פתחתי משתמש חדש כי אני במצב נפשי לא פשוט בכלל.
עברתי המון עם בעלי
בעיקר רע. לא מצליחה לזכור את הטוב
כמה שנים לא קלות בכלל
בניהם הגיעו הילדים.
אלימות נפשית אני קוראת לזה
יש שיגידו שאני מגזימה כי אלימות זה מילה כלכך קשה, בעיני לא
סבלתי על הבשר שלי הכל
קרירות, חוסר יחסי אישות, חוסר תקשורת
אף פעם לא היה מצב של הבנה בנינו
תמיד ויתרתי כדי שיהיה שלום.
הוא מים ואני אש ככה היה הכינוי שלנו.
לא שמחה במקום שאני נמצאת
העבודה שלי משמחת אותי
הילדים שלי
הזוגיות לא. אני עצובה. בשניה ששנינו לבד אני מצפה שנדבר קצת, נצחק
חסר לי חיבוק
שמישהו יגיד לי מילה טובה.
מחמאה.
יחס.
שלא אהיה שקופה בבית שלי.
או מכבסת, מבשלת, מנקה.
אישה, מקום לעצמי, קצת אהבה
הלכנו לפני שבוע למטפל אחר לנסות עוד כיון לפני ש..
ואני פה לא שם.
כלכך נעולה לסיים. מפנטזת על החתונה הבאה
לא אוהבת אותו. מאסתי מהחיים איתו בצורה קשה מאוד.
וכמה שהוא מתחנן אני לא מצליחה
כאילו משהו בי ננעל.
אפילו להמשך טיפול הודעתי שאני לא מגיעה.
מה אני רוצה מכן?
לא יודעת
את אף אחד לא שיתפתי לעולם בהשפלות שעברתי,
בריקנות,
בבדידות,
בקושי.
ועכשיו הרגשתי צורך וזה טיפה בים מה שאמרתי כאן
אולי יהיה לכן אור לשפוך עלי
להבין איך חוזרים לאהוב? אם בכלל……
איך סומכים? אין לי אמון בכלום!
איך מצליחים להתקדם?
נלחמתי, ותמיד הייתי באנרגיות
של ״בוא נלחם. עוד קצת נצליח״
ועכשיו אין לי כוח
או רצון
או חשק.
אני אומרת לעצמי את גם ככה שנים בודדה אבל נשואה,
אז תהיי בודדה ולבד ולא יהיו לך ציפיות.
ירדה ממני חתיכה של אבן קטנה.
אבל זה גם משהו… הלב כלכך עמוס.
שולחת לפני שאתחרט
