כולם ממש לא ממשיכים בשגרה... יוצרים שגרה חדשה שבה הציפיות הרבה יותר נמוכות

עושים רק מה שחייבים

נשמע שאת ממש שם! את בסדר גמור

יש משהו שהגברים לא מבינים( בהכללה, כן? ) וזה את עניין התפקוד בהריון/לידה/עם תינוק קטן. בעלי אומר לי: מה את עייפה? אז תשני צהריים... ונכון שעוד חצי שעה-שעה בצהרים יעזרו לי לצלוח את היום, אבל זה לא ממלא מצברים בצורה איכותית. ואני אומרת לו: שלושה ימים אתה ישן כמוני אתה מתפקד חצי ממני, ולא 7 חודשים!( לא סופרת את מה שהיה לפני הלידה, גם אז לא ישנתי)

אף אחת לא חוזרת לשגרה אחרי שלושה חודשים, גם אם היא חוזרת לעבוד. זה קשה בטירוף, גובה מחירים, ואפילו נפתחו על זה כמה שרשורים לאחרונה. 

קיצור את לגמרי בסדר. תנסי לעשות לעצמך משימות שבועיות: השבוע אני אסדר את הארון של הקטן. ואז אולי כל פעם קצת, או שיהיה יום פתאום שיהיה לך חלון זמן שגם הכוח וגם החשק יפגשו.. העיקר אל תאשימי את עצמך. 

זה שחוזרים לעבודה לא אומר שעושים את כל הדברים האלה...מה שאמרת זה דברים שגם אני לא מגיעה אליהם ביומיום...א

קודם כל נשמע לי שאת עושה מלא בתור אמא לתינוק בן שלושה חודשים... מכינה אוכל כל יום?! וואו.

ומוסיפה, שאת הדברים שהם מעבר לשגרה אני עושה בזמנים שבעלי בבית עם הילדים. לא יודעת אם זה אפשרי אצלכם בכלל (יוצא לנו פעמיים בשבוע שהוא בבית אחה"צ). זה מקל כי זה לא על הזמן שהתינוק ישן נגיד..  

מזדהה לגמרי..

גם כשחוזרים לעבוד אז מנמוכים את הציפיות בתפקוד בבית... אי אפשר לעשות הכל..

לק"י

מרגישה שהתחלתי לחזור לעשות עוד דברים.

וגם עכשיו אני עייפה ואין לי כח וזמן להספיק כל מה שהייתי רוצה 

כנראה שבאמת גברים לא מבינים...צבט לי מאוד והפריע לי שאמר את המשפט אז איך כולם עושות ועוד עובדות...אז מסתבר שהוא טועה

בקיצור תודה! ❤️

הלוואי

הפתרון - אל תתלונני שאת לא מספיקה, פשוט אל תעשי

אבל רגע ברצינות: אני חושבת שבגלל שהילדים שלך גדולים, היה לך פנאי להתעסק בכל זה

שטיפה כל יום? זה ממש מעל הסטנדרט.

עם תינוק זה אפילו לא אמור להיות כלול במטלות היומיות, בטח לא כשקמים בלילה

הכל טוב מותק, את נהדרת! קחי את הזמן להתאושש ולחזור לעצמך 

לק"י

ולגבי הארכת חל"ד, אני דוקא מתרשמת שהרבה מאריכות עד חצי שנה לפחות.

את מכינה אוכל(!) מסדרת(!) שוטפת(!!#@), יושבת עם הגדולים? מדליה! 

("איך כולם"? בבקשה שיבוא לקרוא שרשורים בפורום... זה פשוט מצג שווא)

אז זה בטוח לא קשור לעצלנות! שפו עלייך שאת עומדת בסטנדרט כזה! 

לגבי נשים שחוזרות לעבוד כשאני עובדת מישהו אחר שומר לי על התינוק זה לא שאפשר לעשות גם וגם וגם אם את נמצאת עם התינוק הגיוני שאת לא מספיקה דברים אחרים.

ובלי קשר לתינוק כשיש לי לעשות דברים שלא בשיגרה אם אני כל הזמן מתחילה בדברים שבשיגרה אני אף פעם לא מגיעה לדברים שלא בשיגרה. אז עוזר לי למשל במקום לתקתק את הבית להחליט בוקר אחד שאני מתחילה במשימה מסויימת גם אם הבית לא יהיה מתוקתק היום ורק ככה אני מגיעה לדברים שהם אקסטרה.

לאט לאט הכל בסדר מותר לך לא לעשות הכל 

אני גם אחרי לידה ולא כל יום מכינה אוכל ושוטפת

צריך כוחות זה לא פשוט 

הקטן שלי בן שנתיים ועוד לא סידרתי את בגדי החורף עדיין (הערימה של הכביסה הנקייה והלא מקופלת ממתינה לי בסבלנות רבה)

ובכל זאת בגלל ש*לך* זה מפריע הדברים שאת לא מגיעה אליהם ההצעה שלי היא לרשום יותר בפירוט מה את עושה וכל כמה זמן. (שוטפת רצפה ממש כל יום?) מבשלת כל יום?

בנוסף רשימה של מה שאת כן רוצה לעשות ולא עושה.

כשהרשימה מוכנה לבדוק איפה את יכולה להעביר תפקידים לאחרים. מה אפשר לרכז.

למשל האם קריטי לבשל כל יום? אולי אפשר לבשל כמות כפולה פעם ביומיים? אולי יותר קנוי מדי פעם?

אולי אחרי סופ"ש, פחות קריטי לשבת עם הגדולים ביום ראשון?

אולי אפשר לשטוף פחות?

אולי אפשר לסבן כלים ושהילדים ישטפו?

אולי אפשר למקבל דברים. נגיד לקפל כביסה תוך כדי חזרה למבחן עם ילד.

בחורים שאת מצליחה לייצר מבחירה בכוונת תחילה ע"י ויתור על משימות אחרות, להכניס את המשימות שאת רוצה לעשות,

אבל לפרק אותם למשימות קטנות.

למשל אם את לא מצליחה לפנות את הבגדים הקטנים כמשימה אחת

אז להחליט כל פעם על ערימה אחת. וכבר בכביסה להפריד ולהכניס רק את מה שטוב עליו בגודל.

ארונות מטבח- זאת משימה ענקית. 

תגדירי מדף אחד בלבד שאת רוצה היום להספיק אותו. מקסימום יישארו כלים למחר, אבל יעשה להרגשה טובה שמשהו כן הצלחת להחזיר לתלם.

אם את עושה חג בבית אז אולי להתחיל רק עם מדף אחד שיעשה לך טוב לקראת החג. ההכנות לחג זה כבר מעמיס המון על השבוע הזה.

תרשמי בסוף כל יום את הדברים שהספקת.

זה נותן הכי הרבה דרייב.

בהצלחה אלופה!

איך כל האמהות עם המשרה המלאה מצליחות?

להיות עם תינוק בבית זה עבודה! בטח כשהוא כזה קטנטן ואת מניקה

ולקום בלילה זה מרסק את האנרגיות. באמת... בשבילי זה מה שהכי קשה  

אז קודם כל את מאה אחוז וזה הכי נורמלי שיש.

וזה לא שאחרות מספיקות יותר (אולי יש כאלה שכן אבל הן המיוחדות)  

אבל אם קשה לך עם הבלאגן הזה ואת רוצה בכל זאת להספיק קצת יותר אולי תפרטי את הדברים למשימות קטנות של רבע שעה

ואז להחליט שכל יום בזמן ספציפי שיחסית רגוע עם הבייבי את עושה משימה אחת

לרשום כל יום איזה משימות אני עושה היום. כל יום קצת. 

הייתי בהתחלה עם נקיפות מצפון למה אני לא מספיקה ולא מצליחה להגיע למשימות..

אני עם התינוק צמודה אליו 24/7 כי הוא בכיין מאוד ורק אני מסתדרת איתו, בגלל זה אני גם עייפה מאוד מאוד תמיד

וכן, שבתות בבית ומארחת באופן קבוע את חמותי וגיסי והכל עליי והחג שבפתח, ב"ה משתדלת לא להתלונן

ותודה לכולן גם על הטיפים אשתדל ליישם 🙏

שימי לב להיות קשובה לעצמך.

את עושה הרבה הרבה יותר ממה שאני מכירה שיולדות עושות במצבך.

נשמע שבעלך בכלל לא בכיוון מה הסטנדרט שיולדת יכולה לעמוד בו.

השאלה אם את עושה את כל זה כי טוב לך,או כדי לעמוד בסטנדרט מדומיין של מה את אמורה להספיק.

בבקשה תשמרי על עצמך!

אם יש בעיה את יכולה לבקש עזרה מאחיות טיפת חלב, תספרי מה את עושה ומה התגובה של בעלך, בפגישה משותפת הן יכולות להעמיד אותו על טעותו בצורה יפה ומכבדת.

אולי אם הוא ידע כמה הרבה את עושה, הוא יוכל להיות שותף יותר.

הכי חשוב שתמצאי זמן לעצמך 🙏

בהצלחה יקרה!

נשמע שאת עושה המון המון. שימי לב לכוחות שלך, אם את מסוגלת תנסי להפחית ולהקל על עצמך עוד..

להיות צמודה לתינוק בכיין זה כל כך, כל כך קשה, גם פיזית וגם מאוד נפשית. אני לא יודעת איך את בכלל מצליחה לעשות דברים אחרים במקביל. 

שה' ישלח לך כוחות להכל!

איך???

בחלומות הרחוקים שלי

אחרי 9 חודשים מהלידה

תרימי לעצמך המוןןןןן על זה!!!!!

ואני עם הקטן בבית (ועם הקטנה גדולה)

ואיזה כיף לשמוע שהקים גדל והבגדים קטנים עליו!!

טיפ קטן- שימי שקית בתוך הארון שלו באיזה פינה , כשאת מחפשת לו בגדים מה שבא לך ליד וקטן עליו שימי בשקית, דבר ראשון יצא מהארון וייקל עלייך, בהמשך תסדרי מסודר..

הגוף זקוק למנוחה.

כל עניין העשיה מול הרפיה

והנטיה שלנו כנשים לקרוא לעצמנו עצלניות, אם הגוף מבקש וזקוק למנוחה

זה נושא בפני עצמו

הדבר הכי נכון להקשיב לעצמך. את רוצה לסדר, וכת זקוקה לכח.

כשיהיה לך מספיק כח בע"ה תמצאי את עצמך מוציאה לפועל גם את הרצון לסדר

כשאני עם תינוק, וגם עם גדולים יותר.. 

שכחתי להגיב לכן 🤭

אני לא מרגישה שיש עלי עומס יתר פשוט לא עושה כי אני עייפה תמיד וזה גורם לי לנקיפות מצפון, אבל אתן הצלחתם לנרמל אותי ולגרום לי להבין שזה תקין והכל בסדר.אז תודה! 🫶

בכל הילדים חזרתי לעבוד ב3 חודשים ואומרת חדמש זה טעות לא לעשות את זה..

בלי קשר נדיר ביותר שמישי חוזרת אחרי 3 חודשים לגמרי הגיוני להאריך לחצי שנה..הילד קטן ואת עדיין לא ישנה נורמאלי 

ואני בתוכם.

לא סותר שהגיונח לחזור אחכי חצי שנה. כל אחת ומה שמתאים לה וטוב לה

שאמר "כולם ממשיכים בשגרה ועוד חוזרים לעבוד" אז הגבתי מי זה כולם???

ואם תשימי לב רשמתי שגם אני חוזרת לעבוד אחרי 3 חודשים אבל להגיד שזה כולם או אפילו הרוב זה שקר גס..הרוב ממש לא חוזרות אחרי 3 חודשים

גוזלי כבר בן חצי שנה פלוס, ואני מוצאת את עצמי רודפת אחרי הזנב של עצמי.. לא מספיקה כלום, בדגש על כלום, מספיקה אולי את המינימום שבמינימום. איפה לסדר ארון בגדים או ארונות מטבח.. חח

וטרם חזרתי לעבודה..

ואני לא עצלנית. 

אני פשוט לא מספיקה, כמו שזה נקרא. החיים שלי סובבים בעיקר סביבו, הוא ערני מאוד ושובב מאוד ורוצה ידיים וטיולים ומשחקים. עושה טובה שישן, ושנתו קלה מאוד. בקושי לפורום אני מצליחה להכנס.. ויש לי רק עוד ילד אחד גדול ועצמאי, מה את תגידי, עם כמה ילדים? ( אם אני זוכרת נכון? )

איך הזמן טס, איזו אלופה את

טוב שיש אותכן ❤️

חוץ מכמות הילדים הנוספת. יש לי עוד 5 ב"ה בלע"ר. 

אומנם חזרתי לעבודה מזמן אבל ממש ממש לא מספיקה. הרבה דברים נדחקים או לא נעשים. כביסות, גיהוץ, בישולים, נקיונות וכו וכו. שלא לדבר על מעבר. 

הכל סביר

הכל בקצב שלך

בגלל צפי ירי מאיראן

תפילות

זה מה שיש לנו

יואווו

מתלבטת אם להעביר אותם

לא להלחיץ אותם במידה ולא יתפתח לאיזור הדרום משהו

בשורות טובות וישועות גדולות!

באופן היפותטי כמובן, מה הייתן מציעות לה לעשות כרגע?

כל זאת בתקווה שהיא בעניין לחזור....

יש לה גם רכב.

השאלה אם אפשר לנהוג ככה

זה בלתי כבר בלתי!!!

סופריקה

לנו יש בבית... (לא קנינו בתחילת שנות נישואינו) השילוב של ילדים בררניים עם אמא שלא אוהבת לבשל מצריך את נוכחותם (אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)

דברים מהירי הכנה נוספים שאנחנו קונים ובריאים יותר:

פלאפל קפוא וכדורי פירה קפואים (אופים בתנור).

כרובית וברוקולי (אופים בתנור עם תבלינים, אבל כמובן לא כולם אוהבים)

לפעמים גם קונים אורז עם תבלינים בשקית, שרק מבשלים וזהו. לא הכי בריא, אבל יותר בריא מדברים אחרים...

זה לא ארוחה מאוד בריאה וזה גם מאוד מאוד יקר אבל זה ארוחה הרבה יותר מוצלחת מלא לאכול בכלל, ואז כל היום לנשנש. מה לעשות שיש לנו בהחלט ימים כאלה שאין מה לשלוף ואין זמן להכין ואז זה סוגר פינה ויש משהו לאכול.

לא רוצה ליצור לילדים חסך כי כולם סביבם אוכלים מלא גאנק

בתכלס לא מאוד משתמשת בזה. נקניקיות יוצא לי לשלוח לילד השנה פעם בשבוע וחצי לצהריים בבית הספר כי אין הזנה (לפני כן אכל אולי פעם בחודשיים)

שניצל תירס הבת שלי מאוד רצתה. אכלה כמה פעמים ומאז לא נוגעת

מעדיפה שלא אבל לא תמיד מספיקה להתארגן על אוכל מבושל בגלל שעןת העבודה אז יש פה 

כי הילדים מאוד מבקשים

תכלס קצת לקרוא על זה מוריד את כל החשק

זה מזעזע בעיני

מביאה לו פעם בכמה חודשים ועושים לו בנינג'ה.

שניצל תירס לא אוהבים

אבל כן יש פה שניצלונים של עוף טוב.

מציל אותי האמת

יש פה ילד בררן קשות+ אסור להביא לגן מוצרי חלב. אז אני שמה לו שניצלונים וקטשופ הוא בעננים.

טבעול בכלל לא, נדיר ממש, ברמת פעם בשנה בערך...

נקנקיות רק שעושים על האש.

מעדיפה לבשל אוכל מזין

בעיקר הילד הבררן שלי

מכירות מותג בריא של נקניקיות עם כשרות טובה?

זה מוצר סופר מעובד

אני לא מכירה בכל אופן אבל אשמח להחכים

שזה אמור להיות בריא ולא מעובד..

זכור לי שפעם חיפשתי ולא מצאתי משהו נגיש בכשרות טובה אבל אולי השתנה משהו מאז 

נקניקיות לארוחת צהריים של יום שישי

שניצלים של עוף יש לי בשביל ארוחת צהריים לגדולה שלוקחת לבית ספר. לרוב יש לי בשרי מבושל וזה במקפיא ליאת ביטחון לימים שאין לי משהו לשלוח לה.  

אבל האמת היא שהסיבה היא שאני מכורההה לטבעולים. אוהבת את כל הסוגים. טעים לי התעשייתי הזה🤣 אז מעדיפה לא להחזיק בבית כדי שאני אוכל אוכל נורמלי ולא את זה. שומרת את חגיגות הטבעול לתשעת הימים.

יש לזוג ונראה לי גם למשפחה

אולי קוראים לזה חברותא

ויש גם בעותניאל אחד ממש כיף

צימרים על ההר

מקסים

יש באש קודש בקתה בכרם, יש בה בריכה שווה ממש...(למרות שזה לא רלוונטי לכם)

אבל הוא באמת יחסית "בעומק"

הנוף מהמם

אפשר לשאול מה יש בו שמאפשר הכנת אוכל (קומקום חשמלי, כיריים... אם יש כלים אז חשוב לוודא שיש הקפדה על כשרותם).

אם אתם צריכים - אז לבדוק שגם יש אפשרות של מיטות נפרדות בשבילכם או מזרן נוסף...

מכיוון שאתם באים עם שלושה ילדים מן הסתם תעדיפו שני חדרים נפרדים, אז תבררו גם על זה.

וכמובן - לקבל המלצות על הניקיון של הצימר... וגם על הבטיחות שלו מבחינת ילדים - חשוב מאוד!

אנחנו היינו פעם אחת בבית ההארחה של הר ברכה. פשוט מאוד-מאוד, אבל לנו זה הספיק.

מעבר לזה היינו עם הילדים רק בצימרים בצפון, אז אין לי המלצה... (ועל אחד מהם אני לא ממליצה🤭)

בהצלחה ותיהנו!

היינו בהר ברכה, מחפשים משהו יותר מפנק

תודה על הנקודות שכתבת!

משהו ששמעתי ששווה, נראה לי ביקב כביר

גם בבת עין יש כמה צימרים טובים 

את צימר נוף שומרון שהוא משפחתי ושמעתי שממש נעים

ובעלת הצימר היא שפית שיכולה לבשל לכם אם רוצים.

לא את כל החלונות מוציאים.

וגם כמובן לאחסן אותם בחדר אחר.

וגם לשים לב לסגור את ה"איבטוח" של החלון מתכת.

ויש חלונות שצריך להוריד

אבל אם יש אופציה עדיף להיות בקיר שלא של החלון ולא מול.

אבל אמרת שאת מוציאה את החלונות אז מניחה שאתם בחלונות של התקן החדש? אני חושבת שהם נחשבים עמידים.

אבל הריןן לא רצוי עולה הרבה יותר אחות. לא רק כסף

אגב, לא ממליצה להשתמש בדיאפרגמה בלי ג'ל. אחוזי המניעה יורדים בלעדיו

אני לא הלכתי למתאמת וקניתי את הקאיה ביחד עם הגל שלה באתר נשיותי. משתמשת.בה בנוסף לשמפ כבר 4 שנים

מתכננת למנוע עוד כמה חודשים מקסימום עוד שנה

אבל המחירים לא שפויים

רק המניעות הזוועתיות עולות גרושים כמו גלולות

אולי באמת ארכוש רק את הדיאפרגמה והגל ואלמד לבד להשתמש בזה

לדעתי זה משו שלא חוסכים בו. דווקא בגלל שיש מניעות זוועה (חוויתי על בשרי וגמני שילמתי)

אגב אם את מניקה אזלקחת בחשבון שתצטרכי ג'ל עד שיחזור לך ביוץ מסודר אחרת לא הייתי לוקחת סיכון (אבל זו אני)

@ooמשקל משתנה דרמטית ביות מ5 קילו אבל לדעתי זה די נשאר אותו דבר...

תלכי למישהי שמתאימה מיינקס, זה סוג מעולההה, ולא כולן מתאימות איתו

וחוץ מזה כל מניעה עולה כסף...

ומה תעשי תכלס? תיכנסי להריון / תימנעי מיחסים/ תקשיבי מניעה שמזיקה לך..?

אין באמת מה לעשות...

יש כן אפשרות להזמין דוגמית שליאפרגמה של קיה שהיא וואן סייז וזה בחינם ולבדוק לעצמך אם מתאים לך @המקורית ו @oo כתבו שעשו את זה..

אני ניסיתי והרגשתי שאני לא יודעת אם מתאים...

כן הבנתי שאחרי כמה לידות רצפת אגן יותר חלשה ועדיף דיאפרגמה מותאמת...

בהצלחה!!

תכלס השקט שווה את זה לדעתי..

וקוטל זרע הבנתי שהוא לא כזה משנה אםשמים דיאפרגמה נכון...

להגנה מירבית

קוטל הזרע מעלה משמעותית את אחוזי המניעה

דיאפרגמה וקוטל מונעים כל אחד בנפרד ביעילות לש 70-80%

שילוב שלהם נותן כפל הגנה, סביב 95%

שהותאמה זה 95 אחוז ועם ג'ל 98 משו כזה

ויש שטוענים שההבדל עוד יותר מינורי...

לי הדיאפרגמה התאימה גם אחרי לידה נוספת.. אז יש סיכוי שיהיה לך ככה.

והשקט מההורמונים ומדברים בגוף שלך שווה בעיני המון.

אם יש לכם החזרים ממילואים אז הרבה מתאמות הן גם מטפלות וכאלו ואפשר לעשות קבלה על טיפול.

ויש גם מתאמות זולות יותר, תעשי השוואת מחירים עם עוד כמה.

איך עושים את זה?

בכללי גם טוב לאכול דברים יבשים, לבדוק מה עושה לך טוב (או לפחות לא בחילות), לעשות הרבה ארוחות קטנות במשך היום, לאכול קרח או דברים קרים.

ג'ינג'ר , b6 (או שילוב של שניהם),

קרקרים/בייגלה(=נשנושים יבשים),

קולה,

בונגסטה/זופרן(=תרופות אם אין ברירה)

ארוחות קטנות

קרח/מאכלים קרים

תפוחים ירוקים/פחיות לימון (=חמוץ)

כל דבר נוסף שעזר לכן אשמח לשמוע, אין לי מושג איך אשרוד חודשיים לפחות ככה עם תינוק בבית ב"ה

אפרסקים/כל פרי שבא לך

ומוסיפה קינמון ודבש

בת גילך, אני הייתי בטוחה שסגרתי את הבאסטה

נתתי בגדי הנקה והריון לחברות

מסרתי עריסות ובגדים וכו בדיוק מהסיבות שציינת

ומשהו קרה

יותר שכל פחות בלב

הבנתי שסיכוי גבוה שאתחרט שאין לי עוד אחד מאשר שיש לי עוד אחד

הפסקתי אמצעים ואמרתי השם אתה תחליט מה צריך להיות, לא אני.

ואכן אני בתחילתו של הריון

ובה שמחה על ההחלטה שיהיה לי ילד זקונים עוד ממתק בבית

ויהיה בסדר

גם עם העבודה וגם עם ההריונות וגם עם הכל

כמו שהשם עזר עד עכשיו הוא עוזר ויעזור עם הכל גם בהמשך.

יחסי העבודה יעלו על שרטון ותתפטרי או יפטרו אותך מהעבודה חלילה, היית מצטערת שלא ניסית להרות עכשיו?

לדעתי - לא צריך להתפטר כדי להיכנס להריון, אפילו מיותר, יש לך זכויות לנצל בתור הריונית עובדת כמו ימי מחלה שמירה חלד חלת וכו

ההריונות הקודמים שהיו בסיכון וכללו אשפוזים וכו'  הם שיקול הרבה הרבה יותר משמעותי וצריך לקחת בחשבון גם השלכות לטווח הרחוק.

לאחרונה קרובת משפחה שלי היתה מאושפזת בהריון בסיכון ולאחר תקופה קשה (בעיקר לבעלה ולילדים שבבית) נולד פג וזה ממש לא פשוט…

ורלוונטי לי לענות לו.

מאוד תלוי מה הסיכון ומה ההשלכות

נכון שאין לך 10 שנים ללדת

אבל גם 5 שנים זה לא קצת

תחכי עוד קצת

הילדים טיפה יגדלו וזה כבר יראה אחרת..

בעיני כשיש מאוד רצון לעוד ילד אז שווה את המאמץ וגם את המחירים

זה דברים ידועים כבר והם לא יגיעו בהפתעה אז תוכלי להערך לזה במידה מסויימת ולקבל בסלחנות גם אם דברים לא יהיו כמו תמיד בתקופה מסויימת.

וכמובן יותר חדש ממומים לעובר

לכן דוקא אני לא הייתי דוחה לעוד כמה שנים

לדעתי עבודה זה לא שיקול, ילד זה החלטה לדורות קדימה

ועבודה עם כל החשיבות שיש לי לעבודה אני חושבת שהיא בכלל לא אמורה להיכנס למערך השיקולים.

תחשבי שתצאי לפנסיה ותגלי שתוך דקה כולם מסתדרים בלעדייך ואת לא הבאת עוד ילד כי יש לחץ בעבודה...

הרבה יותר חשוב מזה זה הדינמיקה במשפחה, הכוחות שלך, של בעלך והילדים לעבור שוב תקופה מורכבת ולא פשוטה.

אני חושבת שהצד השני של זה זה עד כמה אתם רוצים ומשתוקקים לעוד ילד.

כי כשהרצון מאוד מאוד גדול מסוגלים יותר לעמוד בקושי.

לא שאני חושבת שזה הצעד הנכון

אבל לפעמים צריך לחשוב מחוץ לקופסה..

לדעתי לנסות קודם להחליט מה הסדרי עדיפויות ולפי זה לנהל את החיים.. ולא לתת לחיים לנהל אותך..

לפעמים אני חושבת בסוף כשנזדקן בשיבה טובה בע"ה מה נעדיף לראות מהחיים שלנו? עוד כסף או עוד מימוש עצמי או עוד ילד או עוד רווחה, זה לא חייב להיות או או ואין כאן תשובה נכונה אבל לנסות לעשות פרספקטיבה....

אבל לדעתי טוב לדעת לעצור ולהחליט איך *את* רוצה לנהל את החיים *שלך*

כתבת " להתפטר כדי להיכנס להריון זה לא הגיוני בעליל "

מה אם תחליפי ל" לא נכנסתי להריון בגלל אי נעימות מהעבודה" או משהו כזה?

בטווח הרחוק המשפט האחרון נשמע לי הרבה יותר הזוי.

עכשיו ברור שצריך לעשות הפרדה- אם את מחזיקה כלכלית את הבית, ואין סיכוי מבחינתכם להסתדר במשך כשנה ללא המשכורת שלך - זה כמובן שיקול משמעותי ואי אפשר לקרוס כלכלית בשביל הריון.

אבל אם הסיבה היא "זה לא הגיוני" אז אפשר להגדיר מחדש את גבולות ההגיון...

אני לא קובעת שזה הצעד שאת צריכה לעשות, אבל לא חושבת שצריך לפסול אוטומטית.

כרגע נשמע שאת באמת בטרפת ויהיה קשוח מאוד.

בהצלחה רבה!

למה מפחיד אותך (הפותחת) לחשוב על הכיוון הזה מה הרגש שמנהל אותך לחשוב שזה לא כדאי?

אולי אם תשני זוית התבוננות משהו יתברר בראייה של המציאות באופן שלא חשבת עליו

לא הבנתי למה חייב להתפטר אם יש זכויות לממש בכלל

מילא אחרי אני מבינה, אבל תוך כדי ולפני לדעתי זה ממש לא צריך לבוא בחשבון

או תחליפי לעבודה קלילה יותר?
אם התשובה היא- לא
כנראה שזו גם התשובה לגבי עוד ילד...
נשמע שיהיה מורכב וקשה ושאת לא מוכנה נפשית לקושי הזה.

תעשי מה שנכון לך לעכשיו ואין

עוד שנה שנתיים, זה לא נורא לחכות.

מכניסים לנו לראש שהפוריות והפוריות והפוריות, בפועל אן אין משהו מסויים שצריך לחשוש ממנו ויש לך ילדים. אז אין מה לדאוג כל כך.

גם אם יקח קצת זמן להיכנס להריון, זה יגיע

אני נכנסתי להריון בגיל 39 אחרי כמעט שנתיים בלי מניעה ובדיעבד טוב שזה לא קרה לפני. סתם היינו מעמיסים על עצמנו. היום שהבנים כבר גדולים, הרבה יותר קל להתפנות לתינוקת

הפוריות באמת יורדת

קודם כל זה שאת נכנסת להריון, לא יכול להעיד כלום על אשה אחרת, סטטיסטית הפוריות מתחילה לרדת בגיל הזה, כמובן שגם הרבה נשים נכנסות בקלות להריון

וגם את מתארת שלקח לך שנתיים, זה לא מעט

והגיוני שזה קשור לגיל

ויש נשים שרוצות וכבר לא מצליחות

קוראת עכשיו את השרשור בנחת

ומקווה שלא הרגשת מותקפת...

חיבוק בכל מקרה על העומס הפסיכי...

האמת בלי קשר נשמע מטורף..

אבל אני טיפוס שחייבת נחת אז לא אובייקטיבית...

בע"ה תהיה הצלחה בכל והחלטות טובות!!

ורק לסייג שממש לא התכוונתי שצריך להתפטר,

אלא יותר ניסיתי להציע להיות בראש של פתרונות "אמצע" מחוץ לתבניות.. כי כולנו בסוף חושבים בתבניות.. בני אדם...

שוב בהצלחה גדולה בכל!

❤️❤️❤️

מציעה לחשוב מה יכול להקל לך על העומס בחיים, ההרגשה שהכל עמוס ולחוץ לא נראה לי מיטיבה.

האם יש מקומות שאפשר לשחרר? להקל עם מיקור חוץ ועוד...

לגבי ההריונות בסיכון- בעיני זה נושא חשוב, שכדאי להתייעץ בכובד ראש מה המשמעות, מה הסיכונים ולקבל החלטה קודם כל לגבי זה. אח"כ לחשוב על היתר.

התפיסה שלי בחיים היא שחלון הזמן של היכולת להרות קטן בפער משמעותי מהזמן בו אני יכולה להתקדם בעבודה, אבל זה שיקול שמנחה אותי, לא יודעת אם מתאים לכולן

בגיל חצי שנה אני לא יודעת כמה טרמפולינה זה רלוונטי, בדרך כלל זה לגילאים קטנים יותר ובגיל הזה רוב זמן הערות זה משחק בשטיח וכו'

ולגבי המשקל לא נראה לי כדאי, בשלב הזה הוא כבר בטח הגיע קרוב ל9 קילו או אפילו עבר את המשקל

לדעתי אין למה לקנות משהו שתול חודש גג כבר לא רלוונטי בכלל...

אז לזה נראה לי כדאי עגלה או כיסא אוכל (אם זה עד חצי שעה אין בעיה להושיב גם אם עדיין לא יושב).

למה שלא תשקלי אותו עכשיו, אפילו במשקל ביתי- איתך ובלעדייך ולחשב את ההפרש ותראי כמה הוא שוקל?

יושב מעצמו- כך אמרה לי פיזיותרפיסטית.

מה שחשוב זה לא להושיב לזמן ארוך מדי.

אבל לזמן אוכל בודאי שאפשר ואף רצוי

אם יש לך למשל כסא של איקאה יש לקנות ריפוד שמתאים לקטנים יותר

ולא מומלץ לאכול, אולי רק קצת לטעימות בהתחלה...

לא הייתי קונה בגיל הזה

בכללי בגיל הזה חשוב זמן בטן כמה שאפשר...

עכשיו בן חצי שנה ואני בהחלט משתמשת בטרמפולינה, גם זה כרגע הכיסא אוכל שלו (אבל זה אני בשאיפה לקנות לו אחד מתאים לגיל חצי שנה) וגם לפעמים אחרי הנקה נניח הוא עדיין צריך קצת זוית כדי לא לפלוט או בזמנים אחרים שהוא לא רגוע על המשטח ובטרמפולינה כן. מאמינה שנשתמש בה עוד לפחות חודשיים.

אם זכור לי נכון יש הגבלה עד שהתינוק מתהפך

הוא כזה תופס את הצד של הטרמפולינה וחצי מתהפך אליו (בנסיון לאכול את המוטות שלה, זה הגיל שכל דבר בודקים דרך הפה) צריך לזכור לחגור אותו, לא יצא לי שהוא התהפך שם ממש אבל גם אם כן, הטרמפולינה שלנו די יציבה אז היא לא תתהפך איתו.