת א השבתשלומית.

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

מצטרפת לאמירה שלךבשורות משמחות

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

זה לא הגיוני בין היתר כי הריון לא תמיד מגיע בהזמנהאורוש3אחרונה
ואז נגיד אם יש המתנה של כמה שנים, מה אז? 
את תתפטרי בשביל עוד תינוק? או תורידי משרה?ממתקית

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

הגבר- שר החוץ האישה- שרת הפנים -מה דעתכן?אני נשארת אני

יש כל מיני -דינמיקות זוגיות


יש כאלה שטוב להם התנהלות כזאת שהאיש הוא שייך יותר ל''בחוץ''..לעשיה בחוץ מכל סוג.מעשית-כלכלית-ערכית-חינוכית-תורנית-צבאית-...וכו....

וטבעי להם שרוב הזמן הוא בחוץ והאישה לרוב מחזיקה את הבית-אולי גם עובדת אולי לא..תלוי בזוג


ויש כאלה שמחפשים יותר שותפות הדדית כזאת ונוכחות יותר משמעותית לש הגבר בבית ובילדים וכו..


מבין אלה...

1.מה מדבר אליכן ברעיון?

2. מה המציאות שלכן בפועל?

3. איך היתן מרגישות אם היתן מתחתנות בידיעה שהאיש שותף אליכן לסוג דינמיקה שמתאים לכן..וחיות ככה נשים...ואז מגלות..שבעצם כל השנים הוא ניסה לרצות..אבל בעצם הוא רוצה וצריך משהו אחר..וחולם על דינמיקה 'ונה לגמרי..שאתן לא מזדהות איתה בכלל..

מה עושים אז? איך  מרגישים? איך נפגשים?


וסתם הגיגים בנושא


קשה לי להבין האמת חשיבה של גברים בנושא הזה

לא מבינה למה סבבה להם שהם יגשימו חלומות ויחיו חצי כמו רווקים.. והאישה תחזיק עבורם את הבית והאחריות הסזיפית ביום יום..

נכון אם היא ממש זורמת על זה ושמחה בזה מצוין

אבל

לא תמיד רואה שזה המצב

סוג לש מה אני אעשה ככה הוא..


אשמח לתובנות

יפה. נכון.אונמר
הצילו גמילהאנונימית בהו"ל

החלטנו לגמול

והיא לא עשתה קקי מיום שישי


והיום יצאנו לסידורים איתה והיא מהבוקר לא עשתה פיפי


לא מסכימה גם לעשות בטיטול


אמרתי לה שעד הבית היא צריכה להיות עם טיטול


אבל מה עושים?

בהצלחהדרקונית ירוקה

אפשר אמבטיה ארוכה, משחקים עם מים. אצלי תמיד עשו פיפי ברגע שעזרו לי לשטוף כלים.

לגבי זה שלא עשתה קקי, אפשר נורמלקס. לשבת מיד האוכל (למשל בערב) בשירותים למשך 5 דקות, גם אם לא עושה. לתת לה לנשוף בועות סבון בזמן שהיא יושבת.

לנשום עמוק ולדעת שזה תהליך. נשמע שהיא שולטת בהתאפקות ורק צריכה ללמוד לשחרר.

לתת לה הרבה לשתותאפרסקה

אפשר גם שלוקים. ככל שתשתה יותר ככה היא יותר תצטרך לשירותים, וגם אם לא תעשה בשירותים לפחות היא תפספס וככה תלמד את ההרגשה.

לגבי קקי הייתי מחכה, נשמע לי סביר, אם את מרגישה שזה כבר מוגזם אפשר לנסות נר גליצרול.

גם הבת שלי הייתה ככה מתאפקת, ואני חושבת שזו הייתה הגמילה שלקחתי הכי קשה, אז שולחת לך הרבה כוחות😅

אתמול היא כן פיספסה פעמייםאנונימית בהו"ל
ובלילה הטיטול היה מלא, אבל גם קמה באמצע הלילה וביקשה ללכת לשירותים וגם ישר כשקמה.

בעיקרון זה לא נורא לקקי, אבל היא בדכ עושה 3-4 פעמים ביום, אז נראלי כן משמעותי


את מרגישה אותה הכי טובאפרסקהאחרונה
אבל מה שאני שמתי לב אצל הילדים שלי, שכשהם עם טיטול הם עושים קקי קצת קצת כל פעם, כמו שאת אומרת 3-4 פעמים ביום, וכשהם נגמלים הם כאילו מתחילים לרכז את זה לפעם אחת ביום. ככה שמבחינת אידאל זה באמת פחות טוב פעם ביומיים- שלושה, אבל מה שאני מנסה להגיד זה שממש לא בטוח שהיא תישאר בתדירות שהיא הייתה עד עכשיו.

וזה שהיא פיספה/ עשתה אתמול זה מצויין! זה מרגיש לי שהיא קולטת את עניין הגמילה מצויין


אפשר להציע לה טיטול בשביל קקי, או לחלופין שמעתי פעם לשים את הטיטול איכשהו מתחת לישבנון כדי שירגיש להם מוכר יותר.. והכי גרוע אפשר נר. שיהיה המון בהצלחה 🙏

רופאת נשיםאבןישראל

אולי מפה תבוא הישועה?

מחפשת רופאת נשים נעימה להוצאת התקן באזור שומרון/ מרכז אפשר גם בנימין ירושלים , שיש לה תורים או שמתפנים לפעמים תורים ואפשר להיכנס מהיום להיום.

תודה

איזו קופה?שלומית.

בכל מקרה אם זה מהיום להיום קשה למצוא...

הכי יעיל לעבור אחת אחת באתר של הקופה ולהסתכל מתי התור הפנוי הקרוב, לפעמים פתאום רואים תור אחד פנוי באותו יום 

לאומיתאבןישראל
שכחתי להוסיף. תודה
שילך בקלותאוהבת את השבת

ובשעה טובה!

לא מכירה..

הילה הוכלר בכוכב השחרלפניו ברננה!
לי יצא להשיג אליה תור מביטול של יום קודם..
כדאי להתקשר למרפאה ואז המזכירה רושמת לעצמהלפניו ברננה!אחרונה
וחוזרת אלייך אם מתפנה. היא ממש חמודה המזכירה שם..

מישהי יכולה להסביר לי מה לא הבנתי?Kayom

מישהי יכולה להסביר לי מה קורה בלבנון??? לא הבנתי יש הפסקת אש ומתים לנו כבר המון חיילים שלנו למה?! כאילו מה קורה פה? 

איך מתים יותר כל כך הרבה עוד יותר מהמלחמה בכמויות?! 

מישהי יכולה להסביר לי עניינית אובייקטיבית אם היא מבינה מה קורה פה כאילו תכלס? שאני אבין? כי מודה שאני לאאא מבינההה 😥

טאטא תרחם

טירוףDoughnut
נראה לי שזה מהרחפני נפץ.... רחפנים עם חומר נפץנפש חיה.
שמתפוצצים 
הפסקת אש זה אומר שלא מתקדמיםאמאשוני

מעבר לקו מסויים.

בתוך הקו צהל ממשיך לפעול, לאתר תשתיות ולהשמיד.

כל הזמן פועלים להשמדת איומים.

במקביל חיבאללה כל הזמן מנסה להבעיר את השטח. טראמפ מעוניין בשקט בגזרת לבנון כדי למקסם הישגים מול איראן והישגים דיפלומטיים במזרח התיכון.

צהל לא היה ערוך לאיום רחפני נפץ.


גם בעזה חודשים זה היה הקונספט של הפסקת האש, ולא מתו חיילים כל יום.

ארגוני טרור כיום לא יכולים להוות איום של ממש על מדינת ישראל, אז הם משתמשים באסטרגיית ההצקה, להטריד לאורך זמן בלי הישגים צבאיים משמעותיים.

בתקווה שהעם ייחלש מבפנים וישאל את עצמו מה לעזאזל הוא עושה בלבנון, ואז צהל ייסוג וחיזבאללה ישתקם בנחת בלי שהכח של צהל יושב עליו.


הגזרה החשובה היא איראן. גם כי היא זאת שמחזיקה ומעצימה את חיזבאללה,

וגם כי האיומים משם הרבה יותר משמעותיים.

מדינה לא מנצחים רק במלחמה. למוטט משטר צריך לתת לתת מכה, לאתר סדקים, ללחוץ דיפלומטית, לתת עוד מכה וחוזר חלילה.

לפי מה שהבנתי אכן יש סדקים בהנהגה האיראנית וזו בשורה טובה עבורנו.

בנוסף, הבריתות שטראמפ מנסה להשיג הם חשובות מאוד מאוד.

עד עכשיו סעודיה בכלל לא הסתכלה עלינו, ותנאי להתחלת שיחות היה מדינה פלסטינית.

טראמפ מצליח לגרום להם להבין שיש להם הרבה מה להפסיד בכלל כמה "פלסטינים" שלא באמת מעניינים את הסעודים, הקטארים ושאר מדינות המפרץ.

היחידים שעושים קולות של "אבל מה עם הפלסטינים"

הם מצרים וטורקיה.

וטראמפ יכול להשתיק אותם אם הם יעשו קולות מפחידים יותר.


התקשורת הישראלית בצעד של חרפה לא מביאה את התמונה המלאה (אולי כי היא לא אוהבת מסרים מורכבים, אולי כצעד אנטי ביבי, לא יודעת) ולכן נוצרת תחושה שאנחנו משלמים מחירים בלי הישגים.

בנוסף לרגישות הגבוהה של החברה הישראלית מ"הכלה" שהתפוצצה לנו בפנים ב7 באוקטובר.

אבל האמת היא שזו סיטואציה שונה לחלוטין.


לפני ה7.10 לא עשינו כלום כדי לא לשבש את העורף הישראלי שעייף ממלחמות, ובצד השני ניצלו את זה כדי להתעצם ולהוות איום של ממש.

עכשיו לא עושים הרבה כדי למצות את ההסדרה המדינית שטראמפ מוביל וגם כדי לא להרגיז אותו, כי בסוף אנחנו צריכים את צבא ארה"ב איתנו (צבאית ומדינית)

עוד שנתיים לפי רוב ההערכות, תם עידן טראמפ, והנשיא שיבחר יגרום לנו להתגעגע לביידן.


לא יודעת אם זה ניתוחים מוגזמים כרגיל או לא,

מה שבטוח שיש לנו חלון הזדמנויות קצר להוציא כמה שיותר מול איראן, וכמה שיותר לפרק את הידידות של מדינות ערב: סעודיה, האמירויות, קטאר, מצריים, לבנון, ירדן, לוב, עיראק, סוריה, טורקיה

ויש עוד מדינות מוסלמיות עוינות.

אם מצליחים לגרום לחלק מהמדינות האלו לשקול את יחסם מול ישראל, בגלל מנוף הלחץ האמריקאי, וכל זה מבלי לדון בשאלת מדינה פלסטינית, דיינו.


נכון שהמחירים כואבים מאוד, ויש תחושת חוסר אונים מטורפת, אבל מחיר המלחמה לא יכול להיבחן לפי כדאיות כתלות אם המחיר משולם בהתקפה או הגנה או תקופה של מאמץ דיפלומטי. אלא לפי ההישגים הכלליים. בסוף הכל זה מערכה אחת.

קראתי הכלKayom
ודי נרגעתי כאילו טיפה כי זה מה זה מתיששש אבל רגע המשפט שכתבת שעוד שנתיים תם עידן טראמפ ונתגעגע לביידן - מה הכוונה? כאילו הולך להיות פה עוד יותר רע? מה לא נסיים לעולם עם זה??? 
לא, זה אומר שנהיה אחראים על עצמנואמאשוניאחרונה

יש לזה יתרונות וחסרונות.

אבל מה שבטוח שצריך לנצל את הזמן עכשיו ולא לבזבז על מלחמות פנימיות מתישות.

יש הסכם מול ממשלת לבנון, אין הפסקת אשרקלתשוהנ

חיזבאללה זה לא ממשלת לבנון, ולא עשינו איתם הסכם

 

למה מתים חיילים

כי זה מלחמה וזה נורא

וכי עוד לא פתרנו טכנית את ההתמודדות מול הרחפנים. וזה נורא.

אם החיילים לא היו בפנים, מפעילי הרחפנים היו קרובים יותר, והרחפנים היו מגיעים בקלות ליישובים שמעבר לגבול

מה זה הרחפנים האלה?Kayom
מאיפה צצו פתאום? ומה אין לנו מה לעשות נגדם?
הם כבר תקופה ארוכה משתכללים במלחמת רוסיה-אוקראינהרקלתשוהנ

כבר המון זמן הברחות ממצרים עם רחפנים, נשק סמים ומה לא.

לא יודעת למה התחזקו אצל חיזבאללה דווקא עכשיו

יכול להיות שהיה להם מגבלות כלכליות פשוט כי איראן מותקפת בטירוף, ועכשיו הצליחו להתגבר על זה

למה אין מה לעשות נגדם - לפי מה שהבנתי הצורה שהם מנווטים היא אחרת ומקשה לעלות עליהם. הם מקושרים למפעיל לא עם רשת אלחוטית כלשהי אלא עם סיב שממש מחבר פיזית בין הרחפן למפעיל שלו. חץ מזה שהם קטנים

 

אני מאמינה שה' יעזור לנו ונמצא דרך להתמודד איתם. יש לנו מוחות מעולים וסייעתא דשמיא. אבל צריך סבלנות.

ואי הלוואי שימצאו מהרKayom
איזה כואב זה אז מה החיילים שלנו בינתיים כמו צאן לטבח ח"ו? באמת שואלת להבין כאילו להבין אובייקטיבית מה קורה
ממליצות על טרמפולינה לתינוק של עד 9 קילו לגיל 6 ח'פלפלונת
כלומר אם הבן שלי בן חצי שנה משתלם לי לקנות טרמפולינה של עד 9 קילו? בגיל ארבעה חודשים הוא שקל כמעט שבע קילו
קודם כלאיזמרגד1

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אמור לאכול בזה כי לא יושב.. ומתי שוקלים 9 ק?פלפלונת
הבנתיאיזמרגד1

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

רעיון טוב. תודהפלפלונת
מותר להושיב לאכול בכסא אוכל לזמן קצוב גם תינוק שלאאמהלה

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

 

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

 

עדיף.להאכיל בטיולון.. הטרמפולינה לרוב נשכבת מדיאוהבת את השבת

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה


בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

לא.המקורית
אני השתמשתי בטרמפולינה בגילאים קטנים יותר מחצי שנה
לא חושבתתוהה לעצמי
לנו טרמפולינה של עד 9 קילו התאימה בערך עד חצי שנה
לא צריך טרמפולינה בכלל בכזה גילאני נשארת אני
שימי במשוח הוא ילמד לאט לאט לשחק לזחול...כל אחד והקצב שלו אבל בשלב הזה בחיים לא השתמשתי בטרמפולינה.. מחודש עד 4-5 חודשים גג
תודה לכולן. עזרתן לי.פלפלונת
לאשלומית.אחרונה
גם הטרמפולינה של ה9 קילו היא פיצית ממש ובעיניי נוחה רק לתינוק שהרגע נולד, אפילו שמותר עד 9 קילו 
נגיד הייתן חייבות לעשות דיאטהכולנה

לא בשביל לרזות, שזה בונוס נחמד, אלא בשביל הבריאות.

כרגע ב"ה בריאה אבל כבר נושקת לגיל 40, עם 20 קילו עודפים, אמא שתאריך ימים בטוב, עם סוכרת מאזור הגיל הזה, עם סיבוכים נספחים, ואני רואה אותה וכל כך רוצה לשמור על עצמי ולדאוג לעצמי ולא מצליחה.


התזונה שלי לקויה ברמות, באמת מתביישת אפילו לכתוב את זה. ספורט ניסיתי כמה פעמים ולא התחברתי.


אני מפחדת למצוא את עצמי חולה ולהלקות את עצמי שלא סגרתי את הפה.  


אז נגיד שהייתן צריכות לעשות תהליך כזה, מה הייתן עושות?

תוכנית ליווי אישית או קבוצתית?

דיאטנית מהקוםה?

זריקות לא רלבנטי בשבילי

איזה עוד דרכים קיימות, אני צריכה לפתור את העניין מהשורש, חייבת לעשות שינוי. ממש מפחדת שלא אסלח לעצמי אם אהפוך לחולה. 

זה מורכב לענות על רגל אחתבשורות משמחות

אבל לקחת פסק זמן ממירוץ החיים ולנתח מאיפה בכלל התחיל המשקל לעלות מה היה סביב התקופה הזו

עם איזה אתגרים רגשיים התמודדת, עומסים-עבודה, משפחה, מערכות יחסים שלא עשו לך טוב

ותתחילי משם לעבוד עם טיפול רגשי שאליו את מתחברת


לגבי הבריאות ת'כלס כן זה גם דרך והיא מושפעת מאוד מהרגשי אבל גם פה צריך לעבוד אני ממליצה על בריאות טבעית שמבררת את שורשי הבעיות ונותנים לך הנחיות בהתאם ליכולות שלך

אולי יעניין אותך