מדוע יש סביבנו אנשים שרעים מטבעם, לא מתחשבים בזולת, מפריעים, מרעישים, מתנהגים בגסות? (או בקיצור: הישראלי המכוער).  

מדוע הכסף והתגמול הכספי מניע אותנו? 

אנשים חצופים קיימים בכל עם/ לאום/ מגזר/ נטייה/ מין/ קבוצת גיל/ וכל דרך אחרת שבה אפשר לקטלג בני אדם.

התלונה הנדושה על ה"ישראלי המכוער" לא תקפה רק לישראל לכל בני האדם- לא כולם נחמדים.

אנשים שבעצמם לא כאלו נחמדים חוזרים על התלונה הזאת כי זה גורם להם להרגיש עליונות אותם פשוטי עם נוראיים בלי באמת להוסיף משהו טוב לעולם "לפחות אני יותר טוב מהאלו" ועוד להרגיש עמוק ומוסרי תוך כדי. 100% התנשאות מוסרית חסרת משמעות.

אם אני מבינה נכון את השאלה הראשונה, הנחת היסוד היא שטבע האדם טוב לדעתך והפליאה היא שיש אנשים שנראה שהטבע שלהם רע ביסודו?

בחו״ל אפשר לראות את ההבדלים בין אומות ועמים אחרים לבינננו.  

העמידה בתור בסבלנות, ניקיון. מוזיקה רועשת. 

ביפן, למשל (קרוב משפחה חזר עכשיו מטיול) נדיר לראות פחי אשפה במרחב הציבורי.   

ואנשים סוגדים להן.

מה יוצא לך מכך שאתה מלכלך על אנשים? אתה מרגיש טוב עם עצמך ככה כשאתה מתבשל בכל השנאה הזאת?

ולא מדוייק לעם שלנו.

כמה מעשי חסד יש בעם. 

בכל חברה יש את התפוחים הרקובים. דווקא ביחס להרבה חברות אחרות, אנחנו נמצאים במצב טוב.

(לא נעים לי לכתוב כי אראה מתחנף אחרי השרשור שהתווכחתי איתה וזו לא כוונתי, ואני לא מנסה לפצות, אבל @חושבת בקופסא כתבה דברים מדוייקים בתגובה הראשונה שלה אליך)

לגבי הישראלי המכוער בגדול זה אוסף של:חיים שלרוב יותר מורכבים שהופכים אנשים לקשים, שיטת מגננהמשל המוח על דעה אישית או על מעמד, חיקוי מודל מילדות, או ביטחון עצמי נמוך.

לגבי הכסף זה פשוט מוסכמה חברתית נוחה בהרבה מהתחלופות

הסחר הראשון היה סחר חליפין אתה מביא לי משהו אני מביא משהו בתמורה

הבעיה מתחילה כשאין סינכרון בנינו ולשנינומיש מאותו משאב

אז בהתחלה עברו לסחר בזהב

אבל זהב זה יקר מדי ומסורבל

אז עברו לסנכרון כסף-זהב אבל הבעיה פה שלא תמיד 

הכסף והזהב נסחרים במחיר האמיתי שלהם ולפעמים היה משץלם לקחת אץ המטבעות להתיך אותם חזרה למתכת כי היא נסחרה בשווי שוק גבוה יותר.

בכל מקרה לפני כמה שנים אמריקה עושה צעד חסר תקדים ומנתקת את הדולר מהזהב

והפלא ופלא הדולר עומד בעיניו כנל גם השקל ורוב מטבעות העולם החדש. .

אחרי שנוטלים ידיים, מה עדיף, להניח אותן ישרות צמודות לגוף בצורה שיטפטף על הריצפה או להרים אותן כך שזה לא מלכלך את הרצפה אבל אז מים מטפטפים לתוך השרוולים?

צריך שישפיל ידיו למטה". (בבלי סוטה ד ע"ב)

נקווה שכל הבנות כאן עושות מים אחרונים, לפחות כשנוגעות באוכל, כמו בלחם, כי בצורה פשוטה הן גם חייבות.

אלא אם כן האבות שלהם גם לא נהגו בזה.

ונפסק בשולחן ערוך ס' קפא: "מים אחרונים חובה".

כתה על זה המשנה ברורה:

"מים אחרונים וכו' הטעם משום שהידים מזוהמות הן מן האכילה ופסולות לברכה וסמכו חז"ל אקרא דוהתקדשתם והייתם קדושים והתקדשתם אלו מים ראשונים (שיקדשו ידיהם קודם האכילה לטהרם מטומאה כמו שנתבאר לעיל בסימן קנ"ח) והייתם קדושים אלו מים אחרונים ואפילו למי שאינו מברך בעצמו אלא שומע לצאת מפי המברך ויותר מזה אפילו כשאין ידיו מזוהמות כלל מן האכילה ג"כ חייבו חז"ל בנטילת מים אחרונים והוא מפני חשש מלח סדומית דבכל סעודה הלא נמצא מלח ויש לחוש שמא מעורב בהן מעט ממלח סדומית שמסמא העינים למי שנוגע בם ואח"כ יגע בעיניו ואף עכשיו שאין מצוי מלח סדומית בינינו יש לחוש למלח אחר שטבעה כמותה".

יש למי שנוהג כתוספות על מה לסמוך, אבל בפשטות אין הבדל בין איש לאשה.

"בית שמאי אומרים, נוטלין לידים , ואחר כך מוזגין את הכוס.

ובית הלל אומרים, מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים.

בית שמאי אומרים, מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן.

ובית הלל אומרים, על הכסת." (מסכת ברכות פרק ח משניות ב וג)

האם זה שיש היום הרבה ספרי הלכה שמלקטים דעות שונות ומגוונות ומנוגדות-

נובע רק מזה שיש גישה להמון דעות או שזה גם בהשפעת הפוסט-מודרניזם להציג צדדים שונים למציאות כדי שיהיה קשה להגיע למסקנה מוחלטת והכל באופן יחסי? וגם אם זה לא בהשפעת הפוסט-מודרניזם, האם זה משרת את מטרתה של הרוח הפוסט-מודרנית?

(שלא ישמע כאילו שאני מתנגד לחלוטין לפוסט-מודרניזם. יש דברים טובים)

ממסך של פלאפון חדש.

זה נושא.

לא מורידים את המדבקה כל עוד הוא חדש

מה המגמה של הדור שלנו? לאן אנחנו הולכים?

ההתפתחות המוסרית של העולם המערבי היא טובה או רעה?

מה היחס בין גזענות לבין היהדות? איך אנחנו מסבירים את הבדלנות שלנו?

למה העולם נמצא בנק' שבה אדם יכול לבחור להגיע לטוב מוחלט או רע מוחלט?

מרומים מצד הרוח והפנימיות. הכל זה קליפות. הקליפות הרבות, מסתירות את הזוהר הפנימי של הנשמה.

2. זו לא התפתחות מוסרית, זה מסווה מוסרי, ועתיד האל "ובלע בהר הזה פני הלוט הלוט על כל העמים והמסכה הנסוכה על כל הגוים".

3. פשוט אומרים את האמת שאנחנו עם סגולה, ממלכת כוהנים וגוי קדוש, והנשמה שלנו גבוהה ומיוחדת.

4. כי העולם נמצא בנקודת הבירור. גם באדם פנימה משמשים טוב ורע קיצוניים בערבוביא, והכל בנפש אחת וצריך ליצור הרמוניה בנפש האחת.

מקום לדון.

1.התכוונתי בטווח הקרוב, איך הלבטים של הדור שלנו הופכים למשהו יותר ברור.

2.יש חכמה בגויים, הפסקת מכירת עבדים למשל הייתה התפתחות מוסרית, השאלה היא מה יתברר מתוך מה שקורה היום.

3. זאת תשובה אחת, אבל לענ"ד יש עוד הרבה מה להרחיב בנושא על למה יש לנו נשמה כזאת ומה תפקידנו.

מיינקראפט שטוח! זה מוכיח שהעולם שטוח!

היחס בין גאוות יחידה ואמונה בצדקת הדרך להערכת אחרים על דרכם.

פילוסופיות בתחומים אחרים לגמרי - בינה מלאכותית, מותר האדם מן המכונה, ועתידנו החברתי, הכלכלי ובכלל מול ההתפתחויות הטכנולוגיות הצפוית

השינוי המטורף שהעולם צפוי לעבור ככל שהאינטליגנציה המלאכותית תתפשט יותר ויותר הוא עניין די מטריד ככל שחושבים על זה. 

המח והלב ויותר מכך לרוח הקודש, הבינה המלאכותית תוכל לשמש לו עזר אבל לא לעקוף אותו.

- מעמד האשה בעת החדשה.

אגב, אני כופר במושג הזה של "מעמד האשה" (ברעיון שהוא מבטא...), כי הוא ביטוי שמניח שהאשה צריכה להצדיק את עצמה. לדוגמא, כששואלים, מה אתה אומר בעניין מעמד הפועלים? זו שאלה שמניחה שיש ערעור במעמדם, ולכן צריך לדבר על זה. היום אני חושב שהנשים במצב טוב מאוד, וכבר אין ערעור במעמד הנשים.יש דברים לשפר כמו בכל מיני דברים, אבל לא נראה לי שיש יותר עוולות כלפי נשים מאשר כלפי גברים באופן דרסטי, שמצדיק את המושג "מעמד האשה" (שוב, באופן רעיוני, גם אני משתמש בביטוי הזה כיוון שהוא נפוץ וכך אנשים מדברים....). כדי לחדד את העניין, אף אחד לא מדבר על "מעמד הגבר", כיוון שאין מה לדון על זה. המין הגברי באופן כולל די בסדר, ולא צריך לדון עליו. נראה לי הדיונים צריכים להיות לא מה מעמד האשה, אלא מה תפקיד האשה, מה מהות האשה, מה חלוקת התפקידים/היחס בינה לבין הגבר, מה כולל העולם הנשי וכו'....ואיך זה חלק מתהליך הגאולה.

-היחס בין ישראל לאומות העולם

-תורת הקבלה והשפעתה

-עד כמה המלך צריך לרומם את העם (שזה מזכיר את הטענות השמאלניות היום....), ועד כמה הוא רק משרת של העם ואסור שיגבה ליבו עליהם.

-כיצד להתייחס לסמארטפונים ולמדיה, מה צריך לקדם באופן פרקטי לטובת העניין, האם זה אכן במציאות משפר את איכות החיים והאנשים, וגורם להיות יותר עשירים במידע, וגורם לחיים בכללי להיות שמחים יותר. איך ניתן לטפל ברעות שזה גורם, וממה זה נובע.

-הדמות הרבנית בעת החדשה, איך היא צריכה להיראות ומה תפקידה.

שבגלל שהיום יש מלא מקורות שזמינים דרך מלא ספרים שמסכמים והיכולת להשתמש באינטרנט כמו פרויקט השו"ת וכדומה, אז התפקיד של הרב, זה פחות לזכור ולעבד ידע, אלא בעיקר לדעת איך להנגיש את התורה לציבור.

יש בזה שתי טעויות:

1. רב צריך לדעת איך לעמוד על הלב של התורה, וזה בא על ידי היקף התורה בצורה כללית, יגיעה הרבה בסברא, וחידושי תורה, עד שהתורה נהפכת לתורה דיליה-"ובתורתו יהגה". 

כשאתה מעמיד רב שעושה את זה מול רב שפשוט מנגיש מקורות מסיכומים, זה כמו אדם מול דחליל.

2. התורה לא צריכה להיות מונגשת לציבור, אלא לרומם את הציבור לתורה. הרב דווקא צריך להגיד דברים מחודשים שמאתגרים את הציבור, לא לחזור על דעות ידועות או דברים שנח לציבור בהם. "אמר אביי האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא" (כתובות קה ע"ב)

זה הרע במיעוטו

אבל בבית? יש לזה טעם של נייר!

לפרוטוקול אני כבר מזמן לא עם חד״פ.

אין כמו כיור נקי.

אני בני גורן בלחשב שימוש מקסימלי בכפית אחת.

קודם יבשים ואז נוזלי ואז לגרד בגב.

תודה למדיח שגמל אותי מהשריטה הזאת.

חושבת להתמקד בנושא הזה ומעניין אותי לשמוע גישות דתיות שונות למה זה מימוש עצמי , איזו מטרה צריך להגדיר ואיפה מוצאים למימוש עצמי התייחסויות בתורה?

מצאתי התייחסויות מעניינות בחב״ד ומעניין אותי לשמוע התייחסויות קבליות ובכלל 

אבל נשמע מעניין

בהצלחה

ומהיחס בין הצד ההלכתי של היהדות לצד המחשבתי..

לדוגמא, בהלכה יש סמכות מוחלטת לגמרא. אף אחד לא יכול לחלוק על הגמרא. אמנם בתנ"ך כל פרשן יכול לפרש בצורה אחרת..

השורש של היחס ליהדות לכל הדברים הללו זה הסמכות של חכמים בדברים שהם לא הלכתיים.

ה', ייחוד ה', אהבה, יראה וכו'.

בשאר תחומים יש הרבה מקום לפרשנות.

בדור האחרון היתה מחלוקת בין רב אברום ועוד רבנים, לרב עמיטל בדבר היחס לשיקול הדעת של רבנים לפוליטיקה. זאת היתה מחלוקת ממש מקצה אידיאולוגי אחד לקצה האידיאולוגי השני.

'דעת תורה' – מן התורה מניין? | תורת הר עציון

שיתפללו אבל לדעת הרמב"ם כי זה דבר גדול.

חייבים לפעול על פי עצת חכמים? היו כאלה שנתנו גדר רחב יחסית ל'ועשית ככל אשר יורוך' אך זה ממש לא כולם.

ובטח שגם על פי רש"י זה עניין גדול שסנהדרין יתפללו

יתרון לחכם.

ברור שהוא צריך להתייעץ גם אם אנשי מעשה ממש, כמו פוליטיקאים וכדומה.

האם ניתן להעלות על הדעת שמי שבקי בסדר זרעים וניזקין בלבד יוכל לפסוק בסדר נשים וטהרות?

אתה יכול לסבור כמו רב אברום, כמובן. אני יותר מבין את הדעה של הרב עמיטל בעניין.

מתוך התורה.

אני לא מתכוון לבן-אדם שרק למד חלקים מהתורה ולא בנה השקפת עולם מתוכה.

"האידיאולוגים המדברים בימינו על "דעת תורה" כמורת דרך, טוענים שאדם הלומד הרבה תורה, והינו "גדול בתורה", שכלו הוא "שכל תורתי" וממילא כל היוצא מפיו – דעתה של תורה היא. הרעיון נשמע קרוב לתפישה הקתולית, אך קנה לו שביתה בקרב חוגים רבים בימינו"

'דעת תורה' – מן התורה מניין? | תורת הר עציון

אדם שיש לו מבט אמוני עמוק וחכם על המציאות יש לו יתרון גדול, כמובן בהתייעצות עם מומחים מכל תחום.

לפי ההסבר שפרנסים זה עוסקים בצרכי ציבור אז עד הזוגות הראשונים, מנהיגי התורה עסקו בצרכי ציבור בשלמות ומסירות.

אני חושב שכוונת הגמרא שהמשיכו לעסוק בצרכי ציבור רק לא בשלמות, והראיה שהגמרא אומרת שדווקא ר' עקיבא עסק בזה בשלמות כיוצא מן הכלל, אבל הרבה מהתנאים עסקו בצרכי ציבור רק לא הגיעו לדרגה שהיה לפני הזוגות הראשונים ולדרגת ר' עקיבא.

גם לפי דעתי העומק של הירושלמי בברכות שמי שעוסק בצרכי ציבור כעוסק בתורה, זה שצריך לעסוק בצרכי ציבור מתוך ראייה אמונית עמוקה.

ברור שאני לא נכנס להלכה באיזה דרגה צריך לעסוק כדי להיות פטור מתפילה, אבל אני חושב שזה העומק האגדתי של הירושלמי.

ברור שצרכי ציבור יכולים לפגוע בלימוד כדברי המדרש רבה:

 "'כי העושק יהולל חכם' המתעסק בצרכי ציבור משכח תלמודו. אמר רבי יהושע בן לוי: ששים הלכות למדני רבי יהודה בן פדיה בחרישת הקבר וכולן נשתכחו ממני בשביל שהייתי עוסק בצרכי ציבור".

אבל לפי דעתי זה מדובר דווקא במצב שזה מפריע לו לגמרי להיות קבוע בלימודו תמידים כסדרם, וגם אז ר' יהב"ל מסר את הנפש לעסוק בצרכי ציבור.

יש מי שמקפיד לא להתקלח בספירת העומר.

@זיויק  @אריק מהדרום 

כי זה לא חודש מצחיק

משהו בלי הסימן של לא נוסה על בעלי חיים שלא נהפוך אנחנו לשפני הניסיון
 

הכי טוב אם יש לך "נוסה בהצלחה על סוורוס סנייפ"

תחפש בגוגל אטמים נגד רעש

אני מכירה את הפשוטים שמוכרים בסופר פארם אבל יש הרבה סוגים לאיטום מקצועי יותר

 לק"י

ראיתי פעם בדן דיל.

בטוח גוגל יידע לכוון אותך.

רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים

מעניין

שמות אתה זוכר?

בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.

אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.

פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי

ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם

(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)

בזיכרון פרצופים במחשבה

גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,

אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם

זה נשמע סבבה לחלוטין.

כשאני מדמיין

קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם

גם אם אני מכיר אותו די טוב

אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.

נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.

לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.

עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה

מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה 

חידון לחג האביב - האקדמיה ללשון העברית

הראשון יפה...

אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה

באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון

הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף

האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊

אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.  

כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים. 

קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)

אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..

עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.

וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.

ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן.. 

מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות

רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים

והזמינות כמובן מיידית

מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים

למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים

או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל

וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות

חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)

ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד

אני משתמש בו  לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.

חיסרון: יכניס אותך לחובות

אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.

כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום

זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.

תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪

תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין

תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה

תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול

תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)

כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.

או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה

ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.

אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.

למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?

מניח שיש יותר זול מזה

האם וואו? זה איני יודע

ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'

ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף

לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות

זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב

לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי

מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן

צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות

נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית

אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות

נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית

אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע

אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...

זמן זה פרמטר חשוב בחיים

בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.

גם רכב זה על אותו בסיס

שילוב של נוחות+חיסכון זמן

על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
 

בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.

אבל זה על אותו משקל.

אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן

ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה

לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת

ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס

אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה

וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש

אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.

או משהו כזה.

לכן זה שיקול של עלות תועלת

במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי

אבל יש כאלה שזה שווה להם

(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)

תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.

השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק

יתרונות: נוחות

חסרונות: עלות

זה בגדול

עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום

תוסיף עלות שנתית של טסט

אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך

וכמובן דלק

אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.

ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)