היה לי ממש טוב אחרי הלידה, פיזית ונפשית. היו קשיים, אבל היה הרבה יותר טוב ממה שדמיינתי וסיפרו לי. חזרתי לעבודה לפני חודש ומאז אני מחוסרת אנרגיות, עייפה אבל לא מצליחה להרדם, כבויה, עצבנית, מרגישה חנוקה, חסרת סבלנות ועם מיחושים פיזיים - כאבי בטן כולל שלשולים ולפעמים תחושה לא מוסברת של סטרס עד כדי הקאה (זה נדיר, אבל קורה), כאבי ראש, גרון, אוזניים שמגיעים בד"כ בלילה, ללא חום או תסמין מדיד כלשהו. בדיקות דם תקינות, מקפידה על מולטי-ויטמין. אציין שאני ממש לא אוהבת את העבודה שלי, ובע"ה בעוד 3 חודשים אעבור לעבודה אחרת, וגם זה מעלה בי חששות כי אני לא בטוחה שגם שם יהיה לי טוב. מתחיל להתערב בתוכי קולות של בקשה להיות עקרת בית, למרות שאני יודעת שזה לא מתאים לאופי והכוחות שלי, אולי להוריד אחוזי משרה אבל כרגע אין אפשרות כי אני המפרנסת העיקרית ואני לא מרוויחה וואו.
אוסיף שבעבר הייתי מטופלת בשתי תקופות שונות בחיים, טיפול CBT ממוקד בעקבות חרדות, אין לי רתיעה מללכת לטיפול, אבל כאן מרגיש לי שפשוט החיים שלי צריכים שינוי כלשהו שאין ביכולתי לעשות, ולא יודעת אם טיפול יוכל להועיל בנידון.
נשמע דכאון? אם כן, נובע מהעבודה או מהלידה או גם וגם? קושי לגיטימי שכולן חוות בחזרה מהחל"ד?
מבולבלת ומוצפת מאוד.
מי שזיהתה, אשמח שתכתוב לי בש"א ולא על גבי השירשור. כתבתי מצד אחד מסגיר ומהצד השני חשוף, אז אשמח לדעת אם זיהו אותי.
תודה לעונות!
</p>
אשתדל, זה רעיון מוצלח מה שכתבת! מקווה שה' יתן לי כוחות
)