כשזה כמובן משתדרג עם הזמן

ומהצד השני- העבודה והאחריות להיות אמא לא נעלמת גם בגיל 5(ומניחה שגם בגיל 15, אין לי נסיון)

יוצאת לגן עכשיו, אפרט מאוחר יותר בע"ה על מה הגבתי🫣

אבל בגיל חמש מי שלא רוצה קטאן שילך לחבר..

מחכה כבר שיהיה אפשר לעשות דברים לא רק כשהוא ישן. חלק מזה זה גם להתנהל ברגוע עם הגדולים. נגיד בחג בקושי הכנתי סלטים למרות שקניתי מצרכים ואוהבים אצלנו, כי לפני הארוחות הייתי בעיקר סביבו..

או שלא הוצאנו מנה אחרונה כי הוא לא ירד ממני בארוחה (לא הסכים לשבת בכיסא שלו) ולא רציתי שהוא ילכלך אותי, אז ויתרתי על הרעיון.

אתמול יצאתי לרוץ עם הגדול שלי (בן 11) והרגשתי פתאום כמה זה חסר לי.

אז אצלי הוא היחיד שלי, בן שניה לחמש מתוק חכם והיפראקטיבי🙈🙈

ממש הרגשתי איך באיזור גיל 3 הייתה לו קפיצה התפתחותית-קוגנטיבית משמעותית, כזו שאיפשרה לו לשחק גם לבד, לקחת לעצמו אוכל בסיסי(נגיד פרוסת לחם מהשקית, בלי ממרח) ובכללי יותר היה אפשר לעשות דברים שהוא שותף בהם או לחלופין לא שותף בהם אבל יכול לשחק לידי או בסלון או משו כזה בזמן שאני עובדת..

רואה את זה גם על אחיינית שלי, ההורים שלה גרושים אז היא הרבה אצל ההורים שלי שבתות עם אבא שלה.. וממש ראינו את ההבדל בסביבות גיל 3 שנהיה הרבה יותר פשוט להתנהל סביבה וגם לאח שלי נהייתה יותר אפשרות ללכת לתפילה או לנוח בלעדיה.. בלי שהיא תבכה שהיא לבד(למרות שהיא עדיין כמובן לא יכולה להיות לגמרי לבד בלי השגחה)

וגם הם נהיים בשלב שאפשר לשחק איתם..

שיחקתי השבת איזה משחק קופסא(שלוף ואז זוללים) עם אח שלי שבן 9, הבן שלי שבן 5 ואחיינית שלי שבת 3 וחצי..

אז נכון שהיא לא לגמרי הבינה את החוקים ולא שיחקה בדיוק כמו הגדולים יותר, אבל היא כבר מספיק גדולה כדי לשתף אותה בלי שהיא תהרוס הכל, שזה בעצם מה שאת מחפשת

חלק מהדברים שכתבת יותר אישיים לילד.. ספציפית הבן שלי נרדם עם שירים/סיפורים ברמקול בחדר מאיזור גיל שנתיים וחצי ואנחנו אף פעם לא "מרדימים" אותו..

אבל אח שלי שבן 9 עד לא מזמן כן היה צריך קוצ'י מוצ'י לפני שהוא נרדם🤭

ואי חפרתי המון..

מקווה שלא כתבתי מידי בבלאגן ושעזרתי..

תודה רבה על הפירוט!

ואיזה קטע שנולד לך אח ארבע שנים לפני שהפכת לאמא בעצמך

ילד בכור זה מאתגר בכל גיל, אין שגרה עם גדולים יותר שהוא נכנס לתוכה, אז אם בכל זאת הרגשת הקלה זה בהחלט מעודד.

וגם עם האחיינית, אם בלי אמא שלה היא עשתה קפיצה אז כנראה שזה אכן הגיל שעושה את שלו.

נשמע שיש לכם דינמיקה משפחתית ממש טובה בין כולם (אח שלך הקטן עם הבן שלך והאחיינית)

שתזכו לרק נחת מכולם!

אבל לצערי היא לא זכתה להגיע להיות דודה...

אבל הילדים הגדולים שלי באמת די גדלו עם האחות שנולדה לפניה (הייתה בת 5.5 כשנוחגה הבכורה שלי). היא תמיד הייתה מעין אחות גדולה (ורחוקה) ונערצת...

מקווה שהנכדה שנולדה היוותה מעין נחמה כלשהי להורים שלך.

אבל כן, החיים שהמשיכו ביתר עוז ושמחה בהחלט מהווים נחמה...

תודה!

לא שתמיד הכל נחמד ונצנצים, אבל אכן כיף להם מאוד שיש להם אחד את השני..

ההקלה הגיעה באיזור גיל 3

לגבי שינה עד חודשיים לפני גיל 3 הוא היה נרדם בעגלה, עשיתי איתו תהליך של הרדמות במיטה בשיתוף פעולה שלו, זה לקח שלושה חודשים עד שהוא הסתגל להרדם לבד במיטה שלו.

באופן כללי אני כל הזמן עובדת איתו על שיתוף פעולה, באיזור גיל 3 שיתוף הפעולה שלו מאד השתפר, יחד עם הדיבור שלו שנהיה שוטף וקל לנהל איתו דיון.

תודה על העידוד, אז זה הולך ומתקרב.

וכן חשבתי על זה לדחות את ההתעסקות עם שינה עצמאית עד שיגדל עוד קצת ויהיה יותר קל לעשות את התהליך,

נראה מה יכריע קודם.

ולגבי הדיבור- את ממש צודקת. הוא באמת עוד לא מדבר.

לכל העקרונות והתהליכים שאת עושה אאיתם?

את משהו לא רגיל, באמת, מקווה שאת מודעת לזה

זה בעיניי מהות החיים ללמוד, ללמד, להשתפר, למצוא דרך, להתמודד עם קונפליקטים, להוביל ולחוות תהליכים. לא צריכה להחזיק ראש, זה זורם לי בדם

אני הכי שאנטי שיש, תהליכים ולהחזיק ראש זה ביג ביג נואו

הסגנון חישיבה המסודר ההגדרתי..מושלם לזה

גם במקצוע שלי יש תהליכים לא פחות מענינים

יש ילדים קטנים יותר שכבר נרדמים עצמאית, ויש ילדים שובבים יותר שגם בגיל גדיל לא זורם איתם לשבת בתפילה...

למשל השבת בקריאת התורה הוא ישב ליד אח שלו. (בן 11)

בעלי גבאי אז תוך כדי שהוא מעלה לתורה ועושה מי שברך הקטן זורק קריאות ביניים והיו כמה מתפללים שהתייחסו אליו בקושקוש וחמודי אז עוד יותר הוא נהנה מהתשומת לב.

הוא לא התפרע או משהו, סתם לא יכל להיות בשקט.

רציתי להוציא אותו אבל אף אחד מהעזרת גברים לא שם לב שאני מנסה...

אח"כ שאלתי את בעלי, הוא אמר שזה לא נחשב הפרעה, שיש מבוגרים שיותר מפריעים ממנו.

וגם יש פארק צמוד לבי"כ ואין מכוניות ברחובות, ובגלל שהוא הקטן של הקהילה לא חסר מי שיוציא אותו, הוא פשוט דבוק לאמא עדיין.. גם בתפילת ילדים הוא יושב עלי, אפילו לא מוכן לשבת בכסא לידי, רק עלי.

באופן כללי זה לרוב בגרף עליה מתמיד... יש לפעמים קצת נפילות, לפחות אצלי אם הוא (הוא בן שנתיים) מצליח לפתוח את המקרר,

וזה אומר עוד מקום שהוא יכול לעשות בו שמות זה סוג של ירידה, אבל באופן כללי הכיוון הגורף הוא שמיום ליום נהיה פשוט יותר, יש עם מי לדבר, יש גם מוטיבציה להיות גדול יכול ואחראי, וזה מאד משמעותי..

ונראה לי בגיל שנה- שנה וחצי הרגשתי את ההבדל.

(עד גיל 2 עדיין ינקה)

אבל היא כבר משחקת עם הגדולים יותר ולא צריכה אותי כשאני לא בסביבה.

(כשאני לידה היא ממש דבוקה אלי...)

כשהיא לבד הרבה יותר קשה לי. היום הוצאתי את הגדולה שלי (בת 6 וחצי) מהצהרון מוקדם כדי שתהיה איתה קצת...

לגבי שינה- גם אצלי היא ישנה במיטת מעבר, אבל לא נרדמת לבד- היא מטפסת על האחים שלה, קמה כל רגע... אז אנחנו שמים אותה בעגלה, ורק אחרי שהיא נרדמת היא עוברת למיטה שלה.

באמת אני לא יכולה לעשות דברים בבית כשהיא נמצאת איתי לבד, אלא אם כן אני משתפת אותה. וזה לא תמיד נח לי... כי למשל אם אני שוטפת כלים והיא מצטרפת, אז זה מחייב גם שטיפה של המטבח אח"כ והחלפת בגדים שלה...

מניסיון של פעמיים שבהן הקטן היה בן שלוש (ואז ב"ה הצטרף עוד אחד או שניים למשפחה).

בגיל שלוש הם בדרך כלל גמולים כבר (למרות שאצלי רק מתחילים גמילה בגיל הזה ), יודעים להעסיק את עצמם, פחות נוטים לסכן את עצמם (לפחות רוב הילדים), מוכנים להישאר עם אנשים שהם לא אבא ואמא (שוב, גם זה רק אצל רוב הילדים).

וכמובן - זה בסופו של דבר אינדיבידואלי לכל ילד...

(רואה עכשיו על עצמי - שכשאני מתכוננת לצאת מהבית אני דואגת לסידור ולשמירה בעיקר לקטנה, וכל השאר - מגיל ארבע ומעלה - כבר פחות דורשים את זה מבחינתי, כל עוד יש מישהו מספיק גדול בבית. זו בהחלט הקלה לעומת התקופות שבהן היו לי שני קטנים או אפילו שלושה...)

הקטן שלי בן ארבע

ומרגישה שהגעתי לשלב שלא קרה לי מעולם

תמיד בשלב הזה כבר היה לי עוד אחד לפחות.

היום אני יכולה יותר לתכנן דברים איך שנוח לי

אני גם יכולה להסביר לילד דברים בצורה שהוא מבין, יש עם מי לדבר

אבל יש לי שניים, וזה ארכת כי הם מעסיקים את עצמם

למרות שהבת יחסית הייתה תלותית לעומת הבן..

הקלה יותר בזה שהם הולכים לשירותים לבד ומתלבשיםלבד. התרגחו למיטות שלהם ולא יוצאים אלף פעם בלילה

לא ישנים צהריים ונרדמים מוקדם

אפשר לתקשר איתם ולתת לם משימות

זה באמת אחרת מהשלב הזה של הגיל הקטן יותר

אבל לי אישית קשה יותר עם הגילאים הגדולים יותר ואני גם כן עושה דברים כשהוא בבית וער אז לא יודעת לענות לך

נמשיך לחכות בסבלנות ולהנות ממה שאפשר בגיל הזה, וב"ה שיש על מה.

אז די קרובה בגיל.

נרדמת רק בהנקה גם ביום וגם בשנת לילה. לםני כמה חודשים גמלתי מהנקת לילה כי הרגשתי שאני נהפכת לצל של עצמי והיה שיפור משמעותי ממש בשינה וגם לוקח לה פחות זמן להרדם בלילה.

כן לאחרונה היא רוצה לישון רק בסביבות שמונה וזה קצת תוקע אותי עם יציאות בערב אבל בימים שיודעת שצריכה לצאת ממש מקפידה שלא תישן הרבה ביום וזה עוזר.

גם אצלי כשהיא איתי כל דבר זה כפול זמן אם לא םי שלוש ולצערי לפעמים גם מלווה בבכי.

יש אחים גדולים שעוזרים אבל גם להם לפעמים נמאסוגם היא איכשהו לא תמיד משתפת פעולה.כשהיא ערה אין מצב לישון גם אם בעלי נמצא אלא אם נועלת את הדלת של החדר( עושים את זה לפעמים כשאין ברירה)..

אותי מנחם שבגיל שנה וקצת היתה קפיצה משמעותית בהתנהגות והקלה מטורפת ( היא בכתה מהרגע שנולדה עד גיל שנה וחודשיים כמעט רצוף) אז מצפה שגם בגיל שנתיים תהיה עוד קפיצה ובאמת רואה שככל שהיא מתפתחת יוצר היא נהית יותר נינוחה.

אצלי היא מאוד תקשורתית וכבר מדברת וגם כשמחרטטת מילים אפשר ממש להבין אותה וזה מאוד חשוב לה ומרכיע אותה. וגם היא בלי מוצץ למרות שלאחרונה היא כן קצת לוקחת אבל לא כשבאמת צריך.

את צריכה לחפש עגלה יציבה קלה עם גלגלים אחוריים גדולים ושאין לה קיפול מטריה

מהניסיון שלי צריך גלגלים אחוריים גדולים וזה מקל מאוד. ותהיה קלה כמה שאפשר. ולגבי הבוגבו פוקס - היתה לי והיא כבדה מאווווד. נכון, הגלגלים שלה ענקיים, אבל הכובד בעיניי לא שווה את זה.

הברייטקס מהדגמים הישנים מעולה במדרגות.

למרות שיש לה הרב חסרונות אחרים אבל אל יד צורך ממד יום יומי במדרגות אז זה טוב

כשהילד קשור האמבטיה בשום אופן לא

אז אם מדובר בתינוק קטן חשוב טיולון שמתאים מגיל 0

מעבירים למנשא?

להוריד במדרגות אבל אמבטיה זה ממש סכנה

אם באמת יד צורל גדול יום יום במדרגות אז הפתרון הוא טיולון מגיל 0

מה הכוונה אסור להוריד במדרגות? מאיזה בחינה ואיך אמורים להוריד?

ויכול להיות שאם עגלה נהרסת עם שימוש במדרגות, לא יתנו אחריות.

עולים ויורדים לאט ובזהירות.

יותר גדולים מהסיילו הרגילה.

יחסית סבבה לי איתה במדרגות (אני עולה איתה קומה וחצי כזה) אבל בסוף זה עדיין עגלה ומדרגות😅

האקסל יותר כבדה והדלגלים יותר מסיביים

פחות להיט במרגות

ממליצה גם על בייבי בוס

עולים את המדרגות יותר טוב בעיני וההבדל במשקל הוא לא דרמטי

לי יש רוברסטו של מונה והיא סבבה במדרגות

תודה!

תודה!

גם הכובד של לסחוב את העגלה במדרגות (בעיקר בעלייה).

וגם עד כמה עגלה עולה יורדת חלק, בלי להיתקע.

לבעיה הראשונה עדיף עגלה כמה שיותר קלה.

לבעיה השנייה עדיף עגלה עם גלגלים גדולים שנוחים יותר במדרגות, ולא נתקעים.

אבל גלגלים גדולים מכבידים על העגלה.

לי יש ספורט ליין סיילו xl, ואני מסתדרת איתה במדרגות.

בטיולון של צ'יקו לייטוואי פחות נח במדרגות.

זה מאוד קשה לעשות את זה באופן יומיומי, בטח אחרי הלידה

הייתי מעדיפה טיולון קליל שמתאים לגיל הזה, ואם צריך אמבטיה אז רק בבית

אם מדוברעל פעם בשבוע שבועיים אז כל עגלהלא כבדה מידי יכולה להתאים לדעתי, לנו יש ספורטליין כמו שלכם, גם באותו גיל😁

היא נחשבת יחסית קלה אבל גם זה כמעט 10 קילו בלי תינוק..

מדייקת שאני מתכוונת להרים את העגלה, לא להעלות אותה מדרגה מדרגה

בכניסה לבית יש לנו בערך 20 מדרגות, שיהיו בלתי נמנעות בהתחשב בזה שאני אאסוף מהגן..

וטיולון בגיל הזה בחורף, לא קר?

לא התנסיתי בטיולון בחורף אבל אם מלבישים טוב נראה לי ממש סבבה

בגלל זה בעיקר מחפשת משהו נוח

החסרון הרציני הוא שאי אפשר להשאיר בה הרבה זמן.

אלא אם כן התכוונת להרים מהידית כמו סלקל, שזה ממש כבד.

אולי אנחנו לא מדברות על אותה דונה?

כי אני אפילו לא מצליחה לדמיין איך זה נוח לעומת עגלה. כשאני הולכת למקום עם מדרגות, אני משאירה את הדונה ברכב, מעדיפה להוציא עגלה לפתוח לקפל מאשר להסתבך עם הדונה במדרגות.

ואני בחודשים הראשונים משתמשת בגלל זה במנשא.

זה ממש נח, וגם כיף ומחמם בחורף.

ואז זה גם פחות משקל, גם על אותו עקרון של דונה וגם פחות כסף, שזה הכי חשוב😉

תודה לכן על העצות והתובנות🩷

תנסי לצעוק את השמות עם בליעה של התחלה או סוף, זה לא מבלבל...

(רק אות אחת שונה)

כן חשבתי על זה בבחירת השם, אבל זה לא מורגש ביומיום לא חושבים על זה והשמות בול מדוייקים להם כל אחד לאופי

(לאחת יש גם עוד שם).

לדעתי זה דומה ולא הייתי נותנת, אבל אפשר גם לתת.

נגיד נועה ונועם לא הייתי קוראת. אבל נועה ונעמה זה נשמע מספיק שונה

מרגיש לי כן דומה מדי.

כל הזמן אתבלבל ביניהן, בטעות.

יש לי שני ילדים שהשם שלהם מתחיל באותה אות ואני כל הזמן מתבלבלת ביניהם.

אבל חוץ מזה לא רואה בעיה.

ולא קשורים בכלל האמת.. זה פשוט יכול לקרות😅

עוברת על כל השמונה לפני שמגיעה לילד שרוצה🤣

ולא רק בילדים מאותו המגדר, אני לגמרי יכולה לעבור על שמות כל הילדים שלי וגם של האחיות שלי עד שאגיע לשם הרלוונטי, ואני לא כזו זקנה

אני מתבלבלת בניהם. 🫣

(אפילו לא אותה אות מתחילה)

הדמיון בין נועה לנעמה הוא יותר בצורה הכתובה, אבל כשאומרים את השם זה לא נשמע דומה, פרקטית אנחנו משתמשים בבית יותר בדיבור מבכתיבה אז לא נראה לי משמעותי.

יש לפעמים שמות שנראים שונים אבל לפעמים נשמעים דומה, לי למשל יש 2 ילדים שהשם שלהם שונה ממש בהתחלה, רק ההברה האחרונה זהה, וקורה שקוראים לאחד מחדר אחר והשניה עונה.

ועוד 2 ילדים שבכלל לא חשבתי שהשמות שלהם דומים אבל מסתבר שגם הם מתבלבלים כשקוראים להם מרחוק, שם גם יש צליל אחד זהה אבל אפילו לא באותו מקום בשם.

וגם זה לא נורא, מקסימום קוראים פעמיים, בסוף מבינים למי התכוונו,

ובכל מקרה כשבאים חברים למתבגרים אצלי, הם קוראים להם בשם המשפחה...ואז זה נשמע אותו דבר לכולם...

נועה במלרע יותר דומה לנעמה.

נועה במלעיל פחות דומה.

ואני כן אחת שמציק לה דברים כאלה.

יש דמיון, נכון, אבל זה לא דומה שמפריע

לי יש נעמה, תכננו לקרוא לבת שאחריה נועה ובסוף פחדתי שזה דומה מדי ולא קראנו ככה.

תכלס זה לא באמת כזה דומה. ואם הן לא אחת אחרי השניה אז בכלל לא סיפור לדעתי

יש לי ילדים עם שמות יותר דומים בשמיעה.

לקח זמן עד שמצאתי שמות שאני אוהבת, אז הם באותו סגנון🤭 והמחשבה שלי היא שלכל ילד בפני עצמו מגיע שם שאני אוהבת😍

יש לי חברה שלבנות שלה קוראים כך ואף פעם לא חשבתי על זה, עד השאלה שלך😜

בכתיבה קצת אבל לא משמעותי

לי לא היה מפריע

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה

חצאית צרה וחולצה קצת רחבה -בלי חיתוך מעל הבטן, אולי עם גומי למטה -לא סגורה אם זה מדגיש את הבטן או לא. באופן כללי חולצה וחצאית הרבה יותר מטשטש משמלה בהריון

איזה גזרה חשבת?

כאילו שאין לה שום חיתוך

אני אחרי לידה עם בטן קטנה וזה ממש מטשטש

פעם אחת.הצליחו לבדוק אותי לאחר מריחת עזרקאין

פעמים אחרות נתנו אפידורל בשלב מוקדם יחסית, פתיחה שתיים וחצי שלוש. והבדיקה שלפנח הייתה באמת קשה

זה משהו שמי שלא חווה לא יבין. את זה שלא לפחד מהלידה אלא מבדיקת הפתיחה...

שעושים הכנה והיכרות לפני הלידה.

לדעתי יש גם בקפלן אבל אני לא בטוחה.

גלגלי על זה.

באסותא קוראים לזה פרוייקט עטופה.

ואז אפשר לעשות תיאום ציפיות. ולראות מה רלוונטי ושידעו את הסיפור קודם.

כי בסוף, כשתהיי בלידה, יילדו אותך גם בלי בדיקה.

עדיף כמובן מקום שיכילו את זה, או מקום שיש לו אפשרות לפגישה עם מיילדת לכתיבת תוכנית לידה מראש, כדי שלא תצטרכי להיות אסרטיבית ולהשקיע כוחות בסירוב לבדיקת פתיחה.

ככה הבדיקות לא יכאבו

בעיקרון, זכותך לסרב. אבל בפועל נראה לי שזה יכול להיות מורכב.

פשוט פעם שעברה עשיתי הכללל

נפגשנו עם הצוות לפני בתשלום והסברנו

ופשוט חייבו אותי להיבדק!!! ובלי זה לא הסכימו שאכנס לחדר לידה..

ועוד אנשים הבהילו אותי שאי אפשר להיכנס לחדר לידה בלי בדיקת פתיחה,

אני באמת לא מסוגלת לעבור את זה....

אולי להביא מישהי אסרטיבית שתהיה גם שם איתך?

דולה שתדבר עם הצוות בשבילך

לי ממש ממש עזר

ממליצה על מוריה אלישע במרכז

יש שלב שרואים ולא צריך לדעת.

גם אם הרדמה של אפידורל מרגישים את הבדיקה?

ולא יודעת מי במליץ על קפלן ובאיזה קטע,

אני לא ממליצה בכלל ובטח לא אם את צריכה רגישות וגמישות.

גם אסף הרופא לר מומלץ.

יש לך אפשרות להגיע עד עין כרם?

בדיקת פתיחה אחת!! והיריון בלי בדיקה וגינלית... בגלל טראומות עבר. זה אפשרי. זה דורש תיווך ובקשה לרגישות. ואם את לא מסוגלת עצמך ממליצה ממש שתהיה איתך מישהי בשביל זה. זה ככ שינה לי את החוויה. ממליצה לחשוב איך יהיה לך הכי נעים לתווך את זה. חלק מהמסע של ההיריון והלידה...

מאחלת לך חוויה טובה ומתקנת!

לא מסכימים להיכנס או לקבל אפידורל לפני שיש פתיחה כלשהי....

אין קסם. זה באמת קשוח

נרשמתי הרגע רק להגיב לזה.

גם לי יש ממש חמור...

לי לא עושים בדיקות פנימיות.

רק במקרים ממש נדרים.

כשאני יודעת שהרופאה מבינה את הסבל שלי ובטוחה שזה לא מיותר.

ולפי הקצב שלי...

(היה לי חשש להפלה מוקדמת.

באולטרסאונד ניסו לשכנע שחייבים

לא הסכמתי.

ועשו לי חיצוני..

ב"ה שיסתדר.

אם לא הייתי שוקלת מה לעשות)

אני יולדת בגלל זה רק בהדסה עין כרם.

הם ממש מתחשבים.

הגעתי לפני לפגישה לפני לידה

ככה שכתוב להם במחשב

והם היו ממש עדינים

נתנו לי מילדת עם מלא סבלנות

ובדסקרטיות

וגם הרופאה עודכנה

ממש ממליצה..

חוץ מזה כדאי לטפל

זה לא נעלם אבל משתפר עם טיפולים

אפשר לפנות למכון פוע"ה

לנו הם מאוד עזרו

בריאות וכח!!

לדעתי אם האטופיק בשליטה ומספיק לה קרמים ללא מרשם אז אין צורך ברופא עור, אם היא סובלת והאטופיק מחמיר אז ברור שצריך ללכת לרופא,

אם גם אצלכם תור לרופא עור טוב קשה להשגה, אז עדיף לקבוע מעקב פעם בחצי שנה ואם אין צורך אז לבטל.

אולי באמת נקבע ליתר ביטחון תור לעוד חתי שנה.

למישהי יש המלצה לרופא עור טוב ומסביר פנים בכללית ירושלים?

יש מצב לרכוש עוד אחד זהה?

שוב בקרוב)

אני תוהה אם היא לא תריגש בהבדל, כי הדובי הנוכחי כבר מרוט בהתאם לשימוש בו, ודובי חדש לא ירגיש לה דומה

(מצד שני, אצל המטפלת שלה גם יש את הדובי הזה, והיא תמיד התקשתה לעזוב אותו, כאילו היא חושבת שהוא שלה... והודבי של המטפלת במצב הרבה יותר טוב מהדובי שלה🙄)

כן? לזמןש הוא בכביסה

בקרוב למשהו קטן..

אצלנו לפחות זה מקובל מאוד לשאול ואני בטוחה שישמחו לעזור..

(למרות שזה מרגיש לי "בגידה" בדובי האמיתי, שנביא לו מעין מתחרה🙈 אני כזו שנוהגת לייחס לבובות רגשות, ויהיה לי קשה להימלט מזה🤭🤭)

במחשבה שניה, לא הייתי מתנגדת שבעלי יתפצל לשני גופים. בזמן שאחד ישן / בעבודה - השני מתפקד בבית. כוח על שימושי דווקא.

האמת שלא הייתי מכניסה למרפאות. וגם לא מסתובבת איתו ברחוב. מכניסה לתיק.

בבית ואצל המטפלת היא גם ככה מסתובבת ואוספת חיידקים לאורך זמן. אז זה לא כזה משנה בתכלס...

גם עוד מעט נתחיל טיפול אצל קלינאית תקשורת בקופה (אחרי שסיימנו טיפול פרטי), והדובי מאוד עוזר לה להשתחרר ולא להתבייש... (לפחות במרפאה קלינאית התקשורת נמצאת בקומה אחרת משאר המרפאה)

בקופה אני ממש נגעלת אבל קיצונית כנראה... הייתי באמת שואלת אם מישהו נוסע לאיקאה בקרוב. זה די שכיח

זו הקטנה או הילדונת?

הייתי מנסה להגביל קצת האמת.

כמו שמכורי מוצץ לומדים רק במיטה או רק אחרי הגן וכו'.

גם הקלינאית הפרטית אמרה שצריך קצת להגביל אותה... (בעצם גם את קלינאית, נכון?🤭)

אבל כרגע זה עוד נראה לי מוקדם. (באמת לילדונת יש כרית שהיא מכורה אליה מגיל קטן וכמובן גם מוצץ, ובשנה האחרונה אנחנו לגמרי משתדלים להגביל אותם רק למיטה...)

בכל אופן, היום הדובי הציל אותה כמה פעמים כשהיא נפלה בפארק - היא נפלה עליו, וככה לא קיבלה מכה חזקה. אז נראה לי שהוא באמת נחוץ לה😅

(אבל הצלחתי להשחיל אותו למכונת הכביסה ב"ה...)

שנתיים זה לא קטן כדי להגביל את זה לבית ולמטפלת ונגיד לנסיעה ברכב ואז לתיק כשיוצאים או מגיעים לאנשהו... אבל כמובן לבחירתך.

לפחות לא כזה שיכול להכיל את הדובי...

שקית מיוחדת שתהיה ה''בית'' שלו כשמסתובבים בחוץ? ולהניח בסל של העגלה או ברכב.

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣