לא הנקתי בהריון אף פעם ואם זה היה קורה לי והיה לי המטומה לא יודעת איך מחליטים מה לעשות... אלב הנטיה שלי זה להפסיק להניק. היא בת שנה וחצי, ואת רוצה עוד הריון... 

מנוחה מוחלטת לגמרי עד שהיא נספגת, זה ברור... 

נשמע שצריך לעשות החלטה- עכשיו מתגייסים בשביל ההריון הזה וזה אומר מה שזה אומר... עזרה בתשלום, התגייסות של הבעל... וכמובן הפסקת הנקה... להניק פעמיים ביום בת שנה וחצי זה לא מעט בכלל... (אני מניקה ככה מגיל 10 חודשים בערך... כשהמוצקים מבוססים) 

היא משתגעתתתת כשלא נותנת לה

צורחת קפצת משתוללת

ומדברת לגמרי- וזה שובר לי את הלב

וגם הכל מסובך

אנחנו עם לא מעט ילדים

קטנים

ובעלי התגייס לעזור לי השבוע אחה''צ עם הילדים-אבל ז לא ימשך לנצח..הוא עובד..

והקטנה צורחת לזרים.

אבל בסוף זה לא אפשרי לאדם אחד לעשות הכל

 נגיד לארגן בבוקר- הרוב מתלבשים לבד אבל לחפש בסלי כביסה טייץ זה להתכופף

לדוגמא. והוא ג לוקח אאת הגדולים להסעות אז לא נמצא..

ולהחליף טיטול

ולקחת עם העגלה לגן?

יש איזה 2 מדרגות לעלות את העגלה

והבית מהפכהההה

אני מתאפקת אבל זה מזעזע

ובעלי גם עובד -גם בחלק מהערבים..ואחה''צ עם הילדים-וויתר על העבודה

אז מתי יש לו זמן

והמבלבל זה שרופאים לא אומרים שזה נצרך

הרופאה אמרה לי

תניקי ..תתפקדי רגיל רק בלי מאמץ והרמה

אני לא מרגישה שבעלי יעמוד בזה לבד

הוא מקסים

אבל גם עבודה גם ילדים וגם בית

לבשל מרגיש לי בסדר אם אחתוך בישיבה ואז זה רק לשים בסיר או בתנור

אנסה באמת לחשוב על עזרה חיצונית כלשהי..אפילו שאנחנו במינוס רציני ואין מאיפה

טוב קצת פרקתי פה

מבולבלת

את רוצה לעשות הכל כדי לשמור על ההריון?

קדימה הופ למיטה.

בלי קשקושים על כביסות,

אוכל- שיאכלו פיתה עם חומוס.

לבעלך יש עניינים בעבודה? יופי הוא ילד גדול הוא יכול להתמודד לבד.

חג? מה את דואגת לו? החג יגיע ככה או אחרת.

את רוצה לעשות הכל לשמור על ההריון??

יופי. כנסי למיטה. 

כל השאר זה בונוס.

לספר לך כמה שבתות התפריט אצלנו היה פיתות חומוס שימורים פסטרמה??

עברתי חצי הריון עם המטומה, העיקר יש לי ילדה מהממת, מי זוכר מה אכלנו או איזה מטונפת הייתה הרצפה (והיא בהחלט הייתה) או מה מצב הבגדים, שילכו עם פיג'מה אפילו.

הכל עובר. זה באמת פסיק מהחיים. מי זוכר בכלל, מה זה לעומת ילד חי ובריא.

העיקר תעשי את המאמץ מבחינתך לשמור, כל השאר בידי שמיים.

זה פשוט נחת עלי בבת אחת

ואני מנסה לעכל

ולהבין את התנהלות מעכשיו

מה גם שאת כוץבת מאוד נחרץ

אבל הרופאה אמרה לי שאין בעיה להתנהל רגיל ולהניק...

אז בגלל שבעבר היה לי פעמיים 

וגם אז הרופאים אמרו שהכל כרגיל מלבד מאמץ חריג

ורק רופא להריון בסיכון היה בדעה שונה ואמר לי שאם אני רוצה את העובר להפסיק מיד הנקה ולנוח.

והקשבתי לו

וזה עזר ב''ה ונולדו ילדים בריאים.

אבל עבר מאז הרבה שנים

והתחושה הזאת אולי אני מגזימה בלחץ שלי

ולא באמת צריך מבלבלת

קוראת אתכן וגם בגוגל

ומבינה שהקול מהשטח של נשים מנוסות הוא חד משמעי לנוח לגמרי

אני בעז''ה אהיה על זה

ונלמד איך מצליחים

תמיד מה שמפחיד אותי שהוא יקרוס..שהוא לא יצליח....

אבל יותר מפחיד אותי יותר מהכל זה לאבד שוב חלילה

תודה על הנחרצות

זה מחזק אותי לדעת שזה הדבר ההכרחי כרגע

תפילות

אפילו תפילה אחת קטנה לריבש"ע שאת הקטנה עושה מה שאת יכולה והוא מנהל הכל.... חיבוק ובהצלחה

פותחת יקרה

מהנסיון שלי גם

בהריון הזה ב"ה

רק כשנחתי לגמרי ההמטומה החלה להספג עד שנעלמה..

שווה כל מאמץ מצידכם 

בעז"ה הריון קל בריא ובידיים מלאות!

זה באמת מחזק אותי

גם דברתי עם בעלי והוא ממש מעודד אותי עכשיו גם לגמרי לנוח

ואני אנסה לשחרר את הדאגה עליו

אולי עכשיו הוא יבין למה אני בחרדות ממילואים

ואצלנו גם מילואים זה קודש קודשים אז אני יודעת כמה זה קשה! 

הוא יבין למה אני ממפחדת ממילואים ולהשאר לבד

חושבת שהייתי מפסיקה איתה.. (ממה שאני שמעתי הפסקת ההנקה אצל חלק מהנשים לא רק עוזרת להיקלט אלא גם להחזיק הריונות בגלל הורמון שמופרש בהנקה)

אבל לגבי המנוחה- ברור שמנוחה מוחלטת בכל מחיר. חג שבעלך יבשל או שתקנו אוכל. אפשר גם ללכת על דברים פשוטים ממש, כמו לקנות סיגרים או דברים שרק צריך לדחוף לתנור. עם הילדים נשמע ממש קשה, אבל למצוא תעסוקה שתאפשר לך לשכב לידם כמה שיותר כשהם משחקים. גם אם זה יכלול קצת ממתקים או זמן מסך.

נשמע קשוח ממש!! בהצלחה גדולה!!

הלוואי ונמצא איך עושים את זה בפועל

אתם תצטרכו להיכנס ל"מצב חירום" בבית וכדי שבעלך יהיה יותר זמין ותמצאו דרכים להקל עלייך.. אולי להביא מישהי לשעות הצהריים ובערב בעלך יקלח יאכיל ויארגן בגדים למחרת.. ולשעות הבוקר גם לתת לו לעשות את העבודה.. אם כמה שזה נשמע קשה ומפיל על הבעל, סופו להיעלם.. וככל שיותר תישמרי ככה יש יותר תקווה שזה יקרה מהר.. אני אישית הייתי עושה את זה.. לא רוצה להלחיץ חלילה אבל בתור מישהי, שלא על אף אחת מאיתנו, עברה הפלה עם המטומה (14).. לא התעקשתי מספיק לקבל עזרה ולקבוע לבעלי עובדה שזה מצב חירום, אני ממליצה לך בחום לשמור על עצמך ולא להתאמץ.. לגבי ההנקה את יכולה להתייעץ עם יועצת הנקה אולי.. לא מבינה בזה, לא יצא לי להניק בהריון. 

מאחלת לך המון הצלחה, הריון קל ותקין בידים מלאות.

הרופא אמר שאפשרי, אז המשכתי. למרות שהיונק היה אפילו יותר גדול (אבל באמת ינק ממש מעט - כפעם-פעמיים ביום). ההמטומה שלי היתה ממש קטנה, לפי מה שאמרו לי (לא יודעת לגבי קוטר וכו'), ב"ה נספגה מהר וההריון המשיך בבריאות.

לא יודעת מה כדאי לך לעשות. רק שיתפתי במה שאני עשיתי.

(וגם אצלי זה היה הריון אחרי הפלה. לי באופן אישי זה לא גרם להפסיק עם ההנקה. ככה הרגיש לי נכון, ושמחתי שהרופא אישר לי. אבל מבינה מאוד את החשש שלך...).

אני עוד מנסה לעכל

ולהבין איך מתנהלים

אני בבמילא מזמן רוצה לגמול מהרבה סיבות

אז כן רוצה.

רק מעדיפה טיפה הדרגתי

אחרת אמות מכאבי גודש ויקרע לי הלב ממנה

אז נראה לי שאתחיל ע הנקה -שתיים ביום גג.

ואוריד

תודה לכולן כ מידע והרגעה ועצה עוזרת

זה גודל סטנדרטי,

אבל את מניקה ולפני חג..

את צריכה להיזהר כפליים 

המזל שהיא היתה כבר בת 1.9 וינקה ממש בקטנה,

יחסית הלך חלק.

מה אפשר לתת נגיד בלילה כדי חהרגיע אותה מההיסטריה?

תמ''ל לא נוגעת בכלללל

מים שותה אבל במצב כזה היסטרי -זה לא מדבר אליה

זה נורא רק חשבוע-שבועיים להציע מדי פעם מיץ בלילה -ואז להוציא מהבית ולחזור רק למים

או רעיון אחר?

ואת בזמנים רגועים נותנת לה חיבוקים נשיקות... 

אבל היא עדיין צורחת

''רוצה  אמא שלי ''

בעז''ה אשתגל להאמין בה שהיא תתמודד ותתגבר.

תודה רבה

יש מיצים בלי צוספת סוכר. 

ברגיל אין בכלל אצלינו מיצים בבית

פשוט תמיד כשגמלתי עברנו למטרנה אז לא מכירה את הנוהל כשגדולים.

תודה

הם רצו רק את אמא 

והעדיפו נשיקה והחיבוק מאמא גם אם זה בלי לינוק על פני ניתוק מאמא

כי היא גדולה 

ומבינה הכל ומדברת במשפטים אפילו

אז קשה להרגיע בליטופים כי היא משתוללת ובועטת וזה מאמץ פיזי יותר מלהניק אפילו

היא מכורה להנקה באופן יוצא דופן

אבל אתמול בלילה הופתעתי

היא התעוררה ובכתה ובאמת לא נרגעה מכלום

ואז לאט לאט בעלי שאל אותה עם היר רוצה סיפור והתחיל לספר לה כל מה שעשתה במשך היום והחברים בגן שפגשה והאוטו שנסעה בו ומה אכלה ושמות של כל האחים וכו

ושוב טשוב

והיא היתה מרותקת עד שנרדמה

אמנם כל הסיפור לקח שעה שלמה

אבל זה מעודד אותי שעם יצירתיות אפשר אולי שזה יעבור בשלום

ממש בצורה ברורה שאמא לא מניקה יותר,

נכון ש.... מאוד אוהבת לינוק אבל עכשיו כבר אי אפשר יותר

במקום זה אפשר חיבוק/נשיקה/מיץ/מוצץ או כל אופציה אחרת 

בהתחלה לילדתי להרדם עצמאית בלי הנקה, וזה המשיך אוטמטית לגמילת לילה, כי הם פשוט ישנו יותר טוב וליותר זמן 

הגדול היה בן 10 חודשים

הקטנה בת שנה וחודשיים

גמילה סופית מהנקת יום

הגדול שנה ו7 

(הייתי בחודש שביעי וכבר היה לי עייף ולא כיף)

אצל הקטנה היא היתה בת שנה ו9 (הייתי בתחילת הריון עם המטומה וקיבלתי הוראה להפסיק )

בתכלס הגמילה האמיתית היתה ללמוד להרדם עצבאית ולישון לילה בלי הנקה.

אז היו לנו לילות לבנים.

בגמילה הסופית הלל ממש חלק- הרבה יותר ממה שהכנתי את עצמי

ברגע שהיא ראתה אותי היא לא הייתה מוכנה לכלום חוץ מהנקה

הוא גם ינק המון, לפחות 5 פעמים ביום, וגם ינק בלילה.

דווקא אני הצלחתי להרגיע אותו מהר יותר מבעלי, זה היה לוקח חצי שעה להחזיר לישון, הרבה סיפורים וחיבוקים.

לפני השינה אני נותנת לו מאז הגמילה עד היום (ארבעה חודשים אחרי) בקבוק מטרנה מאוד מדוללת, בערך חצי כפית ל150 מ"ל. דיללתי בהדרגה, מקווה בקרוב לעבור לבקבוק מים.

באמצע הלילה רק חיבוקים, שירים וסיפורים. במקרי קיצון בקבוק מים.

ביום נתתי הרבה יוגורט, דייסות, פירות, במבה וכו'.

הפסקתי בבת אחת אבל פעם ביומיים שלושה נתתי הנקה כשאני רציתי ולא כשהוא ביקש (הוא נורא שמח כשהצעתי לו, אבל לא רציתי להיענות לחלק מהבקשות ולחלק לא העדפתי זה יהיה מיוזמתי)

אחרי שבוע הפסקתי לחלוטין אז היו אולי שלוש או ארבע הנקות כאלה מתחילת הגמילה עד הסוף.

לא היה שום גודש או אי נוחות (ואני מדברת על ירידה מהנקה של כל שלוש שעות בצהריים ערב בוקר, רק בעבודה לא שאבתי)

כאילו זה נראית לי ההשץדלןת המינימלית בשביל ההריון..

זה כואב אבל זה מסיבות טובות.. 

ההנקה מכווצת לך את הרחם יותר מכל דבר בערך (לדעתי ומנסיוני)

חוץ מכרוב?

כי בהריון אסור כלום בערך..

אקמול יעזור?מפדח לשאול..אבל בעבר זה היה ייסורים מממש

בשלב כזה בדרך כלל ההנקה לא תדירה כל כך, אז יכול להיות שלא יהיה גודש...

בשורות טובות, יקרה!

מפונקת חמודה שלי

אבל זה גם בחירה שלי..יש לנו קשר מיוחד ורציתי לפנק

בגיל כזה אולי הכמויול כבר קטנות.. 

בכל מקרה לדעתי אפשר קצת להתרוקן בכיור

אפשר לדחות את זה ליום אחר שתצליחו להתארגן מראש?

יש חלון זמן מאד ספציפי...

חדר במלון זה אולי אפשרות... צריך לבדוק...

אבל מה אני יעשה עם הילדים בבוקר?

זה ממש על הבוקר וגם אני אל מבינה בבתי מלון אפשר להכנס מתי שרוצים?

על זה לפני כן

כי עכשיו זה אומר למצוא מעכשיו לעכשיו מלון

ויותר קשה

למצוא מישהו שיבוא לשמור עליהם בלילה

ולקחת אותם למסגרות (מחוץ ליישוב)

אוף ממש חבל שלא חשבתי על זה מוקדם יותר

בסוף אני אשלח אותו לבד לשירותים שהם בלי מזגן שיתמודד ויעשה מה שצריך בלעדיי🤭🫣😅

אני חושבת שאפשר גם לקחת חומר מיוחד שמשמר את הזרע ליותר שעות

אבל אולי זה רק לבדיקה לא להשבחה

שווה לברר

יש מצבים שמאשרים את זה, אבל ממה שאני מכירה זאת די האפשרות האחרונה.

גם אנחנו היינו בלחץ של זמן ומהלחץ בעלי היה בטוח שהוא כבר לא יצליח ולא נספיק….

ולא הבנתי למה אי אפשר בשירותים? אז מה אם חם? זה עניין של דקות וזהו לא?

כמה פעמים אמרו לנו תוך שעה....

אחד הפרטים הכי מתסכלים בטיפולים וגם הלא מדוברים.

נטד קשה להיות זוג שומר הלכה במצב הזה!! מחזקת ומחבקת אותך! ותדעי שזה סיטואציה לא קלה ומאד מאתגרת לרבים וטובים!!

ואיזה מסובך זה עם הילדים

מבינה אותך ככ

אני לא מכירה השבחת זרע רק הבאת זרע לטיפול רגיל

הרבה פעמים לא הספקנו תוך שעה (זה באמת לא ריאלי, רק להתארגן אחרי לוקח זמן..) וגם כשהגענו תוך שעתיים שלוש זה עבר חלק לגמרי בלי בעיות.

לא יודעת לגביכם

בנוסף איפה אתם עושים את התהליך?

אנחנו דיברנו פעם עם רב של הבית רפואה והוא הציע לסדר לנו חדר שם.

וגםמציעה להתקשר לבוני עולם, לדעתי יש להם קו לשאלות חירום. הם נתנולנו יותר מענה בנושאהזה ממכון פועה.

בהצלחה רבה רבה שיעבור בקלות ובבשורות טובות!

לגבי השעה יכול להיות שבגלל שזה השבחה זה חייב להיות תוך שעה? וואלה לא מבינה בזה בכלל

סבב ראשון ומקווה שגם אחרון שלנו בעז"ה

זה במכון של השבחה לא בבית חולים...הוא בעיר אחת וההזרעה עצמה בעיר אחרת...

מה זה בוני עולם? ואולי ננסה באמת אותם/את מכון פועה... למרות שגם על הרב שלנו ששאלנו אני מאד סומכת

בוני עולם זה כמו פועה רק חרדי

מהניסיון שלי לפעמים יש להם יותר מענה ויותר יצירתיות..

וגם לנו לטיפול רגיל אמרו תוך שעה רק כשלקח יותר זה לא היה נורא

אז גם אם לוקח לכם קצת זמן תזכרי שזה אמור להיות בסדר..

כדאי לברר אולי מותר הלכתית שיוציא לבד בשירותים בלעדייך, כי בסוף זה לא לבטלה זה כדי לשבח את זה ולהשתמש במטרה שלשמה הוא נועד.

אם לא תהיה ברירה זה מה שנעשה

הרב אמר לנו שזה עדיפות אחרונה אז בכל זאת מנסים למצוא פתרון

אולי אפילו 2 פתרונות

(בית ריק של חברים שמצאנו, קצת יותר רחוק, או צימר לשעה על הבוקר יותר קרוב למקום-תכלס מחכים לתשובה מבעלתת הצימר)

תודה שהייתן איתי❤️

זה כזה קשה שאין עם מי לדבר על זה (למרות שמבינה למה זה ככה)

*חברה שלי שעוזרת לי, אם את פה במקרה וזיהת אותי- את חייבת להגיד לי🤣

הייתי בקבוצת תמיכה שבה מישהי ספרה שהיא קבעה צימר לשעה בדיוק בשביל השבחת זרע, וקבלו את שוק חייהם כי צימר כזה מיועד בדרך כלל לזוגות שלא בדיוק שומרים על ההלכה או המוסר בלשון המעטה.

היא לא פרטה, אבל אמרה שבעלה היה צריך לעצם עיניים, ושהיא הרגישה צורך אחרי המעשה להבהיר לבעלת הצימר שהם זוג נשוי.

לא יודעת מה הסגנון של הצימר הזה, אבל כדאי לברר.

גם לא לדאוג, לא באמת חייבים שזה יהיה שעה בדיוק עד מסירת הדגימה. לנו אמרו שאומרים שעה כדי שאנשים יביאו את זה תוך שעה וחצי- שעתיים.

הציעה לי גם את זה

אמרתי לה לא תודה

ה' ירחם

ותודה לגבי השעה, זה בהחלט מוריד ממני לחץ...

למרות שיש גם את השעה של התור של ההזרעה עצמה...שסתם פשוט צריך להספיק להגיע אליה בזמן

אם רלוונטי בלניאדו ספציפית יש חדר. אולי בעוד מקומות.

פדיחה לומר אבל כשאני בדקתי מצאתי שיש בכל מיני ערים חדרים לפי שעות. הרב שלנו לא אהב, אמר שזה ממש חילול ה' כזה. כי באים לשם כל מיני זוגות שלא רוצים להיראות... אבל אולי זה עניין של דעה מה יותר בעייתי. בסוף אם אין אופציה יכול להיות שהרב יעדיף להתיר לבעל להסתדר לבד.

מקווה שתמצאו סידור לילדים.

וגם, לא נעים לומר, אבל בפופורציות. הלוואי אמן שזה יצליח, אבל בסופו של דבר זה לא בהרבה יותר סיכוי מיחסים רגילים בזמן. משקיעים בזה את הנשמה. באמת, גם באנו מרחוק וטרללת, ובסוף הרבה פעמים זה לסמן ווי על שלוש הזרעות כדי לקבל אישור לעבור הלאה...

בהצלחה! בע''ה פעם אחת וזהו!

לא ידעתי לגבי הסוף...

טוב אני מתפללת שזה יעבוד אצלינו על הפעם הראשונה אמן!

אני כן באתי לכל הזרעה בתקווה גדולה.

אבל אין להשוות לאחוזי הצלחה ב ivf

כשהסבירו על הכל...

תודה על המידע

שחוזר הניגון, החלטתי לסנן

באמת אבל

אני באופן אישי גם לא קובעת נופש מראש אף פעם אז זה לא מחרבש לי איזו תכנית שאי אפשר לדחות למועד אחר

אני באמת ממליצה להוריד מינון של חדשות. זה ממש בריאות הנפש

זה שתראי ותתעדכני לא אומר שהתחזיןת נכונות וגם אין לנו שליטה על זה. חבל על האנרגיות הנפשיות שאת משקיעה

היום אין מלחמה? אחלה. אז היום נעשה משו

מחר חלילה תהיה? נתאים את עצמנו

( מקווה שהתגובה במקום, שולחת חיבוק בכל אופן❤️)

אני בכללל א בחדשות, כולם מסביב מדברים על זה...בעבודה, בכל מקום.אז אני כל פעם פותחת "וואלה" רק לראות אם מתחיל משהו, קוראת רק כותרת כללית, לא קוראת הכל.מרגישה שרוצה לדעת מה מי מו

אבל שומעת קולות.

לא דיבורים, קולות של מטוסים.

אז הלב מחסיר פעימה, ובלי שאני רוצה אני מעבירה בראש שיש מה שצריך בממד.

ומימי הסגרים בקורונה אני לא דוחה יציאות כמה שאפשר.

וכן, ממשיכה להדחיק ולעצום עיניים בכח, ולהמשיך רגיל.

כי אולי כן, אבל אולי לא

ורק משתדלת לכוון יותר בתפילה, בעיקר באנוכיות שלא יבטלו לי את הנופש

אני גם כמוך, ערוכה עם מה שצריך לשעת חירום,

לדוגמה ההורים שלי באים אלינו לשבת אז דואגת שיהיו גם כסאות נוחים בממד.

ציוד בסיסי בממד יש כבר 3 שנים.

כולל פנסים, מאוורר על סוללות וסוללות. לא שאני חושבת שנצטרך, אבל זה שם כבר מאחרי ה7 לאוקטובר אז למי אכפת..

מחשב של העבודה לוקחת כל יום איתי הביתה.

לפני שבת מטעינה את הנייד ודואגת לנתק מהשקע לפני שבת אם אצטרך לטלטל אותו.

דברים בסיסיים כלאחר יד, כשמתרגלים אז לא מתרגשים מהמעבר משגרה לחירום.

ואז ממשיכה לגמרי כרגיל.

בעיני זה לא להדחיק אלא דווקא הכי לפקוח עיניים...

מעריכה את הכנות באמירה...אבל זה צורם מאוד מאוד מאוד.יש משפחות שמשתדלות לכוון בתפילה שהבעלים , בנים, חתנים..לא יצאו שוב לסבב נוסף...ושלא יפלו חיילים..

הילדים ממש יתבאסו אם יתבטל 😔

מאחלת לכם שלא יקרה כלום, וזה סתם איומיםוהכל יחזור על מקומו בשלום

ימים האלו זה כבר הפך לשנים אלו...

גם שנה שעברה היה חשש ובסוף טסנו ונהנו.

מקווים לטוב..

תמיד יכולים להיות שיבושים מכל מיני סיבות בלתי צפויות אבל אי אפשר לחיות ככה את החיים....

ובד"כ אני בנאדם זורם, ולא אכפת לי מכלום.אבל עכשיו לקראת חופשת קיץ, מבאס.

מבחינתי חיה את החיים, מתכננת תכניות לעתיד כמו תמיד, מקסימום יתחרבש לי.. ממש לא חיה בתודעת מלחמה מתקרבת... אחד הדברים הכי קשים לחיות איתם זה חוסר וודאות, אני מציעה לך לא להכנס לזה בכלל! כעת היום הכל כרגיל, אז ממשיכים. מה יהיה, לא להתעסק עם זה.

אין מלחמה אלא אם הוכח אחרת במשך כמה ימים (עיין ערך המלחמה שהתחילה ונגמרה באותו יום)

בתקופה כ"כ משוגעת

חוץ מלא להחשף לחדשות

צריך גם לא להתייחס לשמועות שרצות שם

כי אין פרופורציה בין כמות הפעמים שדברו על מלחמה לבין הביצוע

מבחינתי ברור שיהיה, וזה רק עניין של ימים.

יש אומרים אחרי המונדיאל שהוא היום.

אבל בעצם לא משנה לי אם זה יתחיל מחר מחרתיים בשבת או עוד שבוע או עוד חודש.

כן קבענו נופש, אולי הוא יתבטל,

יש משימות לסיים בעבודה, אולי זה יהיה מהבית.

הילדים ממילא בבית בחופש.

קניות וסידורים לשנה הבאה צריכה לעשות, חיכיתי לאחרי ט' באב

מקסימום נעשה עם משלוח.

באמת לא יודעת מה כבר יכול להשתבש בשגרה המשובשת ממילא..

ואם לא יהיה גם טוב,

כאילו אין תרחיש שיגרום לתוכניות להשתנות מהקצה לקצה.

היום לקחתי איתי ציוד נחוץ מהמשרד לצורך עבודה מהבית אם אצטרך לפרק זמן ארוך.

מקסימום כל יום אקח ואחזיר מה כבר יכול להיות..

העיקר שלא יהיו לימודים מרחוק, זאת החרדה העיקרית שלי מהתפתחויות מרעישות שכאלו 😜

ועדיין...כמו כזה לפני לידה, שיש מתח מתי ואיך וכמה, חוסר שקט.ככה מרגישה עכשיו

מצחיקה אני

ממילא המציאות לא צפויה ויכולה להתהפך ברגע , אז אני פשוט חיה את חיי רגיל, קובעת מתכננת הכל רגיל. כשנופתע, נתמודד. לא רואה טעם לעסוק בזה.

עכשו קראתי אתכן ונזכרתי שהדאגה העיקרית שלי ממצב כזה זה שיקפיצו אותו למילואים ואני אשאר להשתגע לבד עם הילדונת 😒

איף.

משיח דחוף.

לואפילו לרגע לא הבנתי מהחדשות שכל רגע עלולה לפרוץ פה מלחמה נוספת...

אני אפילו לא מבינה על סמך מה החשש הגבוה?

טראמפ תוקף אנחנו לא...

איראן תוקפת במכוון לא אותנו

נכון אולי

אבל האולימהזה קיים תמיד מבחינתי לאור השנים האחרונות

לא רואה שום הבדל בין האולי..שלמדנו לחיות לצידו ולומרנשזה במילא לא בשליטתנו ובבחירתנו אז בואו נמשיך בשגרה

לבין האולי כרגע

טראמפ רק לוחץ עליהם להגיע להסכם הוא לא משמיד את הגרעין או משהו כזה

לנו אין המון אינטרס בזה

ולכן מבחינתי אין לי אפילו מחשבה כזאת בראש

נכון ברור שאם יעלה להם והם יתקפו פה הכל יכל להשתנות

אבל בסדר זה נכון תמיד באותה המידה בעיני

קיצר בעיני לחיות בחששות של מה יכל לקרות זה ממש לוקח לנו גם את המעט שגרה שפויה שיש לנו בשנים האחרונות

זה עבודה תודעתית

וגם אמונית לזכור בידיים של מי אנחנו

וזה לא סותר שהחשש הכי מובן שיש וטבעי לחשוש ממה יהיה.. קשה לנו עם חוסר ידיעה ברור...

דווקא כאחת שכן קראה הרבה על

להיפך טראמפ מבין שאין איך לעשות איתם הסכמים וההסכמים איתם לא שווים כלום.

הוא מתכנן לפגוע בהם קשות מאוד מאוד וככל הנראה לצורך העניין ישראל תתערב כי יש לנו יכולות שהוא לא יכול לוותר

עכשיו רק העיתוי לא כ"כ ברור

אולי מחכה לאחרי המונדיאל

אולי מחכה לבחירות האמצע שלו

זה לא יודעים... ימים יגידו

אבל מסכימה איתך שלא לתת לזה לנהל אותנו

אני כבר לא מתרגשת מהאולי הזה

עברנו את זה כמה פעמים ונעבור גם הפעם אם יהיה צורך

הוא מפעיל עכשיו לחץ צבאי כבד זורק אמירות מפוצצות ובציוץ הראשון שלהם של חולשה והסכמה הוא יעזוב הכל לטובת -יון מדי י על הסכם

אני ב n12 ו וואלהושם ממש נותנים תחושה של אוטוטו מלחמהאבל עכשיו כולם רק על המונדיאל.

רק עדכונים שטראמפ תקף באיראן

בסדר..

ייאוש דכדוך כניעה רפיסות וכו'... 😏

בלי קשר לימין שמאל פוליטי, באמת שלא כדאי לצרוך מהם חדשות. הם יוצרים התקפי חרדה מכלום.

12 הם ה- מלחיצים

( ע"ע "ערוצי התבהלה...")

תעברי לאתר אחר ( או שתוותרי לגמרי (; )

מתעסקת בזה כי זה פשוט לא רלוונטי בעיניי כרגע.

תהיה מערכה? נתכוונן עם החיים בהתאם.

חבל מעכשיו להיות סביב זה.

מבחינתי הכל כרגיל

כל הזמן דיבורים על היתכנות של מלחמה

תשימי מבטחך בבורא עולם

ותנסי לסנן כמה שאפשר

תלכי עם המנטרה הזו ,הקדוש ברוך הוא דאג דואג וידאג לי ויעשה הכי נכון עבורי ולא לתת לפחד לנהל

זה כבר הפך להיות בדיחה

קרה לפחות פעמיים שאמרו שתיתכן הסלמה וטראמפ איים שיתקוף עוד הלילה. כולם היו ערוכים.

בסוף טראמפ דיבר עם מי שצריך ועשה משא ומתן ואמר שחזר בו. לפחות פעמיים זה קרה אם לא שלוש.

אז מה נתן לנו לדעת מכל התפתחות הזו? סתם לחץ מיותר לשווא . לא בריא. הרצון לשליטה במקרה הזה רק מראה כמה אנחנו רחוקים משליטה. מנסים לדעת הכל כדי להערך אבל הגורמים הגדולים משנים את הכללים על ימין ועל שמאל.

הכי טוב להתנתק ואם יהיה משהואז תהיה התראה מקדימה של 10 דקות .

תנפשי. תצאי. אל תחשבי יותר מדי על מה יקרה אילו... זה לא יתן לך כלום חוץ מדאגה מיותרת.

ואם זה יפתיע באמצע נופש אז תפעלי בהתאם באותה סיטואציה אבל כרגע אין כלום

'יש לי כלים להתמודד עם מה שיגיע'.

באמת אין לנו איך לדעת מה יהיה ומתי.

רק להיזכר בכוחות שלנו, בכל מה שכבר עברנו והצלחנו להתמודד איתו, ולדעת שכל מה שיבוא- יבוא עלינו מתוך אהבה של הקב''ה.

אני שומרת.

גם ככה לא אוכלת יותר מידי בשרי במהלך השבוע.

עוזר אפשר בשר

אבל לא נעים לי חח

יהודים וכזה חח

הכנתי פסטה

תכיני דגים או לפחות קטניות וירקות...

אני כן מקפידה

אולי גם קציצות/בולונז טונה יעזרו לתחושה של "בשרי".

היום גם ראיתי הצעה לשווארמה דג. לא ניסיתי.

אני כרגע בתקופה שדגים מגעילים אותי. 🫣🙄

לא רואה סיבה להקל בזה

אבל איתך בתסכול כי אני מרגישה רעבהההה ואני לא אוכלת חלבון

סורי על הנצלוש אבל רעיונות לחלבון חוץ מדג יתקבלו בברכה חחח

אחרי לידה, כיולדת- יש הקלות בעניין.

תכיני לך דברים מפנקים חלביים ואז אולי החשק לבשררר ירד.

ולא שמרתי. מבחינת בעלי זה אפילו לא היה שאלה. גם לא צמתי בתשעה באב.

איך אומרים אצלנו בשם ר' חיים סולוביצ'יק? אנחנו לא מקלים בחומרת הימים, אנחנו מחמירים בפיקוח נפש.

בגמרא יש נידון על בשר טרף, אז בשר בתשעת הימים...

ולא חשבתי שיהיה לי קשה

אבל ממש קשה

זה אחד הדברים הכי פשוטים שהם עושים.

לא רואה שום סיבה לשלם על פרטי .

הייתי צריכה לקחת תינוק, בהתייעצות עם יועצת הנקה היא אמרה לי שלא כדאי בקהילה אצל אף אוזן גרון כי היא נתקלה בלא מעט מקרים שהם חששו מידי לחתוך עד הסוף וזה לא היה יעיל. נתנה לי שמות של מומלצים לעשות פרטי, ונפלתי מהכסא מהמחיר שזה עלה בשביל פרוצדורה כל כך קצרה ופשוטה שכבר יצא לי לעבור עם ילד נוסף עוד בימי האישפוז בבית החולים. ולוקחים חצי מהמחיר על 'פגישת יעוץ'- לא הייתי מגיעה אם לא היו ממליצים לי גורמים מקצועיים...

בקיצור חיפשתי באפליקציה התרת לשון אבל לא בדקתי אף אוזן גרון אלא מי שעושה את זה והוא כירורג ילדים. מצאתי תור למחרת במקום נגיש יותר מאיכילוב, ובעלות של ביקור אצל רופא בקופה.

בהצלחה!

אני בכללית..

אני במכבי.

אצלנו באפליקציה יש אפשרות לעשות חיפוש גם לפרוצדורה וזה החיפוש שעשיתי

ד"ר רפאל יודסין הוא אחד המומחים לזה, והוא מקבל פעם בשבוע בכללית בשכונת מקור ברוך (בשאר הזמן בשר"פ של הדסה עין כרם, בעיקרון. זכור לי שזה עולה 300 בערך, אבל לא בטוחה כי בסוף התרנו אצלו בקופה).

המאוחדת. הוא עובד גם בכללית.

קצר וחינמי

כמה עלה לך?

עלות פרטית באיכילוב:

התרה 750 / 850 (לא כתוב לי ברור)

בדיקה 350

לא ברור לי אם יש התרה, האם משלמים גם על הבדיקה או שזה כלול ב850.

יש גם מרפאה פרטית של ד''ר בוצר. עולה 925 בדיקה ועוד 925 התרה אם צריך. אפשר לקבל החזר קטן מהכללית.

יודסין מקבל במרפאת הכללית מקור ברוך, פעם בשבועיים בערך. קובעים תור דרך *2700. ואז זה עולה רק עלות ביקור אצל רופא מקצועי (35 בערך).

אפשר להגיע אליו גם דרך שרפ הדסה עין כרם, אם יש כללית מושלם זה עולה 250.

אני שלחתי ערעור לכללית, ואישרו לנו טופס 17 לאיכילוב. כי רק שם יש מרפאת לשון קשורה, והסברתי למה המקרה שלנו דורש דווקא מומחה ספציפי.

בעיניי עדיף תמיד לצפות ללידה בתאריך מאוחר ומקסימום להיות מופתעת לטובה.

לא חושבת שכאדי לך לנסות זירוזים טבעיים בשלב כ"כ מוקדם.

סתם מתיש ומעצבן וכנראה שלא כ"כ יעיל.....

עדיין ממליצה לא לדחוק את הקץ...

עדיף לשנות מיינד ולהנות מהתקופה

להנות מהקצת שקט לפני שהחיים מתהפכים. אבל עדיין אני על קוציםם

יום הולדת בתשעת הימים זה די מבאס

כתבת מדויק.

מתסכל פשןט מתסכל

כבר אין לי כח להלחם ולעשות דברים עם כל טיפת כח שישלי

פשוט מיואשת

סליחה שניצלתי את התגובה שלך🙈

ממש מזדהה,

אני אחרי בוקר שלם של הקאות

וחייבת להופיע בעבודה,

פשוט השרשור שלך בא במקום,

יש כזה דיסוננס מטורף בין איך שמרגישים לבין איך שכל העולם מצפה שנתפקד.

אנימלא חושבת שהבעיה אצל הרופאים...

הבעיה אצל כולנו , לא באשמתנו, אלא הפתרון אצלנו אני מתכוונת..

אנחנו בקצב חיים מטורף, מנותקים מהטבע, מהנשימה, מהמחשבה, הכל מהר, על אוטומט, הספקים, הספקים, הספקים

להוכיח את עצמי לכולם

וכו וכו

..

אז זה לא אשמתנו

המירוץ הזה

אבל הפתרון אצלנו...

וזה קשה

מאוד...

אבל לפעמים

אין ברירה לעצור...

בכל מקרה חיבוק גדולללל

וזה עובר!!!!

לא מסכימה איתך רופאים לא אמורים לרפא את הבחילות וההקאות

ככה זה לחלקנו, זה הריון (לחלקנו), וחוץ מהכמה כדורים, ועירוי, מה את עוד מציעה? להעלים את זה אי אפשר.

כן מסכימה שמקומות עבודה בישראל, יאשרו חופשת מחלה לאישה עם היפרמאזיס, כי באמת שלא ניתן ללכת לעבוד עם ה"מחלה" הזו.ביטוח לאומי, משרד הרווחה, העבודה והלא יודעת מה, צריכיםפ להכיר באישה עם היפרמאזיס כמחלה ולתת לה אישור לשהות בביתה, עד שתתאושש (לרוב עובר אחרי חודשיים- שלושה)

קשה מאוד מאוד

בכל אופן במצבים דורשי אשפוז.

לא עשו לי שום בעיות. אישרו תוך יום מהגשת הטפסים ותוך יומיים הכסף היה בחשבון.

נתנו לי שמירה לחודשיים, הספיק כי היה גם חודש של מלחמה ופסח בהתחלה, שלא עבדתי.

וזה היפרמאזיס לכל דבר(פשוט לא מאשפזים, כי עושים עירוי בקופה ושלום)

האמת שאני אף פעם לא ניסיתי לקחת שמירת הריון בגלל זה, כנראה באמת אפשרי.בהיפרמאזיס, אצלי בכל אופן, המצב כל כך נואש, שממש לא מעניין אותי העבודה והכסף באותם הימים.רק שיעזבו אותי להקיא ולסבול בשקט.

לשאלתך, הלכתי ללמוד רפואה כדי לעזור לאנשים ולרפא אותם.

להתאים גיל לעובר ולפתח בדיקות יכול להיות מציל חיים, והציל חיים של לא מעט עוברים ואמהות כך שלא הייתי מזלזלת בזה.

עברתי הריון, הרגשתי זוועה ויחד עם זאת שימח אותי מאוד שניתן להציל את חיי וחיי תינוקי בזכות בדיקות. והצלת חיים עומדת בעדיפות עליונה בפיתוח והשקעת תקציבים.

רופא שאומר שהריון הוא לא מחלה זה בעיה כי יש פעמים שהריון הוא אכן מחלה.

אבל לא ברור לי היציאה נגד ציבור הרופאים בישראל

ומאיפה את יודעת שלא מתאמצים למצוא פתרון? הבעיה היא שההורמון שמחזיק את ההריון הוא הוא זה שגורם לצרות שנלוות אליו אז את הגורם לא נוכל להעלים ובסימפטומים עושים כמיטב היכולת לטפל, בין אם זה בונגסטה או זופרן במצבים קיצוניים יותר.

סטודנטית לרפואה, אמא.

95 בצום,או אחרי סלט?

מה הערכים שלך בדרכ?

בצום היו תקינים אבל התחילו לעלות- 105 וכזה...

העניין הוא שגם אחרי אוכל אני רואה שיש עליה.

אפילו שהיא עדיין בגבול התקין-

אם פעם סלט היה מביא אותי ל80- היום הוא יכול בכיף לעשות לי 95.

יכול להיות ירק ספציפי שמקפיץ סוכר

זה רק סלט?

או בעוד דברים?

מהנסיון שלי כל הריון היו דברים אחרים שהקפיצו את הסוכר,תנסי לעקוב בנפרד אחרי המרכיבים.

לפעמים גם טונה בשמן. לפעמים קוטג'.

לא משהו שאמור להעלות סוכר.

שווה לך לבדוק.

קוטג' לי היה בסדר.

תנסי במקום אולי ביצה קשה

תנסי גם לבדוק פלפל,לא אמור אבל יש הפתעות בחיים האלה.

הבעיה שהרופאה רוצה שכבר אתחיל גלוקומין ואני ממש ממש ממש לא רוצה תרופות

לידה שמתפתחת לבד

זה מאזן ממש.

ועושה טוב לגוף והכי חשוב שזה מאזן את הסכרת.

לי לא

אני גיליתי על סכרת רק לפני שבוע ואני עוד בשלב שבודקת מה מעלה. גם לי יש קצת חריגות לצערי..

הכי עוזר הליכה נמרצת בערב לפני השינה לפחות רבע שעה

חוץ מזה לאכול משהו שומני לפני השינה- חופן שקדים, או משהו בסגנון