מדוע יש סביבנו אנשים שרעים מטבעם, לא מתחשבים בזולת, מפריעים, מרעישים, מתנהגים בגסות? (או בקיצור: הישראלי המכוער).  

מדוע הכסף והתגמול הכספי מניע אותנו? 

אנשים חצופים קיימים בכל עם/ לאום/ מגזר/ נטייה/ מין/ קבוצת גיל/ וכל דרך אחרת שבה אפשר לקטלג בני אדם.

התלונה הנדושה על ה"ישראלי המכוער" לא תקפה רק לישראל לכל בני האדם- לא כולם נחמדים.

אנשים שבעצמם לא כאלו נחמדים חוזרים על התלונה הזאת כי זה גורם להם להרגיש עליונות אותם פשוטי עם נוראיים בלי באמת להוסיף משהו טוב לעולם "לפחות אני יותר טוב מהאלו" ועוד להרגיש עמוק ומוסרי תוך כדי. 100% התנשאות מוסרית חסרת משמעות.

אם אני מבינה נכון את השאלה הראשונה, הנחת היסוד היא שטבע האדם טוב לדעתך והפליאה היא שיש אנשים שנראה שהטבע שלהם רע ביסודו?

בחו״ל אפשר לראות את ההבדלים בין אומות ועמים אחרים לבינננו.  

העמידה בתור בסבלנות, ניקיון. מוזיקה רועשת. 

ביפן, למשל (קרוב משפחה חזר עכשיו מטיול) נדיר לראות פחי אשפה במרחב הציבורי.   

ואנשים סוגדים להן.

מה יוצא לך מכך שאתה מלכלך על אנשים? אתה מרגיש טוב עם עצמך ככה כשאתה מתבשל בכל השנאה הזאת?

ולא מדוייק לעם שלנו.

כמה מעשי חסד יש בעם. 

בכל חברה יש את התפוחים הרקובים. דווקא ביחס להרבה חברות אחרות, אנחנו נמצאים במצב טוב.

(לא נעים לי לכתוב כי אראה מתחנף אחרי השרשור שהתווכחתי איתה וזו לא כוונתי, ואני לא מנסה לפצות, אבל @חושבת בקופסא כתבה דברים מדוייקים בתגובה הראשונה שלה אליך)

לגבי הישראלי המכוער בגדול זה אוסף של:חיים שלרוב יותר מורכבים שהופכים אנשים לקשים, שיטת מגננהמשל המוח על דעה אישית או על מעמד, חיקוי מודל מילדות, או ביטחון עצמי נמוך.

לגבי הכסף זה פשוט מוסכמה חברתית נוחה בהרבה מהתחלופות

הסחר הראשון היה סחר חליפין אתה מביא לי משהו אני מביא משהו בתמורה

הבעיה מתחילה כשאין סינכרון בנינו ולשנינומיש מאותו משאב

אז בהתחלה עברו לסחר בזהב

אבל זהב זה יקר מדי ומסורבל

אז עברו לסנכרון כסף-זהב אבל הבעיה פה שלא תמיד 

הכסף והזהב נסחרים במחיר האמיתי שלהם ולפעמים היה משץלם לקחת אץ המטבעות להתיך אותם חזרה למתכת כי היא נסחרה בשווי שוק גבוה יותר.

בכל מקרה לפני כמה שנים אמריקה עושה צעד חסר תקדים ומנתקת את הדולר מהזהב

והפלא ופלא הדולר עומד בעיניו כנל גם השקל ורוב מטבעות העולם החדש. .

אחרי שנוטלים ידיים, מה עדיף, להניח אותן ישרות צמודות לגוף בצורה שיטפטף על הריצפה או להרים אותן כך שזה לא מלכלך את הרצפה אבל אז מים מטפטפים לתוך השרוולים?

צריך שישפיל ידיו למטה". (בבלי סוטה ד ע"ב)

נקווה שכל הבנות כאן עושות מים אחרונים, לפחות כשנוגעות באוכל, כמו בלחם, כי בצורה פשוטה הן גם חייבות.

אלא אם כן האבות שלהם גם לא נהגו בזה.

ונפסק בשולחן ערוך ס' קפא: "מים אחרונים חובה".

כתה על זה המשנה ברורה:

"מים אחרונים וכו' הטעם משום שהידים מזוהמות הן מן האכילה ופסולות לברכה וסמכו חז"ל אקרא דוהתקדשתם והייתם קדושים והתקדשתם אלו מים ראשונים (שיקדשו ידיהם קודם האכילה לטהרם מטומאה כמו שנתבאר לעיל בסימן קנ"ח) והייתם קדושים אלו מים אחרונים ואפילו למי שאינו מברך בעצמו אלא שומע לצאת מפי המברך ויותר מזה אפילו כשאין ידיו מזוהמות כלל מן האכילה ג"כ חייבו חז"ל בנטילת מים אחרונים והוא מפני חשש מלח סדומית דבכל סעודה הלא נמצא מלח ויש לחוש שמא מעורב בהן מעט ממלח סדומית שמסמא העינים למי שנוגע בם ואח"כ יגע בעיניו ואף עכשיו שאין מצוי מלח סדומית בינינו יש לחוש למלח אחר שטבעה כמותה".

יש למי שנוהג כתוספות על מה לסמוך, אבל בפשטות אין הבדל בין איש לאשה.

"בית שמאי אומרים, נוטלין לידים , ואחר כך מוזגין את הכוס.

ובית הלל אומרים, מוזגין את הכוס ואחר כך נוטלין לידים.

בית שמאי אומרים, מקנח ידיו במפה ומניחה על השלחן.

ובית הלל אומרים, על הכסת." (מסכת ברכות פרק ח משניות ב וג)

האם זה שיש היום הרבה ספרי הלכה שמלקטים דעות שונות ומגוונות ומנוגדות-

נובע רק מזה שיש גישה להמון דעות או שזה גם בהשפעת הפוסט-מודרניזם להציג צדדים שונים למציאות כדי שיהיה קשה להגיע למסקנה מוחלטת והכל באופן יחסי? וגם אם זה לא בהשפעת הפוסט-מודרניזם, האם זה משרת את מטרתה של הרוח הפוסט-מודרנית?

(שלא ישמע כאילו שאני מתנגד לחלוטין לפוסט-מודרניזם. יש דברים טובים)

ממסך של פלאפון חדש.

זה נושא.

לא מורידים את המדבקה כל עוד הוא חדש

מה המגמה של הדור שלנו? לאן אנחנו הולכים?

ההתפתחות המוסרית של העולם המערבי היא טובה או רעה?

מה היחס בין גזענות לבין היהדות? איך אנחנו מסבירים את הבדלנות שלנו?

למה העולם נמצא בנק' שבה אדם יכול לבחור להגיע לטוב מוחלט או רע מוחלט?

מרומים מצד הרוח והפנימיות. הכל זה קליפות. הקליפות הרבות, מסתירות את הזוהר הפנימי של הנשמה.

2. זו לא התפתחות מוסרית, זה מסווה מוסרי, ועתיד האל "ובלע בהר הזה פני הלוט הלוט על כל העמים והמסכה הנסוכה על כל הגוים".

3. פשוט אומרים את האמת שאנחנו עם סגולה, ממלכת כוהנים וגוי קדוש, והנשמה שלנו גבוהה ומיוחדת.

4. כי העולם נמצא בנקודת הבירור. גם באדם פנימה משמשים טוב ורע קיצוניים בערבוביא, והכל בנפש אחת וצריך ליצור הרמוניה בנפש האחת.

מקום לדון.

1.התכוונתי בטווח הקרוב, איך הלבטים של הדור שלנו הופכים למשהו יותר ברור.

2.יש חכמה בגויים, הפסקת מכירת עבדים למשל הייתה התפתחות מוסרית, השאלה היא מה יתברר מתוך מה שקורה היום.

3. זאת תשובה אחת, אבל לענ"ד יש עוד הרבה מה להרחיב בנושא על למה יש לנו נשמה כזאת ומה תפקידנו.

מיינקראפט שטוח! זה מוכיח שהעולם שטוח!

היחס בין גאוות יחידה ואמונה בצדקת הדרך להערכת אחרים על דרכם.

פילוסופיות בתחומים אחרים לגמרי - בינה מלאכותית, מותר האדם מן המכונה, ועתידנו החברתי, הכלכלי ובכלל מול ההתפתחויות הטכנולוגיות הצפוית

השינוי המטורף שהעולם צפוי לעבור ככל שהאינטליגנציה המלאכותית תתפשט יותר ויותר הוא עניין די מטריד ככל שחושבים על זה. 

המח והלב ויותר מכך לרוח הקודש, הבינה המלאכותית תוכל לשמש לו עזר אבל לא לעקוף אותו.

- מעמד האשה בעת החדשה.

אגב, אני כופר במושג הזה של "מעמד האשה" (ברעיון שהוא מבטא...), כי הוא ביטוי שמניח שהאשה צריכה להצדיק את עצמה. לדוגמא, כששואלים, מה אתה אומר בעניין מעמד הפועלים? זו שאלה שמניחה שיש ערעור במעמדם, ולכן צריך לדבר על זה. היום אני חושב שהנשים במצב טוב מאוד, וכבר אין ערעור במעמד הנשים.יש דברים לשפר כמו בכל מיני דברים, אבל לא נראה לי שיש יותר עוולות כלפי נשים מאשר כלפי גברים באופן דרסטי, שמצדיק את המושג "מעמד האשה" (שוב, באופן רעיוני, גם אני משתמש בביטוי הזה כיוון שהוא נפוץ וכך אנשים מדברים....). כדי לחדד את העניין, אף אחד לא מדבר על "מעמד הגבר", כיוון שאין מה לדון על זה. המין הגברי באופן כולל די בסדר, ולא צריך לדון עליו. נראה לי הדיונים צריכים להיות לא מה מעמד האשה, אלא מה תפקיד האשה, מה מהות האשה, מה חלוקת התפקידים/היחס בינה לבין הגבר, מה כולל העולם הנשי וכו'....ואיך זה חלק מתהליך הגאולה.

-היחס בין ישראל לאומות העולם

-תורת הקבלה והשפעתה

-עד כמה המלך צריך לרומם את העם (שזה מזכיר את הטענות השמאלניות היום....), ועד כמה הוא רק משרת של העם ואסור שיגבה ליבו עליהם.

-כיצד להתייחס לסמארטפונים ולמדיה, מה צריך לקדם באופן פרקטי לטובת העניין, האם זה אכן במציאות משפר את איכות החיים והאנשים, וגורם להיות יותר עשירים במידע, וגורם לחיים בכללי להיות שמחים יותר. איך ניתן לטפל ברעות שזה גורם, וממה זה נובע.

-הדמות הרבנית בעת החדשה, איך היא צריכה להיראות ומה תפקידה.

שבגלל שהיום יש מלא מקורות שזמינים דרך מלא ספרים שמסכמים והיכולת להשתמש באינטרנט כמו פרויקט השו"ת וכדומה, אז התפקיד של הרב, זה פחות לזכור ולעבד ידע, אלא בעיקר לדעת איך להנגיש את התורה לציבור.

יש בזה שתי טעויות:

1. רב צריך לדעת איך לעמוד על הלב של התורה, וזה בא על ידי היקף התורה בצורה כללית, יגיעה הרבה בסברא, וחידושי תורה, עד שהתורה נהפכת לתורה דיליה-"ובתורתו יהגה". 

כשאתה מעמיד רב שעושה את זה מול רב שפשוט מנגיש מקורות מסיכומים, זה כמו אדם מול דחליל.

2. התורה לא צריכה להיות מונגשת לציבור, אלא לרומם את הציבור לתורה. הרב דווקא צריך להגיד דברים מחודשים שמאתגרים את הציבור, לא לחזור על דעות ידועות או דברים שנח לציבור בהם. "אמר אביי האי צורבא מרבנן דמרחמין ליה בני מתא לאו משום דמעלי טפי אלא משום דלא מוכח להו במילי דשמיא" (כתובות קה ע"ב)

זה הרע במיעוטו

אבל בבית? יש לזה טעם של נייר!

לפרוטוקול אני כבר מזמן לא עם חד״פ.

אין כמו כיור נקי.

אני בני גורן בלחשב שימוש מקסימלי בכפית אחת.

קודם יבשים ואז נוזלי ואז לגרד בגב.

תודה למדיח שגמל אותי מהשריטה הזאת.

חושבת להתמקד בנושא הזה ומעניין אותי לשמוע גישות דתיות שונות למה זה מימוש עצמי , איזו מטרה צריך להגדיר ואיפה מוצאים למימוש עצמי התייחסויות בתורה?

מצאתי התייחסויות מעניינות בחב״ד ומעניין אותי לשמוע התייחסויות קבליות ובכלל 

אבל נשמע מעניין

בהצלחה

ומהיחס בין הצד ההלכתי של היהדות לצד המחשבתי..

לדוגמא, בהלכה יש סמכות מוחלטת לגמרא. אף אחד לא יכול לחלוק על הגמרא. אמנם בתנ"ך כל פרשן יכול לפרש בצורה אחרת..

השורש של היחס ליהדות לכל הדברים הללו זה הסמכות של חכמים בדברים שהם לא הלכתיים.

ה', ייחוד ה', אהבה, יראה וכו'.

בשאר תחומים יש הרבה מקום לפרשנות.

בדור האחרון היתה מחלוקת בין רב אברום ועוד רבנים, לרב עמיטל בדבר היחס לשיקול הדעת של רבנים לפוליטיקה. זאת היתה מחלוקת ממש מקצה אידיאולוגי אחד לקצה האידיאולוגי השני.

'דעת תורה' – מן התורה מניין? | תורת הר עציון

שיתפללו אבל לדעת הרמב"ם כי זה דבר גדול.

חייבים לפעול על פי עצת חכמים? היו כאלה שנתנו גדר רחב יחסית ל'ועשית ככל אשר יורוך' אך זה ממש לא כולם.

ובטח שגם על פי רש"י זה עניין גדול שסנהדרין יתפללו

יתרון לחכם.

ברור שהוא צריך להתייעץ גם אם אנשי מעשה ממש, כמו פוליטיקאים וכדומה.

האם ניתן להעלות על הדעת שמי שבקי בסדר זרעים וניזקין בלבד יוכל לפסוק בסדר נשים וטהרות?

אתה יכול לסבור כמו רב אברום, כמובן. אני יותר מבין את הדעה של הרב עמיטל בעניין.

מתוך התורה.

אני לא מתכוון לבן-אדם שרק למד חלקים מהתורה ולא בנה השקפת עולם מתוכה.

"האידיאולוגים המדברים בימינו על "דעת תורה" כמורת דרך, טוענים שאדם הלומד הרבה תורה, והינו "גדול בתורה", שכלו הוא "שכל תורתי" וממילא כל היוצא מפיו – דעתה של תורה היא. הרעיון נשמע קרוב לתפישה הקתולית, אך קנה לו שביתה בקרב חוגים רבים בימינו"

'דעת תורה' – מן התורה מניין? | תורת הר עציון

אדם שיש לו מבט אמוני עמוק וחכם על המציאות יש לו יתרון גדול, כמובן בהתייעצות עם מומחים מכל תחום.

לפי ההסבר שפרנסים זה עוסקים בצרכי ציבור אז עד הזוגות הראשונים, מנהיגי התורה עסקו בצרכי ציבור בשלמות ומסירות.

אני חושב שכוונת הגמרא שהמשיכו לעסוק בצרכי ציבור רק לא בשלמות, והראיה שהגמרא אומרת שדווקא ר' עקיבא עסק בזה בשלמות כיוצא מן הכלל, אבל הרבה מהתנאים עסקו בצרכי ציבור רק לא הגיעו לדרגה שהיה לפני הזוגות הראשונים ולדרגת ר' עקיבא.

גם לפי דעתי העומק של הירושלמי בברכות שמי שעוסק בצרכי ציבור כעוסק בתורה, זה שצריך לעסוק בצרכי ציבור מתוך ראייה אמונית עמוקה.

ברור שאני לא נכנס להלכה באיזה דרגה צריך לעסוק כדי להיות פטור מתפילה, אבל אני חושב שזה העומק האגדתי של הירושלמי.

ברור שצרכי ציבור יכולים לפגוע בלימוד כדברי המדרש רבה:

 "'כי העושק יהולל חכם' המתעסק בצרכי ציבור משכח תלמודו. אמר רבי יהושע בן לוי: ששים הלכות למדני רבי יהודה בן פדיה בחרישת הקבר וכולן נשתכחו ממני בשביל שהייתי עוסק בצרכי ציבור".

אבל לפי דעתי זה מדובר דווקא במצב שזה מפריע לו לגמרי להיות קבוע בלימודו תמידים כסדרם, וגם אז ר' יהב"ל מסר את הנפש לעסוק בצרכי ציבור.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.