1. ביחס לסובבים אותך, במה אתה טיפה יותר? ברוב הדברים רוב האנשים לא מיוחדים. הרב לא יפים מדי ולא מכוערים מדי, לא חכמים מדי ולא טיפשים מדי.. תבחר כמה נקודות שאתה ביחס לסובבים אותך ייחודי, משהו שאתה טיפה יותר בו. (וגם טיפה פחות בשביל המודעות).

2. תנסה לתאר את זה ביחס למערכות יחסים אחרות.. אתה אוהב ליצור קשרים עם אנשים יוזמים או שאתה אוהב להיות היוזם בדרך כלל. ואם גם אחרי מחשבה לא עולה לך משהו מיוחד - אין חכם כבעל הנסיון, תנסה ותראה.

3. וואו, זה נושא שעולה מדי פעם שלדעתי הוא עומד על הנחת יסוד לא נכונה. תנסה להיות בטקט כמה שאפשר, אל תשלוף ישר את כל הקלפים ותפתח בהדרגה. תנסה לגלוש לנושאי שיחה בעיקר על נושאים שמעניינים את שניכם ולא רק אחד מכם. תיצור קשר עין מדי פעם לאורך השיחה. תתעניין בה, תנסה לפתח סקרנות במהלך הפגישה ולא להניח שאתה כבר הבנת מי היא. תהיה נחמד גם אם זה לא הכיוון ותתנהג כמו שמתנהגים לכל בנאדם שפוגשים. זהו. אין יותר מדי עניין ב'נסיון' בדייטים. תעוף על עצמך. זה לא כל כך משמעותי כמו שזה נשמע. חבל שזה יוריד לך את הבטחון או שתחשוב על זה במונחים רציניים מדי.

(כל ההוראות הנ"ל הם דברים שאפשר לדעת מ'נסיון דייטים' אך גם בלי זה)

ולשאלותיך- 

* תחשוב מה מייחד אותך, מה אתה רוצה, מה שונה בך משאר הבנים בני גילך וכו'. 

מה "רגיל" בך ואתה רוצה דומה בו / שונה

* רוב הבנות יוצאות לפני בנים ככה שזה ממש לא משנה, אפשר (ורצוי..) להגיד בחצי חיוך שאתה טירון 

כדי שאם תהיינה התנהגויות כלשהן הבחורה תקח את זה בפרופרציה.. (  למשל אם לא תלווה את הבחורה הביתה / לתחנה / תסיע אותה זה יכול להתפרש בצורה שגויה אצל בחורה אבל אם תעשה את זה והיא תדע שאתה טירון היא תהיה סלחנית יותר..) 

* בעיני תחפש רמה דתית שאתה שואף לבנות את הבית שלך בו ושאתה רואה את עצמך נוכח בו גם. 

שבהקשר הזה, אתה צריך לנסות להיכנס לנעליים של האחר.

מה אתה היית רוצה לדעת על מישהי לפני שאתה יוצא איתה?

זה הדברים שצריכים בעיניי להופיע בכרטיס.

כדי לכתוב את הכרטיס, הייתי ממליצה לך לנסות להיעזר בחבר נשוי + אשתו. בכלל, כדאי שעוד מישהו יעיף מבט על מה שכתבת לפני שאתה מעביר הלאה.

לגבי איזה השאלות ששאלת על סוג האדם, אף אחד לא אמר שאתה חייב להגביל את עצמך לסוג אחד מסוים של אנשים (אולי אתה סבבה גם עם מישהי רעשנית וגם עם מישהי שקטה?). גם הדברים שכתבת לא תמיד הכי מדידים - איך תדע אם היא יותר או פחות? צריך למצוא את האיזון בין לא לצמצם יותר מידי את עצמינו לרשימה, לדמות, לקלסתרון מסוים, לבין להתפזר יותר מידי. צריך ללמוד לדייק.

המשמעות של קשר בעיניי, הוא להיות בקשר. מה זה אומר? להגיד למי שאתה יוצא איתה שזה הקשר הראשון שלך. שאתה מתרגש. חושש. לא יודע מה מקובל. שתשמח לקבל הדרכה.

לכולנו היתה את הפעם הראשונה. (זה גם אחלה לצאת עם מישהי מבוגרת ממך, שגם יש לה ותק יותר גדול. זה לא כזה משנה.)

יש אנשים שיוצאים שנים ובכל זאת לא מצליחים ליצור קשרים משמעותיים. יש כאלו שמצליחים על הקשר הראשון. בניגוד לתחומים אחרים, בהם ותק עוזר (נניח בנהיגה), דווקא בדייטים יש איזשהו חספוס שנוצר עם השנים.

בקיצור, אני לא חושבת שזה רלוונטי בכלל. וגם אין לך איך לדעת מה הוותק שלה בעולם הדייטים (ואל תשאל אותה על זה! לפחות לא בשלב ראשוני). אתה צריך להתמקד בשאלה האם זו הצעה מתאימה עבורך או לא.

מלחיץ אותך עדיין? אז אולי כדאי לצאת לדייט דמה, עם בן\בת משפחה, או אולי חבר. לעשות בכאילו.

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אמן, שימחת