רעיונות לזמן מסך לילדה בת 5.5חלומות חלמתי
אנחנו מאפשרים לה לראות 10 דקות ביום (כמעט כל יום, אם היא מבקשת)

היא רואה ביוטיוב, התחילה מסרטונים של קוקומלן(למי שמכירה) אבל לאחרונה זה מעניין אותה(בצדק)
ולאחרונה היא מצאה כל מיני סרטונים של ברביות שכאילו מציגות סיטואציות(באנגלית, היא לא מבינה אבל מתעניינת)
ומשם היוטוב המקסים גלש איתה לכל מי בת הים שטויות כאלה.


תכלס אני לא אוהבת שהיא רואה את זה ורוצה למצוא לה אלטרנטיבה של משהו נורמלי.
לא בהכרח עם תוכן חינוכי משמעותי, אפשר קליל, אבל לא רדוד ולא שטויות.

אם למישהי יש רעיונות, אשמח!

(נגיד היא גם אוהבת לראות קישוטי עוגות, ועם זה אין לי בעיה. חוץ מזה שזה מתחלף מאד מהר וזה קצת אובר גירויים...לכן מעדיפה לא כל יום את זה..)

תודה מראש!
טיגי הטיגריס, סימון,יעל מהדרום

לק"י

 

ויש יותר ארוכים כמו טרו וממלכת הקשת ושלומי וסתם.

ניידת החלומותאין לי הסבר
לא חושב. שכדאי לתת לה חופשי ביוטיובאביול
כי זה מהר מאוד גולש להרבה דברים. אפליקציה מומלצת זה יוטיוב קידס, אפשר להגביל בזמן ולבחור איזה סרטונים היא רואה.
יש גם הידברות לילדים וערוץ מאיר.
יש יוטיוב קידס גם במחשב?יעל מהדרום
אני מניחה שאם הכרום מחובר למייל שלךאוהבת את השבת
אז יכול לעבוד. .
השאלה אם זה לא רק אפליקציה, ואז זה לא למחשביעל מהדרום
כן בכתובת הזוoo
תודה רבה! אני חייבת לנסותיעל מהדרום
לא יודעתאביול
ממליצה להעביר את הזמן מסך למחשב, יותר בריאאוהבת את השבת
מבחינת קרינה, יותר בריא לעיניים ופחות ממכר...

גם יותר בשליטה שלך
וגם פחות ממכר מהמסך טאצ' שנמכר את כולנו המיידיות של ההתחלפות לש דברים, מין סיפור מהיר ותמיד כזה, כל הזמן..
פרקי בובות, ג'ורג הסקרן באנגליתחילזון 123

ולא ממליצה לתת לדפדף לבד ביוטיוב.

אני אומרת להם לקרוא לי כשנגמר סירטון ורק אני מפעילה, במיוחד אם זה משהו חדש ולא עוד פרק ממה שהם ראו.

 

מאשה והדב זה חמוד ופרקים קצרים. אבל יש קצת לפעמים דברים של חג המולד וכאלה .

 

פרשה בקטנה זה חמוד וקצרצר.

רחלי הקטנה גם חמוד.

בקורונה היו שולחים לנו קישורים דרך האתר הזה-מוריה
רחלי הקטנהלמה לא123
ממליצה לך לפתוח קבוצת ווטסאפ שהיא רק שלך ובעלךמתחדשת11
נגיד. (אחכ את יכולה להוציא את הבעל.. שלא יעמיס עליו)
ולהעביר סרטונים מהיוטיוב, לשם
א. אין פרסומות במצב כזה
ב. הילדה רואה רק מה שהחלטת שהיא תראה
לא הייתי נותנת לה לגלוש חופשי ביוטיוב
לעניין מה כן לראות
ניידת החלומות יש מלא דברים נחמדים ממש
שימעלה ועופר
שוקי
רחלי הקטנה- ממש ממש מתוק.
אם לוחצים על הקישור מהואטסאפ זה יכול לפתוח אתחילזון 123

האפליקציה של היוטיוב

נכון צריך רק ללחוץ פליימתחדשת11
בכל אופן, כך או כך לא הייתי נותנת בלי השגחה
ממליצה על ערוץ מאירחרות
לגבי הסרטון שמתחלף מהר, את יכולה להאט את המהירות..בשבילך..
אנחנו גם עם קוקומלן באנגליתאמאשוני
וזה לא גולש לשטויות כי אנחנו לא מרשים.
אני חושבת שמאוד חשוב לחשוף לאנגלית מגיל קטן לעיתים קרובות, אז אם כבר זמן מסך שיהיה זה וזה באמת פחות ממכר ושומר על מסגרת.
אפשר להסביר לה מה אתם מרשים ומה לא.
את מדברת על חשיפה לאנגליתnorya
כחשיפה לשפה שניה רק דרך סרטונים?
אם כן, אני חייבת לסייג שזה לא תמיד נכון... ולפעמים עלול להזיק. תלוי גם בגיל הילד ואם יש חשיפה לאנגלית שהיא לא דרך סרטונים.
למה עלול להזיק?יעל מהדרום
עניתי למטה לאמאשוני 🙂norya
תוכלי לפרט?אמאשוני
אשמח לשמוע למה את מתכוונת.
בנוגע לשאלה שלך אז יש חשיפה דרך מסגרות הלימוד (הרבה חברים דוברי אנגלית מבית)
אבל מבחינתי עדיפה חשיפה של שפה תקנית יותר כמו סרטונים שמיועדים לילדים דוברי אנגלית, לא?
מבחינת גילאים לדעתי קוקומלן מתאים לילדי גן וזה גם הגיל שמדובר עליו בשרשור.
עונהnorya
בגיל קטן, שבו מתרחשת רכישת השפה, הורים לפעמים נוטים לחשוב שחשיפה לסרטונים באנגלית תלמד את האנגלית במקביל לעברית גם כשאין חשיפה נוספת לשפה.
אז קודם כל, מחקרים הראו שחשיפה לשפה נוספת דרך מסך בלבד לא מלמדת את השפה. חסר בה האלמנט של התקשורת בעזרת השפה שהוא מאוד חשוב ברכישת שפה.
מעבר לכך אני זוכרת שתי סיבות לכך שזה עלול להזיק:
1. הילד מתרגל לשמוע דיבור שאת רובו הוא לא מבין. כתוצאה מכך הוא עלול לא לנסות להבין מילים חדשות ביום-יום שלו, כי מבחינתו זה הגיוני שהוא לא מבין את מה שמדברים סביבו (במקרי קיצון עלולים לראות ילדים גם בגיל יחסית גדול שמדברים ב"ג'יבריש" כשפה ביום יום, בלי לנסות לדבר במילים אמתיות).
2. (לא במקרים שמתוארים כאן, רק עונה לשאלותיכן) הורים עלולים לתת לילד זמן מסך בתור "אידיאל", כדי שילמד אנגלית. בפועל, בגילאי רכישת השפה, באותו זמן בדיוק הוא היה רוכש הרבה יותר מילים בעברית.
בד"כ אוצר המילים הנלמד דרך סרטוני ילדים באנגלית הוא מאוד מצומצם, גם מבחינת כמות וגם מבחינת איכות (לדוגמא, הילד יכול לדעת את שמות הצבעים אבל בלי יכולת להכניס אותם למשפט...).

בכללי, הסרטונים של קוקומלון, כמו סרטונים רבים של הדור הנוכחי, הם בקצב נורא נורא מהיר לעומת הסרטונים בעבר.

מה כן- אפשר ללמוד אנגלית ביחד עם הילד. אפשר דרך ספרים, אבל גם דרך סרטונים- כל עוד את נמצאת איתו בסיטואציה זה הרבה יותר טוב.
אצליoo
הילד משתמש במילים שרכש דרך סרטונים כשהוא מדבר איתי, ככה שהלמידה יעילה כדי לתקשר איתה אח״כ.

הסרטונים יכולים להיות מספיק מובנים כי יש שם הרבה המחשה והרבה חזרה על מילים ומשפטים, ככה שהילד יכול להבין את הפירוש של המילים.

אוצר המילים שנלמד בסרטונים באנגלית הוא אינסופי כי יש מבחר ענק שעוסק בהרבה נושאים.

לא מכירה את הסרטונים של קוקומלון, אבל הסרטונים שנמצאים ביוטיוב קידס ממש לא מהירים, הם חוזרים על כל משפט/ מילה שוב ושוב וממש קל לילד ללמוד ככה.
אגבoo
אני לא בוחרת את הסרטונים לילד, הוא בוחר לעצמו מתוך יוטיוב קידס המותאם לגיל והוא מעדיף באופן משמעותי את הסרטונים באנגלית, מעצמו, זה מענין אותו ללמוד שפה שהוא לא מכיר, מאשר סתם סרטונים בעברית.
השאלה היאnorya
האם אכן קיים יתרון לכך שהוא למד את המילים האלו מסרטונים, או שהוא היה לומד אותן בקלות גם בהמשך דרך שיעורים ושיחות עם אנשים?
אני לא יודעת בן כמה הבן שלך, ובכל מקרה, גם אם הוא מכניס מילים באנגלית למשפטים בעברית זה לא רכישה של המילים בתוך שפה, ובעצם לא מפתח את היכולת לדבר באנגלית כשפה שניה.
באופן כללי, האם "שווה" לתת זמן מסך, על כל חסרונותיו, בשביל שהילד ילמד כמה מילים מוקדם יותר מביה"ס?
אני לא אומרת שצפיה בסרטונים *בהכרח* מזיקה לרכישת שפה, אלא שלרוב היא גם לא מועילה ללמידת שפה שניה.
אם הורים בוחרים לתת זמן מסך לילדים שלהם משלל סיבות זה בסדר, רק חשוב שלא יחשבו שהילד ילמד ככה אנגלית ולכן יתנו לצפות בסרטונים כ"אידיאל".
הוא בן 3oo
והוא כבר מחבר משפטים פשוטים באנגלית, לפעמים אני נזקקת לתרגום כדי להבין מילה חדשה שהוא מביא.

בעיניי זמן מסך שמלמד את הילד דברים, זה זמן טוב. בכלל השימוש בביטוי ׳זמן מסך׳ שגוי מיסודו כי זמן לימוד דרך מסך שונה בתכלית מזמן משחק או בידור. כל התייחסות לזמן מסך כיחידה אחת, אינו מקצועי ומטעה.

מסך יכול ללמד ילד דברים שיהיה לו קשה לקלוט דרך שיעור, כי הוא יכול להיות הרבה יותר מענין ומושך.

אני נותנת מסך לילד מגיל כמה חודשים כאידיאל לזמן משחק/ לימוד/ בידור עצמי.
כמות הידע שהוא רכש עצומה (בעברית, אנגלית, מושגים ותחום רגשי). לא הגבלתי אותו אף פעם והוא מעדיף באופן ברור משחקים פיזים, משחקים עם הורה/ אח/ חבר על פני המסך.

יום אחד יהיה מחקר על ילדים שגדלו עם מסך ומעדיפים להתעסק רוב הזמן מחוץ למסך כי הוא לא מספיק אטרקטיבי עבורם, והם עושים בו שימוש ממוקד לצורך שלהם, כי הנטיה הטבעית של ילד להעדיף דברים מוחשיים ואנשים מאשר מסך.
אני מבינה מה שאת אומרתnorya
ואין באמת איך לענות על זה כי כמובן שאין מחקרים מהיום למחר, וגם לא בטווח של חודשים ספורים.
לגבי הסוף, יכול להיות שאת צודקת. אבל המחקרים הכי עדכניים מראים להפך. ברמה שילדים שחשופים המון למסך יותר מפתחים סימני אוטיזם, שעשויים להיעלם רק אחרי גמילה ממושכת.
מה זה המון?oo
כי ברור שילד שיש לו מכשיר צמוד והוא כל היום איתו מפתח בעיות, לא צריך לזה מחקר.

אגב כל המחקרים שאני ראיתי על מסכים דיברו על שעות ארוכות שהילד יושב עם מסך לבדו. כל מקרה אחר שילד משתמש במסך לפרקי זמן קצרים- בינוניים בהשגחה או בשיתוף ההורה, שונה ממה שנחקר ותוצאות המחקר אינם רלוונטיות עבורו.
בוודאי שזה שונה!norya
מההתחלה אמרתי שכאשר ההורה נוכח וצופה עם הילד בסרטון, הוא מגיב לילד גם בלי לשים לב ומוסיף ערך לזמן הזה.

והמחקר המדובר הוא על ילדים עם מספר מסוים של שעות מסך ביום, לא זוכרת בדיוק כמה.
רוב הילדים עד גיל 5oo
שצופים במסך אינם מסתגרים בחדר ולכן לא רלוונטי לשייך אותם לצפייה ללא נוכחות הורה, גם אם הוא לא יושב איתם, הוא בסביבה כדי להגיב.
ממה שהבנתי, הכוונה שההורה שותף פעילמתחדשת11
הוא צופה *יחד* עם הילד ולכן מוסיף, מדגיש, שואל, מעיר. כמה מאתנו באמת שותפים באופן הזה לזמן מסך עם הילדים? וזה נשמע מאוד הגיוני שבאופן הזה, השפה תקודם. לתת לו לשבת מול מסך, בלי התערבות תקשורתית לרוב זה יהיה באותו אופן כמו שהוא צופה בכל סרט רגיל. שזה נחמד, אבל לתלות בזה את כל התקוות כולן שמשם תקודם השפה, זו ציפיה רחוקה מידי
לא לתלות תקוותoo
אלא להבין שזה כלי שיכול להיות לימודי.

יש לי ילד שפסיכולוגית התפתחותית המליצה לי לתת לו לצפות בסרטונים בעברית כדי שישמע שפה תקינה וזה יעזור לו לשפר את הדיבור שלו שהיה בלתי ברור, זה מאד עזר לו.

גם משחק שמשלב קריאה וכתיבה עודד אותו לקרוא ולכתוב יותר.

אין מספיק מודעות לשימוש נכון במסכים ואת היעילות שלהם לעזרה ופתרון בעיות אצל ילדים. מנגד יש פחד גדול אצל חלק מההורים בשימוש במסכים שאינו מוצדק ונובע ממידע לא מדויק שמתפרסם.
כמענה לבעיה או קושי זה בהחלטמתחדשת11
יכול להועיל. מכירה מקרוב.
אבל כאן השאלה אחרת
זה לא שיש בעיה, שהמחשב/ מסך יכולים לתת לה מענה
לאoo
חייבת להיות בעיה, מסך גם יכול לתת תעסוקה מענינת, מעשירה וחינוכית לילד נטול קשיים.
בסדר גמור, הגישה שלי קצת שונהמתחדשת11אחרונה
מסכים מבחינתי זו אופציה אחרונה
ובודאי לא דרך לימוד מרכזית
רק אם יש צורך מיוחד
יש הורים יותר פעילים ויש פחותnorya
בזמן הצפייה של הילדים.
המחקרים נעשו על ילדים "רגילים" שצפו במסכים, מן הסתם גם הם לא הסתגרו בחדר אלא ההורה היה ברקע איפשהו.
בכל מקרה, אני מבינה שאת חושבת שהמחקרים האלו פחות רלוונטיים כי הכל משתנה כל הזמן. ומבינה את הגישה שאת מציגה, שיש בה גם אמת מסוימת בעיני. ועדיין אני לא מסכימה עם התוצאה שאת מתארת- לתת לילדים זמן מסך כאידאל מגיל מאוד קטן. ואני כן מאמינה למחקרים בתחום, גם אם הם מהשנים האחרונות...
נסכים שלא להסכים🙂
נראה לי שכל זה מדבר על ילדים שצופים שעותיעל מהדרום
בעיקר אצל ילדים שצופים שעותnorya
מדקות בודדות ביום כנראה שלא יהיה נזק לשפה, אבל חשוב לדעת שכנראה גם לא תהיה תועלת. וזה לא נכון לתת מלכתחילה לצפות בסרטונים מתוך מחשבה על למידת אנגלית. יש סיבות אחרות טובות למה לתת לפעמים לצפות בסרטונים🙃
מה הכוונה גיל קטן? דובר פה על ילדה בת 5.5חילזון 123

מניחה שהיא כבר רכשה את העיברית כמו שצריך...

ואני חושבת שהמטרה של מי שמראה סירטונים כאלו זה לא ''ללמוד'' את השפה אלא להתרגל לצליל שלה ולהפוך אותה למשהו לא מאיים.

לא דיברתי ספציפית על גיל 5.5norya
אלא על האמירה של חשיפה לסרטונים באנגלית מגיל קטן.
חשוב לי להדגיש שילדים קטנים, נניח בגיל גן, לא לומדים שפה שניה רק מצפיה בסרטונים באנגלית. הרבה הורים נוטים לחשוב ככה וזה גורם להם לתת לראות סרטונים כ"אידיאל", כשבעצם הנזק של צפיה בסרטונים גדול מהתועלת של למידת כמה מילים באנגלית (שלא מובילות ללמידת השפה).
והאמת שאני חושבת שילדים יראו באנגלית משהו מאיים אם אנחנו נראה אותה כך. בלי קשר לכך שהתרגלו או לא התרגלו לשמוע את הצליל שלה בילדות.
בעיניי זה לא מדויקמתחדשת11
שצריך לחשוף מגיל קטן. ילד צריך לבסס את השפה שלו, ורק אחכ יוכל ללמוד שפות נוספות
לדג' כשאת אומרת לו שהאות a נשמעת כמו א, הוא צריך להבין מה זה א
מעבר לזה, שסרט הוא סרט וגם אם הוא באנגלית הוא עלול למכר
היום אומרים שכמה שפות במקביל לא מפריעותיעל מהדרום
לק"י

להתפתחות השפה.
לפחות כשמדובר בילד בלי קשיים בתחום.

חשיפה לשפה נוספת זה גם לא בהכרח למידה ממש.
(לא שאני חושבת שזה כזה חשוב).
זה בעיקר תלוי באופן החשיפהאני10
אין בעיה לחשוף ילד גם ל3-4 שפות כל עוד ההבחנה ביניהן ברורה (אנשים שונים או במקומות שונים מדברים שפות שונות)
אני לא בטוחה שגם היום סוברים ככהיעל מהדרום
למדתי בשנים האחרונות, אז נראה לי יחסית מעודכן אני10
העולם משתנהoo
בשנים האחרונות בקצב מסחרר, לפעמים מה שרלוונטי לפני שנה כבר לא רלוונטי היום
לא מדויק...מתחדשת11
החשיפה לשתי שפות לא פוגעת בהתפתחות השפה, כל עוד מדובר *בשפת אם*

עלול להיות איחור ברכישת השפה, אבל הוא עדיין בטווח התקין. איחור ולא עיכוב

הילד יכול לפתח העדפה לשפה אחת

זה מה שידוע לי מקלינאיות תקשורת
מניחה שפיתוח העדפה לשפה אחתיעל מהדרום
לק"י

זה במקרה שמדברים הרבה עם הילד בשפה הזאת.
מצפיה של סרטונים באנגלית לא נראה לי שזה יקרה. בהנחה שזה לא שעות ביום.
דיברתי באופן כללי על הגישה שחשוב לחשוףמתחדשת11
לשתי שפות בגיל קטן
הבנתי. תודה על ההסבר!יעל מהדרום
😊♥️מתחדשת11
זה נכוןnorya
כאשר החשיפה נעשית בצורה תקנית ומול אדם שדובר את השפה, לא דרך מסכים.
(חשיפה דרך מסכים בגיל קטן לא בהכרח תזיק אבל גם כנראה לא תועיל בצורה משמעותית).
הבן שלי למד אותיות באנגלית ומילים מסרטוניםיעל מהדרום
לק"י

בהמשך גם למד לקרוא ולכתוב משמיעה מילים באנגלית.
נכון שלא כל ילד יקלוט ככה (אני למשל😅).
אבל יש ילדים שכן...
אני כן חושבת שזה יכול לגרום לאנגלית להראות יותר ידידותית בהמשך. לא יודעת אם אני צודקת.

אבל אני לא מראה לילדים אנגלית בכוונה. לפעמים יוצא ככה.
כמו שכתבתי למעלהnorya
השאלה מבחינתי היא אם זה אכן יהיה משמעותי עבורו בהמשך. האם הוא היה לומד בקלות גם מול המורה בהמשך? ואם כן, האם זמן מסך "שווה" את זה?
אני חושבת שאם אנחנו נגיע לאנגלית בכיף ונשדר את זה לילדים שלנו, הם ילמדו אותה בכיף גם בבי"ס. אבל יכול להיות שבזה אני טועה, לא מכירה מחקרים על כך...
הוא כרגע בכיתה ב', הם לומדים אנגלית קלילה כרגעיעל מהדרום
לק"י<br /><br />כך שאני עוד לא יודעת מה יקרה בהמשך. יכול להיות שיש לו קליטה לשפות, ולכן הוא גם הצליח ללמוד ככה.<br /><br />וזמן מסך היה בכל מקרה.<br />הוא אהב לראות שירי abc, זה לא שאני חשבתי שזה חשוב.
הוא נשמע מתוק וחכם🙂norya
וזה בדיוק מה שאני אומרת. פשוט לא לחשוף לסרטונים כאידיאל רק כדי שילמדו אנגלית.
אבל א. ילדים בכל מקרה מקבלים זמן מסךחילזון 123

זה ללא ששבזמן ההזה ההם ייעשו ממשהו אאחר.

ב. אפשר לשדר שאנגלית זה כיף,

אבל אם נחשפים לזה לראשונה בכיתה ד' אז זה אולי פשוט מאוחר... וועובדה ששהרבה ממתקשים בלימוד שלה. 

יש מחקרים שאומרים שדווקא בכיתה ד' זה הזמן האידיאלי לזה? .

אני לא מבינה במחקרים אבל רואים בחיים שמי שחשוף לשפה יותר קל לו ללמוד אותה אחכ.

בבי"ס מתחילים ללמד בכיתה ד'?norya
אם כן, גם לי זה נשמע לי מאוחר. אני מכירה שהיום מתחילים ללמד בכיתה א'.. אבל כנראה לא בכל המקומות.
ועדיף להשקיע חשיפה לשפה בדרך אחרת בגיל הקטן. ככל שגדלים המצב הוא אחר.
עד כאן תחום הידע שלי😅
כן לרוב ד'. אולי ג'. בא' עסוקים בעברית בד''כחילזון 123
אצלנו בג'מתחדשת11
אני מסתכלת על הכלים שיש לנואמאשוני
כהורים לתת לילדים, אני יכולה לתרום להם המון בחיים, לדבר איתם אנגלית אני לא יכולה.
המטרה שלי בחשיפה מגיל קטן זה להטמיע מבנה משפט, הרחבה של אוצר מילים שיגיעו לכיתה ג' או ד' יותר בשלים ממה שאני הייתי בגיל הזה.

מבחינתי ילד בכיתה ו' או ז' שצריך להשלים את המשפט:
?What -you doing
והוא חושב על הלוח של המורה, איפה המילה you הייתה בטבלה בחלוקה של am/ is/ are
וזה לא בא לו טבעי, זאת תקלה. ככה אי אפשר ללמוד אנגלית. ואת זה אני מנסה לחסוך לילדים שלי.
אני לא חושבת שהסרטונים זה פתרון מנצח, אלא זה עוד כלי זמין ונחמד וחינמי. וממילא הייתי מביאה זמן מסך, אז שיהיה זה.

אבל אם מחקרים מוכיחים שזה לא תורם משמעותית אז כן שמחה להיות מודעת לזה כדי להשקיע במקביל בכלים נוספים.

דווקא בחוויה שלי היה משהו מאוד משפיל כשמורה בכיתה דיברה אנגלית במטרה לחשוף אותנו בצורה טבעית לשפה אבל בלי שנבין מה היא אומרת ובלי יכולת להגיב. בגיל 11-12 זה מרסק את הביטחון העצמי, בגיל 5-6 זה מתקבל אצל ילדים שלי לפחות הרבה פחות מאיים וגם דרך הסרטון לא מצפים ממך לתגובה, אולי זה פחות אפקטיבי, אבל גם פחות מביך.
אני לא בטוחהoo
שיש מחקרים שאומרים שרכישת שפה דרך מסך אינה יעילה.

מחקרים שנעשו בעבר אינם רלוונטים להיום, השינויים בכלל ובדיגיטל בפרט מהירים מאד, כדי שמחקר יהיה רלוונטי הוא צריך להיות מהחודשים האחרונים ולא משנים קודמות.

בכל מקרה גם בעבר ילדים למדו אנגלית מהטלויזיה, ככה ששפה בהחלט יכולה להלמד ממסך.
שוב, תלוי גם באיזה גילnorya
בכל אופן, את מה שאני אומרת למדתי ממישהי שמאוד בקיאה במאמרים בתחום. האם יש מחקרים מהחודשים האחרונים? אני לא יודעת. אלו מחקרים שלוקח זמן לבצע. אבל זה מה שידוע במחקרים הקיימים.
אם את בקיאהoo
בתחום, די מפליא שאת כותבת ׳האם "שווה" לתת זמן מסך, על כל חסרונותיו׳ כשהיום כבר לא מתיחסים לזמן מסך כיחידה אחת אלא כשימושים שונים ולא מתייחסים אליו כחיסרון בהכרח.

וגם מפליא שאת מסתמכת על מחקרים ישנים כשידוע שהרלוונטיות שלהם מוטלת בספק
לא מספיק "בקיאה"norya
כמו שכתבתי, את הידע שלי קיבלתי ממישהי שעושה דוקטורט בתחום ובקיאה במחקרים העדכניים.
ואכן, היא אומרת שיש יתרונות רבים למסכים. אבל דיברתי על הגיל הקטן ועל מטרה ספציפית. (כידוע משרד הבריאות ממליץ כמה שפחות זמן מסך עד גיל 5, וזה לא סתם- לזמן מסך בגיל הקטן יש חסרונות רבים).
מצרפת המלצותoo
של איגוד רופאי הילדים שמדבר על אלמנטים חשובים בזמן מסך גם מעבר לזמן עצמו. זו ההבנה שקיימת היום שהזמן עצמו אינו הפרמטר העיקרי.

https://www.pediatrics.org.il/images/screens1115.pdf
דווקא מצוין שםnorya
את הפרמטר של הזמן כמשהו מרכזי.
בכל אופן, מה שראיתי שם זה בדיוק מה שאמרתי- זמן מסך פסיבי פחות מומלץ. וכמו שאמרתי, יש הבדל גדול בין זמן פסיבי לזמן מסך אקטיבי עם ההורה.
לא התווכחתי עם כך שיש גם יתרונות במסכים.
פרמטר אחד מתוך שלושהoo
והחשיבות של הפרמטרים האחרים גדולה יותר, הן מבחינת הנכתב בהמלצות והן מבחינת ההגיון.

אין ספק שיש משמעות לזמן, אבל הרבה פחות ממה שמיחסים לו במחקרים ובמאמרים שונים, שבעיניי לוקים בחוסר מקצועיות.
באמת מה שאת מתארתnorya
שהמורה מדברת ואתן שומעות "פסיביות" בלי להבין מה היא אומרת זה נשמע לא אידאלי במיוחד...
חוץ מזה אני מבינה את מה שאת אומרת. כהורים אנחנו רוצים לתת לילדים שלנו את ההכי טוב, ולחסוך מהם את הקשיים שלנו... כדאי לדעת לעשות את זה בצורה מועילה.
את מה שאני אומרת למדתי ממישהי שעושה דוקטורט בתחום חשיפה למסכים, ובתוך כך בחשיפה למסך לצורך לימוד שפה, כך שיש לה ידע רב במחקרים בתחום.
אני לא אומרת לו שA זה אאמאשוני
אני נותנת לו לשמוע את זה לבד ולכן פחות משמעותי אם הוא יודע מה זה א או לא.
נכון שסרט זה סרט, אבל לפי מה שאני רואה הרבה יותר קל להיפרד מהסרטונים באנגלית מאשר מהסרטונים בעברית.
בכל מקרה במינון שאני מביאה לילדים שלי (וגם במינון שמדובר עליו בשרשור)
הייתי רוצה יותר חשיפה לאנגלית אז מבחינתי זה לא התפשרות על זמן מסך, אלא יש משמעות לזמן הזה כזמן למידה. (מכיוון שגם לי וגם לבעלי אין אנגלית מספיק תקנית מעדיפה בגיל גן שלא ללמד אותם ישירות אנגלית אלא דרך מי שיודע לדבר נכון, בגיל גדול יותר זה דרך ביה"ס וחוגים בנוסף לחשיפה ביוטיוב)
אני רואה שהיום בהייטק, אבל לא רק, לחילונים יש יתרון ברור בשליטה באנגלית על פני דתיים ולדעתי זה קשור לחשיפה לתכנים מגיל צעיר, והיום יש מספיק תכנים טובים שלא צריך לחשוף למוסיקה לועזית לא מתאימה ולסרטים בהוליווד. קוקומלן מספיק טוב בשבילי כרגע אם כי לא התנגד לשמוע על כלים נוספים להטמיע את השפה בגיל צעיר.
אני גם חושבת שזה דבר טובחילזון 123

הקטנים שלי רואים כל מני סרטונים באנגלית ואני רואה איך הם הרבה פחות פוחדים מהשפה, יודעים קצת מילים, שואלים על משמעויות

 מאשר הגדולים שאצלם זה תחום ממש לא נגיש וקשה.

 

אצלינו רואים ג'ורג הסקרן.

 

גם אצליoo
הילד רכש הרבה מילים מסרטונים באנגלית וגם יודע לשיר כמה שירים.

זה לא הפריע לו לדיבור בעברית, הוא למד במקביל לדבר בעברית וגם אוצר מילים באנגלית.
גם אצלי היה ככהיעל מהדרום
את צודקתnorya
שעדיף שישמעו אנגלית בצורה תקנית. לכן הייתי ממליצה לנסות לשיר איתם שירים באנגלית ולהוסיף תנועות מתאימות (יחד עם פירוש למילים ספציפיות מדי פעם) או לקרוא ביחד ספרים באנגלית... נראה לי יותר יעיל מאשר ישיבה פסיבית מול מסך.
ולגבי הסוף, מסכימה איתך מאוד לגבי זה שדתיים פחות טובים באנגלית באופן כללי, וצריך לשנות את זה. אבל אני חושבת שהדרך לעשות את זה היא לא דרך צפיה פסיבית בסרטונים, בעיקר בגיל הגן. אם רוצים לתת חיזוק בעזרת מסכים, אפשר לתת אותו בגיל בי"ס, כאשר רוב הלמידה היא בשיעור בכיתה ויש ידע בסיסי שהולך ומתפתח מול המורה בשיעור.
(ובאופן אישי, אני ממש לא טובה באנגלית אבל אחיי הקטנים כבר הרבה יותר טובים ממני... יכול להיות שזה קשור לחשיפה לסדרות ושירים באנגלית, אבל זה בוודאי לא קשור לסרטונים בילדות שכולנו לא ראינו, ואם כבר- אני נחשפתי לאנגלית בגיל יותר צעיר מהם).
מה ההבדל בין סדרות ושיריםאמאשוני
לבין סרטונים?
קוקומלן זה שירים..
אני לא יכולה להקריא/ לשיר עם הילדים באנגלית.
למה זה שונה אם ההורה שר או יש הקלטה של השיר?
ברור שעדיף שילד יהיה אקטיבי ויחזור בעצמו על מילים ומשפטים, אבל עד שתהיה תוכנה של בינה מלאכותית מספיק טובה ומעניינת ואמינה וזמינה (שזה להערכתי לא עוד הרבה זמן בקצב התפתחות הטכנולוגיה)
ההשפעה של סרטונים היא באמת כזאת זניחה לעומת ילדים שלא נחשפים בכלל?
אני מדברת על סדרות ושיריםnorya
בגיל גדול יותר. סוף יסודי ומעלה. כשכבר יש את הבסיס באנגלית שנרכש בצורה טובה, וגם קיימת היכולת לבדוק פירושים למילים ספציפיות וללמוד בצורה אקטיבית.
כשההורה שותף בשירים, ואפילו בסרטונים, זה כבר הופך את השפה ליותר תקשורתית ומשפר את הלמידה שלה. אנחנו לא יודעים כמה אנחנו משפיעים בלי לשים לב, אפילו לזרוק הערה או תרגום פה ושם, הדגשה של מילים מסוימות, אינטונציה מודגשת וכד'. וכשההורה רואה את הילד הוא מתאים את עצמו לתגובות של הילד, להבעות הפנים שלו וכד', וזה מאוד משמעותי.
ובגיל גן?אמאשוני
מבחינתי כרגע שייכנס רק לתת מודע, כל השאר יבוא אח"כ.
לדעתי חשיפה לשפה רק מגיל אמצע יסודי זה מאוחר ממש. מהניסיון האישי שלי זה לא זורם וצובר תסכולים. כרגע כיף להם לשמוע אנגלית והאמת שאפילו אם זה היתרון היחידי גם זה שווה משהו.
אחלה, בהצלחה🙂norya
אני אסכם את מה שאני רוצה לומר בשתי נקודות:
1. לא לצפות שהילדים ילמדו אנגלית כשפה מסרטונים בלבד בגיל גן.
2. לא כדאי להוסיף "זמן מסך" רק כדי שהילדים ילמדו בעזרתו אנגלית. אין תחליף לתקשורת בריאה שהיתה יכולה להיות בזמן הזה.
אפשר כמובן לא להסכים איתי, אבל זאת דעתי וזה מה שלמדתי🙂
תודה רבה על שיתוף המידע!אמאשוני
אם הדוקטורט מוכן אשמח אם תוכלי לשתף (אפשר בפרטי) אשמח להרחיב את הידע שלי בנושא.
מבחינתי מחקרים מהשנים האחרונות זה מספיק טוב בשבילי.

תודה רבה על ההשתתפות שלך בשרשור!
אשתדל לחפש🙂norya
אני לא מכירה אותה באופן אישי אלא השתתפתי בקורס שהעבירה.
ותודה לך🙂 גם לי היה מעניין לשמוע דעות שונות פה.
זו דג'. כתבתי באופן כללי על הצורך לחשוף בגיל קטןמתחדשת11
לאנגלית- שכתבת שהוא חשוב ומקדם. אז זה לא מדויק ועלול לבלבל. ופירטתי באיזה אופן זה כן יקדם

אפשר לומר שזה נחמד שהילד קולט מושגים בודדים כמו צבעים מסוימים או שמות אותיות
האם זה ישפיע בהכרח לטובה בהמשך? לא בטוח

ובעיניי, עדיין זה ממכר באותה מידה

יש עוד דברים נחמדים באנגלית..בת מלך =)
מעניין מה שהיא אומרתאמאשוני
אני מראה קוקומלן בהילוך איטי בכל מקרה,
אבל לדעתי מה שהיא מדברת על השפעת הפריימים של קוקומלן על ההתנהגות היומיומית בוודאי לא מתייחס למינונים שמדברים פה בשרשור.
אבדוק את ההמלצות שהיא רושמת.
תודה רבה שכתבת!
אני ממש אהבתי שהיא ראתה את זהחלומות חלמתי
זה גם באמת לימד אותה אנגלית (שפה שהיא שומעת אצל סבא וסבתא ככה שהחשיפה לזה מתאימה לה)
אבל היא לא רוצה כבר....
הבנתיאמאשוני
טוב בהצלחה!
ואווו תודה לכל העונות!חלומות חלמתי
נתתן לנו המון כיוני מחשבה

תודה!
בשעה טובה קנינו נעליים לקטןשושנושי

נעליים מידה 18, תבינו את הגודל של הילד. ב''ה תודה לבורא עולם

בחנות הוא הלך יפה עם הנעליים, קניתי בחנות טובה של גרוסברג בירושלים למי שמכירה (בחנויות אחרות לא מצאתי במידה שלו).

אני לא מתכננת לשים בבית אלא יותר ליציאות, כרגע כדי שיתרגל כן שמה לו פה ושם

בבית משום מה כן יותר קשה לו ללכת איתן והוא עובר הרבה לזחילה. כלומר, הולך נופל וזוחל - לפעמים כן קם חזרה. זה ממש משתנה.

 

תקין לדעתכן?

 

כן, לוקח זמן להתרגלאוזן הפיל
כמה זמן עבר מאז שלמד ללכת?שלומית2
חודש בדיוק.שושנושי

בלי נעליים הוא רץ, בחנות הלך עם זה ממש יפה

נפל פה ושם אבל בסה''כ הלך.

רק בבית השינוי.

שמתי לו בינתיים 3 פעמים מאז הקנייה, כל פעם לחצי שעה, אולי קצת פחות. הוא כל הזמן נוגע בהן מאיו מנסה להוריד.  אני חוששת שזה לא נוח לו. למרות שקיבלתי הרבה מאוד המלצות על החנות הזאת קשה לי להאמין שעשו התאמה לא טובה 🤕

זה יחסית מעט זמןשלומית2

אז זה ממש הגיוני

לפי מה שאני יודעת אומרים לחכות יותר זמן בין תחילת ההליכה לנעילת נעליים

שההליכה יותר תתיצב.

אני מחכה חצי שעההאבל באמת נראה לי אני מגזימה


בכל אופן נראה לי זה פשוט ענין של הסתגלות.. ויעבור בעז'ה הנעל כבדה ולוקח זמן להתרגל למשקל שלה

לוקח להם זמן להתרגל לנעליים. הילדון שלי הלך 4 חוד'אמהלה

ורק עכשיו קניתי לו....

הוא ילד שב"ה לא מפסיק לרוץ

ועם הנעליים קשה לו יותר. אבל מלבישה ללבישה הוא מתרגל.

אני חושבת שזה נורמלי....

מלא נחת

זה נשמע הגיוניאמאשוני

אבל גם אם היה לו נוח עם נעליים לא כדאי לשים לו בבית.

אפשר גרביים נגד החלקה.

בבית אני מתכננת בלי, רוצה שיתרגל כדי שיוכל לנעולשושנושי
בחוץ... 
גם אנחנו קנינו נעליים לקטנה (הולכת כבר חודשיים)מתואמת
והיא ממש לא מסתדרת איתן... ייקח לה זמן, וזה הגיוני. גם ככה כרגע לא יוצאים כמעט מהבית...
מרגיע לשמוע שזה קורה גם אחרי חודשייםשושנושי

כבר חששתי שהלכו 400 שקל לפח.

אל תשאלי למה במחיר כזה, בשום מקום לא היה משהו יפה במידה שלו. כבר חששתי שהכסף לפח. 

האמת שאני קניתי לה אונליין בלידר🙈 60 ש"ח...מתואמת
אבל מתכננת לכשתסתיים המלחמה לקנותלה סנדלים ייעודיים לצעד ראשון בגלי. (מניחה שיעלה בסביבות 200 ש"ח)
תרגישי בנוחאפרסקה

אני מלבישה לקטנצ'יק כרגע נעליים ישנות של אחותו הגדולה כשהייתה בגילו 😅

אלה נעליים טובות מפפאיה ששמרתי, וגם ככה לא אכפת לו מהצבע בגיל הזה

ברור, גם אני עשיתי את זה לא מעט פעמיםמתואמת

אבל יש לי טראומה קלה - עשיתי את זה עם הילדונת פעם, סנדלים בצבע של בנים. ואז יום אחד המטפלת שלה אמרה לי שיש לה סנדלים (של בנות) מיותרים ואולי אני רוצה אותם בשבילה🙈 התפדחתי נורא שהיא חשבה שלא קניתי סנדלים חדשים בגלל קושי כלכלי או משהו...

בכל אופן, עכשיו כבר לא נשארו לי נעליים מהילדים הקודמים...

חחחח יואווווושושנושי

זה ממש נורמלי לשים לילד נעליים מהגדול

אני גם שמרתי נעלי צעד ראשון של הגדול, אבל זה במידה 21 - קטני רחוק משם 

בן כמה הוא, שזו המידה שלו?מתואמת
הוא נולד בכ''ג אב, בן שנה ושבע אם לא טועה בחישובשושנושי

הילד פשוט קטן

אה, אז הוא באמת "סתם" קטןמתואמת
הבת שלי בגיל הזהרקאני

גם קטנטונת

לא קניתי לה נעליים רק עכשיו מתחילה ללכת וגם זה לא לגמרי

אבל מאמינה שגם היא תצטרך מידה קטנה ממש

אני פעםמקקה
קניתי לילדה בכוונה סנדלים של בנים כי לא נשארו של בנות בסוף העונה, ושלה נקרעו. אפשר לחשוב מה זה כבר משנה...
אני מסכימה איתך כמובן🤭מתואמת
חחחח בדיוק באתי לכתוב שגם ככה הגננות לא רואותאני=)אחרונה
אותנו בימים אלה, אז אפשר להתפרע עם אווירת השביזות וההזנחה. ואז ראיתי את התגובה שלך... אז בול!!
אני קניתי נעליים לקטנה שלי בשיין 🤭דיאן ד.

זה פשוט עושק המחירים של נעלי צעד ראשון.

 

ושתהיה בריאה הקטנה הזאת, כבר בת שנתיים + ועדיין במידה 18.

התחילה במידה 16 שאין מידות כאלו בכלל בארץ.

תשלחי קישור.שושנושי

יש מלא נעליים לא יודעת מה טוב ומה לא.

היה לי חשוב לקנות כי אנחנו מטיילים מלא ברחוב.

לבית אני לא צריכה, זה רק לגינה וכאלה 

כמה זמן כבר הולך?ים...

עדיף בלי לפחות בחודש הראשון להליכה

 

הבן שלי כשהתחיל ללכת היה נופל הרבה ודווקא כששמנו לו נעליים זה נתן לו יציבות וביטחון

חודש בדיוק.שושנושי

מקודם שמתי לו עוד פעם והשתפר.

הנחתי חתיכה של דבק נייר בחלק הקדמי שלא ישתפשף חחח עכשיו אני יותר רגועה עם הזחילה 

תקין. אצלי גם כאלה שהלכו חודשיים בלי נעליים, ברגע,שגרה ברוכה
שהבאתי נעליים לקח להם כמה ימים להתרגל ולרוץ בהן. בדכ תוך כמה ימים זה הסתדר
רק מציעה להמשיך גם לפעמים הליכה בלי נעלייםאור10

בעיקר בגינה, בחול ודשא. או נגיד על מזרנים.

הליכה על משטחים שונים ככה הוא ממשיך לחזק את כף הרגל מה שלא קורה בתוך הנעל. וגם יחשף לתחושות שונות.

מומלץ. (במיוחד שהתחיל ללכת רק לפני חודש ).

נערה שהשמינהרוני 1234

הבת שלי (בת 15) הפסיקה לקחת ריטלין אחרי תקופה ארוכה ומסתבר שזה גורם לתאבון מוגבר. אחרי כמה חודשים ה"בולמוס" קצת נרגע אבל לא מספיק.

בקיצור היא השמינה מאד בלי לשים לב. נראה שאין לה שום מודעות לעניין ובעלי לוחץ עלי לדבר איתה. העניין הוא שאני לא בטוחה האם ומה להגיד לה ואיך בכלל לגשת לנושא באופן יעיל ובלי לפגוע בה/ בדימוי העצמי שלה.

אשמח לרעיונות ועצות…

נראה ליDevora

לדבר איתה: זה סיכוי ענק לגרום נזק.

בדימוי העצמי שלה, ואף בנושא ההשמנה עצמו.

לדעתי: לכבד את הבחירות שלה, זכותה. יחד עם זאת שווה ללכת לבדיקות דם ליתר בטחון, וכן להוציא את השטויות מהבית.

ממש ממש ממשאנונימית בהו"ל

ממליצה לשמוע את הפודקאסט של מה בליבא עם רוני רמז


היא מדברת מדהים על עודף משקל


ממש גרמה לי לבכות איך גרמו לי לשנוא את עצמי ואת הגוף שלי...


בכללי, אין מה להגיד לה בעצמה.

אם היא תרצה ותפנה אליכם להתייעץ מה לעשות, אז תייעצי לה להוסיף פעילות גופנית , לשלב התזונה ירקות וכו'

בעיני אין סיכוי שהיא לא שמה לב או תשים בקרוב ממשירושלמית במקור
אז אם רק זה השיקול, ממש חבל לפתוח
מסכימהאיזמרגד1

די ברור שהיא כן שמה לב, וכרגע לא רוצה לעשות עם זה

כלום כי זה מלחיץ או אין לה כוח להתמודד עם זה או משהו בסגנון...

אני מאמינה שהנכון יהיה להתעלם, מקסימום לדאוג שהאוכל שמכינים בבית יהיה בריא יחסית...

אבל זה לא התפקיד שלנו כהורים?רוני 1234
לדאוג לבריאות שלה ולאיכות חיים שלה באופן כללי… גם אם כרגע זה לא מפריע לה או אין לה כח?

תעזרו לי לחדד את הנקודה… זה מה שבעלי טוען

בגדול אני חושבת שכןאיזמרגד1

אבל התפקיד של הורים זה גם לחשוב לטווח ארוך... אני חושבת שכל מה שיגידו לה יגרום לה א. לאנטי, ולהוריד את הסיכוי שהיא תתחיל לאכול בריא או לעשות ספורט כי זה יהפוך למשהו שהוא מולכם במקום למשהו שמול עצמה

ב. לחרדה או דימוי עצמי נמוך, כי אם אתם מדברים איתה על זה זה כנראה ממש גרוע. וחרדה אגב הרבה פעמים גורמת להגביר אכילה רגשית ולא להוריד.

אני חושבת שדברים כמו להוסיף סלט חי לכל ארוחה ודברים כאלה, שזה להוסיף אוכל בריא בכללי ולא לחץ מולה. ואם היא מבקשת עזרה או מתלוננת על המשקל שלה אז אפשר להציע עזרה בעדינות. אבל לא לבוא ולדבר איתה מלכתחילה.

אין מצבoo

שנערה בת 15 לא שמה לב שהיא השמינה


יכולת ההשפעה ההורית לגבי אורח חיים ותזונה נכונה היא ב

1. אוכל בריא זמין בבית

2. דוגמא אישית

3. חוסר שיפוטיות

4. השארת יכולת הבחירה בידי הילדה


בכל גיל

ובפרט בגיל 15

אני כן הייתי מדברת איתה,אמאחת

כי נערה בת 15 בטוח שמה לב שהשמינה ומן הסתם מתעסקת עם זה בלי סוף. אז בתור הורים נראה לי חשוב לפתוח ערוץ תקשורת דווקא סביב דברים לא מדוברים. למתבגרים יש נטיה להכנס לסרטים סביב דברים ולחפש תשובות ופתרונות במקומות שהם לאו דווקא חיוביים או מקדמים.

כמובן לשים לב טוב לתוכן השיחה. לזכור שבתור הורים אין לכם מטרה לגדל ילדה רזה, יש לכם מטרה לגדל ילדה בריאה שאוהבת את עצמה.

הייתי ממקדת את השיחה בנערה וברגשותיה - איך היא מרגישה עם עצמה? האם היא זקוקה מכם לעזרה כלשהי בנושא?

מדגישה אלף פעם שהיא אהובה בדיוק כפי שהיא. באופן כללי, לנסות להתפעל ממנה באופן יזום כמה שיותר. לאו דווקא מחלקים חיצוניים - מכשרונות, תהליכים יפים, חברויות יפות, כל מה שמסייע לנערה לפתח דיבור פנימי אוהב וחומל כלפיי עצמה. 

מה המטרה לדבר איתה?עוד מעט פסח

סליחה על הנחרצות, אבל שבעלך ילך לעבוד על עצמו לקבל אותה ולאהוב אותה כמו שהיא היום.

בלי זה, כל דיבור וכל פעולה רק יעשו נזק.

לעורר מודעות ולעצור או למתן את העליה המהירה במשקלרוני 1234
אולי לעודד אותה לאכול יותר ירקות ופירות במקום פחמימות או לעשות ספורט למשל…

היום זה מאד אופנתי "לקבל את עצמי כמו שאני" אבל בואי לא ניתמם… גם אם נשתוק (כמו עד עכשיו) יש סיכוי גבוה שבשלב מסוים היא תבין שהיא שמנה מאד והיא כנראה לא תהיה מרוצה מזה.


אולי גם יש הבדל בין מישהי שמגיל צעיר היתה שמנמונת לבין מישהי שהשמינה מהר ובאופן פתאומי יחסית בעקבות הפסקת טיפול תרופתי.

רוב האנשים המבוגריםoo

לא מצליחים לעצור עליה במשקל/ לעשות ספורט/ לאכול ירקות במקום פחמימות

כי זה קשה

מאד


לילדה בת 15 הקושי פי כמה וכמה


מודעות אפשר לעורר

בצורה נכונה

בעיקר מדוגמא אישית

רוב הסיכויים שניסיון לעורר מודעות ועידוד יפגע בה מאשר יעזור (כי זה עם פוטנציאל גבוה לשיפוטיות והתערבות)


זה לא מאד משנה מתי ולמה קרתה ההשמנה

אלא

ששליטה על אוכל זה דבר מאד קשה

ומעטים האנשים שמשיגים את זה


אדם שלא חווה את התהליך הפנימי

לא יכול להבין אותו

האדם היחיד שיכול לעזור בנושא הזה

זה האדם לעצמו

שאר האנשים בעיקר יפריעו

(עם פוטנציאל גבוה שההורים הם אלה שמפריעים)

תודה שכתבת, אני קוראת הכלרוני 1234
אני הייתי נערה שמנה. מאד.ניק חדש2

ומה ההורים שלי לא ניסו.

בסוף עד שזה לא הגיע מתוכי זה לא עזר.

אז ירדו 7 קילו והחזרתי 10.

מה לא ניסו איתי.

בסוף ברגע שהחלטתי, אי שם בגיל 17, הצלחתי להוריד 34 קילו ממשקלי.

אבל זה רק כשזה הגיע מתוכי.

לא הייתי מדברת איתה.

כן מכינה אוכל בריא יותר ומנגישה פירות וירקות.

כשהיא תרצה היא תיגש אלייך.

בגיל הזה אין סיכוי שהיא לא מודעת לעצמה.

העבודה שלהאיזמרגד1
זה לנסות לאכול יותר בריא ולעשות ספורט. העבודה שלכם זה לקבל אותה כמו שהיא. וכמו שכבר כמה כתבו לך פה- אין מצב שהיא לא יודעת שהיא השמינה...
ואת היית רוצהעוד מעט פסח

שאמא שלך תסב את תשומת לבך למשקל שלך ותעודד אותך לאכול יותר פירות וירקות?

סליחה, אבל זה נשמע לי נורא.


לקבל אותה כמו שהיא זה לא להיתמם.

זה להגיד שיש בה עוד המון המון דברים חוץ מהמשקל.

יש לה תכונות אופי. יש לה שיער יפה. או עיניים יפות. אולי היא חברותית, או מצחיקה, או חכמה, או אכפתית מאוד. את יודעת. אבל היא מיליון דברים חוץ מ'שמנה'.


אז כרגע היא בעודף משקל. ואולי יום אחד היא תרצה להרזות ואולי לא. זה לא משנה.

מבחינתכם היא מהממת כמו שהיא וזהו.

(שוב, תחשבי איך היית רוצה שההורים שלך יתייחסו אלייך בנושא כזה. תראי כמה שרשורים כואבים נפתחים פה בפורום סביב הנושא. תחסכי את זה ממנה. בבקשה).

מסכימההמקוריתאחרונה

רוב אחיי היו אוביס בגיל ההתבגרות והגיעו למצבשרוצים מעצמם בלי שהעירו להם וירדו עשרות קילוגרמים לבד

לא להתערב, לקבל כמו שהיא

רם מפריע לבעלך בעין שיעבוד על עצמו ואפשר לדאוג שיהיה אוכל יותר בריא בבית שאת מגישה אבל לא יותר

הייתי מציעה לה להרשם לחוג ספורט כיפיחילזון 123
משהו לנערות. זומבה, עיצוב, מה שהיא מתחברת אליו

לא הייתי אומרת לה לאכול פחות או משהו כזה

בנושא כזה רגיש, בגיל כזה רגישנעמי28

הייתי מתייעצת עם גורם מוסמך כמו פסיכולוגית ילדים (לא דיאטנית).


ושימו לב על מה זה יושב אצלכם, אני לא חושבת שמדובר רק בבריאות, אלא גם בתפיסה חברתית.


תשאלו את עצמכם, אם בדיקות הדם שלה יצאו תקינות, אם היא היתה אוכלת לא בריא ולא משמינה, אם הסכנה הבריאותית היתה בתחום אחר כמו חוסר שינה, עדיין הייתם נלחצים באותה מידה?


אני מניחה שיש כאן גם איזושהי תפיסה של דימוי גוף (לכולנו) ואתם דואגים לא רק בריאותית גם חברתית.

אני לא אומרת את זה כשפיטה, התפיסה הזאת נוגעת בכולנו, פשוט חשוב להיות מודעים לעצמנו ומה מניע אותנו.


ונכון בריאותית זה גם לא בריא, לכן כן הייתי מניעה אותה בדרך כלשהי, אולי שינוי כללי בריאותי של הבית, אולי ספורט משותף, הליכה של שתיכן, בלי קשר לשיח על נראות. ובעיקר מתייעצת עם גורם מוסמך.

זה קריטי במיוחד בגיל הזה.

הדבר היחיד שעולה ליבאתי מפעם

זה לדבר על עצמך.

תשתפי אותה כאילו דרך אגב שאת רוצה קצת להוריד במשקל, אז את אוכלת יותר ירקות, תכיני לך סלט גדול ותגידי איזה טעים אם בא לה קצת?

תכיני כאילו לך ירקות בתנור וכד' ...

את לא מדברת עליה בכלל, רק על עצמך ועל בריאות וזה נותן לך כח, הקמח הלבן מעייף אותך ואחרי ירקות יש לך יותר אנרגיה. להכין דברים בריאים מגניבים כמו כדורי תמרים, בשבילך ומי שרוצה גם מוזמן.

מאמינה שהיא שמה לב לגוף של עצמה, זה בדיוק בגיל שמתעסקים המון עם הגוף, אם היא באמת מעוניינת לרדת במשקל יהיה לה קצה חוט - איך מתחילים, ושזה לא כזה נורא, ושאמא שלי מכירה את זה יאפשר להתייעץ איתה. 

אז מה מכינות לשבת?פיצקית24
שבת בלילה מתארחתשושנושי

שבת בבוקר עדיין מתלבטת לגבי העיקרית

עוקבת איתך 

לליל שבת מרק עוף עם קניידלך. יותר מזה לא נאכל בכללואילו פינו
לבוקר בשר עם ערמונים, שניצלים, פירה וירקות בתנור 
סוף סוף בביתבוקר אור
פה פשוט ומצומצם

ערב מרק עוף והמון ירקות עם קניידלך


בוקר עוף ותפוחי אדמה ברוטב תפוזים בתנור, אנטיפסטי


סדש קניידלך, ביצים קשות או חביתה,  אולי תפוחי אדמה מבושלים כמו כרפס


מצות


עוגה קנויה לילדים, פומלה ואננס, יש גם גלידה חלבית


סלט ירקות,  מטבוחה, אולי ממרח זיתים, מקלות גזר בתנור


עוגת בראוניז אגוזים, קוגל תפ"א, ביציםנפש חיה.

מרק עם קניידלך בלילה

וואיפצלשהריון

האמת לא מכינה לשבת כלום. אולי עוגות.

אבל הכנתי מלא לליל הסדר (אנחנו משפחה קטנה והכנתי לכל המשפחה של ההורים שלי 12 נפשות).

חלק נשאר וחלק אחרים יכינו.


הכנתי לערב חג (שלא יהיו רעבים):

חזה מתובל, שניצלים, פירה, סוג נוסף של פירה, ונקניקיות


לליל הסדר: עוף בדבש, תפוחי אדמה וגולאש בשר.

ליום- בשר מתוק עם בטטה ותפוא, והיה גם עוף בתנור.


וסלטים-

מטבוחה מרוקאית

כמה סוגים של חציל

סלק

פלפלים


בישלתי לפני החג עד 3 בלילה.

ומיציתי!!

היום לא רוצה לבשל!

מה זה סוג נוסף של פירה?יעל מהדרום
סתם פירהפצלשהריון
משבבי תפוא לאוהבים (בעיני מגעיל)
😂יעל מהדרוםאחרונה
ממש וואו!! אלופהפיצקית24
אני הכנתי לזניית מצות, פשטידת בטטה ואורזמתואמת

וגם לחמניות מקמח מצה וקמח תפו"א (אלתרתי קצת ויצא יחסית בסדר ב"ה. העיקר שהקטנה אהבה, ועכשיו יהיה לה מה לאכול... נראה לי שבפעם הבאה אכנסי גם קמח שקדים, שיהיה קצת בריא)

הבת שלי מכינה מרק וחמין, וגם תפו"א וסלט גזר מרוקאי.

איזה מזל שלא כל הבישולים עליי🤭

אפשר מתכון לפשטידת בטטה?פיצקית24
יש לי מלאאא בטטה
אין לי מתכון...מתואמת

אני פשוט חותכת לעיגולים דקים, מסדרת בתבנית ומפזרת מעל תערובת של ביצים, שמ"ז ותבלינים (הפעם הוספתי גם קצת קוטג' ושקדים טחונים).

אם יצא טוב או לא - נדע בשבת🤭

תודה על הרעיונות!פיצקית24

באיחור ממשששש

מכינה מרק קניידלך, חמין, בטטה ותפוא בתנור, קציצות מצות, לחמניות (מאבקה קנויה)

בישלתי ביצים קשות ותפוא (אם אספיק אכין בורקס מצה)

ואולי אקח עוד רעיונות מפה אם אספיק, או לחג שני…

וסלטים-אצלנו אוכלים סלטים חיים בעיקר.

פסטו

סלט ירוק עם שקדים

סלט כרוב

סלט מלפפון עגבניה..

מרק לערבעוד מעט פסח

והבוקר עוף בתנור עם תפו''א ובטטות.

הכי פשוט.

אין לי כוח לבישולים.

אה,עוד מעט פסח
סוחטים ועוגות נשאר מליל הסדר
רגיל האמתהמקורית
דגים, מרק וסלטים
אצלנואבןישראל

ערב

דגים ומרק עוף עם קניידלך

בוקר

קציצות מטוגנות גם עם חציל ותפוחי אדמה

תפוחי אדמה ובטטה בתבשיל

בשר כבש

סדש

דגים שנשארו וסלטים

אולי נכין בלינצס/ פנקייק

סלטים- מטבוחה חציל במיונז חציל מטוגן גזר מבושל כרוב עם מיונז ביצים וסלטי ירקות/ חסה וכו 

איך היה ליל הסדר? גלויה

חשבתי שבטח כבר פתחו...


אז איך התחיל אצלכן החג?

איך היה ליל הסדר?


מוזמנות לכתוב

נקודות לשימור או לשיפור.


הממממגלויה

אני הייתי כנראה קצת יותר מדי שאננה...

(מצד שני מאוד שמחה שבלי חרדות ב"ה)

אנחנו אצל חמותי היקרה עד מוצאי שבת

וזו הקלה גדולה כי עוד לא עשינו שום קניות או ארגון של המטבח לחג....

בקיצור

התחלתי לנקות מאוחר

עבדנו עד מאוחר

באתי לסדר עייפה...

נרדמתי לפני הכוס הרביעית

מאוכזבת מעצמי...


החלק הטוב: פוצון ופוצונת נהנו

פוצון המתוק כבר בן 4 ב"ה!

שר מה נשתנה בחן וברגש

כולל להצביע על כל דבר (מצה, מרור...)

וזה היה ממש מתוק

ואפילו לימדנו אותו את הקושיה ששרים כשבית המקדש קיים והוא שר גם אותה.

("שבכל הלילות אנו אוכלים בשר צלי שלוק ומבושל, הלילה הזה כולו צלי")


עכשיו הולכת בעז"ה לטגן בלינצ'ס

שארגיש שאני עושה משהו...


מזכירה שמי שרוצה את קובץ השירים שלי לפסח

יכולה לבקש ממני.

ולא הכרתי את הקושיה הזאת...יעל מהדרום

לק"י

 

לי היה נחמד.

אני עדיין לא רגילה לליל הסדר של המשפחה של בעלי. פחות אוהבת, אבל הגיוני...

וגם יש להם מנהגים שמוזרים לי (כמו לאכול ממש קצת מצות, ואז אני אוכלת יותר, ולוקח לי זמן, ועוד).

שנזכה במהרה לשיר באמת!גלויה

אני זוכרת שלמדתי מתישהו

ובעלי תלמיד של הרב ישראל אריאל

ראש מכון המקדש

אז זה בתודעה ב"ה.

הכי חשוב שהילדים נהנו! הרי זו מהות ליל הסדרמתואמת
ליל הסדר היה ממש יפה ב"הבארץ אהבתי

הרגשתי שלמרות שהיה עם עוד בני משפחה, הצלחנו לשתף את הילדים יפה ולתת את האווירה שרצינו.

הבן שלי כתב לפני הסדר רשימת שאלות ממש חמודות ויפות על ההגדה ויציאת מצרים, ולא הצלחנו לענות על הכל תוך כדי הסדר, כי ראינו שזה כבר ארוך ולא מתאים לעכב את כולם. אבל אחר כך בבוקר עשינו השלמה וענינו לשאלות שנשארו, אז זה היה בסדר.

הקטן (בן שנה) ישן בתחילת הסדר עד כמעט סוף מגיד, אבל כשהוא התעורר לינוק הוא ראה את כולם ערים וחוגגים ולא רצה להפסיד, ונשאר ער עד סוף הסדר... אבל ב"ה הצלחתי להשתתף ביחד איתו, והוא היה חמוד ושימח את כולם בחיוכים מתוקים...


הלילה היה קצת מבאס.

בגלל שאין סעודה שלישית ולא אכלנו מסודר, במוצאי החג הילדים היו רעבים. אז אחרי הבדלה אמא שלי הכינה ארוחה טובה וזה היה מצוין, רק שכבר היה מאוחר והארוחה עיכבה אותנו, אז עד שהגענו הביתה היה כבר 11 בלילה, וכולם היו עייפים ועצבניים וזה היה מעצבן ולא נעים...

פעם הבאה נראה לי שגם אם אין חובת סעודה שלישית, עדיין כדאי לדאוג לארוחה טובה עוד לפני הבדלה.

תודה על ההתעניינותשושנושי
עבר עריכה על ידי שושנושי בתאריך ט"ז בניסן תשפ"ו 8:30

אנחנו עשינו בבית, היה ממש ממש כיף.

הבן שלי קם חג בבוקר וביקש שנעשה עוד פעם ליל הסדר, מבחינתי היה שווה הכל עם הבקשה הזאת (זה משמעותי לי כי אני אישית מעולם לא התחברתי ללילה הזה, אצל ההורים משני הצדדים הוא ארוךךךךך, מסיימים באיזה 4. הלילה הזה זכור לי בתור אחד שרק רוצים לישון ולאכול ואי אפשר. ההורים מדהימים שלא תטעו, פשוט לא מצאתי את עצמי בקונספט).

בקיצור, היה טוב.

סיימנו ב 12, שני הילדים נשארו ערים עד הסוף. ערב מלא בשירה וריקודים.

בעלי הכין הצגה הם בובות שמתלבשות על היד, אבל הילדים לא היו בעניין אז פשוט זרמנו עם השירים בהגדה. איםה שלא היה שיר, מלמלנו מהר כדי לא לאבד את הקשב שלהם.

קנינו טרמפולינה שבוע לפני פסח (קטנה, בלי רשת) - הנחנו בסלון ליד השולחן הגדול לא הפסיק לקפוץ כל הלילה (ברמת המוזר לדעתי - כאילו, כמה אפשר לקפוץ?????. הגדול החליט על מסלול - רוקדים במעגל עולים לטרמפו קפיצה בחישוקים, עוד כמה דברים ומהתחלה. הפכנו להיות קצת עמדת דיג'י)

בקיצור היה ממש כיף.

עדיין יש פינה בלב שלא מוכן להשלים עם הטוב הזה, אני ממש התרגלתי שזה ערב של דברי תורה ופתאום כזה - לא היה דבר תורה אחד. גם אם הייתי רוצה בעלי היקר פחות הטיפוס ואני גם ככה, אין לי קשב לזה. היה טוב ומצד שני לא יודעת, מנסה להתרגל.

העיקר הילדים ואנחנו נהננו.

ראיתי סרטון של הרב יגאל כהן שבסופו של דבר - שום דבר לא שווה בלי שמחה. אז ב''ה שמחה גדולה הייתה. הבן שלי מחכה לסדר הבא וזה ממש עושה לי את זה. 

 

וואו, כל הכבוד לכם!מתואמת

לעשות ליל הסדר לבד רק עם שני ילדים קטנים - זה אומץ!

באמת נשמע שזה היה מדויק בשבילכם❤️ איזה כיף שכולכם נהניתם כך! מן הסתם הילדים לא היו מצליחים ליהנות בליל סדר שכולו דברי תורה...

היינו אמורים לעשות בביתשומשומונית

פעם ראשונה (בעצם חוץ מהקורונה). אבל הוא סגר חג בצבא. אז בסוף נסעתי להורים.

היה בסדר, אבל הייתי צריכה לתזז בין הקטנים לגדולים ולהרדים. בקושי אמרתי משהו מהמגיד, וגם בהלל ונרצה הייתי עם הקטן שהתעורר. מקווה שלמגוייסות יש פתור בכל זאת..

ואני עם סוכרת- אז מאתגר עם האוכל, המצות ו4 הכוסות (קיבלתי הנחיות מהדיאטנית מה בדיוק לעשות), אבל זה גם לא השאיר לי הרבה מה לאכול...

עכשיו אנחנו בבית ב"ה, הוא אמור לחזור סמוך לשבת. 

דייייי איזה מתסכל זה שינוי ברגע האחרוןשושנושי

ועוד שינוי כזה. ממש קשה.

בעז''ה שתהיה לו נסיעה טובה הביתה ויחזור כמה שיותר מהר. 

היה מקסיםרוני 1234
היינו לבד בבית ונהננו מכל רגע. הילדים ממש שיתפו פעולה (קיבלו מרשמלו על כל שאלה יפה/ תשובה שענו) ולמרות שהיו להם ממש קוצים ונאלצנו לקצר מאד היה מקסים.

אשמח לשמוע מה אתן שותות בארבע כוסות. אני שותה תירוש וכל שנה כמעט מקיאה בכוס הרביעית מרוב גועל. מצד שני אני לא מסוגלת לשתות כוס שלמה של יין (לא בהריון ולא מניקה אבל פחות מתחברת לאלכוהול).

אני שותה מיץ ענבים של קדם, טעים לי ממששושנושי
מתחילת הסדר שותה בכוס שמכילה בדיוק את הכמות שצריך, טיפה לא יותר. 
גם אני וממליצה ממשראשונית

לקחתי את הסוג המופחת סוכר וזה היה מעולה

השנה קנינו מיץ ענבים מזן רוזה, והוא היה עדין וטעיםמתואמת

יותר מהמיץ הכהה (לא זוכרת מה שם הזן).

גם לי קשה לשתות הרבה מיץ ענבים, וביין אין סיכוי שאגע...

אני מערבבתהשם שלי

רוב הכוס מיץ ענבים, מוסיפה גם יין.

ככה לא מרגישים את החריפות של היין, אבל זה קצת מאזן את המתיקות.

אני שותה יין לבן מוגז קלילדיאן ד.

מאוד מאוד מאתגר לי 4 כוסות.

כל שנה הייתי מסיימת את ליל הסדר עם בחילות והקאות.

השילוב של כ"כ הרבה מיץ ענבים ומצות הפך אותי לגמרי.

 

כבר שנה שניה שאני שותה יין לבן מוגז ספציפי שהוא נחשב מתוק אבל בקושי מרגישים

אני מרגישה שהוא כמו סודה בטעמים.

לפעמים מוסיפה טיפונת מיץ ענבים אדום בשביל הצבע.

בקיצור ממש קל לשתות ואני מסיימת את ליל הסדר כמו בן אדם.

איזה יין זה?רוני 1234
ברטנורא מוסקטודיאן ד.

ממש ממליצה לך לנסות.

תנסי פעם בלי קשר לליל הסדר ותראי אם את אוהבת.

אחלה ייןoo

גם אני שתיתי ממנו בסדר

והיה מעולה 

אפשר חלק כוסותרקאני

יין חלק מיץ ענבים

יש יינות קלילים כמו האלה המוגזים

היה ממש נחמדשמ"פ

היינו אצל ההורים שלי ובגדול שלי כבר בגיל שמבין וזה היה ממש חמוד לראות איך אבא שלי מתלהב למספר לו את ההגדה ולשאול שאלות

הבן היה מבסוט, קיבל מתנות, שוקולד צ'יפס על כל דבר שענה ואמא שלי קנתה דברים לשולחן בשביל עשרת המכות והם שיחקו כאילו הם פרעה וכו'

הייתי גמורה ממש אבל היה חמוד לראות והבן ביקש שנעשה שוב שזה לדעתי הכי שווה.

אצל חמי וחמותי זה הרבה דברי תורה ואני מאבדת את זה לגמרי ( במיוחד אם יש ילדים ) 

ב"ה היה טובמתואמת

למרות שהייתי גמורה מעייפות (בהלל קצת התאוששתי).

ולמרות כל מיני תקלים קטנים שנוצרו עם הילדים...

בעלי ניהל את הסדר ביד רמה, הילדים הפציצו בשאלות, הבן הבררן שלנו הצליח לאכול קצת מרור (!), הילדונת שרה ארבע קושיות (בקול תינוקי כזה - הבינה שזה תפקיד של הקטנים בדרך כלל), ילדת כיתה א' קראה יפה מאוד קטע מההגדה וריגשה אותנו, התינוקת הקדימה את נרצה לזמן שולחן עורך והושכבה לישון (גם ככה לא אכלה יותר מדי) והילדונת נשארה ממש עד הסוף ונרדמה ברגע שהשכבתי אותה, שזה היה כיף. הבנים נשארו לומר שיר השירים אחר כך. שניים הלכו אחר כך לישון (כדי להתעורר מאזעקה שעתיים לאחר מכן🥴) ושניים אחרים נשארו ערים כמעט כל הלילה🤭 (והפסידו סעודת בוקר, שלאחד מהם זה לא בא בטוב, אבל בסוף הוא התגבר על זה...)

אני קצת מבואסת שהשנה לא הקראתי להם סיפור מלווה להגדה, בגלל העייפות שלי... אבל היה מספיק תוכן גם ככה.

והעיקר - לא היו אזעקות במהלך הסדר! זה הדבר שהכי הלחיץ אותנו... 

ב"ה היה ממש טובהשקט הזהאחרונה
היינו אצל חמי וחמותי והייתה אווירה טובה, השתתפות של כולם.. הילדים קצת דרשו תשומת לב אז לא הייתי כל הזמן לגמרי בתוך העניינים אבל בסדר..
בנות אתן חושבות שזה הריון?שלווה פנימית 34

עשיתי היום בדיקה בשעות הבוקר מאוחרות לא על השתן הראשון.

עיכוב כיומיים...

יש כאב בטן תחתונה וגב תחתון

הפס יצא אחרי כמה דק ולא נעלם

בבקשה תגידו שזה זה!

מחכה שניםםםםםםם לפס הזה

תמונה נוספתשלווה פנימית 34

אני רואה 2 פסים לגמרירקאני

כמה דקות? עד עשר דקות נראלי זה עדיין נחשב

איזה חברה הבדיקה?

 

בגדול נראה חיובי לגמרי

הפס יצא ממש אחרי כמה דק..לא יודעצ בדיוק..עד 10 דקשלווה פנימית 34

הבדיקה של לייף הסגולה

מקווה מאוד שזה זה.

אז נראה חיובי רקאני

בשעה טובה!!!

בעזרת ה' שימשיך ויהיה הריון תקין וקל בבריאות וידיים מלאות

אמן ואמן!!!!!!שלווה פנימית 34
ממש פס!!!Pandi99
🥹אין לי מילים..מרוב ציפייה אני בחרדהשלווה פנימית 34
מבינה ממש..Pandi99

מציעה ללכת לעשות בדיקת דם

בהצלחה ענקית!!!

תודה אהובה!כיובן שאעשה בדיקת דםשלווה פנימית 34אחרונה
נכון שאני לא משוגעת?אנונימית בהו"ל
יש בבדיקה פס נכון?

אני לא רואהאחת פשוטה
אני רואה משהו ממש ממש עדין. תנסי עוד יום יומייםשושנושי
בשורות טובות 
אני לא רואההריון ולידה
אבל אם הבדיקה ישנה יכול להיות שהפס חלש בגלל זה.

לי היו בבדיקות ישנות פסים חלשים ממש גם שבוע אחרי האיחור, ובדיקה חדשה הראתה שני פסים בוהקים תוך שנייה.. 

הבדיקה חדשה.אנונימית בהו"ל

פשוט בדקתי ממש מוקדם. כמה ימים לפני האיחור.

מעניין. העליתי את התמונה לAI והיא טענה שיש פס חיובי מובהק.

פס חיובי מובהק חחחחשושנושי

אין על הבינה.

אני בכנות רואה משהו נורא עדין,

אני הכי בעולם מסכימה שקשה לחכות. לדעתי ראשון בוקר כבר יהיה יותר ברור. 

ואני גם מתלבטתאנונימית בהו"ל
כמה זה נורא ששתיתי יין מעורבב במיץ ענבים ב4 כוסות? במצטבר יצא כמות לא קטנה.
זה שתתחרטי לא ישנה את התמונה.שושנושי

תשתי הרבה מים, תאכלי טוב ותחשבי חיובי.

בשורות טובות 

עוד אין שיליה בכללמקקה

לא נראה לי שאמור להשפיע בשלב הזה

וטני רואה פס

בשעה טובה

אני גם עשיתי את זה לפני 3 שנים לפני שגיליתי היריוןשיפור
ברוך ה' ילדה בריאה וחכמה
ממש ממש לא נורארקאני

אבל ממש

אל תקדישי לזה מחשבה

בשלב כל כך מוקדם שלא ברור אם יש הריון או אין

זה ממש לא קריטי

התאמצתי ולא רואה כלוםפה משתמש/ת
אני רואהשאלת היריון
אני רואהרקאניאחרונה

משהו מאודד חלשש

אבל כן קיים

ילדה מתוקה שהיא דבק דבק דבק!!shiran30005

מה עושים עם מתוקה, באמת.שהיא מתוקה ממש -בת שנתיים שממש דבק ברמות הזויות?? לרוב אני בבית אז היא נצמדת אלי, בשירותים, במיטה שאני זתם רוצה קצת שקט לעצמי, במטבח, בספה בהכל...מדדה אחרי לכל פינה לא משחררת לשנייה.

מקבלת מלא מלא נשיקות וחיבוקים אז לא חסר לה צומי, אבל כבר לא מסוגלת. שבעלי בבית אז היא נדבקת גם אליו אבל עדיין אני זאת שלרוב בבית וכבר לא מסוגלת עם זה

יש דרך לשחרר אותה קצת? אין לה משחק חופשי בבית לבד עם עצמה אולי אולי 2 דקות בלחץ 😅

מנסה לא להתעצבן עליה ולפעמים שמה אותה בספה ואומרת לה , די שבי פה ותשחררי אבל אז היא בוכה ואני מרגישה לא טוב עם זה.


עצות מהמנוסות? 

הגדולים לא יוכלו לתת לה קצת להדבק אליהם?יעל מהדרום

לק"י


לפחות עכשיו שהם בבית בחופש.


ואיזה קשוח זה🫂

אנחנו גם צריכות קצת שקט לעצמינן מידי פעם.

היא לא הולכת אליהם, שהם מנסיםshiran30005
לקחת אותה היא מתחילה לבכות ולצרוח שהיא רוצה רק אמא/אבא
קשוח...יעל מהדרום
לק"י

אולי לנסות בהדרגה- להיות איתה ועם אח גדול יחד, ולשחרר לאט לאט.


אני מזדהה עם חלקיק קטן, בזה שרוצים שרק אני אעשה בשבילם דברים, ולא בעלי. אז אם היו צמודים אלי כל היום, זה נראה לי בכלל חונק.

אין...בן ה 3 משחק לבדו ונהנה ממשחק חופשיshiran30005

ואצלה זה לא קיים. רודפת אחרי לכל מקום נצמדת ונדבקת , שאין גן עכשיו זה ממש מורגש וקשה לי כבר.

בעלי היום רק הזכים להודות ואמר "כן שמתי לב", תודה רבה באמת חחח

אולי מסתתר פה משהו רגשי /תחושתי וקבענו תור לרופא התפתחות אבל זה רק בנובמבר ובנתיים קשוח בים יום

את יושבת גם לשחק איתה?מקקה

היא יודעת מה עושים עם משחקים?

אולי אפשר להתחיל לה משחק ואז לנסות ללכת קצת

גם לי נשמע הכיוון הזהשיפור

להתחיל לשחק איתה וללכת לרגע ולחזור, ואז בהדרגה ללכת ליותר ויותר זמן.

אולי לנסות שזה יהיה משחק ביחד עם האח ולהשאיר את שניהם ביחד.

בטח שאני יושבת , אבל לא כל הזמן כמובןshiran30005

משחקים של 10 דק-רבע שעה כל פעם כי הם מאבדים סבלנות, אבל איך שאני קמה היא קמה יחד איתי

עם הגדול יותר היא לא משחקת אלה בעיקר מציקה ולוקחת לו דברים אז אי אפשר להשאיר אותם לבד גם בלי השגחה

באמת מורכבמקקהאחרונה
הייתי ממשיכה לנסות כל הזמן, אפילו לדקה שתיים ולהרחיב בהדרגה
כל כך מזדההאוזן הפיל

זה קשה ברמות, הבת שנתיים שלי גם מתעקשת שאני אשב לידה בארוחות, אחרי שהצלחתי להוריד אותה מלשבת עלי.

ועבדתי איתה על הפרדות, בהדרגה, ואז עברנו דירה ושחררתי, והמשכתי לעבוד, ואז פרצה מלחמה ושחררתי שוב.  עכשיו חזרנו לעבודה.

בעיקרון בוחרים משהו אחד קטן, שהיא מסוגלת, לדוגמה, אני עכשיו שוטפת כלים ואתפנה אליך רק כשאגמור

אז היא בוכה וכועסת ומושכת לי בחצאית, ואני מתעלמת, ואז היא נשכבת על הרצפה לידי. אחרי כמה ימים היא עדיין מוחה, אבל כבר מבינה שאני לא אתפנה אליה עד שאסיים.

וככה לאט לאט לאט מרחיבים את ההפרדות.

מאד לאט.

כמו שבונים שריר, רק שזה שריר חדש לגמרי והמח עדיין לא מפותח עד הסוף, אז זה אפשרי, אבל דורש התמדה וסבלנות.

תתחילי בהסברים הם מבינים המון בגיל הזהעל הנס

עכשיו אמא עסוקה,אמא עושה עושה x y כשאמא תסיים אמא תשב איתך,כשתסיימי תגידי לה אמא סיימה עכשיו אמא יכולה לחבק אותך.  בהתחלה היא תבכה ותתנגד אבל בהתמדה היא תבין.

מאוד מוכרDevora

מסקר קטנטן סביבי, שמתי לב שזה יחסית גורף לילדי הגיל הזה.

אני ממש חושבת שזה בגלל הסיטואציה שהם נמצאים בה מאז שהם נולדו.

כבר ההריון ועד היום: כל הזמן מלחמות, סטרס באוויר, חוסר שגרה.

ממש מאמינה שזה קשור.

האמת חשבתי שזה רק אצליאוזן הפיל

והיו לי מצפונים על כל הסטרס במהלך ההריון.

מעניין לבדוק אם זאת באמת תופעה רחבה יותר בשנתון הזה

גם שלי ככהרקאני

בת שנה וחצי

הגבר של חיי השתנה כ"כאנונימית בהו"ל

חלמנו על משפחה גדולה יחסית 5-7 ילדים ככה, אחרי שני ילדים הוא החליט שזה מספיק לו.

התחתנתי עם בייניש שלמד לרבנות, 3 תפילות ביום במניין, רוצה בית תורני, שולחן שבת עם דברי תורה וזמירות...

היום לא הולך לתפילות, גם לא בשבת. לפעמים מתפלל יחיד, לא תמיד, כן מניח תפילין, שומרים שבת אבל אין אווירה של שולחן שבת בקטע הדתי כמו בבתים שגדלנו בהם.

שני הדברים האלו מפריעים לי מאוד, אני אוהבת אותו מאוד מאוד, יש בינינו כימיה ותקשורת מעולה והוא באמת הגבר של חיי, אבל אלו שני נושאים מאוד מהותיים בחיים שלי והפער מפריע, מאוד מאוד מפריע.

לאחרונה אני מבינה/ מרגישה שאני נשארת איתו כי בדמיון שלי הוא ישתנה. זה תקופה... זה המילואים, זה איזה משבר כלשהו, זה כאפה מהחיים שבחוץ... אבל זה מתארך וכאילו פתאום ירד לי האסימון שאולי זה לא ישתנה? ואז מה? אני אוותר על חלקים כ"כ גדולים מהאני שלי בשביל האהבה שלנו?

לא יהיו לי עוד ילדים (אולי וכן יהיו כי יבוא לקראתי באיזשהו שלב וגם זה לא בטוח. אז יהיו 3? גג 4? כשאני רוצה 6+ וגם זה ברווחים גדולים משאני רוצה וזה בוודאי ישפיע על אופי הקשר בין הילדים)

יהיה לי בית "לייטי" מבפנים כשכלפי חוץ אנחנו נראים דוסים? מה עם חינוך הילדים? מה עם הפער בינינו? מה עם זה שזה ויכוחים מהותיים שמשפיעים על צביון הבית והפער רק הולך ומעמיק?

ומצד שני - יש זוגות מוצלחים מעורבים דתיים חילונים, ויש לא מעט משפחות שיש בהם פערים בנושא הילודה. אז מה? בגלל זה תוותרי על אהבת חייך? מי אמר שתמצאי מישהו אחר? ולמה לעשות את זה לילדים הקיימים? הרי יש אהבה, ואהבה גדולה! אני לא באמת חושבת על להפרד. כאילו גירושין לא באמת אופציה. מצד שני מלחיץ אותי שאני נשארת מכוח האנרציה ומוותרת על חלקים כל כך מהותיים באני שלי.

אוף. אני מבולבלת.

עד עכשיו הנחתי שזה תקופה ויעבור, אבל זה כבר תקופה ארוכה מאוד וזה לא עובר.

אני לא יודעת מה אני שואלת או מבקשת פה. זה לא שהייתי רוצה להפרד, אבל גם לא הייתי רוצה להמשיך ככה עם שבר שילך ויעמיק, ואני מרגישה שזה כן כבר נהיה עננה שרובצת על הקשר ושיש נושאים שנהיו "טאבו" וזה מפריע לי מאוד.

אשמח לשמוע מחכמתכן.

מתייגת לךמכחול
את @נגמרו לי השמות האלופה, שתדע לענות לך בהרחבה.

בינתיים אני רק שולחת לך חיבוק, ואומרת שלדעתי האינטואיציה שלך צודקת, ובהחלט לא מפרקים בית שיש בו אהבה בגלל הסיבות האלה.

אני חושבתאיזמרגד1

שכדאי ללכת לטיפול זוגי, שיוצא מתוך נקודת הנחה שהפערים ביניכם קיימים ולא ישתנו. ולנסות להכין לכם איזשהו מתווה שיתאים לכם ולנסות כמה שיותר לגשר בין הפערים, שבסוף תהיה דרך שתתאים לשניכם.

וכדאי גם להפריד בין דברים שזה שלו-כמו תפילות במניין, דברים שהם משותפים- כמו מספר ילדים ודברים שהן בידיים שלך כמו ליצור שולחן שבת דומה יותר למה שאת רוצה...

עונה לך בתור זאתנעמי28

שהשתנתה בתוך קשר דומה.

ובעלי הוא זה שסופג את השינוי וניפוץ החלום.

 

הדבר שעוזר לנו לצלוח את זה, ולא רק לצלוח, להעמיק יותר את הקשר מקודם, הוא - חוסר שפיטה, המון שיחות נפש וכבוד.
 

בסוף, אנשים לא סתם משתנים, לא סתם עוזבים אמונה, שהיא עוגן הרבה יותר משהיא עול.

 

תדברו על זה לעומק, ממה זה מגיע, מחשבות, רעיונות, תפיסות חיים, בלי שיפוטיות, עם סקרנות.

שנינו כבר שנים מטופלים וזה עוזר לנו להבין את עצמנו ואחד את השניה.

אצלנו זה העמיק מאוד את הקשר.

 

ונכון זה לא שינה את הנתונים, בסוף התמונה שלו התנפצה (וגם שלי, באיבוד אמונה יש אובדן ענק).

אבל אנחנו מציירים תמונה חדשה אוהבת ובריאה יותר, עמוקה יותר ויפה יותר.

 

ובתור מישהי שהגשימה ועמדה מול כמה "תמונות" שהגשמתי בחיים, אפשר להרגיש מאוד לא שמחים אל מול התמונה הסופית שמאוד חלמת עליה.

כי האושר והסיפוק הם לא בסיום התמונה הם בדרך שהציור צויר עם כל המחיקות והטעויות.
 

בסוף, כשאני מבינה את עצמי ומתקשרת לו בצורה נכונה איך להבין אותי, הוא מעריך אותי מאוד בדרך שבחרתי למרות שהיא לגמרי שונה ממנו.

 

צריך גם לשבת על הקטע הטכני - דברים שנוגעים בעיקר לו, כמו תפילות, שם תצטרכי לעשות עבודה של שחרור,  ודברים שנוגעים לכולם כמו סעודות שבת ששם הוא יצטרך לתת יותר מעצמו (אפשר לחיות עם החלק הזה בשלום רק כשקיבלת את מה שכתבתי למעלה)


 

 

ואיך הילדים יצאו? פרטים חיצונים אני לא יודעת

אני כן יודעת שהם יצאו בריאים וחזקים בנפש, שרואים שאפשר לחיות ולכבד גם בשוני, עם ביטחון שכל דרך שהם יבחרו אנחנו נמשיך לתמוך ולאהוב ולהיות מאחוריהם בלי שפיטה.

כמה דברים-עוד מעט פסח

קודם כל, לפני הכל, הקושי שלך מאוד מובן. יש כאן אֵבֵל על איזו משפחה שחלמת ורצית וכבר לא תהיה.

קחי לך את הזמן, תחבקי את עצמך על הכאב הזה. לגיטימי והגיוני כל כך!


אחר כך, יש כאן עניין לשמוע אותו.

הוא הרי לא עשה לך דווקא. זה לא משהו מולך, אלא בינו לבין עצמו, ושווה פשוט להקשיב מה עובר עליו ומה גרם לשינוי.

ולנסות לעשות את זה בלי שיקפוץ לך כל הזמן כמה זה לא הוגן וכמה זה פוגע בך (למרות שזה באמת לא הוגן ובאמת פוגע בך!!! פשוט אלו שני דברים שונים).


ובסוף, למצוא את הדרך לחיות יחד.

הקב''ה מוכן למחות את שמו בשביל אהבה של איש ואישה. אז הוא האיש שלך, ולכן נראה שמה שהקב''ה רוצה ממך הזה שתחיו יחד באהבה. גם אם הבית יהיה פחות 'דוסי' במובן הקלאסי. אבל אהבה בין איש לאישה זה הדבר הכי-הכי קדוש. עשרות מונים יותר מזמירות בשולחן שבת.


ספציפית לגבי עניינים פרקטיים, לא צריך לוותר על הכל. יש דברים שיכולים להיות באחריותך (למשל- ללכת לתפילות שבת כשהוא שומר על הילדים. או ללמוד איתם תורה).

כתבת יפהנעמי28אחרונה

אולי יעניין אותך