חבל לדחות הכול, בטח אחרי תקופת יובש...

מצד שני, קשה למצוא את הכוחות להיפגש עם מישהו שאין לך באמת חשק להיפגש איתו.

דווקא לבדוק לעומק זה רעיון טוב, זה יכול לעורר את הרצון. רק שימי לב לא למרוח את הבחור מידי, גם הוא מחכה

אחריות היא לשני הצדדים, גם לסנן יותר מדי וגם לאפשר זה לא מועיל כמעט באותה מידה.

ממה שאני מאמין כדאי מאוד ללכת על פי הגדרות שיכליות בשלב הזה של הההצעות והבירורים. זה מדהים שיש לך תחושות ושהן קולעות בול, נראה לי כדאי גם "להמשיג" אותם. דהיינו להפוך אותם למושגים ברורים עם הגדרות ברורות ווכה את יכול לפתח את האינטואיציות שלך, שלל אותן ולהבין אותם שיכלית. זה נראה לי ממש חשוב. הצורה השיכלית מאפשרת לקבל את ההחלטה בצורה ברורה יותר. בעצם לתת שם שיכלי לתחושה, זה העניין.

אני בשלב מסויים התחלתי להגיד לשדכנים ולאנשים ששואלים אותי מה אני מחפש וכדו', שיש 4 דברים עיקריים שאני בודק בבירורים. אם ב4 האלה היא עונה על הדרישות שלי (ואין לה איזה חריגות מיוחדת... כלומר בהנחה שלא מציעים לי עיוורת...) אז אין כמעט סיכוי שאני מחזיר לא. (ספציפית את ה"אין כמעט סיכוי", אני אומר רק למי שאני יודע שלא יתחיל להתלונן אם אני אסנן הצעה שאקבל ממנו. אבל בתכל'ס באמת אין כמעט סיכוי...)

זה עזר לי מאד להגדיר לעצמי את הדברים האלה, וזה גם עוזר שאני מקבל הצעות יותר רלוונטיות.

אם ב4 האלה יש לי סימני שאלה או שאני מתרשם שקשה להגדיר אותה ככזאת או לא - רק אז אני צריך להתלבט.

מתחילת הדרך אני נוהגת באחריות כי שמעתי שיעורים וסיפורים על האפשרות לפספס את הזיווג..

זהירה אחראית ועדיין רווקה.

יודעת להסביר את זה,תודה.

שהזהירות היא לשני הצדדים, גם לצאת עם הצעה לא מתאימה כדי לא לפספס זה גם לא זהיר.

אין לי בעיה כזאת,אני מסננת בלי למצמץ מה שאני יודעת שלא מתאים.

הבעיה שלי זה עם הצעות ביניים.. פשוט סיוט כמה כוחות נפש זה שואב ממני עד שאני מצליחה להכריע לכאן או לכאן,הכל היה לא מצידי עכשיו אחרי השקעה בזמן ונפש,כואב גם על הצד השני..

משמע מדבריך שזה דברים שאי אפשר לדעת ממש. 

הרבה פעמים נראה לי הנסיון הוא לדייק את מה שמחפשים (גם בידיעה וגם באיך להציג את זה ואיך לברר את זה בצורה משקפת) כמה שניתן

@חדשכאן

@לאצעיר

@מבקש אמונה

@advfb

@אנו.נימית

@הפי

@אנשים שהשתתפו בשרשורים האחרים

על זה אני מדברת. החשש לפספס את הזיווג.

זאת נראית לי נקודת מבט כל כך שגויה בתור נקודת מוצא לדייטים.

זה כאילו מטיל עול על הכתפיים שלך, ואיפשהו בלב עמוק יכול תמיד לקונן התחושה שאולי זה לא הזיווג שלי ושעשיתי משהו שגרם לי לפספס את הזיווג.

לכן אני אומרת, אם אנחנו מציגים את זה בצורה שאני מנסה, שלפיה עצם הבחירה שלי במישהו הופך אותו להיות הזיווג שלי - אז הפספוס כבר לא רלוונטי.

את הולכת לקיצוניות בשביל לבטא מדהו מסויים אבל זה מורכב יותר 

אבל זו לא סיבה ללכת לקיצוניות כי זה מיקל

(מה בעצם ניסית להגיד במשפט הזה? 🤔)

כי זה לא אומר שום דבר ואי אפשר ללמוד מזה.

אם היית מסביר את המורכבות אולי זה היה מוסיף לדיון. אחרת, זה פשוט דחייה של הנאמר סתם ככה.

אין לי רמזים. מה שאני רוצה - זה להגיד לך את מה שכתבתי, אין מעבר לכך. זה בודאי גם לא כולל נפח אישי כלשהו אם זה נראה לך משום מה.

בא..

אני בודאי לא טוען שאני מלאך שאין לו נגיעות בכלל והכל לשם שמיים... בודאי שיש הרבה נגיעות ולחלקן אני אפילו לא מודע.

מה כן אני יכול לומר בבטחון? שאני כתבתי תוכן עם משמעות שעומדת בפני עצמה, ואני אשמח לשמוע כל תגובה עם תוכן ביחס לתוכן שכתבתי. תנסה אותי אם באלך

לפיכך, אין לי שום עניין להתייחס מעבר

אז הודתי בזה שאני אנושי, זה באמת לא משהו שאפשר לדון עליו.

אם תרצה להגיב לתוכן דברי ולמשמעות שלהם ואני יגיב גם בצורה עם תוכן.

נדחפת סתם.

אין לי סיבה להתייחס לדברים שלך.

אפשר לחשוב שהדיונים האלה בעלי נפח אישי לפי ההתייחסות הזאת..

אני אישית רואה את זה כעניין בעל תוכן ולא כעניין אישי

אם כתבתי עניין בעל טעם אז אולי שווה לחשוב עליו, אם הוא חסר תוכן אז אולי לא.. אבל למה לקחת את זה באופן אישי?

והוא אישי כי הוא אישי

נראלי מיצינו את העניין

באמת ובתמים כתבתי תוכן על סגנון הטענה שלך ולא ענית לי מילה עניינית אחת.

זה לא כיף הזלזול הזה. קל להגיד מיצינו אחרי שאתה מזלזל בבנאדם שלא פגע בכבודך כהוא זה.

@לגיטימי? הבינה את התוכן, אולי תשאל אותה באמת

חדשכאן, כתבת שהדברים מורכבים, אבל לא הרבה מעבר.

יש כאן שאלה עקרונית, שעיקרו - "פספוס הזיווג, הייתכן?"

אני הצגתי את דעתי, גיביתי אותה במקורות - כדי לומר שאין אחד יחיד שמיועד מקדמת דנן לא משנה מה - אלא שכן משנה מה שאנחנו עושים, ואנחנו מבצעים את הבחירה, וביחד מייעדים את עצמינו זה לזו. וייתכן שהבחירה לא תהיה מוצלחת - ולכן גם יש לנו מצוות של איך להתגרש. אם אני נמצאת ח"ו במערכת יחסים לא טובה, זה לא אומר שנגזר עליי לחיות ככה לנצח, כי זה רצונו של הקב"ה, זה הזיווג שמגיע לי.

את מרגישה שלא הייתי בסדר בתגובה שלי?

אבל שום אני חושבת זה לא הכל או כלום

אני כן חושבת שהאדם יכול להוליד לעצמו בחירה בחיים ,לגמרי.

אבל זה לא סותר שה' שומר עליך ומשגיח..

וזה לא פיספסת את הזיווג יאלה ביי

כי את אומרת בעצם -

האמונה בקב"ה אמורה לגרום לך להבין שאין סיכוי שתפספסי, כי הוא שומר ומשגיח.

אבל אז איך את מסבירה מערכת יחסית ל"ע אלימה?

הרי בחרת? 

ולפי הגישה הזאת את אחראית הבלעדית לחיים שלך?

אז שנוח מאשימים את ה'?

אני מנסה להבין את הגישה

לא אמרתי שכל הבחירות שאני עושה הם בחירות טובות.

מה זאת אומרת אחראית?

בגדול, יש כאן שאלה פילוספית עקרונית שעניינה השגחה פרטית.

אני מצטטת מכאן: עתניאל | "האם כל אירוע מכוון משמיים?" – עיון בסוגיית ההשגחה

"ראינו מקורות רבים בפשטי כתובים, בחז"ל ובספרי האמונה, שעל פיהם לא כל אירוע בעולם מתרחש בהשגחה. אירועים רבים מתרחשים על ידי חוקי הטבע והבחירה האנושית, שהטביע הקב"ה בעולמו. הטבע והבחירה הם רצונו של הקב"ה, אולם רצון זה הוא כללי, שהעולם ינהג על פי כללים מסוימים, ואין זה רצון מכוון לכל התרחשות פרטית.

נחזור ונדגיש, שגם לשיטה זו ודאי שיש בעולם השגחה א-להית; אך לא כל אירוע ואירוע מתרחש בהשגחה, אלא יש המתרחשים בהשגחה ויש שלא. במקורות ראינו חלוקות מסוגים שונים, מתי חלה ההשגחה הא-להית, כגון: על פי סוג האירוע; על פי רמתו של האדם; על פי מצבו הכללי של העם; וכן על פי המקום, בארץ ישראל או בחו"ל.

בין הדעות יש גם הבדל בשאלה עד כמה ההשגחה הא-להית מתערבת בעולם. לפי חלק מן הדעות ההשגחה פועלת באירועים רבים, ורק אירועים מסוימים אינם בהשגחה; ואילו לפי דעות אחרות עולה, שההשגחה היא היוצא מן הכלל, ולא הכלל – הרבה מאוד ממאורעות בני האדם מסורים לטבע ולבחירה, וההשגחה מופיעה במצבים מסוימים בלבד."

קשה לי לקרוא את זה

וחוץ מזה , זה כן להגיד שהנה הם התחתנו התגרשו אז זה לא היה בהשגחה.

כי היא בחרה .

זה לא מוזר שרע? אז זה לא ממנו אלא ממך?

אני חושבת שהכל ממנו, הטוב והרע 

כמו שאומרים שהיום הטוב והרע מעורבבים לגמרי , לא כמו לפני חטא האדם הראשון..

העולם הזה הוא עולם מורכב, הוא לא שחור-לבן. יכולה להיות בעולם הזה ערבוביה איומה ונוראה של טוב ורע, ויש מזה לימוד חשוב מאוד.

המדרש על פרשת חוקת, מביא את הפסוק (איוב יד, ד) 'מִי יִתֵּן טָהוֹר מִטָּמֵא - לֹא אֶחָד'. ואומר על כך המדרש - 'כגון אברהם מתרח'. איך יכול להיות שאברהם נולד מתרח - תרח הוא עובד עבודה זרה, אדם מקולקל, טועה, הולך בדרכים נמוכות מאוד, איך ממנו נולד אברהם אבינו, שהוא היסוד של כל האומה הישראלית! יש אחד, ריבונו של עולם, שהוא המקור לכל העולם כולו. 

https://www.yeshiva.org.il/midrash/45034

(מפה)

על בחירה, והשגחה.

אין פה צודקת ולא צודקת.

ולפעמים שתי שיטות יכולות ללכת יחד אם מסתכלים מבחינות שונות, או בחילוקים מסויימים.

ועדיין יכולה להבין חלק גדול מהתפיסה שלה(:

אבל להגיד שיש אירועים שמתרחשים בלי השגחה על האדם ,זה פשוט קשה לי ונשמע לי כפירה ממש ביסודות של היהדות

"ברור הדבר מעל כל ספק שגם הרמב"ם וסייעתו סוברים שהקב"ה ברא ובורא בכל רגע ורגע את כל העולם כלו...

 כלשון הרמב"ם עצמו בתחילת ספרו: "יסוד היסודות . . 

והוא ממציא כל נמצא וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמיתת הימצאו . . ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי אין דבר אחר יכול להימצאות" (ועיין במפרשים שם). 

יתרה מזו, לא זו בלבד שהקב"ה בראם, אלא הוא יודע אותם ממש, כהמשך דבריו שם 13 : "כל הנמצאים . . מצורה הראשונה עד יתוש קטן שיהי' בטבור הארץ הכל מכוח אמיתתו נמצאו, ולפי שהוא יודע עצמו ומכיר גדולתו ותפארתו ואמיתתו, הוא יודע הכל ואין דבר נעלם ממנו".

נמצא שהכול מודים כי הקב"ה בורא ומהווה כל נברא פרטי וקטן ככל שיהיה, אפילו "יתוש קטן שיהיה בטבור בארץ", וכמו-כן הוא יודע אותם ואת כל הקורה איתם בכל זמן קיומם."

https://www.yeshiva.org.il/midrash/12930

גם לי היה לא נוח עניין ההשגחה

אבל אפשר להסביר את זה שכל אדם מונהג לפי ההנהגה שהוא אוחז בה,יש כמה סוגי התגלויות והנהגות של ה' בעולם יש הנהגת דין ויש הנהגת רחמים ובאמת לגיטימי הביאה שיש הבדלים בין בני האדם בדרגות בארץ בה הם נמצאים וכו.מי שמאמין שה' משגיח עליו באמת ירגיש את ההשגחה יותר ומי שפחות פחות..

הקב"ה יוצר ובורא את העולם כל רגע מחדש ובטובו מחדש בכל יום מעשה בראשית,יוצר אור הבורא חושך בלשון הווה,

המציאות נראית סטטית אבל זה לא נכון היא מתהווה כל רגע מחדש.מי שחושב שהכל קבוע יחשוב ויאמין שצריך שמיניות באוויר כדי שיתרחש נס מעל הטבע זאת תהיה המציאות שלו, ומי שמאמין שהטבע הוא נס באמת ובתמים יזכה לניסים מעל הטבע כמו הבת של רבי חנינא.

ובקשר לזיווגים נראה לי פשוט שהכל מושגח. יש סיפור שכתוב איפשהו שמישהו הלך לרחוץ בנהר איבד כסף והכסף הזה הגיע למישהו   וקרו עוד התרחשויות הלכו נדמהלי לאר"י ז''ל שהסביר איך הכל מדוייק לפי גלגולים קודמים, זאת לענ"ד התשובה לכל הקושיות בעניין זיווגים בעלים מכים (מי אמר נשים מכות??..).הכל מדוייק ומושגח גם אם קשה להסביר.

דבר גדול מאוד מה שאמרת, שהאדם מונהג לפי צורת ההשגחה שהוא אוחז בה.

זה מאוד מסתדר עם עבודת הדור שלנו, שנמצא בא"י וסמוך לגאולה (התעלות השכינה-המלכות).

הנושאים האלה מתבטאים גם בתהליכים שקורים בעולם ובתיאוריות מדעיות במאה וקצת שנים האחרונות (ולפעמים קל יותר להבין את הכיוון הרוחני דרך הכיוון הפיזי)

באמת יש גם תפיסה כמו שהיא כתבה שאין השגחה על הכל

וזה אופ כי הייתי בטוחה שהשגחה על הכל זה חלק מהיסודות

אז זו לא הצורה שבה זה מתקבל - לקראת נישואין וזוגיות

אם זה מסבך, תעזבו. אלו ממילא חשבונות אלוקיים ולא שלנו. ואם זה עוזר - יש השגחה גם על מה שאין עליו השגחה (מקווה שלא מסבך יותר).

חג שמח.

כאילו גילתי הרגע שהקשת בענן זה משהו רע

וחבל. כל מה שכתבת ואת מאמינה בו נכון, זה פשוט חלק ממערכה גדולה יותר.

..

מתוך ה13 זה שהקב"ה נמצא ומשגיח..

את צודקת.

השאלה כנראה איזו השגחה, השגחה שיותר כאילו צופה מהצד או מתערבת.

זה תלוי מי

כי צריך להאמין במשהו כדי שהוא יפעל עליך

זה לא סותר את ההשגחה.

הם מסבירים אותה באופנים שונים.

את הכי מאמינה אז הכל יפעל עלייך

הלוואי אמן

מקרי בני האדם מושגחים, שזה "מה שנאמר במפורש בספרי נביאנו והוא מה שמאמינים בו המון חכמינו".

הרמבם עצמו חולק על זה וסובר שההשגחה תלויה בדרגת האדם ומביא ראיות מהתנך ומסביר לפי תפיסת עולמו למה חייבים לומר כך גם מבחינה לוגית (והוא אומר שזו ההבנה הנכונה בדברי הנביאים שבעלי השיטה הראשונה מביאים כהוכחה).

במאמר מוסגר- אמנם המחלוקת לא כ"כ מעשית (אם קרה לי משהו לא טוב, אני בכל מקרה צריך להשתפר. בין אם זה כי היסורים רמזו לי משהו או באו כעונש, בין אם זה כי אני לא מספיק צדיק כדי שה' יציל אותי מהמקרים), אבל היא נוגעת בעצם הקשר שלנו עם ה'. וקשה לחיות עם זה שיש גישות שונות לעניין כ"כ מרכזי. 

לענ"ד צריך להסתכל מלמעלה ולהסביר מה התועלת בזה שיש כמה אפשרויות הבנה ומה לוקחים מכל אחת, איך כל אפשרות הייתה נצרכת בזמן בו נאמרה, האם ואיך זה מתקשר לשינוי בהנהגה האלקית את עמ"י בגלות, מה לומדים מכך שיש זרמים שונים שמסכימים על אחת השיטות, ועוד ועוד. ואחרי זה (או דווקא בהתחלה תוך מוכנות לשינוי), אפשר לתת את צורת ההסתכלות שנראית הכי מדוייקת, שכנראה תהיה שילוב מסויים (זה עובד על אותו עקרון של בחינת המגזרים השונים בדת. מה לוקחים מכל אחד, ואיפה ולמה הוא טועה ולמה הטעות הייתה נצרכת בזמן מסויים וברמה מסויימת).

היא רק על הצומח והדומם

ולא עלינו

לדוג' ההבנה שהקשר עם ה' זו זכות

אני חושב שהתפיסה שלך היא המקובלת יותר ככה שאולי זה יכול לעשות לך קצת טוב 🙂

כן זה מעודד אם רובם חושבים כך

כמו, צדיק ורע לו.

כל מיני מקרים טרגיים.

וגם באופן אישי, אני לא חיה את חיי כאילו מגיע לי משהו. ברוח המשנה שלא על מנת לקבל פרס. אני לא מצפה לתמורה כאן ועכשיו בעקבות המעשים שלי, ולכן אני גם לא מתאכזבת אם הדברים לא מתנהלים כמו שאני הייתי רוצה.

וכמובן, צריך לחלק בין השגחה במובן של צופה ויודע (שעל זה אין ויכוח), ולבין השגחה במובן של התערבות פעילה הקב"ה בעולם (שעל זה יש ויכוח באיזה מידה קיים כיום).

אבל

אני באמת באמת חושבת שנכון ללמוד לעומק את הנושא עם מישהו שמבין בזה.

קיים בריבוע.

ההבדל שחלק מרגישים וחלק לא אין בזה טיפת ספק ע"ע גדולי ישראל שניסים מתרחשים והתרחשו אצלם כמעט כבדבר שבשיגרה,ולא רק גדולים גם פשוטים,והיום זה כ"כ רווח..

חייבת לומר שזה מפתיע אותי שאדם דתי מדבר על העניין הזה בריחוק ובענייניות קרה כזאת ומצד שני חלק מהטענות שלך נשמעות רגשיות (משפטים בנוסח "זה לא היהדות שאני מכירה",והבאת דוג' רגישות כמו מה קורה עם עם אישה מוכה ,כשמביאים דוגמאות רגשיות כאלה קשה לנהל דיון ענייני במיוחד אם פתאום תגיב אישה שעברה דבר כזה). אם מנהלים דיון הוא צריך להיות  ענייני בלי לערבב רגש עד כדי מוכנות להצדיק גם מה שלא מצלצל לי נעים,כי פשוט יש אמת גדולה יותר מכל מה שנעים ונח לי כרגע.

אבל יש גדולי ישראל שסוברים אחרת, והפניתי למקור הזה: עתניאל | "האם כל אירוע מכוון משמיים?" – עיון בסוגיית ההשגחה

יש כאן טענות ענייניות. מהן הטענות העניינות שלך?

מההודעה הזאת את כותבת על רגשות סובייקטיבים של אנשים מסוימים. למה זה שונה מדוגמה רגישה?

אין לי בעייה עם דברים שלא מצלצלים לי נעים. אני כאן כדי לשמוע דברים אחרים, ששונים מאיך שאני חושבת, שגורמים לי לחשוב על הדברים.

יש כאן ויכוח מהי האמת הגדולה לגבי מעורבות הקב"ה בעולם. מי שמאוד קיצוני בעמדה הנגדית (אין התערבות אלוקית כיום בעולם, למעט מקרים חריגים, והעולם מתנהל לפי חוקי הטבע, ואין ניסים שחורגים מהטבע) הוא הרב מיכאל אברהם (לדוגמה: האם יש מעורבות אלוקית בעולם? (טור 298) - הרב מיכאל אברהם, מעורבות אלוהית בעולם - התמונה השלימה (טור 280) - הרב מיכאל אברהם).

לא חייבים לקבל את דעתו. יש מי שסבור אחרת. לא כתבתי שכולם מסכימים עם הדעה הזאת. אבל המחלוקת קיימת...

לנהל דיון שאני לא מאמינה בו,הבאת מקורות שאני לא יונקת מהם מי זה הרב מיכאל אברהם? הוא לא נשמע לי מקור הכי מוסמך עם כל הכבוד וממילא לא יכולה לנהל דיון כאילו אני חושבת שיש כאן שני צדדים שווים.מבחינתי זו ידיעה ברורה שיש מעורבות פעילה ולא את ולא אף אחד יצליח להזיז אותי מזה.

אני מתלבטת אם אני מזועזעת מזה שיש אנשים דתיים שחושבים שאין מעורבות פעילה של ה' או להעריך את זה כי איך אפשר את לעבוד ה' בריחוק כזה,לא הייתי מצליחה..

את תופסת צד אחד של העניין ונצמדת אליו. 

זה צד נכון אבל הוא לא חזות הכל. 

כמו כל דבר בחיים יש איזון בין השגחה להשתדלות. 

בשידוכים זה עוד יותר בולט. 

יש לי תחושה (שגויה?) שאת מגיעה ממקום שקיצוני לאחד הצדדים (חסידות\חוצניקית\קיבוץ דתי) ואת בפיצוי יתר לצד השני. 

בנקודת המבט הזו שאני כותבת נגדה שוב ושוב, במיוחד כי היא עולה שוב ושוב.

מסכימה שדברים צריכים להיות מאוזנים, אבל אני לא חושבת שרוב העולם חי כאן באיזון.

בעולם שגדלתי בו, חיבורי נשמות לא היו על השולחן בשום מצב....

ורואים סיכון מקביל במחיקה של הצד הזה לחלוטין. 

מציע לך לחשוב קצת על הדברים. לא מצפה שהשקפת עולמך תתהפך\תתאזן אלא רק להבין את ההשלכות שלה. 

בדיוק כפי שאני מודע לבעייתיות שאת מעלה. 

שיש סיכון בשני הצדדים, אני לא אומרת למחוק לחלוטין.

לשני הצדדים יש השלכות - והצרה היא שאני לא חושבת שאנשים מודעים לזה בכלל.

הסוגייה הזו של אמונה וביטחון היא סוגייה מאוד חשובה, וכאשר אדם מפתח את דרכו חשוב מאוד ללמוד את הדברים - והתמונה ממש לא שחור לבן, ויש רבנים גדולים משני צידי המתרס, ואני לא באה להכריע פה - שכל אחד יבדוק ויברר את העניינים לעצמו. 

אבל עצם זה שיש כאן מה לברר - את זה אני רוצה להעלות.

אני רוצה להציב סימן שאלה איפה שאנשים שמים סימן קריאה.

כדי שהם ילכו לעשות משהו עם סימן השאלה הזה, לא שיקבלו את דברי כתורה מסיני.

ואני חושב שהתגובות שלי ושל כמעט כל השאר כאן מעידות על זה. 

תופסים את העמדה שלך כחד צדדית בקיצוניות. 

אגב, מי שהחשבון המורכב הזה מכניס אותו לסיבוכים האלו - שיוותר עליו לחלוטין. אין חובה להכנס לשם, להיפך. 

פשוט שיפעל בתמימות ויאמין שעושה רצון ה'. זהו. 

בנקודה הזאת, מבחינתי כל הנושא הזה של זיווגים, ומה אמור להיות, ומה משתנה - זה משהו מיסטי, קבלי, שהמון העם לא צריך לקחת אותו בחשבון.

אני חושבת שכשאנחנו יוצאים לדייטים, אנחנו בודקים את מידת ההתאמה שלנו - באמצעות הפרמטרים שאנחנו יודעים למדוד, ובעיניי האם הוא הזיווג - זה לא משהו שאנחנו יודעים למדוד.

אבל אולי די? 

זו בערך הפעם השלישית שאת לוקחת את דברי, חוצה אותם לשניים ואז מציגה את החלק שמתאים לשיטתך כ"מסכימה איתך". 

אני לא מסכים איתך. אני מסכים עם חלק מדבריך כמכלול משלם. לחצות את דברי לשניים גרוע מלחלוק עליהם לחלוטין. 

ואם זה לא היה ברור - סיומת דברי בהודעה הקודמת כוונה (גם) אליך. 

אם את רואה בהבנה שיש זיווג משמיים משהו שפוגם בהשתדלות - אל תכנסי לשם ולחשבונות האלו. זה הכל. 

הרי הכנסתי תוכן להודעה, ובתוכן פירטתי באיזה חלק הסכמתי.

כי זה מוצג באופן שנראה שאני מסכים עם מה שאת כותבת. 

לא כולם עושים חשבונות בלוגיקה כשקוראים תגובות בפורום. 

בעיניי, זה לא אחריות שלי לדאוג למי שלא נכנס ומפספס את התוכן. הרי הוא ביודעין לא נכנס.

זה לא משהו כזה מתוחכם, ואני מניחה גם שרוב האנשים בפורום רואים דיון כזה ובכלל לא טורחים לקרוא.

ושוב, כמו שכתבתי בהודעות קודמות בנושא - אני קוראת לאנשים ללכת לברר את העניין בעולם האמיתי, מול אנשים שהם מכירים. אני לא אומרת לקבל את דעתי, אלא ללכת ולברר את העניין, ושכל אחד יסיק את המסקנות לעצמו - לא כל כך אכפת לי אם מסכימים איתי או לא מסכימים איתי בסופו של יום. אני שמחה שיש לי כאן במה כדי להציג עמדה שונה, שתתן לאנשים נקודת מבט אחרת.

אנשים לא צריכים לקבל את דעתך. 

פספוס של זיווג קורה רק במקרה שדחינו את הצד השני מתוך שזה לא התאים לדמיון שלנו ולא היה פער אמיתי שמפריע

אבל אם באמת מרגישים שזה לא זה, לא יצפו מאיתנו משמים לקחת סיכונים ולאכול סרטים

ואיך אמר ריש לקיש בגמרא "הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות"

מצב שבו נניח שאני דחיתי את הצד השני כי זה לא התאים לדמיון שלנו, ולא היה פער אמיתי שמפריע,

אבל הוא מאוד רצה -

דפקתי לו את הזיווג?

ר' נחמן כותב בתורה פז (ליקוטי מוהר"ן תנינא) שאם האשה שהייתה הזיווג ההגון של הגבר לא רצתה אותו זה באשמתו 

כי גם כשהם עדיין רחוקים הגבר מאיר לזיווג שלו להתקרב אליו ע"י שהוא שומר את עצמו בשבילה.

ואם נוצר מצב שהיא לא רוצה זה בגלל שהוא לא שמר על עצמו, ואז כמו שהוא הרחק ממנה גם הרצון שלה התרחק ממנו (אם כי הוא עדיין יכול לתקן)

ככה הבנתי.  

מעבר לזה לא יודע איך בשמים מתנהלים עם הזיווגים.. רק רציתי להגיד שלא מצפים מאיתנו להמר על החיים

יש כאן שני צדדים למטבע, ומספיק חוסר רצון של אחד מהם ואי אפשר להתחתן.

הקב"ה מעניש אותי בגלל משהו שמישהו אחר עשה?

זו לא היהדות שאני מכירה...

הבחורה תתחתן עם מישהו אחר.

אגב, מעניין שאת אומרת את זה, 

כי לפי מה שראיתי עד היום גם ככה בחורות לא הכי שמחות להיות עם מישהו שלא שמר על עצמו, לא?

אז כאילו סך הכל משמים דואגים שהאשה תרגיש ככה בלי שתדע את ההיסטוריה שלו

אתה כותב את הדברים מנקודת מבטו של הגבר (הגיוני)

אבל אני מסתכלת מצד האישה.

לפי מה שאתה מציג, יש זיווג ראוי לאדם - כלומר יש כאן איש ואישה. האיש "לא שמר על עצמו" (שונאת את הביטוי הזה), ולכן הזיווג לא יקרה. מי נדפקת על לא עוול בכפה וצריכה להסתפק במישהו שהוא לא הזיווג שלה?

 - אלא אם אתה מסכים איתי שאין זיווג אחד מסוים, ואז אין קושיה בכלל.

אני לא יכולה להגיד בשם בנות אחרות - באופן אישי יצאתי עם כמה בעלי תשובה, ומעולם לא העליתי על דעתי לשאול אותם על העבר שלהם (וזה נכון גם לגבי הדתיים....). ובכלל, גם אני ארגיש לא בנוח אם ישפטו אותי לפי בחירות שעשיתי לפני עשור, ולא כפי שאני היום.

אם הייתי יכול להסכים איתך זה היה אחלה

אבל אני לא הקב"ה והוא הרי לא מתייעץ איתי, אני מאמין שמה שהצדיקים אמרו זה כי גילו להם.  אז אם ככה זה עובד, מה נעשה...

(אגב, לא שמר על עצמו זה פגם בעיניים והסתכל בנשים אחרות, זה אסור)

וואלה יכול להיות שזה לא נעים בצורה מסויימת, מה אני יכול להגיד... לא מבין את הקב"ה

אחד ברמה שקיבל גילויים משמים, לא כי ככה נראה לו

אז אני אשאיר אותך חסר בחירה גם בנושא הזה…

מה זה תורם לדיון להגיד סתם דברים בשמי. 

זה הוצאת שם רע חבר יקר

אתה מאמין שיש זיווג אחד? (= אין בחירה)

משמים יעדו לאדם זיווג אחד שהוא האמיתי, אבל הוא יכול גם לדחות אותה (מכל מיני סיבות של גאווה)

הוא יכול להתחתן עם אחרת (והוא יכול גם להתחתן עם גויה חס וחלילה)  אבל זה לא יהיה לטובתו

שזה חצאי נשמה שחייבים להתחבר בסוף... אבל אל תתפוס אותי על זה אני לא בקיא

בכל אופן משמים קבעו שהם צריכים להיות יחד. 

ראיתי שכתוב (בזוהר זכור לי) שכשזיווגים מתחלפים אח"כ משמים מסובבים שלא עלינו זוגות יפרדו או אחד ימות כדי לחבר מחדש.

שלא תכעס עלי, אני רק אומר מה שכתוב

זה לפחות מה שאני לוקח מזה

לא עשית כלום עם התוכן העיקרי ונשארת עם המסקנה שעבירות זה רע, אתה לא חושב שניתן להגיע למסקנה הזו גם בדרך שלגיטימי הציגה?

לדוגמה: אדם מתנהג לא יפה, אשתו בוחרת לא להתחתן איתו…

מה אתה מציע?  

אני סך הכל אמרתי מה שכתוב ועניתי על השאלה מה אני לוקח מזה... זה הכל. 

זה מה שאני מציע בקצרה…

וחזרה לנושא, בכללי אני בעד שכל אחד יאמץ את הגישה של רבותיו, לכן איני מתכוון לשלוח מקורות בנושא.

את העיקרון אמרתי די ברור, 

לאדם יש זיווג אחד ועם עבירות הוא יכול לגרום לו להתרחק ממנו (שכחתי לציין, או שיתחתנו אבל לא יהיה שלום) 

ואז הוא גורם בלאגן שלם שצריך לתקן.  ככה זה. 

וזאת אחלה דרך חיים להבין שגאווה בשידוכים עשוי לגרום נזק (וזה לא לגיטימי לדחות על שטויות), וכנ"ל אדם שלא שומר על הברית גורם נזק לעצמו

מי שרוצה לחשוב אחרת שיחשוב..

לא באתי להתווכח עם מקורות, פשוט כמה שידוע לי אין צדיק שאמר אחרת.. תקן אותי אם אני טועה

אז לא הבנתי על איזה "רבותיו" מדובר

מה שמשמים גורמים לאשה לדחות את הגבר למה זה ככה וכו'

לא מתפקידי להסביר את הקב"ה, כי אני בעצמי לא מבין אותו אז מה יש לדון בזה..

בכל אופן כמו שאמרתי, אדם מצידו בכל מקרה אמור להתנהל בשידוכים בהיגיון ולקחת מה שמתאים לו ולא לאכול סרטים שאולי הוא מפספס למרות שלא מתאים. את זה אמרתי מהתחלה.

אבל אתה יודע מה, עזוב בוא נניח לדיון הזה לא רואה נפקא מינה לדוש בנושא הזה 

@אוויל מחריש 

בגישה של @לגיטימי?  עד שמתחתנים, ולאחר שמתחתנים לאמץ בנוסף את הגישה שלך.

בכל אופן לא יודע אם זה משנה באמת... כאילו ואם נבחר דעה שונה, זה ישנה את ההתנהלות שלנו?

הרי בכל מקרה אנחנו נחפש את הכי טוב בשבילנו ומשם הדברים יתגלגלו כמו שרוצים משמים

שורה תחתונה אין לנו הרבה מה לעשות עם זה.

שמונה פרקים לרמב"ם פרק ח, שו"ת הרמב"ם תלו (מהדורת בלאו).

אני מסכימה איתך שבסופו של דבר, בהתנהלות היומיומית שלנו, אנחנו פועלים אותו הדבר.

(אני פחות בקטע של להביא צדיקים שיוכיחו, מעדיפה חכמים, כי חכם עדיף מנביא.)

(אגב נראה לי ש"חכם עדיף מנביא" זה לעניין מחלוקת בהבנת ההלכה שדברי החכם עדיפים מהנביא 

אבל לגבי איך מתנהלים בשמים הנביא יודע יותר)

מצאנו הרבה מקומות בתורה עם עונשים קולקטיביים: חטא העגל, חטא המרגלים, עיר הנידחת, בנים נענשים על מעשי האבות…

שאין זיווג אחד ויחיד.

הבעייה נוצרת רק אם טוענים שיש אחד ויחיד.

בהתחלה אמרת, לא הגיוני שיש זיווג אחד, כי אז ניתן להיענש ע"י מעשים של אדם אחר, ולא מצאנו דבר כזה.

עכשיו את אומרת מכיוון שניתן להיענש  על מעשי אחרים, מכאן שחייב להיות כמה זיווגים…

אני לא באה לחשב כאן חשבונות שמיים, כן?

השאלה היא איך תופסים את הנהגת הקב"ה בעולם.

התפיסה של החסידות ושל הצדיק שמוצגת כאן, היא שהכל מושגח ומדוייק עבור כל אחד ואחד מאיתנו. או במילים אחרות, יש כאן מרכיב שהוא מאוד דטרמינסטי, שלא משנה מה תעשה, מה שצריך לקרות יקרה. גם לפי הגישה החסידית אפשר להיענש על מעשים של אדם אחר, ובכלל, הצדיקים סובלים למען הכלל.

העניין הוא שכשאתה רואה את עצמך כמרכז העולם, שהכל נברא בשבילך - מה שיעשו אחרים לא רלוונטי. הם רק שחקני משנה בחיים שלך.

אז לפי מה שהוצג כאן כגישת ר' נחמן - אם אתה ראוי, אתה זוכה לזיווגך ההגון (נקרא לה X). אם אינך ראוי ל-X, ימצאו מישהו אחר שראוי ל-X, ולך עכשיו ראוי Y.

מה שאני הקשיתי על הגישה הזאת בהתחלה, היא מה קורה אם אתה ראוי ל-X לפי מעשיך, אבל היא לא מעוניינת להתחתן איתך (נגיד שהיא לא אוהבת את הגובה שלך). ועל זה נעניתי שאם X לא מעוניינת להתחתן איתך, זה אומר שזאת אשמתך, ותאילץ להתחתן עם מישהי שהיא לא הזיווג שלך. וזו גישה שקשה לי איתה.

כי שיבחתי את דעתך מספר פעמים במקרים אחרים.

לאחר מכן קלטתי שעשיתי זאת בנושא אחר, של בן זוג מושלם.

אז באמת לכאורה אלה נושאים שונים אבל לדעתי הם נובעים מאותו עיקרון…

דווקא הידיעה שיש לי זיווג גורמת לי לא לחתוך על שטויות כמו הרושם שמתקבל פה בפורום לפעמים שאנשים חותכים על ימין ועל שמאל בכיף,הידיעה שיש לי זיווג גורמת לי להסתכל יותר פנימה ופחות להתפס לקטנות..ואני נותנת כבוד גם לרגשות שלי כמו שצריך וראוי.

אני מאוד שלמה בכל ההחלטות שלי עד היום ברוך ה' וחיה לגמרי בשלום עם עצמי בזכות הגישה האחראית הזאת, הגם שבתוך קשר שמתלבטים בו זה מכביד, מכביד כמו שצריך כי אנחנו נדרשים להשתדלות הזו.

פגישה עם בנאדם נחמד בבית קפה, את חוששת שזה מה שגורם לחתוך על שטויות?

שאתה יוצא לדייט אתה נכנס למרחב פגיע חשבת על זה פעם(:? אתה יוצא בידיעה של ירצו/לא ירצו.. תרצה/ לא תרצה

שאתה סתם יוצא עם אדם אחר אין פה שום מרחב פגיע

אז אולי כדאי לנסות לדמות את זה כמה שיותר למפגש רגיל?

ולמציאות(:

אני מנסה לקחת את הסיטואציה למקום יותר טבעי. ברור שאם זה לא טבעי אז זה לא טבעי, אבל אפשר לנסות למשוך כמה שיותר לשם *בלי להתכחש לרגשות*. לדוגמא - לדבר על נושאים יותר קלילים ולא כבדים. 

אני חושבת שהאיזון זה לקחת את הפגישה קליל עד כמה שאפשר(:

אבל לא לעבוד על הרגשות של זה רק פגישה עם מישהו זר.. 

כי זה רק פגישה עם מישהו זר שהוא עלול להגיד לך לא.. או את עלולה להגיד לו לא

וזה לא תמיד נעים לרגש שלנו וזה המרחב של הפגיעות ..

זה לא אומר שהכל צריך להיות כבד 

או שואל.

האם זה יושב על משהו פנימי יותר.

קודם כל, אני לא יודעת באיזה שלב ההצעות נמצאות, אבל בהנחה ששלושה בחורים אמרו כן ומחכים לך - צריך להבין שהם מחכים לך. וזה בסדר להגיד שאת בודקת הצעה אחרת אז כרגע לא רלוונטי.

דבר שני, לגבי התפשרות, ראי כאן: כרווקה, אני לא חושבת שהשאלה צריכה להיות מופנית אלי - לקראת נישואין וזוגיות

דבר שלישי, לגבי הצעות וניסיון עבר. אני חושבת שרוב מוחץ של ההצעות, לא מגיעים למצב שבו שומעים את ההצעה ואומרים - וואו, זה האדם שאתחתן איתו. זה בסך הכל הצגה של אדם בצורה מאוד מצמצמת ומשטחת את האישיות. אני לא מזלזלת באינטואיציה שלך, אני לא אומרת לך לעשות דברים כשאת לא רוצה לעשות אותם - אני רק אומרת, שלפעמים זה תירוץ למשהו אחר. הרי ההיכרות עם אדם דרך הצעה היא לרוב סטריאוטיפית (אם הוא למד בישיבה כזאת אז הוא בטח כזה, אם הוא למד מקצוע כזה הוא כזה) בעוד שכולנו יודעים ומבינים שאנחנו בני אדם בעלי זהות ייחודית. את משליכה את ניסיון העבר שלך על אנשים שלא פגשת, ואולי יש כאן משהו לא הוגן.

לא צריך לגרור קשרים. 

אני לא לגמרי מבינה מה המשמעות של לבחון הצעות ברצינות יתרה. אבל אם עד עכשיו זה לא עבד לך, אולי כדאי לחשוב איך לעשות דברים קצת אחרת. 

לא, זה לא יושב על משהו עמוק

פשוט פערים..

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.

אין כאן המקום לפרטה אבל הניסוח של ההודעה שהיא לא מתכננת להשקיע בזה...

לק"י

אם היא לוקחת כסף, שתברר מראש הכל ותחליט אם היא יכולה או לא.

(גם בהתנדבות, לא הייתי נותנת תקווה סתם. בטח בתשלום).

אתה מספר שיש סיבה טובה,

אנחנו לא יודעים מהי.

סיבה טובה זה אחד שלא עונה להודעות, מבריז, או לא מדבר לבנות או אליה בצורה מכבדת, או שיש לו דרישות לא סבירות.

למה שהיא תשקיע בבן אדם לא רציני? סביר שתשים בהולד לתקופה. 

אבל אם  הסיבה היא שהבן אדם במילואים, הניסוח שלה הזיה. 

לק"י
 

נראה לי שהייתי נאלמת דום או שואלת "מה?!" מופתע.

אם זה בתשלום, אם היה לי אומץ הייתי מבקש את הכסף אם אין סיבה טובה להתנהלות הזו.

אם זה בהתנדבות, זה אמירה לגיטימית שאין לה זמן כעת, הייתי מתבאס אבל מקבל אמירה כזו.

אני בהלם!!

אני הייתי רשום בפינקסים של 3 שדכניות, אמרתי להן שאני דורש שיספרו לבנות שהן רוצות לשדך לי מראש לפני הפגישה הראשונה שיש לי הפרעת מצבי רוח.

אף אחת לא חזרה אלי מעולם עם הצעת שידוך.

שדכנית אחת היתה אשתו של הרב שקידש אותי ואת אשתי, אז היא ראתה בלייב מתי הפכתי ללא רלוונטי.

שדכנית שניה שלחה לי הזמנה לסדנה לקראת חתונה חצי שנה אחרי החתונה אז הודעתי לה שזה לא רלוונטי.

והשדכנית השלישית, היחידה שדרשה תשלום מראש,

אני עדיין מחכה שתיצור איתי קשר כדי להודיע שזה לא רלוונטי 12 שנה אחרי החתונה.

אני יזמתי קשר עם אשתי, יתכן שזה גם מה שאתה צריך.

בהצלחה.

@יעל מהדרום יעל אני חייבת לשאול איך זה לא הרתיע אותך?

אחרי שהייתי באתרים וניסיתי ליזןם קשרים הבנתי שזה לא עובד וצריך ללכת לפי הכללים לפחות כדי להכיר בחורה מהסגנון שאני מחפש

אולי זה העניין לדעת לבחור שדכן שכן יודע לעבוד

מבאס מאוד אבל אין לזה כל כך השלכה וסיבה להתעכב על זה.

אם אתה מספיק אסרטיבי אפשר לדרוש את הכסף בחזרה.

אם אתה מאמין שאפשר לדבר איתה אפשר לבקש ממנה לדון על כך.

רק אנחנו לא יודעים את התמונה הכללית להבין מה גרם למה..

אם יש סיבה טובה- הייתי לומדת מזה מה להבא

אם אין סיבה טובה ולא הציעה לך ושילמת לאחרונה- תבקש את הכסף חזרה

סליחה באמת שבזבזתי לך את הזמן

אם שילמתי כסף מראש הייתי אומר לה שהיא כנראה שדכנית פח.

ולא עצם הסירוב (אמרת שזה מוצדק הסיבה שלה).

אתה יכול להתעלם ולעבור הלאה. יש עוד שדכניות.

אתה יכול גם לנסות, להתנסות, בדיבור על זה -

שלום, אני מבין שאין לך את היכולת לעזור לי בתקופה הזו. בתור מישהו שמעריך את מה שאת עושה, רציתי לשתף שנעלבתי מהצורה והניסוח שבה הצגת לי את הדברים. אני מרגיש שבצורה שבה נאמרו הדברים XYZ. וכו'.

אם אין לה סיבה .. 

תבקש את הכסף בחזרה .. תבקש הכוונה תדרוש או תבין לאחד האחים/ הורים להתערב

אם יש סיבה .. אז אתה לא מספר לנו את כל האמת אז כל התגובות בטלות ומבוטלות כי אנחנו לא רואים את כל הסיפור 

והיא לא ראויה להיחשף בציבור 

זו עדיין לא סיבה להתבטא כך.

בטח לא אם שילמת מראש.

לק"י

ואם היא לא ידעה מההתחלה, אז שתעדכן אותך בצורה מכובדת ותחזיר את הכסף.

(בהנחה שהיא לא גילתה שאתה פושע או משהו כזה).

הניסוח אכן די פוגע...

ניסיון אישי: אני הייתי גרושה בלי ילדים ומתמודדת OCD (הפרעה טורדנית כפייתית, כיף חיים)

את הגירושין כמובן אסור להסתיר וגם אי אפשר (ב"ה המשכתי ללכת עם מטפחת גם אחרי הגט)

והאוסידי היה ידוע לשדכן.

הציע לי בחור שמתאים לזה ויודע להקשיב ולהכיל

ב"ה אוטוטו חוגגים 8 שנים ו2 ילדים.

לאחרונה נפתחה קבוצה של מתמודדי נפש דתיים, אני בין המנהלות, אז אפשר לפנות אליי.

ומאושרים. ואשרי השדכן!

זה זמני

בשם הבחורה

ב. אינם באים בחשבון

ג. אני מלטף כל חתול שנקרה בדרכי