כן? לא זכור לי שכל הבנים שמסתובבים באגמים ונחלים 

מתחברים למה שאתה כותב .

לא משתמשים בקלות באמירה הטרדה מינית 

ההגדרה של הטרדה מינית זה הַטְרָדַת אִשָּׁה אוֹ גֶּבֶר בְּנִסְיוֹנוֹת חִזּוּר בִּלְתִּי רְצוּיִים, בִּנְגִיעוֹת, בִּתְנוּעוֹת אוֹ בְּהֶעָרוֹת בַּעֲלוֹת אֹפִי מִינִי.

בנוגע לבן גביר? אכזבה, לא מייצג חלק גדול מהציבור הדתי בשום צורה.

וחבר שלו שאומר בתקשורת שישרף לכם הכפר?

ממש גן ילדים

מתחרים מי יצא יותר דביל בציבור

ומבין אותו מאוד אגב. לא צריך להגיע לנחלים (שזה חמור בפני עצמו). 

בקושי אפשר ללכת ברחוב. 

והפוליטי בהודעה לפני שיהיה פה נצלוש שאף אחד לא מעוניין בו

במרכזית ירושלים. וזה כל הזמן. אמנם ירושלים פחות מבמרכז אבל עדיין.

בואי, אם בחורה תעמוד עם חולצה ותחתונים ליד גבר לא יקרה כלום. לעומת זאת אם גבר יעשה את זה.. 

גם בנט לא מייצג חלק גדול מהציבור והוא נהיה ראש ממשלה. 

ולא יזיק קצת ציניות לפעמים גברת הפי

שהגזמת מאוד והיא עם מכנסיים פשוט לא כאלה שאתה חושב שצנוע..

ציניות היא טובה אלא אם כן מכניסים אותה במקומות לא שייכים .

המילה הטרדה מינית לא יכולה להיזרק סתם ככה לחלל האוויר .. יש אנשים שיש להם רגישות לזה.

ראית דבר כזה שנראה לך לא צנוע? תתרחק 

תתפלל עליה ..

אין ספק שרשמת בהקצנה וזה בהחלט לא כמו מה שקרה לך

אתה כנראה מדבר על בנות במכנסיים קצרים..

אדון אותה לכף זכות שכנראה

הייתה לה חצאית מקסי -בלתי נראית.

ותודה שאת ממחישה כמה העניין הזה הוא לכאורה חד צדדי.

פייר? אני לא דוס, לא באמת מפריע לי. אבל אני מכיר אנשים שללא ספק מפריע,מאד. להטרדות יש כל מיני אופנים. 

אופ לא הבנתי

כמו שבאולימפיאדה (האחרונה כמדומני) קבעו שנבחרות הבנות ילבשו מכנסיים קצרות יותר מגברים

והרי ברור שאם זה טוב יותר לביצועים אז כולם אמורים ללבוש אותו אורך.

(זה התפרסם כי הייתה התנגדות של נבחרת בנות מסויימת ורצו להעניש אותן)

כנ"ל באח הגדול סיפרו לי שהייתה משימה שהיה צריך מכנסיים קצרות

לבחורות היפות יותר נתנו מכנסיים קצרות יותר.

תגיד לבחורה איך להתלבש והיא צריכה להרגיש בטוב עם הגוף שלה ולהתלבש איך שבאלה, מדינה מערבית בכל זאת - זה הנימוק הרווח שאני שומע מטעם עמיתים בעבודה, בכל מיני וריאציות, שנותן הרבה גב לתרבות שמעודדת פריצות והחפצת נשים. שילוב של תמימות ואחד בפה אחד בלב... אני לא חושב שזאת שאלה שהיית שואל אם רוב הגברים בעולם היו צנועים יותר בתפיסה שלהם כמו בחורים דתיים, שבאמת לא מרגישים בנוח ליד בחורה שמסתובבת ככה, זה לא נעים, בלי קשר לדת אפילו. אם זה היה ככה, היה גם ביקוש לזה שלא יסתובבו ככה, והיו מדברים על זה גם, אבל בנתיים הביקוש הוא לצד ההפוך לצערנו והרוב דווקא רואים את זה באור חיובי

לא יוריד חולצה כי חם, עניין של מידת הצניעות, שקיימת כפי שאמרת לא רק אצל דתיים

נדיר לראות גבר הולך ברחוב בלי חולצה.

מה גם שנראה לי דיי ברור מה מהמקרים מסמל יותר פריצות..

בגוף של אשה, ולכן זאת לא הטרדה.

(זה ממש בכללי. כמובן שיש הרבה יוצאות מן הכלל ומקרים שיוצאים מן הכלל. אישית לא הייתי רוצה לשבת ולאכול במסעדה ולידי בת בלבוש מינימלי כמו על שפת הים. זה מגעיל אותי. מצד שני, ברוב המקרים לא הייתי שם לב בכלל כי הייתי עסוק בשרעפיי, אז אולי לא היה מפריע.)

ברמה ההלכתית: כל חוסר צניעות זאת בעיה, אז מה אתה רוצה שנכפה את זה כמו באיראן? אולי גם נכפה על העיניים של בנים שלא יסתכלו בבנות?

אנחנו נאורים יותר, על כן יש לחוקק חוקים פחות פרימיטיבים. 

אפשר לדרוש מהגברים ללכת עם משקפיי ראיה מספר 8 לרחוק, ואלו שעם משקפיים ילכו בלי.

ואת הנשים נחייב להלביש בקופסאות.

@חושבת בקופסא

@אלפיניסטית  

תוכלו להעלות רעיונות אפשריים. 

כבר יצא בת קול ביבנה שלא כופים על דברים שבסתר. 

בדברים אישיים, גם אם הם בציבור, ברגע שתכפה יהיה יותר גרוע.

כופים על חמץ, בדווקא מכניסים לבית חולים. כופים על נישואים יהודיים, בורחים לחוץ לארץ להתחתן. מנסים לכפות על כשרות, תלך בתל-אביב, מלא מסעדות לא כשרים.

זה יוצר אנטי.

לא כופים על יום כיפור, כולם שומרים. לא כופים על ליל הסדר, כולם חוגגים. לא כופים על ברית מילה, 95% מקיימים.

ה' רוצה שנתעורר למצוותיו באהבה וחיבה פנימית בלי כפייה.

אז נשנה את זה קצת. לא נחייב אותם, נציע להם.

כמו דוכני תפילין בתל אביב

דוכני משקפי ראיה לגברים

ודוכני קופסאות לנשים

כל ה'ברחובתינו' זה נסיון זול למכור את היהדות כמסחרה.

צריך למשוך אותם לבית המדרש, לא למכור להם יהדות שטחית ברחובות.

צריך להכניס אותם ליהדות כמכלול של תורה 'תמימה' משיבת נפש.

לבחור ברע ואחר כך לעשות טוב.

ר' נפתלי ראפשיץ אפילו מקצין ואומר שכל המצוות שאדם עושה, לפני שקיבל החלטה לסור מהרע, הולכים לקליפה.

לא שחייבים לקיים הכל בבת אחת, אבל צריך החלטה נחושה כזאת לקבל עליו את כל התורה, כמו גר.

לא כופים גם על שלוש תפילות ביום או על שמירת שבת (תחבצ גם ביום כיפור אין) ובכ"ז רוב העם לא מקיים אותם.

יש סיבות אחרות למה מקיימים דווקא ברית מילה וליל הסדר.

יש בודדים שהכניסו דווקא חמץ לבתי חולים, ומי שטס לחו"ל בשביל להתחתן היה עושה את זה בארץ, ביחד עם הרבה אחרים שהיום מתחתנים כדת משה וישראל.

יוצר אצל חילוניים אנטי.

אפשר לומר שברמה הפסיכולוגית רוב הגברים נעים להם לקיים יחסי מין ולכן אונס זה לא הטרדה. אין כל הגיון באמירה שלך (ואגב, אני מסכימה שלהסתכל על דבר מה במרחב הציבורי זו לא הטרדה, אבל הסיבה שלך מגוחכת להפליא כך שלא יכולתי שלא להגיב לה)

אסביר את עצמי עוד פעם - זה אידיוטי לומר שאם משהו נעים ברמה פסיכולוגית אז הוא אוטומטית מוסרי ראוי ולא מטריד.

אתה באמת מתעקש לא להבין תגובות שכותבים לך.... זה כבר מתחיל לעצבן שאתה לא מגיב לנקודה שמנסים להעביר אלא עושה סיבובים סחור סחור, בפעמים הראשונות אפשר להחליק את זה בכך שלא הבנת את כוונת המשורר. אבל בתגובה המאה ברור שיש פה דפוס מכוון

איתך.

אבל פה הדיון אם הגבר מוטרד. איך אפשר להגיד שהוא מוטרד אם הוא נהנה.

אני באמת לא מבין.

הטרדה בהגדרתה זה להזיק ולפגוע במישהו. מה זה שייך אם הוא נהנה?

אני דברתי על רוב הגברים, ברור שיש גברים שלא נהנים מזה, אבל גם אז לא הייתי קורא לזה הטרדה, כמו ש @הפי כתבה.

סליחה.

ובקשר לטיעונך, לדעתי זה תקף לאדם שאין לו קונפליקטים דתיים מהבטה בגוף חשוף, אבל כשיש עוד הביטים פסיכולוגיים של דת זה כן גובל בהטרדה (לדוגמא אותה מפגינה בבני רק שבצעה מעשה שלכאורה לא היה נחשב מטריד בתל אביב אבל מבחינת קבוצת החרדים זו הייתה הטרדה חמורה ביותר)

היא ממש חשפה את עצמה לעצבן וזה גם איברים מוצנעים.

בעיקרון אני מסכים שזה יכול להיות שונה לדתיים.

אבל במקרה של פותח השרשור היא עושה את זה בתמימות וזה גם לא איברים מוצנעים.

איכס

אתם לפעמים נסחפים פה יותר מידי

האר את עיני...

אני מעריך שהשטות היתה במקורה של חסדי

אבל את הוספת לה

רק לא הבנתי איך זה קשור לנושא הפורום?

צניעות נשים בפגישות כאילו?

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת