כְּשֶׁהָיִיתִי קָטָן חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי מֵבִין הַכֹּל
הָיִיתִי מְצוֹתֵת לַשִּׂיחוֹת שֶׁל הַמְּבֻגָּרִים וְקוֹרֵן מוּל הַיְּלָדִים הָאֲחֵרִים בְּהִתְנַשְּׂאוּת ש שֶׁאֲנִי מֵבִין מָה שֶׁאַתֶּם לֹא
מְבִינִים. עִם חִיּוּךְ מִתְגָּרֶה וְהוֹצָאַת לָשׁוֹן יַלְדוּתִית.
בְּבֵית הַסֵּפֶר הָיִיתִי הַהוּא שֶׁמֵּבִין, הַהוּא שֶׁיּוֹדֵעַ
זֶה שֶׁאֶפְשָׁר לְנַהֵל אִתּוֹ מִינִי שִׂיחַת מְבֻגָּרִים כָּזוֹ
וְאָז גָּדַלְתִּי, וְהִבְחַנְתִּי בַּאֲנָשִׁים שְׁקֵטִים שֶׁמְּחַבְּקִים,
מְלַטְּפִים,
שֶׁמְּלַקְּטִים יַהֲלוֹמִים בִּרְחוֹבוֹת
וְחִפַּשְׂתִּי יַהֲלוֹמִים. וְלֹא רָאִיתִי.
ואז הבנתי
אני מבין באין.
הם מבינים ביהלומים
