השפעה וקבלה מול אבדן הזהות בקשרלאצעיר

פותח כאן ולא בלנ"ו כי רוצה לשמוע מאלו (שבתקווה) הצליחו למצוא דרך משותפת.

יש לי אופי חזק ודעות מוצקות. אני נפגש (סיבוב שני) עם מישהי עם תכונת קבלה והתמלאות מאוד גדולה. ככל שהקשר מתקדם זה מורגש ובא לידי ביטוי מאוד. יש לי השפעה גדולה מאוד עליה.

יש כאן מלכוד - ההשפעה הזו מאוד טובה לה (ולי) וגורמת להעמקת הקשר ובמקביל גורמת לה לחשוש שהיא תאבד את עצמה בתוך הקשר.

זה מתבטא (גם) בפערים אובייקטיביים שיש בינינו (רקע מהבית, השקפה וכדו') שבו היא חוששת שהקול שלה לא ישמע ויותר מזה - שההשפעה שלי תמחק חלקים מעצמיותה.

(החשש מהפערים הנ"ל כל הזמן עולה אבל אני לא מצליח להביא אותה לדבר עליהם בפועל, לכן אני חושב שעצם החשש מאבדן הזהות הוא העקרוני ופחות הצד המעשי).

 

מכיווני - ברגע שהבנתי את מידת ההשפעה שלי עליה אני משתדל להתנהג באחריות ולקבל החלטות כי הן טובות לה\לנו ולא כי זה מה שאני רוצה.

יש בינינו תקשורת מלאה (דבר שבעצמו מעמיק את הקשר ויחד איתו את החששות וחוזר חלילה) אבל לא תמיד מצליחים לתרגם לשני לשפתו כדי שיבין.

 

איך מתמודדים עם זה? איך נותנים את תחושת הבטחון הנחוצה? זה אפשרי בכלל? האם יעוץ (זוגי, בנפרד) יכול לעזור כאן?

שאלת בונוס לזוג שעונה על התיאור הנ"ל - איך זה נראה אחרי החתונה? שנה, שנתיים, 10 שנים?

 

אשמח מאוד לרעיונות.

בהחלט תוכל להתייעץ, בפרט שיש לך קילומטראז אצלה איןהעני ממעש
יש לה יותר ממני...לאצעיר
השאלה מה הייעוץ יתן במקרה הזה?
מה פירוש 'סיבוב שני' שרשמת בסוגריים?העני ממעש
...לאצעיר
נפגשנו לפני שנה ועכשיו מנסים שוב.
טוב, לא היה ברורהעני ממעש
אני הבנתי שזה לך נישואין שניים
ואולי מזה נובע הבטחון העצמי

אם שניכם מכירים בנתון אז זה סביר, וניתן בנוסף לפנות לאיש מקצוע

חכה לתשובות נוספות, בהצלחה
לא חשבתי על זה בכלל...לאצעיר
כנראה שבנ"ט מפרשים אחרת מלנ"ו
לתת לה מקוםתהילה 3>
להביע את תחושותיה בכל מקום, ולדייק את הקבלה שמתאימה לה.<br />קבלה של אישה היא לא קבלה שבה כל דבר שאתה נותן מתקבל, <br />אלא היא דינמיקה של הקשבה שלה לצורך המדוייק שלה,<br />תקשורת שלך מה נכון לו והיא רוצה ומה לא, ודיוק שלך את ההשפעה שלך למה *שהיא צריכה*.<br /><br />זה על קצה המזלג, ונכון למובן הפיזי רגשי והרוחני.


לגבי יעוץ- אם היא תלמד התנהלות נשית בריאה ונכונה בקשר זה בטח יכול לעזור.
אבל צריך למצוא מישהי שעוסקת בזה ומבינה בזה ואין הרבה כאלה.
תודה!לאצעיר
אשמח לפירוט על הפסקה האחרונה שכתבת.
אני יודע שהיא קוראת המון ספרים ושומעת המון הרצאות על זוגיות.
האמתתהילה 3>
שאני לא מכירה לצערי ספר או הרצאה ממש שמלמדים את זה.
זה חלק ממה שאני מלמדת בקורס שלי אישית, ומכירה עוד כמה קולגות בתחום
מבינה את השאלהרקלתשוהנ
אבל יש משהו מאד מודע בשניכם, שנשמע לי שיהיה בסדר.

יכולה להגיד קצת מניסיון אישי כי גם בעלי ואני בתבנית שכתבת. כי בעלי מאד החלטי, עצמאי, לא מתלבט, ישיר. ואני הפוכה, מאדדדד מתלבטת, מאד מושפעת...

ממה שאני חווה ומכירה, אם לך אכפת ממנה והיא סומכת עליך, אני לא רואה שום סיבה שהקול שלה יימחק.
יכול להיות פשוט שיהיה לה טוב מאד איתך, שינוח בה הצד שלא בטוח, כי יהיו דברים שהם פשוט ברורים וידועים.

אם נראה לכם שהיא נוטה *לוותר* על עצמה, *למחוק* את עצמה כדי למצוא חן או משהו כזה, זה כבר בעייתי.
אבל ברגע שמדובר רק על להיות מושפעת, ולהיות מושפעת מאדם שרוצה לעשות לך טוב ויש לו מה להשפיע, אז למה לא?
אני מדגישה את זה כי ברגע שהיא לא במקום של לוותר על עצמה או למחוק את עצמה (זה ממש לא נשמע ככה מהתיאור שלך, אני רק מחדדת את זה) אז ברגע שמשהו יהיה לה חשוב לא יהיה לה בעיה לעמוד עליו.
כי לא נשמע שהיא ריקה מתוכן או ממחשבות ועמדות, אלא רק נוטה לקבל ולהיות מושפעת.

ודבר אחרון&

החיים מביאים אותנו לבטא צדדים שונים באישיות שלנו. יכול להיות שכאמא למשל היא תגלה שיש לה דעה מה מוצקה, שיש לה מצפן פנימי ששום דבר לא מזיז אותה ממנו.

ככה נראה לי, ויכול להיות מאד שאני משליכה מהזוגיות שלנו כי אנחנו באמת קרובים למה שתיארת מכל מיני בחינות, אז תסנן מה שנראה לך מתאים
תודה!לאצעיר
אני הייתי ממליצה לך להתייעץ עם יועץ זוגינפש חיה.
בשביל לתת לך את כל הצדדים של התופעה הזאת.


בגדול
נשמע שזה גם עניין של ביטחון עצמי ולא רק של החלטיות / חוסר החלטיות.
נקודה מעשית אחת שאני רוצה להציע -תולעת השני
אולי אתה יכול לפתח את ההרגל של לשאול לדעתה לפני שאתה מביע את דעתך.

את דעתך אתה כבר יודע, את דעתה - אולי כן ואולי לא. העובדה שאתה שואל אותה (בעז''ה) תיתן לה רגע להתפקס, לגלות בתוך עצמה מה הדעה שלה ולבטא אותה מולך.

מצטרפת לקודמי שציינו והחמיאו למודעות העצמית והבריאה שניכר שיש לשניכם ולתקשורת ההדדית. זה מתכון מוצלח לזוגיות נפלאה.

בהצלחה.
שואל, לא תמיד עונהלאצעיר
התקשורת היתה קיימת גם בניסיון הראשון ולא הספיקה..
אני מבינה.תולעת השני
אם כך, אולי יש צורך לתת לה יותר זמן לחשוב?

כלומר, אם יש משהו שהוא לא דחוף, אפשר להעלות את הנושא, לבקש ממנה לשתף את דעתה כשהיא תהיה מגובשת ולהניח לנושא עד שהיא תחזור אליו מיוזמתה - או כשאתה תעלה את הנושא שוב - לפי מה שמתאים לכם.

לגבי התקשורת ועל כך שלא הספיקה בפעם הראשונה - לדייק מה מנע מהזוגיות להבשיל לנישואין ולראות עד כמה אפשר לפתור את העניין. אבל אני בטוחה שאתה כבר יודע את זה.

ב''ה נראה שתקשורת היא צד חזק בקשר שלכם וזה דבר מבורך.
עיקר הבעיהלאצעיר
היא בנושאים העקרוניים שבהם אנחנו שונים (השקפה וכדו'). הוא חוששת שהיא תלך לאיבוד שם והחשש הזה חוסם אותה כבר היום מלהביא את דעתה, לא משנה כמה אני משתדל.
לצערי יש תחושה שזה הולך למקום לא טוב.
מה המקום שלה היום בקשר?תהילה 3>
מה כוונתך?לאצעיר
האם היא מבטאת את עצמהתהילה 3>
מספרת, משתפת, או רק מקשיבה כל הזמן לדבריך?<br />האם השיח ביניכם הדדי?<br /><br />במה זה מתבטא ההשתדלות שלך שהיא תביע את דעתה?
...לאצעיר
משתפים מאוד משני הצדדים. בעיקר נקודות עמוקות, קצת פחות את היום היום (מנסה לעבוד על זה).

בנקודות המורכבות אני מבקש לשמוע את דעתה. היא רק חוזרת ומשתפת שחוששת שהקשר לא יצליח בגללן. לא מצליח לנהל שיח ענייני\כלשהו לגביהן.
לי זה נשמעתהילה 3>
באופן ככה קצת איטואיטיבי כמובן ובלי להכיר
שבאיזשהו מקום גם זה שאתה מנסה לגרום לה להגיד דברים או להביא אותה לקשר נעשה בצורה שהיא בעצם
קצת לוקחת בעלות על המקום שלה מצד אחד
ומצד שני שאולי לה יש חוסר בטחון מול עצמה, והדברים האלה מזינים אחד את השני.
כיוון שכותבת לץ ולא לה, ממליצה לך לקחת צעד אחורה מהפיקוד והקונטרול והצורך שהכל יבוא לידי ביטוי,
ולתת לה מרחב בטוח להיות מי שהיא
גם אם מי שהיא כרגע לא בא לה להביע את דעתה.

בסופו של דבר, קשר זוגי טוב הוא קשר שיש בו מרחב בטוח, ובאיזשהו מקום התחושה שעולה לי היא שיש לך כל מיני הגדרות וציפיות
לאיך דברים צריכים להיות ולהתנהל, והגם שאלה דברים טובים סך הכל
בפועל הם לא מאפשרים לה להיות מי שהיא ולהביא את עצמה לקשר.

קשר בריא וטוב ומאפשר ובטוח הוא כזה שאפשר לשתוק בו
ולהגיד מה חושבים ולא להגיד כי כרגע לא רוצים, ולהסכים וגם לחלוק על איך שרואים דברים
ולהיות צודקים וטועים ושמחים ועצובים.

מציעה שאולי ההשתדלות שלך היכ זו שדווקא לא מאפשרת לה מרחב להיות פשוט, ומציעה לך לנסות להרפות, ולקבל אותה כפי שהיא עם מה שיש בה ומה שעדיין לא

ועם מי שתעלה שם, לראות איזה קשר יעלה, והאם הוא מתאים לכם שניכם לזוגיות עד 120 בע"ה



קודם כל תודה!לאצעיר
שנית - הבעיה כרגע היא שהיא לא מביאה כלום. היא תקועה בחששות שלה שחוסמים אותה (שתפה אותי).
אם זה משהו שמפריע להתהילה 3>
אז מעולה שתלך לקבל הכוונה או כלים
מה סה לא מביאה כלום? לא מדברת בכלל? לא מספרת מה מרגישה או חווה?
או לא מביאה דעות ורעיונות אידאולוגיים?
כרגע אני מדבר עלי..לאצעיר
לדבר איתה על שהיא תלך להכוונה זה יותר מורכב. במיוחד שמדובר בתחושה שלה כלפי היחס שלי אליה.

ישנם הבדלים גדולים בדרך החיים שלנו. היא חוששת מאיך זה יראה בפועל. כשאני שואל ומבקש (המון) שתגיד מה היא רוצה ואיך היא רואה את הדברים היא רק אומרת שהיא חוששת שלא יצליח.
אולי היא תוכל לתת דוגמאות מעשיות שהיא חוששת מהןרקלתשוהנ
ולא דוגמאות של התנגשויות ערכים?

לימוד תורה, חינוך ילדים, לבוש, שבת, משפחה מורחבת מול מצומצמת, הקפדה על הלכות, לימודים ועבודה, אמהות ואבהות, חסכנות מול קניה, זמן שקט בבית או בילוי בחוץ...

לא יודעת מה נראה לה שיתנגש אבל אוחי אם היא תחשוב על דוגמא מעשית תוכלו לדון על זה...
או שהיא רק מנסה להגיד שהיא חוששת להיבלע. ואז כנראה זה רק לדבר על זה קצת ובעיקר ולהוכיח בשטח שהיא לא נבלעת.
כל הנ"ל כמעט 🙂לאצעיר
חינוך ילדים לדוגמא. היא יודעת מה דעתי בנושא, קשה לה לומר את דעתה ולפתח דיון על "איך זה יראה". לאו דווקא כי צריך להחליט עכשיו אלא כי זה החשש שלה.
יכול להיות שיש משהו אחראחינועמית
שמאיים עליה וזה רק מסך עשן (גם בינה לבין עצמה)
אם כל פעם החשש הוא אחר, אולי היא בכלל מפחדת -
- לאבד את המרחב שלה
- להתחייב
- אולי יש משהו טוב יותר כביכול
- אולי ראתה מודל זוגי לא טוב ובאופן לא מודע חוששת לשחזר אותו.

זה לא משהו שאתה יכול לעשות לגביו משהו.
זו תובנה שהיא צריכה חהגיע אליה לבד ואז להחליט מה היא עושה איתה.
אבל אם זה המצב, זה אומר שאתה לא צריך להיבהל מחילוקי הדעות, אולי הם לא גדולים כמו שהם חושבים (היא לא באמת יודעת להסביר לך את דעתה ואת מהות ההבדלים)

אני חושבת שהעיקר זה לחזק את הקשר ושהיא תרגיש בו בנוח ובטוב.
להוריד את הרגל מהגז ולהנות מהכאן ועכשיו בלי לחשוב כל הזמן "חתונה? לא חתונה? זה לכל החיים? אמאלה"
זה בטח לא קל, ככה להתמסר בלי הוודאות.
אבל אולי זה גם מה שירגיע את הקשר.
אני חושבת שזה רלוונטי לשניכם אבל כמובן שאנחנו מדברים רק איתך, אבל אתה יכול להציע לה את זה, בואי נהנה מעכשיו בלי מחשבות לחוצות על העתיד הרחוק, ניתן לזה צ'אנס לחודש חודשיים שלושה הבאים ואחר כך נחשוב שוב הלאה.
תודהלאצעיר
אלמנט הלחץ אכן קיים ברקע כי שנינו לא צעירים.
אנחנו מודעים אליו ומשתדלים לבודד אותו מההתנהלות אבל אי אפשר להתעלם ממנו.
מסכימה.רקלתשוהנ
כל כך הרבה נושאים שמלחיצים אותה ושהיא לא יכולה להגיד בפועל מה בדיוק מלחיץ אותה בזה, זה נשמע כמו להגיד במילים אחרות שהיא חוששת שלא יהיה לכם טוב ביחד.
שהחשש הכל כך הגיוני ומוכר הזה מתלבש על זה.

אז צריך לבנות ולהיפתח ולהתחבר, עד שמרגישים שיהיה טוב ביחד בטוח.



אז תרפהתהילה 3>

נראה שאתה מדי לוחץ עליה, והיא זקוקה לזמן ולמרחב שלה, אם אתה המון שואל 

ולה זה לא מתאים לענות, אז לשחרר.

אפשר לשאול מה דעתה ברגוע מדי פעם אבל זה נשמע לי אובר לחץ שרק חוסם.

 

נשמע לי שאתה בחור יחסית דעתן ועם דעה מוצקה והרבה נוכחות

והיא לא ממש יודעת איך למצוא את המקום שלה מול זה, וכנראה לא מרגישה מספיק בטחון להתבטא

 

אני לא יודעת מה המצב של הקשר מבחינת שניכם, האם מה שאתה מתאר הוא משהו ברמה ההתחלתית

ואז נשאלת השאלה האם יש טעם ועניין להשקיע במערכת שלא כל כך זורמת ונראה שמשהו תקוע ולא מתקדם בה בהכי בסיסי

או אם מבחינתכם זה קשר שאתם שניכם ממש רוצים אבל הנקודה הזו בעייתית לכם, ואתם רוצים לראות מה עושים איתה

 

נשמע ששווה לכם כן ללכת לנסות כמה פגישות של יעוץ זוגי,

בטח אם שניכם לא צעירים ובחרתם לחזור פעם שניה.

כי ככל שאתה כותב יותר ככה עולה לי התחושה שיש משהו בדינמיקה מ2 הצדדים שמזין את התקיעות הזאת.

 

 

 

 

***המדריך: להיות אישה ואמא מוערכת שמחה ונוכחת, עכשיו להורדה במתנה>>>הורדת מדריך מתנה ***

הצעה מעשית, אולי תנסו לתרגלהסטורי
סיפר לי מישהו, שמאוד טוב בלהסביר דברים בצורה מאוד משכנעת, שיום אחד כבחור ישיבה הוא גילה על עצמו, שכשיש מחלוקת עם חברותא - הוא תמיד מצליח לשכנע את החברותא בצדקתו, אבל, אופס, הרבה פעמים (כנראה בערך 50%) בהמשך מתברר שהחברותא צדק...
מאז הוא סיגל לעצמו הרגל, כל פעם שיש מחלוקת, להסביר עם כל הכשרון, את הטענה של החברותא, גם כשהוא לא מסכים איתה. כך הדברים מתבררים.

אולי אתם יכולים לנסות לתרגל את זה. זה טוב בכלל בקונפליקטים זוגיים - שכל אחד יתאמץ להסביר את הטענות/העמדות של השני, כולל לוודא עם השני, שזה מה שהוא טען. במיוחד אצלכם, יכול להיות שזה יכול לתת כלי משמעותי לשניכם.

בהצלחה רבה, נשמע שיש פוטינציאל משמעותי.
וואו.. חזק.קורדיליה
התובנה שלכם נהדרת.תיתי2
למעשה, בכל זוגיות כך זה מתרחש -
נקודות התנגשות בין הפכים משמעותיים באופי.
בדרך כלל ההפכים "יושבים" על מקומות עמוקים בנפש. לכן הם מפעילים אותנו, מטרידים, מבלבלים, תוקעים.
לא קל לוותר, ולא קל בכלל להשתנות, בתכונות האופי שמקנות לנו בטחון (אצלך - הדעתנות. אצלה - ה"קבלה" או הריצוי).
אבל זו היא העבודה הזוגית.
הקב"ה הפגיש אתכם כדי שאתה תהפוך לאדם שיש בו צד מקבל משמעותי, והיא תהפוך לאישה שיכולה להביא את עצמה בעוצמה.
כמובן אם תבחרו להתחתן...

אז לא הייתי נבהלת מהקונפליקט שלכם, להיפך, יש לכם פוטנציאל להגיע לחתונה בשלים יותר ועם בטחון בעצמכם ובזוגיות.
איך?
להצליח לעשות צעד או צעדים קטנים בדרך ההשתנות הפנימית.
להצליח להגיע למצב שהיא מרגישה שיש לה מקום, שהיא לא נעלמת, ש*אתה* רואה אותה, מעריך אותה, רוצה לתת לה מקום.
שהיא מצליחה לראות שאתה רואה אותה, מצליחה להיפתח ולשתף ולקחת סיכון להיפגע מהתגובה (לפעמים מספיק עווית פרצוף כדי שאדם סגור יסגר - וזו לא אחריות שלך בהכרח, אלא שלה. היכולת להיות האינטימיות רגשית כוללת יכולת להרגיש פגיעות, ולאישה זה עשוי להיות אתגר, במיוחד בתחילת הדרך).
יש כל מיני דרכים לעבודה עצמית וזוגית בנושא הזה, אני ממליצה על טיפול זוגי (כן, כבר עכשיו), אבל העלו פה עוד אופציות.
נסו ביחד.
צעדים קטנים יתנו לכם בטחון ביכולת שלכם לבוא אחד לקראת השניה.
החלטה משותפת לגשת לטיפול זוגי, שזה צעד אמיץ מאוד, תיתן לכם בטחון בכך שבקונפליקט הבא בחיים - תעשו זאת שוב. הרי כבר עשיתם זאת...


אני חושבת שזוגות שמצליחים, בטווח של עשור, אלה זוגות שעושים עבודה. נותנים פוש. אמיצים. מוכנים לפגוש חלקים מורכבים וכואבים. ברמה זו או אחרת.
ונקודת הפתיחה לא באמת משנה.
(כמובן שצריך להיות רצון פנימי להתחתן עם אותה אישה, אבל מידת ההתאהבות/היקשרות לא משנים למידת הקשר בעוד עשור).

הלוואי שתצליחו!
תודה!לאצעיר
לגבי הפסקה האחרונה שלך - זה דווקא מרכיב משמעותי בחשש שלה וגם שלי.
התקשורת וההשפעה ממילא מובילים לקרבה. אנחנו חוששין מה יקרה "ביום שאחרי" כשהקשר ישנה צורה ואז כל הדברים השונים היום יובילו למחלוקות קשות בתוך הבית.
אבל זה נכון לכל קשר זוגיתיתי2
בכל קשר יש סיכוי ויש סיכון, בדיוק באותן נקודות ממשק. בדיוק בנקודות ההפכים.
ובכל מפגש כזה נדרש אומץ והחלטה פנימית לבחור בזוגיות, לבחור בעבודה זוגית.

ביום שאחרי, עם כל האתגרים של השגרה והחיים המשותפים, הקב"ה גם נתן כוחות גדולים וקרבה עמוקה כדי לרצות לצלוח את המשברים והמחלוקות.
אתם כרגע חווים חלק קטן ממערכת זוגית מלאה.

ועם זאת, כדי להתחתן, צריך לראות שבאמת השותפות הזוגית שלכם בקונפליקטים, עובדת טוב מספיק בשבילכם.
מזכירלאצעיר
לך זה אולי פשוט, אנחנו לא שם ולא יודעים איך זה.
עיקר החשש הוא איך לדעת אם מדובר בדברים שיפתרו בעבודה זוגית או שהם באמת מראים שאנחנו לא מתאימים.
לא פשוט גם לי,תיתי2
אבל שאלת איך זה יראה בעוד כמה שנים, בעוד עשור.

והצעתי,
להתחיל את העבודה הזוגית כבר עכשיו.
להתנסות בה ביחד.
להרגיש אם יש התקדמות והתפתחות בקשר.
אם למדתם משהו על העבודה הזוגית שלכם, וקיבלתם קצת בטחון ביכולת שלכם להמשיך לעבוד ביחד
ולהרגיש טוב עם התהליך.
בעיני זה מנבא מוצלח יותר לזוגיות טובה, מאשר התאהבות שלא היו בה קונפליקטים ולא היה בה תהליך זוגי כבר לפני ההחלטה להתחתן.

אבל כן, לא הייתי מתחתנת בשלב שבו אתם נמצאים.
כשברור לכם הפער, ועוד לא ברור שיש בשלות אישית לעבוד על הזוגיות, ועוד אין התחלה של טכניקה איך לעשות זאת.
(הרצאות? ספרים? טיפול זוגי?)

הכי ממליצה על טיפול זוגי, לי אישית נראה הכי אפקטיבי.
נשמע בסך הכל טובהיום הוא היוםאחרונה
העיקר שהיא תתרגל לומר את דעתה בכנות גם אם זה לא נעים לך לשמוע. מקווה שתצליחו
אולי יש לכם המלצה למומחה ברפואת שיניים לילדים?שירה_11

איזור דרום

ממליצה לךעוד מעט פסחאחרונה

לכתוב בפורום הריון ולידה

לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופה

דגים, קטניות (יש בהן הרבה חלבון), חזה עוף, פרגיתמרגולאחרונה

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

הלקוחות שלו. כלומר ההוריםמשה

פשוט.

כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

חייבת לומר, שגם נשים רעבות עלולות להיות עצבניותיעל מהדרום

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

מכשיר ניקוי בקיטור אדיםמפלצתקטנה

האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה

מדהים. קנינו לצורך ספציפי, אבל גילינו שעוזר מאודהסטורי

גם לנקיון באופן כללי.

קנית דגם ביתי או אחד גדול יותר? אשמח ממשמפלצתקטנה

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

די קטן, של חברת KARCHERהסטורי

מה עוד מנקים איתו?שמשית123

הכל - עוברים איתו על כתמים קשים, מנקים שירותיםהסטורי

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

לי יש, מאושר עד.המקורית

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

קניתי אתמול של קרצר עלה לי 800 שקלמפלצתקטנה

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

תעדכנינהג ותיק

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

בע"המפלצתקטנהאחרונה

מדד טל לוריא לחינוךאריק מהדרום

מדד לוריא לחינוך

ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?

אי אפשר לחולל את השינוי (המוצדק להבנתי)מי האיש? הח"ח!

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

קידום יפה למפלגת אל-הדגלנקדימון

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

הוא שקוף לחלוטיןאריק מהדרום

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

זה חלוםמשהאחרונה

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.

אולי יעניין אותך