פשוט לא הגיוני שהגראף הוא האבא של הבן של המרקיזה. זה לא מסתדר עם האופי שלו, זה סיום עלוב ולא הגיוני.
מה שכן הגיוני זה שהוא יודע מי האבא - אחד החיילים שלו - ומתחתן איתה במקומו כי החייל, נחשו מה, מת. הרי הגראף שיקר ואמר שהוא לא יודע איזה חיילים ניסו לפגוע בה, נכון? למה שהוא ישקר, אם הוא לטובתה? למה שהוא ירצה שהם לא ימותו למרות מה שהם עשו? כי אחד מהם הוא האבא של התינוק. אבל החייל מת. אז הוא מציע לה נישואין ומתחתן איתה. אבל למההההה למהה זה לא הסוףףף למההה
וחוץ מזה בשביל מה הסצנה שהוא לא רוצה שהחיילים ימותו, אם זו לא הסיבה? אין בזה שום הגיון עלילתי
בקיצור. אני חושבת שהגראף הסתיר את זה ממנה כדי שהיא לא תיפגע מהעובדה שהאבא של הבן שלה הוא סתם איש פשוט עם אופי מסריח. והסופר פשוט משתף איתו פעולה ועובד עליננו באותה מידה שהגראף עובד על ג'ולייטה. אחרת העלילה לא הגיונית והסיום עוד פחות. וכל העולם פספס את זה ואני הראשונה שעלתה את זה אבל כמובן שאני לא אגיד את זה למרצה כי מי יודע אם בכלל יהיה לי כוח לקום מהמיטה בבוקר וללכת לשיעור
מוזמן