אז קניתי לי כוס טפטופים, ואני מסה לנצל הנקות להשיג כמה מנות של חלב שאוב.
א-ב-ל
בכל ארוחה שלו יוצא לי גג 10-15 מ''ל מכל צד. כלומר 20-30 סה''כ על כל הנקה שלו.
נשמע לכן הגיוני להשאיר את החלב בתוך הכוס מהנקה להנקה?כי בעיקר אני מצליחה לחבר אותה בלילה כשאין אנשים סביבי, ולא מתאים לי לקום באמצע הלילה להעביר את החלב למקפיא ולהתחיל לשטוף...
אין אפשרות להוסיף חלב טרי בצורה כזו כי חלב אם הוא חם.
אז צריך לקרר כל מנה בנפרד ואז לאחד באמת נשמע הרבה עבודה לשטוף כל פעם
וכמו שכתבו, לקרר בנפרד ואז לחבר.
הייתי משתמשת בזה בהתחלה וזה אסף לי גם.
אבל הוואקום לא משתחרר לך? זה שיגע אותי.
והטפטופים לא מורידים מהכמות של החלב?
מה שכן, למעוך את הכוס לפני שאת תופסת אותה על השד כדי שיווצר וואקום טוב.
והטיפטופים אם כבר מגבירים את כמות החלב, כי הוואקום מוציא עוד חלב ומסמן לגוף לייצר עוד. אני שמעתי דווקא שאומרים שזה עלול לגגום לגודש ולחוסר איזון בכמויות חלב..
ותומכת קצת עם היד.
וואקום חזק כואב לי ממש.
ולא נראה לי שזה משפיע על כמות החלב. החלטתי לקנות כי ראיתי כמה חלב משפריץ ממני וכואב לי הלב שסתם נשפך.
אבל אולי יהיה לך נח להחזיק בקבוק בצידנית קטנה עם קרח ליד המיטה
וגם את הכוס טפטופים לשמור בפנים (אחרת צריך לנקות היטב אחרי כל הנקה, זה כמו משאבה ושאריות החלב בפנים מתקלקלות)
או אם ממילא את כן קמה למקרר אז להחזיק במקרר בקבוק שאליו את שופכת מהכוס אחרי שמה שבפנים התקרר כבר (נגיד לקראת ההנקה הבאה)
ולהוציא 20-30 בהנקה בכוס טפטופים נשמע לי מדהים!! איזה ברכה זה לחסוך ככה שאיבות
אבל למיטב הבנתי יועצות הנקה לא ממליצות על כוס טפטופים.
אני מניחה שברוב המקרים זה לא באמת מזיק אבל זו כנראה לא כזן מציאה כמו שחושבים.
נראה לי שבשבילי זה עובד כמעט כמו משאבה. כי גם עם משאבה רשמית אני לא מוציאה הרבה יותר (וניסיתי 3 סוגים. המקסימום שאי פעם שאבתי בנגלה אחת היה 60. ולרוב לא הגעתי אפילו לחצי. הגוף שלי פשוט לא מייצר חלב בשביל הדבר הזה).
אבל אני גם זוכרת יועצת שהייתה בעד
מעניין
עכשיו אני ממש מתלבטת אם לקנות
זה מה שקשה אצלן...
כל את אומרת משהו אחר
ההסבר של הנל נשמע מאוד מאוד הגיוני
הבנתי שזה לא חלב מזין כמו שיוצא בשאיבה.. לא זוכרת בדיוק זה ההיה הסבר ארוך, יש אותו בליגת לה לצה.. נראלי שאמרו אבל שאם זה פעם ב אז בסדר אבל לא לסמוך על זה בקבוע
וברור שזה לא האוכל העיקרי. יותר השלמות.
החלב עול להתקלקל. אלי תשימי צידנית ע קרחום ליד המיטה
צידנית עם בקבוק + הכוס.
ואז לפני כל הנקה- לשפוך את מה שבכוס, שכבר התקרר, לבקבוק, ולחבר את הכוס.
זה נראה לי הכי הגיוני אבל סביר לעמוד בו.
ורק שתדעי שלרוב החלב מכוס הטפטופים לא מהווה ארוחה כי הוא יחסית דליל ועם פחות רכיבי שומן..
שהחלב מהכוס טפטופים הוא לא מספיק מזין-
עדיף תמ''ל?
זה מיועד לבקבוק פעם ב כדי שאני אוכל לצאת לפעמים. ממש לא מזון עיקרי (נגיד שתיים-שלוש מנות בשבוע).
שאיבות זה ממש לא אופציה!
אז השאלה היא רק מה עדיף?
אני לא יועצת הנקה ומתבססת רק על מה שלמדתי אבל תמ"ל ברור שלא עדיברנו ע הטפטופים. נשמע לי שאם זה פעמים בודאות בשבוע אפשר להסתמך על זה.
נשארת רק עם החסרונות האחרים שמיה מדברת עליהם בפוסט שלה. אבל אני מכירה כאלה שזה עובד להן מעולה.
שעדיף בקבוק פחות "מזין"?
הןא לא גרוע. הוא פשוט חיקוי שרחוק מאוד מהמקור... הוא מספק מה שצריך אבל עדין לא מתקרב למה שמופק בחלב האם...
פשוט חלב אם זה ככ טוב שהוא עדיף גם בתצורה הפחות אידיאלית שלו.
ויש גם את הענין שהפלורה של המעי משתנה מהפעם הראשונה שהיא פוגשת מזון שהוא לא חלב אם.
אם זה חד פעמי, אחרי שבועיים היא כבר ממש חוזרת לעצמה...
לא ידעתי אבל זה ממש מעודד
בכל מקרה זה לא סותר את זה שעדיף לתת טפטופים מאשר תמל
וואי איזו בורות
לא נעים לי
הרקולסיתזה החיידקים הטובים במעיים שמשפיעים ממש על הבריאות
תרגישי בנוח
אבל אולי זה לא מספיק ישביע אותו.
בן כמה הוא? בגיל 4 חודשים ומעלה יהיה אפשר להוסיף לחלב דייסה כדי להוסיף פחמימות ושומנים.
זה הבדלים קטנים. זה לא משהו כזה משמעותי.
בסוף תינוק צריך גם כזה וגם חלב אחורי ויש תינוקות שיונקים לפעמים ארוחות קטנות או קצת משד אחד והרבה בשני
ברגע שזה מגיע לבקבוק מנסים "להנדס" את זה אבל בעיני כל עוד בכללי הנקה מלאה אז התינוק מקבל מה שהוא צריך
יכול להיות שבגלל זה הוא ירצה מנות קצת יותר גדולות אבל זה לא כזה משנה...
עדיף חלב אם מכוס הטפטופים, אם אכן מדובר במנות בודדות בשבוע,ובכל שאר הזמן התינוק יונק.
(פשוט שמעתי שלתת תמ"ל, גם פעמים בודדות, משנה את הפרוביוטיקה של המעי. מן הסתם זה לא עד כדי כך משמעותי, כי הרבה מהתינוקות כן מקבלים תמ"ל ומתפתחים נפלא. אבל אם כבר כן מניקים כל הזמן, ויש כבר חלב מכוס טפטופים, הייתי משתמשת בו)
אם את צריכה רק לפעם ב.. אז לא נראה לי כדאי לשלול מראש שאיבות
לא יודעת להסביר את זה רציונלית, אבל זה גרם לי כל כך הרבה תסכול אצל הגדולים, שרק מלראות את המשאבה בא לי לבכות.לא מתקרבת יותר למכשיר העינויים הזה.
שינה לי את החיים. גם דיברתי כמוך....
חוטים, סוללות, ידיים פנויות, בקושי זוכרים שהיא שם... אבל כדאי לזכור שזה שם כדי לחשוב על התינוק להגברת החלב🤭
נשפך כ"כ בקלות ממנה ישר לשקית איחסון...
הבעיה המרכזית היא שהשאיבה פשוט כואבת. אין סיכוי שאני לא אשים לב...
הוואקום ממש ממש כואב לי, אז אני שמה על חלש, אבל אז כמעט לא יוצא כלום. וזה עדיין כואב, רק פחות.
תמיד אני ''עוזרת'' למשאבה עם סחיטות- בסחיטה יוצא יפה. מהוואקום טפטוף בקושי (ושוב- בכאב רב).
בס״ד
בלי משאבה בכלל?
לי זה שינה לגמרי את החוויה 🙏🏻
זו הדרך המרכזית שלי להשגת חלב אם.
ומהבחינה הזו הכוס טפטופים אידיאלית, כי היא אוספת את כל השפריצים בלי שאתלכלך.
בלילה ניסיתי את השיטה עם הצידנית, אבל החלב מהכוס נשפך בתוכה 😑
ממש הוציאלי את החשק מכל העסק.
אז אולי תשפכי ישר לבקבוק ואפילו תחזיקי 2 בקבוקים?
אם את שומרת בקרור לא צריך לשטוף אותם כל יום, כמו חלקי משאבה שנשמרים בקרור
כנראה לא סגרתי טוב.
אני נשואה מעל 5 שנים.
נדיר (או שאולי בכלל לא קרה) שיצא לי להיטהר בלי ללכת לבודקת.
יום לפני החתונה(!!!) הייתי אצל בודקת.
זה מכעיס אותי כל כך כל כך.
אני עכשיו מנסה להיטהר ולא מוכנה ללכת שוב לבודקת בינתיים.
אז הרב פסל את הכתמים ואמר שאם אני רוצה ללכת לבודקת והיא תראה פצעים יהיה אפשר להתיר (ואז גם להמעיט בדיקות).
אז עשיתי הפסק חדש.
ואם זה שוב פצעים אז זה לחינם כי שוב יהיו לי כתמים ושוב הרב יפסול.
וביקשתי בפעם הקודמת להמעיט בדיקות והרב אמר שאי אפשר לדעת אם גם עכשיו יהיה פצעים אז בינתיים לא ואם יהיה אז להמעיט.
אבל למה לעזאזל לחכות שיהיה??? למה לא למנוע מראש את הסאגה הזאת??
מחר שוב אתקשר להגיד שאני רוצה להוריד בדיקות, נראה מה יגיד הפעם.
אין לי כח למצווה הזאת.
נמאס לי לספר לאנשים מה קורה לי בתחתונים.
מה עשו פעם בלי בודקת? נשים נשארו טמאות לתקופות שלמות?
כל פעם שאני הולכת לבודקת היא אומרת את אותו דבר, איזור רגיש, יש הרבה נקודות שיכולות לדמם במגע.
אין התחשבות בסיטואציה כזאת בהלכה?
אמרתי לבעלי שמבחינתי אני אמשיך לעשות הפסק עד שיגיע המחזור או עד שנחליט שרוצים היריון ואז אלך לבודקת.
אבל זה פוגע רק בי ובו.
ומרגישה צורך ללכת לבודקת רק בשביל בעלי אבל לא באלי אז לא הולכת וזה לגמרי מובן לו.
אבל מרגישה מפגרת כי אם שוב יהיו כתמים ושוב הרב יפסול אז כן אלך.
בפעם האחרונה הלכתי לבודקת ואמרתי לה שתבדוק בצד ימין, שם הרגשתי שנגעתי בנקודה בעייתית וצדקתי.
והיא כל פעם מחדש מתעצבנת ששולחים אותי אליה כשידוע שיש לי רגישות.
ופעם אחרונה היא אמרה לי שבפעם הבאה לא אבוא אלא להתקשר אליה והיא תדבר עם הרב אבל לא באלי.
מרגיש לי מטומטם שאני אגיד לה והיא תתקשר לרב, ילדותי קצת.
ונס שזאת לא אופציה מבחינתנו ליפול במצווה הזאת.
וחבל כי אני כל כך רוצה חיבוק.
וזהו. מקווה שלפחות הכתיבה כאן תוריד מעוצמת הזעם שיש לי על המצווה הזאת ועל הרבנים (שאלתי כמה. ואל תמליצו לי על רבנים מקלים כי חשוב לי לשאול רבנים מהזרם שלנו)
מתארת לעצמי שחלק יזהו, לא מפריע לי. רק שלא ישמר בכרטיס.
די מלחיץ אותי,
שבוע 19 ובכללי מאד עייפה רב הזמן
מבררים עם הרב מראש באיזה מצבים בהריון צריך לשבור את הצום, שלא תצטרכי להתעסק עם זה בצום אם חלילה לא תרגישי טוב..
אחרי שיודעים מתי צריך לצום ומתי צריך לא לצום- אז להתחיל לאכול טוב דברים שיזינו אותך לאורך זמן כמו שכתבו אחרות.
תמיד שוכחת את ההנחיות. יש צום לפני, ואחרי צריך לאכול משהו מתוק נכון?
ואם אני שותה את התמיסה המוכנה.. אפשר לימון?
כי האחיות אומרות שלא והרופא אומר שכן 🙊
אשמח לטיפים.. כל פעם מחדש שוכחת..
אה וגם האם צריך להוריד בתזונה באותו שבוע? אני חושדת שהריון שעבר היה לי סכרת כי ערב לפני יצאתי למסעדה..
אבל יודעת שצריך להיות בצום לפני כי הבדיקה הראשונה היא לסוכר בצום.
לגבי לאכול אחרי- לא יודעת, אבל בטח יתנו לך הנחיות בבדיקה.
אם שמים לך אבקה בכוס ומוהלים במים, אפשר לימון אם זה בא מוכן מראש אז אני חושבת שיש קצת לימון בפנים, אבל לא בטוחה.
אין קשר בין התזונה לסכרת. צריך להמשיך לאכול כרגיל.
לא אוכלים משהו מתוק אחרי אם מרגישים רגיל. אין סיבה. אם את מרגישה נפילת סוכר, אפשר. אבל זו ממש לא הנחייה ואחרי העמסה של ככ הרבה סוכר לא מומלץ עוד…
לאכול רגיל לפני. יציאה למסעדה ממש לא קשורה להאם יש סכרת. לא הייתי אוכלת מלא ממתקים ערב לפני כי זה יכול קצת להשפיע על הבדיקה בצום.
לתמיסה המוכנה לא מוסיפים כלום.
אחרי הבדיקה צריך לאכול אוכל, כי את אמורה להיות מורעבת, לא?
לא משהו מתוק, אלא ארוחת בוקר נורמלית, עדיף עם חלבונים ושומנים כדי שפחות תושפעי מהנפילת סוכר.
מה שאכלת ערב קודם לא קשור. הבדיקות בודקות את ההתמודדות של הגוף שלך עם הסוכר ששתית. (סוכר בצום כן קשור למה שאכלת אתמול בערב, אבל כנראה לא זו הייתה הבעיה) אבל אם את חוששת, אל תאכלי שום דבר מוגזם בערב קודם.
לי ידוע שלתמיסה המוכנה אסור להוסיף כלום. (היא מדויקת. הלימון שמוסיפים בעצם מוסיף גם סוכר לבדיקה, ואז זה מוריד מהמהימנות שלה)
הוא בן 6,
ילד מאוד שמח וגם מאוד אנרגטי.
אנחנו חושבים לקחת אותו לאיבחון אבל לא יודעים אם לקשב וריכוז, היפראקטיביות או אוטיזם.
הוא פחות נראה לי עם אוטיזם כי יש לו אחות עם אוטיזם וההתנהגות שלה ממש אחרת.
אצלו זה בעיקר מתבטא בתיסכול,
כשהוא ממש מתוסכל והיום זה קרה הוא התחיל לבכות והיה על הרצפה ולא נרגע,יכול להיות גם שזה היה בגלל שהסתובב בחוץ הרבה והיה לו חם.
הוא הרבה מציק לאחים שלו, כולל התינוקת שלפעמים הוא יושב עליה, היום כמעט הפיל את העגלה כשהיא היתה בה.
הוא מבקש דברים עכשו וקשה לו לחכות בסבלנות,
הוא לפעמים גם עושה דברים לא צנועים, כמו מוריד את הבגדים ונשאר עם תחתונים או אפילו ערום לגמרי וכשאני אומרת לו שזה לא צנוע, הוא צוחק.
אבל מצד שני יש בו גם תכונות מאוד טובות,
היום אמרתי לבעלי שהוא חזר מאוד שמח מהלימוד איתו בבית כנסת וזה הכניס בו מרץ,
ביקשתי ממנו לאסוף משחקים והוא סידר את כל הסלון שהיה ממש מבולגן לגמרי לבד וממש החמאתי לו על זה.
הוא שמר לאחותו שלא היתה בבית בשבת ממתקים שהוא קיבל,
הוא הלך עם אחות אחרת לשחק מחוץ לבית ולא הפריע לנו לישון בצהריים, בערך שעתיים..
אז מה אומרות יש לכן כיוון מה זה?
מצד אחד הוא יכול להיות מאוד שובב ועם המון אנרגיה שזה מתיש אותנו מצד שני הוא ילד טוב.
אם אתם לא סגורים על הכיוון אפשר לפנות לרופא התפתחותי, אם יאשרו בקופה כי הגיל שלו גבולי, ולפעמים אחרי גיל 6 כבר לא מאשרים. אם לא פסיכאטר ילדים יכול לסייע לחשוב מה הכיוון של האבחון
אנחנו מתייעצים עם מדריכת ההורים שלנו (שמומחית לאוטיזם) גם על הילדים שלנו שלא על הרצף, והיא נותנת לנו כיוונים מה לבדוק ולאבחן.
היא פסיכולוגית.
אם יש לכם מישהו כזה - הכי טוב להתייעץ איתו.
אם לא - אז לפנות לרופא הילדים ולבקש הפניה כללית להתפתחות הילד. יכול להיות שתצטרכו למלא כמה שאלונים...
בהצלחה, וחיבוק של הזדהות❤️
כן אנחנו נמצאים בהדרכת הורים, בינתיים לא מרגישה שזה מספיק עוזר.
מה שכן שמתי לב שכשמחמיאים לו זה ממש גורם לו להתנהג יותר יפה אז נשתדל יותר.
מרובות ילדים, שאלה לנשים שמגדלות כאלו משפחות,
מה מניע אתכן ללדת עוד ועוד ילדים?
הרי לגדל ילדים זאת מבחינתי המשימה הכי חשובה ומורכבת שיש בחיים
ב"ה יש לי כבר חמישה ואני רוצה עוד
אבל לא שואפת למספרים דו ספרתיים..
אז מה גורם לכן לעשות את זה כפול 10 +?
זה לא מלחיץ אותכן האתגר והאחריות?
יש בסביבה שלי המון משפחות כאלו ואני מוצאת עצמי חושבת על זה הרבה
לא נעים לשאול אותם ישירות
אז שואלת פה
אגב יכולות לענות גם כאלו עם 8-9-10 ילדים.. זה גם הרבה 😃
שה'הורות הליקופטר' שתיארת היא לא תוצאה של משפחות קטנות.
היא עוד תופעה שנפוצה באותו המגזר שמביא מעט ילדים.
או שמי שמאוד חרד על הילדים יביא פחות כי הוא מפחד שלא יצליח לשמור ולפקח מספיק על יותר ילדים.
אבל זה ממש לא סיבה ואת ותוצאה. ואני לגמרי יכולה לדמיין את המקורית מגדלת ילדים לתפארת גם בשלב של גיל ההתבגרות.
וגם, מהצד השני, יכולה להגיד לך שלי אישית היה ממש קשה השלב של מתבגרים + תינוק בבית. הרגשתי שאני לא מספיק סבלנית למתבגרים כי לא ישנתי טוב בלילה. או שלא הצלחתי להיות ערה בשעות שבהן הם מסתובבים בבית, כי קרסתי לישון מוקדם. והתקשיתי להיות פנויה לסיפורים שלהם, לבוא להופעות, טקסים וכו'. כל בחירה בה יש יתרונות וחסרונות.
אני שמחה בבחירה שלי (6 ילדים ב''ה, מרווחים על פני 16 שנה).
בעיני חלק מהאנשים זה מעט (במיוחד כי התחתנתי צעירה). בעיני אחרים זה המון ובלתי נתפס.
מה שחשוב שאני ובעלי נהיה שלמים בזה. ונהיה ההורים הכי טובים שאנחנו מצליחים בהתאם לנסיבות.
כל השאר- שיהיו בריאים ולא ידחפו את האף, תודה.
אז יש מתוקי בם כמעט שנה וחצי
הוא פוצע אותי בשיניים בזמן ההנקה. זה לא נשיכה, פשוט נהיה פצע.
יש לי פצע ממש כואב בצד אחד שלא מאפשר להניק
ופתאום ראיתי שהתחיל משהו בצד השני גם..
ההנקה היא יותר לצורך הרגשי, לפני השינה, להוריד את העוררות ולהירגע...
רציתי נורא להמשיך, יש דרך שהוא יפסיק לפצוע אותי?
כרגע אני לא יכולה להניק כי יש בצד אחד פצע ולא רוצה ךהניק כק מצד אחד בגלל חשש מחוסר סימטריה
גם אני במצב דומה, בן שנה וחצי ואני מרגישה שהרבה יושב על רגשי ופחות על צורך ממשי של אוכל או שובע
אני מציעה שכשהוא נושך לעצור אותו ולהגיד לו לא! אסור לנשוך! אחרי מס פעמים מועטות- אני חושבת שהוא יפסיק לעשות את זה
שמעתי ששיפרו את האשפוז שם ויש חדרים פרטיים לכל היולדות עם מיטב גם לבעל, זה נכון?
ומבחינת הצוות המקצועי והיחס, ממליצות?
ביות חלקי
החיסרון מבחינתי שאין תינוקיה מתי שאת בוחרת. רק בלילה עד 6 בבוקר
ובצהריים איזה שעתיים
את לא יכולה לשים שם את התינוק מתי שאת רוצה
לפני 8 חודשים
יש חדרים פרטיים על בסיס מקום פנוי ,אפשרי לחכות לחדר פנוי
אבל חדרים ממש יפים
הצוות, תלוי מחלקה
ממש תלוי על מי את נופלת
ילדתי שם לפני 15 שנה בלידה טבעית לחלוטין (וגם לפני 10 ו3 שנים) והגעתי פעם אחת לפני 7 שנים והיה עומס ולא הייתה אף מיילדת שיודעת ליילד באופן טבעי וזה היה באסה ממש
אנחנו נשואים כמעט שנתיים ונמצאים בטיפולים. בקיצור רב, עכשיו הכיוון הוא IVF עם בררת עוברים בגלל עניין גנטי שעוד מבררים במשפחה. ובגלל שבעלי עשה תיקון יש סיכוי להריון טבעי, אז הרופאה רשמה לי מניעה גלולות זואלי.
חוץ מזה שזה הדבר האחרון שבא לי עכשיו, מפחידות אותי תופעות הלוואי. הרופאה טענה שהגלולה הזו עם הכי פחות תופעות, וכשלקחתי פרי מולונט נור סביב החתונה לא היו לי תופעות חריגות (חוץ מזה שהוא בקושי החזיק לשבוע) אז אני אמורה להיות בסדר.
עדיין מפחיד אותי דימומים לא סדירים, חוסר חשק, מצב רוח דכאוני, ובעיקר לבלגן את המערכת שגם ככה לא קלטה עד עכשיו הריון למרות שלכאורה הכל תקין.
גם יש עניין חיבור החפיסות. אנחנו רוצים לצאת לחופשה סביב החודש הבא בזמן שאני אמורה לקבל. הרופאה אמרה שאני יכולה לדלג על הכדורים הצהובים ולקחת לבנים מחפיסה חדשה, ואז כשמסתייימת החופשה לחזור לצהובים ולקבל מחזור. בעיקרון היא לא ממליצה לחבר חפיסות על הפעם הראשונה, אבל זה אפשרי אם אני רוצה.
ממש אשמח לטיפים ועצות איך להתנהל עם זה.
כמה מהר חוזרים לפוריות? מה תופעות הלוואי? איך מחברים חפיסות והאם זה לא גורם לאיזה נזק? הרופאה אמרה שאם אני אקבע תור מחר בבוקר למעבדות IVF כנראה שתור הפנוי יהיה באוקטובר. וזה רק פתיחת תיק ולא התחלת הטיפולים. זה המון זמן!
גלולות הורמונליות
תדעי אבל שזה לא פוגע בפוריות
זה נכון שלפעמים אחרי שמפסיקים יתכנו שיבושים
אבל זה לא מחייב בכלל
